כתבה מיוחדת לרגל חגיגות 60 השנה להקמת מדינת ישראל |
טינטין פוגש את מנחם בגין
למיטב ידיעתי המאבק בין היהודים הערבים והבריטים של תקופת קום המדינה תואר לראשונה בקומיקס ממש ב"זמן אמיתי " באלבום של דמות הקומיקס המפורסמת טינטין מאת הרג'ה בספר שפורסם תחת השם "ארץ הזהב השחור
הסיפור הזה החל להיכתב ולהתפרסם עוד לפני מלחמת העולם השנייה אך אז פרצה המלחמה והנאצים כבשו את בלגיה והרג'ה נאלץ לעצור אותו מסיבות מובנות הנאצים לא היו רוצים לקרוא בעיתונים בלגיים סיפור שבו תופסים לוחמי מחתרת יהודיים מפלסטינה מקום חשוב . .הוא חזר אליו לאחר תום המלחמה ואז תיאר את טינטין המבקר בפלסטינה של סוף ימי המנדט שבה יש מאבק בין יהודים ערבים ובריטים . הרג'ה מביא את טינטין לעיר חיפה והפגיש אותו שם עם לוחמי "האירגון " האצ"ל,הללו חטפו אותו במחשבה שהמדובר ביהודי מאנשיהם אחד "סולומון גולדשטיין אדם שאכן דומה לטינטין . גולדשטיין זה הוא ידידו האישי של מנהיג האירגון שמתחפש במהלך הסיפור לרב ומנהל עבורו מבצע הצלה מידי הבריטים .
הרג'ה אינו נותן את שמו של המנהיג אבל זהו איש בשם מנחם בגין לעתיד ראש ממשלה בישראל . עד כמה שידוע האישיות ההיסטורית הבכירה ביותר שאותה פגש טינטין במהלך מסעותיו ( בהרפתקה קודמת הוא התמודד עם אנשיו של הגנגסטר אל קפונה בשיקאגו) .
ולאחר מכן מצא טינטין את עצמו נחטף בידי יריביהם הערבים . .
אבל קטע מעניין זה והרקע הארץ ישראלי נמחק ושונה למרבית הצער בגירסה מאוחרת של האלבום מאחר שהמולים הבריטיים החליטו שכל הנושא של המאבק בין יהודים וערבים לפני קום מדינת ישראל שוב אינו רלבנטי ל"ימינו " ו שם ההרפתקה כולה מתרחשת במדינת נפט ערבית מדברית דמיונית בשם "חמד "..וזה חבל מאוד ,אם אי פעם סיפור זה יתורגם לעברית יש לתרגם אותו מהגירסה המקורית שבה מופיעים אנשי האצ"ל.
גם סיפור הקומיקס הראשון על מלחמת העצמאות עצמה הופיע לא בעברית אלא באנגלית ולא בישראל אלא בארה"ב הרחוקה במגזין קומיקס אמריקני . 3rd Unknown author]. "An Army is Born" War #16 (3rd ? (NY : Atlas צייר Paul Reinman.
An Army Is Born" War War #16 Feb. 1953 U.S.A. Comic Magazine Corp. illustrated by Paul Reinman וזהו סיפור מעניין באופן מיוחד מתרחש בתקופת מלחמת העצמאות בשנת 1948 ומראה כיצד היהודים מנצחים כנגד כל הסיכויים למרות הנשק העדיף של אויביהם שהם נלחמים עם מינימום של כלי נשק ולמרות שהיה עליהם לבנות צבא מלוחמים היהודיים שבאו מכל קצוות תבל. . באופן אירוני שיא הסיפור הוא כאשר חייל ישראלי מקריב את חייו והופך לפצצה אנושית דהיינו מתאבד .בסיפור הם השתמשו במונח האנגלי suicide bomber" וייתכן מאוד שזהו אחד השימושים הראשונים במונח זה ( ואולי הראשון בכלל ? ) שמאז כמובן הפך לתיאור של המתאבדים הפלסטינאים עד כמה שידוע לי זהו גם סיפור הקומיקס האמריקני היחיד שעסק במלחמת העצמאות ( אם כי דווקא הקולנוע האמריקני עסק במלחמה זאת בלפחות שני סרטים "אקסודוס " על פי לאון יוריס ו"הטל צל ענק " על גנראל מרקוס וגילוי דרך בורמה לירושלים הנצורה) . עוד סיפור קומיקס זר הקשור למלחמת העצמאות היה סיפור קומיקס ביוגראפי על חייו של נשיא המדינה הראשון ,חיים וייצמן. from Boys' Life Magazine, Dec. 1956, p. 54).
סיפורי הקומיקס המקוריים הראשונים על מלחמת העצמאות הופיעו במגזין "הארץ שלנו " בשנות החמישים . אלו היו ארבעה סיפורים על הפלמחניק הג'ינגי' גידי גזר שהראה בו כוחות גופניים בלתי נדלים כתוצאה מאכילת גזר בסיפור הראשון .בסיפורים הבאים הוא עדיין הראה כוח יוצא מהכלל מידי פעם אבל לרוב רק אומץ לב טבעי של לוחם. הסיפור הראשון שבהם מתרחש לפני המלחמה בימי המנדט תוך כדי המאבק בבריטים ושלושה מהם מתארים אירועים שמתרחשים במהלך המלחמה .הסיפורים כללו תיאור מסע שיירות לירושלים הנצורה ומשימות בנגב שבמהלכו מתגלים גם שרידים של לוחמים עבריים קדומים ברוח נושאי העניין הארכיאולוגיים של שנות החמישים . הסיפור הראשון היה : גידי גזר עלילות מימי הפלמ"ח כתבו אלישע ( פלמחניק לשעבר ששמו המלא לא ניתן אולי היה זה שם בדוי לידידו של אשמן הסופר פנחס שדה שכתב אחריו את סיפורי הקומיקס של הארץ שלנו " ) ויעקב אשמן. ציירה אלישבע נדל . הסיפור הופיע ב"הארץ שלנו" כרך ג' תשי"ב 1953 חוב' 2-27 ב-23 חלקים . " עלילות נער בפלמ"ח בשנת ,1946 הסיפור מתאר את המעבר של גידי גזר מהעיר אל הקיבוץ את ההתמודדות שלו עם בריונים בפלמ"ח שמנסים לשגע את גידי בצורות שונות ,במאבק בבריטים ופורעים ערביים ועוזר למעפילים לעלות ארצה. כל זה תוך שימוש בכוחות על "אמיתיים"תוצאה של אכילה מאסיבית של גזר . ( אם כי אין זה מוסבר מדוע ראשי הפלמ"ח אינם לומדים את הלקח ופוקדים על כל אנשיהם לאכול גזר גם הם ולקבל כוחות על דומים…) שלושת הסיפורים הבאים בסדרה כבר התרחשו במלחמת העצמאות עצמה : 2. השיירה המשיכה בדרכה : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע " הסיפור הופיע ב "הארץ שלנו " כרך ו' תשט"ז 1956 חוב' 26-36 ב-11 חלקים. " גידי גזר מגן על השיירות המספקות מזון לירושלים הנצורה ונאבק בלוחמים הערביים,במלחמת העצמאות..
3. "ג'וב מיוחד בנגב" גידי גזר נלחם בנגב מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך ו תשטז 1956" חוב' 37-50 ב-14 חלקים. גידי גזר נאבק במצרים בנגב במלחמת העצמאות ומנסה לגייס את תמיכת הבדווים שסוכן מצרי מנסה לגייסם לצד הצבא המצרי . לבסוף מחליט השייך הבדוי לסייע לישראלים כנגד המצרים לאחר שראה כיצד הפריחו את השממה. . על סיפור זה כתב העורך בנימין תמוז :" שובו של גידי גזר גרם שמחה בביתם של כל הקוראים ובגיליון הבא נתל בסיפור חדש "גוב מיוחד בנגב" . על תוכנו אני יכול לגלות רק זאת : הייתי עסוק מאוד בערב החג ,כאשר קיבלתי את הטיוטה של הסיפור ,ולא יכולתי להתפנות לקרוא בו ,אבל הצצתי בעין אחת לעבר הנייר ,כדי לראות במה המדובר. ולמן הרגע שהצצתי בסיפור –לא יכולתי להינתק ממנו . עד שכיליתי לקרוא בו בנשימה אחת מקווה אני כי דעתכם תהיה כדעתי . " 4. כיתת העצובים : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך 7 "תש"ז 1957 חוב' 1-21 ב21 חלקים ." גידי גזר וכיתת העצובים "חברי כיתה שהם עצובים אם לא שולחים אותם לתפקידים מסוכנים במיוחד " חיילים נועזים במיוחד אלו שכללו את מוטקה הסייר הטוב ביותר בפלמ"ח את אלי זורק הסכינים הטוב ביותר בפלמ"ח ואת בומבה החבלן הטוב ביותר בארץ יוצאים למשימות מסוכנות בנגב בתקופת מלחמת העצמאות ובהם פיצוץ גשר שהצבא העיראקי מעביר עליו ציוד .ותוך כדי מאבק בחיילים הערביים מגלים במערה עצמות לוחם עברי קדום ומגילות גנוזות קדומות . .זהו הסיפור המרשים ביותר בסדרה ולמעשה שיאה .לאחריו עזב אשמן את גידי .ועל עלילותיו הופיע " את רוב הסיפורים כתב עורך "הארץ שלנו " לעתיד יעקב אשמן וציירה אלישבע נדל. הסיפור המסיים היה ""בעקבות אל נטף "" המתרחש שמונה שנים לאחר הסיפוריםה קודמים ( אם כי לא נראה שגידי הזדקן אפילו ביום אחד ) שבו גידי נוטל חלק במבצע סיני ומגיע לרצועת עזה בחיפוש אחרי ערבי שאביו חייב לו כסף. . בסדרה זאת הושם דגש רב על הצורך בעבודת הצוות בין הלוחמים השונים וזאת כנראה הייתה הסיבה שכוחות העל שהיו לגידי בסיפור הראשון בסדרה ( שהתרחש בתקופת המנדט ) נעלמו . המטרה של הכותב הייתה ככל הנראה להראות שגידי גזר אינו "סופרמן" אחד ויחיד , אלא נהפוך הוא , כל לוחם עברי הוא בגדר סופרמן המסוגל למעשי גבורה שלא יאמנו. מכל בחינה גידי גזר הוא הדמות הבולטת ביותר של מלחמת העצמאות שאותה הפיק הקומיקס העברי עד יוסקה מאיור שאותו ערך ויוצרו של גידי יעקב אשמן בשנות השבעים . בשבועון המתחרה "דבר לילדים " לא נטלו את ידם בצלחת והחליטו לא להשאיר את שדה הקרב לחלוטין ברשותו של "הארץ שלנו ". וגם הם חזרו בזמן אל מלחמת העצמאות . בכרך כ"ז ב1957 כאשר פירסם הסופר והמשורר הידוע משה בן שאול עם הצייר דבי בן דור את "שי ישי ואבישי" עלילות ילדים בירושלים במלחמת העצמאות הפועלים מתחנת הרוח של משה מונטיפיורי ועוזרים לאישי ירו.שלים הנצורה אך נכלאים בידי הלגיונרים הירדנים ( שאמנם אינם מוצגים וכאינטליגנטים במיוחד ). אך בסוף הסיפור מצליחים להימלט.זה היה אחד מהסיפורים המעטים שעסקו במלחמת העצמאות וכתב אותו הסופר והמשורר ידוע. למרבית הצער זאת הייתה תרומתו הכמעט יחידה לסיפורי קומיקס אם כי הוא עסק רבות הן בכתיבה והן באיור ופירסם ספרי ילדים שעוסקים בחבורת ילדים בירושלים בתקופה שלפני קום המדינה. כמו "ילדי הבית המוזר ( 1966) "סוד המילים הבודדות ( 1970) "רודפים אחריך יונתן "( 1975( סיפור שבו חבורת נערים משחררת חברת מחתרת מן הכלא ) ענבים בחול ( 1979 שבו בני החבורר הלוחמים ומתבגרים בנגב בשנת תש"ח ) והסיפור על הסיפור על צ'ופצ'ה ( 1980 זכה לפרס ברנשטיין ) שלושה ימים בחיי המספר וחבריו בתקופת המאבק ואת "אנחנו ילדים טובים ירושלים ( 1992) . |
מלחמת העצמאות מעל דפי "בוקי "
מגזין הקומיקס בוקי תיאר גם הוא כמה אירועים מימי מלחמת העצמאות שהתבססו ככלה נראה על סיפורים בריטיים על מלחמת העולם השנייה . . דגל הכניעה חוברות בוקי 49-50 סיפורה של צוללת בריטית עם צוות ארץ ישראלי שנלחמת בנאצים. פריצת כלא עכו מאת ארנונה (גדות )) צייר אשר דיקשטייןבוקי מס' 53. סיפור פריצת הכלא ב1947. תמונה מתוך "ההתקפה על תחנת הרדאר". ההתקפה על תחנת הרדאר חוברות בוקי מס' 42-43 ספור "תיעודי " על עלילות לוחמי המחתרת וההתקפה בזמן מלחמת השחרור על תחנת הרדאר של הבריטים. הרובה האהוב בוקי מס' 43-44. סיפור על חייל במלחמת העצמאות בעת חיפושיו אחר הרובה האהוב עליו מביא לתבוסת הערבים ומשתפי הפעולה הנאציים שלהם. תותחי המוות מאת "קובי" בוקי חוב' 52 ,יולי 1968." סיפור על כיתת פלמחניקים בזמן מלחמת השחרור שנאבקת בערבים. סיפור רוב הסיפורים האלו היו בדיוניים ולא תיארו אירועים אמיתיים שקרו . הישראליים של המחברים והעובדה שהיו אלה סיפורים על מלחמות ישראל נראה שלפחות בחלק מהמקרים ( וכנראה בכולם) היו אלה סיפורים שנלקחו מקומיקסים בריטיים – BATTLE PICTURE LIBRARY :ספרוני FLEETWAY של הוצאת הבריטית ( ואולי גם מקומיקסים צרפתיים? ) שעסקו כולםבמלחמת העולם השנייה. היה זה העורך הגראפי אשר דיקשטין ששינה באותם באופן מלאכותי לסיפורים על מלחמות ישראל . וכל השמות של מחבריהם "קובי " ,רפי " ,"דני" ,"אלחנן" ,היו כנראה שמות בדויים של העורך הגראפי. וכך הלוחמים הבריטיים המקוריים הפכו ללוחמי פלמ"ח או לוחמי צה"ל בזמן מלחמת ששת הימים בעוד שהנאצים ומשתפי פעולה אירופיים שונים שלהם הפכו לערבים. זה ברור במיוחד מהסיפור "דגל הכניעה " שעוסק כביכול בלוחמים ארץ ישראליים בצוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השנייה שהרי מה היה ללוחמים ארץ ישראליים לעשות על צוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השניה? ככל הנראה רק הסיפור על פריצת כלא עכו היה סיפור מקורי אמיתי. וכל השאר כולל הסיפור ה"הדוקומנטארי כביכול על "התקפת תחנת הראדאר " היו מזוייפים. בוקי המשיך רק זמן קצר עם מדיניות זאת ובחוברות המאוחרות יותר השאיר את סיפורי המלחמה בצורתם המקורית הבריטית סיפורים כמו "נערת המחתרת " "קפטין מדוק" ו"סרג'נט אירונסייד אימת צהובי העור". . בכל מקרה אלה מעולם לא זכו לפופולאריות של סיפורי המדע הבדיוני וגיבורי העל שהופיעו על דפיו וזאת הייתה כנראה הסיבה להיעלמם.מלחמת העצמאות בשנות השבעים
שנות השבעים ראו עוד כמה סיפורים בודדים על מלחמת העצמאות אחד מהם הבולט מכל L אלו היו הסיסמה מצדה מאת שפי זרקור תשל"ב 20-25 תשל"ג 1-15 20 חלקים . סיפור שהופיע במסגרת העיתון החרדי "זרקור " שפירסם באופן בלתי צפוי סיפור על רקע מלחמת השחרור על מאבקם של ילדי י העיר העתיקה בזמן מלחמת השיחרור כנגד הליגיונרים הצרים על ירושלים העתיקה. נראה שהסיפור מבוסס על סדרת הספרים הידועה "ילדי העיר העתיקה " של חיים אליאב. ילדי העיר העתיקה ( 1952-1958) זוהי סדרה בת שבעה ספרים על עלילות ילדי הרובע היהודי בירושלים בעת מלחמת העצמאיות ולאחריה. הספר הראשון שהופיע במשמר לילדים מיד לאחר הופעת סיפורי חסמבה תיאר את עלילותיהם בירושלים הנצורה במאבק כנגד הערבים בשבי הלגיון הירדני. ולאחר מכן המשיך אליאב את הנוסחה של מוסינזון של הרפתקאות בארץ לאחר המלחמה עם ספרים כמו ילדי העיר העתיקה לוחמים במסתננים, ילדי העיר העתיקה מטביעים ספינה, (!) ילדי העיר העתיקה בעקבות המרגלים וילדי העיר העתיקה והמטמון מבגדד. הסדרה הייתה פופולארית אך מחנכים הזהירו והוזהרו מפניה. . .יוסקה מאיור
הסיפור האולטימיבי על מלחמת העצמאות בקומיקס הוא "יוסקה מאיור " של דב זיגלמן וגיורא רוטמן שהופיע ב"הארץ שלנו של 1972-1973 והוא סיפור הקומיקס הארוך ביותר שהופיע אי פעם בעיתוני הילדים. הסיפור תיאר את עלילותיו של לוחם מחתרת בתקופה לפני קום המדינה בעזרה למעפילים ובהברחת ילדים יהודים ממנזרים באירופה ובעת מלחמת העצמאות בקרבות על גוש עציון ובירושלים הנצורה והסתיים בגילוי דרך בורמה. מבחינתה מחקר והתחכום האמנותי והאורך ופרטנות של הסיפור לא היה ל"יוסקה מאיור " כל תקדים או המשך . זהו סיפור שהוא בגדר שיא ומעין סיכום של תקופה. את "יוסקה מאיור " תוכלו לקרוא בשלמותו ב"יקום תרבות " החלק הראשון החלק השני השבועון "משמר לילדים" שהחל לפרסם קומיקס רק בתקופה מאוחרת מאוד בהשוואה לשני מתחריו דבר לילדים והארץ שלנו וזה מתוך מדיניות תיאר את מלחמת העצמאות בסיפור שבוסס על ספר של עמוס בר פורץ המחסומים . צייר דניאל לוי. כרך ל"ד תשל"ט ב-33 חלקים. והיה עיבוד של דניאל לוי של ספר של עמוס בר ( הספר הופיע ב1977 וזכה בפרס למדן ) שהתבסס על סיפורי חייו של גיבור ישראל זרובבל הורוביץ מפקד השריונית פורצת המחסומים בשיירת נביא דניאל לירושלים שפרצה את המחסום לירושלים .הסיפור תיאר את עלילותיהם שלל חבורת נערים קיבוצניקים בתקופה שלפני קום המדינה ובראשם אותו זרובבל הורוביץ שמצטרף לבריגדה היהודית במלחמת העולם השניה ולאחר מכן לפלמ"ח והופך ללוחם במלחמת העצמאות יוצא עם השיירות בדרך לירושלים ולקרבות בהר הקסטל הסיפור מסתיים באופן בלתי צפוי לחלוטין ויוצא דופן עד מאוד במות הגבורה של גיבורו . היה זה סיפור ששם דגש על ערכי גבורה ביחד עם ערכים סוציאליסטיים ביחד עם הומור שבדיעבד בהתחשב בסיום הטראגי ולחלוטין בלתי צפוי נראה מוזר. הוא פורסם ברשת שוב במגזין "יקום תרבות " בעריכתי. ומאז ? מאז כמעט פסקו הנסיונות לתאר את תקופת הקמת המדינה ומלחמת העצמאות בקומיקס להוציא שתי דוגמאות בודדות . _ישנם איזכורים בודדים של מלחמת העצמאות בסדרות קומיקס זרות כמו סדרת "המאנגה " היפנית "אדולף " של היוצר היפני המפורסל מכולם אוסמו טזוקה ,סדרה שעסקה בשואה ובהקמת מדינת ישראל . מאז שנות השבעים פורסם רק עוד סיפור קומיקס בולט אחד העוסק בתקופה שלפני קום המדינה: בעבור חופן חומוס .מאת שמעון וסרשטיין. שהופיע ב-1999 במגזין קצר הימים "קומיקס " של מעריב בעריכת נסים חזקיהו. זהו סיפור היסטורי על ימי המנדט ומאבק ההגנה בבריטים ב-1947 ונסיונות להעביר מטען נשק מידי המאפיה היהודית האמריקנית לידי ההגנה תחת אפה של משטרת המנדט תוך כדי מאבק בבוגד מסתורי בשורות הארגון.ותוך שמקס הופך למטרה לחיסול של השירותים החשאיים הבריטים … . . מסוג הסיפורים שפעם היו כה פופולאריים ב"הארץ שלנו" ו"דבר לילדים" ( למשל "יוסקה מאיור") אך הוא למעשה האחרון מסוגו עד היום.הסיפור נמשך תחת שמו זה עד חוברת 12 . לאחר מכן פורסם חלק שני של הסיפור ששינה את שמו באופן מסתורי ל"בעבור חופן בורקס!" למרבית הצער הסיפור נקטע בעת שגיבור הסיפור מקס היה בפגישה עם מנהיג הישוב בן גוריון ודיווח לו על בוגד בשורותינו. העורך של המגזין היגיע למסקנה שהסיפור אינו מעניין מספיק את הקהל .ולכן "קטע " אותו באכזריות. . מקס גיבור הסיפור הופיע גם בסיפוריו של וסרשטיין עבור המגזין "פשוש" בסדרת חבורת ידידי הסביבה " כשהוא מבוגר בכמה עשרות שנים טובות. ומאז חזית מלחמת העצמאות הקומיקס הישראלי השתתקה לחלוטין ,סיפורי המלחמה ההיא ,או אם כבר כל מלחמה שהיא בבירור אינם עומדים במרכז מעיינייהם של יוצרי הקומיקס הנוכחיים.מבחינת הקומיקס האירוע הבולט ביותר במלחמת העצמאות היה גילוי דרך בורמה שזכה לשני תיאורים קומיקסאיים בסיפור "דרך בורמה " של מרדכי אלון שהופיע במגזין דבר לילדים בעצם ימי ההכנה למלחמת ששת הימים כסוג של העלאת מורל . האירוע תואר שוב בשנים 1972 -1973 בסיפור האולטימטיבי על מלחמת העצמאות יוסקה מאיור .אירועים היסטוריים ספצייפיים אחרים של מלחמת העצמאות שזכו לתיאור הם השיירות לירושלים בסיפור של "גידי גזר" ב"יוסקה מאיור " וב"פורץ המחסומים וקרבות גוש עציון ב"יוסקה מאיור ".אבל פרט לכך שאר אירועי מלחמת העצמאות לא זכו לכל התייחסות קומיקסאית . |
5 תגובות על “מגידי גזר ועד ליוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס”
אני גדלתי על סדרת ילדי העיר העתיקה. זה היה אצלנו בבית בין השאר כתזכורת לכך שדודי נלחם בין מגיני הרובע ואף נפל בשבי הירדנים. רציתי רק להעיר שהקישור שלך לסדרה הזו לא עובד. מצאתי משהו שאולי יעזור לך: http://www.aplaton.co.il/story_137
אביטל
קודם כל, תודה על מאמריך המצויינים. אינני מבין מה רע בסדרת ילדי העיר העתיקה? זו היתה סדרה מצויינת והלואי שהיתה יוצאת לאור מחדש
גידי גזר היה גיבור ילדותי. תודה על הערך המוצלח והמקיף. כמה רגעי נוסטלגיה בבוקר שבת.
[…] […]
[…] מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס […]