גילגולים ארץ ישראליים שונים של הדמות של "מיקי מאוז" בשנות השלושים של המאה הקודמת .
בימים אלו מוצגת במוזיאון הקריקטורה והקומיקס לרגל 60 שנות המדינה תערוכה על תולדות הקומיקס העברי משנות השלושים ועד שנות השבעים ,תערוכה שכותב שורות אלו עזר ביצירתה . זאת תערוכה ראשונה בין שתיים הסוקרת את תולדות הקומיקס העברי בארץ ישראל. בתערוכה זוu עוקבים אחרי התגבשותו של ז'אנר הקומיקס בעיתונות הילדים הארץ ישראלית מאמצע שנות השלושים ועד שנת 1975.התערוכה מציגה את התפתחותו הכרונולוגית של הקומיקס העברי מראשיתו בשנות השלושים הסיפורים של לאה גולדברג ואריה נבון שהיציגו מעין מרשמים דידקטיים של מה הצבר הארץ ישראלי צריך להיות וכיצד עליו להתנהג ועד לשנות השבעים התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים כאשר הז'אנר "ההירואי "בקומיקס " היגיע לשיאו ולסיומו . . ולהלן מאמר של האמן צחי פרבר עורך התערוכה שחוזר בזמן לימיו הראשונים של הקומיקס העברי ודן בשאלה: איזהו "סיפור הקומיקס העברי המקורי "האמיתי " הראשון ? |
הקומיקס העברי המקורי הראשון ?
: על מיקי מהו פליקס החתול עמנואל יפה ואריה נבון
מאת צחי פרבר .
עובדתית, נראה כי נכון הדבר ש'מיקי מהו ואליהו' של עמנואל יפה היה הקומיקס הראשון לילדים שיצא בשפה העברית בארץ ישראל. אבל האם הוא אכן יכול להיחשב כקומיקס העברי הראשון?
ספק גדול בכך.
חרוזיו של עמנואל יפה אכן נאים וטובים והקו האיורי של הקומיקס הוא בוטח ומהוקצע, אבל כשמביטים ב'מיקי מהו ואליהו' בתשומת לב, נראה כי סיפור הקומיקס של עמנואל יפה אינו מצטיין במקוריות יתרה. החתול למשל, הוא אחד לאחד בן דמותו של החתול פליקס (Felix The Cat), שהיה כבר כוכב קולנוע בעת שכתב יפה את הסיפור.
[דוגמאות וויזואליות – של פליקס החתול ושל מיקי מהו]
פליקס החתול,דמות אנימציה אמריקנית. מאת אוטו מסמר
פליקס הוא דמות אנימציה עוד מתקופת הראינוע. למעשה הוא אחת מדמויות האנימציה המוכרות ביותר בעולם, הן בזכות מאפייניו הפיזיים, גוף שחור המנוגד לפנים לבנות בעלות עיניים גדולות וחיוך ענקי, והן בזכות המצבים הסוריאליסטיים אליהם הוא נקלע. הוא נחשב גם לדמות המצויירת הראשונה שהפכה לכוכב קולנוע אמיתי שהקהל נוהר לסרטיו. פליקס נוצר בידי אוטו מסמר באולפניו של פאט סאליבן, והסרטים המצוירים בהם הוא מככב זכו להצלחה ולפופולאריות חסרת תקדים בשנות ה-20. סאליבן שיווק את דמותו בצורה אגרסיבית ופליקס פרץ בסערה לתרבות ההמונים האמריקאית והעולמית. הוא זכה לככב ברצועת קומיקס משלו, שצוירה על ידי מסמר, ובמהרה הופיעה דמותו על מגוון מוצרי מרצ'נדייז. זמרי ג'אז כמו פול ויטמן שרו עליו, ודמותו שודרה בשידורי הניסיון הראשונים של הטלוויזיה כבר בשנת 1928.
מיקי מהו מ"מיקי מהו ואליהו " מאת עמנואל יפה.
אין לי ספק שעמנואל יפה היה מודע היטב, למקורות הוויזואליים של 'מיקי מהו' שלו.
גם הגיבורים האחרים המופיעים מדי פעם בסיפורים של יפה, נראים כלקוחים מסרטיו המוקדמים של וולט דיסני, ואפילו השם 'מיקי מהו' הוא לא המצאה של יפה כלל וכלל. בשנת 1933, שנתיים לפני שפרסם יפה את 'מיקי מהו ואליהו', כתב אברהם שלונסקי סיפור אודות עלילות עכבר אחד. הסיפור נקרא 'עלילות מיקי מהו', משחק מילים על מיקי מאוס Mickey Mouse)) של וולט דיסני, . ושלונסקי היה גאה בו עד מאוד.
או כפי שסיפר אריה נבון: "את 'עלילות מיקי מהו' היה כותב שלונסקי פרק-פרק, מביא לקפה קרלטון ומוסר אותו לידי. אני הייתי לוקח אותו הביתה ומכין איורים. אך לפני שהיה שלונסקי מוסר פרק לידי, היה קורא אותו בהתלהבות עליונה לפני ולפני כל מי שנזדמן לבית-הקפה. מעולם לא ראיתי אותו כל-כך מאושר ונלהב כפי שהיה מתעלולי הלשון שנקט בהם בספר זה".
שלונסקי אהב עד מאוד את הצד החתרני וההתרסתי של חלק מהכתיבה הספרותית ב'דבר לילדים', ונהנה עד מאוד, כי בניגוד לחוות דעתם של העורכים והמומחים, הילדים אהבו את 'עלילות מיקי מהו', ואף ידעו ממנו קטעים שלמים בעל-פה, או בלשונו: "על כל ה'קונצים' שבהם, על כל תחבולות העורמה הפיוטיות, על כל הקונדסות, הקורצת אותה קריצת-עין ערמומית-שובבת, שהיא אחד מסודות האמנות."
גם יפה שהיה מורה ומחנך, הכיר בוודאי את הדברים וידע היטב כי יש לו כאן כבר שם מזוהה ומוצלח מן המוכן.
ובכל זאת, למרות כל האמור לעיל, אני סבור כי יש צורך להציג את עבודתו של יפה בתערוכה, כי מדובר ביוצר ארץ-ישראלי חלוצי שניסה להביא ולחשוף את הקוראים הצעירים לדבר מה חדש, סיפור קומיקס, שלא היה קיים בארץ באותה התקופה.
אפרוח בולבול מוח מאת אריה נבון
בניגוד לעמנואל יפה, דמויותיו של נבון מקוריות. לא רק שהוא לא העתיק אותן, אלא גם דאג לפתח אותן ורבות מהן השתנו עם השנים. הוא הגדיל לעשות עם 'אפרוח בלבולמוח', שמאפרוח בן ביצה, הפך לדבר מה כהה (טכניקה שונה), ולבסוף למעין ילד מוזר, יצור כלאיים בעל גוף אנושי וראש אפרוחי.
[דוגמאות וויזואליות – ההתפתחות של אפרוח בלבולמוח]
אם כן, אריה נבון לא קרב כלל למוטיבים הגלותיים של עמנואל יפה, אלא הצטיין באפיון הווי הארץ. נראה היה כי לא משנה היכן היה ומה צייר, התוצאה הסופית על הדף הייתה תמיד ארץ-ישראל.
לימים, כשחזר מצרפת, הוא סיפר: "עם כל אהבתי לפריז, כמעט לא רשמתי שם, לא את מראות הרחוב ולא את האנשים. כך היה גם כשביקרתי באנגליה, בגרמניה ובארצות הברית. הנוף בארצות אלה לא היה קרוב לי. הוא היה אפור, גשום. כשניסיתי לצייר, הרגשתי שאני מאבד את הקו שלי, עובר לצייר בקו עבה. אותו הדבר קרה כשציירתי במחנות הפליטים בגרמניה. הקו שלי נולד, כנראה, בתל-אביב, באור של הארץ".
אפרוח בולבול מוח מאת נבון.
אריה נבון חבר ללאה גולדברג והשניים הפכו לחלוצי הקומיקס העברי. לימים הוא סיפר כי כשחזר מפריז החל הקשר ביניהם. נודע לו שנפתח בית-קפה בשם 'כסית', והוא הלך לשם בערב. שלונסקי ניגש אליו, בירך אותו לשובו, והציע לו להצטרף לחבורתו. אני מביא מדבריו של נבון: "ביניהם ישבה צעירה שברירית, מתוחה כלשהו ועיניה בוהות כמצפות למשהו. שלונסקי הציגה לפני – לאה גולדברג, עבדה אז ב'דבר לילדים'. לימים עשינו 'שותפות' – אני הייתי מצייר סדרות ציורים בשם 'אורי-מורי', 'אורי-כדורי', ואחרות, מעין 'קומיקס' עבריים, ל'דבר לילדים' והייתי מביא אותן למערכת. לאה הייתה מתיישבת לשולחן, מציתה סיגריה, נוטלת עט ומעלה חרוזים לציורי במהירות גדולה מ'טבעות העשן' שהייתה מפריחה באוויר. החרוזים נתחרזו אצלה כאילו מאליהם. פעם הסבירה לי את מלאכת השיר: "בראשית היה הריתמוס. כך מתחיל השיר."
לפיכך, ניתן בהחלט לראות את 'אורי מורי', סיפור הקומיקס הראשון של אריה נבון ולאה גולדברג, כקומיקס העברי הראשון. הנוף באיורים הוא נוף הארץ, נוף מדברי וצחיח, אין כמעט מבוגרים בנמצא, אורי עצמו מוצג באחד הסיפורים כשיח הצבר, והפנייה אל הילדים הקוראים היא: קומו במדבר השממה הזה וצרו לנו גזע!
ראו עוד
מיקי מהו ואליהו
7 תגובות על “הקומיקס העברי המקורי הראשון ?”
מקורי או לא, מחמם את הלב להיזכר.
בהחלט.
בארץ השממה! טבעי לו להיוולד כאן, הלא חלמנו על האור שתמיד מחמם ומתנגן עם נסיכים מעופפים וילדות זעירות, ורודות ואמיצות, יוצאות מול מלכים תת-ימיים שצצים דרך פתח המאורות שיצרנו בדמיוננו ?
הריתמוס של לאה והקו של נבון המאחד בין הילדות לבגרות – תהיה זו משונה ותת-גלותית ככל שתהיה-
הצירוף בין המחורז והמצוייר הוא הממזון לאדם
ולגזע שלו- תמיד חדש וקם בכפייתיות:
המסרב להיקרא בשמות, להיכתב במילים מנותקות מהמציאות- תינוק שנשבע לאמנות הקוים…
וככל שיישמר הקו המחוייך
תימתן בוטות השגרה המאוהבת בעצמה,
ולאט יתקרב הפתח לעתיד.
זה קרה ויקרה כאשר נעדיף לעמוד בתור למוזאון… העניים רואות
שיש להם להגיד המון בהמון מילים על כל נושא. בראבו נאטאלי
המתאימה לאחת שזקוקה למילה,
ולהמון שישמע ממנה.
הדדי משה,
רעיון מטורף- הנוכל לראות את הפתיחה ביחד?
[…] צחי פרבר על "הקומיקס העברי הראשון "? […]
[…] צחי פרבר על "הקומיקס העברי הראשון "? […]