הגאון מוילנה והמוסד

האם סדרת המופת הקלאסית של ספרות המדע הבדיוני "המוסד " המתארת נביא של תנועה להצלת הגלקסיה מבוססת על אירועים היסטוריים שאירעו בארץ ישראל בראשית המאה ה-19? והאם הגיבור הראשי של הסדרה הארי סלדון מבוסס על החכם היהודי המפורסם הגאון מוילנה ? קריאה פרטנית בספרי הסדרה ובחייו של יוצרה יצחק אסימוב מראה שאפשרות זאת היא סבירה בהחלט.

המוסד

אחת מיצירות המופת הקלאסיות ביותר של המדע הבדיוני לדורותיו היא סדרת "המוסד" של יצחק ( אייזק באנגלית אבל בעברית הוא העדיף להיקרא יצחק ) אסימוב .

אנשי המוסד הראשון שמנהיגיהם הם תלמידיו של סלדון נשלחים לכוכב לכת נידח בקצוות הגלקסיה מוקף בכוכבים ברבריים עוינים שבינם הם צריכים לתמרן מכאן ואילך ומתפקידם ליצור דווקא שם מכל המקומות את הבסיס לקיסרות השנייה הודות לידע המדעי והטכנולוגי של אנשיו. המוסד השני המוסד האחר נשאר לעומת זאת בצל אי שם ב"קצה הכוכב " שמתגלה לבסוף ככוכב המרכזי לשעבר של הגלקסיה בירת הקיסריות הגלקטית טרנטור שמשם בספריה המרכזית של אוניברסיטת טרנטור הוא מפקח ומנהל בסודיות את העניינים וגם  את המוסד הראשון  ללא ידיעתו על מנת לקצר את הדרך להקמת הקיסרות השנייה.

הארי סלדון

אסימוב הוסיף לסידרה זאת בשנות חייו האחרונות עוד כמה ספרים מהם טובים יותר ופחות .ובמרכז שני האחרונים שבהם עמדה דמותו של הארי סלדון יוצר המוסד בשנותיו הראשונות . לאחר מותו של אסימוב עוד שלוש הסופרים גרגורי בנפורד גרג ביר ודיויד ברין חיברו שלושה ספרים נוספים על חיי סלדון שהיו מעין המשך לספריו של אסימוב על האיש.

מיהו הארי סלדון ?

בספרים האחרונים בסדרה, האחרונים שכתב אסימוב בימי חייו זהו בברור וללא שום ספק אסימוב עצמו. והדמויות המקיפות אותו מבוססים בצורה זאת או אחרת על דמויות של בני משפחתו ומקורביו השונים של אסימוב לאורך חייו.

הארי סלדון ואישתו .( ציור  עטיפה  מ"המגזין של איזק אסימוב " אפריל 1993  המבוסס על דמויותיהם של אסימוב ואישתו )

אבל זה לא כך בסיפורים הראשונים של המוסד שבהם סלדון מופיע .  בסיפור הפותח של הטרילוגיה ( שאותו אגב אסימוב כתב רק ב-1950 מאוחר יותר מאחרים במיוחד עבור מהדורת הספר של "המוסד " ) סלדון מופיע רק כאדם זקן ידוע לשמצה ומזולזל חוץ מאשר בידי תלמידיו שמעריצים אותו ,אדם שהוא "עכבר ספריות" שאין לו חיים מחוץ לספריה האקדמאית ומחוץ לכתלי האוניברסיטה אבל שמכין את התוכנית להקמת המוסד הראשון בכוכב הנידח טרמינוס , תוכנית אלף השנים שאותה יגשימו תלמידיו .

"פאתי המוסד" ציור מאת מיכאל וילאן .

בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד אנו מגלים שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

הסיפורים האלו נכתבו ופורסמו כולם לפני אותו סיפור שהוזכר למעלה, ועבור הקוראים הראשונים של סדרת המוסד היחס לסלדון יכול היה אך ורק כדמות אגדית ובלתי מוכרת מהעבר.

לאחרונה קראתי את הסדרה שוב ועלתה במוחי השאלה מיהו המודל הארי סלדון המקורי אם יש כזה?

האם יתכן שאסימוב התבסס בו על דמות אמיתית כלשהיא ?

 המהדורה ההונגרית " של "ניצחון המוסד " מאת דיויד ברין המשך לסיפוריו של אסימוב על הארי סלדון.

אסימוב אישר בימי חייו שדמויות רבות בסדרת "המוסד " מבוססות באופן ספציפי מאוד על מודלים היסטוריים, למשל על הגנרל הביזנטי בליסאריוס המופיע בסדרת "המוסד " כמצביא הקיסרי הגדול האחרון בל ריוזה  , והמצביא הטאטרי החיגר  טמרלאן ששימש כמקור השראה לדמותו של המוטאנט הבלתי מנוצח "הפרד". אז אולי גם הרי סלדון עצמו ? המחשבה הראשונית שלי  הייתה שאסימוב הסתמך בו אולי על קרל מרקס מייסד המרקסיזם שכידוע ניסה לחזות בצורה "מדעית " את העתיד ולתכנן אותו.

המוסד והגר"א

הגאון מוילנה

הדמיון הוא אכן מפליא. סלדון מוצג "כעכבר ספריות" מומחה גאוני בכל תחומי הידע שהודות לגאוניותו המדהימה מצליח ליצור את המדע הפסיכו ההיסטורי שהוא שילוב של תחומי ידע שונים ומגוונים שהודות להם הוא יכול לחזות ולתכנן את העתיד .

גם הגאון מוילנה נחשב לגדול הרבנים של עם ישראל בדורות האחרונים הודות לידע העצום והבלתי נתפס שלו בכל תחומיה יהדות וגם בתחומי רוח כלליים אחרים שהודות להם הוא לבדו יכול היה להבין את כל סתרי התורה והקבלה כפי שלא יכול היה שום אדם אחר . והוא היה ידוע כ"יושב  ספריות"  שהעדיף לא לעשות שום דבר חוץ מללמוד עוד ועוד עד שידע כל מה שאפשר לדעת.

וחוץ מכל אלה וזה ידוע רק למעטים הוא היציג בעל פה ובכתבי יד תוכנית מפורטת של חיזוי העתיד ושל הבאת  ימי המשיח  באמצעים טבעיים אנושיים לחלוטין לאחר התיישבות בארץ ישראל.הוא עצמו ניסה לעלות לארץ ישראל ,אך חזר על עקבותיו מסיבות לא ברורות.

.אבל נכון בכך אין מן הרבותא היו רבים אחרים,ורבנים רבים אחרים חוץ מהגר"א שדיברו על עתיד משיחי מעין זה.

מה שחשוב יותר לעניינינו וזה בהחלט יוצא דופן ונדיר תלמידיו של הגר"א לאחר מותו אכן נסעו בהתאם להוראותיו לארץ רחוקה היא ארץ ישראל על מנת להקים שם את הבסיס לימות המשיח ( המקבילים לאימפריה השנייה של סלדון ) בצפת ולאחר מכן ירושלים ,עיר נידחת באיזור נידח של אימפריה נידחת האמפריה העות'מאנית וזאת מתוך שכנוע עמוק שיום יבוא ולא דווקא כתוצאה מנס מהשמיים אלא רק אחרי בנייה הדרגתית וסבלנית והפינה הנידחת הזאת תהפוך למרכז העולם .וצאצאיהם יעמדו במרכזה.

ותוך כדי כך הם המשיכו להעריץ הערצה דתית את מנהיגם המת הגאון מוילנה והאמינו שהוא ממשיך לתקשר עימם בדרכים שונות. הדרך שבה הוא מתואר בכתביהם הוא מקביל במדוייק לדרך שבה הממשיכים מתייחסים אל סלדון "המייסד " בסדרת המוסד.

ייתכן בהחלט שהישוב הפרושי בירושלים ובארץ ישראל שהיה מורכב כל כולו רק מלומדי תורה שהתקיימו על תרומות מהגולה כדי שיוכלו להמשיך וללמוד בלבד הוא המודל למוסד הראשון של אסימוב. המוסד הזה כזכור מורכב כל כולו ממדענים ומאנציקלופדי סטים שכל מטרתם היא לרכז את הידע הקיים ( ולא בהכרך להרחיבו אם כי זה מה שקורה בהמשך ).

בסיפורים הראשונים על המוסד אנו לומדים שיש שם מעט מאוד אנשים שאינם חוקרים מדעיים ואלו הם הדרגות הנמוכות של החברה. בדיוק כפי שהיה בירושלים הפרושית במאה ה-19 ולמעשה עד עצם היום הזה. שם היה הריכוז הגדול ביותר בעולם של לומדי תורה אבל לא בשום מקום אחר בעולם.

  מעניין גם  בהקשר זה שאחד הכינויים הפחות ידועים  של הישוב הפרושי בירושלים היה "מוסד היסוד" או "המוסד הראשון".

המוסד האחר

אבל אם זה נכון אז מהו המודל למוסד האחר החבוי אי שם במרכז הגלקטי הישן בכוכב האימפריאלי טרנטור במציאות של סלדון ?ומתפקידו לפקח על המוסד הראשון שימשיך בדרך שנקבעה לו ?

אסימוב והגר"א

.אבל כאן נשאלת השאלה מאיפה היה אסימוב יכול לדעת על כל זה ועוד בצעירותו כאשר כתב את סדרת המוסד ? והרי הוא ממעט להזכיר את הגאון מוילנה בכתביו ?מאיפה הוא ידע כבר בשנות העשרים שלו על ההתיישבות של תלמיד הגר"א בארץ ישראל בראשית המאה ה-19? או על הארגון החשאי של "בני ציון "?

התשובה היא שיצחק אסימוב ידע הכל על הגאון מוילנה ותלמידיו וכבר מגיל צעיר ביותר, וכפי הנראה הרבה יותר משידע אי פעם בחייו על קרל מרקס למשל.

 

מוצאו של יצחק אסימוב ממשפחה יהודית ממוצא ליטאי. ואבותיו היו מעריצים של הגאון מוילנה ותלמידי תלמידיו . אביו יהודה אסימוב כפי שאסימוב מספר לנו שוב ושוב בזכרונותיו הרבה לדבר בגאווה כל חייו על תולדות משפחתו הליטאית ועל ייחוסה המפואר .ובשנות חייו האחרונות כאשר היה פנסיונר ושוב לא עבד למחייתו זה הפך לנושא ההתעניינות העיקרי והאובססיבי שלו . משפחה זאת מסתבר הייתה מקורבת לתלמידי הגר"א .

ייתכן מאוד שאבותיו של אסימוב אף נטלו חלק ישיר במפעל העלייה לארץ ישראל,ואולי היו מפעילי אירגון "רוזני ארץ ישראל בוילנה " .

אסימוב לא מספר על כך בזיכרונותיו אבל בהחלט יתכן ששמע על כך סיפורים שונים מאביו שהיה כמו בנו בעל זיכרון מדהים לפרטים. אסימוב היה שומע על כך שוב ושוב ושוב מאביו יהודה בילדותו בנערותו ולאורך כל חייו. הוא מתודה בחצי לגלוג –חצי מבוכה לפני הקוראים באוטוביוגרפיה שלו שהסיפורים על תולדות המשפחה והארץ הישנה מעולם לא עניינו אותו במיוחד. אבל הוא זכר אותם.

יצחק אסימוב פוגש את דוד אבידן עם כל זאת אסימוב לא בהכרך התלהב מתורתם של תלמידי הגאון מוילנה או מהיהדות בכלל . הוא חזר לואריאציה אחרת למטפורה זאת בספרו "אבן בשחקים " ששם הוא מתאר תקופה מוקדמת יותר בתולדות הקיסרות הגלקטית ( זאת שאותה אמור המוסד להחליף לבסוף )/ ושם כדור הארץ  העתידני  מבוסס על המודל של מדינת יהודה המרדנית תחת שלטון הרומאים ( האימפריאלים ) אבל הסמפטיה של אסימוב בספר הייתה בבירור עם הקיסריים ולא אנשי הכדור הארץ שבהם הוא רואה שוביניסטים פלנטריים מסוכנים ( שהם מקבילה עתידנית לקנאים היהודיים המרדנים של ימי בית שני שהביאו אסון על עמם ) . . לאסימוב בבירור באופן כללי לא היה עניין מיוחד בשורשיו היהודיים אם כי הוא עוסק בהם בפרטנות באוטוביוגרפיה הענקית שלו . את דעותיו בעניין זה הוא ביטא בצורה המפורטת ביותר בראיון מעניין מאוד וכנראה יחיד במינו על נושא זהותו היהודית שהעניק למשורר דוד אבידן כאשר ראיין אותו בשנות השבעים ( אסימוב סירב תחילה להעניק ראיון זה לאבידן בטענה שלגבי נושא זה הוא אינו מומחה כלל וכלל .) שקיבל את השם "הפתרון התבוללות " ( הופיע במאמר במסגרת הסדרה "יהדות אמריקה –משבר זהות " מוסף הארץ 25.4.1975 ע' 20-21 ) "לדעתי קבוצת ההתייחסות הקטנה ביותר של בני אדם צריכה להיות המין האנושי בלבד" הוא לא ראה כל צורך בשמירה על הבדלנות היהודית וקבע שהמחיר של זה יהיה אנטישמיות ומפעם לפעם טבח ושאין אפשרות להשיג את האחד ללא השני .הוא העריך את המחיר הזה כגבוה מידי : אינני סבור שנפרדות זאת של היהודים היא דבר נפלא עד כדי כך שהוא שווה את היטלר. " .   הוא הגיב כמעט בלעג על שאלתו זאת של אבידן :  "האם חשבת אי פעם על היהודים כעל קבוצה אתנית המייצגת בצורת מכלול ,תורת החיים זרה על פני כוכב לכת זה בדומה אותם זרים בספרות המדע הבדיוני הבאים מכוכבים אחרים או מן העתיד והמפיצים כאן סוג זר של מנטליות ? אפשרות זו עשוייה להסביר את האנטישמיות מבחינות מסויימות " תשובתו של אסימוב הייתה ש"זוהי מחשבה מאוד רומנטית .מעולם לא נתקלתי ברעיון זה בספרות המדע בידיוני .והוא לא עלה אי פעם על דעתי .חשבתי על יחידים העשויים להיות זרים ,אתה יודע ,הניוטונים ,הלאונרדו דה וינצ'ים ,אבל קבוצות שלמות ? על זה לא חשבתי .   מסקנתו הסופית של אסימוב הייתה שיש להביא להתבוללות מוחלטת של היהודים באמריקאים ."אני מכיר באדם בלבד ולא בבריה המוגדרת גזעית או דתית " …מה שאני מציע היא טמיעה ,ולא רק ליהודים גם לכל העמים האחרים .איני מוכן להכיר במשהו ספציפי יותר מאשר בן אנוש " פסק ."איני סבור שהעולם יכול יותר להרשות לעצמו לאומנות כזאת .תחושותיהם המתחרות של עמים שונים מדאיגות אותי –התחושה המתמדת שצריכה של קבוצה לאומית חשובות מאלה של קבוצה לאומית אחרת ,במקום האפשרות לאחד וללכד את המאמצים לטובת הציביליזציה כמכלול. " כאשר נשאל לגבי המצב במזרח התיכון ענה אסימוב ש"הדבר הגרוע ביותר ביריבות של רבע המאה בין ישראל והערבים שהתוצאה שלה היא לא הבחירה בין שתי אפשרויות –השפלת הערבים או השמדת ישראל .מה שעצוב בעניין זה היא ההבנה שתוך שלושים או ארבעים שנה זה לא ישנה יותר משום שגם הערבים וגם ישראל יושמדו ". ( אבידן היה אמור לפרסם ראיון זה במסגרת ספר באנגלית על נושא יהודי ארה"ב אבל הפרוייקט הזה כמו רבים אחרים שלו לא יצא לפועל )

סיכום

כמובן כאשר חזר אסימוב אל הארי סלדון בספריו האחרונים "בטרם המוסד " ולקראת המוסד " להארי  סלדון אין שום קשר מיוחד לגאון מוילנה מסיפוריו של יהודה אסימוב. לאסימוב כבר לא היה שום צורך אז בגאון מוילנה ולתלמידיו כמודלים לדמויות מופת של חוזה ויוצר העתיד ומקורביו. היה לו בשביל זה את עצמו ואת בני משפחתו ומקורביו שלו.

.

קישורים

כוכב הלכת הנבחר 

אתר מקיף על אסימוב

אסימוב בויקיפדיה

המוסד בויקיפדיה .

המוסד האחר

הארי סלדון בויקיפדיה

תוכנית סלדון

המוסד של אסימוב מאת רמי שלהבת

מאמרים על המוסד

מאמר מפורט על סדרת "המוסד "

עוד ביקורת

אסימוב והדת

עליית תלמידי הגר"א

                                                                                                                               אברהם יערי על עליית תלמידי הגר"א

העתידים של האתמול :ספרי הרובוטים של אסימוב

כל קשר לאסימוב הוא מקרי בהחלט :סדרת הטלויזיה  המוסד

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

הגאון מוילנה והעתיד הרחוק 

יצחק אסימוב ואני 

נספח : דוד אבידן פוגש את יצחק אסימוב :

פורסם במוסף הארץ

אפשר להגדיל עם "העכבר"