ירושלים המסתורית- סקירה על הספר "ירושלים הבלתי נודעת " של שבתי זכריה מאת ד"ר אריה מורגנשטרן

להלן בפרסום בכורה עולמי מאמר של חוקר תולדות ירושלים ד"ר אריה מורגנשטרן על ספר של חוקר תולדות ירושלים אחר עו"ד שבתי זכריה"ירושלים הבלתי נודעת ". שבו הוא עוסק בהיסטוריה הלא ידועה של התישבות היהודית ברובע המוסלמי של העיר..

 

ירושלים המיסתורית

מאת

.ד"ר אריה מורגנשטרן
‏  על הספר "ירושלים הבלתי נודעת"  פרקים בתולדות הישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים / מאת שבתי זכריה  : ספרית בית אל, 1998.

 

הספר "ירושלים הבלתי נודעת " של עו"ד שבתי זכריה חוקר הידוע ומוערך מאוד בחוג של חוקרי תולדות ירושלים , מוכיח פעם נוספת כי ירושלים הינה מִכרה בלתי נדלה ואין-סופי של היסטוריה; והפעם בתחום תולדות הישוב היהודי ב'רובע המוסלמי' של העיר העתיקה.

המדובר ביישוב יהודי, שהתקיים – לא רק, כפי שמציין המחבר, לאורך תקופה של למעלה ממאה שנה, עד לפרעות של שנת1936 ‏- אלא יישוב שהתקיים קרוב למאתיים שנה. והדברים מחייבים הבהרה.

‏שני גלי-עלייה גדולים בנו את ירושלים במאתיים השנים האחרונות והביאו לחדירת מתיישבים יהודיים ל'רובע המוסלמי'.
הגל הראשון החל לקראת שנת הת"ק – (1740‏) והוא קשור מצידו בשני אירועים. האחד – הקמתו של המרכז למען יהודי ארץ-ישראל שבקושטא בשנת1727 ‏, או כפי שהוא נקרא בקיצור 'פקידי קושטא'; הקמתו של המרכז הזה הביא לשיפור מעמדם הכלכלי של יהודי העיר. האירוע השני היו ציפיות משיחיות לקראת שנת הת"ק אשר הניעו גלי עלייה גדולים מבעבר והעלו את מספר יהודי ירושלים מאלפיים לערך עד קרוב לשבעת אלפים, או על-פי גירסה אחרת – הגיע מספרם לעשרת אלפים בשנת1741 ‏.

‏רוב היהודים שהגיעו לירושלים באו ממחוזות האימפריה העותמאנית הקרובים והרחוקים וכן מצפון-אפריקה ומאיטליה. היהודים שלא יכלו למצוא מקומות מגורים ב,רובע היהודי' חדרו ל'רובע המוסלמי' ושכרו שם את כל הדירות הפנויות. הביקוש לדירות עלה על ההיצע עד כדי כך שהם גם לא היססו לגרום לגירושם של ערביים מבתיהם ושילמו לבעלי הבתים סכומי עתק על מנת לזכות בדירות הפנויות. חדירת היהודים הגיעה באותה תקופה אפילו עד שערי הר-הבית עצמו. ישנם מקורות לא מעטים המתארים את הזעם הרב שתקף את הוואקף לנוכח תופעה זו ולנוכח המצוקה שאחזה בתושבי העיר בגלל האמרת מחירי המזון כתוצאה מהגידול הפתאומי במספר היהודים בעיר. נסיונם של הערבים להתנכל על רקע זה ליישוב היהודי ולגרש יהודים מן העיר לא צלח בידם.

‏התקופה השניה, אותה מתאר שבתי זכריה בספרו, מתחילה בשנות השלושים של המאה ה19 – ‏. התקופה מאופיינת בציפיות משיחיות לקראת שנת ה-ת"ר (1840‏) ובעליית אלפי יהודים לירושלים. הפעם עולים גם האשכנזים מקרב תלמידי הגאון מוילנה .לאחר שיישבו כל פינה פנויה ב'רובע היהודי' חדרו גם היהודים האלה ל'רובע המוסלמי' והפעם בהצלחה רבה. הסיבה לכך היתה שבעקבות כיבוש ארץ-ישראל על-ידי מוחמד עלי בשנת1831 ‏ גבר לחץ השלטונות על ערביי העיר.

‏הללו נאלצו לשלם מיסים גבוהים מבעבר ובעיקר נאלצו לשלם סכומים גדולים עבור שחרור בניהם משרות בצבא. ההכרח לממן את כל זה גרם ליזם להשכיר ואף למכור ליהודים קרקעות ודירות בתוך העיר .

‏על תקופת מאה-השנים הללו מספר מחבר ספרנו בכשרון רב ובאהבה גדולה. הכותב מוליך את הקורא ברחובותיה וסמטאותיה של העיר ירושלים ו'הרובע המוסלמי' כבמנהרת הזמן, ולנגד עיני הקורא עולים וצפים מראות מחיי היום-יום של ירושלים ובנחיריו עולים ריחותיה המיוחדים של העיר ושווקיה.

 

הכותב מתחיל בתאור הישיבה הגדולה'תורת חיים' ומייסדה ר' יצחק וינוגרד ומפרט את כל שעבר עליו עד לרכישת החצר הגדולה בדרך לשער שכם בקרבת הר-הבית .ייחודה של הישיבה הוא בהיותה באזור-מגורים מעורב של ערבים ויהודים בדרך 'ויה דולורוזה' המקודשת לנוצרים. הקמתה של הישיבה היתה לצנינים בעיני הנוצרים והללו ניסו להפריע בעד הקמתה. והנה,כפי שקרה במקומות אחרים ובזמנים אחרים, מן השמים סייעו לבניין הישיבה; הקונסול הרוסי – שבארצו נרדפו היהודים – נצטווה על-ידי הצאר לסייע ליהודים בבניין הישיבה ולעמוד על משמר האינטרסים של בונה-הישיבה, שהיה נתין רוסי .
‏סיפורה של ישיבת 'תורת חיים' מהווה סיפור-מסגרת לתאור תהליך השיבה לעיר העתיקה ול'רובע המוסלמי' לאחר מלחמת ששת הימים. כאשר שבו בני העיר העתיקה לאזור, ובתוכם עוה"ד שבתי זכריה ,הם גילו לתדהמתם, כי השומר הערבי של הישיבה החביא בתור חדרון קטן את כל רהיטי הישיבה וגם קרוב ל 3000 -‏ ספרים. אלו שימשו בסיס להקמתה של ישיבת 'עטרת כהנים' – אם – הישיבות שב'רובע המוסלמי' ואף היוו בסיס להחזרת הרכוש היהודי הרב, בקרקעות ובתים, זה שהיה בבעלות יהודית עד לפרעות 1936 ‏ועד לנפילת העיר העתיקה בשנת1948 ‏ ,- לבעליהם.

‏באמצעות מסמכים ותעודות, מפות ותמונות מתעד מחבר הספר את כל הרכוש היהודי הרב שהיה במקום; המחבר מפיח רוח חיים בממצאים ההיסטוריים החשובים האלה תוך כדי-שיחזור חיי היום-יום: עולם התורה, בתי-המדרש ובתי-הכנסת, בתי-המלאכה והחנויות. כבמטה קסם מחזיר המחבר לחיים את הדמויות והאישים אשר חיו ופעלו בצילן של החומות, בין המבואות והסמטאות שב'רובע המוסלמי', בימי קיץ ושרב ובימי קרה וגשם, בימי חול ומועד. הוא מתאר את בתי ויטנברג ואת ישיבת 'חיי עולם' את בית-ועד-העדה המערבית ואת ביתו של הרב מבריסק. את הבנק של האחים המבורגר ואת בנק ולירו, את בית-המדרש של חסידי ויזניץ, את שוק הכותנה ואת בתי-המרחץ הערביים.

‏ערכו של החיבור הינו הרבה מעבר לציונים ההיסטוריים הגלומים בו. במקביל לבנים השבים כיום הזה אל העיר העתיקה על כל מחוזותיה ומציבים גבול הסטורי חדש לנוכחות היהודית בירושלים המאוחדת – חשובה ביותר היא עבודתו כהיסטוריון המעיד על הזיקה הבלתי ניתנת לערעור של היהודים לירושלים ועל עלייתם אליה בהמונים בתקופה שנמשכה במאות השנים האחרונות. כמה נדוש לחזור ולהדגיש שחיבורם של ספרים מעין אלה משרתים בראש ובראשונה את בני הדור ש'לא ידעו את יוסף'. נדוש אבל חשוב מאין כמוהו .

‏חברנו המלומד עו"ד שבתי זכריה הגיע בספר זה  לשיא פרסומיו. לאחר שהוא מזכה ומחכים אותנו מזה שנים במחקריו ופרסומיו על ירושלים. הנה הגיע לנושא בו הוא הסמכות ובו בקיאותו רבה משל כולם בשל עיסוקו הממושך בנושא זה התיישבות היהודים בעיר העתיקה, מחוץ לרובע היהודי' .משום מה מצא לנכון לקרוא לספר עשיר הכמות והאיכות בשם "ירושלים הבלתי נודעת" אבל, מי שיקרא בספר, שהוא גם קריא ומרתק. בשבילו ירושלים זו כבר לא תהיה 'בלתי-נודעת' שכן זכריה משכיל בסיפור קולח ללמדנו להכיר ולאהוב את פינות ירושלים שרבים נמנעים היום מהלך בהם.. רחוב הגיא ,רחוב חברון, שוק הכותנה והסראיה – ניצבים כמו חיים מול עינינו..
‏מפליא מהיכן הצליח להביא אוסף נדיר של מסמכים ואיורים המחיים וממחישים את העובדות. ספר זה יהוו‏ה ספר יסוד לכל יהודי שתולדות ירושלים בדורות האחרונים יקרים ללבו.. אין זה רק מחקר היסטורי. הסיפורים על דמויות, מבנים ומעשים יכולים לשמש מדריך מלווה לכל חובב ציון

כל המעיין בספר מקיים במלואם את צווי נעים זמירות ישראל "סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה, שיתו לבכם לחילה, פסגו ארמנותיה – למען תספרו לדור אחרון" (שיר של יום שני) .

ראו עוד

החוקר של ירושלים הבלתי נודעת

האתר של שבתי זכריה