web analytics
קטגוריות
היסטוריה

החוקר של ירושלים הבלתי נודעת: ראיון עם שבתי זכריה

שיחה עם עורך הדין וחוקר ירושלים שבתאי זכריה אדם שהקדיש את חייו לתיעוד העיר ירושלים ופירסם ספר העוסק בתולדות משפחת וולפנזון בעיר זאת .

 

שבתי זכריה, 2007

עורך דין ,חוקר ירושלים ומורה דרך שבתי זכריה.

עורך הדין שבתי זכריה הקדיש את חייו לחקר תולדות ירושלים החדשה וירושלים היהודית בעיר העתיקה  הוא פירסם מחקרים מרובים על תולדות השכונות השונות של ירושלים , וגולת הכותרת של מחקריו עסקו בתולדות המשפחה הירושלמית המיסתורית  וולפנזון ,וגילוי תחנת הקמח התת קרקעית שלה באולם צלבני קדום.

 

לא בכל יום אני פוגש אדם שהקדיש את חייו לחקר תולדות משפחתי אבל יש כמה כאלה  ולאמיתו של דבר השושלת שלי  היא אחת המעטות שיש מחקרים על נציג שלה מרוב 16 הדורות הידועים.

לאחרונה נתקלתי בחוקר כזה שהקדיש את חייו בין השאר לחקר העיר ירושלים ,וכן את  תולדות משפחת זאב וולפנזון מהדמויות הבולטות בירושלים של המאה ה-19 .
זהו עורך דין שבתי זכריה אדם שהקדיש את לחייו לחקר תולדות ירושלים ושכונותיה השונות ובעיקר להתיישבות היהודית ברובעים הנוצרי והמוסלמי של ירושלים ,נושאים שעליהם פירסם עד כה עשרות חוברות וספרים וזכה על כך   בשנת תשס"ד מעיריית ירושלים לתואר "יקיר ירושלים " על "פעילותו להכרת היישוב היהודי בעיר העתיקה ולהפצת תולדות ירושלים "

מר זכריה אינו היסטוריון מקצועי אלא עורך דין שחקר ירושלים הוא עבורו תחביב שהוא גם הנאה.

. א.א. למה בעצם את חוקר את תולדות ירושלים? הרי אתה עורך דין ולא אקדמאי או היסטוריון שמקצועו בכך?

זכריה : כדאי לציין שאני אני לא יליד ירושלים אבל היגעתי לירושלים כילד בשנת 1936 ( מר זכריה נולד ב-1921) וחי בירושלים יותר שבעים שנה. והעיקר אצלי זה הנושא של אהבת ירושלים
העניין שלי במחקר ירושלים התעורר אחרי מלחמת ששת הימים לפני כ-40 שנה כי ב48  לאחר שהעיר נכבשה בידי הירדנים חרה לי מאוד  שלא ביקרתי הרבה  בעיר העתיקה והצטערתי על כך . 

 נדרתי נדר שאם אי פעם יתאפשר לי ללכת שוב בסימטאות העיר העתיקה לא אפסיק יותר ללכת בסמטאות העיר העתיקה.

המחקרים שלי הם גם בשמו של אחי שנפל במאבק בקרב מלחה שבו היה מפקד יחידה . ואני  מבחינתי מנציח את פועלו בחקר ירושלים . הוצאתי חוברת על תולדות חייו שהיו מלאים מסירות נפש וערכתי את יומנו מבית המעצר  של הבריטים בלטרון  כששהה שם כלוחם מחתרת כלוא . 

ראובן זכריה ,לוחם. נפל בקרב המלחה.

(נציין אם כי שבתאי זכריה עצמו לא ציין זאת בראיון  שהוא זכה לאות גבורה. ביום ה-8 בספטמבר 1968, בזמן תקרית ארטילרית באזור התעלה בפורט-תופיק, שימש סמל שבתאי זכריה כמפקד טנק. עם תחילת התקרית נפגע הטנק מפגיעה ישירה, התותחן נפצע והתותח נפגע. סמל שבתאי זכריה חילץ את הפצוע תחת אש ארטילרית, המשיך באש אל עבר עמדות האויב והצליח להשמיד טנק אויב, כאשר הוא מפעיל את התותח הפגוע. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973,  בידי דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי.)

זכריה : אחרי ששת הימים התחלתי ללמוד את תולדות ירושלים ואהבתי מאוד את העיר העתיקה ובכל פעם שאני נכנס אליה אני מרגיש שאני נכנס לראשונה וכל טיול בה הוא חוויה אני כאילו יוצא מהמאה ה21  בעיר החדשה לעולם אחר.
וגיליתי שיהודים חיו גם ברובע המוסלמי. וחקרתי את נושא הישוב יהודי ברובע המוסלמי והתחלתי להתעניין בתולדות ירושלים וגם דיברתי עם וותיקים של ירושלים ומשתדל לקרוא יותר כמה שאפשר על העיר ותולדותיה .ופרסמתי ספרים נוספים וחוברות נוספות על תולדות העיר.


בשלב מסוים החל זכריה לעסוק בפרויקט ענק של תיעוד תולדות השכונות והרחובות השונים של ירושלים ואישים בולטים שונים שחיו בהם . זאת על ידי פירסום חוברות שכל אחת מהן עוסקת בתולדות שכונה אחרת של ירושלים ,החדשה, במסגרת מחקריו שאותם ביצע על חשבון זמנו הפרטי עמל ללא ליאות תר וחיפש בארכיונים שונים אחרי מסמכים ותעודות נידחות שונות מתולדות ירושלים ולקח עדויות בעל פה על עברן של שכונות העיר ושל תושביהן.
ועד היום הוא כתב על תולדותיהן של עשרות שכונות והפך את ירושלים לעיר המתועדת ביותר בארץ מבחינת תיעוד תולדות שכונותיה השונות.

(  לשם השוואה :לתל אביב למשל אין שום פרוייקט מקביל על תולדות הרחובות השונים  שבה  ) . . .
אבל עניינו המרכזי היה ונשאר בירושלים העתיקה וברובעים היהודי הנוצרי והמוסלמי דווקא :
זכריה : מאז מלחמת ששת הימים אני עוסק במחקר על היישוב היהודי שהתקיים באיזורים המרוחקים שבעיר העתיקה ומדובר ברובע המוסלמי .גילינו עובדות מעניינות :שהייתה נוכחות יהודית מכובדת באיזורים האלה במאה ה19 ובראשית המאה העשרים של עשרות משפחות יהודיות וכן היו קיימות באזורים אלה כמה וכמה מוסדות תורה וחסד .עבודת המחקר נשאה פרי וכידוע לך פירסמתי כמה ספרים וחוברות בנושא .

כן פורסם על ידי ספר על נושא חשוב מאוד של סוחרים ובעלי מלאכה בירושלים העתיקה בעבר. איש לא חקר את הנושא הזה לפני .בספר העליתי דמויות מרתקות של סוחרים ובעלי מלאכה בירושלים הישנה.מאז 1967 אירגנתי לציבור ועדיין מארגן סיורים בעיר העתיקה .היינו מגיעים בעיקר לאיזורים המיוחדים שברובע המוסלמי ,היצגתי וסיפרתי לציבור על הבתים ומוסדות התורה שהתגלו שהיו בעבר חלק בלתי נפרד מהישוב היהודי בעיר וכמו נעלמו מאז.

בדרך כלל הסיורים מתחילים מאיזור שער יפו או מישיבת "תורת חיים " ששכנה ברחוב שער הגיא והיא הייתה כעין אבוקה בוערת שהאירה את הדרך להכרת בתי היהודים והמוסדים שבסמטאות עתיקות של ירושלים .ומהישיבה הזאת היגענו לעוד אתרים יהודים שהתגלו באיזור "אתר כולל גליציה ישיבת חי עולם ולבסוף חצר רייסין  שבה  גרו צאצאי תלמידי הגר"א  ובראשם  זאב וולפנזון.
פעלתי להקמת אגודת מתנדבים שעסקו בתיקון ושיקום הבתים האלה ,למטרה זאת הקמנו שתי אגודות שנקראות "עתרה ליושנה " ועתרת כוהנים " .אגודות אלו שיקמו ושיפצו מספר בתים וחצרות של יהודים ברובע המוסלמי . ובבתים אלה ישבו במשך הזמן מספר משפחות יהודיות .באזור מיוחד זה שוקמו גם מספר מוסדות תורה.

אני בהחלט חושב שבעניין ההתיישבות היהודית ברובע המוסלמי אני סוג של מחדש ,תדע לא רבים חקרו את הנושא הזה ולא רבים היו מודעים עד כמה ההתיישבות היהודית ברובע המוסלמי הייתה נרחבת .
עם זאת אני חושב שיש לעשות הכל כדי לא לפגוע בתושביה הקודמים של העיר העתיקה דהיינו באוכלוסייה הערבית.

 

שבתי זכריה ומשפחת וולפנזון

סיפורי חצרות ובתים בין החומות

מבחינות רבות אחת מגולות  הכותרת של יצירתו המחקרית של מר זכריה הוא ספרו   סיפורי חצרות ובתים בין החומות ( 2006) שעוסק  בן השאר בתולדות משפחת וולפנזון בחצר רייסין שאותה ניהלה   בעיר העתיקה . .
א.א. איך הגעת לנושא של משפחת וולפנזון ?
זכריה:  חיפשתי אישים ודמויות שחיו בירושלים מחוץ לרובע היהודי, וגיליתי את דמותו של זאב וולפנזון בנו של אברהם "הדיין " וולפנזון , והאיש הזה ריתק אותי. במידה מסויימת אפשר לאמר שהתאהבתי במשפחה כולה.
זאב וולפנזון  היה מפורסם תמיד  כאחד מהעסקנים המסורים ביותר לציבור ירושלים וזכה להערכה רבה בדברי תולדות הישוב היהודי .אבל הוא היה הרבה יותר מזה,  גם הרבה דברים אחרים.

הוא היה  מה שאנו קוראים היום "אדם רב תחומי "  מדפיס , מגיה ,ורב בנאי ,וסוחר ,ושד"ר,ודיפלומט ובלש. 

 ויש האומרים שהיה מנהיג האירגון החשאי של   הגברדיה היהודית של ירושלים,  אני ראיתי בו דמות ססגונית ופעילה,  אישיות בולטת בירושלים. 

 הוא ובני משפחתו היו דמויות חריגות בנוף הירושלמי האפרפר בדרך כלל. הוא אפילו דמות רומנטית מאחר שהתחתן עם האישה שהיציל את חייה.ותדע דמויות רומנטיות באמת  הן נדירות מאוד בתולדות ירושלים .
חוץ מכל הפרשיות המוזרות והאירועים השונים שבהם היה מעורב בימי חייו
( דיון מפורט בפרשיות ואירועים אלו ניתן בכתבה מיוחדת:  חייו הכפולים של זאב וולפנזון "א.א. ) הוא היה איש כולל רייסין ושימש במשך שנים בתור הממונה על הכולל.
גיליתי שהוא התגורר בחצר ריסין שהיא ברובע המוסלמי ומצאתי מתועד שהוא החזיק בחצר והשכיר בה  דירות לאורחים .
ובמהלך המחקר התברר לי שבחצר רייסין הייתה קיימת   טחנת קמח תת קרקעית  בבעלות משפחת וולפנזון וצאצאיהם במשך עשרות שנים.החלטתי לגלות את מקום התחנה שהוא החזיק
קיבלתי חומרים ומסמכים שונים על האיש ומשפחתו של צאצאו בן זאב חומרים ומסמכים .וכאן רצוני להזכיר את ידידי איש ירושלים אברהם דינבויץ ז"ל גיסו של ד"ר בן זאב שהיה בעל ידע רב בנושא ירושלים והוא שמסר לי את רשימותיו של ד"ר בן זאב כדי לעשות בהם שימוש ככל שאוכל .אני מקווה כי מילאתי מעט מדברי צוואתו .
א.א. :והצלחת לגלות את  מקום תחנת הקמח של משפחת וולפנזון ?
זכריה : כן . יצאתי לחפש היכן הייתה תחנת הקמח הזאת ולבסוף מצאתי אותה במקום שהיום הוא מעין אולם שמחות.
זה היה ב19.2.2003 ביקרתי בחצר רייסין יחד עם צעיר בשם אלי אטל שגר עם משפחתו בקרבת מקום .אז חיו במקום שתי משפחות יהודיות צעירות ומבודדות והיה מרגש לראות איך שתי המשפחות האלו חיות בסביבה ערבית מבודדת הרחק מהרובע היהודי.
אלי אטל סיפר לי כי הוא עסק בניקוי החצר עוד מ-1992 ובעבודות אלו חשף מרתף גדול שהכניסה אליו היא מרחוב שיך 'הקרימי . אלי אטל המשיך וסיפר שהאנשים שניקו ופינו את ההריסות והפסולת שהצטברו במשך הנשים גילוי בין שיירי ההריסות הפסולת בקבוקי משקה של גזוז .
ואז ידעתי שזה המקום שבו שכן טחנת הקמח של וולפנזון מאחר שמתצהיריה של הגברת ציפורה אביצדק שהייתה בעל המקום דווח שהמקום היה טחנת קמח שהפכה לבית חרושת לגזוז.
נכנסתי איתו למרתף , ומצאנו אולם מרתף גדול שתקרתו בנויה קשתות לדעתי זהו אולם מתקופת הצלבנים .ושם הייתה טחנת הקמח של הוולפנזונים. 

 רגלינו עמדו באותו מרתף שבו פעלה התחנה התחנה שיש שאומרים שבה תוכננו מבצעים שונים וממנה יצאו אנשי הגברדיה היהודית  החשאית של ירושלים  לפעולותיהם.  

ואני רוצה להגיד לך שהרגשתי מאוד בגילוי הזה הרגשתי שאני חושף משהו על תולדות משפחת וולפנזון שחיה בירושלים במאה ה-19.

א.א. ומה קורה עם התחנה היום ?

זכריה : אלי אטל  שיפץ את המקום והפך אותו לאולם אירועים ושמחות מכובד שפעל כשנתיים . אבל ללא הצלחה מאחר שבאיזור שוכנת בעיקר אוכלוסייה ערבית.

א.א.:אתה מתכנן ספרים נוספים לעתיד ?

היום אני כבר יהודי  לא צעיר ( מר זכריה היה בעת הראיון בן קרוב  ל-86 א.א. ) אבל יש לי עוד כמה ספרים מוכנים שאני מקווה שיצאו לאור.
אני מתכנן על ספר על בניין שומרי החומות ספר שלם על בניין אחד.
וספר על איזור באב חוטא בעיר העתיקה .שיש לנו ידיעות על יהודים שהתגוררו בו באיזור שלא יאומן שהיו בו יהודים.

 בכל מקרה   אני מתכוון לעסוק בחקר תולדות ירושלים והעברת אהבת ירושלים עד נשמת אפי האחרונה.

עדכון : מר  שבתאי זכריה נפטר בשנת 2017 בגיל 96.  לפני מותו פירסם  חוברת על כולל שומרי החומות בירושלים ,מהדורה נוספת על החוברת על אחיו וב-2015 הספיק לפרסם  בהוצאה עצמית אוטוביוגרפיה של חייו.הספר "
פרקי חיים :שבתי זכריה, חוקר ירושלים ‫ עסק בקורותיו וקורות משפחתו בירושלים בתקופת המנדט, במלחמת העצמאות ולאחר הקמת המדינה וכן בשנותיו כפרקליט בפרקליטות מחוז ירושלים. ‬

רשימת ספרים וחוברות של שבתי זכריה

1. ראובן זכריה ימים ולילות בלטרון : יומן מעצר. ספריית המרד הוצאת הדר ,1978. בעריכת שבתי זכריה
2. פרק מ-90 שנות היסטוריה יהודית ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה : מישיבת "תורת חיים" הכללית עד בית הכנסת של "איגוד לוחמי ירושלים בעיר העתיקה" / ירושלים : איגוד לוחמי ירושלים בעיר העתיקה, תשל"ח. מהדורה שלישי ומורחבת יצאה לאור בתשמ"ג -1982.

3. חוברת זכרון לוחמי וכובשי הכפר מלחה ע"י ירושלים במלחמת השחרור : תמוז תש"ח: ח"י הלוחמים הגיבורים שנפלו בקרב : יובל שנים לכיבוש הכפר / ירושלים : [חמו"ל], תשמ"ב 1982.
4. מוסדות יהודיים ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה ישיבת "תורת חיים" ברחוב הגיא– ב. בית הכנסת של "אגוד לוחמי ירושלים" בעיר העתיקה– ג. חצר המערכת של עתון "החבצלת" ברחוב הדגל ברובע המוסלמי– ד. משפחת הרי"ד-פרומקין עורך "החבצלת / [ירושלים] : אגוד לוחמי ירושלים בעיר העתיקה, תשמ"ב 1982
5. רובע "רחוב חברון"-הרובע היהודי הישן / ירושלים : האגודה עמ"י – על משמר ירושלים, תשמ"ד 1983

6. הקרב על הכפר מלחה ע"י ירושלים במלחמת השחרור : תש"ח – 1984 / ירושלים : האגודה עמ"י – על משמר ירושלים, תשמ"ד 1984( יצא שוב בגרסה מורחבת ב-1993).

7. בתים ומוסדות יהודיים ברובע המוסלמי בירושלים העתיקה : רובע "רחוב חברון" הרובע היהודי הישן / ירושלים : האגודה עמ"י – על משמר ירושלים, תשמ"ה 1985.
8. בתי מלון ומלונאים ותיקים בירושלים / ירושלים : האגודה עמ"י – על משמר ירושלים, תשמ"ה 1985. מוקדש לזכרו של מרדכי ורשבסקי ז"ל, איש ירושלים, דמות מופת של מלונאי.
( יצא לאור שוב במהדורה מורחבת ב-1988)

9. "בנק ולירו" בירושלים העתיקה / ירושלים : [חמו"ל], תשמ"ו 1986

10. הבנק של "האחים המבורגר" בעיר העתיקה / ירושלים : [חמו"ל], תשמ"ו 1986
11. חצר ר' משה וינטברג ברחוב הגיא בירושלים שבין החומות / ירושלים : מדרשת ראשית ירושלים שע"י ישיבת עטרת כהנים, תשמ"ח 1987.
12. יקירי ירושלים שבין החומות : המלון המרכזי של ר' ירחמיאל אמדורסקי ברחבת שער יפו בעיר העתיקה יהודים ברובע הנוצרי בירושלים העתיקה : החצר ובית הכנסת של מאיר גאני / [ירושלים] : מדרשת עטרת כהנים, תשמ"ז 1987.
13. שוק הכותנה – ה"חנויות" בירושלים העתיקה : במסורת ישראל והיישוב היהודי באיזור / ירושלים : ש' זכריה, תשמ"ז 1987.

14. שכונת בית ישראל בירושלים : תולדותיה מיסדיה ובוניה / ירושלים : ש' זכריה, תשמ"ח 1987.
15. זכרונות משכונת גאלה בירושלים, מיסדיה ותושביה,ש.זכריה ,1988
16. לקט מאמרים על שכונת רחביה בירושלים / ירושלים : העמותה עמ"י – על משמר ירושלים, תשמ"ט 1988.
17. מוסדות וחצרות יהודיים בירושלים שבין החומות / ירושלים : העמותה עמ"י-על משמר ירושלים, תשמ"ח 1988.
18. שכונת נחלת שבעה : תולדותיה, מיסדיה ואתריה / ירושלים : [חמו"ל], תשמ"ח 1988.

19. שכונת שערי חסד : תולדותיה, מיסדיה ואתריה / ירושלים : [חמו"ל], תשמ"ח 1988.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

17 תגובות על “החוקר של ירושלים הבלתי נודעת: ראיון עם שבתי זכריה”

ושאלה לאלי – אם לקנות אחד מכל הספרים הרבים שהוא כתב – איזה מהם נותן את המידע הרב והכולל ביותר אשר ניתן ללמוד ממנו על השכונות השונות בעיר העתיקה?

תודה.

מרתק
אינני מכיר את פועלו ואני שמח שהקדשת לו פוסט ראוי ויפה וגם מפורט
באמת כל הכבוד לאיש כזה
ראוי גם להזכיר את האדריכל והחוקר דוד קרויאנקר שחוקר ומתעד את ירושלים גם הוא כבר עשרות שנים ועושה עבודה נפלאה, אנשים יקרים אלו

ובימים אלו פירסם האדריכל ספר מעניין מאוד על כת הטמפלרים בירושלים ועל קשריהם עם התנועה הנאצית .ספר שאני קורא אותו כעת.

נראה לי ששני הספרים המסכמים ביותר מבין העשרות שכתב עו"ד זכריה הם "ירושלים הבלתי נודעת:פרקים בתולדות הישוב היהודי בעיר העתיקה בדורו האחרונים " שמביא סיפורים שונים מחיי דמויות ירושלים ו"ירושלים של מטה" שבו הוא מביא על קצה המזלג את תולדות השכונות השונות של ירושלים שלכל אחת מהן הקדיש חוברת מיוחדת. וכנראה בספר זה סיכם את החוברות .
חוץ מאלה שני הספרים הבולטים שלו הם "מרכז ההשכלה הירושלמי" על שכונת החבשים
וספרו "סוחרים ובעל מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר"
שבו הוא עוסק באישים שונים שעסקו במקצועות שונים בירושלים של פעם.".
וכמובן ספרו האחרון
"סיםורי חצרות ובתים בין החומות " שהוא גם הקל ביותר להשגה.
אם אתה רוצה להסתפק רק בכמה ספרים שכתב ,אלו הם הספרים.
מכל ספריו אלו הם המקיפים והמסכמים ביותר

האדריכל דוד קרויאנקר בספרו על רחוב הנביאים השתמש הרבה בספר :מרכז ההשכלה הירושלמי בדברים שכתבתי וחישבתי שהם כשלעצמם 90 % והוא עשה אותם לשמחתי ל-100% .
בספרו האחרון על המושבה הגרמנית בירושלים הוא מתייחס לספרי על הסוחרים היהודים בעיר העתיקה.

תודה רבה על המלצתך. אכן, נראה לי שהספר "ירושלים של מטה" הוא המתאים ביותר בשבילי, כיוון שיש בו מידע אשר ממנו ניתן ללמוד בקצרה על מבחר השכונות השונות בירושלים מידי המבין הגדול ביותר בתחום.

אבל, נתקלתי בבעייה חדשה המצריכה את עצתו של בלש מומחה…

לא הצלחתי למצוא את הספר בחנויות הספרים באיזור מגורי (צפון הארץ).

חיפשתי באינטרנט ומצאתי שהספר יצא בהוצאת אריאל בשנת 2003
ראה http://ram1.huji.ac.il/ALEPH/ENG/TST/QSF/QSF/FIND-ACC/0021843

אולם בכל חנויות הספרים (חדשים ומשומשים) וגם בהוצאת אריאל אמרו לי שהם לא מכירים את הספר ולכן אף אחד לא יכול להזמין אותו.

האם אתה (או מישהו מהקוראים) יודע אולי, באיזה הוצאה בדיוק ומתי יצא הספר כדי שאפשר יהיה להזמינו מהחנויות?

תודה!

אני, אגב, צאצא של ישראל בק, ככה שהנה היה פה שיתוף פעולה קטן ומחודש בין המשפחות במאה ה-21 (ואפילו בעניין הקשור לירושלים… )

לא להזכיר את ר' וועלוויל בעבס ( זאב וולפינזון ) ז"ל הוא בגידה בהיסטוריה כי הוא היה העסקן הגדול בצרכי ציבור ובהתלהבות נפלאה ..הוא היה העסקן הגדול בכל ענייני האשכנזים .. והציל את כבוד האשכנזים בהתלהבותו … ועל שמו נכתב עד היום הבית קברות של האשכנזים .
( הרב חיים הירשנזון "חידושי הרח"א …חלק ג')
היה היה בירושלים של המאה ה19 אדם בשם זאב וולפנזון ,בנו של אברהם הדיין וולפנזון. ,
הוא היה דמות ססגונית מאוד ויוצאת דופן בנוף המנהיגות של הקהילה הפרושית ( תלמידי הגאון מוילנה ) בירושלים
ואני הנכד של נינתו.
אותו זאב וולפנזון היה דברים רבים ומגוונים בימי חייו : הוא היה מגיה ( המגיה הראשון הידוע לנו בשמו בארץ ישראל שד"ר ( שליח רבנים ) ונוסע חסר ליאות לחו"ל הן לקצוות מזרח עד להודו והן לקצוות מערב ואף נפגש עם הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף בשליחות קהילתו . הוא היה איש עסקים מצליח , הוא נודע כמי שהכניס חידושים ושנים לחיי הקהילה היהודית בירושלים . הוא האיש שהחל להפעיל בית מרקחת יהודי בירושלים,והאיש שהכניס את מנורת החשמל לירושלים .
בראש ובראשונה הוא נודע כעסקן ציבורי בכיר ביותר של ירושלים הפרושית. ולאמיתו של דבר האיש החזק שמאחורי הקלעים בקהילה הפרושית של ירושלים במאה ה-19, ואחד האנשים שניהלו את הישוב היהודי האשכנזי המסוכסך והמפולג מעין כמוהו בעיר המפולגת ביותר עלי אדמות.
פרט לכל זה הוא היה קשור באופן אינטימי ביותר לשני המבנים הסמליים הידועים ביותר של ירושלים במאה ה-19. הוא בנה את בית הכנסת המרכזי של ירושלים וארץ ישראל ויש אומרים של העולם היהודי כולו בית הכנסת "בית יעקב " או "החורבה ".
וחוץ מזה הוא היה האיש שניהל עם משפחתו את תחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי בנוה שאננים שהפכה לסמלה של ירושלים שמחוץ לחומות , וביחד עימה עוד תחנת קמח נוספת תת קרקעית בירושלים.
אם היה מסתפק בכל זה כי אז דיינו .

ומלבד כל זה על פי כמה מקורות איזוטריים במיוחד היו לו חיים כפולים נסתרים כמנהיג אירגון חשאי ארגון "שערי צדק" או "הגווארדיה היהודית" של ירושלים שקמה על מנת להילחם בפשע ובהתקפות ערביות על הישוב היהודי בירושלים. .
לאורך השנים שמו כמעט נשכח מאמר זה בא לתקן את המעוות ולשים יד לזכרו ולשמש כבסיס של המשך המחקר על חייו וזמנו .
ויש שם גם על הקשרים ההדוקים בין המדפיס ישראל ב"ק והמיגה זב וולפנזון

ראו
חייו הכפולים של זאב וולפנזון
http://www.notes.co.il/eshed/43182.asp

בעקבות ההודעה באתר זה, בה מוזמן לפנות אליו מי שמתעניין בנושא משפחתו הותיקה בירושלים
פניתי ויצרתי קשר ונעניתי שהוא אינו אנציקלופדיה מהלכת ושאפנה לתימנים מירושלים.

כמו כן הוצע לי לקנות את ספריו

-התאכזבתי.

לכל בני משפחת וולפנזון (בן -זאב ) בארץ ובחו"ל שלום

השנה הבאה שנת 2009 היא על פי המסורת המשפחתית שנת ה-200 לעליית אבי המשפחה ר' אברהם וולפנזון הדיין ואשתו לארץ ישראל בשנת 1809 . וזה 39 שנים אחרי ניסיון קודם של עלייה בשנת 1770 של סבו של אברהם הדיין ,עזריאל משקלוב בניסיון ראשון מסוגו לקיים עלייה אשכנזית לארץ ישראל
ובמשך 200 השנים האלו לא פסקו בני משפחת וולפנזון אפילו לרגע ליסד ליזום ולפעול בחזיתות שונות של הישוב ושל המדינה
בני המשפחה היו בין המנהיגים של הישוב היהודי בערים צפת וירושלים במשך עשרות רבות של שנים ונטלו חלק בנסיעות דיפלומטיות בחו"ל למען הישוב .
בני המשפחה היו חלוצים בתחום הדפוס בארץ ישראל וכללו את המגיה הראשון הידוע בשמו בארץ ישראל ויסדו כאן בתי דפוס על פי שיטות חדשות שלא היו מוכרות עד אז בארץ והכניסו את השימוש ב"אמהות " (מטריצות ) לבתי הדפוס .
בני המשפחה היו הראשונים שהדפיסו ספר תנ"ך מוגה ומודפס כולו בידי יהודים בעברית בארץ ישראל . .
בני המשפחה תרמו תרומה ענקית לתחום הרפואה והיו האחראיים ליסודו של בית החולים היהודי הראשון בירושלים "ביקור חולים ". .
בני משפחת וולפנזון הקימו את בית המרקחת היהודי הראשון בארץ ישראל
בני המשפחה היו ראשונים שהביאו מנורות נפט לישוב היהודי .
בני המשפחה היו האחראיים לבנייתו של בית הכנסת המפורסם ביותר של ירושלים ושל העולם היהודי כולו בית הכנסת "בית יעקב" בירושלים בית כנסת שנחרב במלחמת העצמאות וכיום משוחזר מחדש בדיוק בצורה שבה נבנה בידי בני משפחת וולפנזון לפני כ160 שנה .
בני משפחת וולפנזון היו הבעלים של תחנת הרוח המפורסמת של משה מונטיפיורי בירושלים שהפכה לאחד מסמליה של ירושלים והפעילו אותה כל תקופת קיומה למרות איומים וניסיונות שונים להרוס את התחנה גם באמצעי כישוף שונים של מתחרים ערביים
בני משפחת וולפנזון עמדו בראש האירגון החשאי של הלוחמים בפשע "הגברדיה היהודית " בירושלים של המאה ה-19.
בני משפחת וולפנזון הקימו את בית החינוך לעיוורים הראשון בארץ ישראל.
בני משפחת וולפנזון הקימו את אירגון "בני הישוב " שהוציא לאור את האנציקלופדיה המפורסמת לחלוצי הישוב ובוניו שהיא מקור המידע העיקרי כיום לאלפי אנשים מתקופת הישוב.
איש ממשפחת וולפנזון היה ממגלי "דרך בורמה "שהביאה להצלתה של ירושלים מכיבוש במלחמת העצמאות.
וזוהי רק רשימה חלקית ביותר של השגי בני המשפחהב200 שנות ישיבתם בארץ ישראל

איזה כיף להיות שייך וחלק מסיפור כל כך מרתק!
איזה כיף להעביר את הסיפורים וההיסטוריה המשפחתית לדור הבא!

אנו בוחנים בימים אלו את האפשרות לבצע מספר פעולות לכבוד האירוע כגון:
1. סיורים בעקבות סיפורי המשפחה ברחבי הארץ
2. פגישות מצומצמות במקומות שונים בארץ.
3. מפגש גדול בקיץ שיזמין אליו כל מי ששיך למשפחה. מפגש שיחגוג את תרומתה האדירה של משפחת וולפנזון לישוב היהודי במשך 200 שנה . .

אנחנו מחפשים בימים אלו נציגים של כל פלג שיכול לשתף פעולה לביצוע מפגשים אלו.
אין לי ספק שזו תהייה חוויה שתעניק לנו ולדורות רבים אחינו הרבה עניין שמחה וגאווה.

השלב הבא יהיה פגישה של "צוות המארגן". כל מי שמוכן לרתום עצמו ל"צוות המארגן" לארגון חוויה זו אנא שלחו אלי את הפרטים שלכם (שם מלא, טלפון, ואמייל) כדי שאוכל להזמינכם לפגישה זו.

שלכם.
אלי אשד בלש תרבות
נצר למשפחת וולפנזון

עירון דיבון נצר למשפחת וולפנזון
052-3840044
divon@sachlav.co.il

I Sachlove u!
Divon Yron
Sachlav CEO
http://www.IsraelOnTheHouse.com
עירון דיבון
מנכ"ל סחלב
http://www.tiyul.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × two =