ממלכות הדמיון מעבר לנהר בר אילן:סקירה על כנס מדע בדיוני "ממלכות הדמיון" באוניברסיטת בר אילן

את הכנס כיבד בנוכחותו סופר המדע הבדיוני לארי ניבן ,שכבר היה אמור להגיע לארץ לכנוס "אפוקליפסה בשנת 2000 " אך אז זה לא התממש בגלל פריצת האינטיפאדה השנייה .ניבן "השתפן " אז והעדיף להישאר בבית .
הפעם למרות חששות הוא היגיע .
תוך כדי הכנס נלמדו כמה דברים מעניינים על חוקרי האוניברסיטה.למשל שהסגל האוניברסיטאי כולל שני חוקרים שונים בעלי תחום ענייין ו חקר הערפדים שהוא תחום  מחקרי מתפתח  באוניברסיטה.

כן נלמדה העובדה המעניינת ששתי החוקרות היחידות של שירת ימי הביניים הצרפתית באוניברסיטה מתמקדות שתיהן במשוררת האחת והיחידה של ימי הביניים "מארי מפראנס".
שתי החוקרות הכחישו בתוקף שהעניין של שתיהן   דווקא במשוררת היחידה של ימי הבינים מבין מאות ואלפי המשוררים של התקופה בת אלף השנים נובע ממניעים גנדריים  פמיניסטיים כלשהן ,אבל ניתן לתמוה בעניין .
אולם מצער הדבר שהיה בו מיעוט יחסי של מבקרים בהשוואה לכנסים קודמים שבהם הייתי . ואולי אחת הסיבות לכך היא קיומו של כנס מקביל בנושא באונ' חיפה שהתקיים באותו הזמן וכך גרם לפיצול בין אנשים שהעדיפו לנסוע לחיפה ואנשים שבאו לבר אילן. עדיף היה שכל כנס יתקיים בזמן אחר וכך יבוא יותר אנשים לכל כנס.
במהלך היום השני לכנס היגיעה הידיעה המעציבה על מותו של סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק , ידיעה שהפכה לשיחת היום בכנס , והתגובות נעו מעצב עמוק לתגובות כמו "חשבנו שהוא כבר מת לפני שנים ?"
( אני קיוויתי תמיד שקלארק ישרוד  לפחות עד לשנת 2010 שעליה כתב ספר ויראה במו עיניו עד כמה התממשה תחזיתו במציאות,הוא התקרב  אבל זה לא התקיים )

. הכנס היה מוצלח מאוד בעיקרו , והיה בו שילוב מוצלח לטעמי של הרצאות אקדמאיות של חוקרים אקדמאיים שונים בתחומי התמחותם עם זה של חובבים מדע בדיוני ופנטזיה . הכנס שהתמקד בנושאי פנטזיה יהודית וכללית ניצל היטב את היותה של אוניברסיטת בר אילן המרכז העולמי לחקר פנטזיה יהודית לאורך הדורות .

חוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ ' השתתף בכנס אחר במקביל על הפילוסופיה על הרמב"ם שהתקיים במקביל באוניברסיטה ,והוא ציין כבדרך אגב שאפשר ללמוד רבות על פילוסופי מדע ופנטזיה וכשאתה הולך בו בזמן לכנס על הרמב"ם וכנס על המד"ב
והנה תיאור הכנס של ירון ליבוביץ' .

ממלכות הדמיון מעבר לנהר בר אילן

מאת ירון ליבוביץ'
הכנס "ממלכות הדמיון" פנטסיה ומדע בדיוני בפרוס האלף השלישי שהתקיים במרכז וואהל שבאוניברסיטת בר אילן התרחש ברובו בתוך חדרי ההרצאות. הדבר הזה שיווה לכנס אופי אקדמאי, שהוא דבר צפוי באשר לכנס שמתקיים באוניברסיטה. לכנס הזה חסרה מאד האווירה הפסטיבלית הקיימת בכנסים אחרים שהאגודה הישראלית למד"ב ולפנטזיה, שהייתה שותפה להקמת הכנס ביחד עם אוניברסיטת בר אילן, עורכת בדרך כלל בסינמטק בתל אביב בחול המועד סוכות. עם זאת יש לציין שהכנס הזה נערך ביום חול רגיל, כך שבני נער וסטודנטים היו בלימודים ולא יכלו להגיע. אולי העובדה שהכנס נערך בבנין הממוקם מחוץ לגבולות הקמפוס, מעבר לנהר, כלומר הכביש, הביאה לכך שהאווירה הייתה רצינית מדי. בכל זאת, הדבר לא פגם באיכותו של הכנס. ההרצאות שבהן נכחתי היו מעניינות בדרך כלל, הארגון היה בסדר והייתה עמידה בלוח הזמנים. ובסופו של דבר דמיון זה עסק רציני ומעניין מאד.
דבר מעניין שניתן היה ללמוד בכנס, הוא שהדמיון הוא דבר הקיים בהוויה היהודית לאורכה ולרוחבה. יותר מכך, הדמיון הוא דבר שאולי נולד ביחד עם הולדת ההוויה היהודית. התקווה לעתיד טוב יותר נולדה יחד עם לידתו של העם היהודי. היא התבטאה ברעיון המשיחי.

אחד המושבים הרציניים והמעניינים היה המושב על משיחיות ואפוקליפסה. הרצאה אחת במושב סקרה בפנינו את שתי הגישות שרווחו במחשבה היהודית בנוגע לרעיון המשיחי. גישה אחת טענה שהעולם המשיחי יהיה עולם חדש לגמרי שיבנה על חורבותיו של העולם הישן. גישה זאת נקראת גישה אפוקליפטית ואילו הגישה השנייה רואה את העולם המשיחי כדומה מאד לעולם הישן והשינויים שבעולם החדש יהיו חברתיים ופוליטיים ועם ישראל יקבל את עצמאותו. גישה זאת נקראת הגישה הנטורליסטית. ההבדלים בין הגישות האלה הם ברורים ומובחנים, אולם הם נמצאים באופן סינטתי מעניין אצל האדמו"ר השביעי של חב"ד, המגייס את המודל הנטורליסטי כדי לתמוך ברעיון המשיחי האפוקליפטי שהוא תמך בו.
מושב מעניין נוסף התמקד בספרות אוטופית ודיסטופית, שהן בעצם שני צדדים לאותו מטבע. הספרות האוטופית מנסה לתאר עולם מושלם בעוד שהספרות הדיסטופית מראה את הליקויים שבתוך הרעיון האוטופי שהופכים את הרעיון האוטופי לבלתי נסבל. כשניסינו לבחון את הספרות הדיסטופית הישראלית שנכתבה בעשרים השנים האחרונות ראינו שמדובר בספרות שמרנית בעיקר האורה דווקא את המדינה הציונית כרעיון מוצלח, שהושמד בגלל גורמים חיצוניים, אם זה הערבים או המתח בין דתיים וחילוניים. הדוגמה היחידה ליצירה ספרותית דיסטופית ישראלית המנסה לבחון את הליקויים של הרעיון האוטופי הציוני היא "הדרך לעין חרוד של עמוס קינן".
היו גם מושבים שדנו בדמיון כפי שהוא בא לידי ביטוי ביצירות הפנטסטיות השונות. כמו למשל בהרצאתו של עמנואל לוטם על ההשראה המיתולוגית הצפונית שהייתה לטולקין בכתיבתו את שר הטבעות.

בכנס היו גם דיונים שניסו לחדד את ההבדלים בין דמיון פנטסטי לבין הדימיון המדב"י. ראינו שההבדלים בין הז'נרים האלה אינם כל כך ברורים כמו שנראו בתחילה. בסופו של דבר ההגדרה הסבירה ביותר שתבהיר את ההבדלים בין מדע בדיוני ופנטסיה שהגיעו אליה הייתה היא שספרות המדע הבדיוני עוסקת במה שהוא אפשרי או יכול להיות אפשרי ואילו הפנטסיה עוסקת במה שאנו יודעים שהוא בלתי אפשרי. גם הגדרה זאת היא בעייתית. את זה גיליתי תוך כדי הוויכוחים הערים והמשעשעים בין המשתתפים בדיונים אלה.
יש לציין שעם הרצינות הייתה מידה רבה של הומור בכנס. את זה סיפק בעיקר אורח הכבוד של הכנס שהיה הסופר הידוע לארי ניבן שבהרצאות שלו התגלה כאיש משעשע למדי המתבל את דבריו בבדיחות.

הכנס דן גם בהיבטים אחרים של הדמיון שהתגלו בתוך הספרות של המדע הבדיוני והפנטסיה, כמו בהרצאה של רז גרינברג על  הדימיון בתוך האנימציה והקומיקס של אומן אמריקני בשם וינדזור מקיי. שבטורי הקומיקס המיוחדים שלו, כמו "הנרייטה הרעבה" ו"נימו הקטן בארץ החלומות", הביע ביקורת נוקבת ומתוחכמת על המעמד הבינוני האמריקני. הרצאות מרתקות אחרות ניסו להראות את האופי הבעייתי של הדמיון, בייחוד כפי שהוא מופיע במשחקי המחשב ובספרות הילדים התמימה לכאורה שהיא בעצם לא תמימה בכלל.
הכנס עסק בעיקרו בספרות העוסקת, כפי שנאמר באחת ההרצאות, בעולם הנמצא מחוץ למציאות המוסכמת. בכל זאת, זה היה מוזר לראות איך דיונים שעוסקים בעולם שמעבר הם כל כך רלוונטיים לעולם הזה שלנו. מה שלמדתי בעצם היה שהעולם התודעתי שלנו מונע בעיקר על ידי רעיונות שפותחו באותו עולם הנמצא מעבר לעולם המוסכם.

עד כאן ירון ליבוביץ'

ממלכות המדע ופנטזיה מעבר לנהרות בר אילן והסמבטיון

אני הייתי בכנס בהרצאות קצת שונות שרובן עסקו בפנטזיה יהודית וכדאי להזכיר את ההרצאות המעניינות ש מספר הסיפורים יואל שלום פרץ על הרב הקדמון רבא  בר בר חנא כמספר סיפורי מד"ב ופנאטזיה קדום .
ההרצאה של ד"ר שלי גולדברג  עסקה באותיות העבריות כצופן וכבסיס לבריאת היקום בקבלה היהודית שבה נוסחאות מתמטיות שונות משמשות כצופן בתוכנות המחשב והאינטרנט שלנו .
שלי גולדברג אגב אישרה שם שיצירת גולם היא רק שלב בסיסי מאוד במה שהאדם יכול ליברוא. תיאורטית כל מקובל יכול לברוא עולמות שלמים ( אם כי רק מיש ולא מאין ) .
במושב נוסף על המדע במדע הבדיוני  האסטרופיזיקאי וחוקר התחממות כדור הארץ י ד"ר אמנון סטופ דיבר על מצבו של המדע בסיפורי המדע הבדיוני גם אלו שאמורים להיות ריאליסטיים ,והיגיע למסקנה שמצבו קשה למדי .סיפורים אלו מתעקשים לעסוק ברעיונות שידוע לנו היטב שאינם יכולים להתקיים כמו מהירות הגבוהה ממהירות האור ועוד ועוד.
משתתף נוסף במושב ד"ר אהרון האופטמן התלונן על שההשגים המדהימים המתרחשים היום בשט הביולוגיה כמעט שאינם זוכים לאיזכור ודיון בסיפורי המדע הבדיוני איזכר מאמר חשוב של פרימן דיסון שחוזה שבעתיד הלא רחוק כל תלמיד בית ספר יוכל כחלק מפרוייקט ליצור יצור חיי במעבדת בית הספר לפי הגדרתו .דהיינו לכל ילד יהיו את הכישורים של המהר"ל מפראג ביצירת גולם .
נושא נוסף שעסק במדע הבדיוני הישראלי הרצתה ורד טוכטרמן כותבת ומתרגמת על תולדות המד"ב הישראלי כיום והיגדירה את מצבו היום כ"פריחה " וייחסה זאת בראש ובראשונה לאתרי ופורומי המד"ב האינטרנטיים שפתחו את הדרך בפני יוצרים מקומיים שונים ואיפשרו להם להתבטא ליפני קהל מעריך . האינטרנט היא סיפרה שימש גם כבסיס ליצירת מגזינים מקוריים כמו חלומות באספמיה " שלא היו קמים בלעדיו . לדעת טוכטרמן בהרצאה הרמה הספרותית של המד"ב המקורי אם כי עדיין אינה משתווה לזו שבחו"ל  הולכת ומתקרבת אליה כל שנה .
ההרצאה המסכמת של המושב של עורך "המימד העשירי " ( אהוד מיימון  (  שבכנס הופיע תרגומו לספר המצויין של דן סימונס "איליום ") עסקה בנושא של האם יש מד"ב ישראלי שיכול היה להיכתב רק כאן ? ותשובתו הייתה יש מד"ב כזה שמתאר מצבים שיכולים להיתרחש במדינת ישראל בלבד ולא בשום מקום אחר.  על מצבי הטרור כאן והיחסים המיוחדים בין בני דתות שונות ובתוך בני הדת היהודית בינם לבין עצמם .
את הכנס חתם סופר המד"ב המפורסם לארי ניבן בהרצאה על הסכנה המאיימת על כדור הארץ ומפני אסטרואידים שונים שמגיעים לכאן ,אסטרואידים מהסוג שכבר הביא להשמדת הדינוזאורים בהתנגשות עם כדור הארץ לפני מליוני שנים .

ניבן סקר את האפשרויות השונות להתמודד עם אסטרואידים מאיימים כאלה וקבע שהתנגשותם עם כדור הארץ היא וודאית אבל אפשר יהיה לעצור אותם בעוד מועד

אבל לשם  כך יש להשקיע הרבה יותר כסף בחקר החלל ובצפייה בלתי פוסקת בשמיים . וכאשר יתקרב אסטרואיד כזה יש להתכוננן להשמדתו ,אם כי לא סתם בהצצתו בידי פצצות גרעיניות שלא בהכרך יתגלו כיעילות נגד איום כזה.
ההרצאה הזאת אמורה להפחיד את הקהל העיר ניבן בסיום אולם לצערי לישראלים יש מספיק  סיבות אחרות לפחד מכדי לחשוש דווקא מאיום כזה .
נכון אבל הצרה היא שלכל אנשי הכדור הארץ יש עוד סיבות רבות נוספות לחשוש מאיומים אחרים ( כמו נפילת הנסדאק והתחממות כדור הארץ ) אבל זהו נושא שחייב להיות גם הוא כל הזמן בתודעה.
את האירוע סיכם העתידן אהרון האופטמן שהביע את חששו מהכיוון שאליו הולכת התרבות המערבית המודרנית שהולכת ומאבדת את הרציונליות שלה והופכת להיות נוטה יותר ויותר לאמונות טפלות ולמיסטיקה כפי שמתבטא בפופולאריות של ספרי הפנטזיה והכישוף על חשבון ספרי המדע הבדיוני .
האופטמן הביא נתונים מזעזעים על הנטייה החודרת של אמונה באמונות תפלות כמו אסטרולוגיה לחדור אף למערכת החינוך בצרפת מעוז של התרבות המערבית ששם במשך שנים נבחרו ילדים ללמוד בבתי ספר מסויימים על סמך המפות האסטרולוגיות שלהם !

במערכת החינוך הצרפתית איש לא פצה פה ולא ציפצף.
האופטמן סיכם  את הכנס במילים :  יש  חשש גדול , שהתרבות המערבית הולכת יותר ויותר לכיוונים מיסטיים ולא רציונליים מטורפים שונים ולכך יכולות להיות השלכות חמורות על גורל האנושות ועל גורלו של כל אחד מאיתנו לא פחות מכל אסטרואיד שמאיים על כדור הארץ .

ראו גם :

שני כנסים בהשתתפות לארי ניבן

דף הפייסבוק של ירון לייבוביץ'