web analytics
קטגוריות
מדע בדיוני

לפצח את הקריפטונומיקון

 

 
 
אני חובב גדול של חידות ותעלומות ,וככל הנראה אחת הההנאות הגדולות ביותר שאני חש היא כאשר מפענח או מפצח חידה שעל פניה נראית כבלתי ניתנת לפיצוח ".
ומשום כך בלתי נמנע היה כנראה שא"הקריפטונומיקון שעוסק בפיצוח צפנים יכנס מיידית לרשימת הספרים המועדפים עלי .
 

אחד מספרי המדע הבדיוני הבולטים והמצליחים ביותר שיצאו בשנים האחרונות הוא ה"קריפטונומיקון" של ניל סטיבנסון. זהו גם ספר המדע הבדיוני הראשון שנכנס לרשימת רבי המכר הארצית בארה"ב, הראשון מזה שנים רבות בניגוד לספרים שונים מז'אנר הפנטסיה (בסיגנון "שר הטבעות" ) שהם מצליחים כיום הרבה יותר בארה"ב ובמערב בכלל, מה שמראה אולי על נטייה גוברת להתרפק על העבר מאשר להתמודד עם העתיד בקרב הקוראים.
אך לאמיתו של דבר קשה להגדיר ספר זה כמדע בדיוני בכל קנה מידה שנעלה שכן גם ספר זה אינו עוסק כלל בעתיד אלא בעבר הקרוב של מלחמת העולם השניה ובהווה של סוף שנות התשעים ואין בו אלמנטים פנטאסטיים באמת.
למרות זאת כל חובב מד"ב שתשאלו יסווג ספר זה כ"מדע בדיוני" ללא היסוס, וזאת מכיוון שהוא עוסק בפיתוח של טכנולוגית המידע שהיא כה חשובה לנו כיום ובגלל גודש הרעיונות המתוחכמים שבו על עולם המידע והשלכותיו על חיינו בהווה ובעתיד
. מלבד זאת הוא נכתב בידי אחד מסופרי המד"ב הצעירים הידועים ביותר כיום.

הסופר

 בתחום המדע הבדיוני הדעות על ניל סטיבנסון הן חלוקות בצורה קוטבית. יש שרואים בו את הממשיך של ויליאם גיבסון וברוס סטרלינג בתחום ה"סייבר פאנק". אחרים טוענים שהוא האיש ש"חיסל " את ה"סייבר פאנק " לאחר שיצר יצירות כה מרחיקות לכת בתחום זה עד שלאחריו אין למושג כל משמעות.
הדבר שלגביו אין הדעות חלוקות הוא שסטיבנסון הוא כיום הסופר החביב ביותר על ההאקרים ומומחי המחשב עצמם,הרבה מעל ומעבר לגיבסון הידוע יותר לקהל הרחב אך שהידע שלו בטכנולוגיות מחשבים אמיתיות הוא אלמנטרי למדי.

סטיבנסון התפרסם בשנים האחרונות הודות לשני ספרים שנחשבים לבין יצירות המופת של המד"ב בשנות ה-90 . SNOW CRASH ( 1992) שתיאר עתיד מציאותי מאוד שבו כל השירותים הציבוריים הופרטו לידיהם של גופים פרטיים כמו המאפיה ושבו תיאר את ה"מטאברס" התיאור המפורט והמשכנע ביותר שניתן עד אז למציאות וירטואלית משכנעת שבה אנשים יכולים להפעיל את הפנטסיות שלהם, ושם גם נתן תיאור מפורט ביותר של ישות דיגיטלית בדמות הסטריאוטיפ של הספרנים שמטרתה למצוא מידע מכל המידע הקיים.

 

באותו עתיד הממוחשב באופן מוחלט כאשר הגיבור נאלץ לחפש מידע מסוים הוא פונה לתוכנת מחשב וירטואלית שנקראת "הספרן" ומופיעה כאשליה של אדם העונה לכול הסטראוטיפים הקיימים של הספרן והיא "ספרן היעץ האולטימטיבי" שהומצאה בידי ספרן בספריית הקונגרס. סטיבנסון קורא לתוכנה זאת "מטה ספרן " והיא למעשה הפיתוח האולטימטיבי של תוכנות הknowboth שמחפשות מידע לפי הוראות המשתמש כיום, וברור שבעתיד שבו היא קיימת אין כול מקום לספרן/מידען כפי שאנו מכירים אותו כיום . בספר זה מתוארת דה הומניזציה מוחלטת של מיקצוע המידענות והוא חוגג את ניצחונם המוחלט של הצרכנים האנושיים ותוכנות המחשב ששוב אינם זקוקים למסדר אנושי שיתווך בינהם ויעריך את עצם החשיבות והאיכות של המידע .. דומה שזוהי ההנחה ברוב סיפורי ה"סייבר פאנק" שבהם הגיבורים הם גולשים ברשת ומחפשי מידע שבהחלט אינם זקוקים לשום מידען שיעזור להם בחיפוש מידע מעבר לתוכניות המחשב שקיימות כבר ברשותם כמו אלה שתיאר סטיבנסון. האמינו לי מידענים ( כמו כותב שורות אלה ) שקוראים סיפורים כאלה מרגישים מאוד לא בנוח לגבי עתיד מקצועם. בספר הביא סטיבנסון עליו את שנאתם של לא מעט ספרנים/מידענים שראו בטכנולוגיה זאת כאיום על מקור לחמם.

ספר זה אגב לא תורגם לעברית למרות ניסיונות עקשניים שכן לדברי מומחים בתרגום שניסו את כוחם במשימה הוא אינו ניתן לתרגום.
 


ב-1995 פירסם סטיבנסון ספר מצליח לא פחות שהוא כן תורגם לעברית בשם "תור היהלום " ( בידי אבישי בידני בהוצאת אופוס ב-1997 ) שגם בו תיאר מציאות "סייבר פאנקית " שבה יש בין השאר מקראות אינטראקטיביות המסוגלות להעביר חומר לימודי חשוב ביותר במסווה של אגדות. בשני הספרים האלה גילה סטיבנסון עניין עצום בדרך שבה עובדות ופועלות מערכות מידע וניסה לתאר בצורה משכנעת ( ובהצלחה , כפי שמעידים אלפי האקרים שהם בין קוראיו הנלהבים ) כיצד יפעלו בעתיד ,הקרוב וגם הלא כל כך קרוב.והוא חזה תחזיות שונות שנראה שאכן יתגשמו בעתיד .

 

הקריפטונומיקון

כ"קריפטונומיקון" סטיבנסון צועד אחורה ומתאר כיצד הכל התחיל ,כיצד נוצרו כל מערכות המידע האלה בשנות ה-40 וההשפעות של תגליות אלה על חיינו כיום ( ולא בעתיד בלתי מוגדר ) ולשם כך הסמל המרכזי שלו הוא זה שהתחיל את הכל : הקוד ,זה שאותו פיענח אבי האינטליגנציה המלאכותית אלן טורינג שהמחשבים של היום בנויים על התיאוריות שלו ובספר זה מראה סטיבנסון את הקשר ההדוק מאוד הקיים בין מידע וקודים ,בין ההצפנה של המידע ובין פיענוחו.
שמו של הספר "הקריפטונומיקון" לקוח מספר מסתורי (ודמיוני ) מהמאה ה-17 שהוא מעין אנציקלופדיה לכל הקשור בהצפנה ,הספר האולטימטיבי בתחום ומעין ה"תנ"ך" של המצפינים. ספר זה מבוסס על ספרים שכתב מדען אמיתי מהמאה ה-17 בשם ג'ון וילקינס שהיה אחד הראשונים שעסק בצורה שיטתית ביצירת ופיענוח צפנים ובו בזמן עסק גם באחד הניסיונות הראשונים ליצור שפה אוניברסלית מלאכותית. ובנוסף לכל זאת הוא גם האדם הראשון ככל הידוע שדן ברצינות באפשרות למסע לירח ! בקיצור האדם שמתאים מעין כמוהו לשמש כמקור השראה לסופר בין ימינו שהמחשבים וצורות התקשורת עומדים במרכז עניינו.

הרומאן עצמו בנוי משני סיפורים מקבילים המתרחשים בתקופות שונות שאין לאמר שהם מתמזגים היטב.
אחד הסיפורים מתרחש בתקופת מלחמת העולם השניה ואחת הדמויות המרכזיות בו הוא לאורנס ווטראהוז סטודנט למתמטיקה שבעת התרסקות ספינת האוויר הינדנבורג ב-1938 מגלה שהוא מתעניין יותר בתבניות השריפה של הספינה ובחפצים השונים שנקברו בה מאשר בהרוגים האנושיים, כלומר הוא מפענח צפנים אידיאלי. לא רק זאת אלא הוא גם עמית של אלן טורינג שובר הצפנים האולטימטיבי האיש שפיענח את צופן האניגמה של הנאצים ועל ידי כך הכריע את המלחמה שכן כעת ידעו בעלות הברית מראש מה מתכננים הנאצים , ואגב כך יצר את הרעיונות הראשונים ששימשו כבסיס למחשבים ותיאוריות על אינטליגנציה מלאכותית אמיתית שאפשר יהיה לתקשר עימה.
אחרי המלחמה לעומת זאת טורינג גילה יכולת עלובה ביותר בפיצוח הקודים של ההתנהגות המקובלת בחברה הבריטית וכעבור כמה שנים הואשם בהומוסקסואליות פוטר מעבודתו והוחרם חברתית .הוא התאבד לבסוף.
כמו טורינג גם גיבורו הדמיוני של סטיבנסון מוצא במסגרת עבודת הפיענוח שלו רעיונות לשפת מכונה שלה יהיו השלכות עצומות בעתיד. עם פרוץ מלחמת העולם השניה ווטרהאוז מגויס לצבא ליחידת ביון שתפקידה לשבור את הצפנים של האויב היפני והגרמני ואגב כך מפתחים את המחשב הראשון כמו שעשה טורינג במציאות ויוצרים את העידן הדיגיטלי שלנו. וכמובן בעת שהם מפענחים את סודות האויב הם נתקלים באותה הדילמה שבה נתקלו השלטונות הבריטיים אם לפעול על סמך הידע שקיבלו ובכך להסתכן בחשיפת שבירת הצופן בידיהם .


הסיפור השני שמשתלב בסיפור הראשון מתרחש בימינו בסוף שנות התשעים ומתמקד ברנדי בנו של ווטרהאוז שעוסק בפרוייקט של בניית מרכז מידע מאובטח לחלוטין הגדול בעולם מסוגו באי נידח ליד בורנאו . והפרוייקט הזה שלו משתלב עם ניסיון לגלות אוצר נאצי . איך שהוא שני הסיפורים משתלבים לבסוף על ידי שורה של קונספירציות מתוחכמות וחובקות עולם אם כי אין לאמר שבצורה משכנעת ביותר. לאמיתו של דבר שני הסיפורים עומדים כל אחד בפני עצמו .
במסגרת הסיפור הזה אף מתוארת שיטת צופן אמיתית שנכללת בטקסט שבה משתמשים הדמויות תחת שם הקוד "פונטיפקס" . שיטה זאת היא שיטה אמיתית שנקראת במציאות "סוליטייר" וכפי ששמה מעיד עליה היא מבוססת על מערכת הקלפים ומטרתה היא לאפשר לסוכני שדה להתקשר בינהם באופן מאובטח מבלי שיצטרכו להישתמש בכלים אלקטרוניים .או כלים מחשידים אחרים. וכך אם סוכן מוצא את עצמו ללא גישה למחשב או כל כלי אחר פרט לחפיסת קלפים הוא עדיין יכול לתקשר באופן מאובטח עם שולחיו תוך שימוש בעיקרון האקראיות של הקלפים הוא יכול ליצור שורה של אותיות "רנדומאליות" שמשולבות עם המסר שלו . שיטה זאת הפשוטה לכאורה אמורה להיות מאובטחת גם כנגד האמצעים הטכנולוגיים המתוחכמים ביותר, וזהו אחד מהנושאים המרכזיים בספר השימוש בשיטות פענוח פשוטות לכאורה על מנת ליצור בעזרתן טכנולוגיות גבוהות עד להדהים או להיאבק בטכנולוגיות מתוחכמות ביותר .זהו ספר יוצא מגדר הרגיל, בכרך ענק של 900 עמודים סטיבנסון יצר את הספר המרשים ביותר שנכתב אי פעם על ההצפנה ביצירה בדיונית .ואיך שהוא ספר מסובך וגדוש רעיונות זה נכנס לרשימת רבי המכר בארה"ב שכידוע אינה משופעת בספרים אינטלקטואליים רבים .

 

ניתן אולי להשוותו לספר של סופר ידוע מאוד בספרות "התקנית" בשם תומס פינצ'ון GRAVITY RAINBOW ( 1973) גם הוא ספר מסיבי שעוסק בפענוח קוד במלחמת העולם השניה: הקוד של נפילת טילי וי 2 סיפור שהתמשך לימינו אלה או לספריו המתוחכמים של אומברטו אקו שמתארים פענוח של שיטות פילוסופיות ואוקולטיות שונות ( כמו "המטוטלת של פוקו" ) אך בהחלט לא לסופרי הסייבר פאנק כמו גיבסון שסטיבנסון הושווה עימהם עד כה. לאמיתו של דבר כאמור אין זה ספר מד"ב כלל אלא יותר "מותחן טכני " בסגנון תומאס קלאנסי שעוסק בפירוט בטכנולוגיה מתקדמת אך לא עתידנית וככזה הוא הטוב מסוגו.הספר עוסק במגוון של נושאים ורעיונות שקריפטולוגיה היא רק אחד מהם וכללים גם את הירושה של מלחמת העולם השניה המאבק על פרטיות דיגיטלית מערכות ההפעלה של המחשבים ועוד הרבה וסטיבנסון מצליח לעשות סינתזה מכולם.
למרות שזהו אינו ספר מדע בדיוני "ממש" סטיבנסון הודה שבמקור תיכנן לשלב בסיפור חלק שיתרחש בעתיד אך ויתר עליו. כעת נראה שספר זה יהיה רק חלק מסדרה שהספרים הבאים שבה יעסקו בעבר , בתקופה שבה נוצר ספר "הקריפטונומיקון" ( ששמו מזכיר יותר מכל את שם הספר הדמיוני " הנקרונומיקון " ספר שבאמצעותו אפשר לפתוח את השער לעולמות זרים ומפחידים כפי שעושה הקריפטונומיקון ) ובעתיד.
כך או כך הספר עומד היטב בפני עצמו הרעיון המרכזי שנשאר לבסוף עם הקורא בסוף הספר הוא של העולם ואף של היקום כולו כמערכת הפעלה מקודדת בלתי מובנת שהגיבורים של הספר "ההאקרים " מנסים לפצח את סודה. וזהו בעצם הסוד הגדול שנמצא מאחורי כל ה"סודות הקטנים " המרובים שבספר זה. לי נראה שגם אם זה אינו ספר מדע בדיוני "ממש" הוא עדיין אחד היצירות המופתיות ביותר של הז'אנר בשנים האחרונות .
למרבית הצער הוא לא תורגם לעברית להוציא קטע של 4 עמודים מימנו בתרגומה של רותי לודלם שהופיע במגזין הספרותי "עמדה" גיליון 14.
אחרי ספר זה ב-2003 פירסם סטיבנסון טרילוגיה של ספרים שהם בגדר "הקדמה" ל"קריפטונומיקון "אבל בהחלט עומדים לחלוטין בפני עצמם בשם 

 

QUICKSILVER ( 2003(

 2004(The Confusion

The System of the World( 2004()
. גם טרילוגיה זאת אינה מד"ב כלל . אלו רומנים היסטוריים המתרחשים במאה ה-17 ומככבים בהם אבותיהם של כמה מהדמויות ב"קריפטונומיקון " כולל מחבר ה"קריפטונומיקון " עצמו ביחד עם דמויות ידועות של התקופה כמו ניוטון וליבניץ . התקופה היא אחרת אבל הנושאים נשארו זהים : השימוש בקודים , מדע האינפורמציה והניסיון לתאר את היקום דרך המתמטיקה .
הספרים האלו מעניינים לא פחות מהקריפטוניקון בדרך שבה הם מתארים את התפתחות המדע של המא הה-17 שבדרכו שלו היה מהפכנית כמו זאת של המאה ה-20 אבל הם דורשים מאמר בפני עצמם.

 

קישורים :

ניל סטיבנסון בויקיפדיה
האתר של ניל סטיבנסון

נמרוד קרת מראיין את ניל סטיבנסון 

הקריפטונומיקון

הקריפטונומיקון בויקיפדיה

אתר בעברית על ההצפנה בקריפטונומיקון ( למחוננים !)

ביקורת על הקריפטונומיקון

אוהד פישוף על קריפטוניקון

ראיון עם סטיבנסון

רועי פרץ על תור היהלום 

דידי חנוך על סנו קראש

מיכאל גרוסברג על על סנו קראש 

תולדות ההצפנה

צופן וויניץ :כתב סתר מסובך במיוחד

 

ספרנים ומידענים בעתיד  

 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

תגובה אחת על “לפצח את הקריפטונומיקון”

קריפטונומיקון לא עומד בשום הגדרה של מדע בדיוני מהסיבה הפשוטה – הוא לא ספר מדע בדיוני (הקשר היחיד שלו למדע בדיוני הוא שאותו סופר כתב גם ספרי מדע בדיוני).
אבל יופי של ספר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four + 5 =