תחום פיתוח התרופות החדשות למחלות שונות ,הוא אחד התחומים התעשייתים הרווחיים ביותר כיום . אולם פיתוח התרופות הוא גם תהליך ארוך מסובך ויקר מאין כמוהו שתוצאותיו לא תמיד ברור אם יהיו שוות את המאמץ האדיר שהושקע בהם . להלן שיחה עם אחד מבכירי מפתחי התרופות בישראל ודיון על פיתוח התרופות בעולם בישראל בשישים שנותיה וסקירה על תעשיית פיתוח התרופות העולמית . . |
לפני שנים קראתי ספר של כותב ספרי רבי המכר ארתור היילי בשם "תרופה מרה ( תורגם בידי עמשי לוין ב-1986 ) על תעשיית יצירת התרופות ספר שתיאר את שתיאר את הקריירה של אישה לאורך עשרות שנים בתתחום תעשיית התרופות , את הכספים העצומים שתעשייה זאת מגלגלת ואת הבעיות העצומות שאיתן היא מתמודדת . התיאור שניתן לתעשייה זאת היה בעיקרו חיובי ואופטימי לגבי עתידה למרות הבעיות הנוראיות שעימם מתמודדים גיבורי הספר במהלכו הכוללים ילדים מעוותים תוצאה של תרופה מהפכנית שניתנת לאימהות .

ובימים אלו ממש יצא למסכים סרט המדע הבדיוני "אני אגדה " שמתאר את חורבן האנושות כתוצאה מהשימוש במה שנראה כתרופת פלא חדשה למחלת הסרטן .
ז'אנר זה של תרופת הפלא המתגלית כהרסנית יש לו גם נציג ישראלי אחד לפחות ספר בסדרת "ראל דארק כובש החלל " בשם "תרופת הפלא " 1969) העלילה מתרחשת בעתיד הקרוב של "ימינו" (שנות ה-70). קבוצת חייזרים מצליחה לשעבד את כל המין האנושי – הם משכנעים את מנהיגי העולם להזריק "תרופה המרפאת את כל המחלות" לכל תושבי העולם, ורק במאוחר מסתבר כי היא גורמת גם לאבדן זכרון מוחלט. רק קבוצה קטנה של ששה צעירים בני לאומים שונים (שאחד מהם ישראלי, ולא פחות מבנו של רב העיר תל-אביב, שאביו סירב לחסן אותו ממניעים דתיים!) נשארת חסינה לתרופה.
שלושת הספרים והסרט מציגים תמונה נוגדת באופן מוחלט ולעיתים בכלל לא סימפטית של התעשייה המצליחה תעשיית התרופות .והם השאירו אותי עם שאלות רבות.
לכמה מהשאלות האלו ניסיתי למצוא תשובה לאחרונה בראיון עם פרופסור אברהם נודלמן מבכירי מפתחי התרופות בישראל .
מפתח התרופות
פרופסור אברהם נודלמן
פרופסור אברהם נודלמן יצא לגמלאות, לאחר קריירה ארוכה במחלקה לכימיה של אונ' בר אילן כחוקר ומפתח תרופות שונות .טרם פרישתו הגיע להישג עצום: במעבדות של פרופסור אברהם נודלמן באוניברסיטת בר אילן עוסקים בפיתוח תרופות חדישות, בין השאר בתרופה אפשרית אחת נגד סכיזופרניה
הווא גילה לאחר ניסויים רבים ומפרכים חומר שייתכן ויסייע להקלת ייסוריהם של חולי הסכיזופרניה (שסעת) [הפוגעת בכמויות עצומות של אנשים מאוכלוסיית העולם . המבוססת על תרכובת שפותחה במעבדתו ומצויה היום במבדקים קליניים. התרכובת החדשה מתוכננת להתגבר על רבות מתופעות הלוואי המזיקות הנגרמות על ידי התרופות המצויות בידנו היום.
לרגל פרישתו ניהלתי עימו ראיון מקיף על נושא פיתוח התרופות החדשות בתהליך המורכב של פיתוח בכלל, מגילוי חומרים בעלי פעילות ביולוגית, דרך פיתוח כימי וביולוגי ועד למבחנים קליניים בבני אדם. :
פרופסור אברהם נודלמן הוא יליד מקסיקו. הוא רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בהדרכתו של חתן פרס נובל לכימיה פרופ' דונלד ג'יי קראם. לאחר סיום לימודיו ב-1969 הוא עבר לעבוד במחלקה לכימיה רפואית במעבדות ואייט בעיר רנדור שבפנסילבניה. הוא עלה לישראל ב-1975 והמשיך את מחקריו במכון וייצמן למדע. ב-1981 הוא הצטרף למחלקה לכימיה של אוניברסיטת בר אילן ו.
בשנת 1989 הוא ייסד בבר אילן את מחלקה מיוחדת, מחלקת הכימיה התרופתית מחלקה ראשונה מסוגה ויחידה עד כה שתפקידה לפתח תרופות .הייתה זאת מחלקה בעלת מטרות מעשיות שימושיות ולא מדעיות צרופות כפי שהיה מקובל עד אז.במידה רבה הייתה זאת מהפכה בתחום הוראת הכימיה בישראל .
הוא מכהן כיום במרכז החטיבה לכימיה רפואית..
-פרופסור נודלמן, מתי התחלת לעסוק בחקר הכימיה והתרופות?
נודלמן : בדיוק לפני 50 שנה. הגעתי לישראל ממקסיקו ב1957 משום שהייתי ציוני, והתחלתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן שאז הייתה בראשיתה. סיימתי במחזור השלישי של האוניברסיטה ואז נסעתי לארה"ב לפוסט דוקטוראט תחת חתן פרס נובל דונאלד קראם.שם התחלתי לעסוק בתרופות ומצאתי עבודה בחברה בשם WYEEF ושם עבדתי בתחום חקר התרופות במשך שש שנים.
שנת 1975 חזרנו אני ואישתי לארץ ושוב התחלתי לעבוד בחברה פרמצנטית בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן. .
א.א. למה בחרת לעסוק דווקא בכימיה ?
נודלמן : קשה לי לאמר,אולי בגלל מרצה שהשפיע עלי במיוחד . אבל איך שהוא תחום הכימיה עניין אותי ויותר ויותר מצאתי שאני מתעניין בתחום יצירת התרופות החדשות למחלות .אני חושב שתמיד היה לי את החלום להציל אנשים שלכאורה גורלם נחרץ .
יכול להיות שבעמקי ליבי תמיד רציתי להיות רופא וזאת הדרך שלי להתקרב לזה על ידי הצלת אנשים .
א.א. האם אתה חושב שמדע שימושי חשוב יותר ממדע טהור ?
נודלמן : שניהם חשובים, אבל נכון להיום עם כל הסכומים העצומים שהמחקר דורש, יש יותר אפשרות למצוא מימון למחקרים שימושיים מאשר מחקרי מדע טהור וזה חבל מאוד. אבל זה המצב וצריך להסתגל אליו.
מהן המטרות שלך במחקרך ?
נודלמן : יש לי שתי מטרות. האחת לפתח סוגים חדשים של חומרים שאפשר יהיה להשתמש בהם כתרופות למחלות שונות.
והשנייה פיתוח תהליכים כימיים חדשים לתרופות חדשות על-ידי שימוש בסינתזות חדשות .
האם הצלחת להגשים את מטרותיך בצורה מספקת?
מאז ומעולם שאפתי למצוא תרופה שתציל את חייהם של המונים . אבל המציאות למרבית הצער רחוקה מאוד מלהיות רומנטית. רוב הקריירה שלי הייתה חקירה סבלנית ופרטנית של מגוון חומרים שונים בתקווה שאמצא חומר שיכול לשמש לבסוף כתרופה וזה קשה ומסובך מאוד .
שמע יש את הספר הזה של ארתור היילי "תרופה מרה" שמציג את תהליך יצירת התרופות כמעט כמשהו רומנטי.
זה לא כך במציאות זאת עבודה קשה ומייגעת ובלתי אפשרית לאדם שאין לו סבלנות .וסבלנות של שנים רבות . גם אם אתה מוצא חומרים שיכולים להפך לתרופות מבין אלפי החומרים שאתה בודק במשך השנים עדיין יש כמה שלבים שעליהם לעבור בבדיקה קפדנית לפני שיוכרזו כשמישים לשוק.
הבדיקות האלו היו קפדניות פחות לפני עשרות שנים ולכן הפיתוח היה אז זול יחסית. מאז הטרגדיה של תרופת התאלידומיד ( ראו למטה.א.א. ) הבדיקות לכל תרופה הן קפדניות ודקדקניות ביותר. לפני שתרופה מוכרזת כשמישה לשוק.והבדיקות הללו יכולות לקחת שנים על גבי שנים .
מהם בדיוק השלבים האלו ?
נודלמן : בשלב הראשון יש לבדוק את התרופה על בעלי חיים .
בשלב השני, אם נמצאה התרופה שמישה על בעלי חיים כי אז יש לבדוק אותה על קבוצות מתנדבים אנושיים .
אם עברה התרופה בהצלחה גם את השלב הזה, יש בשלב השלישי לבדוק אותה בבתי חולים גדולים שונים על מספר רב של אנשים .
וכל אלו תהליכים יקרים מאין כמוהם. בשלב השלישי של הבדיקות ואפילו בשלב השני בלבד יכולות לעמוד רק חברות ענק הוצאות הפיתוח יכולות להגיע לחמש מאות מיליון דולאר . תהליך הפיתוח יכול לקחת עשר שנים ויותר כלומר שיש להשקיע בתרופה זמן ותקציב עצומים .
אפילו חברות הענק בחו"ל מתקשות לעמוד בכך ומשום כך אתה שומע שהרבה מהן מתאחדות בשנים האחרונות,כדי שיכולו לעמוד ביתר הצלחה בהוצאות העצומות שהן מתמודדות עימן כל הזמן .
אבל כמובן מרגע שתרופה מוכרזת כשמישה הרווחים עצומים גם הם . שוק התרופות הוא ענק מעין כמוהו .
שישים שנות פיתוח תרופות
חברות ישראליות עוסקות בפיתוח תרופות חדשות ?
לא לעיתים קרובות לצערי .
ישנן תרופות שנוצרו ופותחו בישראל ?
נכון להיום ישנן רק שלוש תרופות שפותחו בישראל בשישים שנות קיומה שעברו את השלב השלישי והופצו בשוק העולמי . תרופות אלו הביאו כמובן לרווחים עצומים ליוצריהם, כמו חברת "טבע". שהיא כתוצאה החברה הגדולה ביותר כיום בישראל .וזה אומר לך משהו על הפוטנציאל האדיר הטמון בשוק התרופות .
שלושת התרופות שפותחו בישראל והיגיעו לשוק העולמי הן
. קופאקסון
שמטפלת במחלת הסקלרוזיס ופותחה בידי מכון ויצמן וחברת טבע.
תרופת הרסגילין עבור מחלת הפרקינסון שפותחה בידי הטכניון וחברת טבע .
והריבסטיגמין
שפותחה בידי פרופסור מיכאל חורב ופרופסור מרטה רוזין מהאוניברסיטה העברית בירושלים .התרופה נמכרה לחברת נוברטיס משוויץ והם הכניסו את זה לשוק כתרופה לטיפול במחלת אלצהיימר .
חוץ מזה ידוע לי על תרופה שפותחה בידי ד"ר אברהם פישר מהמכון הביולוגי בנס ציונה לטיפול במצב שבו אין לחולה יכולת להזיל דמעות וזה משפיע על מצב העיניים .
ואלו פחות או יותר כל התרופות שפותחו בישראל .
ישנן תרופות שפותחו בישראל והיגיעו לשלב 2 ?
נודלמן : אני מניח שיש תרופות שהיגיעו רק לשלב 2 בפיתוחם אבל לא ידועים לי עליהם פרטים רבים וקשה מאוד למצוא חומר על כך ,ככל הנראה לא היו יותר מ-20 כאלה בשישים שנות קיומה של המדינה .
האמת המרה היא שהמצב בשטח היום הוא שהחברות ישראליות היום מעדיפות להתמקד בפיתוח תהליכים חדשים לחומרים מוכרים ולא לעסוק בפיתוח חומרי תרופות חדשים לגמרי . .זה פשוט יקר מידי .
ואם חברות ישראליות מצליחות לפתח תרופה שלדעתם עברה את שני השלבים הראשונים, עליהן לשתף פעולה עם חברות ענק מחו"ל שרק הן ,אולי, יוכלו לעמוד בהוצאות העצומות,ואלו מעוניינות לעסוק רק בחומרים שעברו כבר את המבחנים של השלב השני שמראים שיש כאן פוטנציאל אמיתי .
א.א. ואתה בקריירה שלך מצאת חומרים כאלו שהיגיעו לפחות לשלב השני של פיתוח תרופות ?
נודלמן : כן מצאתי חומר אנטי מסרטן שקראנו לו AN9 זה היה חומר אנטי סרטני לסוגים שונים של סרטן
כמו מרבית מחקרי גם הסם הזה התגלה עם שותפתי הקבועה מזה עשרות שנים ד"ר עדה רפאלי .שהיא מעין אישתי השנייה בפרק הזמן הארוך שהיא שוהה איתי במחקריםה משותפים שלנו ..
החומר הזה ,כאמור, עבר את בדיקות השלב השני והועבר לחברת ענק בשם TITAN שטיפלה בו בחו"ל . אבל זאת הייתה אכזבה. הם לא נתנו לו את הטיפול הנאות ולא השקיעו מספיק, ועיכבו את הפיתוח הרבה מאוד שנים עד שהחליטו שהם מוותרים על העניין
האכזבה מצידנו לאחר כל ההשקעה הגדולה בזמן ובמאמץ הייתה עצומה . אבל אנחנו ממשכים לעבוד על זה. בשיתוף חברת "טבע" ובעתיד אולי ההשקעה הזאת תשתלם לבסוף אחרי הכל .לפחות לקוות תמיד אפשר.
חומר אחר שלנו AN 10 הראה הבטחה להגן על השיער כנגד איבודו כאשר הפציינט עובר כימותרפיה כפי שקורה לעיתים קרובות, ואיתו אפשר היה לאבד פחות שיער או להחזירו מהר יותר מאשר היה עד כה.
ומה היא התגלית הגדולה שלך עכשיו ?
. יש לנו חומר אחר בשם AN 7 שמביא לפיתרון בבעיות שהיו עד כה בתרופות נגד סכיזופרניה .
הבעיות עם התרופות שהיו עד כה לחולי סכיזורפניה היו שהן גרמו לתגובות לוואי קשות שונות בחולים כך שכרם יצא בנזקם .
אנחנו לקחנו חומר אנטי סכיזפרוני מהדור הראשון שפותח בשנות החמישים והשישים ושילבנו אותו ביחד עם חומר שנמצא במוח של כל אחד מאיתנו, שאותו אנו מכנים GABA , שהוא אחד מהניאוטרנסיסטורים [העיקריים במוח. יש הוכחות שחולי סכיזופרניה סובלים מחוסר מסויים בgaba
Gaba בעצמו אינו חודר למוח אבל כאשר חיברנו אותו לאותם תרופות של הדור הראשון כמו החומר פרפנאזין התומר שהתקבל לא רק שהוא שמר על התכונות האנטי סכיזופרניות אלא גם הראה ירידה מאוד משמעותית בתופעות הלוואי שהיו כה חמורות בתרופות אלו . על בסיס נתונים אלו ישבנו עם חברת BIO RLINE שלקחה על עצמה את פיתוח החומר הזה כרגע פיתוח החומר נמצא בשלב השני של הבדיקות .ואנחנו מחזיקים אצבעות.
א.א. כמה זמן הבדיקות האלו עוד ימשכו ?
נודלמן : לדעתי הבדיקות של השלב השני ימשכו עוד כשנה וחצי עד שנתיים עד שיסתיימו הבדיקות של שלב זה
ואז נוכל לעבור לשלב השלישי המסיים שיאפשר לנו לראות אם אפשר להשתמש בחומר זה כתרופה .
חוץ מכל זה אני עמל על עוד פרויקטים רבים ומגוונים
אנחנו עובדים על תרופות נגד כאבים ,תרופות למחלת האיידס חומרים שעשויים להיות פעילים נגד מחלות פרקינסון והאלצהיימר. מגוון תרופות למחלות סרטניות . אני מעריך שכרגע אנחנו עובדים לפחות על שישה שבעה סוגים של תרופות . כל אלה נמצאים עדיין בשלבי פיתוח ראשונים.
א.א. : במה אתה גאה ביותר ?
אני גאה בכל המחקר שביצעתי על כל גווניו. גם במה שלא הצליח . אחרי הכל אי אפשר לנבא מה יצליח ומה לא..
חקר התרופות הוא מחקר שדורש מאמץ סיזיפי בלתי פוסק שלרוב דומה שהוא לא מביא כל תוצאות חיוביות .צריך לעבוד כל הזמן על עוד ועוד חומרים שלרוב אין להם כשפעה חיובית . אבל כאשר לבסוף אתה מוצא את החומר המסויים הזה שיכול לשמש לתרופה ולהציל ולשפר את חייהם של מי יודע כמה אלפים ומיליונים הרי זה הסיפוק הגדול העצום ,הדבר שבעבורו כולנו נכנסנו לתחום הזה. ומי יודע אולי היום יבוא ואני אסייע במציאת תרופה שתשפר ואף תציל את חיים של אלפים ומליונים .
תעשיית התרופות העולמית
על פי הערכה עדכנית, קיימים כיום כ10 אלפים מפעלים העוסקים בפרמצבטיקה. אולם רק כמאה מהם נחשבים כחשובים מבחינת השוק הבינלאומי, ומפעלים אלו שולטים על כ-90 אחוז מכלל השוק הפרמצבטי ..
ענף הפרמצבטיקה העולמי ריכז בשנת 1999 מחזור מכירות של כ- 337 מיליארד דולר. שיעור הצמיחה של הענף בשנת 99' עמד על כ 10.7% והוא צפוי להיות בשעורי צמיחה של כ 8% במהלך 5 השנים הבאות.[הגידול הנו בעיקר תוצאה של השקת תרופות חדשות[ התחזקות מערך המכירות של חברות התרופות ומעבר למכירה ישירה לצרכן.
אבל מאידך גדלו מאוד הקשיים וההשקעות ביצירת תרופות חדשות .
מעריכים שמ1940 עד 1975 הוכנסו לשוק התרופות האמריקני 971 תרופות חדשות ובשנות החמישים הקצב היגיע ל60 תרופות חדשות לשנה .
אלא שמ-1962 חלה ירידה תלולה בכך והקצב עומד מאז על רמה של 15 תרופות חדשות לשנה . זאת במידה רבה בגלל פרשת התאלידומיד
]התאלידומיד היה תרופה ליולדות שמוצאה בגרמניה שהוכרזה כשמישה ונתנה ליולדות והביאה ללידתם של אלפי ילדים עם פגמים נוראיים בגופם ,תינוקות שנולדו מעוותים ללא ידים או רגליים ובמקומם יצאו לאוויר העולם עם מעין גדמים זעירים חסרי כל תועלת שהזכירו יותר מכל דבר אחר אברי שחייה של כלב ים . רבים מתינוקות אלו סבלו גם ממומים אחרים מלבד הגפיים החסרים :אוזניים חסרות או מעוותות ,קרביים ואברים פנימיים אחרים לא מושלמים אוו לא מתפקדים כיאות .
חלק מהתינוקות מתו תוך זמן קצר "המאושרים שבהם " הגדיר זאת אחד המשקיפים .
היו אימהות לילדים כאלו שהתאבדו רבות אחרות נזקקו לטיפול פסיכיאטרי .
בתוך זמן קצר הוכח שהמחלה המסתורית הנ"ל הייתה קשורה עם תרופת התאלידומיד שהוא הגורם למומים בתינוקות .מעריכים שנולדו עשרים אלף תינוקות בעלי מום בעשרים ארצות אבך מהספר המדוייק כנראה לא יוודא לעולם . ( דווקא בארה"ב מספר הנפגעים היה נמוך 18 או 19 בלבד לפי האומדן משום שהתרופה טרם קיבלה היתר שיווק .אילו אושרה לשיווק מספר התינוקות האמריקניים חסרי ידיים ורגליים היה מגיע בוודאי לאלפים .
מאז מקפידים מאוד רשויות התרופות בארה"ב על בדיקה דקדקנית ביותר של כל תרופה לפני שהם מאשרים את מכירתה בשוק.ועקב כך ההוצאות לפיתוח תרופות חדשות רק הולכות וגדלות בקצב שנתי של 30 אחוז לשנה וכך אם ב-1951 תקציב החברות למחקר ופיתוח היה כ-10 מיליון דולר ב-1975 הוא כבר עמד על יותר ממיליארד דולר. השקעה בזמן לפיתוח תרופה חדשה מוערכת כיום בעשר שנים ויותר.מחקרים מ-2006 דיברו על סכומים הנעים בין 500 מיליון דולר ל – 2000 מיליון דולר וזה לפני מס !
יש הטוענים כתוצאה שאנשי רשויות תרופות בארה"ב הם זהירים מידי ואיטיים מידי כשהנוגע לתרופות חדשות והדבר הוא לרועץ להתפתחות הרפואה וחולים שיוכלו להינצל בידי תרופות שרשות התרופות מעכבת את אישורם וממתינים ,ולפעמים הרבה יותר מדי זמן . . אך כפי שראינו לאנשי רשות התרופות יש סיבות טובות להיות איטיים וזהירים .
מעריכים שכיום נמצאות בתהליך פיתוח בכל העולם כ 4000 תרופות חדשות. בממוצע, חברה בתעשיית הפרמצבטיקה מוציאה 450 עד 800 מיליון דולר במשך כ 12 שנים עד להוצאתה לשוק של תרופה חדשה. רק כ 10% מהתרופות שעברו את מבחני הרישוי יצאו לשוק בסופו של דבר. בשנת 1996 אושרו בארה"ב 53 תרופות חדשות ואילו בשנת 2000 , 27 בלבד. בממוצע מעריכים שכל שנה נכנסים כ26 תרופות חדשות לשוק בארה"ב .
כתוצאה מכך, תרופות היוצאות לשוק אמורות לכסות את הוצאות פיתוחן גם של כל התרופות האחרות שנגנזו בשלב כלשהו.בכל מקרה אין ספק שתהליך פיתוח תרופות חדשות הואט בשנים האחרונות.
אבל אין צורך לחשוש יותר מידי לגורלן של חברות התרופות . מבקריהן מציינים שתעשיית התרופות היא התעשייה הרווחית ביותר בארה"ב שתושביה לוקחים כדורים מכל סוג כנגד כל בעיה אפשרית.
בשנים האחרונות נמצאת תעשיית התרופות בארה"ב במוקד ויכוח ציבורי אדיר ואולי חסר תקדים שמעמיד בסימן שאלה את רבים מעקרונותיה המקודשים .
מבקרים של התעשייה ציינו שהסיכונים וההוצאות ממומנים למעשה בידי משלמי המיסים. משלם המיסים בארה"ב מימן כ-55 אחוז מהמחקרים שהביאו לפיתוח חמשת התרופות הנמכרות ביותר של 1995. מאז 1982 תעשיית התרופות הייתה התעשייה המצליחה ביותר בארה"ב ורווחיה היו פי שלוש בממוצע מכל התעשיות האחרות ברשימת המגזין פורצן !
מבקרים צרכניים שונים טוענים שרק 22 אחוז מהתרופות החדשות בשוק היו באמת גילויים דרמטיים.כל היתר היו מבוססות על תרופות קודמות וכי החברות השקיעו סכומי כסף אדירים ושנים של מחקר לא במטרה לגלות תרופות חדשות באמת ומועילות ,אלא רק על מנת ליצור סוג חדש של תרופה קיימת שעליו אין פטנט ושאותו יוכלו לשווק בעצמן תחת פטנט משלהן .המתנגדים טוענים שכל תרופה חשובה שמוצאת בידי חברה אחת לשוק מחוקה מיד בידי האחרות . ומשום כך יש לטענתם לדאוג לכך שמחקר הפרמקולוגי ינוהל וישלט בידי הממשל .
.המבקרים מתלוננים שחברות התרופות במבצעי המכירות האדירים שלהם גורמים לכך שתרופות ינתנו במרשמים לאנשים שאינם זקוקים להם באמת או שידם אינה משגת לרכוש אותם., וכי רבים מהאמריקנים הפכו כתוצאה למכורים לתרופות מסוגים שונים בדיוק כאילו היו מכורים לסמים . תרופות שמליוני אמריקנים מתייחסים אליהם כאל סמי פלא לכל .
לא מן הנמנע שתור הזהב של פיתוח תרופות חדשות כפי שהיה ב1948-1960 לא יחזור עוד.
יש המסבירים את הירידה במספר התרופות החדשות בסיום עידן התגליות המהפכניות שהביאו לתרופות חדשות.וגם הויכוח על עצם הנחיצות בתרופות וכדורים שונים שאותם קונים הצרכנים במליונים מן הסתם יתעצם בעתיד .
עם זאת, יתכן שהמהפכה בתחום הגנטיקה והביוטכנולוגיה כן תביא בעתיד לגל של תרופות חדשות. יש גם לזכור את העובדה של היהפכם של סוגי חיידקים ונגיפים שונים לעמידים בפני סוגים שונים של אנטיביוטיקות קיימות רק יגדיל את הצורך בעתיד בתרופות חדשות . כך שכל הסיכויים הם שעתידה של תעשיית התרופות עוד לפניה, שהרי בני אדם תמיד יזדקקו לתרופות חדשות . וכך גם בעתיד היותר רחוק כאשר תעשייות כמו תעשיית הנפט יגוועו להם לאיטם תעשיית התרופות תמשיך לשגשג לה כמימים ימימה .
ראו גם

5 תגובות על “יוצר התרופות: על ד"ר אברהם נודלמן”
במכון ויצמן את הקורס "כימיה רפואית".
פשוט איש מקסים.
לפרופ' נודלמן ולאלי, על כתבה מאד מעניינת
כל מה שהסמים הפסיכיאטרים עושים זה לטפל בסימפטומים, וגם זה עם תופעות לוואי נוראיות.
זה משאיר אדם תלותי, מסומם, שצריך חומר כימי בשביל להמשיך לחיות.
איזה מין פתרון זה?
זה כמו לנפץ נורת אזהרה מהבהבת עם פטיש, במקום להבין מה הבעיה ולטפל בה.
בנפש האדם אפשר לטפל רק ע"י תקשורת, לא ע"י חומרים כימיים.
[…] יוצר התרופות […]
[…] יוצר התרופות : על יוצר תרופות אמיתי המזכיר את זה שבספרו … […]