web analytics
קטגוריות
קומיקס

ברוכים הבאים למוזיאון הקריקטורה והקומיקס הישראלי

 

מוזיאון הקריקטורה  והקומיקס .ציור מאת זאב אנגלמאיר.

מוסד תרבותי חדש שאין ערוך לחשיבותו נפתח השבוע  בחולון עיר התרבות של ישראל , מוזיאון  הקריקטורה והקומיקס  של ישראל

ב-20 בדצמבר 2007 בשעה טובה ומוצלחת ,לאחר מאמצי הקמה שנמשכו שנים נפתח בחולון מוזיאון הקומיקס והקריקטורה הישראליים .

האושר אין לו גבול

המוזיאון הוא יוזמה משותפת של ואיגוד הקריקטוריסטים הישראלי  בראשות מישל קישקה וניסים חזקיהו ושל  ראש עירית חולון, מר מוטי ששון, מנכ"ל העירייה חנה הרצמן, תיאטרון חולון , ותוצאה של פעילות ברוכה בתחומים אלה בשנים האחרונות בארץ.

פעם בעבר הלא רחוק  העיר חולון הייתה שם דבר לבורגנות קרתנית   המתרחקת בסלידה מכל דבר תרבות .כפי שאפשר לראות למשל הסרט "אושר ללא גבול  " 1994 )  של יגאל בורנשטיין שמתאר את הפילוסוף המפורסם מהמאה ה17 כמתגורר בבית דירות של חולון של היום ששם איש אינו מסוגל להבינו והיציג  את העיר השכנה לתל אביב   כסמל אולטימטיבי לבורגנות  עלובה חסרת כל שאר רוח .

לא עוד.

כיום חולון היא  מרכז תרבות ישראלי ומזרח תיכוני ואף עולמי שברוך שפינוזה האמיתי אם היה חי בימינו  היה גאה לחיות בו.  זאת הודות לחזונו של ראש העיר הנוכחי מוטי ששון שהעדיף להשקיע בניגוד למקובל במקומותינו בתרבות במקום בספורט ובנסיעות לחו"ל למקורבים . 

  העיר הפכה לעיר התרבות הישראלית ספריית המדיה טק היא כיום לכל הפחות אחת משתי הספריות הציבוריות הטובות ביותר של ישראל.

בעיר נוצרה שורה של מוזיאונים ,מוזיאון הילדים ,מוזיאון העיצוב ,מוזיאון תיאטרון הבובות ורבים אחרים . .

וכעת מצטרף לרשימה הארוכה והנכבדה גם מוזיאון הקומיקס והקריקטורה. 

הקמת המוזיאון היא הגשמת חלום עבור קהיליית הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל, וכן מתן מענה לעשרות אלפי חובבי הקריקטורה והקומיקסאים , שיזכו למסגרת קבועה של פעילות עניפה בתחום זה. המוזיאון יחשוף את המבקרים לאמנות הקריקטורה על רבדיה והקשריה ואיכויותיה, במטרה לקדם את ההבנה וההכרה בקיומה ונחיצותה של הקריקטורה לחברה, ולעודד את חקר תרבות הקריקטורה בישראל כמשקפת ומבקרת את הלך החיים המקומי.

שהרי יש לזכור הקריקטורה והציור הם השיקוף הויזואלי של ההיסטוריה וההוה המתחוללים כאן . אנחנו יכולים ללמוד על העבר דרך קריקטורות ואיורים לא פחות , ולפעמים הרבה יותר , מאשר דרך כתבות בעיתונים ותוכניות טלויזיה .ואין ערוך לחשיבותןלדרך שבה נראו אישים שונים בעיני הציבור במהלך תקופות שונות .

גלית גאון.

המוזיאון משתרע על שטח של 430 מטר רבוע, ברחוב וייצמן  מספר 61 בחולון. מנהלת המוזיאון היא גלית גאון אוצרת בעלת ניסיון רב באירגון תערוכות . שבין השגים רבים ונכבדים היא גם האישה שחשפה לעולם אמן קומיקס צעיר ובלתי ידוע לחלוטין בשם אורי פינק בכתבה שפירסמה עליו בשנות השבעים במגזין "מעריב לנוער". .המנהלת האדמיניסטרטיבית היא גלית עוז . הארכיבאי הוא אלי אשד.


 

הארכיון

  אורי מורי .קריקטורה מאת אריה נבון .

  בימים אלה מוקם בקומת המרתף ארכיון היסטורי וארכיון פעיל לשימוש מקצועי מחקרי בידי כותב שורות אלו. המוזיאון ישמר ויפתח ארכיון של תיעוד, שימור ומחקר של אוספים של קריקטורות מקום המדינה ועד היום. בארכיון יהיה מאגר ממוחשב רחב היקף של אוספים שהם ייחודיים בהיבט לאומי וגם עולמי.באוספי המוזיאון ניתן למצוא אוסף הקריקטורות של פרידל שטרן, אוספי זאב, חלקים מתוך אוסף אריה נבון ודוש, וכמובן אוספים מתהווים של יוצרי קומיקס וקריקטורה עכשווים
מטרת הארכיון היא לכנס במקום אחד את כל חוברות הקומיקס והפנזינים שיצאו אי פעם לאור בעברית את כל מגזיני הקריקטורות ,לכנס במקור אחד את האוריגינאלים של קריקטורות אלו מאת היוצרים ולקבל באופן קבוע את כל הקריקטורות שמצויירות מידי יום בישראל כדי שהמוזיאון יאכסן אותם במקום נגיש לחוקרים כנייר או  במאגרי המידע שלו .

 המטרה היא גם לאסוף בארכיון  גם חומרים קשורים   כמו למשל כל כרכי עיתוני הילדים מסוגם של "דבר לילדים ו"הארץ שלנו " ו"מעריב לנוער ו"אצבעוני "  "גמד " ו"לגבר "  ואחרים שבהם פורסמו חומרים ויזואלים  רבים מהסוג שמעניין את המוזיאון .

. אם יש מישהו שבידיו חומר מסוג זה שהוא חושב שיכול לעניין את המוזיאון ומוכן לתרום אותו  לתועלת ציבור החוקרים .הוא מוזמן ליצור קשר עימי

elieshe@zahav.net,il

 

 
 
התערוכות

 

עם פתיחת המוזיאון תפתח תערוכת קריקטורות 'צייר של שיחות שלום' של המאייר והקריקטוריסט הותיק שמואל כץ  זקן הקריקטוריסטים של ישראל והקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר  של העולם כולו  ( מאז 1946 )  שיהיה גם האמן הראשון שהמוזיאון יעניק לו את פרס "עיפרון הזהב" שהוא פרס מפעל חיים שיוענק מדי שנה על ידי המוזיאון ליוצר בתחום הקריקטורה , האיור והקומיקס.

תערוכות הקבע במוזיאון הן:
1. קריקטוריסט פובליציסט עברי – תערוכה המציגה את עבודתם של שישה חלוצי קריקטורה טרום הקמת המדינה ועד ימינו אלה : יעקב פרקש (זאב) , קריאל גרדוש (דוש), פרידל שטרן , אריה נבון, שמוליק כץ, ויוסף בס.בתערוכה יוצגו שישה שולחנות סטודיו בהם קריקטורות אורגינאליות, סרטים אודות היוצרים ופריטים אישיים מתוך הסטודיו

2. חלל אוריינטציה –" כמה למה איפה ואיך"-  ציר ענק המתאר את תולדות הקריקטורה קומיקס ואנימציה מתקופת הפרעונים, דרך יוון העתיקה ועד ימינו אלה. הציר ערוך במערכת של הקשרים ויזואלים המאפשרים למבקרים לחקור ולגלות מה הקשר בין מסעות גוליבר ונפוליאון או בין מפלצות הבאסטריה לדג בעל שלושת העיניים של בארט סימפסון.

3. רצועת קומיקס ישראלי – חלל קבע המציג קומיקס ישראלי עכשווי. מיוצרים צעירים כמו נמרוד רשף, קומיקום, דורית מיה גור, דרך קבוצת דימונה, אקטוס,ועד אורי פינק, שי צ'רקה, צחי פרבר, מישל קישקה, תמיר שפר ועד דודו גבע המנוח.

חלל של 250 מ"ר יוקדש ל חמש תערוכות מתחלפות בשנה. בשנה הראשונה תוצגנה התערוכות הבאות: 'השנה שהייתה' – תערוכת סיכום השנה בעיני קריקטוריסטים חברי אק"י. 'מחווה לגולדה מאיר' – תערוכת מחווה לכבוד יום האשה המציגה את דמותה של גולדה בעיני קריקטוריסטים ישראליים שציירו אותה לאורך שנות פעילותה. 'עובדת מהבית' – תערוכה קבוצתית של יוצרות מקומיות כמו מירב כהן, אלית אבני, דניאלה לונדון, רותו מודן, מירה פרידמן, בתיה קולטון – על דימוי אישי מול מקצועי כפי שהוא מתבטא בעבודותיהן בקומיקס. דמות דימוי וסטראטיפ – על התפתחות דמותו של הישראלי בקריקטורה מקום המדינה ועד היום, דרך עיניהם של קריקטוריסטים ישראליים, קריקטוריסטים ערביים ואחרים.

היכל הספורט קציר "קומיקס ישראלי פולני" – תערוכה הסוקרת את תהליך העבודה של קבוצת דימונה היוצרת קומיקס בשיתוף פעולה עם קומיקסאים פולניים במהלך השנה. התערוכה תהייה מלווה בקטלוג ואירוע השקה פולני-ישראלי.

אירועי הפתיחה של המוזיאון יתקיימו ביום ה' ה-20.12.07 .


ביום הפתיחה ייערך כנס בינלאומי שיעסוק במעבר שבין המדייה המצויירת למרחב מוזיאלי, במעמד ראש העיר ובברכת יו"ר איקו"ם מר איציק ברנר וגב' עידית עמיחי, מנהלת המחלקה למוזיאונים במשרד התרבות.
בכנס ישתתפו מר טומי לפיד שידבר על מעמד הקרקטורה בעיתונות הישראלית, מר איזל רוזנטל – קריקטוריסט תורכי אורח הכנס שידבר על קריקטורות בעולם האיסלמי, מישל קישקה יו"ר אק"י שיציג את תוכנית האו"ם לצייר קריקטורות למען השלום בה הוא שותף, כמו כן יתקיים פאנל יוצרים עכשויים לצד טקס הענקת הפרסים של המועצה לתרבות של מפעל הפיס בנושא אנימציה.

והנה  רשימת אירועי יום הפתיחה

אתר המוזיאון .

עד שיוקם האתר הרשמי של המוזיאון תחת ניהולי ,אתר זה ישמש כאתר החצי רשמי של המוזיאון ויפורסמו בו ידיעות ורשימות שונות לגביו .

כאשר האתר הרשמי יוקם  יתפרסמו בבאופן קבוע ושבועי ביקורות ורשימות על יצירות קומיקס וקריקאטורה מקומיות ועל יוצרים מקומיים .

לכל היוצרים שפונים אלי על מנת שאפרסם רשימות ביקורת על חוברות שלהם  ומתלוננים על שאני לא מפרסם כמעט דבר בנושא . .מכאן ואילך כל הביקורות בתחום זה יתפרסמו באתר מוזיאון הקומיקס. ובאופן  רציף .   

פרוייקטים נוספים לעתיד

מידי שנה יעניק המוזיאון שני פרסי יצירה, "עפרון הזהב" על מפעל חיים המיועד ליוצרים ותיקים ופרס עידוד יצירה המיועד ליוצרים צעירים וסטודנטים.
מידי שנתיים תתקיים במוזיאון תחרות קריקטורות ע"ש פרידל שטרן לצד תערוכה וטקס פרסים לזוכים
במהלך השנה יארח המוזיאון הגשות של סטודנטים בתחומי האיור והקומיקס מבית הספר שנקר, תערוכות קיץ במרפסת המוזיאון ופסטיבלים כמו פסטיבל 'קאבום' שיתקיים שבוע לאחר פתיחת המוזיאון .

המוזיאון יעסוק בפעילות חינוכית עניפה מתוך מטרה לקרב את מערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות לתחום, תוך שהוא משמש כסביבה חוויתית-לימודית למבקרים. פעילות זו תכלול מפגשי אמן בין תלמידים ליוצרים, הכשרת מדריכי קומיקס בשיתוף עם קרן קרב, ליווי עבודות מחקר וגמר בנושאי קומיקס, קריקטורה ואנימציה,שילוב לימודי קומיקס בשיעורים למניעת אלימות, שיעורי אזרחות והשתלמויות מורים לאזרחות, היסטוריה של א"י, חברה ותיקשורת חזותית.

לעתיד אתר המוזיאון ישמח לפרסם כל עבודה עוסקת בנושאי קריקטורה וקומיקס ישראלים וגם זרים .

המוזיאון גם מתכנן לקיים אירועי הרצאות של כותבי עבודות מסוג זה.

 ומהצד הויזואלי הטהור של המוזיאון לידו  מתוכננת להיבנות שדרה של פסלים שיתבססו על דמויות קומיקס וקריקטורות ישראליות כמו שרוליק של דוש

. אבלבנתיים  אם כי המוזיאון מתמקד "רק " בשני התחומים הלא קטנים שצויינו למעלה המוזיאון .

לעתיד אמור לעסוק גם באנימציה הישראלית ובאיור הישראליולהפוך בכך ללב הפועם של התרבות הישראלית הויזואלית החדשה. . 

 הקוראים מוזמנים לבוא למוזיאון וליטול חלק במהפכה התרבותית שהוא מביא עימו .

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

19 תגובות על “ברוכים הבאים למוזיאון הקריקטורה והקומיקס הישראלי”

ברכות על ההתחלה המרשימה באיסוף, פיתוח וחשיפה של דברי התרבות הויזואלית מסוג זה- ההבעה הנושמת בכל דרך אפשרית ומנשימה תקוות לעתיד מעוות פחות, מתוקן יותר

המון כסף מוציא ראש העיר שלנו ליחצנות. ויש תוצאות. כולם מהללים. אבל האם אתה מכיר מישהו שיסכים לגור כאן? בלב התרבות המהוללת?ים
וכמובן, הלוואי והמוזיאון החדש ישגשג ויפרח, לא כמו מוזיאון הילדים השוכב למעצבה.
כן, אוהבים כאן להקים מבנים הקרויים מוזיאון, אבל מה עם התוכן?

שהיו מוכנים לגור בחולון עפ כל המוזיאונים .
אני אחד מהם .
בכל מקרה המטרה של הרשימה הזאת היא לא לנהל ) דיון על ההצלחה ( הבילתי מעורערת בעיני)
של הקמת המוזיאונים בחולון והפיכתה על ידי כך לעיר התרבות של ישראל ..
אלא מטרתה לדון במוזיאון הקומיקס בחולון .
אבקש מהמגיבים להתמקד בנושא זה בלבד.

מוזיאון הילדים, גני הסיפור, פיסול הרחוב, החווידע, מוזיאון הקומיקס, מוזאיון האמנות הדיגיטלית, הפסטיבלים הרבים בתיאטרון חולון, הפזורה, , מוזיאון תיאטרון הבובות, וכמובן המדיאטק

תמשיכו ככה!

כאמור בחולון יש המון מוזיאונים ואירועי תרבות,
ומי שכתב שהם ריקים אינו יודע על מה הוא מדבר!
האירועים הומי אדם, קשה להשיג כרטיסים לפסטיבלים, אמנים מחו"ל מגיעים הנה להופיע או להציג תערוכות.
העיר זכתה בפרס מיוחד על פעילויות אלה, והיא אחת הערים התרבותיות בארץ ובעולם.

או קיי, סוף סוף היה לי קצת זמן ונסעתי לחולון במיוחד כדי לראות את המוזיאון עליו קראתי כאן באתר של אלי.

היה נחמד, אבל בואו נגיד שציפיתי להעביר חצי יום במוזיאון עם אוסף המקיף את הסטורית הקומיקס והקריקטורות לאורך השנים בישראל. בתכלס, המוזיאונצ'יק הזה ממש פצפון, יותר בכיוון של גלריה טובה.

ייתכן שזו רק ההתחלה, אבל איפה יש מקום בדיוק להכניס אוסף מקיף של הקומיקס הישראלי?

בקיצור, הרעיון עצמו הוא נהדר וגם ראש העיר שלהם חכם ומבין שכדאי לפתוח מוזיאון כזה, אבל איפה האוסף ההיסטורי המקיף? ואיפה כל האורגינלים? אפילו בחלק החדש של המוזיאון הכל היה העתקים. תאמינו או לא, אבל אנשים שבאים למוזיאונים רוצים לראות מקרוב את הציורים המקוריים.

האמת היא שיותר נכון לקרוא למקום 'אוסף הקומיקס והקריקטורות האיכותיות של עיריית חולון', כיוון שכאשר קוראים למקום ,'המוזיאון הישראלי ל-' גורמים לציפיות שונות לגמרי אצל המבקרים ולמעין הבטחה שמופרת כאשר מגלים את האמת. בעצם, המבקר מתאכזב למרות ההשקעה הרבה במקום.

אלי, אשמח עם לא אקבל תגובה המסבירה לי כמה שאני טועה. במקרה הזה, הלקוח (כמעט) תמיד צודק ויש להקשיב לו 🙂

חוברות וגם אוריגינאלים כפי שיש בכל מוזיאון .
אבל בשלב זה אינו פתוח לציבור .
בעתיד הוא יהיה פתוח לציבור החוקרים .

חבל מאוד שהאוסף הגדול יאוחסן ולא יהיה נגיש בדרך כלשהיא לכלל הציבור ולחובבי הקריקטורות והקומיקס הישראלי, אלא רק ל'ציבור החוקרים'(???) ולאנשים מסוימים בלבד.

אם כך, צריך לקרוא למקום 'הארכיון הישראלי לקומיקס וקריקטורות' ולא 'המוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורות'…

חבל מאוד.

מהסביבה, אבל אם באמת 'אוצרות' המוזיאון פתוחים רק לאלה שאלי שלנו אוהב לכנות 'אנשי תרבות' או 'חוקרים' אז אני חושב לעבור דירה למקום פחות יוקרתי, סליחה טעות דפוס , פחות יומרתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 − 3 =