web analytics
קטגוריות
תרבות

פילוסופיה לערבים וליהודים-נטלי גוטמן

 

 

נטלי גוטמן היא מתרגמת  משוררת ומורה לפילוסופיה שבימים אלו מעבירה שיעור פילוסופיה ראשון מסוגו בישוב  ערבי ולדבריה בהצלחה רבה.

מסתבר שהילדים הערביים מתעניינים ולומדים רבות משיעורי הפילוסופיה שהם מקבלים .

ונשאלת השאלה למה אי אפשר להעביר יותר שיעורים כאלו גם לתלמידים יהודים ?

לתשומת לב משרד החינוך .

להלן רשימה של נטלי גוטמן על חוויותיה בהוראה זאת הכוללת כמה ציטוטים של תלמידיה .  

 

 

  

 

 

פילוסופיה לערבים וליהודים

מאת נטלי גוטמן

 

.

 בסיפורי שלושה דברים אבקש יחד:

1.      אירוע נמחק,

           (רובע הסטודנטים מבן-גוריון, חנות "עשן הזמן" מארחת את "לוחמים למען שלום")

2.      ציור בעקבות  שגאל – בלא לאומניות,

3.      לימודי לוגיקה גם בשפה זרה, מחשבה עברית בגירסה ערבית. יישום הפתרון נוסח נטשה.

 

אחבר הכל כשיעור אחד לדוגמה, שעה אחת ללוגיקה בכיתה י'א.

חלק 1.

סיפור המפגש שנמחק, נובמבר 2007,  חנות ספרים יוקרתית ברובע הסטודנטים מבן-גוריון, שני מרצים יפי תואר – הראשון צעיר פלסטינאי אסיר לשעבר בוגר אוניברסיטת רמאללה הובא לכאן באישור הביטחון והשני נציג הסרבנים מטעם האגודה "לוחמים למען שלום".

הפלסטינאי ראיד שמו, משול, לדבריו, לילד שטחים טיפוסי זוכר את כיבוש כפרו, חיילים יהודיים, נקמתו כקטין, התפקחות והכירות עם יהודים בכלא ישראלי, שחרורו כעבור 4 שנים, לימודים אקדמיים, הצטרפות לארגון זה או אחר…

 שייכותו לאיגוד הלוחמים למען שלום נושאת מסר, בפיו: ניתן לסלוח, כי ניתן לשכוח.

הוא מבקש להעביר זאת לאוזנינו. בקולו רמזים נטשאניים – אין למידה מן ההיסטוריה של הפגיעות ההדדיות, מוטב ליצור היסטוריה, בה חייל ישראלי לא ישחק עוד תפקיד הכובש, אך יהיה הוא עצמו בדמותו הטבעית – כמגן על מדינתו, ומאידך נער פלסטיני מנוע מאשפוז חרום בכלא ישראלי בעקבות השתוללות רגשותיו עיוורת, יקבל אופציה אקדמית – ללמוד ובמודע לקדם את המאוחר!

לשאלות הקהל השיב ראיד בבהירות מבריקה : ישנן כתות, – אמר, – משני צדי הגדר, ואם לא נתאחד, הן  בקיצוניותן יגברו עלינו… סיפר כי, לפחות 11000 שוחרי שלום עימו ולהם אומץ להתייצב – כובשי המחשבה האלימה – פנים מול פנים לשיחה עם המדינה היהודית.

הנציג היהודי, בתורו מילא את חלל החנות בתיאורי רציחות, שלדבריו, בוצעו על ידי חבריו-החיילים בזמנו, לכן משימתו-  קריאה לסרבנות המונית (ישירה, מביתי-הספר) מהווה פתרון לאלימות.

 

הצגתי דילמה: קרה שבאותו יום נובמבר בבוקר ליד רביבים נהרגה ילדה בת שמונה בצדו הקדמי של האוטובוס ממנו ירדה. נכון הוא שחצתה כביש במקום אסור ובלא מודעותה, הפרה חוק , לכן אוטובוס אחר צץ לפתע ופגע בה, אך כולנו יודעים שלא היא נושאת באחריות.

שאלתי, בעקבות רצח ילדים פלסטינאיים שהאריך לתארם נציג הסרבנים: האם לא ניתן, לעת עתה, ללמד את הקורבן להינצל– באמצעות הנחיות ממבוגרים על אופן ההתנהגות בשטח מסוכן, לפי החוק, טרם יימצא  תיקון – למצב הכבישים, לאי- סדר בטחוני? הרי האשמים הם מקבלי ההחלטות – המבוגרים…

המרצה ראיד וחבריו אינם דוברי עברית – את נאומו תרגם חבר וועד באגודה לזכויות האזרח סניף ירושלים תושב רהט סלימאן אבו זאיד. שבוע אחרי המפגש שואל סלימאן:

מדוע האירוע למען שלום לא זכה לאזכור דל בתקשורת?

 ואני תהיתי – מה באמת משותף בין ראיד מרמאללה לבין הסרבנות? סלימאן מניח כי גוף לוחם אחר – מיומן יותר, לא הגיב לקריאה ולא מימן מפגש ישיר עם רמאללה…

האם אקדמאי מהשטחים שבא ללמד על חשיבות מחיקת זכרונות הילדות, היום מחפש, דווקא מסרבי פקודה? נציג האיגוד הצטייר כבלתי קשוב במתכוון, מתכחש לשאלות קשות מהקהל… האם ראיד ו-11000 חבריו יצליחו להתנער מהחביבנות ולמצוא היכרות מעשית, ואז, כולנו – ניגאל?

הפלסטינאי מציג פעילות של חיילים יהודיים במחסומים כטבעית מובנת בתור הגנה עצמית, לעומתו אגודת הסרבנים מכריזה כי…על הנהג היה לסרב כלל לנסוע בכביש אותו חצתה הילדה…

 

בלחיצת ידו ביקשתי לחזק  את ראיד – איש- מדיום, אמרתי שבכוחו הסרת הגזירה על הדור החדש. אל להם לילדי העתיד ללמוד אודות אחיהם שמאחורי הגדר בדרך ארוכה ופרימיטיבית שמתחילה בכליאה!

 

 

 

 

 

 

 חלק 2.

 

 

הדרך האחרת כדרכי הציור של התלמידה, בו שמי האישה השכובה – פרגון לצרכי אדמתנו מטה,

מעשה יד הציירת מעלים סימני היכר לאומיים, ואז – אף יותר מאשר בתמונות שגאל עצמו- נראית הפשטת המציאות מוצדקת בעדנה, הולמת את שעת ישראל, כליקוק הפצעים – העיירה בלא רמז למוצאה,

האורות –  נשי וגברי – שמיים וארץ – לחילופין…

הכותרת באה לחדד: מדיום האדם יוצר מחסום לניכור רוחני ולקנאות המתאכזרת – כדוגמת דמות מדאה (התגלמות הרוצחת מסיפורי היוון העתיקה).

 

הצעתי – בחלק ה-3:

 

לימודי לוגיקה גם בשפה זרה,

       מחשבה עברית בגרסה ערבית.

            יישום הפתרון נוסח נטשה בבית-ספר…

 

 לשון הציור בדומה לשפה הכתובה היוצרת, קרובה למעין "פיוט להיגיון", כשירה לרגש מתאר דרכי השכל. תלמידי כיתה י'א מהתיכון שגב שלום, 2006-2007, מגמת לוגיקה 5 יחידות, למדו את המלאכה ונתנו ביטוי לה.  להלן לקט קטעים מעבודות, מבחנים ומחקרים אישיים. תלמידיי, שאינם דוברי עברית, אלא "כותבי עברית" בלבד, יצרו ערך מוסף למקצוע –  אמירותיהם המקוריות ממחישות את הטעם שבשילוב בין התרבויות… מורשת ערב המושרשת בדמיון של הילדים בזכות המטען השירי העמוק שבה, התחברה להיגיון הפילוסופי  ביתר קלות – מיוון העתיקה  לעולם החדש באירופה והאלה – לחירות הרומאנטיקה. כל הדרך הזו נעשתה בשפה העברית של תרבות ישראל היום.

בכך יעודי – אנסה להמחיש את העובדה, אשר נטשה הפילוסוף הסוקרטי לימד עוד במאה ה-19 כאופציה אפשרית לחיים, כי המוחות הצעירים מסוגלים להצילנו – במחיקת זיכרונות לא מועילים, בהפנית מחשבותיהם לכיוון שונה מזה התעמולתי, ביישומם את הכישרון והכריזמה לא כנגד האותנטיות והבלעדיות המסורתית של הוריהם, אלא כנגד זיקה לחוסר תרבות של שומרי זכרונות "קטלניים".

 

 

"

כל הכתיבה הזו… בגבולות החיים"

 

 

אנחנו מאושרים משאר הבריות,

כי אנחנו יכולים להפסיק  את ההרס…

כך, בגבולות החיים, האדם הסופי אחראי על מעשיו.

 

עזלאן

 בעולם הזר לא יודעים הדרך באיזה צד?

אתה כמו עור בלי עיניים.

השכל לא חושב והלב לא עובד ואתה בשקט עומד בצד.

האמת נעלמת, עיניך נסגרו כמו חלונות החורף בכל בית.

הכול זר, הכול זר! ואתה לא יודע הדרך באיזה צד…

 

חנאן

 

מעולם!

לא ראיתי את העולם כמוך,

מעולם לא רציתי את מה שרצית,

לא חשבתי כך,

לא הבנתי כך,

לא היה לי שותף לכך!

מעולם לא ראיתי כמו שסיפרת…

אל תגיד שאנחנו דומים זה לזה – העולם שונה, ואתה מבין את זה!

הטוב, בשבילך – רע, והרע – טוב, ואתה אומר – הכול דומה?

אני אגיד לך – לא

נכון,לא נכון, לא נכון…

לנצח.

 

חנאן

   

הדרך הכי טובה לנקום – לסלוח!

 

ג'לאל                                                        

הכוכב שלנו הוא הכוכב הבסיסי,               ואין הנחות אחרות!..

אחרת לא היינו יכולים לדבר,

אם כי, קל לחשוב על כך –

בלי שדורשים ממך הנחות אמתיות.

 

אקבאל,

ווטפה

 

אם ההתחלה היא אחת, והסוף הוא אחד,

יהיה חיינו כמו הצמחייה בשדה: יבוא עליה יום – תבוש ותמות.

תגיד לי – מה נהיה?!

אני אגיד לך: בני האדם כולם הולכים למות או לחזור להתחלה מחדש.    

 

הנפש היא כל מה שקשור להתחלת העולם ולסופו.

 

חנאן

     

הבעיה של פרמנידס 

היא שאם לשאול: מה מחוץ לאותו הכדור (של היש) ,

אז התשובה היא  –  אין!  

 

חנאן

 

אפילו אדם טיפש בעיני כולם, יש בו חכמת הדברים הבסיסיים והשאיפה לחכמה שהוא זכאי לה. כדברי דוד בן-גוריון:"…צריכים לשלב את עמינו, דמינו, חכמתנו, ובכך נגיע לסוג של תוצאה…"

 

ג'אלל

 

כל היפה נובע מיפה,

ואין יפה שנובע מדבר שאינו יפה.

 

חנאן

 

רצון חפשי הוא האומץ הטבעי להיות חפשי בטוב שלך!

 

נאסר

 

מדינה אידאלית מורכבת מאנשים טובים מטבעם.

 

אקבאל

 

צדק טבעי: לתת לאדם מה שחסר לו מטבעו,

לא יותר ולא פחות.

 

חנאן

 

כמו שמגיע לי להיות מאושרת,

כך למדינה מגיע להיות אידאלית.

 

מראם

 

אדם הוא הפיתרון.

מי שאין לו חופש רצון, לא יודע להשתמש בחיים, כי לא רגיל לחשוב,

ואם לא ידע לבחור, אחרים ישתמשו ברצונו –  כל אחד רוצה את הטוב לעצמו.

 

אימאן

 

רצוננו מוגבל ונובע מהיותנו בני אדם…

הרצון כמו בית – אם יסגרו לו דלתות וחלונות, לא יצא מה שרצינו…

עזלאן

 

חופש הרצון שלי נובע מנהר המוסר החופשי שלי.

 

עפאף

 

לסיפור העקידה:

אברהם הטוב לא יגיד לאלוהים

 שהוא לא יכול, לכן חשב שני הדברים:

הוא ירצח אייל- ואלוהים יסכים לזה,

ולא ירצח את בנו- אלוהים יסכים לזה.

 

עפאף

 

הנפש כמו החשמל, והגוף כמו האור?!

 

חנאן

 

הבלבול בין טוב לרע:

אבא שרצח את הבנות שלו, ישאלו אותו – למה?

הוא לא ידע, חשב שלטובתן הוא המוות…

 

מראם

 

 האדם הוא בעל חיים,

 וככל שהוא בעל חיים

 הוא מתנהג באופן טבעי,

 כשהוא "פאר היצירה"-

 הוא חפשי בצורה טבעית מטבעו.

 

עפאף

 

טיעון מעגלי:

איננו יכולים להתרחק מהטוב, הוא המים שאנו שותים והאוכל שאוכלים, והעט שכותבים, והמחברת.

אם הוא נעלם, נעלמים עימו הרחמים…

 

חנאן

 

למה שיהיה הבדל בין אדם וחייזר? הרי הוא כמו כל היצורים האחרים מתאים לאותה היחידה הבסיסית שלנו שברא אלוהים, מספיק שהוא חי!..

 

אקבאל

 

רצון האדם הוא רצונו של אלוהים, אז איך לדעת משהו על הטבע?

 

נאסר

 

להבין את ההיגיון של החיים בעזרת האדם והאלוהים:

אדם ממדינה אחרת שלא יודע את שפתנו ואת סדר חיינו, האם הוא יוכל לחיות עימנו? אני חושבת שהוא יהיה כמו חיה המתהלכת בינינו לא יודעת ימין ושמאל… אבל גם ההוא מכוכב אחר, למרות הכול, יוכל לחיות עימנו בתנאי אחד שיהיה גדול-נפש ורוח שלמדה את ההיגיון שלנו!

ואז, אם אני החושב  של דקארט נמצא, העולם קיים.

עזלאן

 

לפי הובס, אדם שחושב רק על עצמו הוא רציונלי, אך לא נורמלי.

לפי קאנט, כל אדם עושה מה שטוב בעיניו, לכול אחד תבונה שווה לתבונת האחר, לכן כולם צודקים,

 ובכך לכל נפש אותו ערך בעיני האלוהים.

 

נאסר

 

איך עושים חלוקה שווה לשווים? הרי כבר נשבענו מראש למדינתנו, והכבוד הוא דבר יצירתי!

 

אקבאל

 

לטפל במדינה צריך כמו גבר במכונית יוקרה – לשים אותה לפני הכול. היא לו – יצור טבעי ולא מלאכותי, האדם יזם ובנה אותה כדי שתעשה הכול בשביל אושרם של אנשים – זו אושרה! לה משמעות ענקית, היא כמו אימא במשפחה, ככוחם של כוכבי לכת, יפה כמו ונוס וקליופטרה…

 

ג'לאל

 

לפי ליבניץ, לכל דבר וחלק בעולם הזה יש נפש, קטנה מנפש האדם, אך מסוגלת לעורר, לחבר ולקדם.

לפי אפלטון אדם לא עושה עוול מרצונו, הוא טוב ופשוט בידיעתו את המתרחש. בכך כל סובייקט יסכים עם סובייקט אחר, ולא כמו מיני-סוביקטים של הכנסת שרוב הזמן לא מסכימים!..

 

ווטפה

 

אני רוצה לדבר על ההיגיון שלי ,זו זכותי. אדם כשהוא אדם בעל רצון חפשי, הוא חושב מחשבות עד אין-סוף, גם על מה שלא קיים – לכן הוא חופשי…

אנחנו חיים במדינה ובחברה שלנו בלי חופש רצון, אפילו בלי רצון. החברה שלנו שמה קץ לרצוננו, לכן כוח הרצון שלנו הוא הכי חלש. כך אנו חיים – על סמך אמרות של אחרים ואין לנו הזדמנות לחשוב, לגלות, לעשות…

דבר שאני יודעת הוא לא כמו דבר שאינני יודעת. העולם הוא טוב כי אני מכירה בחסרונותיו ויתרונותיו, יתירה מזו, אנחנו סידרנו אותו על פי ההיגיון שלנו, על פי יכולתנו, לכן הוא טוב לנו משאר העולמות!

אדם יכול לגלות עולם חדש משלו, אולי הוא לא יהיה אנושי, אבל הוא יכול… וזו בעיה, כשהאדם – זאב.

 

עזלאן

 

עולם שבו הבטחות מופרות לא טוב, אך גם לא רע, זהו עולם בלי מושגים.

 

ג'לאל

 

אדם הוא חפשי, לא נוכל למנוע ממנו לרצות, אך החופש אינו עוול…

 

אין חכמה בעולם שלא תהיה אקטואלית! ההכמה היא לפתוח ספר עתיק של יוון…

 

חנאן

 

ליבניץ ראה בכל דבר גוף, נפש והיכולת להשתמש בהם!

לכן, היום לא צריכים להיות צדיקים – קיימת חכמת יוון אידיאלית – כל מי שירצה – שילמד על עצמו.

 

אימאן

 

כל הסרטים מדברים על אמת שהיא לא חלום,

אבל כל סרט גם רוצה להחזיר לנו חלום,

 בו איש לא מת

אבל האמת היא עולם אחר –  זה שאפשרי רק בחיים!

 

אסמה

 

כדי לראות את האמת,

צריך להטיל ספק בחיים ללא השמש.

 

לדעת – זה לראות את הנפש חסרת הגוף,

רק להיזכר להגיע לעולם האידאות שלה…

 

עפאף

 

דקארט מצא פתרון: אני – סובייקטיבי,

זה אומר, שאני לבד ואני בלבד,

יכול לשנות את העולם

ולכל סובייקט אותה המחשבה!

 

נאסר

 

סוקרטס בא לבני עמו ואמר שהם טועים ושהוא צודק –

 על כך הוא הוצא להורג.

סיפור דומה קרה בתחילת האסלאם, רק הנביא מחמד לא בא בפתאומיות כמו סוקרטס, הוא נגע בדברים הפחות חדים, עד שהגיע למטרתו…

 

המכשול היחיד שהיה בדרכו של סורקטס הוא הדרך שבה ראו אנשים את העולם…

 

ג'לאל

 

אנו צריכים לעבוד קשה על מנת להיזכר במה שטוב וכדי לשכוח בפשטות מהרע.

 

מראם

 

במצב החושך מעידים החושים כי חשוך במערה הזאת

ואין דרך לצאת, הם לא מלמדים דבר על החיים בחוץ.

הלמידה מהניסיון תלויה בחופש המחשבה!

 

חנאן

 

אם נעשה נדהמים מיופי העולם – לא נפחד!

היפה הוא הדבר הטוב שמבדיל בין טוב ורע, בלא הבדל בין מוסלמי או יהודי – כולנו נולדנו באותו עולם אחרי החודש התשיעי…

 

נאג'אח

 

דקארט האמין שהעולם מורכב משלושה עצמים:

        נפש, גוף ואלוהים.

אך את העצם השלישי – אלוהים –

הוא השאיר לנפש, שתחשוב עליו.

כל נפש תחשוב על אלוהים!

הנפש מורכבת מצורות רבות של חשיבה.

אף שלא רואים אותה, אם ביום מן הימים נתפוס חוט מחוטיה ונחזיק בו, ייתכן שנפגע במחשבות רבות או אף בעולם כולו.

לדעתי, ישנה בעיה בגילוי האמת מתוכניות הטלוויזיה – מה שראיתי אתמול שונה ממה שבתוכנית היום. זהו קרב על האמת. קשה אך אפשרי,

כי את האמת הוודאית אנו לא יכולים לשנות או לסתור!

 

ווטפה

 

על האדם להרגיש שהוא קיים ויש לו סיבות לכך :

הוא רוצה להיות בין האנשים – חי, לומד וחושב.

לפי דוד יום – אין סיבות לקיום!

כלומר, אם אני רוצה להיות בעולם, עלי להיות בו!

ואם אני לא רוצה, אז לא אוכל להיות!

לרגעים אני לא יודעת מה אני רוצה, ואם אני רוצה לא יודעת איך?..

 

אימאן

 

כל הכתיבה הזו כדי להגיע לאמת הוודאית שלי.

במערה של החושים יושבים אנשים שחושבים שזה העולם –

מבלי לתאר לעצמם עולם אחר, נשארים עם זה שיש, הרי הדברים כאן מספיקים לחיים

 

 מחמד

 

  הנחיה, עריכה ליקוט

נטלי גוטמן

 

 

 

קישורים

יסנין שלי : ראיון עם נטלי גוטמן

הבלדות הבעייתיות של נטלי גוטמן

לזכרו של ישראל פוליאקוב

שירתה של מרינה צוטייבה

דף הפייסבוק של נטלי גוטמן 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

183 תגובות על “פילוסופיה לערבים וליהודים-נטלי גוטמן”

הרי, נכנסים ליקום הפרטי של חוקר התרבות כדי שנתבשר נא בידיעה- כי יש חדשות בעולם. אז, אולי, הפעם, במקרה, בלא כל תחושת קיפוח, תבוא לבקר, תשב לידי, שים ראש במקום שלי – שם אני מרגישה כתף הנער והנערה שכותבים שירה על המדינה כי למוד דברי פילוסופיה אצלי.
לך, לכל מי שחשב שאני לא קיימת במציאות ורק מספרת סיפורי לילה למבוגרים כדי שירגיעו את המדינה הנקרעת מהגנענות הבלתי-מעוכלת, הבשורה :
כבר שנתיים לומדים תלמידי השיכבה העליונה להתבגר בדרך שהפילוסופיה מציעה, טרם יצאו לעולם הפתוח ויפגשו בניגיליסטים כמוך- תוצרת הארץ…
יש להם מה להגיד, בינתיים,

תרצה להשתיק אותם? או את עצמך?

יהיה לך מה לענות להם עד אז?

הייתי שמח לשמוע ממך על זה , אני שואל האם יש לי תקווה למצוא ולפתח משהו בתחום פילוסופיה בבתי הספר היום לי יש תואר שני בנושא זה . אשמח לשמוע ממך . חוסאם

לדעתי, דווקא הילדים מסוגלים לקלוט רעיונות מופשטים, לכן כתיבתם יכולה להיות בהירה כל כך.
יישר כוח!

אולי, פשוט לא מספיק אור הבאנו?
נוכל להמשיך כי הצטווינו,
כי היינו בדרך, וכפי שזה קורה בדרך, מעדנו,
אך מעולם בחרנו לשרוד כעם הספרים,
בלא אלימות,
כנגד בורים שונאי האדם,
בדורות עיצבנו עצמנו להיות ביטוי לאלוהי עלי אדמות…
שמא, כעת – בפיסת אדמה זו – נכשל, נתברבר, נצטער על כל האור הזה?
יש לך תשובה, איש שקורא?

דברים נפוחים ורדודים שנשמעים עמוקים,הטפות נלעגות ושאלות טיפשיות כמו זו שנשאלתי.האיש שבא לקרא רוצה לשבת בחושך ולא להתייחס לגפרור הפילוסופי ששורף את האצבעות כאילו הוא לפיד החירות. כי הוא רק גפרור מסכן. האיש לא מתייחס אל עצמו כאל 'עצמינו'. והאיש ממש לא סובל רברבנים מעלי גירה ובעלי מליצה.

דע את עצמך. ואותו איש לא יכול לקבל ברצינות פילוסוף מתיימר נפוח מחשיבות עצמית והמעמיד עצמו באור נלעג שההוכחה הטובה לכך דבריו [דבריה בעצם] שנמסרו כאן. האיש שבא לקרא בא לקרא והוא לא מצליח בגלל גלי הצחוק שתקפוהו, והוא שמח שעלה בידו לקרב סיכה קטנה לבלון גדול

נטלי, או האיש שבא לקרוא.
שניהם חושבים שמשחקי המילים המתחכמים שלהם גורמים לקוראים לחשוב שמדובר בגאוני הדור. לפחות נטלי מתייחסת אל עצמה בגוף ראשון, אז אולי עוד יש סיכוי… או שלא.

וגם כל מי שמשתמש במילים כדי ליצור מצב חדש, אולי בדיוני, אך גורם לצורך לחיות למענו.
למשורר לא תוכל להגיד: אתה משקר, ואם אכן תוכיח לו שהאהבה לביטוי מפעים שמעלה את כבוד האדם היא מקצוע מיותר, כי אז – הרגת אדם!
אלתרמניות – עמיחייות- אבידניות- זו תופעה לאומית וגם אוניברסלית. העולם הוא גאוני, תסכים?

ברשימה מעלה, אם תשים לב, נשמעו קולות אמתיים מרמאללה, התרבות הערבית השירית ערובה לקולות האלה. על האופציה הזו בניתי את הטיעון וקיבלתי תגובות (חלקם הבאתי לפרסום כאן), זאת אחרי הוראת הפילוסופיה במשך שנה,
האם פסימיות היא תכונה יהודית? כעת כל קורא שותף לתגובתינו, כולל הקורא הערבי,
ומחר יום א', אני נכנסת שוב לכיתה – להמשיך לדבר ולא להתחכם. שכחת עידן, שאת הילדים בקליטתם הגאונית לא אוכל לרמות!
ואיזה מלים אתה מציע, מה נותר לנו חוץ משירה?!

כתלמידה שלך "נטלי" מאוד התרגשתי לקרוא את התגובות שלך ..אני גאה בך כשאת מגיבה בשמנו ובשם כל ילדי הכיתה ..את מבטאת לנו את המילים שאנחנו רוצאים להגיד ..את נוגעת בנושאים שקשה לנו לדבר ולהתווכח בהם עם אחרים ..
בו זמנית צר לי לקרוא תגובות מאדם כזה (אדם בא לקרוא ) ..אני לא בטוחה שהוא "אדם בא לקרוא" הוא אדם בא ל….
נטלי ..תודה מכל הלב

יש יורשת לפילוסופית מרבת המילים.גם סגנון גם עומק..אשרי המורה שאלה תלמידיו, אשרי התלמידים שאלה מורתם…

הכל אמין יותר, נגיש יותר, שווה יותר, אחרי שתלמידה אחת העזה להגיב ולהתווכח עם הפסימיות שלנו המבוגרים… מודה לכל הצדדים על הפתיחות. ההמשך כרוך גם בדיונים מסוג הזה.

אני מוחמד תלמיד של נטלי
נטלי תודה תודה על האתר האתר מוד מוד יפה
וין קמוך מורה יפה וחמודה

ברור שאין כמו נטלי ..כולנו גאים בה
אגב מחמד נחמד לראות גם אותך פה !
"תרגיש כמו בבית"
שלא תהיה הפעם האחרונה שלך כאן
🙂

אאאאאאאה נטלי
שכחתי להגיד
שאהבתי מאוד את התמונה שלך בשחור לבן
מהממת! 🙂

בו טבעו תלמידי המורה.מה רע במתן ציור למורה או בזר פרחי שדה רעננים. חייבים לכתוב ש כ ו ל ם יקנאו בכם איזה מורה יש לכם?

למורתי היקרה נטלי תודה מכל הלב על האומץ וההשקעה שלך ועל אהבתך לעולם לא אשכח מה שעשית בשבלינו את האמנת בנו גרמת לנו להשתנות לראות את העולם מצד שני מצד חיובי ,לימדת אותנו הרבה ,נתת לנו להאמין שביכולתינו לשנות את העולם ודבר שאני בטוחה בו הוא שאני לעולם לא אזכה במורה כמוך
אז בשם כל תלמידך תודה
וגם בשם כל תלמידי בית הספר שגב שלום
תודה תלמידתך מראם

לבזבוז במסורת ערבית – הטובים נועדים לתה, נותרים – לבהמה. גם לא נמצאו מתנות הראיות למורה!

לגבי מושג "היפה", במסורת סוקרטית ובהמשך אצל ניטשה: הטוב הוא היפה, ולכן גם הצודק.
ובמונחים המודרניים – אין אתי ללא אסטתי.
תלמידיי לא למדו ריטוריקה, ולראשונה הרגישו כי חופש הדיבור זכותם המלאה, אף אם רק בשפה זרה…

מקווה שהקוראים באתר, כמו כולנו פעם טבעו בנעליהם – של האינטלקטואליים המתחילים.

אשמח אם תזדהה בשמך, על מנת שנוכל להוריד את המתיחות המיותרת, ונרגיש שווים.

על הערבית וחושב שפרח נותן טעם לחיים.הוא גם לא אוהב לערבב אינטימיות של כיתה בין מורה לתמידים בפורום ציבורי, הוא גם לא אוהב דברי חנופה או שנשמעים חנופה ואםילו אם הם אמת לאמיתה.בפרט אם הם מתלמידים למורה שנותן להם ציונים והערכות. האיש שבא לסעוד עדיין רדוד ומעולם לא טבע בעומק אינטלקטואלי כמו אשפי מילים מסויימים. וחוץ מזה הוא ביישן,הוא תמיד מרגיש שווה לזולתו. כל זולת. ולא מרגיש בשום מתיחות, אפילו שננזף בעבר.האיש שבא לסעוד הולך תמיד עם סיכה חדה בידו,מחכה רק לרגע שתהיה לו סיבה לנעוץ אותה. לפעמים לעומק לפעמים בשטחיות אופיינית.

"ולפי דוד אבידן-
"זאת השיטה,
אין אחרת,
יש שיטה מאוחרת"

הי,יש כללים למשחק! ביחוד כאשר מולך ניצבים נערות ונערים, כולם בני 17-16 .
מה לך ולמורשת זרה, אתה אוכל אצות ים?
שותק מסור להרי טיבט?
מדוע שתקבל ברצינות מילים של עצמך?
אשמח לפגוש איש קרב כמוך.
תודה שאתה מנסה.

מראם, את יודעת, כי חלק גדול ממחקרי חיברתי, בין היתר, על סמך המחשבות שלך, לכן אין כאן דירוג רגיל למורה ולתלמידה, כוונתי, שמי שקורא אותנו לראשונה באתר זה, בלי הכירות מעמיקה יותר, זקוק לפרטים על השקפותיך- לא נראים לו אמינים מחמאות למורה, בלא המידע על תוכן מחשבותיך בתחום הפילוסופיה עצמה!
נסי להתמודד עם המשימה, הרי אנחנו מעבר לדעות הפרוורים!

נטלי אני מודה לך מכול הלב ואמר לך בצלחה בחיים
על ואי שהיתי לומד איתך היתי באמית מרגיש החיים ולמודים ששתנו איתך ואני אומר לכול תלמידים נטלי בצלחה וגם למוחמד אחיי בצלחה ומראם ואקבאל

ראגח אבו סוילם אח של מוחמד היקר

'התרבות' הערבית זרה לו יותר מהתרבות הסינית. והוא מעדיף מסעדה סינית על חומוסיה ערבית.. הוא ממש לר לוקח עצמו ברצינות, ולועג לכל כולל עצמו במידה שווה. רק מה? הוא לא סובל נפיחוצ, כי מי שמתנפח גוזל את מרחב האויר, מצמצם אווחים בין אדם לזולתו. אז עם סיכה קטנה הוא מנסה לברוא בעולם היפה הזה פרופורציות..
האיש שבא לקרא לועג למשואה שיפה זה טוב וזה צודק ויודע מהתכלות ונסיון חיים שאלה שטויות נפוחות בלא שיעור.היופי בעין המסתכל. טוה הוא אינדיבידואלי וצודק הוא יחסי.נתחיל בהתיישבות היהודית בארץ ישראל האם היא יפה טובה וצודקת בעיני הערבים שכאן. אח"כ נלך הלאה.אבל כאמור האיש חושב שיחסים מפרים ככל שיהיו בין מורה לתלמיד מקומם רק בכיתה.חוץ מזה כפרובנציאלי אמיתי האיש לא היה מעולם בשפת הים של טיבט ולכן לא אכל שם אצות, אך הוא היה בשפת הים של יפו וקלקל קיבתו במעדני ערב.הוא גם לא קרא מעולם טקסט שכתב סוקרטס, ובגלל הכשרתו מתייחס בחשדנות לעדות שמיעה מכלי שני- אולךי אינטרסנטי. וחוצמזה הוא מתחנן למורה. כתבי בלשוןם בני אדם. לא במליצות. בחייאתתק

המאשרות את התיזה שלמכונות-מחשבים- יש חיים עצמיים רצונות משלהם. הוא מבקש להוסיף שלא קרא מעולם את אבידן, והוא בטוח שהמובאה לא עושה לאבידן חסד. אפשר מובאה אחרת?
האיש שבא לקרא גם מפקפק באוטנטיות של המתחזים 'הערביים' הכותבים בעברית משובשת. עברית משובשת היא סימן היכר של טוקבקיסטים עבריים.
חוצמזה האיש מודיע שהוא איש שלא ולא למוד מלחמות. אבל הוא תמיד חמוש בסיכה קטנה חדה. ועוד לא יצא לו יום שלא השתמש בה. האיש מתנצל שתפס שתי רובריקות ומתפלל שמנהיג הבלוג לא יכעס.

תלמידיי בהחלט מוכשרים, לכן כתיבתם נראית כה נלהבת שאפילו השיבושים בעברית משחקים לטובתם…

מעבר לכך, אלחץ יד לכל נפש בעלת יכולת, אף אם הניהליסטיות שלה אינה תורמת למטרתי:
ללמד את תלמידי הארץ לנהל שיחה חופשית עם כל בר-שיח מכובד, כולל מורה, כמובן, ובכל שפה, למרות ההתחלות הקשות!

לא מוכר לך אבידן, שננסה את נתן זך? תלמידיי למדו, לך מביאה קטעים:

"אל תמיתני בים
ולא ביבשה…
תהיה סבלני אלי,
כמו שאתה סובלני אל הים.
תן לי להיות כאן וגם שם…

שמעתי את המילים,
לא אומר שאינני יכול"

תוכל להיפטר מסיכות- כי בשבילך אציף את חלונות חושיך וסיכוייך בגשם לירי מקומי,
לא תצטרך לחפש ערים יפות משלנו,
גם אם לא כל מוכר פלפל מקפיד לשטוף ידיו…

אגב, כעת חופש בביתי- ספר ערביים, וכל הכותב כאן עושה מאמצים רבים כדי להגיע למחשב ולאינטרנט. אבל העניין הוא שאתה חשוב להם, ואלך נשואות פניהם

תרצו לשמוע דעה, תמיד תמצאו אותי. מודה על ההבנה, על הדרך שבה אתם הולכים ומתקרבים לעצמכם , על האומץ לתמוך, בלא ספקות זלזול.
לא פשוט לעמוד בציפיות שלכם, אף שהתחנכתם לפי מסורת שירית וסיפורית מגיל 0 , עלי לחבר בין העבר והעתיד, ברצינות ובצחוק, אך בלי לפגוע בשמחת החיים של אף אדם בארץ!

גבולות תודעתו. ומאחר שהוא מתקשה בהבנת הפוסטים ,-הפילוסופים לירים שופעי-טוב שמנוני ודביק-, הוא מצטער להיווכח שדעתו קצרה.הוא מבין כל מילה -בצורה מילונית- בנפרד, הסה"כ גורם לו לבעיות הבנה.הוא מאחל ללומדי הפילוסופיה ומצטטי המשוררים להעמיק קודם כל ידיעותיהם בלשון.להתבטא בפשטות כך שיובנו. כי אחרת הכל היה לריק.

כפי שאמר הפילסוף ניטשה " בוא לשכוח במובן בוא לסלוח
לך
על כל מילה שאמרתה לכן אני לא מתכוונת להגיב למה שאתה אומר אבל מקווה שאלוהים יסלוח לך כי אני סלחתי לך ,ותודה לך ולכול מי שנכנס לאתר
ועוד פעם אני מקווה שבהקדם תבין שמה שאתה אומר פוגע אבל זאת לא הטעות שלך כפי שאמר סוקרטס זאת לא אשמתך שאתה לא מבין ולא יודע שמה שאתה עושה אותו דבר רע
לכן אני עוד פעם מקווה שתלמד ותבין ותפסיק להתבלבל בין הטוב והרע
וביוש

תודעתך שופעת השפות, מלבד זו שנולדת עמה, אינה ניתנת לפיענוח פשטני, כמובן, ולא לי לבדוק אותך. אולם כשתרצה לכתוב ביושר לירי (לאדם קרוב וחשוב לך יותר מאתנו) – לא תצליח, עם המילון של כל השפות תישמע יבש משהו…

ועדיין, אנחנו בנושא של גול עצמי- שמא, גם את משוררי הארץ הקטנה הזו סיווגת כחסרי ערך לשוני?!
ומדוע שלא תתווכח על התוכן, על החיים, ותחדל לזחול דרך צינורות ביוב מרכזיים – הרי המשקל המכובד וכבד הדקדוק לא יעזורו לחבר בין הרגשות, מה תעשה עם בשרים "נפשיים" של קצבות קרועים? תשרוף אותם למען נוחות האחיזה?

אגב, המילה המקוטעת האחרונה של מראם, בנאומה הנלהב לאיש שבא לקרוא,
שווה יותר מכל הפיתולים המלומדים שהראת בינתיים, והיא ניתנת לפירוק והרכבה חוזרת: "ביושר הבושה ".
לאלוהים פתרונים!

לעשות הסבה מפילוסזופיה ולכתיבת הומורסקות?
אצטט לך:
עד אנה בעולם הרול תטייל
עד אן תחפש ותחקר תעלומות תבל
שתה שכר כל לא תדע לאן תלך
ומאית באת,גיל, צהל, אל תתפלפל.

עזוכ אותך מאללה, סוקרטס וניטשה ז"ל = למד חכמת החכם במוסלמים,עושה האוהלים מנישאפור ועד אז,אם ניפגש אראה לך הסיכה הקטנה שאתה מרוקנים בלונים גדולים וסלחנים

הבקשה שטוחה להפיכת לשון זכר לשון נקבה, והרשות ניתנת לצרף לנמענית גם את המורה. ורק בקשה קטנה לי – כתבו בלשון בני אדם. הנפיחות גורמת לי לצרבת…

שורה ראשונה בשיר עולם הרול צ"ל עולם הרוח
שורה רביעית בשיר ומאית באת צ"ל ומאין באת.

אין זאת כי אם המאבק בפילוסופיות הסיח דעתי מהמקלדת.והשגיאות הללו ממש לא יכופרו.

שלך לשפת האיש שבא לקרוא מהתחלה, לצחוק באמצע ולשמוע בסוף. צר לי לאכזב את היד המכוונת סיכות, אבל אחר הגול העצמי לעיל, לפניה שוב רק תחנות רוח!
הפסקת להילחם – הכל, בפיך היורק בעדינות משובשת אותו הרכב של מילון האותיות במקום משמעויות…

חבל שנשברת, רק התחלנו להיות סולחניים.
כנטלי, אני בהחלט דוברת שפת נימוסין בדרך נשית למדי,
אך הרגשתי שיש לך מה להגיד , אחרי שאולי, תקרא את הכתבה כולה שממנה הכול התחיל…

האלה שלא שומעים ולא מבינים וכן מדברים ומדברים.
אני מודה – בפעם המי יודע כמה. אני לא מסוגל להבין אותך [ואת תלמידיך תלמידותיך הדוברים בג'יברישך] כל מילה מבחינה מילונית כן, הסה"כ גורם למהומת-רבתי ולצרבת.בינתיים לסתותי כואבות מרוב צחוק ואזני מצלצלות מרוב דברי החכמה שמושמעות. בקיצור מרוב מהומה לא הבנתי מה רצית להגיד. אבל זה לא חדש. אין קל מלטבוע בעומק דבריך.וחוששתני שבסיכה לא די להוצאת האויר מבלוניך. אבל סיכה קטנה זה כל מה שיש לי
נזכרתי בדברי סוקרטס שאת מרבה לצטט ממנו, בתרגום הערבי היצירתי של זכרונותיו הוא כותב המלמד לאשה פילוסופיה כאילו לימדה להקיש במצילתיים…./
ונסיים בשיר משל אבו נאווס, סיכתי איתנה,וממתנת
רק לבלון נאוותי…

לא בנוח מחר, כשתתעורר ותראה מה כתבת, כולל על סוקרטס שלא מגיע לו עוול מאיש.
האם אתה קורא את סוקרטס בערבית? וואו! אשמח לקבל מידע, איפה מצאת את הלא קיים?

תן לעצמך רגע של שקט, מצא מידע אמין ושווה התייחסות.

במצילתיים?
אבל, מעלה אחת בכ"ז מצאתי. את יכולה לכתוב בקיצור ואפילו לנסות להיות ברורה.
ולענייני המחר שלך. חרוז של המשורר מנישאפור:
"היום אין לאל ידך להכניע המחר
הרהורי מחר ינחילוך יגון גדול ומר
חכם – חייה היום, רגעי יומך נצל
מה ערך המחר-יבוא- מי זה יאמר"
בלימוד פילוסופיה – בשקט- ננוחם.ובינתיים אני מוצא אותך ממש/ משעשעת….

בצלחה לכולם אני רוצה לגיד לכה מאשו הו יא ראגח
אתה פילסוף בלי ללמוד לוגיקה
באיימת ראגח המקצוע שלאנו מתאים לכה מאוד
ביי חמודים

מי שמסוגל לכתוב השורה השנייה בלי שגיאות ואת כל שאר השורות עם שיבושים שהופכים הפוסט לג'יבריש פאר-אקסלנס הוא מתחזה. ועם כאלה אין לי עניין.
מהמורה-משוררת-פילוסופית אצפה רק לדבר אחד. לערוך הגהות. . משפט לא מובן הוא מבוזבז מצד אחד ויוצר כאוס בעולם מצד שני, אם לצטט את מהדורת כל כתבי סוקרטיס הממוצאים בלשון ערב הקלאסית.

מצטערת, אך ברור כי חלק מהמגיבים כאן טרם למדו אצלי, בייחוד בשל השביתה, וגם לא כולם מכיתה י'ב.
כעת חופשה שוב, לכן אין לי קשר עם אף תלמיד.

לאור הנאמר, אשמח אם נעזוב את הנושא שלא קשור לפילוסופיה, וניתן לאנשים הצעירים להביע את עצמם בחופשיות.

אתה אדם מעניין, מקווה שמעכשיו חוש ההומור שלך ובקיאותך יועילו לרוח השיחה בינינו,
בברכה

למה זה קשה בשבילך ובשביל האיש שבא לקרוא להאמין שאנו כותבים בשם שלנו אף אחד לא כותב במקומינו
למה????????????????

הסוקראטית כפי שהועברה לנו דרך אריסטו באמצעת אבןרשד. וראשיתה וסופה במילת הקסם האחת והיחידה"פקפק" עד שיוכח לך.פקפק בכל. והאנשים הצוחקים והקוראים הביאו הוכחות לפקפוקים אך אלה שמבקשים מהם להאמין רק מבקשים. לא מוכיחים. ובמשקל ההוכחות והעובדות הכתובות בפוסטים הללו נראה לכולנו ש'התלמידים'שמרבים בסימני קריאה ושאלה, איך נאמר בעדינות לא אמינים'
והאיש שבא לקרא ילך לקרא בכתבי הנביא מנישאפור והאיש שבא לצחוק ילגלג על עצמו על שהוא טורח בכלל לענות. ..

האיש שבא דיבר על אבן-רושד כעל מקור הידע שלנו על אריסטו, כלומר, זכור לך שכל כתביו תורגמו קודם כל לערבית. לכן, שואל האיש שבא לפקפק בכם: האם ייתכן שלא מוכרת לכם התנהגות ההולמת פילוסוף – הטיל ספק בכל, אל תקבע חד-משמעית. כי אין הוכחות פשוטות בעולם הרוח.
ונראה לו, לאיש, כי אתם מסתירים את הידע הזה ובדרך של קריאות ומשפטים נלהבים אך מלאים שגיאות קטנות מנסים לעורר כאן הצגה, משחק…

זו בעצם, מחמאה לך ולחבריך המעיזים להתעמת עם האיש הבקיא בתחבולות העולם…

מצד שני, כדאי לבדוק מספר פעמים את הכתיבה, לפני שמשגרים אותה לעיני הקוראים! גם אני עושה זאת, זו אחריות שלכם- להיות מובנים לכל הרוצה להבין!

ותודה לאיש שבא לצחוק דרך הערותיו העדינות.

שימו לב, הרבה מאוד אנשים קוראים את הנכתב באתר, לא כולם כותבים, אבל יש להם דעה הנשמרת בינתיים בסוד.
תודה על הסבלנות והאומץ

מה תבקש אדם במלון אורחים.
תחילה ברכה תמצא , אחר כך=סבל.
…..
……
ובכן הטוב עשה ונהג ביושר
ובעולם הבא תנחל האושר

אז נגיע לשיחה, האם זה לא אושר?
במה אתה עוסק כאשר שוב לובש שם?

הנעים לך לא להיות?

איך הוא יכול לדעת אם נעיל לא-להיות כאשר הוא ישנו.
ואם וכאשר לא יהיה – איך ידע מה זה להיות..

עד אן פלפול זה על אין ראשית ואין סוף
מדרש ומעש? אני נלאתי חשוב
ביום של אושר, מה טוב אחותי,מיין טוב,
ספק ותיקו יפתור היין וישטוף

[ומודה חלוב"ב בשבוש השיר -ושם אחותי במקום אחי,כי כך זה התבקש לו]
וחוצמזה, כמו ידידיו הבאים והולכים הוא עוסק בנעלה שבעסוקים – הבטלה….

אתה אמנם עוסק בנעלה שבעיסוקים – הבטלה לשמה, אך א נ י יודע שאתה מתפרנס מיצור והשחזת סיכות

מה לעשות? אם זה רצון האל
איך יתחמק ילוד אשה ממנו?
כה בגורל המר נגזר עליו
והנגזר יקום ואין מפלט
אשר חשק בהבל העולם,
ידע כי צער ומכאוב חלקו.

מסתבר שאפשר להיות לא מובן\ת גם כשנוקטים לשון קיצור….

ועוד פעם נטלי לא מובנת.וחבל….

ואני אנא אני בא, טובע בעמקות הלא-מובן. .
אזדקק לכל תעצומות הנפש הפילוסופיות על מנת להתאושש מהאבידה…

מהאיש שבא לצחוק למדנו שכל פילוסופיה, שכל מעשה , הכל נגמר לבסוף בצחוק. צחוק אדיר או חיוך סמוי זה מה שנשאר.איך אמר ז'בוטינסקי הגדול – לימדו לצחוק….

טוב, הוא ציטט את החתול מצ'שייר….זה שנמוג….

אנו בטחות שאתה מתחפש באיזה שהוא שם ואנשים כמוך לא יכול לעזוב את האתר הזה ! מבלי להוסיף עוד ועוד הגבות
יא חבל "איש בא לקרוא "עזב אותנו
ולמה אתה לא מזהה את עצמך תכתוב את שמך במקום הכיוני " האיש שבא לקרוא
כי יש לנו סקרנות לדעת את שמך
אל תעזוב אותנו אנו צריכות להגבות שלך
והתגעגענו אליהן
אגב מראם זה שם של נקבה
בי בי בי בי

שדח ריש יל שי
הוואגב בחרתמ בלהו
הדלונ הבשחמ דוע
הלגתה שגר דוע
הוולש רתוי םואתפ תייהנ שפנהו

שדח ריש יל שי
הבהא לע ריש
המחלמ לע ריש
החמשו באכ לע
ךילעו יילע ריש
ריש טושפ

תורוחשה תויבותכה םע ןבלה ףדהו
תויתימא תויהלו שבייתהל תוליחתמ ןה
דעל ילצא וראשייש םילימ
שדח ריש ךותב

"השיר הזה מצא חן בעיניי ורציתי שגם אתם תקראו"

הפועלות, נדמה לי שהאיש שבא לקרא הלך למקום שבו יהיה לו מה לקרא.הוא השתעמם מאוד לאחרונה.ופיהוקיו הרגיזו את האיש שבא לצחוק., שכן אין בדיחות-הדעת על השעמום. חוב"ב לעומת זאת משחיז את סיכותיו ויציע אותם לכל דורש. 'תרתי משמע'
שי פרידה למתאמצות לקרא עברית:
BE OF EXCEEDINGLY HUMBLE SPIRIT-FOR THE END OF MAN IS THE WORM
[נכון גם לגבי נשים[

למה אתה מתחבא תצא למה אתה פוחד אין צורך שתתחבא בכינוי שונה
לשאר האנשים תדברו תגיבו ,תציאו מה שיש בלב אין אף אחד שישפוט עליכם כאן תגידו מה שאתם רוצים
אני מחכה לתגובות ממכם
אני רוצה קצת אקשן באתר הזה תביאו נושא שנדון עליו ונתווכח אני מחכה לתגובה לא משנה ממי
ביוש בנתיים

מראם..מה דעתך שתציעי את נושא מעניין יא מעניינת!
בתנאי
נושא חכם יא חכמה !

ביוווווש

"הוציא מחמד בקראן ספר הדת
חק אוסר על שתית היינות
משום כך ישתה המשורר כדת
בעלותו על מזבח העינויים להנות"

משורר כמו גם פילוסוף אמתי, מוכן "לעקידת עצמו", לכן אם יפר חוקים של דת (לא משנה איזה מן החוקים) רק אחת יבקש – את ההארמוניה עלמת החן שתעצור בפתח ביתו, רק להביט בה רגע, לדעת שהיא כאן, ולשחררה לפי רצונה החפשי…

הציטוט שחוב"ב הביא, מהשירה שאני תרגמתי – ס.יסנין "להיות משורר אומר עבורו…".
תודה על ההיזדמנות להיות קשורה לשיחה על גורל האמן, נראה שהמשורר לפני מאה שנה צדק:
"…על סוס שלא שווה
אין ריב בין גונבים."
(יסנין, מתוך "מכתב לסבא)"

נראה לי שהשיר שנתן "חוב"ב " מאוד מעניין
התאמצתי מאוד להבין אותו בצורה נכונה
ואני בכל זאת
אשמח אם מישהוא יפרש לי רק את שתי השורות האחרונות במילים אחרות
פשוטות יותר ! אולי?

מחכה לתגוווווובה
🙂
תודה

חברים בהצלחה לכם? אני שמעתי את השיר וכל היום אני רוגד?באמת שהו שיר מאוד מאוד מעניין? ו אם היה תאמר חסני היה יותר יפה???? בהצלחה לכולם?

נראה שאתה לא בעניינים בכלל! 🙂
אנחנו מדברים פה על שיר ספרותי
ולא על השירים של "רותאנא" יא תותח אנתא ! 🙂

🙂

אה באמת לאן נעלמת לאנו ??????

כנראה שאין לך משהו מעניין שאתה רוצה לשתף אותנו איתך בגלל זה נעלמתה לאנו את והאיש שבא לצחוק ואת השאר
חבל חבל באמת

נולדתי לשיר ולשמח
נולדתי לשיר אל העולם
לשיר אל אהוביי בלב פותח
נולדתי לשיר כאן לכולם

האל הטוב נתן לי מתנה
כמו ציפור בשיר אתן קולי
ואם גם לפעמים קשה על הנשמה
אני שר בין שיריי כי הם כל עולמי

נולדתי לשיר ולשמח
נולדתי לשיר אל העולם
לשיר אל אהוביי בלב פותח
נולדתי לשיר כאן לכולם

אם תחייכו יהיה זה שכרי
אם תזמרו ארגיש כה מאושר
כשאני לבד יושב לי בחדרי
נולד לי שיר חדש אשר אינו נגמר
וכשאני לבד יושב לי בחדרי
נולד לי שיר חדש אשר אינו נגמר

נולדתי לשיר ולשמח
נולדתי לשיר אל העולם
לשיר אל אהוביי בלב פותח
נולדתי לשיר כ

התותח ב27.1.08 הפכו התגובות בכתבה זו למשחק ילדים. שתי אופציות לא סימפטיות. להתעלם ולהסתכן בהתדרדרות ובהפיכת האתר למגרש משחקים לילדים משועממים ועל כן מזיקים. האפשרות השנייה מחיקה, בהסתכנות של 'סתימת פיות'..
אני מבקר די חדש כאן. האתר 'יקר' לי. אני הייתי מוחק.

תשמע חבוב אני לא מוצאת במה שאמרתי משהו שהוא שטות אז על מה לשתוק
והאמת אני מעדיפה להיות שכולה לכן אני לא מתכוונת להגיב
ותודה לך

אין כניסה לדוברי שפות של בטלנות, ודני ידעני צודק,
לכן קחו בחשבון- מראם בבית כאן, תרצו להתארח, רק מרשותה!

הסתיימו מבחני הבגרות של חורף – נתחיל הכול מחדש.
מראם התכונני לתחרות הארצית לחיבורים בפילוסופיה, ,נשמח לקרוא משהו משלך גם בפורומים אחרים

שימו לב
שיש אנשים מסתתרים אחרי שני שמות שונים
לכן
בן שגב הוא עצמו התותח
אפשר לדעת את זה בקלווווווות
שימו לב לסימני השאלה "?" בכל התגובות שלו
שהן תמיד במקום הלא נכון
🙂
ומראם אל תדאגי חמוודה
אל תתיחסי
take it easy!
🙂

חוסר טעם מוחלט – פגם זה לא ניתן לתיקון – לא חשוב באיזה פילוסופיה ערבית מדובר.
לבי לבי למורה שאלה תלמידותיה…

לא רק אני מסוגלת ללמד, גם אתרים, אנשים, הכתיבה עצמה!

לא באנו לכאן להנות בלבד, לי נראה, שהאופציה הטובה היא לחקור תוך כדי דו-שיח חי!

הבדיחה הגסה נמצאת בשפע בכל מקום, לשם כך לא נכנסים לאתרי מחקר פופולריים.

חוץ מזה, לילד מותר עדיין לטעות, כך יש לקבל את ילדינו…
לנו כבר מאוחר לעשות ניסויים בבני-אדם.
בכבוד רב

העילגות המחשבתית והלשונית הנוראה של תלמידיך ותלמידותיך עם התותח שלהם מעידה רק על דבר אחד – ההשקעה בהם מיותרת.
יש להתחיל בהתחלה. ההתנהגות הנאותה במרחב הציבורי. רצוי גם לכתוב ולהתבטא בלשון ברורה..בכתיב נכון. לא יודעים לכתוב? שילמדו לכתוב לפני שילמדו פילוסופיה כי גבולות הלשון הם גבולות התודעה.
יש כאלה שאפילו סיכות כבר לא יועילו להם.
יש כאלה המלאים כל כך מעצמם שלא נשאר להם מקום לחטא קטן שיהפוך אותם לאנושיים.
מיאו אחד שקול כנגד מאה התחנחנויות

מה קרה חוב"ב? איבדת את קור הרוח? אני רואה שלא יכולת יותר לשלוט בעצמך וכתבת הודעה "רגילה" בלי גוף שלישי וציטוטים פלצניים לשם שינוי?

למה? האם התייאשת כי הם לא מבינים את ההתחכמויות שלך, לא "שמים" עליך ולא פוחדים מ"סיכותך"?

ממש חטא נוראי מה שעשית עכשיו! ככה סתם, לכתוב את מה שאתה מרגיש וחושב בבירור ובפשטות?
איך זה יעשה רושם על אחרים בלי כל ההתחכמויות והשנינויות? מסוכן!

אל תתיאש חוב"ב… חזור ל"עצמך"

יום. הלא רק ידעך.
אך לו מחוב"ב קנית סיכותיך – היית יכול -אולי,צריך גם שיהיה שיק לאוחז בסיכות- לעקוץ.
בינתיים הציון כמו הציון לתמידים הערבים של הפילוסופית. לא משהו.אבל תודה על מאמציך.
ועל כן בשמחה יקדיש לך חוב"ב דבר שיר
"על פי תכנון עתיק של הבורא
….
אם מספרם של הטיפשים פתאום יורד
פעילותם ללא ספק תגבר…
"
ברוכה פעילותך המבקרת.

תודה שהתערבת, טרם הצלחתי אני לבלום את המפולת ,כרגיל לבדי, על כתפיי הנשיות למדי.
נכון הוא דבר אחד- אל לו לחוב"ב לשפוט ילדים שהוא לא מכיר, ואל לו למאוהב בשפה העברית ושירתה, להתייחס ל"תותחים" למיניהם שאין להם כל קשר לאותם תלמידים בודדים מהמגמה שכה מהפכנית כבר שנתיים. תלמידיי שכותבים כאן, אלו רק שתי בנות שיש להן מחשב ואינטרנט בבית, ואילו לנכנסים האחרים אין כל ידע ולא טעם פילוסופי או טעם אחר…
ואיך הניסיון שלך לא לוחש לאוזנך, כי נקטת בהכללה חסרת כל בסיס, וכי פגעת באנשים צעירים שמחר יכנסו לחיים עצמאיים והמילים שלא חסכת יורידו את בטחונם, בדיוק כמו שפעם עשו לי רבים וטובים, פזיזים ומתנשאים בארץ כה שלי!
איך לאדם הלומד שפה להסתכל בעיני אנשים כמוך! אלו שלא יודעים מספיק היום, מחר יהיו כמוני, כי רק כאלה אני בוחרת ללמד! הלא חשבת על אופציה כזו? שאני זו שעומדת מולך, אני מלפני 17 שנים! תלמידיי הם אלה שיודעים להרגיש יותר מלהביע, בינתיים, בשפה זרה, ולהם דווקא, הגשת מנה של בושה לא בוגרת ובגמדיות קיפודית, מוחקת כל ניצוץ של כבוד אליך לאדם השולט שנהנה לשלוט שוב ושוב בגסות רוח חסרת מעצורים בשונים ממנו. זו ההרגשה שהפנמתי אני, במשך כל שנות הנחיתות הלשונית שלי בישראל, הלא כואב לך לפגוע בי, כפי שאני מובנת לך היום?!

שיחררת את לילית- איבדת בשניה תמיכת הדור שעליו הנטל העתידי לכבד את זיקנתך!…
ועדיין, הם ,תלמידיי בזכות עצמם יעשו הכול בצורה מכובדת בוודאות…וזה מה שצריכים ללמוד מערבי הארץ אנחנו שאיבדנו גבולות בדרך…

"השורות נסרגות אל תוך שיר
והים מלחך אדמה
ילדים משתינים לתוך סיר
וגדולים בנשמה"

וועם כל הסימפטיה למלאכה הסיזיפית של המשוררת – אי התנערות מהלוקחים טרמפ על תלמידידיה הזכים, [לא שגיאה -תלמידיה ידידיה] מהסגנון פחחח אההה שאמצו אלה מתלמידותיה שמהם עלינו ללמוד מהתותח ומהשגב.. עדיף היה שתלמדם שפה ושמוש בה.

ועד אז סיכות בהנחה.לגברת מיוחדת.
"פרצה לה בבכי אשה משונה
אמרה בעלבון המראה משמינה"

והמבוגר חייב לדעת שהוא תמיד על הבמה מול הבאים לעולם, כי הוא אחראי לא רק על עצמו, אלא עליהם, כעתידו.

אקבל את התגובה כהתנצלות- הנרמזת מתוך הורדת המסכות, ולא נשבור מראות שמנות

והנה קרפדה בסלעים נסתתרה"
אך=כמעט מן האבן שרבבה ראשה
וצופה לה בשקט בזיו-העולם
ודיה, כן דיה.היא שלמה עם נפשה"

וכה אמר טוסבראהינדי: אין כחסידה אוהבת את עם הצפרדעים

וחוב"ב מסתפק בסיכותיו

על ילדיו, כמוך? אם כן, אני אשמור עליהם בשבילך- על ילדי העמים כולם, אמן!

כל השומר על עצמו בלבד, חופשי ללכת

אין צורך אפילו להקשיב \ולהתרגז על מה שנאמר
כי חוב"ב לא מבין מה שהוא אומר
ובנגוע לעם של הצפרדעים יפה תיאור מאוד מאוד יפה הרי כל מה שהבראי אלוהים הוא יצור יפה
בכול זאת תודה
אבל אל תשכח שבסופו של דבר אנו כולנו בני אנוש
ומה זה עושה אותך
(צפרדע)
תודה יא צפרדע

שעצם היוזמה של לימוד פילוסופיה בתיכון היא מעשה מבורך ונדיר במקומותינו .
אני עצמי למדתי פילוסופיה בתיכון וזה בהחלט לא הזיק לי רק הואיל .
בכלל יש מקום לעודד כמה שיותר את לימוד המקצועות ההומניים בתתי הספר הערבים והיהודים גם לאור מעמדם הנחלש בחברה בכלל .
פילוסופיה מלמדת אנשים לשאול שאלות וזה דבר שהוא תמיד נחוץ .
ואגב לגבי הנושא הקשור של לימוד פילוסופיה באוניברסיטאות :
הרושם שלי הוא שיש ירידה דרסטית ברמה מהסיבה הפשוטה שרוב לימודי הפילוסופיה היום מתמקדים בלימוד הגותם של הוגים שמתו לפני מאות שנים במקום לנסות ליצור שיטות חדשות רלבנטיות לזמננו המשתנים .
וזה לעניות דעתי מראה על קיפאוו ודריכה במקום .
אני מכיר רק הוגה אחד או שניים כיום שמנסים ליצור שיטות פילוסופיות חדשות של ממש ,אבל שמם מן הסתם לא יגיד דבר גם לחוקרי פילוסופיה.
.
אני נזכר שמכר תלמיד פילוסופיה שטען פעם בפני שמאז שפינוזה לא נחשבה אפילו מחשבה מקורית אחת .
אני מטיל בכך ספק אני די בטוח שאפשר לחשוב מחשבות מקוריות גם בעולם המודרני וכאלו שלא יהיו רק ואריאציות על הגותו של מישהו שמת במאה ה-19.

טוסבראהינדי הקדוש " לא חשוב כמה ישוררו הצפרדעים – זימרת זמירים עריבה יותר" ו
ולשומרת הגן יאמר ממקורות אחרים "תפסת מרובה לא תפסת"
כי כה אמר פאנגולוס הדגול "עת לעדור את גנך -שלך"

חוב"ב ממשיך למכור סיכות למרות שייצרו משיאו להשתמש בהם.

סקירה היסטורית, פילוסופית, פסיכולוגית, דתית, מדעית, תרבותית וכו', כאשר העיקר בשיח הזה – יישום התיאוריות ביישומן על חיי האדם היום.

למשל, כאשר מראם כתבה במבחן בנושא "המדינה" לפי אפלטון ותלמידו אריסטו, במשפט שלה שפורסם
כאן:

"כמו שמגיע לי להיות מאושרת,

כך למדינה מגיע להיות אידאלית".

היא כיוונה לתקווה עכשוית לחלוטין, כלומר, כמו שהדבר הטוב לאדם הוא להיות מאושר, כך תכלית המדינה, הגשמת החלום שלמענו היא נוצרה – להיות אידאלית, כפי שציירה זאת הפילוסופיה היוונית.
מראם ניסתה להוכיח בטיעונה התמציתי, כי יש מקום להפיכת החלום האוטופי למציאות של היום, למרות הכל.

בחודש האחרון אנו עברנו מהגישה הניטשאנית של המאה ה19, דרך ארוכה- פרויד, היידגר, ליבוביץ' של הערכים הראויים, המצביעים על הצורך בניתוק הדת מן הפוליטיקה,

אתמול, למשל, מראם לא נוכחה בשיעור, לכן אני אספר לקוראים וגם בשבילה, כי התחלנו את סרטר, הפילוסוף הבולט שבזמנו נפל גם בשבי הנאצי, וכתב עד סוף שנות ה-80.
לפיו אדם בעמידתו מול האל, חפשי במהותו, לכן עליו לבחור את כיוון חייו, ללא כל הסתמכות לציפיות האחרים ממנו, לבד מול האל, שלא מתערב, ובכך מטיל כובד האחראיות על האישיות עצמה, שאמורה לפעול, ליצור עצמה מגרגיר החול חסר הכרה (כביטויו של היידגר) עד ל"אני" הפוסט-מודרני, היודע להתאים כל רגע מחייו למצבים המשתנים של סביבתו.
על מנת להמחיש את גודל המרחב שבו על האדם לפעול לבדו, אביא קטע מהשיר של יהודה עמיחי "קוטר הפצצה" אשר צורף לשיעור לשם עבודה עצמית:
"… ולא אדבר כלל על זעקת יתומים
המגיעה עד לכיסא האלוהים
ומשם והלאה ועושה
את המעגל לאין סוף ואין אלוהים."

ועוד, כסייומת, לסרטר:
אם ערכים אינם וודאיים… הרגש הוא הקובע…"

(מתוך "אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם", ירושלים 1988.)

מכאן, המשימה של החינוך העצמי והחינוך כלל, לפתח רמה רגשית מספקת כדי לקיים חיים מלאים ומאושרים- זאת ללא תמיכה וודאית כל שהיא- כלומר, הרמה האסתטית ביכולתו הרגשית של האדם, היא הערובה לחיים טובים, ליחיד ולסביבתו!
להבדיל מהדעות שקדמו למודרניות, אשר הדגישו פיתוח התבונה כתנאי יחיד לאושר.

חוב"ב היה מאושר על שהצליח לברוח מהשיעור וללכת לשפת הים.
כל מה שחוב"ב זוכר וזה לא הרבה זה שתחושת האושר אורכת זמן קצר בלבד [אפילו אצל המאושרים]. שמקור התחושות הוא בכימיכלים שבמוח ואפשר על כן שמקורם גינטי.
שהרדיפה אחרי האושר היא תופעה חדשה ביחס של המין האנושי, שאין שום חובה שמראם תהיה מאושרת. שהאור הוא אינדיבידואלי וכל אחד מאושר בדרכו, וגם מקור אושרו של היחיד משתנה מעת לעת. [אני מאושר שהיא אוהבת אותי. אוי כמה אני מאושר שנפרדנו סוף סוף]
גם לגבי אידיאל המשמעות משתנה מפרסונה לפרסומנה וכך גם לגבי תפיסת המדינה. קרופוטטקין וסטאלין – כ"א מהם ראה מדינה אידיאלית אחרת. ואפשר להאריך רק שנאמנים על חוב"ב דברי טוסבראהינדי הקדוש "די לברבורים פילוסופים"
וכה אמר השליח פאנגולוס יעדר כל אחד את גנו ואל יבלבל המוח לשכנו.
וחזקה על חוב"ב שאם טוסבראהינדי היה כאן הוא היה אומר לו, אם נטלי מאושרת בהטפות פילוסופיות, מי אתה שתמנע זאת ממנה.
וחוב"ב מאושר בחירות שיש לו למכור סיכות ולקרא דברי שיר..

אולי מן הראוי לציין, ואולי לא – מי יודע – כי ישנם בארץ כמה וכמה "סוגי" ערבים.

אם כושר הבנתי אינו מטעה אותי (ולאחרונה, תוך "סיעור מוחות" עם נטלי דווקא כן נראה לי שהוא מתעתע בי לעיתים;-)), הרי שתלמידיה ותלמידותיה של נטלי משתייכים דווקא לעדה הבדואית – אשר רוב בניה משרתים בצבא, ותמונות של רבים וטובים מהם מפארים את קירות ההנצחה והאנדרטאות שהקימה המדינה לחלליה.

אם אינני טועה – ותתקן אותי נטלי אם כן – הרי שאלו הם פניה של האוכלוסיה הנאמנה למדינה הזו – ואין מדובר פה כלל וכלל באותם אזרחים ערבים מסוגם של עזמי בשארה, למשל – אשר רואים את המדינה היהודית כאיזו ישות "כובשת" שיש לחסלה…

סתם, לא יודע למה, אבל נראה לי שזה איזשהו פרט שאולי כדאי להזכיר – במידה והוא אכן נכון… נטלי???

כלפי המדינה, ונכון ששירות בצבא אחד מסימני ההיכר של איזור הנגב כולו, אולם לא הייתי מתייחסת לפרט זה כהערה משמחת היום, כי המצב השתנה, בעקבות המהלכים המסוימים אשר פגעו בכולנו.

אומנם, המגמה בנגב חיונית כלפי קליטת המשפחות הערביות בכל הערים, כאזרחים שווים, אך לא הוקם עדיין מנגנון לשיתוף פעולה מלא בענייני תעסוקה לאזרחי ישראל ערביים.
חובתי להדגיש, עודד, כי רוב המורים בתיכונים הם ערבים מהצפון- חיפה והמשולש, אשר גרים בשכרות בבאר-שבע. רמת המורים גבוהה להפליא, מסודרים, מדהימים ביחסים – כל אחד אישיות בפני עצמה, משכילים למופת- לרוב בעלי שני תארים.

ולהשכלה הכללית של הקוראים, ברוב המשפחות בצפון מתוך 10 ילדים, 9 משכילים, חלק גדול למד בחו"ל, וגם – ההורים הערביים תומכים בהתפתחות ההשקפה המודרנית של ילדיהם.

בנוסף, אוסיף כי האווירה בישובים בעשר שנים אחרונות השתנתה מאוד – לטובה ולרעה, ישנה מגמה חיובית במתן ההשכלה גם לבנות, לאחרונה האוניברסיטאות בארץ התמלאו בבנות מוכשרות ביותר
וגם בנים רצים ללמוד, רק יותר נשלחים לחוץ לארץ. אולם, הרוב חוזר אחרי סיום הלימודים, אך אין להם מספיק מקומות עבודה,
לכן, הנגב קולט המון תושבי הצפון- בזכות השכלתם.
וזה מעשיר את האופציות לפיתוח כאן.

לדעתי, לתושבים היהודיים אין מספיק מידע על השינוי הגדול!וזה גורם לחוסר הבנה מתמשך ומסוכן.
מצד שני, התעצמו הנטיות הדתיות בישובים ערביים וזאת בכל הארץ, דווקא משום חוסר מענה מהצד היהודי החילוני. אין תקשורת אנושית פשוטה יזומה מהצד שלנו!
אני רואה מורות יהודיות בודדות שנכנסות ללמד כאן, לרוב ניתן לפגוש רק נשים שעובדות בטיפול רפואי, גברים לא מתעניינים בעבודה בין האוכלוסיה הערבית.
מה זה אומר?!
לאן אנו רוצים להגיע עם ההיבדלות הזו, כאשר כבר איבדנו אימון, ולא פעם, בשוויון ההזדמנויות, כעת עלינו להתחיל ללמוד מהם איך לשמור על האנושיות הפיוטית המסורתית כל כך שאנחנו איבדנו:
נוכל ללמוד מהייחסים של ערבים ללימודים, לעבודה, לחברים וגם ליהודים –
אצלנו הדבר בירידה, אצלם הכבוד, היחס, האיזון בחיים במצב של עלייה, הרבה בזכות גמישות תרבות המסורת להישרדות, כה לא מוכרת לנו!
אולי, במצב הגלובלי המורכב נתחיל כבר לחשוב ביחד ולשלב כוחות?

מעשה בתולעת ששיחק לה מזלה ומצאה משכנה בתפוח. ומתוק וערב לה עולמה, בעוד ששאר חבריה וחברותיה התולעים שוכנים בתוך הצנון,ויש כאלה שרק בין קליפות הבצל…

בשבת לא מוכרים סיכות.

ורצוני להסביר לנטאלי – בעיני המשכיל הערבי מהצפון, בעיני הבור הערבי מעזה, ובעיני הפנאט הערבי ישב באשר ישב. בעיני כולם את – נטלי- נטע זר באיזור, והם מפללים,ומבצעים כל שביכולתם כדי שתתעופפי מכאן.אבל בינתיים, מה איכפת להם לקחת ממך ככל שתתני.
אין ערבים ציונים – ומה שהביא אותך נטלי לכאן זו הציונות. אפילו את מתכחשת לה. ולא, לא יוקם כאן עם חדש.
אבל אין בדעתי ללמד מוסיקה לחרשים.

לא לי לתת לך תשובה, להם. בינתיים אני אלמד אותם שיחת ידידים מה היא. וגם את כל התרבות העברית לדורותיה במיטב הצורות וביצועים.

תודה שיש לך את הכוח הנפשי לתמוך בי…


"אכן אם פתע רוח מסוערת
תפרוץ לגן ,תפיל תפוח בוסר
הבת עולה תקרא לה -אם צדקת
או זרו לב צדקה ועול יחד
אם שנת המות אחרית כולנו
מה כך האנחות והקינות
הסוד כמוס ולא תבוא אליו"
….
קצת צניעות לא תזיק למי שמבקש ללמד את כל התרבות העברית לדורותיה.
גרגר מהמה לא נפל….

כה אמר טוסבראהינדי הגדול "רבות חטאים יש -הגדול הוא חטא השעמום שאתה נוסך.."

במוצ"ש מתחדש המסחר בסיכות.ענייני פרנסה…

את הדוב ואת הארי ניתן לשכן בגן החיות יחד – באותו הכלוב. מהר מאוד הם ימצאו דרך לחיות זה לצד זה בכבוד הדדי…

ברם, את הארי ואת כבש הבר הנודד לא רצוי לשכן יחדיו – במיוחד לא עם כבש הבר הוא מזן הנמצא בסכנת הכחדה…

והוא שאמר עליו הנביא עמוס:

"כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים או בדל אוזן- כן יינצלו בני ישראל" (עמוס ג' 12)

והנביא ירמיהו אמר על משהו דומה:

"צאן אובדות היו עמי – רועיהם התעום, הרים שובבום; מהר אל גבעה הלכו, שכחו רבצם. כל מוצאיהם אכלום, וצריהם אמרו 'לא נאשם'; תחת אשר חטאו לה' נווה צדק, ומקוה אבותיהם ה'." (ירמיה נ' 6)

ומה את נטלי? הממשפחת הדובים החסונה והגאה, ומעוררת הכבוד. או שמא את מן "הצאן האובדות" אשר נדדו בהרים באשר שכחו "מקווה אבותיהם"…???

והכל, אני מזכיר, נאמר עם הומור וברוח טובה…

אצל פרופ" חמותל בר-יוסף כל הסטודנטים בקורס שנתי מבוא לספרות עברית לדורותיה, היו נראים דומים בפנים, כי אהבתה לספרות הציפה אותה – לא שמעה ולא ראתה דבר, הייתה מקריאה או מספרת את סיפוריה השיריים ועינייה עצומות…

למדתי להיות נציגת הספרות, למען כך עזבתי תחומים אחרים, כגון פיסיקה ואסטרונומיה, תנסה להשכיל – אין לדעת נפש האדם, בלא להכירו לעומקו.

נראה שמוריי לא דרשו ממני לפתוח עיניים ולהביט על אלה שלא שומעים את צלילי התרבות העברית החייה בקולי.

אל תפרש, אין דרך – גם אם תבוא לשיעורים שלנו,
לא תוכל להיכנס לכיתה, – ב"אשל הנשיא", או במקיף שער הנגב, כמו גם בשגב שלום, – אף אורח מבוגר לא מוזמן אלי שלא ייהרס הקסם של אווירה ספרותית אותנטית, כשאני כולי- יצירה… שטה עם תלמידיי בני ה-16 לעולמות העבר.

עוד בשנות ה-60 תורגם לעיברית"מניפסט ליברלי" של ג'ון סטיוארט מיל:
"…מדינה שמגמדת את אנשיה כדי שיהיו כלים צייתניים בידיה, אפילו למען מטרות מיטיבות, סופה… שלא ניתן יהיה לחולל גדולות בעזרתם של אנשים קטנים"
(עמ' 138-137

לא מצחיק, מצטערת…

במקרה הזה אני דווקא חושב שחוב"ב קצת טועה ומעריך את מאמציך…

אכן, לאחר 60 שנה שבהם האוכלוסיה הבדואית חיה בשלום, בנאמנות, ואף בברית דמים עם היהודים ומדינתם, כיום מתקיימת תחרות גלויה על ליבם ונפשם של בני העדה הזו בין המדינה היהודית ובין גורמים פלסטינים ואיסלמיים בישראל העוינים אותה. לאותם גורמים ערבים-פלסטינים לאומנים ופונדמנטליסטים איסלמיים אין הרבה מה להציע לבדואים – מלבד המוות והסבל שהצליחו להביא לכל מקום אחר בו כבשו את הלבבות – ואילו למדינה היהודית הדמוקרטית יש הרבה מה להציע לבדואים האלו. ואכן, יהיה זה חבל אם בני העדה הזו, שלא ידעו עד עתה טעמה של לאומנות ערבית ופונדמנטליזם איסלאמי, יפלו בסוף כפרי בשל לידיהם של אויבינו הגרועים ביותר בגלל רשלנות והזנחה מצד המדינה והציבור היהודי.

אין לנו סיבה לריב איתם ולהם אין סיבה לריב איתנו – אלא אם כן נזניח אותם. המאבק לקירוב לבבות בין יהודים ובדואים בנגב זה מאבק חשוב מאוד – וכל יוזמה של התקרבות יהודית לבדואים הללו היא מבורכת.

אלא מה, שיש דרכים להתקרב ויש דרכים:

אחת הטענות העיקריות (והשיקריות) שמעלים הגורמים הלאומנים הפלסטינים והאיסלמיים נגד היהודים היא, שהיהודים הללו הם "עם אירופי אימפריאליסטי-קולוניאליסטי שבא להשתלט על המרחב הזה – שבו אין לו חלק…" ולפיכך, קצת מדאיג אותי מפגש "רחפני" בין יהודי/ה אשר באה להפיץ בלהט את תרבותה של אירופה הרחוקה והמנוכרת ומגמגמת באשר למורשתה היהודית הקדומה באיזור… חשוב מאוד שהיהודים העוסקים בקשירת קשרים עם הבדואים הללו ידברו בקול יהודי ברור, ולא ינסו להתבטל ולעמעם את מורשתם היהודית ואת שאיפותיהם הלאומיות…
יתפלאו אולי מי מהקוראים, אבל לחברה הבדואית
יש כבוד רב לאנשים חזקים העומדים על זכויותיהם וגם מורשת עתיקה של אנשים אחרים – ובמיוחד לזו של היהודים. ועוד יתפלאו כמה קוראים לגלות, שבין כמה וכמה משבטי הבדואים שאת בניהם מלמדת נטלי, יש אפילו מסורת המספרת על כך שאבותיהם נמנו על בני ישראל שחצו את ים-סוף יחד עם משה – אך הלכו לאיבוד במדבר… 'התועים' הם מכנים את עצמם…

לדעתי, על בסיס מסורת כמו זו האחרונה, למשל, ניתן לרקום ידידות וברית עמוקה יותר מאשר על בסיס פילוסופים מערביים כמו דקארט, קאנט, ניטשה ושות'… אחרי הכל כבר היו כמה עמים באירופה עצמה שהכירו את נישטה ושות' והדבר לא ממש מנע מהם לעשות ליהודים דברים לא נעימים…

חומר למחשבה…

למשל, התלמידים לעבודות גמר של היחידה החמישית בוחרים את הפילוסופיה המדברת יותר אל לבם…

המורשת של כל העמים, כולל בודיזם, תוכל להיות חלק מלימודי הפילוסופיה.

המורה במקצוע הזה משחק תפקיד המתווך בין דעות מכל סוג, כל עוד השקפת פילוסוף מסויים אינה פוגעת בשלום החברה והיחידים בתוכה.

בחירת המורה להוראת מקצועות בידי מנהל בית-ספר, בלבד.

בתודה לעודד ישראלי על הבהרות ענינייות, אקח לתשומת לבי את הערתו כי, ייתכן, ואין לי מספיק ידע מקצועי, בשל העובדה כי לא נולדתי בארץ, אזכיר זאת למנהל שלי, כדי שיוכל לשקול את מינויי. מצדי אשמח להדריך מורים נאורים ומוכשרים לעבוד באיזור,
אשר בנוסף ילמדו את רזי המורשת הפיוטית-ספרותית-היסטורית של העמים כולם.

אמנם חוב"ב אינו מורה -לא נאור -ולא מוכשר [העובדות מדברות בעד עצמן] ובקושירב הוא מכיר רק קמצוץ מרזי המורשת הפיוטית-ספרותית-היסטורית וגם רק של חלק מעמו ,אבל אסור לזלזל במומחיותו הצנועה ויש להעבירה לדורות הבאים. יצור ושימוש בסיכות.

ובמה ננוחם?

כנראה שאתה לא מכיר את כול הערבים
עדיין לא הכרתה אותנו אני יודעת ומקווה שהדעה שלך לגבי הערבים תשתנה

זה לא אומר
שכול האנשים הם אותו דבר
בגלל זה נטלי לא עזבה אותנו ולא מתכוונת לעזוב
אותו דבר אנו לא עוזבים
ביייייייי לך

קודם כל שלום לכולם
ודבר שני לחוב"ב
אני מקווה להפגש איתך
בזמן הקרוב לא רק אני אלא גם חברתי אקבאל ואני בטוחה אחרי שאתה תכיר אותנו הדעה שלך לגבי הערבים " הבדואים " תשתנה וחוץ מזהאני מאוד מאכזבת ממך כי נתתה לי את לחשוב שאתה אדם שקול ויודע את הנכון וגם המושגים הנכונים והדרך שבה אתה כותב
וזה היה בהתחלה אבל לאחרי שאני קוראות את הגובות שלך התאכזבתי ממך מאוד
כי לא חשבתי אי פעם שאתה תתן לרגשות להשתלט עליך כך בכלי כלות
תהיה חזק ותחזור לאותו אדם שעדיין אני בטוחה שנמצא בפנים אל תתן לו להתחבא עוד פעם
ואל תתן לרגשות להשתלט עליך כך כי לפעים אתה לא רק אתה אלא כולם אומרים דברים לא נעימים לאחרים שהם פגועים אז לעולם אלא תתן לרגשות להשלט ותחזור עוד פעם לאותו אדם היפה שמקווה לאחרים מה שהוא מקווה לעצמו " כל טוב "וזה מה שאני מקווה לך רק כל טוב.
ובמקום הסכסוך והמלחמות ןהפגועים
עינו להגיע למשא ומתן ונצא עם פתרון הוגן לשני הצדדים
וכך אנו שנינו נרביח לא יותר מלחמות, סבל מוות , שנאה ………..
כי בסופו של דבר אנו חיים במדינה דמוקרטית

לכן עלינו להשתדל לשמור עליה כך ולהשתדל מאוד מאוד להגיע בזמן הקרוב לפיתרון " הוגן ".
ובאמת אנו חייבים את זה למדינה וגם לעצמינו
ולאחרים
אז בואו נהיה דוגמאה לזולת
מה שכתבתי עכשיו זה לא רק לחוב"ב זה לכול אדם שנכנס לאתר הזה ומועניין בשלום ובמנוחה
וזה זה מה יש לי להגיד היום
כל טוב לכולם בייייייייייייי

אופסססססססססססססס סליחה על הטעיות במילים היתי עייפה לכן כתבתי כך ועוד פעם סליחה
ואם לא הבנתם את מה שאני כתבתי אז אופסססס עוד פעם
אין מה לעשות המזל לא לצדינו כל הזמן אווופס

אבל החשוב שאתם תבינו את המסר
ביייייייי

במקרה- בעת שירותי הצבאי – יצא לי לפגוש ולהכיר הרבה בידואים, וגם לא מעט צ'רקסים ודרוזים ואני לא מדבר רק על הגששים שהם השפיץ של היחידה.כולם -לא שהיו זקוקים- זכו להוקרתי ולהערכתי ורבים לחיבתי.
לא מניתי אותם בדברי על הערבים הלא ציונים…..
כאדם מציאותי -עם תודעה היסטורית חריפה מאוד אין לי ספק שלא ימצא כל פתרון. העולם הערבי איננו סובל מיעוטים בקרבו. ויש המון הוכחות בשטח. בלונדון פגשתי באשורים שברחו מעירק -הרבה לפני המלחמה- בגלל הסובלנות. פגשתי גם קופטים ממצרים, ומרונים ואפילו נוצרים מבית-לחם..
ישראל מפריע לגדה המזרחית של הים התיכון לההיפך לגבול האיסלם. את לבנון כבר חיסלו.
אבל באמת זה לא המקום ועם כל הכבוד אינכם המכותבים לשיח שכזה.

אל תפגעו.אני באמת סבור שעליכן לשפר את לשונכם וסגנון כתיבתכם. גבולות השפה הם גבולות המחשבה והתודעה.

לא קל להתכחש, חרי כל הבעיה היא בכוחניות של יצר השליטה, עליו לא נאמר מספיק, לא נחקר הדבר ולא נמצא פיתרון, עדיין.
בייחוד כאשר היצר אוחז לא אדם יחיד בלבד, אלא תודעה של קבוצת אנשים – הקבוצה שניתנה בידיה האפשרות לשלוט.

חוב"ב הביא תמונה עובדתית מניסיונו הרב וממחקרו האישי בנושא. וזו טענה קשה שלצערנו, מתקבלת על הדעת.
לכך ראוי לצרף טענות נוספות, ולראות, האם המסקנה אכן תהיה סבירה ולעזר לנו במציאת פתרונות,
כשנאסוף כל המחקרים מסוג זה – העובדתיים ומסוג אחר- התיאורתיים שמתחום הפסיכולוגיה של הקבוצות,
ושוב נרכיב את הפזלים במטרה להגיע למסקנות מעשייות, נוכל להתקין לחברה שלנו מנגנון של "ספק כוח"- למניעת התפשטות היצר הקטלני הנידון!

בדרך חשוב להיפגש עם חוב"ב, כמובן,(איך בלעדיו?)
כדי שיצביע על נקודות תורפה במחקר ,וכך ממסקנות ביניים נגיע למסקנה סופית שבוודאות תהיה ראויה לחיים ולא לתסכול נוסף!

תודה לבנות החזקות על תגובתם המחושבת וההומנית שמיצגות את הגרעין הבריא שלנו .

סורה 47 פסוק 4 : "..כאשר תיתקלו בכופרים,הכו בהם לפי חרב"…
ועוד ראה בסורה 48 פסוק 29 "מוחמד הוא שליח אללה -אלה אשר אתו קשים עם הכופרים"

אבל באמת אין צורך במובאות. הטקסט מונח לפנינו ודי בעלעול בו כדי לדעת. ולהבין.
ועולמנו מעזה ועד דרפור, ממדריד ועד לונדון מאפגניסטן ועד מגדלי התאומים,מעירק מבוסניה וקוסובו ועד צ'צניה. מדגים לנו שזה לא רק 'עוד טקסט'.

התום הוא יפה. אבל האשלייה של פתרון כאשר היא מונהגת בידי התום מסוכנת.ומובילה לאבדון. שובי אליהו לנטלי עם בשורת בניית בתי-כנסת וכנסיות ברחבת הקעבה. שלא יפלו בגדלם מהמסגד בלונדון. עם הכרה בבאהים ובזורוסטרים כאזרחי הרפובליקה האיסלמית ..אזרחים לפחות כמו המוסלמים בישראל.
ועד אז. עדיף להתעמק בשירה כמו זו:

"חרד, התרוצץ כך לבן שלהבת
זועק סיוטו של גולם
שיבוא עלי קצי מאפיל עד מות
לקראתו אתקדם בתלם"

שלא מכריזים שהטקסטים נכתבו על ידי אלוהים! מקווה שלאיש שבא לקרוא, להבדיל מקיצוניים פונדמנטליסטים, ברורה המחשבה ההומנית, כי שומה על האדם לפרש מצבים וטקסטים שונים ומשתנים, ולא לנוח מהמאמץ להתאים בין קטעים קרועים… זאת פעולהה של כל רגע ורגע, כנגד המצבים שבהם נכשלנו בעבר!

לגבי התיאור המבריק שהבאת לעיל:

"בשורת בניית בתי-כנסת וכנסיות ברחבת הקעבה. שלא יפלו בגדלם מהמסגד בלונדון. עם הכרה בבאהים ובזורוסטרים כאזרחי הרפובליקה האיסלמית, ..אזרחים לפחות כמו המוסלמים בישראל."

נוכל, בהחלט, לראות תמונה זו כציור השלום, כאשר לאף אדם או קבוצה אתנית (עדתית) בישראל לא יעלה על הדעת להתנגד ליצירת פינת התפילה – בכל דרך, בכל מקום, כל עוד היופי הוא המנחה היחיד.

ישנה דרך ללמד בני אדם לחשוב בצורה הומנית, בך
רואים איש בעל סיגנון מהנה ואומץ רב, ממך מתפשט הדבר אל כל עבר…
לשקט הנשקף מהעתיד קראת "אשליה". כאשר תמצא פרטנרים לעשייה מסוג היסטורית, תראה שלא הכל אבוד. מצטערת, אך זה עניין של עבודה תמידית, בדיוק כפי שאתה מתמיד לכתוב ולהעשיר את האתר במובאות משלך, מהתרבות היהודית בכל גווניה.

מה טעם לבכות על חלב שנשפך? הדור הצעיר לא הכיר בסטיגמות התנהגות אכזרית של העבר, הוא רוצה לחיות, וכל שאיפותיו לא קשורות למלחמות שעברנו.
צריך רק לא לטעות שוב ושוב, ולמצוא אחד את השני…

האשליות. החיים יעשו זאת טוב ממני, וחוששתני אכזר ממני..
רק בור עם 'השכלה' מערבית אינו יודע שהקראן קדוש, שנכתב ע"י מוחמד כפי שהכתיבו לו אללה. שאין לשנות בו תג ואסור אפילו לתרגמו ולכן מוסלמים בסין ובתימן בלונדון ובאפגניסטן קוראים בדיוק אותם המילים..
הדור הצעיר? זקנים מהדור הישן -בני עשרים – פוצצו והתפוצצו בשם אללה והתשוקה לבתולות מתחדשות לבקרים [או ללילות..] בלונדון ובמדריד, בדימונה ובתאומים. בתלאביב ובירושלים, בבגדד ובפקיסטן.
אולי תתרכזי -לשם שינוי- בשירה – ותמתיני לצד השני שיפתח בזימרה של שלום….

"עד אן למאורי מסגד ולעשן היכל נריב
עד אן נהגה באש שאול ובעדן,גן הזיו
לפני יובלות רבים יד אלוהים על לוח
כל הבאות כתבה – ואין להשיב"

מעשה באיצטגנין שהיה יוצא מדי ערב מביתו לצפות בכוכבים- לנחש עתידות- לפתור גורלות.
לילה אחת, חג היה ונושאי לפידים מתכלים גרשו את החשיכה.
כבדה על האיצטגנין יד השליחות, ופנה לכיון צופה בכוכבים, מחשב חישובים מתכן [מלשון תכנית] תיקונים בעולם. וכה היה ראשו בשמים עד שנגפו רגליו בקרקע ונפל לבור עמוק.
עבר שם טוסבראהינדי הקדוש ושמע בכיו, הושיט לו יד ועזרו לצאת מן הבור [מומחיות של טוסבראהינדי] וכה אמר לו את אשר בשמים אתה מנסה לראות ואת אשר על הארץ אינך רואה.
ויחפש טוסבראהינדי את תלמידו חוב"ב לשאול ממנו מקצת מסיכותיו.
ואין בסיפור המעשה הזה אלה הסיפור שבו ולא משל וללא נמשל.

כלומר, האם לדעתך הבסיס לסכסוך במזרח התיכון הוא דתי בלבד?
האם חזרה כללית בשאלה תפתור את העניין?

אבל לא חשוב מה יעשו היהודים\עברים\ישראלים אם יחזרו בשאלה או בתשובה. השאלה האם הערבים יקבלו אותם . והתשובה לא.

עכשיו אפשר להתפלפל עם הסרוב הוא דתי או לאומי או טריטוריאלי או לשוני או כל נימוק אחר.

ובשביל לקבל עוד נקודת מבט אחת, מה שנקרא פרספקטיבה אני ממליץ לכל מי שהוא יהודי וחי בארץ הזאת, וצורך העניין גם מי שלא חי כאן לקרא ספר קטן שכתב גוי צרפתי כבר ב1929 ושמו היהודי הנודד הגיע. המחבר אלבר לונדר הוצאת נהר [ולא, אין לי מניות בהוצאה..]
אבל. ממש אין צורך בספר. מספיק להסתכל סביב, לקרא עתון ולראות טלביזיה – לא שלנו. שלהם.
חוששתני שזה לא עונה לשאלתך -אם נשאלה ברצינות. האם יש פתרון? לא…

אני מסכים אתך. הערבים הדתיים לא יקבלו את היהודים.

אני התכוונתי יותר לחזרה בתשובה כוללת. כלומר, האם הסכסוך ימשך לדעתך גם אם כל הערבים יחזרו לפתע בשאלה (ולא רק היהודים)?

לא שזה יקרה, אבל לכך התכוונתי כששאלתי אם הבסיס לסכסוך הוא דתי בלבד.

הטיעון הוא, שישנה דרך אצל המוסלמים שלא מוכרת לבורים בנושא, הדרך היא שאלת השאלות, שתמיד ניתן לפרש את התשובות לכיוונים שונים. לכן לא כל המוסלמים דומים לבקבוק אטום, שממנו יוצאים רק כדי להתפוצץ בין ילדים תמימים.

אלא שטרם מכריזים על דבר שלא הכרת לעומק, לא זועמים על מורה-משוררת-רכת אופי שלא יצאה לה אפילו להיוולד בארץ, שהיא היא, רווקא, (איזה עלבון לגברים!) מזמינה למפגש רציני עם פתרונות.

ועוד, להיות אדם מערבי זה אומר, ללמוד בצורה מיוחדת, ובין היתר, עם נכנסים לתחום ההומני, להכיר כל כתבי הקודש של כל הדתות, זה נקרא להיות מוכן מבחינה אקדמית – בלא אשליות, תסכולים וקביעת מסקנות מוגמרות.

לעידן, אתה צודק- דת קיצונית, או סתם בורות, אין בהן כל פתיחות לשיח , אבל בני-אדם המאמינים במה שראוי שיהיה לכול אדם ואדם, כפי שהאמין ישעיהו ליבוביץ' החרדי, למשל, או בנזיר בהוטו המוסלמית, שנרצחה בפקיסטן, או להבדיל, הפיסיקאי אינשטיין, או האמן פיקסו, הם אלה ששייכים לעושי ההיסטוריה, כמו גם כל אדם מן השורה בעל מודעות, כמוני וכמוך!

ועוד, המורים כמו ינוש קורצ'ק, גם לא ידעו הכול, אבל היה להם ידע על חלומות הילדים בעולם!
גם לו להגיד : עזוב, לך לך, תתרכז בשירה – תמתין כאשר יישרפו הילדים, יבוא מישהו להצילך!?

לי – הצעות מעשיות, מספיק לקבוע למוסלמים מהם צריכים לשאת! אני מגדלת דור של חלומות משותפים, כולכם מוזמנים לא רק להתפלל…

מה עניין ליבוביץ ופיקסו קורצ'ק [שגמר בארובה] ואיינשטיין.
נכון להיום המערב בשקיעה. הכנסיות ריקות [לא שזה רע לי כיהודי] האיסלם באופנסיבה..נכון להיום מי שקובע את הטון זה העולם הערבי הלא נאור. בלונדון יושב בארי, ממוצא פלסטיני שגר בלונדון מאז לפני 1948. עורך עיתון, תרבותי, אנטישמי ואנטיישראלי קיצוני. אבל הגון הוא אומר מה שהוא חושב.
לא מספיק להסתכל בראי ולאמר אני יפה, שובינסטים מכוערים לא נותנים לי קרדיט. צריכים שניים לטנגו. .
חלומות זה דבר נורא יפה. הבעעה היא בעולם הריאלי.
זה שיח שלנו עם עצמנו ולכן מיותר שלא לאמר נלעג.הרוצה בשלום יכון למחלחמה אמר כבר מישהו..
.מדינת ישראל נתפסת כנטע זר באיזור, כשלוחה צלבנית, אין סיכוי בעולם שהערבים שהם הרוב, מהירדן ועד אפגניסטן יסכימו לתפיסת הרצועה ע"י גורם לא ערבי ולא מוסלמי..
את הזמן עד למלחמה הבאה, וזו שאחריה, וזו הבאה אח"כ, ואלו שבעקבותיה נוכל לפחות להעביר בקריאת שירה.
"אין איש פטור מיסורי הסוף
בפני המות הן כולנו ציד"

ועוד הוסיף המשורר
"עפר היית ולעפר תשוב
ובכן הטוב עשה ונהג ביושר
ובעולם הכא תנחל האושר"

מתוך התחשבות החליט האיש שלא לצטט פסוקי קוראן – הוא שולח את אלה המציצים בפוסט הארוך מדי לקרא לבדם.
וכאן יעזב האיש את הזירה הזו, כחי לטעמו קצת קשה לאדם לרקוד או להתאגרף עם עצמו. ולבטח זה משעמם.

ובקריאת שירים ניכון למחלחמה הבאה, ביננו, איתם. מה שיבוא קודם.

למה להגביל בסיס הסכסוך לגורם אחד?. קמצנות איננה תכונה נאה.כל גורם שתעלה או שיעלו אחרים טוב למטרה.
ציטוט:
"בהיסטוריה זה קורהיומם וליל
שקיעות זריחות ודמדומים,
,אך אם ביום סגריר מגיע צל.
היהודים בטוח אשמים."

אל תיקח קשה – זה בס"כ שיר של משורר רוסי איגור גוברמן שמו.
ולמה לך להטריד ראשך בדבר שאין לו פתרון, וגם לו היה,לא בידך הוא. אבל אין.

כלל לא הבנת טענות שהועלו על ידי וגם על ידי אחרים. אף אחד לא לוקח ממך את הגבריות ואת הדיכאון שנצפה ונקרא, ונשמע מאמצעי תקשורת.
הנאמר לא תלוי ברצונך לדעת או לאהוב, העתיד לא בידינו, אלא בידי הילדים של היום – להם הפטליות שלך מוקדמת ומיותרת.

הסיכוי היחיד לנוער הזה שקם עכשיו, לא פגע באף אחד, טרם התייצב כנגד, הוא הסיכוי של היום. מה אתה מאחל להם?
לא לדעת את העובדות משני הצדדים? לא ללמוד שמות האנשים שאתה לא אוהב לשמוע מפי אחר?

בכך אין פתרונות, צודק, ההסתכלות בראי תעזור רק לאלה שמסוגלים עדיין, להביט בלא ייסורי מצפון ולשמוח לכל שביב של חיבור חדש בין שערה למוח… חיוך לא מפריע לי לכבד את הרגע.
חוץ מזה, מחר – גשם, יום חדש.

הקדוש טוסבראהינדי :

" השלכת של מחר נעוצה בשורשי העץ של האתמול".

עסקי ממכר הסיכות בעיצומם – למרות הגשם.

מראם ואקבל, אל תעלבו מחוב"ב

הבעיה שהביאה את חוב"ב לדבר עליכם בחשדנות, הייתה בכותרת המטעה ובתוכן המטעה של המאמר הזה, שמדבר על לימודי פילוסופיה ל"ילדים ערבים", ושוכח, משום מה, לציין שמדובר בילדים מבני העדה הבדואית – שכלפיה יש להרבה מאוד יהודים הערכה, חיבה וכבוד (וזה כולל את חוב"ב, שאם תקראו, הוא כתב לכן למעלה: "במקרה- בעת שירותי הצבאי – יצא לי לפגוש ולהכיר הרבה בדואים, וגם לא מעט צ'רקסים ודרוזים ואני לא מדבר רק על הגששים שהם השפיץ של היחידה. כולם -לא שהיו זקוקים- זכו להוקרתי ולהערכתי ורבים לחיבתי. לא מניתי אותם בדברי על הערבים הלא ציונים…").

זה נכון, אמנם, שיש בין היהודים כאלו שאינם יודעים להבדיל בין בדואים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים, ושאר בני עדות שהם אזרחים טובים שמשרתים בצבא ואוהבים את המדינה, לבין כאלו המגדירים עצמם "ערבים-פלסטינים" ורוצים להשמיד את המדינה ולהרוג/לגרש את היהודים – אבל במקרה הזה מי שלא הבין את ההבדל (או לפחות לא הדגיש אותו בהתחלה) זה לא חוב"ב אלא דווקא המורה שלכם…

ובאמת, ניתן לראות שדווקא בין חברי השמאל המרחף ופה הנפש בישראל, יש הרבה כאלו שלא מבינים את ההבדל בין מי שעם היהודים ובין מי שנגדם. דוגמא ל"עירבוב" שמאלני כזה ניתן לראות כאן:

http://209.85.135.104/search?q=cache:IhWfVlgZ-kQJ:www.livecity.co.il/23941/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%99_%D7%A9%D7%94%D7%9E%D7%99_2642007+%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%A2%D7%9D+%D7%96%D7%90%D7%91%D7%99+%D7%94%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%93%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D&hl=iw&ct=clnk&cd=10&gl=il&client=firefox-a

והאמת היא, שבאופן "מפתיע", דווקא בין אנשי הצבא ואנשי הימין הציונים והלוחמים בישראל "(שהם גם לרוב האנשים החכמים יותר…;-)) יש הרבה יותר הבנה והבחנה בין ה"ערבים" מהעדות השונות – וגם הרבה יותר הוקרה וחיבה לעדה הבדואית המיוחדת במינה שאליה אתם משתייכים. הנה כמה דוגמאות:

הנה דברים שכתב רחבעם-זאבי ז"ל על הגשש והמפקד הבדואי הראשון בצה"ל "עמוס ירקוני":
"את עמוס ירקוני, עבדול מג'יד חאדר, היכרתי תחילה מסיפורים של משה דיין ושל חיימקה לבקוב. משה הכיר אותו משדות נהלל-שימרון, שם הם התקוטטו בנעוריהם כאשר עמוס וחבריו עלו עם עדריהם על שדות נהלל ומשה וחבריו יצאו לגרשם […] את עמוס פגשתי בביתו של חיימקה. כבר בשיחה הראשונה נפלתי ברשתו והתאהבתי בו. מצאתי בו לוחם פיקח ושנון; מצניע לכת, אבל איש כבוד; ערבי גאה, אבל נאמן למדים שהוא לובש ולמדינתו; בדואי, אבל מכיר אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו; נולד וגדל באוהל, אבל מחשיב את הבית היפה והמקושט; מחוסר השכלה פורמלית, אבל הוא פרופסור בהוויות העולם; גדל וצמח במציאות של סכסוך בין העדות בארץ הזאת, אבל הוא אמן ואשף הדו-קיום.
הקמנו אז מסגרת קטנה של לוחמים וגששים וקראנו לה בשם "שקד" ועמוס התמנה כסגן המפקד."

http://www.peligon.co.il/gandi/site/Articles/Articles.asp?docID=33&ccatID=12

רק כדי לדעת על מה מדובר – הנה דברים על "עמוס ירקוני" (עבד אל-מג'יד ח'דר אל-מזאריב) ז"ל, מי שהיה מפקד סיירת שקד ומושל סיני בזמנו – ועל סיירת שקד:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1_%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2158930&whichpage=

והנה עוד ספר מעניין על ההיסטוריה של היהודים והבדואים בארץ ישראל שמומלץ לכם לקרוא:

http://www.peligon.co.il/gandi/Site/Author/Author.asp?docID=42&catID=18

נטלי. באמת אין צורך להתפטר, תמיד אפשר סתם ללמוד עוד משהו, את יודעת… 😉 אני דווקא מאחל הצלחה רבה לך ולתלמידייך…

לכן, קבלו כעובדה מאירה עיניים, כי דעות אנשי האיזור הבדוי ניזונות מן התקשורת הערבית, כמעט באופן בלעדי.
כל השאר עושים נישואים עם בנות ירדן וכו'.
לכל מי שבא לטעון על אי -דיוק בנאמר או נכתב על ידי , ראוי שיכנס לעומק המתרחש בשטח היום, ולא רק יחפש תירוצים למחיקת המידע שהובא כאן מהחיים במקום.

בדרום הערבי- ולא רק בדוי!- ישנם אנשים שוחרי שלום, אך הכול תלוי בנו, כך גם החלק "הערבי יותר" בצפון אוהב את הארץ וסובל מניכור שישנה בין היהודים והערבים, גם ירושלים התובעת בסכסוך, עדיין, בשיחה מקרבת מצליחה לצאת מההכללות הגורפות שעודד ישראלי מוכר לנו כאן, ביד קלה, ובנפש ממורמרת.
באיזור ירושלים, אגב, ישנם לימודי פילוסופיה במספר בית-ספר יסודיים ערביים, שהפרויקט הזה הוקם לפני כמה שנים ביוזמת אנשי האקדמיה פעילים בירושלים.
ההשפעה של הלימודים בכך שהיא מוחקת גבולות בין התרבויות במובן החיובי ביותר- בחלק הלא טבעי, של הפירושים הכוחניים שרק מבוגרים מחזיקים בהם, עדיין, ומשליחים את הרעל על הילדים.

הייתי בכנס הבין-לאומי בפילוסופיה , גם המנהל שלי דיבר שם , והשפעתו בשיחה אחת על נציגי כל הקצבות, כולל הערבים, הייתה מהפכנית!

לעודד ישראלי, בקשה – אל תחפש סימוכין להשקפתך בדרך של אדם שאין לו רצון ללמוד דרכים של אחרים
וראשית כל, אל תכניס לדיון טהור פוליטיקה זולה, הגדרות גזעניות מוסבות, גם כלפי היהודים.

כל מי שלא בפנים – לא בין המעורבים מעשית, תבונית, רגשית, דעתו אינה חיונית, לכן לא רלונטית למצב הנוכחי.

נראה לי שיש להעריך מאוד את תרומתה של נטלי לדו קיום ובשיטות הלא קונבמציונליות שבהן היא משתמשת , של לימוד פילוסופיה במקום שבו לכאורה היא מבוקשת פחות מכל בכפר בדואי .
לכאורה מה לבדואים ולסוקראטס?
אבל למעשה ייתכן שדווקא הם יכולים להעריך יותר מכל את שאילת השאלות של עולם הפילוסופיה בעולמנו שטוף המוח בידי המדיה .
אחרי הכל הפילוסופיה נוצרה בידי אנשים נודדים שששכבו מתחת לשמיים והחלו לשאול את עצמם שאלות על העולם שסביבם .
מן הסתם נטלי צריכה להתמודד עם התנגדויות מבני שני העמים מה שהופך את מפעלה לחשוב ואפילו מהפכני עוד יותר.

וומתובנותיה העמוקות ומסכים עם חלק מדבריה ללא היסוס.
"בכל תלוי בנו" . אפ נרצה נוכל לשים צוארנו מתחת למאכלת הערבית כדי לבדוק עם היא חדה ואת רצינות כוונותיהם כמו שהם עצמם חוזרים ואומרים ללא היסוס בריש גלי, ורק אוזנינו טחו משמוע. או אם נמאן.
ועל כל השאר דברו לךעייפה וטחנו עד דק. ועולם כמנהגו נוהג. וחוב"ב לפרנסתו נזקק למכור את סיכותיו

במקרה – הפילוסופיה- במשמעותה המקורית ועד גלגוליה העיקריים [לוגיקה] היום נוצרה ע"י עירונים [היום היינו אומרים בורגנים] ממעמד גבוה בערי המדינה של יון..
משנתם של ה'נודדים' =ממשה ועד מוחמד- חדורה יראת כבוד דתית בפני הלא ידוע, ואינה משנה סדורה לוגית , כך שאיננה פילוסופית.

בכך היא הופכת לאוניברסלית לכל הזרמים של התייחסות האדם אל העולם, אל עצמו ואל אלוהים

את הטענה של נטלי, לפיה כבר אין כל הבדל בין האוכלוסיה הבדואית של הנגב ובין "ערבים אחרים" אני דווקא מבין… זה יהיה מאוד עצוב עם אוכלוסיה יחודית זו איבדה את זהותה היחודית, אך איני משוכנע שכך הדבר – אולי בגלל שיש לי היכרות אישית עם כמה בדואים ובדואיות מהאזור…

אני אמנם מכבד את טענתה של נטלי שהיא מכירה טוב יותר את השטח מפני שהיא עובדת שם – אך בכל זאת, הייתי רוצה לשמוע מה יש לבנות מראם ואקבאל לומר בעניין הזה…

מעבר לזה לא כל-כך הבנתי מה נטלי רוצה ממני… למה נעשה שימוש במילים: "ביד קלה, ובנפש ממורמרת", על מי ועל מה מדובר כאשר נכתב: "אל תחפש סימוכין להשקפתך בדרך של אדם שאין לו רצון ללמוד דרכים של אחרים", ולגבי מה, ועל מה ולמה, כתבה נטלי את המילים: "אל תכניס לדיון טהור פוליטיקה זולה, הגדרות גזעניות מוסבות, גם כלפי היהודים"…???!

האם היא דיברה על המילים החמות שאמר רחבעם זאבי (גנדי) בהספד לחברו הטוב "עמוס ירקוני – הוא עבדול מג'יד חאדר:

"כבר בשיחה הראשונה נפלתי ברשתו והתאהבתי בו. מצאתי בו לוחם פיקח ושנון; מצניע לכת, אבל איש כבוד; ערבי גאה, אבל נאמן למדים שהוא לובש ולמדינתו; בדואי, אבל מכיר אותנו טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את עצמנו; נולד וגדל באוהל, אבל מחשיב את הבית היפה והמקושט; מחוסר השכלה פורמלית, אבל הוא פרופסור בהוויות העולם; גדל וצמח במציאות של סכסוך בין העדות בארץ הזאת, אבל הוא אמן ואשף הדו-קיום."…???

ואולי היא דיברה על אותו "פסח בר-אדון", שגנדי ההדיר את סיפרו, "באהלי מדבר", וכתב עליו במסגרת המבוא לספר:

"פסח בר-אדון: בחור ישיבה, חלוץ, סולל כבישים, פועל בניין, רועה צאן, בדואי יהודי אחרי אלפיים שנה, סטודנט באוניברסיטה, איש "הגנה", שומר רגלי ושומר שרות רכוב, לוחם הפו"ש, ספן, מלווה מעפילים, סופר, צייר, תלמיד חכם, חוקר, ארכיאולוג, ומעל לכל: בן אדם.

תוך לימודי המזרח נדלק בפסח בר-אדון הרעיון להכיר וללמוד את הערבים במקורם, באוהלי הבדואים וכרועה צאן.
פסח הלך לעמק בית שאן ושם התקבל אצל שבט זינאתי. הבדואים קיבלו אותו וקראו לו בשם עבדול עזיז, ופסח היה לאחד הרועים בגאון הירדן, אל מול העיר בית שאן. שם נפגש עם ההווי והמסורת הבדואית, עוד בטרם הושפעה זו מהציביליזציה ומההתישבות היהודית. שם, בין עדרי הצאן, הוא עבר את האוניברסיטה האמיתית באורחות המזרח ובמנהגיו. פסח עשה זאת בדך הקשה של ימי שמש יוקדת וקופחת, לילות רטובים וקרים תחת כיפת השמים ובבטן צמוקה מרעב."

http://www.peligon.co.il/gandi/Site/Author/Author.asp?docID=42&catID=18

אז אולי מישהו שמבין את השפה ה"נטלית" מוכן להסביר לי פה, בבקשה, מי כאן "אין לו רצון ללמוד דרכים של אחרים", איפה ה"פוליטיקה הזולה", והיכן בדיוק ה"גזענות"…???!

לנטלי – שאת מאמציה אני מעריך, כפי שכבר אמרתי לעיל – אני מאחל שוב:

בהצלחה רבה לך ולתלמידיך (והפעם ביתר שאת – כי אתם כנראה מאוד צריכים את זה).

ואנחנו עוברים ללימודי פילוסופיה של הערכים בחינוך האדם על פי הפילוסופים:
שפינוזה, אדוארד טעיד, סרטר והיידגר-
זהותם הלאומי לפי הסדר: יהודי, פלסטינאי אזרח אמריקאי, צרפתי, גרמני נאצי לשעבר.

התוצאות של הפרק הנוכחי בלימוד החומר חשובות לפיתוח יכולת האדם למצוא מסלול אישי בלעדי בחייו – בכל מצב נתון, תוך התחברות לכל סיטואציה חדשה, ויחד עם זאת, להרגיש דאגה למרחב סביבתו החברתית, להתקבל בביתו כשייך לתרבותו וכתורם להיסטוריה של שגשוג ואושר.

הדיון פתוח לשבועיים, ובין היתר מכיל הכנה למפגש משותף עם תלמידי פילוסופיה מתיכון ת"א באולם תיאטרון יפו.

לילה טוב.

אני לא בטוח על מה היתי אמור להתנצל, שהרי אני בסך-הכל בעדך מההתחלה – למרות קצת ביקורת (קונסטרוקטיבית במטרתה) שהיתה לי על עניין כזה או אחר – אבל אם נאמרו/הובנו דברים שראוי להתנצל עליהם, הריני מוכן ומזומן שדברי לעיל יובנו כהתנצלות – ונפתח דף חדש ברוח טובה יותר…

לעניין הפילוסופים:

א. שפינוזה "בחור טוב" – הוא אמר כמה וכמה דברים חכמים בענייני פילוסופיה של דת וגם של מדינה, ולי יש סימפטיה אישית אליו, באשר הוא הניח את היסודות לחקר המקרא הביקורתי שבו אני מתיימר לעסוק…

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%94

ב. גם סארטר היה "בחור טוב" יחסית לצרפתי (בדיחה;-)) וקומוניסט, ואוהד יהודים ואוהב ישראל ידוע:

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/eylati2-2.htm

ג. באשר להיידגר, אני לא כל-כך בטוח שהמושג "נאצי לשעבר" הוא מדוייק, נראה לי שהוא היה ונשאר נאצי עד יומו האחרון – וגם דיבר, כך נראה, שטויות בהתאם:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%93%D7%92%D7%A8

ד. באשר לאדוארד סעיד, המילה "פילוסוף" גדולה עליו, הייתי יותר נוטה למילה: פלספן. ברור שמדובר בתועמלן/שקרן פאן-ערבי שעשה קריירה נאה מעיוות ההיסטוריה ומעיוות המחשבה הראציונאלית, והשתמש ב"פוסט-קולוניאליסטיק גילט" (רגשי האשמה הפוסט קולוניאליסטים המוגזמים שנפוצו במערב בעשורים האחרונים) כדי לגייס את תמיכת השמאל הרדיקלי המערבי למען מטרות נאלחות של שונאי-אדם ערבים ומוסלמים – ובייניהם, כידוע, אירגוני הטרור והרצח הפלסטינים השואפים להשמיד את ישראל.

אני לא אומר את זה רק בגלל נקודת המבט הישראלית הלא אובייקטיבית שלי, ואני גם לא הראשון שאומר את זה:

http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=34

(מומלץ מאוד מאוד מאוד לקרוא)

לסיכום, אם מישהו בישראל חושב שצריך, משום מה, לקחת את ערמת הגבבים והשקרים של אדוארד סעיד בתור "פילוסופיה אופנתית", רק שידע שבקרב החוגים הראציונאליים בשאר העולם הנאור מדובר כבר ב"פאסה"…

נ.ב

כמעט שכחתי לציין – אין בכל האמור לעיל שום ביקורת על נטלי עצמה…

אני חותם על כל מילה .
נזכיר שאין מקום שבו האיש הזה ששיקר ועיות כל פרט בתולדות חייו מבוזה יותר מאשר בקרב האינטלקטואלים הערביים במזרח התיכון שבזים לתורת "האורינטליזם " שלו .
התורה הזאתה הייתה מיועדת רק עבור אינטלקטואלים במערב שבצילם חסה סעיד כל חייו

אדוארד סעיד לא פילוסוף.? האיש שהקדים מאוחר למוקדם בהיסטוריה רק כדי להוכיח טענותיו, האיש שהוכיח גדלות נפש בזרקו אבנים מלבנון לעבר ישראל -לאחר הנסיגה- האיש שיש לו חבר מוסיקאי עם דרכון ישראלי. באמת אתם מפתיעים אותי, ציפיתי ליותר פתיחות מחשבתית ..
אגב אני בעד שכן ילמדו אותו, במסגרת דע את אויבך….

של היום -עמוד/7: ארמית עכשיו מאת יואב שטרן. ומסתבר שהמארונים בישראל מבקשים להחיות את שפתם המקורית – הארמית. והמראויין טוען שהמארונים הם העם הארמי שנטמע בחברה הערבית [איש לא מזכיר כמובן כפיית התאסלמות]
ומבקש לחזור לשורשים..ואגב כך מזכיר את הכיבוש הערבי ו'הסובלנות' הערבית למיעוטים.
מומלץ לקרא.

מן הידע הרלוונטי לחיפוש ההרמוניה, אשר אין בה אופציה לצד אחד…

כדרכו של חוב"ב, נוכל ללמוד "להביט אל האמת בעיניים", ואז להחליט על מידת שייכותה לדרכנו.

בנוגע להיידגר, הייתי מפנה אתכם אל המומחים בתחום פילוסופית הקיום- האקזיסטנציאליזם שמה- כגון פרופ' גבריאל מוקד, אולם היות ואנחנו באתר של מחקר פופולרי, חובתי לגעת בערך עבודתו של הפילוסוף הבולט (הנמצא ברשית המומלצים ללמידה ל-5 יחידות לימוד) בתמצות:

כחבר במפלגה הנאצית, לאחר המלחמה פיתח האיש תיאוריה מהפכנית – כתגובתו לשאלת משמעות החיים- בכך שהראה בצורה משכנעת למדי כי האדם אינו אלא אפשרות האדם, בלבד. כגרגיר חול, הוא נזרק לעולם, כאשר הצלחתו מובטחת על ידי כישוריו הטבעיים בהכרת המרחב האותנטי בלעדי שלו המשותף בהכרח לקהילה אנושית קיימת.
בלא כל משמעות מוחלטת, ורק מתוך דאגה מתמדת לשלומו ולשלום סביבתו, נידון הוא "להיות שם", כמונח היידגריאני, – מכיר בסיטאציה, מקבל את המצב ומוצא עצמו כיחידה איכפטית של הרגע, כקיים בזכות פעולתו לכיוון המשמעותי לחיים…

תלמידיי שמעו היום הרצאה של שעתיים בנושא ויצאו נרגעים ומעודדים.

בנוגע לאדוארד סעיד, לא מזמן יצא ספר מורכב למדי שלו בתרגום לעברית "אוריאנטליזם", ניתן ללמוד ממנו על יתרונותיו וחסרונותיו כהוגה דעות פלסטינאי, להמחשה בהקדמתו הוא כותב:

"לעולם לא אכחיש שהיסטוריה אמיתית של נישול וסבל מפרידה בינינו היום, אבל….יש גם היסטוריה משותפת שקושרת בינינו…"

הוא מנסה לנתח את הטיפוס המשותף לכל הנרדפים בכל הזמנים, על חשיבות העשייה האקטיבית של ההיסטוריה כנגד שיפוט מהצד, על תהליך הדרמטיזציה של המרחב- הפיכת הצר לרחב באמצעות שימוש בפיוט ספרותי, במטרה של גרימת התפרקות רגשית לקורא (קטרזיס) וניצול הדבר ליצירת סטיגמות נוחות לחברה…. בתיאוריו האוריאנטל נוסח סעיד הוא מכליל בצורה מופרזת, ואז אין לנו בכך עניין ולכן לא מחייב התייחסות.

שפינוזה וסרטר ממלאים לנו את הלב, אך רק בהשוואה בין המחקרים השונים – דרכים שונות של החשיבה, כל אחד מגיע לתובנות מקוריות במצב הנוכחי.

מנטלי תרגום והבהרות.
כל חתימה – חתימה על מה. [המילה כל מובנת]
נחפזת- להיכן בדיוק או האם הכוונה לחפוזה מלשון נמהרת.
התעלמות דווקא ברור.
ידע רלוונטי לחיפוש הרמוניה – אפשר תרגום. אני מבין מהוא ידע רלבנטי לפתרון בעיות מתימטיות.,לכתיבת תווי-מוסיקה. לחיפוש הרמוניה? מהו הידע ה הרלבנטי שאני נזקק לו?
מה זה אופציה נדמה שאם זו אופציה זה כבר יותר מאפשרות אחת..לצד אחד….
צר לי – כנראה שפילוסופיה לא הצד החזק שלי.,אבל בלשון חובב, אשמח להבהרות – בקיצור ובבהירות. '
אגב סעיד, יש לי בעיית הבנה נוספת היסטוריה של נישול וסבל מפרידה אבל גם היסטוריה משותפת. למנשל ולמנושל יש אותה היסטוריה…
אני חושב שאעדיף קריאת בלשים – שם יש הגיון צרוף, מבנה לוגי.
.

לשם שינוי , המילה חתימה לקוחה מן התגובה של 666
אם כי נעשה שימוש בה בצורה כוללת יותר.

שאר החסרונות יש לייחס לשואל.

לתקנם,משום כך הוא פונה לנטלי שכתבה שתבהיר למה התכוונה, והיו חסרונתיו פוחתים, והבנתו גדלה, ואז ישותו המבינה הייתה זוכה לדקות של אושר הנובע מהבנה…
ואי לכך כל שאלותיו תקפות וצמאונו לתשובות רב. ודווקא עכשיו במקום להכביר בשפע – מילות הנטלי כנחל אכזב.

בין שכונות, בין צפוניים ודרומיים, בין יוצאי מדינות שונות' דוברי שפות שמיות ולאו, בין בדויים וערבי ישראל, וכו',
נדמה שהרשימה תוכל להכיל הרבה מעבר לנדרש לדיון,
אולם לא אוכל להתעלם מהשאלה שניסה אותה, הדליק סביבה פנסים, לחש אותה בדבקות, אותו איש שבא רוב הזמן לקרוא ולפעמים רק לצחוק, גם אני אציף במילים לטובת העניין:

השוויון בין הנרדפים המנושלים ובין המנושלים הנרדפים, בולט לעין, ולא רק בחינה תחבירית-
אף אם לשים תווית הפרדה עם סימון המוצא, התסביך הפסיכולוגי המלווה את הנפש הנפגעת יישאר במקומו

ואם נתבונן במראה הנפשות ולא במראה של הטובעים- המסמל התגוננות קבוצתית פרימיטיבית שלארגון מרובע כגוף ללא נפש,- נראה כי הטיפול המקובל לנפשות היחידים יוכל תוך זמן קצר להפוך את הקבוצות לגמישות יותר, למתונות למען היחידים הכואבים בתוכן.

אטען לטובתי, טרם אשמע מכם שוב לגבי התמימות המסוכנת,- "מתן אמון" מתפרש כמילה נרדפת לאופטימיות, והפעילות החיובית כמו המחשבה החיובית, מרפאה ומונעת מחלות סופניות.

שפינוזה הכופר בעיני החוגים המכובדים ביהדות, תרם את מחשבתו לכל העדות באופן שווה, האם לא זו המטרה של יהודי כהגדרתו בספרי קודש?

מכתבי שפינוזה:"אדם לאדם אלוהים"

לא מבין דבר.
אבל מוכן להצהיר א. כל בני אדם נולדו שווים
ב. כולם שווים בפני החוק
ג.יש כאלה ששווים יותר – אם בגלל שגיון הטבע, גאונים מול מפגרים, אם בגלל תהפוכות גורל,,מקום לידה כמו מוסקובה כנגד דארפור. ברן [שוויץ] איסלמבאד [פקיסטן]
יהודים כמיעוט נרדף כנגד מוסלמים ו\או נוצרים רודפים.
שפינוזה,כל העדות, לא פחות,כל.. ספרי הקודש [איזה,שלמי,קדושים למי]
, מטרת היהודי. ספרי הקודש. כל אלה מילים גבוהות מהבנתו הצנועה של זה שבסך הכל בא לקרא .
.ולהחכים,[או לפחות להבין…

,עם תמימות ואופטימיות אין ויכוח לאיש.
נזכיר את אמרו של יאן הוס לגברת הקשישה שהביאה עצים למוקד עליו נשרף -איזה תמימות קדושה,וענה לו התליין אבל היא אופטימית, בכך היא קונה כניסה לגן-עדן..
שבת שלום.

העמים שהכירו במושג, הישנו דמיון בין ההגדרות? וגם לגבי המושג "קדוש", הכל ברור באותה מידה?
ואם לא, אין מושג – ואז אין לנו על מה לדבר, כמו שאין אדם ששייך לכל העדות, מבין כל השפות, נהנה מכל העולמות, אך לא זוכר מנין בא, אילם-חירש, לא יודע תענוג מהו!

איש שבא לקרוא, לא נמאס לך להיות לבד בהכחשת קיום השומעים והמבינים את הרמזים החד-משמעיים שלך על חוסר יכולת מוחלטת לשינוי העמדות באיזור,
אז מה אתה בא לקרוא?!, על עצמך המורכב והפגוע- אתה- מול התמימות הצעירה? מה הצעתך, איש המילה התקינה והמסולסלת? מול הילדים שטרם נפגעו, איפה המושגים שלך? הפילוסופיה שלך כנגד הנעלה מכל כמו זו של שפינוזה, זה יוביל לחיים? כפילוסוף , אתה מציב לנו חומת השפה בל תעבור, ומה נלמד מהדרישות שלך לביטוי נוח ומובן למי שאתה רוצה שיבינו?
אתה משייך עצמך לקבוצת העצורים במקום ונסוגים לעד לגבולות של עצמם, בלא הזדמנות נוספת?

נעים היה לי להרגיש שאתה מחפש ומוצא אפשרויות להביע את הרגשות למען כולנו בשיחה, מביא ציטוטים וגם כותב בסגנון מהנה, זאת כל עוד לא סגרת על העצמך …

אבקש, למעני, למען העונג שהסבת במעשייות המקוריות להפליא , – למד לעומק משהו, אשמח לשמוע ממך

הנה ציטוט קטן מהיום מאתר האיכות 'דבקה':

"קבוצה של 14 חמושים, אנשי אל קעידה, תקפו ביום ו' את המרכז הנוצרי לצעירים בעזה. החמושים פוצצו את הספרייה והעלו באש אלפי ספרים."

זוהי רק דוגמא קטנה מהעתיד לקרות גם לנו ברגע שנהפוך למיעוט במדינתנו האהובה, ואין לי כל ספק שזה בלתי נמנע.

השאלה היא, מה יבוא קודם? העלמות האמונה באלוהים והדתות מהעולם? או פצצת האטום על ראשינו?

לדעתי, פצצת האטום תגיע הרבה קודם. גם אלף נטלי גוטמניות נלהבות לא ימנעו זאת, אלא אם תמצאי נוסחה להעלמת האמונה והדתות מעל פני כדור הארץ.

כלומר, תיאלצי למצוא פילוסופיה חלופית שתשכנע את האנשים שהזדקנות זה כיף חיים, ושהמוות זה בכלל לא תהליך כואב ואין מה להילחץ בגללו.

אני טוען שלרוב האנשים אין כח להתמודד עם כאבי המציאות, והאמונה באלוהים זה או אחר היא מגן נהדר העוזר להם לחיות חיים עם פחות לחצים ומתחים.

מתחים שונים ומשונים אינם טובים לבריאות ולכן מי שיש לו פחות מהם – שורד יותר…
אז אולי אפילו יש סיבה אבולוציונית לכך שרוב אוכלוסית העולם מאמינה ב"משהו".

בקיצור, הייתי ממליץ לך להכניס את נושא הדת לתוך כל דיון פילוסופי הקשור לעתיד המזרח התיכון – גם עם הילדים. אולי כך תצליחי להיות זאת המביאה שלום על ישראל וזוכה בפרס נובל.

ב-1945 נכתב ספרו של מרדכי מרטין בובר "בפרדס החסידות", (מוסד ביאליק-דביר).
היות ואיני מתיימרת לצאת כנגד האמת שבאמונה,
כפי שתוארה בתקופות הכי קשות על ידי אנשים מעשיים בהיסטוריה, אדגים מספרו של בובר (לא מדובר בדוקטרינה תאולוגית מנותקת מן החיים, אלא בעובדות של חיי אדם, ובשימוש רב בפילוסופיה בסיפורת של עגנון.)
ובכך אנסה להבהיר את משמעות עבודתי בדרך היחידה המוכרת לי- באמצעות מובאות מהניסיונות הגדולים. בהקדמה לאחר ארבע שנות עמלו על הספר, כותב בובר – היהודי המקורב והאהוד בעולם הערבי:

"…הכרת האמת החסידית. בזה איני מתכוון להכרת צירופי מחשבה, להכרת רעיונות, אלא להכרת אמת הנובעת מאורח מיוחד לחיות את חיי האדם…"

ובפרק השלישי מבאר הוא את מושג האמת:

"…ניסיונות אמתיים הם: הרצינות הגורלית של הבחירה… אלא שהרע והטוב אינם נפרדים…כחומר שלא ניתנה בו צורה ושניתנה בו צורה… כהיפרד מטה ומעלה, כהיפרד סנה ואש. חייב האדם…לקשור את תאוות הניסיון עצמה באלוהים,- להעלות את האהבה לעצם יפה. שתיעשה לאהבת מקור של כל יופי… כך שבאה האהבה הביתה."

טבע האמונה, לפיו, בחיפוש אחר היפה בלבד, רק כך ניתן למצוא את הטוב האוניברסלי. מכאן, כל המאמין בתועלת הרס האדם האחר, אין בו כל ניצוץ מהאמונה, וחסומה לו דרך לשקט, לבית, לפתרון..

מייד עולה השאלה, איך למנוע ממפלגות דת מזויפות להשתלט על בני אדם תחת דגל האמונה השקרית?
התשובה בהמשך:

"שפינוזה לא ידע אלא: או אישיות או אי-אישיות, עמד ומיגר את האישיות כאליל והכריז על היעצמות ההוה מתוכה, אשר כל אמירת "אתה" אליה אינה אלא טירוף או ליריקה תפלה."

ובכן, להיות יחודי, ללמד עצמו ואת שומעך אמת מעשית מהי:" שפינוזה הוא שסייע את הרוח של אנשי- הרוח בין האומות להשתחרר מאותו זר שחדר…
…אולם סכנה-ראשית היא – הקיצונית ביותר לאדם- כי מן הצד האנושי של המגע הזה (באמונה) נפרש דבר-מה וקונה עצמאות, מתעגל, משלים את עצמו למראית עין לכדי יחסי גומלין, ומעמיד את עצמו במקום המגע האמיתי, סכנה זו של האדם היא "הדת"…אבל אלוהים בעבודה כזו שוב אינו אלוהים, הוא תדמית נוחה לעיצוב(!)"

אם כן, מה עלי לעשות?
בפרק הרביעי כתוב:

"אדם אמתי גדול ממלאך, שכן המלאך הוא בחינת "עומד" ואילו האדם הוא בחינת "הולך"…קדימה- הוא מוציא לפועל את תנועת-העולם המכרעת,המחדשת"

לכך אוכל להוסיף מהוגי הדעות שלרשותי, כי נוכל כל רגע, בכל מצב! לגשת מחדש להמצאת האדם והמציאות בעקבותו, כל עוד מודעים אנו לחופש המלא מכל חוק וכלל, כלומר, גם לחופש מאלוהים, כל עוד המושג הנידון לא עוזר לחיים!
בלא תירוץ,- כי אין אחראיים אחרים, -נוכל ליצור לנו ניסיון אמתי שבקצהו שוב יתגלה המצב היפה מכל, כמו אלוהים.

הפילוסופיה תמיד פתוחה לאדם, שופעת בהצעות, כל עוד המאמץ בהכרתה לא עיוני אינטרסנטי, אלא מסוג המועיל לקבוצת הסובבים אותנו, קבוצה קטנה ככול שתהיה. זהו הדבר היחידי ששומה עלינו לעשות- להחזיק מעמד בראוי הלא מחייב…
כל אחד בפינתו המיידית, גם הלא ידוע יישמע בקצבות מרוחקים.,.

לדעתי אתם מזלזלים שלא לצורך בכוח הנשק בו מנפנפת נטלי! לדעתי, יש ביכולתה לפרוע פרעות בראש אוייב, למחוץ פאתי מואב, ולקרקר כל בני שת!

הרי ברור לכל מי שיקרא את תגובתה לעיל, שמטוס הרקולס קטן המרחף בשמי הבוקר הבהירים של עזה, והנושא בחובו מטען סודי של כתבי בובר, ניטשה, ושות', מתורגמים לערבית מדוברת, משול ל"אנולה גיי"…

יזכרו נא המלעיזים כמה פילוסופים, אמנים ומשוררים, קיפדו את חייהם המלנכוליים במו ידיהם; כמה סיימו את חייהם בבתי משוגעים; וכמה הפכו לזקנים עריריים וגלמודים, המנסים למכור את מרכולתם הרוחנית בקרנות רחוב (בתמורה לכסף קטן), ואינם מזיקים באמת לאיש… ועוד יזכרו נא המלעיזים, מה עוללו כל התורות וההיתפלספויות הללו לאליטה של העם היהודי – שפעם הייתה דוגמא ומופת לדבקות במורשת והיום היא כצאן התועות אשר אין להן רועה…

ואל נא תלכו רחוק רבותי – אין צורך: חישבו מה אתם עצמכם מרגישים בעת מפגש עם ה"חומר" הזה… עיצמו עייניים ותנו למלוא עוצמת הדיסאונאנס והמלנכוליה לחלחל… הבינו כמה אתם קטנים וטיפשים, ועד כמה רחוקים אתם מכל אפשרות להבין אנשים חכמים באמת… תנו להכרה הבלתי נמנעת שאין כל משמעות לחיים, שאין אלוהים ואין שכר ועונש, לחדור לתודעתכם, והבינו את מלא משמעות ההכרה בכך שהמוות הוא רק שינה נטולת חלומות המביאה מרגוע לעייף ולסובל…

או-קי! עכשיו תפתחו עיניים ותדמינו מה יקרה, למשל, לעזה המיוסרת, המובטלת ומשועממת אם יפול עליה חומר קריאה כזה…

(נכון! איך ידעתם?! – חצי מהתושבים ירוצו מיד כמו למינגים לים; רבע יתחילו לשוטט בשווקי העיר, פרועים וסתורים כסוקראטס, מדברים עם עצמם תוך שהם מחווים בידיהם מחוות משונות באויר; והשאר יהפכו לאביב גפנים ואסי דיינים; ינטשו לחלוטין את דרך הקסאמים והפיגועים; וימשיכו להשתמש במנהרות רק כדי להבריח כדורים ועשבים למנייהם מסיני…)

לדעתי, יש לתת לנטלי צ'אנס – למרות שבמחשבה שניה זה נשמע קצת "לא הומאני"… 😉

רק, בכל זאת, לסיום, הערה קטנה לנטלי: ה"ערבים" לא "אהבו" את מרטין בובר בגלל שקיבלו את המטען הפילוסופי שלו, אלא בגלל שהוא דגל בהקמת מדינה דו-לאומית נוסח מוני יקים (רק שבניגוד למוני הוא עצמו לא הייה מונע משנאה, אלא מנאיביות אינפנטילית משהו) – ולכן משנתו שרתה היטב את מזימותיהם…

והכל אני מזכיר, ברוח טובה ועם הרבה הומור בריא – וכן, זה כן מצחיק! 😉

דעתו של עודד שלא צריך לתת כל סיכוי לחכמה, שבצלה חיו גם אנשים שהקריבו את שפיותם למען המטרות ההומניות, וזו דווקא הבעיה לפי עודד,
אין לתת לנפשנו ללמוד את דרכם, גם לא זו של סוקרטס,
כי חלקו של עודד ביהדות שונה מזו של החסידים נוסח בובר, אשר הלך אל העם היהודי כמו לעם הערבי עם לב פתוח ואוהב, עם מסר שווה לכולם, בדומה לכל הוגי דעות בהיסטוריה העולמית, כולל פילוסופים ערביים.

בובר אהוב על כל איש אינטליגנטי גם ערבי, גם סיני. ומה שינית אתה, עודד, בתודעה היהודית? ובתודעה הערבית?
התהליך הוא זה שלוקח זמן, חבל לבזבו על בכי רע, על שאלות סרק, יש לחיות בדרכם של חכמים שכן הקימו זרמים מעשיים אופטימיים, אשר מאמינים כל אחד בדרכו, ומוכיחים על ידי אורח חייהם, כי הקיום הוא בידינו, ורק במעשים שיפים בכל הזמנים, לכל העמים, יוחזר לנו השקט, שלו מאחל כל בר-תודעה – השקט האמתי של האמונת נפש באלוהים.

לא לצעקנים התגלות אלוהית- לאלא שבוחרים ללכת לפי הראוי ,אחרי שלומדים בכל רגע מהו?
אין ידע מוגמר, כי העולם משתנה!
לאדם היכולת לזרום עמו…ולאו.
זאת ידעו היהודים הראשונים מכולם!

העניינים של עזה הם תוצאה של אי מתן דעת ללמידה מונעת משותפת, הדדית, כפי שניסיתי לתאר לעיל,
היום, יש לעצור את ההרג בכל האמצעים, אין ברירה , אך לא יספיק אף פעולה אם לא יתוקן המצב ברמה הבין-אנושית- כתהליך הלמידה הממושכת הפתוחה, המשלבת, למען המשך החיים.

הנטלי,אזניים תצילנה, אפילו הארז הישראלי שצימח ביננו לא ימנע ממני מהבט זיות.
מה רלבנטיות מצאת בשפינוזה -נעבעך- שהעמדת אותי -נעבעך שבעתיים- כנגדן. מה לך ולו?
רבות שניתי בימי-חיי ואם תרצי וגם אם לא אוכל לצטט לך מלא חןפניים -משלים ודברי שיר,דברי הגות ודברי פטפטת, התומכים אלה באלה, והסותרים אלה את אלה, והטוחנים זה את זה עד יחניקנו אבק דורות.
יש באמתחתי הנקובה כ"כ הרבה שמות נכבדים: איסופוס ולוקרטיוס,בואטיוס ואוגוסטינוס,אורליוס וארסמוס, מונטיין ולאפונטיין,קרופוטקין עד קונפוציוס הרצן ולאוטסה לייבניץ והובס ואבןרשד. רוצה עוד?
את האימפרטיב של קאנט אדקלם לך ברגש מתוך שינה לו תעיריני בחצות הליל, כמו גם את הצדק -וזכות הכובש המכניע של אלפאראבי, ולא מצאתי יתרון לאמת אחת על זולתה.כי 'הפוסט' יהלום כולנו.
אך לשוא כל אלה יקירתי הנטלי = רק אמת אחת קיימת בחלד, אין בלתה."סוף כל החי -מיתה"
ובכל השאר פקפק – וזאת כל התורה כולה.
ואביא מדברי הנביא מנישאפור:
"היום אין לאל ידך להכניע המחר
הרהורי מחר ינחילוך יגון גדול ומר"..
ועואמר:
"אותם העבדים של השכל והמחקר
דנים על יש ואין -ורוחם עקר"
ועוד הוסיף ואמר
"מי אשר הכיר יפה את העולם הזה
בין גיל ובין עצבת להפלות ילאה
וכאשר יתם הכל -הטוב וגם הרע
איככה תוכל לבכר צרי על מדווה"
פקפקי בכל נטלי – בעיקר באמת שלך.. הרי את האמת שלי לא תדעי.

לידיעה, אך תמיד ארצה להצטרף למסע משותף, עם כל מי שיטיב לו חברתי. אם מעשיי גורמים לאומץ לב הגובל עם עונג רוחני, מה טוב? אנסה להיות לפרטנר, בלא אמת וודאית משלי, של אף אחת, בלא שליטה על חוקי המציאות.

אבל ברגע שלא אסתדר עם עצמי לבדי מול האלוהים, יהיה לי מייד ברור כי אין בי יותר עוצמה ותועלת…
תוכל לעזוב את מקום הימצאותי, וללכת שוב לבד…

רשימתך מבהירה את עמדתך, כך חשבתי, שיש לך מספיק כלים לרצות בחיים, ולא אנסה לדעת את מה שידוע, תודה

שאיני יודע, וזאת תמצית הידיעה כולה.
ומכיון שאיני יודע – אני מפקפק בכל, בפרט בזה ש'יודע' .

"עפר היית ולעפר תשוב
ובכן הטוב עשה ונהג ביושר
ובעולם הבא תנחל אושר"
אבל אפשר גם:
"חכם, חייה היום,רגעי יומך נצל
מה ערך למחר -יבוא, מי זה יאמר?"

המוכיחים מעל לכל ספק את הימצאות רצון חופשי -זידוני- גם לעצמים. ממש כמו האבן שרגלך היחפה ניגפת בה, כמו הספר הכבד שנופל על ראשך,כמו כוס התה הרותח שנשפך על מכנסיך.

אבל התשובה פשוטה. מהבט זיוה. [= מלהסתכל בזיו שנוגה ממנה]

ומתחילה זאת עם הציטוט של אדוארד סעיד " אנו מנסים לבנות תרבות משותפת מעבר לערבים ויהודים כביטוי הנבואי עמיאל אלקלעי "
אבל השאלה הקשה היא איך יכולים לעשות זאת בללעדי היהודים ובלעדי חוב"ב ?
חוב"ב תבין שמבט אחד יכולים לשנות את העולם כולו ולא את המסך שביני לבינך….אני
חושבת שאתה לא יכול לשלוט ולהיות אחראי על העצבנות לך לכן אתה אפילו חלש……!!!!אז
אני יכולה להבין אותך דרך הדיבורים שלך…..

" נטלי "
תודה לך מכל הלב

תלמידתך ווטפה

בתלמידות פרטנר לויכוח..
אבל הוא ישמח להתעורר מחר בבוקר לעולם ששונה ע"י מבט אחד.במיוחד עם זה יהיה המבט של התלמידה ווטפה.ואם יסתבר לחוב"ב שהעולם לא השתנה. חוב"ב מבטיח לא להיות מאוכזב.

תודה על המבט, במקום הויכוח, היחיד שמחבר תמיד ביננו- בלתי-נתפש ואנושי עד כאב.
…אפילו עודד ישראלי נראה לווטפה כנותן סיכוי, אין מנוס- מאנליטיות מבטה: הוא לא יוכל להעלים את הנזק שנגרם לדעתו הנוקשה מלכתחילה.

מדברי ווטפה המפורסמים לעיל:

"הנפש מורכבת מצורות רבות של חשיבה.
…אם ביום מן הימים נתפוס חוט מחוטיה ונחזיק בו, ייתכן שנפגע במחשבות רבות או אף בעולם כולו.
לדעתי, ישנה בעיה בגילוי האמת מתוכניות הטלוויזיה – מה שראיתי אתמול שונה ממה שבתוכנית היום. זהו קרב על האמת. קשה אך אפשרי,
כי את האמת הוודאית אנו לא יכולים לשנות או לסתור!"

וגם, הבה לא נהיה "כמו מיני-סובייקטים של הכנסת שרוב הזמן לא מסכימים!.."

שבוע חדש

בוודאי ש"עודד ישראלי נראה לווטפה כנותן סיכוי"…

עודד ישראלי, ממש כמו "פסח בר-אדון" הפולני הנ"ל, קרא תנ"ך. ולכן הוא זוכר היטב שגם אבות אבותיו היו פעם "בדואים" רועי צאן, שנעו ונדו במרחבי הלבנט – ובכלל זה בנגב…

עודד ישראלי, למרבה ההפתעה, נהג בילדותו לבלות שעות ארוכות באהלי (או, נכון יותר: פחוני) הבדואים שנמצאו באחד הוואדיות שהיו סמוכים למקום מגוריו; הוא היה הולך עם הרועים אחרי עדרי הצאן ושומע את סיפוריהם; הוא היה הולך עם בני גילו ללקט עצים לחימום ובישול; וגם היה נהנה מאוד לרכב על החמור בדרך מן המעיין אל מתחם המגורים – כאשר הזדמן לו…

עודד ישראלי, כשהתבגר, הלך לצבא ושירת שם עם חברים בדואים, הוא תמיד עבד (ועדיין עובד) עם חברים בדואים, ותמיד היו לו ידידים בדואים וגם ידידות – ופעם, אף היה מקרה, שהיתה לו ידידה שהיתה קצת יותר מידידה – וכל המוסיף גורע…

לפיכך, ולאור כל-זאת, עודד ישראלי תמיד נותן תקווה ורואה סיכוי בהתקרבות בין יהודים ובדואים, אך בניגוד לנטלי, עודד ישראלי מבדיל בין הבדואים ובין הערבים היושבים בעזה – ואינו חושב שדין האחד כדין משנהו…
(ולא שאני מתנגד לתת סיכוי להפצת תורתו של ניטשה גם בעזה – אלא שאני רק סקפטי מאוד לגבי התוצאות, ואף מרשה לעצמי להתבדח על כך…)

ועוד הערה לגבי עודד ישראלי: מאחר שהוא מודע לניסיונות של אויביו לצייר אותו בדמות קולוניאליסט אירופי שאין לו שום קשר היסטורי למקום הזה, הרי שהוא היה מעדיף שנטלי תדון ותספר לתלמידיה על ההיסטוריה של בני עמה בחבל ארץ זה, ועל התפילות ושירי הגעגועים שכתבו בגולה; או לפחות שתדון עמם בסיפורי התנ"ך שכתבו כאן אבות אבותיה – על אברהם אבינו (המשותף), על יוסף ואחיו ועל דוד, שהיו רועי צאן, וכו' וכו' – וכל זאת במקום להפיץ בקרבם כל מני "פילוסופיות אירופיות", שנראה לי שהן רק מחזקות את הסטיגמה של "נטע זר" – ובטח ובטח שבמקום להפיץ בין אחינו ושותפינו הבדואים את תורתו ומשנתו של אדוארד סעיד, שתמיד באה בדמות תפוח אדמוני ומסוכר שבתוכו הרעל הקטלני…

ולסיום: תודה לווטפה על ההבנה, החיזוק, והכוונות הטובות; אני מאחל לך בהצלחה בלימודים ובחיים בכלל, ומקווה שיום אחד גם מורתך תצליח להבין אותי כמוך (ואם לא, אז אולי תסבירי לה – שהרי כלל מפורסם הוא שגם למורים מותר ללמוד מתלמידים…)

טרדה את מנוחתי השאלה למה, לאלף אלפי עזאזלים, נערה בדואית חביבה מהנגב מצטטת לי פתאום את אדוארד סעיד – שעוד מתייחס לחברו "עמיאל אלקלעי" (פרופ' אמריקאי ממוצא יהודי הנמנה על חבריו של סמי שלום שטרית ועל ההולכים בדרכו – שגם חתום על עצומה לשחרור טלי פחימה). וככה – בין הזכרות במשנתו הדו-לאומית של מרטין בובר, לבין עיון במשנתם של סעיד ואלקלעי, פתאום הבנתי!!!…

הסיבה שאת באת להגן פה על מוני יקים, במסגרת הדיון על הכוזרים, זה לא סתם כדי לפייס "אדם עצבני וממורמר", אלא בעצם בגלל שאת תומכת בתורתו!!!… למעשה, כשהזכרת לו שהוא יושב בצרפת בזמן ש"אנחנו אנשי מעשה", את התכוונת שאת עובדת בפועל למימוש התורה והמשנה שהוא מטיף לה – חיסול המדינה היהודית!!!

אני לא מוצא הסבר אחר לכך שאת לא מצאת לנכון להדגיש את מוצאם המיוחד של תלמידיך, ובחרת לכנות אותם פשוט: "ערבים"; ואני גם לא מוצא הסבר אחר לכך שנערה בדואית חביבה מצטטת לי פתאום את משנתם של אדוארד סעיד ועמיאל אלקלעי דווקא (עם מה, ריבונו-של-עולם, את שוטפת להם שם את המוח, תגידי?!?)…

עכשיו אני אשאל ברצינות ובפשטות נטלי, ואני מקווה שתגידי לי שאני תועה… האם את, נטלי, תומכת בביטול המדינה היהודית והקמת מדינה דו-לאומית במקומה?!? האם את תומכת במשנתו של מוני יקים ואדוארד סעיד ושות'???!

זו שאלה פשוטה וישירה, בסך הכל, ואני מקווה לא לקבל תשובה לירית…

כל עוד לא מדובר במקצוע שאתה בקיא בו. עודד הבוקע מביצת השתלטנות המחוממת, ייסלח לך חוסר-הידע.

אביא שם נוסף לכבוד ההשתללות הזו שלך בהכרזות
פוליטיות ריקות ובלתי-לגיטימיות בדיון פילוסופי – מוזיקאי מנצח בתיזמורת האופרה של ברלין דניאל ברנבוים, ידידו של אדוארד סעיד, כל מטרותיו של הישראלי הדגול הזה הומניות מדרגה שלא תוכל להגיע אליה בדרך שבה אתה צועד!
בשבת הראו והשמיעו מוסיקה של התזמורת שמורכבת מיהודים ישראלים וערבים פלסטינאיים, האיש קיבל םרס נובל בשנת 2005 על מפעל חיו כאמן ותרם כל כספו לפיתוח התרבות המוסיקלית בארץ- ליהודים ולערבים מרמאללה באופן שווה.

לידיעת הקוראים, מלבד הפילוסופיה, אני מלמדת תולדות האמנות והציור, ובמסגרת שני המקצועות, לפי תכניתי האישית והבלעדית, מרבה להראות תמונות וסרטים על סיפורי תנ"ך, בכך, כל סיפוריי וניתוחיי מהודרים לנצח בעוצמת המקור המקראי!
וגם משווה עם יצירות האמנות הפלסטית והשירית של המאה ה-20 במגוון אפשרותיה ודרכיה להבעה הרגשית.

לכן, אוהבים אותי תלמידיי מכל הסוגים ,מכול הגזעים.
מזימות של אנשים חסרי אופק אמנותי אינן תופסות בדייון האינטלקטואלי כפי שאנו מנסים לפתח כאן.
עודד מוזמן להשתתף במחקר לפיתוח החשיבה הפילוסופית, אך כל עוד אינו חורג מנורמות ההתנהגות שנקבעו על יד קו המחשבה ההומנית.

בדגש לאלי אשד: זו הפעם השלישית שנעשה כאן שימוש בהכרזות פוליטיות, במטרה לפגוע בכבוד של מנחת פורום הפילוסופיה בבית ספר הנועד לשני העמים.

ההתנצלות לא תועיל הפעם.

וכדרכו קצת מפקפק במידע שהוא מקבל – מתי בדיוק וממני קיבל פרס נובל דניאל בירנבוים.ובאיזה שנה. אם חוב"ב לא טועה -והוא לא- אז פרס נובל ב2005 קיבל ישראלי בשם אומן, שנדמה לחוב"ב שדעןתיו הפוליטיות הפוכות מאלו של בירנבוים.
חוצמזה – יכול אדם להיות גאון מוסיקלי אך טירון פוליטי ודעותיו הפוליטיות שוות בערכם
לדעותיו של זה שאפילו לא יודע לאיית את המילה מוזיקה.
וחוצמזה נדמה לי שנטלי הכניסה דעות פוליטיות בפוסט האחרון.
אבל חוב"ב לא מבין בפילוסופיה ומוסיקה ותולדות האמנות. רק בסיכות.

לדעתי, תגובותייך ובמיוחד האחרונה מבזות את הפילוסופיה במבחר דברים נפוחים ורדודים שנשמעים עמוקים ובהתהדרות אין סופית בציטוטים ובשמות של פילוסופים מפורסמים.

העובדה שאת זורקת שמות וציטוטים של פילוסופים גדולים באויר ללא הפסקה לא מראה שאת חכמה, אלא להיפך – מראה שצריך שתהיה אינטיליגנציה בסיסית לפני שלומדים (ומלמדים) פילוסופיה.

אבל מה, על רוב האנשים השכנוע העצמי העמוק שלך כן עובד. את מתפארת בשמות כגון ניטשה ושפינוזה ואכן יש אנשים רבים שמתרשמים מזה וחושבים שאת חכמה. אני לא.

שלום זה טוב וילדים זה טוב, בזה אין ספק. וחינוך ילדים בלימודים הומנים זה אפילו דבר נהדר. אני רק לא בטוח שאת המורה המתאימה לפילוסופיה. לימוד פילוסופיה לילדים בדואים, ערבים או יהודים במדינת ישראל זה משימה רגישה ומורכבת הרבה יותר ממה שאת חושבת, ודורשת מחנכים הרבה יותר מוכשרים ומנוסים ממך (או ממני). הייתי ממליץ לך ללמד ציור ואומנות בלבד.

אגב, אין צורך להתפאר בכך שהילדים אוהבים אותך. זה מצויין, כמובן, אבל זה בהחלט לא המדד היחיד להצלחת המורה.

עצם זה שהבנות מעלות בפני כולם את מחשבותיהן ואת אשר הן לומדות זה רק מעיד על אומץ ליבן ולצורך כך חשוב לתמוך בהן ולעודד אותן ובמיוחד במורתן גב'נטלי שעושה עבודת קודש בתחום חדש במגזרזה

על הפילוסופיה ללמד לשאול שאלות. לא לתת תשובות פסקניות.
על המורה לאמר שיש דרכים הרבה -לא להתוות דרך או כיוון.
אם המורה אהוב – עליו לשאול עצמו היכן טעה.

מקבלת את ההערה- לא ניתן ללמד דבר באמצעות פסקאות תלושות, גם אם הן נראות חזקות בחינת החכמה שטמונה בהן,
אך גם לא ניתן ללמוד באמצעות פסקאות בלבד,
לכן, כאשר הבאתי לעיני המשוחחים את הקטעים הבודדים מהספריה שאספתי וליקטתי להוראתי היום-יומית, בעצם הסתמכתי על יכולתכם ללמוד את המשך הדברים לבד- הלא זו הכוונה של לימוד פילוסופי כמו גם כל לימוד אחר?

בנוגע לעלבון שהסבתי לכל מי שקרא ולא הרגיש בנוח מכך שהוא לא מכיר דרכים ללמוד על הוגה מסויים באופן עצמאי, ואילו אני רק מגרה את מוחו ולא עוזרת כלל, כאילו מנפנפת בסוכריה מול אדם רעב, – התנצלותי העמוקה על כך ולא אעשה זאת שוב ללא רשות השואל.

אולם, לכל מי שמתיימר ללמד ילדים, בייחוד במקצוע הומאני, אכריז שוב בתחושת הזדהות נצחית עם מורה, כנסו להכשרה בנושא ועברו לפעולה עצמאית, ורק אחרי שתתעמקו במקצוע ההוראה, לפחות, באותה מידה כפי שלמדתם מקצוע שבו אתם עוסקים, תוכלו לעלות רעיונות לתיקון והשערות על סגולת המורה והמחנך.

בינתיים, תנו לתלמידים לשפוט, זו העבודה העיקרית שלהם בגיל הזה…

וגם הרושם של נפיחות המושגים של מישהו אחר, לרוב נובע מאדישות האדם למושגים אלה, אז הפיתרון- לא לקחת את זה קשה, לא בכל גיל לומדים אגדות עם ולא בכל מצב עוזרים המיתוסים לעבור את הכביש.

בכל אופן, כל המעוניין להתרגש מחכמת הוגי הדעות, מוזמן לשיעוריי, מכל הלב.

נוכל גם למצוא לכם מורים אחרים מקבוצת עמיתיי הצנועים.

תיקון טעות- ברנבוים קיבל פרס ישראל, ולא נובל, אם אני לא דייקתי, זה לא אומר שלאיש לא מגיע הכבוד המלא!
יתירה מזו- לחוב"ב אומר ולארז אצהיר, כי לא מעניין אותי החלק הפוליטי כלל, כי אין זה מקצועי!
הצד האנושי, המעשי, ההומאני מעורר בי עניין , וכל זאת כדי ללמוד מכך לעבור לשלב הבא – להרמוניה,
ככל שזה אפשרי ולא פוגע ברגשות האחרים.

ברנבוים לא זכה בפרס ישראל. .
מגיע לו כבוד כלכל אדם. מגיעה לו הערכה לכישוריו המוסיקלים. דעותיו הפוליטיות שקולות שוות ונושאות אותו משקל כמו של מוכר הסיכות. ההבדל יש לו במה יותר גדולה להפיצם. זה לא עושה אותם נכונות. על מוסיקליות והומניות יש לחוב"ב השגות עם בסיס היסטורי…
דווקא אגדות חוב"ב אוהב במיוחד. אבל יש הבדל בין לאהוב אגדות לבין להאמין בהם.

עם מורה ופילוסוף טועה ומטעה פעמיים במידע טריויאלי המשמש לו דוגמא ומופת, מי יערוב לשומע לקחו שלא יטעה הפילוסוף בדברים עמוקים מעט יותר? .
מעולם לא הזיקה צניעות למורי-הלכה,
מחכמת הוגי דעות לא צריך להתרגש – צריך להבין לוגית. וכאן המכשלה של הפילוסופית-משוררת.

תשובה ישירה לשאלתי הפשוטה לא קיבלתי, רק
הסתתרות מאחורי הטענה שמדובר ב"פילוסופיה" ורוחניות, ולא "פוליטיקה זולה"…

אז ככה: אדוארד סעיד זה לא פילוסופיה, זה פוליטיקה ותעמולה פוליטית נטו (מדובר בחבר ותיק באש"פ שאפילו התנגד להסכמי אוסלו בטענה שאין לעשות שום פשרה שבמסגרתה תתקיים מדינה יהודית) – וכך גם דניאל בירנבוים הוא פוליטיקה (האיש האנטי-ישראלי הזה רגיש נורא לסבל של פלסטינים, אבל משום מה נורא חשוב לו שהתזמורת הפילהרמונית הישראלית תנגן דווקא וגנר – בכל מחיר, ולמרות התנגדות ניצולי שואה).

השמות הללו לא מרשימים אותי – אלא להיפך – וגם פרס ישראל (שקיבל גם בובר, אגב) זה כבר מזמן לא אינדיקציה לכלום – לפעמים אפילו להיפך…

בנתיים מה שאני רואה זה מורה שדוחפת לתלמידים שלה חומר אנטי-ציוני-שמי של אנשים השוללים את זכות היהודים למדינת לאום משל עצמם, ובמקום לקרב לבבות היא דווקא עוזרת לאויבים הכי גדולים שלנו לסכסך בין לבבות שהיו פעם קצת יותר קרובים… הטענה שמדובר "רק בפילוסופיה" או באיזה גאונים מוזיקלים לא מרשימה אותי בכלל, ואני נזכר בכל מני אינטלקטואלים ופילוסופים שתמכו בנאצים – ושחלקם נזכר פה בשרשור לעיל…

הפעם, אגב, גם את חוש ההומור קצת איבדתי…

ברנבוים ל א קיבל פרס נובל. ברנבוים ל א קיבל פרס ישראל.
וערכן של דעותיו הפוליטיות זהות לזה של מוכר הסיכות. רק בגלל הבדל הכשרונות, והחשיפה התקשורתית, יש לברנבוים במה.
אם יש לו שומעים אצלנו [פרט למוזיקה] אני בספק.

מה בין פילוסופוס לדמגוג?
לפילוסופוס כל השאלות,לדמגוג כל התשובות.
הפילוסוף מוכן לשמוע כל אדם -כולל את זה שאינו מסכים איתו.
ולעומתו הדמגוג בוחר את אוהביו ואת יריביו. -דעותיו משמשות לו קנה מידה – ומי שאינו מסכים עימדו. דעותיו הכוחניות לא נחשבות..
יש עוד הבדלים, אבל למה לכם….

לתקוף את נטלי על פוליטיקה מאחר שכל הדיון שלה רחוק מפוליטיה ואקטואליה עדכמה שרק אפשר.
בכל מקרה הנושא החשוב כאן הוא לא פוליטיקה אלא פילוסופיה שהיא לא פוליטית מעצם ההגדרה ( אם כי היא יכולה להיות אם מעוות ).
ומה שחשוב כאן זה המיזם החשוב להציע משהו מטעמה של פילוסופית המערב לצעירים בדוים .
לעניות דעתי בהחלט מן הראוי היה להציג פרוייקט כזה גם לצעירים יהודים ולא בדוים ולשלב תוכו גם פילוסופים ערביים כנמו אבן סינה ואבן חלדון שיש הרבה מה ללמוד מהם היום לא פחות ממה שאפשר ללמוד מאפלטון ואריסטו . .

אבו חלדון – אקדמות להיסטוריה הוא היסטוריון ערבי ולא פילוסוף.
אין שום רע – להיפך בלימוד ההיסטוריה. רק מהשיח שעלה כאן נראה היה שלא מיחסים חשיבות מספקת להחיסטוריה, והיו גם שמנסים להינתק ממנה.
הכל פוליטיקה. -זה לא קשור למפלגות- זה קשור לדעות והשלטתן.
עוד יותר טוב ללמוד פילוסופיה – אם מלמדים לוגיקה. אם מלמדים ל ש א ו ל. ברגע שנותנים תשובות. הפילוסופיה הנעלה ביותר היא פוליטית מהדגם הגרוע.
הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות..
ואישת אני פוחד מאנשים שמדרבנת אותם 'שליחות'…

מכל מלמדיי השכלתי: לשאלה על צורות לימוד – על סמך הסקירה ההיסטורית-כרונולוגית הן של האירועים חן של התגליות הגדולות, כפי שאפלטון היה תלמידו ואף הביוגרף של סוקרטס ואריסטו- תלמידו של אפלטון, וכל ממשיכיו, כולל הפילוסופים הערביים(אבן רושד, אבן סינא וההיהודים(רמב"ם, שפינוזה, דרידה), והנוצרות כולה, נלמדים בתור מייצגים של השקפות עולם ייחודיות, על פי תכנית הלימודים המוצעת בישראל ובעולם.

אני מלמדת מתוך כל פילוסוף בולט, בדגש לניתוח לוגי, כמו כן התכנית שבחרתי נקראת "לוגיקה" בשל העדיפותי חאישית. בארץ לרוב מלמדים לוגיקה רק באוניברסיטאות.
אוכל לנסות לספק כל מידע אם השאלה קשורה לפילוסופיה ותופיע במפורש.

לגבי העיוות – כל תיאוריה ניתנת לפרשנות ולזייוף הכוונות, אולם דווקא, הדרך של שאילת השאלות וקבלת כל תשובה כאפשרית לדיון היא דרכה ייחודית של הפילוסופיה, כל עוד, ישנו קשר לחשיבה אנושית בכללותה.
כלומר, כל גבול גורע, כל הגדרה מוחלטת לוקה בחסר.
הפילוסופיה של המדע, למשל, לא מצליחה להיכנס למסגרת אחת בלבד, לכן אינשטיין המטריאליסט, אחרי שגילה את תיאוריית הייחסות שלו, הלך רחוק יותר ולשם כך למד את החלק האידאליסטי שמייצגו הבולט בתקופה החדשה היה ברקלי ( הדגש באידאליגם הושם לרוח, עד לביטולו המוחלט של החומר שנעשה על ידי ברקלי).
שיעור מסוג מודרני יתנהל בתיאטרון יפו, -27 לחודש

צריך לשים לב שהמתקפה על נטלי בנושא פוליטיקה הופיעה כאשר אחת מתלמידותיה ציטטה לעיל את אדוארד סעיד (שמזכיר את עמיאל אלקלעי).

יש להניח שלא סתם התלמידה ציטטה את אדוארד סעיד, אלא שמישהי שאנו מכירים עשתה לה היכרות איתו. ובהחלט יש לשים לב, שכאשר מנפנפים בפניהם של ילדים בדואים רכים ותמימים כל מני "סוכריות" (כדברי נטלי) כמו אדוארד סעיד, אלקלעי, בובר וכד' – ועוד מציגים אותם כ"פילוסופים" דגולים יחד עם סוקרטס ושות' – אזי הילדים הללו גם הולכים וקוראים עוד דברים שכתבו אדוארד סעיד ושות' – ולכך כבר עשויות להיות השלכות פוליטיות מרחיקות לכת ובלתי נעימות בעליל…

מילא "אדוארד סעיד כפילוסוף" באיזה ערב של הוגים ואנשי רוח עם תלמידי פילוסופיה מתיכון ת"א באולם תיאטרון יפו. אבל תכנית חינוכית הכוללת חומרים של אדוארד סעיד – האנטי-ציוני והאנטי ישראלי – לילדים בדואים בנגב, זה כבר נשמע מדאיג מאוד…

ברם, אני מניח שהכל נעשה מתוך "רוחניות נאיבית" ולא בזדון, ושנטלי באמת לא מבינה מה הסכנה במה שהיא עושה…

מתוך ההנחה שנטלי כן מבינה מה טוב ומה רע, והתלמידים מצליחים לקרוא דבר מסובך בצורה מודרכת מתוך ההשקפה שצריך לדעת את הרע , ולחפש בתוכו את הטוב הבורח, נראה שאין מישהו שיעשה את מה שעשו הפדגוגים ההומנייים כמו ינוש קורצ'ק, וגם אליו באו אנשים ואמרו בזמנו שהוא מלמד וכותב סיפורים לילדים על ההומניות של המפלצות אפילו, ואחרי זה יוצאים תלמידיו החוצה ורואים את האמת המרה.
ומה ענה לזה? ליווה אותם עד הסוף… אך אמר כי זו הפעם האחרונה שזה קורה ובדרך המשיך לספר סיפורים נאיביים…. נאיביות נצחית לא הפריע לו להציל את נפשם של הילדים, כשהעולם החליט להשחית את גופם.

למי לתת אמון- למספר סיפור אנושי גם על אלה שלא הכל אצלם טוב בתקווה הנאיבית שכך עם הזמן העולם יהפוך לסיפור טוב אחד, וידע להתנער מהמטעה והפוגע,
או להסתגר עם אדם שמלמד לסתום פה לכל מי שטועה , כמו אדוארד סעיד, מסתבך בתיאוריות שלו , אבל שיש לו גם דעות ברורות לכיוון הטוב.
מי יעזור לילדים לברור מתוך כל מה שיפול לידיהם את החשוב לחיים?
נראה, שבתגובות לעיל המשוחחים לא לוקחים בחשבון את הניסיון ההיסטורי של אלה שהיה להם חזון פדגוגי, חסר לנו אמון וכבוד, אני לא נהנית מחובבנות!

נזכיר גוי חביב בשם וולטייר שאמר שאינו מסכים לאף מילה של יריבו, אך מוכן לתת נפשו בעד הזכות של ביריב לאמרם.
זה בגלל ששניהם היו ג'נטלמנים.אירופוצנטרים ואליטיסטים.
היום כל ה'פוסטי'ם היו שמחים לקחת את נפשו כדי שיהיה להם מתנגד אחד פחות. הם היו מוכנים לתת את נפשו בעד זכותם לאמר את דברם.
ועצת חברים. זכור את אשר אמר טוסבראהינדי – הדרך להבנה תלויה במשפטים קצרים.
המרבה במילים מרבה במהמורות לפני הקוראים.

מעוניין בסיכות? יש מבצע מכירת הפסקת הסערה שלא-הייתה.

את ה'אנדרסטיימנט' של הנטלי.
"הנצרות כולה"
"לספק כל מידע…"וגומר

ואין לי אלה לברך, אשרי הדור שכאלה הם מוריו. ולמה היצר-הרע מזכיר לי את דברי טוסבהראהינדי המרושעים, כאשר חגב עומד על גב ענקים, והשמש בזוית הנכונה לא נבדיל בצל המוטל היכן נגמר הענק ומתחיל החגב.

וחוב"ב ממשיך בעסקי הסיכות. כרגיל.

קודם כל, כעולה חדשה שבאה לארצנו מן הארצות האנגלוסקסיות (ניחשתי לפי השם) שבהן מוכרת יותר שיטת חשיבה ראציונלית-לוגית-ביקורתית אמיתית, רציתי לברך אותך על שיבתך למולדת… אכן, הרבה דברים יפים וטובים יש כאן, אבל ממש לא כדאי לסמוך על כך שאנשים שונים ידעו להבדיל בין טוב לרע – לא מורים, לא תלמידים, ואפילו לא רמטכ"לים, שרי ביטחון, ראשי ממשלה, ונשיאים…

חוצמזה, אם את כל-כך תומכת ומאמינה ביכולות המופלאות של המורים והתלמידים להבחין בין טוב ורע, וכל-כך מתרעמת על "סתימת פיות" – מדוע שלא תמליצי למשרד החינוך להכניס קצת מהגיגיו של רבי מאיר כהנא הי"ד לשיעורי הפילוסופיה?!? הרי לאיש יש מורשת פילוסופית-חברתית יחודית מאוד, וחבל לפספס גם את זה…???

אני, אישית, חושב שללמד אדוארד סעיד זה כמו ללמד את כהנא וגרוע מזה – ולא כמו ללמד "סיפוריפ נאיביים של יאנוש קורצ'ק". ואני אישית לא סומך על אף אחד, ובעיקר לא על כל מי שקשור למערכת החינוך, ול"בעלי החזון הפדגוגי" – שה"נסיון ההיסטורי" של העשורים האחרונים מראה שעד כה הם דרדרו את החינוך ואת נוער לעבר עבריי פי-פחת…

והרי, כל שיטת חינוך "מהפכנית-חדשנית-ליברלית" שהאמריקאים ניסו ונכשלו איתה, הפדגוגים הללו מחלצים מפח האשפה הבין-לאומי ומביאים אותה לפה, ומסתבר שגם "פילוסופי חדשים" כמו סעיד, שנזרקו מזמן למזבלה של המערב, מחולצים, נשטפים, ומיובשים, ומובאים לכאן בתור פילוסופיים מהפכניים חדשים, מלאי "חזון" ואופנתיים…

בקיצור, לתלמידים של נטלי אני אומר פה שידעו טוב טוב שאדוארד סעיד הוא נחש ארסי ומרושע שמתחפש ל"הומניסט" ול"קורבן מסכן". אני מפציר בהם לא לקחת אותו ואת כל מה שהוא אומר ברצינות – ושוב: לקרוא את הביקורת שנכתבה עליו ועל תורתו:

http://www.kivunim.org.il/article.asp?id=34

(אני בספק אם נותנים לכם לקרוא את זה, למשל, בחומר של בית ספר)

ומומלץ מאוד לקרוא – אם כי אני רואה את הדברים בצורה בוטה ונחרצת יותר:

לי אדוארד סעיד מזכיר את אותם בארוני סמים ממולחים שמפיצים את הרעל שלהם תחת כל עץ רענן, וליד כל בית ספר – אבל לעולם לא יחלמו להשתמש בו בעצמם…

לדעתי, ה"הומניזם", ה"סובלנות" ו"קבלת האחר" שהוא מטיף להם זה מבחינתו רק רעל שהוא מטפטף למערב כדי להפוך אותו לטרף קל ונוח יותר עבור אלו שלמען "נצחונם ההיסטורי" הוא באמת נלחם – שאינם מאמינים בדברים אלו כלל וכלל…

למען האמת, לדעתי, סעיד אינו שונה מכל אותם מחבלים שמפוצצים אוטובוסים ויורים רקטות על בתי ספר – אבל רצים ביללות ל-CNN כל פעם שאיזה ילד פלסטיני נהרג בטעות… הוא אינו שונה מבן-לאדן שביכה את השייח יאסין במילים: "איך יכלו היהוד להרוג זקן מסכן על כסא גלגלים"… והמוסר שהוא מטיף לו זה, מבחינתו, רק חולשה מערבית שהוא יודע לנצל עד הסוף – קצת יותר בתחכום ואלגנטיות מאותן "מקוננות" שהציב סדאם חוסיין על הריסות הבתים בבגדד…

קרא, לא הבין מילה.,טוב ברור שפילוסופיה זה דבר סתום מאוד, וגם מנוסח בצורה מסובכת.שלא מיועד לכל אחד.
ניחא ילך לקרא על טנטרות. אולי שם יבין את הכתוב.
בהצלחה בלוגיקה. ונדמה לן שבמקביל ללוגיקה לימדו גם דקדוק,וגם תורת הנאום – או כתיבה בהירה…

זה חסר לכולנו.
יום בהיר אחד נישאר מאחור בשל היהירות הכפייתית כלפי מתחילים חסרי ניסיון. את הביקורת תפנו לדוגמטים מנוסים.

שבת סיזיפית שמשית

וגם נזכר. כה אמר טוסבראהינדי הקדוש." יפה דרכה של צניעות על היהירות. ואתם חושו ולימדו ממוריכם צניעות מהי, רק אל תקשיבו לדבריהם – התבוננו בהתנהלותם…"

ועוד אמר טוסבראהינדי לנוהים אחריו" רוצים שיבינון אתכם? קצרו בדבריכם, סגננו אותם, דברו בבהירות ולא בפיוטיות. זכרו שהאסוציאציות שלכם אינם אלה של זולתכם"

ועוד אחר טוסבראהינדי " המנעו משימוש בשמות גדולים, ממילים מפוצצות, ממושגים הרי-משמעות דוגמטית."
ולינוקא השואל הסביר טוסבראהינדי שעבודה סיזיפית היא עבודה חסרת תוחלת, מיותרת, לא נגמרת. כמו שאמרו בעברית הישנה חבל על הזמן.

כי כה אמר הנביא מנישאפור – וכל אדם כדאי שילמד ממנו:
"אני מיטיב לדעת מה אני. אולם האם לך נאה עלי להתנפל?"

במוצ"ש מתחיל המסחר בסיכות. בבאסטה מימין.

ב-29 לאפריל-יום שלישי, ייתקים כנס ארצי לתלמידי פילוסופיה, גם נציגים מבית הספר שלנו מגיעים.
למתעניינים בתחום – אתם מוזמנים לשמוע הרצאות עם תלמידי הארץ באולם של בית-הספר למדעים ואמנויות, ירושלים, מהשעה 10 עד 11:45 לפי הסדר:

דר' מיכאלרובק- מפנומנולוגיה לאתיקה,
דר' פנחסאיפרגן- מדוע אנו זקוקים למישהו אחר?
דר' אורון שגריר- קריאת מחשבות.

מהשעה 12:30 עד השעה 15 עבודה בקבוצות, מליאת סיכום והכרזה על הזוכים בתחרות החיבורים בפילוסופיה.

לכתבים – חומר מיוחד לרשימה.

לכולנו בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twelve − 5 =