web analytics
קטגוריות
תרבות

כמה מילים על פרס ראש הממשלה לספרות .

 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהרון מגד חתן פרס ראש הממשלה לספרות.

אתמול התפרסמה ההודעה על הזוכים בפרס ראש הממשלה  לשנת 2007 וברכותי לכולם .

ובין הזוכים ראויים לאיזכור  מיוחד כאן הסופר הוותיק ביותר של המדינה אהרון מגד  שכתבות שונות הופיעו עליו באתר זה לאורך השנים .

 הסופרת רות אלמוג שבין השאר חיברה את  הספר המעניין מאוד "האגם הפנימי "  וגם כמה ספרי בלשים . .

 המשורר המבקר והמתרגם משה דור שבאתר זה תופיע עליו כתבה בעתיד

 שכנתי סופרת הילדים והעורכת  הוותיקה   נירה הראל. שהתפרסמה בין השאר הודות לכתב העת "פילון " שבימים אלו יוצא לאור מחדש .

 שגם עליה תופיע כתבה באתר זה בעתיד.

כל אלה  בכל אופן הם  דמויות מוכרות וותיקות בעולם הספרות .

ואני שמח לברך באופן מיוחד  דמות חדשה באופן יחסי בעולם הספרות את המשוררת דבי סער שנחשפה בפעם הראשונה  בפני הציבור באתר זה שבו פורסמה כתבת הביקורת הראשונה והמקיפה ביותר עד כה   על ספר השירה המיוחד והראשון שלה   "תופרת מילים " ואפשר לראות בה  בגדר "תגלית "של האתר  ..

דבי סער היא גם  משתתפת קבועה במופע "דיבוק צא  " . וכתבה עבורו שיר יוצא מהכלל בשם "מיתת כלולות "

ברכותי לדבי  ולכול שאר  הזוכים . .

.

זוכי פרס ראש הממשלה לספרות 2007

ראו עוד על הזוכים

אהרון מגד וחנה סנש

וגם על אהרון מגד

 

דבי סער נכנסת לעורם של אנשים 

שושנה ויג על דבי סער

מופע "הדיבוק צא " בהשתתפותה של דבי סער  

יואב איתמר על המופע

שיר של דבי סער ממופע "צא דיבוק צא "

 

דבי סער כלת פרס ראש הממשלה לספרות 2007

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

12 תגובות על “כמה מילים על פרס ראש הממשלה לספרות .”

בטח אתה מחכה לשבת בוועדה, מעניין איך היית אתה קובע למי מגיע פרס "ראץ הממצלה"
חחחחחחחחה

ברכות חמות לדבי סער על זכייתה בפרס
מגיע לך
בטוחים שתזכי בעוד

לא רק אלי גילה אותך
אנשים שקיבלו את ספרך אהבו אותו מאד
שמעתי גם ששירייך הולחנו
בהצלחה
מחכים לספר הבא

אולי כדאי לציין כאן ששמשוררת קודמת שהתגלתה על ידי והתפרסמה מאוד מאז היא סיון בסקין .
עכשיו נשאלת השאלה :מה זה "לגלות " סופר ?
הסופר הרי מגלה את עצמו תחילה או שהוא מתגלה בידי קהל הקוראים ?
בעולם הספרות למונח "גילוי " יש לו כמה משמעויות " .
המשמעות האחת היא הפרסום הראשוני של סופר -משורר ,והכוונה לרוב היא סכתב העת שפירסם את
השיר הראשון שלו או הסיפור הראשון שלו .
וכך למשל יעקב בסר עורך עיתון 77 יכול היה לטעון שהוא גילה את שמעון אדף שפירסם את שירו הראשון בעיתון 77
מנחם פרי יכול להתגאות בגילוי של אין ספור סופרים ידועים היום שפירסמו את ספריהם הראשונים תחת עריכתו .
זאת משמעות אחת .

היא בוודאי אינה נכונה למשוררים שהחלו לפרסם באינטרנט .
המשמעות השנייה של "גילוי " היא בידי מבקר ספרותי שמסב את תשומת לב הקוראים שהנה מבין אלפי היוצרים שמפרסמים באינטרנט או בשוק הספרים יש יוצר מיוחד במינו שמן הראי לשים אליו לב .
וכך גבריאל מוקד היה הראשון שהסב את תשומת לב הקוראים שיש משהו מיוחד במשוררים כמו דוד אבידן ויונה וולך במאמרי ביקורת שכתב .
וכך גם לגבי יוצרים רבים אחרים . שלעיתים הוא גם היה הראשון שפירסם אותם בכתב העת שלו "עכשיו " וליעיתים לא .
סיוון בסקין הייתה עוד משורת אחת מני רבים באינטרנט אחת מהאלפים שפירסמו ב"במה החדשה " " .
עד שקראתי את יצירותיה והחלטתי שהיא "ראוייה למאמר ביקורת גדול על יצירתה .שיסב את תשומת לב הקוראים ליצירתה .
ומהבחינה הזאת "גיליתי " אותה מבחינת עולם הביקורת הספרותית בכך שהפניתי את תשומת לב הקוראים אליה לראשונה .
בעקבות המאמר שפירסמתי עליה באינטרנט מגזין השירה "הו " החל לפרסם את יצירתה והיא הפכה לידועה בעולם השירה כולו .
וכך היה גם עם דבי סער שפירסמתי עליה את מאמר הביקורת הראשון .

שיש משהו מיוחד בדבי סער
אבל …

יש הבדל בין כתבת ביקורת מקיפה ופרטנית שמסבירה במה המיחד במשוררת החדשה ובין איזכור בפורום שכמוהו כמכתב קוראים של קורא אנונימי שאינו יודע לשים את האצבע על מה שמיוחד במשוררת מעבר לכמה מילים .
גם לפני שגבריאל מוקד החל לפרסם מאמרים על יונה וולך ויחודיותה היה מקסים גילן שכתב עליה בכמה מילים והיו מכתבי קוראים נלהבים שדיבור עליה ( כמו על משוררים אחרים ) למוספים הספרותיים
אבל זה אינו בגדר גילוי אמיתי .
גילוי אמיתי הוא היכולת להסביר לקורא למה ומה המיוחד במשורר המוצג לפניו לראשונה .
בכל אופן כל הכבוד לרוגי ששמה לב
שיש משהו מיוחד בדבי סהר .
זהו אינו בגדר "גילוי " אמיתי לא יותר מהתגובות החיוביות והשליליות שהיו בפורומים שונים לשיריה של סיון בסקין כאשר החלה להתפרסם
לא יותר משעצם פרסומה במגזינים ספרותיים בדפוס ווהתגובות והמאמרים עליהם היו בגדר "גילוי ".

אבל זה גם כן דבר חשוב למשורר

ולא נועד לביקורות שירה, ואני לא סנגורית של רוגי. רק ציינתי עובדה כרונולוגית.

ודווקא כן מישהי ידעה לשים את האצבע על מה שמיוחד במשוררת מעבר לכמה מילים.

דוגמאות מהפורום?

תאריך : 12/05/06 15:41
מחבר/ת : ruGGatka

ככה אני רוצה אותך / דבי סער©

אֲנִי מֻצַּעַת תַּחְתֶּיךָ

סַעֲרוֹתָי פְּרוּעוֹת

פְּזוּרוֹת עַל לִבְּךָ

פְּחָדַי סְתוּרִים

בַּסֶּדֶק הַצַּר שֶבֵּין הַמִּזְרָנִים

_________________
פורסם ב"עִתון 77", גִּליון 269, יולי 2002

***********

אמנות!

מילים אחרים: מה יסייעו כל מילוני-הטכנאים שבעולם למי שאינו מבחין ברמז, בסוד, בשיעור עוצמת הוירטואוזיות המושלמת בשימוש במילות-העברית.

תגיד לאלף איש אקראיים שמישהי מוּצַעַת להם או תחתיהם – ומה יבינו?
שלפניהם ה צ ע ה כלשהי. אולי אפילו שמדובר בעיסקת חליפין.

כמה מהם יעלו בדעתם שהמישהי הנ"ל מוצעת תחתיהם מלשון מ צ ע ?!

תגיד למיליון איש אקראיים שסערותיה פרועות. גם אם תדגיש את תנועת ה- SA – – –
מה יבינו?

איך לא: כמובן ששׂערותיה הן הפרועות.

וגם להיפך:

תגיד לרוב-אוכלוסיה שהפחדים שלה סתורים – אופס: אכן כבר יש סיכוי סביר שייטיבו להסביר מה פשר הפחד הסתור.

ברם כמה מהם יתהו, בינם לבין עצמם, אם לא נרמז כאן בכלל לפּחד שהוא סתוּר מלשון סתרים?!

ומה באמת המשמעות של 'בַּסֶּדֶק הַצַּר שֶבֵּין הַמִּזְרָנִים':

צר שהוא הפוך לרחב?!
או סדק צר במשמעות מצוֹר, שהוא צר על מה שצר, הבינו, כפי שצבא צר על עיר?
אויב?
ולמה: הלנו היא או לצרינו?!

ואולי הסדק צר כמי שצר מלשון מי שמעצב ונותן-צורה.
נסה לקרוא מעט אחרת, דהיינו בַּסֶּדֶק, הַצַּר שֶבֵּין הַמִּזְרָנִים.

אולי בכלל הוא צר בבחינת מֵצר, מלשון צער.
צר לי וצער לך.
גם זה כבר קרה בין המזרנים.

*****

ופְּזוּרוֹת עַל לִבְּךָ, הא?
פזורות כי מפוזרות?!

יש מי שיבין אחרת,
גם אם יעדיף מכל נדחי ישראל ומכל פזורות העם, אפילו רק פזורה אחת בלבד על לבו.

*****

הו, כמה טובה הטכנאות הקטנה –
שבלעדיה איך נדע את שיעור הארכיטקטורה הגדולה!

עוד דוגמה:

תאריך : 17/05/06 14:45
מחבר/ת : ruGGatka
=======================================

עוד יעזוב שן בכלא. גם לא יהיה לו היכן לישון.

***************************

נוה צדק / דבי סער ©

בֵּין הַסִּמְטָאוֹת ֹשֶל ֹשַבָּזִי

מִתַּחַת לִשְֹמִיכַת עֲנָנִים

בּוֹהֶה בִּי מִגְרָֹש זָנוּחַ.

מִיֹשֶהוּ מַצְבִּיעַ עַל הָרִיק

בִּזְרוֹעַ מְצֻלֶּקֶת

אוֹמֵר: "כָּאן הָיָה בֵּיתִי"

וּמְמַהֵר לְהַֹשְתִּיק אֶת חִיּוּכוֹ

בְּכַף יָד גְּדוֹלָה מְכַסֶּה

ֹשֵן ֹשֶעָזַב בַּכֶּלֶא.

עַל הַדֶֹּשֶא בְּמֶרְכַּז סוּזָן דָּלָל

הַבּוּגֶנְוִלֵּיאָה וְרֻדָּה.

בַּשִֹיחָה ֹשֶצּוֹמַחַת בֵּין ֹשְנֵינוּ

הוּא תּוֹלֶה תִּקְוָה כְּמוֹ

פֶּרַח נוֹֹשֵר ֹשֶנִּתְלֶה בְּעָנָף.

יֵֹש לוֹ ֹשְתֵּי אֲחָיוֹת

וְאָח. אֵין לוֹ

הֵיכַן לִיֹשֹן הַלַּיְלָה.

כָּךְ אוֹמֵר

אֹשֶר בִּנְוֵה צֶדֶק.

פורסם ב"מאזנים", גליון 6, כרך ע"ט, דצמבר 2005

***********************

מוקדש למי שטרם הבין את שיעור האירוניה בהפרש בין הקטסטרופה של האֹשר הנ"ל,
לבין העובדה שהקורא מתוודע לכך דווקא היכן שנדמה שמדובר ב*נווה של צדק*.

ולאנשי הנדל"ן:

בּוֹהֶה בִּי מִגְרָֹש זָנוּחַ.

מִיֹשֶהוּ מַצְבִּיעַ עַל הָרִיק…

אוֹמֵר: "כָּאן הָיָה בֵּיתִי"

חה, דהיינו גם ההפרש הדק בין מִגרָש שהיה – ובין מגורש שהינו.

שניהם בגרשיים כמובן.

הבינו.

זהו. אמרתי את שלי. שבת שלום ובהצלחה לך!
כבר אמרתי ששניכם צדקתם. 🙂

נזכרתי בצייר המנוח בעל הלשון האירונים איזיאש הופשטטר שנהג לאמר "שפר עלי מזלי בגיל 50 לאחר 30 שנות ציור גילה אותי פרשן שהיה גם אספן"

מדברים על זה שהציבור הרחב אינו זקוק לשום מגלים ופרשנים .
הבל הבלים
תמיד יש צורך במגלה ובפרשן כדי להבליט את החשיבות של מישהו על פני אלפי אחרים ( שבימינו יש לכולם את אותו היחצ"ן) .
ולגבי הדיון בפורום למעלה ,תודה שהבאת אותו לשתומת ליבנו .אבל כאמור אין כאן שום "גילוי " רק התייחסות .

כשטמבלים כאלו זוכים בפרס ראש הממשלה אפשר להבין איך האידיוט כתם מאמין שיש לו סיכוי לבלבל לאנשים בביצים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 × 2 =