| ראיון סיכום גדול במגזין "סוף שבוע " עם מנחם פרי שכונה בעבר "האריק שרון של הספרות הישראלית " עורר אותי להירהורים על מקומו של מנחם פרי בתולדות הספרות העברית החדשה . |
מאמר מעניין ב"סוף שבוע " על פרופסור מנחם פרי מאת שרי מקובר –בליקוב .המאמר נקרא "אני מגלומן " והוא נכתב לכבוד עזיבתו של האיש החזק בעולם הספרות הישראלי מנחם פרי את משרתו מזה כ40 שנה כראש המחלקה לספרות באוניברסיטת תל אביב .
המאמר כל כולו מלא בדברי רהב של מנחם פרי על עצמו ובעיקר עוסק בסיפורי הנשים והכיבושים הנשיים שלו ומאלו אפשר להתעלם . הם חסרי עניין .
אני נזכר בהערה של משוררת ומבקרת ספרותית ידועה שהישוותה פעם באוזני את מנחם פרי עם גבריאל מוקד יריבו וטענה שההבדל הגדול בין השניים הוא שמנחם פרי הוא בסך הכל אחד מהחברה "אדם פשוט ורגיל
שיודע איך לדבר עם אנשים ואיך להשיג תקציבים " .
לעומת מוקד שעושה רושם שהוא בא מכוכב לכת אחר עם כל החיובי והשלילי שבכך .
מהכתבה פרי אכן עושה רושם של אדם פשוט ורגיל למדי.
מעניינת יותר טענתו של פרי שהוא "ביאליק של התרבות " ו"עורך העל היחיד בשנות המדינה".
המאמר הזכיר וכנראה בהשראתו של פרי עצמו שמפעלו הגדול היה "סימן קריאה " כתב עת והוצאה .
פרי "הוא זה שגילה וטיפח את יונה וולך ומאיר ויזלטיר ואת חנוך לוין ".
נשאלת השאלה מי עומד מאחורי ההצהרה הזאת הכתבת שרי מקובר –בליקוב ?
או מנחם פרי עצמו שאמר לה זאת ?
אני מנחש שמנחם פרי .כך או כך זאת הצהרה שכפי שהיא כתובה שאם הכתבת כתבה אותה אז היא שגויה
ואם פרי עומד מאחוריה אז היא שקרית.
אינני קורא מחשבות אבל אני תמה האם הוא דאג שהצהרה זאת תתפרסם רק במטרה לעורר
פרובוקציה וויכוח מסוג זה שמתפרסם כאן . אם כך הוא הצליח.
עוד הוכחה להבנתו התקשורתית .
וודאי שלא מנחם פרי גילה את יונה וולך שהתגלתה לראשונה בידי מקסים גילן ,
עוד בראשית שנות השישים הוא וגבריאל מוקד הם שהיכירו לראשונה בכישרונה .
יהיה נכון לאמר שפרי "טיפח אותה " .כמו שגם הם טיפחו אותה ..
וודאי שזה אינו נכון לגבי מאיר ויזלטיר שהתפרסם לראשונה ב"משא " וכבר מעל דפי "עכשיו "
של גבריאל מוקד וייסד ביחד עם פרי את "סימן קריאה " .
לכל היותר יהיה נכון לאמר שפרי "טיפח " אותו .
זה אולי נכון לגבי חנוך לוין ואין ספק שפרי תרם רבות לפרסומו בעולם הספרות אבל נראה לי
שלתיאטרון הייתה בתחום זה השפעה גדולה בהרבה..
אם כבר לוין התגלה לראשונה בתיאטרון לפני שהופיע במגזין הספרותי של מנחם פרי .
עד כאן לא אמת .
מנחם פרי למרבית הצער גם אינו "ביאליק של התרבות " מאחר שביאליק לא היה רק עורך ולא רק מבקר
הוא היה בראש ובראשונה משורר ויוצר גדול ולא ידוע לי שמנחם פרי פירסם בימי חייו יצירה של ספרות יפה כל שהיא .לפחות לא תחת שמו . ואם כבר גם לא ספר חשוב אחד ויחיד של ספרות עיונית .
הוא פירסם רק ספר אחד בלבד שידוע לי על המבנה הסמנטי בשירת ביאליק.
ספר שמעולם לא זכה לתשומת לב מחקרית רבה ואני נתקלתי רק במעט ספרים
ומאמרים שמצטטים אותו . .
כמה כתבות בולטות ומעניינות בעיתונות הוא פירסם זה נכון .
מהסיבה הזאת גם אי אפשר להשמיע את שמו בנשימה אחת עם עורכים גדולים אחרים
של הספרות העברית כמו אברהם שלונסקי ,ודוד פרישמן "עורך " מגזין התקופה " ואשר ברש ,
כולם עורכים גדולים וגם יוצרים גדולים . דהיינו הם גם יצרו יצירות ספרות ועיון משלהם
בנוסף לכך שערכו יצירות של אחרים .
אבל מנחם פרי ?
למרבית הצער תרומתו כעורך מטבע הדברים יכולה להיות ידועה רק לאנשים שעבורם
ואיתם ערך ספרים ובמאמרי יחצנות בעיתונים שמדברים על תרומתו הגדולה .
וגם מדברים רבות על עסקי הנשים שלו שתמיד תופסים מקום חשוב יותר בכתבות אלו
מתרומתו לעולם הספרות ,
וכעת מסתבר בברכתו של פרי עצמו.
וכן המאמרים שהוא כותב על הכריכות האחוריות של הספרים והם באמת יפים הבא ונזכור גם אותם.
הם ככל הנראה תרומתו הספרותית והביקורתיות הבולטת והמוכרת ביותר . .
אבל משום מה הוא מעולם לא פירסם יצירת ספרות ולא טרח מעולם לכנס את מאמריו המחקריים ב
ספר( כאילו הוא לא מחשיב אותם מספיק עבור זה) , לא פירסם מעולם הצגה של הספרות לקהל הרחב .
ביאליק של עולם הספרות הישראלית הוא לא, הוא לכל היותר היוסף קלוזנר שלו
ולמי שלא יודע יוסף קלוזנר היה אחד העורכים החשובים של כתב העת הספרותי "השילוח "
והאיש שתרם יותר מכל אחד אחר לפירסומם של ביאליק וטשרניחובסקי . .
הוא אדם קלאסי של "מאחורי הקלעים של עולם הספרות "שחש עצמו בטוח מספיק על מנת לערוך יצירות של אחרים ,אבל כנראה לא מספיק בטוח על מנת לפרסם יצירות משל עצמו . אפשר להשוות אותו לעורכים ידועים כמו מקסוול פרקינס שערך ושכתב את יצירתו של שרווד אנדרסון והפך אותו
לסופר מופת . אבל מעולם לא היה מסוגל ליצור יצירה חשובה משל עצמו .
לשם השוואה עורכים חשובים אחרים גבריאל מוקד שעורך את "עכשיו" ואהרון אמיר שעורך את "קשת"
שניהם פירסמו יצירות משלהם במקביל לעבודת העריכה שעשו, שירה ופרוזה ועיון במקרה של אמיר וספרי עיון ופילוסופיה וקטעי פרוזה במקרה של מוקד זאת בתוספת לעבודת העריכה החשובה שביצעו בכתבי העת שלהם שבמהלכה גילו ועודדו יוצרים רבים שהיום הם דמויות חשובות .
ומשום כך אין מה לעשות בהערכה לטווח הארוך כדמויות בעולם הספרות הם תמיד יהיו בולטים יותר וחשובים יותר ומעניינים יותר ממנחם פרי שלא פירסם שום דבר חשוב משל עצמו .
וזה מביא אותי להערכת חשיבותו של "סימן קריאה " המגזין הידוע של פרי משנות השבעים .
"סימן קריאה " היה מגזין חשוב ללא ספק אבל אין להשוות אותו ואת חשיבותו ל"עכשיו " של מוקד בתחום השירה ול"קשת " של אהרון אמיר בתחום הפרוזה, שגילו את הרוב המוחלט של הסופרים
שהופיעו על דפי "סימן קריאה " בשנות השבעים .
ניתן לאמר ש"סימן קריאה " הביא אותם לידיעת קהל חדש וטיפח אותם אך לא יותר וגם לא פחות .
דהיינו "סימן קריאה " תרם לפופולאריזציה של זרמים ויוצרים שונים שכבר החלו להתקיים לפניו והוא הביא אותם לידיעת קהלים רחבים וחיזק אותם. אבל הוא לא יצר ולא גילה שום דבר בולט באמת .
. עובדה שני המגזינים האלו ממשיכים להתקיים ולהשפיע עד עצם היום הזה או בגלגול חדש כמו "קשת החדשה " או דרך יוצרים שרואים את עצמם כיורשים ישירים של מסורת "עכשיו " , אם גם אפשר להתווכח ( ובהחלט מתווכחים בעולם הספרות) על המשמעות והחשיבות של ההשפעה הזאת .
אין אף אחד בכל אופן שמתווכח על ההשפעה של כתב העת "סימן קריאה " משנות השבעים " כי זה לא מעניין את אף אחד.
. "סימן קריאה" כמו נעלם ללא עקבות בולטים להוציא את הסדרה בשם זה של מנחם פרי אבל קשה לראות בה ממשיכה ישירה של כתב העת .
בספרים שיכתבו לעתיד על הספרות העברית בדור הזה אם יהיו כאלה אני מעריך
שהוא יוזכר בחטף אם בכלל כי באמת אין הרבה דברים מעניינים לאמר על תרומתו לטווח הארוך
להוציא כמובן על תרומתו לתקשורת של הספרות ועל כך באמת יש הרבה מה להגיד .
אז אוקי יש פרובוקציה ויש דיון על מנחם פרי .
הוא יכול עכשיו להשתרע על כורסתו בהנאה ולחכך כפיים עם היחצנית .
הוא קיבל את מה שהוא רצה.הוא יכול להיות מרוצה .
לא מובן לי מדוע היה חשוב כל כך למר פרי לעורר פרובוקציות לגבי דברים שאינם אמת .
הצרה היא .שאם הדברים הללו אכן יצאו ממנו והוא אינו דובר אמת , לגבי מה עוד הוא אינו דובר אמת ?
האם זה בגלל הרגשה שאם הוא עצמו לא יחולל פרובוקציות ואם הוא בעצמו לא ידון
ויעלה על נס את תרומתו הגדולה לספרות העברית לא יישאר אף אחד אחר שיתעניין מספיק
על מנת שיטרח לדון ולעסוק בתרומתו הגדולה של מנחם פרי?
קישורים רלבנטיים
"אני מגלומן " הראיון עם מנחם פרי
מנחם פרי בלקסיקון הספרות העברית
אני אנווט אני אקבע :מנחם פרי על עולם הספרות
42 תגובות על “להיות ( פרופסור ) מנחם פרי”
לא מכיר את האיש אישית ואכן חרושות השמועות והשנאות סביבו גדולה במיוחד. מטבע הדברים חלק מהם אמת אבל גם אם פרי איננו "הביאליק של התרבות", שווה לציין שהוא כתב לפחות שני מאמרים מבריקים – "המלך במבט אירוני" יחד עם שטנברג (שניתן למצוא אותו כאן:http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14049 ) והוא מאמר מומלץ גם למי שסתם מתעניין בתנ"ך או בספרות בכלל. והשני הוא המאמר המצויין שלו על המוקדם והמאוחר ב-"ורד לאמילי" של פולקנר.
נכון שכבודו של פרי כנראה מזמן לא מונח במקומו, ונכון שהרהב הבסיסי שבו הוא מתנהל יכול להעלות את הסעיף לכל בר דעת, אבל אי אפשר וגם לא צריך לפטור אותו כליל ככלומניק.
שבת שלום.
יום טוב.
לגבי כיבוש הנשים: פחחחחח גדול. כל מי שנכנסה למיטתו הדלה עשתה זאת משיקולים פרקטיים בלבד. ראה ערך: קצירות עלובות נפש.
לגבי מעמדו באקדמיה: דיקטטור, ולא פחות מזה. נוקט בשיטת הפרד ומשול, אבל חסר כל כישרון אקדמי של ממש. בולי, ככה קוראים לסוג הזה בעולמנו. בריון רקק ותו לא.
גילה סופרים? הצחקתם אותי. השתלט עליהם, יותר נכון. תשאלו כמה שברחו ממנו כמו מאש אחרי שניסה להשתלט על נשמתם ויצירתם. יותר גרוע מלוציפר.
ומה בעצם יש לנו לפנינו? אדם החולה במניה דפרסיה. ששוכב לפעמים חודשים במיטה בלי יכולת לתפקד, מרוב דיכאון. תשאלו את סופריו ואת תלמידיו. מי שלומד אצל פרי זכה להרבה שיעורים חופשיים כי המסטר האומלל לא הגיע לשטח מרוב דיפרסיה.
ועכשיו, מר 666, נראה אותך מוחק את הדברים. כי לא לשון הרע יש כאן, אלא אמת פשוטה. והגיע הזמן שמישהו יאמר את הדברים..
ואם תשאל למה אני לא מזדהה? לא רוצה. לא חייב. לא מתחשמק לי. לכו תתבעו לי את הזנב.
חבל שהרהב של פרי מכסה על תרומה אמיתית בתרגום סופרים חשובים לעברית
לא צריך לבטל את תרומתו לפעילות הספרותית במדינת ישראל, גם אם ההאדרה העצמית שלו מגחיכה אותה
כשחושבים על דמותו הטרגית של ברוך קורצוויל המנוח, על מקס ברוד ושטפן צוויג וגיאורג לאנגר, שהיו כל חייהם אנשים עקורים ומיוסרים עד מות, מנחם פרי אכן נראה כליצן החצר
אבל הספרות היא שדה גדול ויש מקום גם לפרחים משונים
ואיך אפשר בלי:
http://perryfacts.blogli.co.il/
מנחם פרי לא גנב מאף אחד כלום. מנחם פרי הגיע לאן שהגיע בזכות עצמו, לא זכור שהשמיץ אף פעם סופר באופן פומבי, ובהחלט טיפח סופרים וסופרות שהתאימו לטעמו האישי.
ידיעותיו של מנחם פרי בתחום הספרות מעמיקות והתארים שהוא לוקח כביאליק של התרבות, הם תארים הגיוניים שזכותו להשתמש בהם, כמו שזכותו של כל אחד אחר לקבוע מה שהוא רוצה על עצמו ואם מפרסמים את זה בעיתון, אז זה גם פורסם.
אין היום אישיות ספרותית אחת במדינת ישרואל הקטנה והנידחת שלא בטוחה שהיא הביאליק של הספרות מאידך יש מאות אלפי אנשי ספרות שבטוחים שבלעדיהם אין ספרות ישראלית, ומרפקיהם החזקים כשרונם הדל ולשונם הארוכה הם הכלים היחידים שהופכים אותם למה שהם , והם מעט מאוד רק שהציבור לא יודע את זה. מה גם שהיום יש עיתונאים שחושבים שהם סופרים.
מנחם פרי טוב יותר מרבים אחרים, חבל שהוא לא מגדיר את עצמו אלתרמן של התרבות הישראלית
זה היה גם יותר נכון וגם יותר מדוייק.
הייתי סטודנטית של פרי. כשהיה מגיע – לא בד"כ – הוא היה מבריק. הוזכרו כאן כבר המלך במבט אירוני וורד לאמילי, ואפילו מנדלי מוכר ספרים היה חוויה מרתקת.
גבריאל מוקד פירסם שירים שלי ב"עכשיו", לפני שהוצאתי ספר. לעולם לא אשכח לו זאת.
הוא ( כנראה ) נכון .אבל עדיין נשארת העובדה בעינה .כיוצר הוא לא כלום .
כחוקר הוא פירסם כמה מאמרים מבריקים יותר או פחות )
אבל מעולם לא כינס אותם כספר ואני מניח שאחת הסיבות היא שמעולם לא הרגיש שהם ראויים להיות ספר מאמרים שלם.
אחרי הכל מי מכיר את יצירתו יותר טוב ממנו?
אולי אין זה מקרה שהמאמר המפורסם ביותר שלו בנושא הסיפורת התנ"כית פורסם עם שותף נראה לי שהוא אחד מאותם אנשים שמרגישים טוב יותר כשהם יוצרים בצוות מאשר לבד . ואין הדבר נאמר בגנותו יש אנשים עובדים טוב יותר לבד ויש אנשים שעובדים טוב ביותר בצוות ,.
כל זה כמובן לא בא לפגוע בזכויותיו הגדולות כעורך וכמקדם של סופרים חשובים ,אבל למרבית הצער העורך תמיד בכל מקרה הוא משני ליוצר
וכך פרי אינו יכול להיחשב אלא כדמות משנית בהשוואה ליוצרים אמיתיים .
ביאליק של עולם הספרות הישראלית הוא לא לכל היותר הוא היוסף קלוזנר שלו
ולמי שלא יודע יוסף קלוזנר היה אחד העורכים החשובים של כתב העת הספרותי "השילוח " והאיש שתרם יותר מכל אחד אחר לפירסומם של ביאליק וטשרניחובסקי . .
שיש לך משהו לא סגור עם מנחם פרי מהטון של הרשימה.
לא דיברתי איתו בימי חיי .
זכור לי שראיתי אותו פעם אחת אולי פעמיים ,.ואינני זוכר דבר לגביו מהפעמים הללו .הוא לא השאיר עלי כל רושם שהוא לחיוב או לשלילה .
אז אמרת אז מה?
לא הכרת, אז מה?
מה זה אומר?
בדיוק את מה שכתוב .
מי שרוצה לקבל את מה שכתוב שיקבל
אני לא.
אבל למה שלא תוסיף לתועלת הקוראים למה לא ?
כי עד כה נשארת בגדר סתום לחלוטין .
אלי – עכשיו אתה מתחשבן עם פרי?
מתי יגיע תור שוורץ?
תורו של גלוזמן?
תור מוקד?
תורך?
אתה יותר כתם מכתם. יפה לך. צעיר נצחי עם כרס.
כשהוא יפרסם את ספרו ואז אגיד את דעתי על ספריו וזאת לא בהכרך התחשבנות .זאת רק חוות דעה .
כנ"ל לגבי השאר.
גם עם פרי זאת לא התחשבנות מכיוון שאיני מכיר את האיש ולא היה לי שום משא ומתן עימו ואינני בעדו ואינני נגדו וכאמור הוא לא השאיר עלי שום רושם אישי . זאת חות דעה אוביקטיבית ככל האפשר ממישהו שאין לו שום רגשות אישיים כלפיו ,וכאלו אני מבין יש רק מעט מאוד בביצת הספרות שלנו .
במנחם פרי כעורך וכקובע טעם שגם זה דבר חשוב .אולי מהבחינה של "קובע טעם " אפשר בהחלט להשוות אותו לביאליק בזמנו .
אבל למרבית הצער אלו שנשארים לאורך זמן הם היוצרים וגם החוקרים שכותבים ספרים עליהם ולא העורכים ולא יחצני התקשורת .
אולי כדאי שעכשיו כאשר מר פרי מתפנה מחובותיו כראש חוג הוא יקדיש פחות זמן לעריכה הוא ישב ויכנס את המאמרים שלו ויכתוב עוד איזה מחקר מקיף כספר .
בביצה הספרותית אין חיים, כל המתרחש מחוצה לה… הרצאות מבריקות ומאמרים יצירתיים של פרי לא ימחק אף אדם, גם אם הוא אישיות מכוערת.
באגם הברבורים ייחשבו המציצנים לג'ירפות מתות.
כל אדם הוא בעל דו-קיום,גם גבריאל מוקד, אבל באגם הברבורים שלו אנחנו לידו שוחים בהשראה.
שמרו על יופי הצוואר, כל כתם מוסיף…
כל םוסל במומו פוסל. ובינינו מי משתמש יותר במילה אני פרי או אלי שלנו?
ראש החוג לספרות באוניברסיטה מרכזית מעיד על בורותם של תלמידיו ופורש. סיפורן של המחלקות למדעי הרוח הוא סיפור עצוב שעליו עוד נשלם פי שבעים ושבעה בעשרות השנים הבאות.
הוא אומר שם בין השאר :\הידע של התלמידים היום ( במחלקה לספרות א.א. ) מתמצה במה שהם רואים בטלוויזיה או בכמה אתרי אינטרנט "
יש משהו בדבריו שכן אני מוצא יותר ויותר אנשים וגם סטודנטים ואפילו דוקטורנטים לספרות שאומרים לי שהם משתשמשים באתר שלי כמקור מידע ראשי לנושאים שונים שבהם אני עוסק ,לא רק האזוטריים יותר אלא גם אלו שאפשר לחפש עליהם מקורות מידע אחרים כמו למשל על סופרים הידועים אהרון מגד ומשה שמיר ודוד פרישמן ורחל חלפי ושולמית הראבן ונתן זך .
השאלה היא אם זה דבר רע .לדעתי המשוחדת כמובן אצלי הם ימצאו מקור מידע עשיר ומהימן ועדכני על הנושאים האלו לא פחות מכל מקום אחר .
אבל נכון שזה לא מעודד לשמוע שהם מעדיפים להסתמך רק על האינטרנט .
קולו של גבריאל מוקד שהועלו נגדו חשדות למעילה בוקעים מגרונך הצרוד. הרי ידוע שאתה מקורב אליו, ומה לעשות, קשה להשלים עם העובדה שהמנטור הולך תיכף להירקב בכלא. בפוסט שלך בבלוג אתה גם מצטט אותו – ואין עצוב מכך. די, תניח לו ללכת, בקרוב לא תתראו הרבה מאוד זמן.
אבל זאת דעתי האובייקטיבית
נכון שאני מכיר את גבריאל מוקד אבל דווקא את פרי הוא לא הזכיר מעולם באזני .
וזאת לא התחשבנות עם פרי .זאת רק חוות דעה .
\\מכיוון שאיני מכיר את האיש ולא היה לי שום משא ומתן עימו ואינני בעדו ואינני נגדו וכאמור הוא לא השאיר עלי שום רושם אישי שהוא
. זאת חות דעה אוביקטיבית ככל האפשר ממישהו שאין לו שום רגשות אישיים כלפיו ,וכאלו אני מבין יש רק מעט מאוד בביצת הספרות שלנו בוודאי לא מאף אחד אחר מהמגיבים כאן .
אם יש לך השגות כנגד מה שאמרתי אתה מוזמן להגיב עליהם באופן ספציפי ונקקיים על כך דיון .
אתה חושב שרק מי שהוציא לאור ספר ראוי לדיון מעמיק .
שיש לו תורה שלמה במחקר הספרות שהוא מכנה אותה "האסכולה התל אביבית " וכו' נשאלת השאלה למה הוא משאיר את התורה הזאת רק בכמה מאמרים מפוזרים במקומות שנים ועדיין לא הפך אותה לספר שלם כמקובל אצל חוקרים ברמתו שיהי נגיש יותר לציבור הרחב ויביא את תורתו והשקפותיו של פרי למיצויים המלא .
סביר להניח שיש לו כבר מינימום של כמה עשרות מאמרים שפירסם אחרת לא היה מגיע לפרופסורה , מספיק כדי למלא ספר מחקרי .
יכול להיות שהוא מרגיש שהכישרון שלו הוא לא בכתיבת ספרים אלא בהרצאות בעל פה ובעריכה ובניהול מחלקות באוניברסיטה .דהיינו כישורים בירוקרטיים יותר מאשר ספרותיים -מחקריים .
שמאמריו של פרי יכונסו כולם בספרים .
ספר אחד לא יספיק, יבול המאמרים שלו גדול למדי). זה המקרה הקלאסי של הסנדלר שהולך יחף, מוציא ספרים לכולם, משקיע מאמצים בקידומם, ומשאיר את הטיפול בעצמו למועד מאוחר יותר שאף פעם לא מגיע. אבל פרי הוא מהבודדים שכמה ממאמריהם עשו יותר רעש ממדף ספרים שלם של אחרים. לא שמעת על מאמרו הגדול על התנ"ך שמתפרסם החודש בגיליון מיוחד של כתב-העת Prooftexts? על הרצאתו בייל לפני חודשיים בכנס על עמיחי, שהפכה לשיחת היום? כתיבת ספרים מבטיחה לאדם את מקומו בספרייה, לא בתודעת החוקרים.
ואולי תספר לנו קצת על המאמר הזה ועל תוכנו ?
ולמרבית הצער המאמרים שלו מאחר שהם לא בספרים הם אולי בתודעת החוקרים הספיציאליסטים אבל לא בתודעת הקהל הרחב של המתעניינים כמוני .
כתוצאה אדם שמתעניין כמוני אינו יכול להגיע למאמר של מנחם פרי בססר מכיוון שאין אלה וכל שידוע לי עליו זה שהוא יכול להרצות יפה או לערוך יפה אבל כלל לא ברור לי אם הוא מסוגל לכתוב היטב ,או לא .את זה רק כמה מומחים יכולים לדעת .
בגיליון 29 של כתב-העת 'אלפיים' (ם עובד). שם תוכל לקרוא את המאמר ולהתרשם בעצמך.
בניגוד לרוב ה"מומחים", פרי דווקא מרבה לכתוב רשימות בעלות אופי רעיוני לעיתונות היומית, וניתן להתרשם באמצעותן האם הוא "מסוגל לכתוב". הדוגמא של המאמר הנרחב על משפט רמון ידועה למדי, תוכל למצוא את המאמר באתר של עיתון הארץ. עוד כמה דוגמאות נמסוג זה מצאות במדור "טור אישי" באתר הספריה החדשה. אלה הם כמובן לא מאמריו המחקריים, את אלה תמצא בכתבי-העת, שם המקום המקובל לפרסם אותם. כל מה שצריך זה להתעניין קצת, ומוטב לעשות זאת לפני שמכריזים באינטרנט הכרזות חסרות יסוד.
כל מה שאמרתי מבוסס ומוצק .
איש לא מטיל ספק שמנחם פרי מפרסם רשימות מעניינות וציינתי את זה .אבל שאלתי מדוע הוא עצמו לא כינס אותם בספר אם הוא מעריך אותם ? לטובת הקהל הרחב שלא בהכרך קורא כתבי עת ועיתונים מדעיים או עיתונים יומיים ?
היו לו 40 שנה לעשות את זה.אבל הוא לא עשה את זה .
עד היום הוא פירסם ספר אחד ויחיד .
מדוע ?
בכל אופו יש לי הצעה למנחם פרי
הכתבה פורסמה כבר באלפיים .
אני מתעניין בתנ"ך ואם הכתבה תמצא חן בעיני אשמח לפרסם אותה באתר שלי ששם תזכה לקהל חדש של חובבי ספרות וגם לזכות לתגובות ענייניות פחות או יותר ותהיה זמינה לא רק לאליטה שקוראת את 2000 אלא גם לקהל הרחב של חובבי
הספרות שגולשים ברשת
הכפפה בידי מר פרי אם הוא רוצה קהל חדש וגדול של קוראים הוא מוזמן ליצור איתי ק'שר באי מייל באתר שלי .
.
האשכולות שלנו א.א.?
וכבר לא עדכנית בכלל יש כאן
http://www.faz.co.il/author_Eli%20Eshed
נכון שהיא לא עדכנית לשנתיים האחרונות שאז התווספו עוד כמה מאות רשימות חדשות ומאמרים חדשים .
אנימקווה שזה עונה על שאלתך .
תודה שהערת את תשומת ליבי לעניין בקרוב אעלה את הרזומה המעודכן לרשת ואקפיד לעדכן אותו באופן קבוע עם פרסום של כל מאמר חדש .
דבר מעניין: בערך על מנחם פרי בויקיפדיה יש דיון שממנו מסתבר שפרופסור מנחם פרי ו/או אישתו אינם מעוניינים לשום קישור לראיון עימו בנארג שאליו מתייחס גם המאמר כאן .
מסתבר עם כך שלמרות כל הדיבורים על יכולותיו התיקשורתיות הראיון הנ"ל היה מבחינתו כישלון תדמיתי .
אבל אם כך הוא יכול להאשים בזה רק את עצמו ולא את העיתונאית שבסופו של דבר רק ציטטה את מה שהיה לו לאמר .
לפני שמסיקים מסקנות נרחבות על אישיותו של מנחם פרי ועל הישגיו המקצועיים לפי הכתבה של מקובר, כדאי לקרוא את תגובתו לכתבה. התגובה מופיעה באתר הספריה החדשה, הנה כתובת הדף
http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/article.aspx?C2004=13755&BSP=12373
זו לא פעם ראשונה שאני קוראת על בישוליה העיתונאיים של מקובר. ולעומת זאת קראתי כמה מאמרים מבריקים של פרי, ישבתי בשיעוריו המרתקים, המדפים שלי מלאים בספרים שהוא ערך, ומבחינתי הוא אחד האנשים היותר משמעותיים בתרבות הישראלית.
מחכה בעניין לקרוא את תגובתך על תגובתו של פרי לכתבה של מקובר
ואם אכן דבריו של פרי בתגובתו נכונים הם משנים את הבנתנו מהכתבה.
במקרה הזה באמת הייתי רוצה לשמוע את תגובת הכתבת לטענותיו של פרי כלפיה שהיא עיוותה ושינתה את דבריו מן היסוד .
והוא לא באמת חושב את עצמו לביאליק של הספרות העברית החדשה וגם לא אמר זאת אלא שדבריו שונו לחלוטין .
מצד שני לך תדע אולי זאת תגובה מאוחרת ובדיעבד והדברים כן נאמרו כפי ששמעה אותם הכתבת ?
הצרה היא שראיונות קודמים שאותם נתן פרי דווקא נתנו מקום להרגיש שהוא אכן חושב דברים כמו אלה שמושמעים בכתבה .
אבל בכל מקרה על פי התגובה המפורטת שלו זה לא מה שהוא חש כרגע
והוא למעשה מכחיש דברים שונים שלו שמושמעים בכתבה עצמה .
דהיינו אין לראות בהם כמייצגים את דעותיו
יש כאן שני אנשים שרק הם יודעים מה נאמר אלא אם כן קיימת הקלטה.
מן הראוי שהכתבת תפרסם הבהרה בנושא.
כתבה גדולה בעיתון הארץ היום :על פרשת הראיון עם מנחם פרי
כאן
עשו לי סילפו לי
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=940677&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
וכדאי לשים לב לכמה דברים
עורך מעריב לשעבר אמנון דנקנר
הדברים אומר , "בוויכוח כזה אתה אף פעם לא יודע מי מדייק, אבל אם האיש מרגיש נפגע, חובה לתת לו את זכות הביטוי הכי נרחבת שיש. אלא שהכתבת התרעמה שהתגובה של פרי מוציאה את דיבתה רעה, ופנתה לנמרודי וליועץ המשפטי של
העיתון שהחליטו לא לפרסם.
/העיתונאית מקובר בליקוב טוענת בתגובה לטענותיו של פרי בעניין
"
מקובר-בליקוב אומרת בתגובה: "הראיון עם פרופ' פרי היה מקצועי והגון. דבריו הובאו במדויק בכתבה. חבל שהרשה לעצמו להתבטא באופן שמעורר בו, לאחר מעשה, אי נוחות. כבר אמרו חכמים: 'חיים ומוות ביד הלשון'".
"
אז בסופו של דבר רק שני האנשים יודעים מה נאמר שם באמת אלא אם כן קיימת הקלטה של העיתונאית .
אבל דעתי האישית היא שמנחם פרי אכן אמר דברים שלאחר מכן החחרט עליהם מאחר שהרבה ממה שאמר תואם בדרך כלל את מה שכבר אמר בראיונות קודמים.
קריאה מדוקדקת בכתבה של מקובר מראה שהיא לא תמיד מבינה מה שאומרים לה וטועה בעובדות חיצוניות שהאמת עליהן גלויה לאנשים רבים, לפעמים אלפים. הרי גם את זה פרי מראה בתגובתו. גם לא איש מנוסה כמוהו בראיונות יתחלק ויתחרט כעבור שבוע.
ראיון מעניין עם פרופסור פרי מופיע בגיליון החדש של המגזין הספרותי "כתם " כאן
http://ketem.plonit.net/node/3
והראיון הוא אכן מעניין .הפרופסור פרי שמופיע בו נראה כשונה למדי מהקשקשן שלשונו כנראה נעה יותר מהר ממוחו בראיון של מובר -בליקוב .
לכאורה הראיון הזה נראה כמצדיק את הטענות שהמרואיינים בשני המקרים הם שני אנשים שונים .או שאחד הראיונות לא התקיים כלל .
מצד שני אולי שני הראיונות מציגים שני צדדים שונים של אותה אישיות ?
דיון מעניין בין הגברת תמר פלג שאני למד שהיא בת זוגו של הפרופסור מנחם פרי ובין אחד מעורכי הויקיפדיה לגבי מאמר זה יש כאן :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Sir_kiss/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_5
הדיון הוא מפליא ממש ומדבר בעד עצמו.
נציין רק שבניגוד למה שכתוב כאן אין המאמר שלמעלה מאמר השמצה ולו מן הסיבה הפשוטה שהוא לא מביא שום עובדות כלשהם לגבי הפרופסור פרי מעבר למה שהוא מביא על עצמו בראיון או מנתח את העובדות האלן.
מהדיון מסתבר
שהפרופסור פרי ובת זוגו חיים תחת המחשבה שאני רודף אותו באופן קבוע. ברשת.עם כל הכבוד לפרופסור פרי ( ויש כבוד ) הוא לא עד כדי כך מעניין אותי.
למיטב זכרוני מאז מאמר זה וכמה תגובות עליו לא עסקתי בו כלל.
מה שלא אומר כמובן שלא אעסוק בו מתי שהוא בעתיד.
[…] מנחם פרי ,חוקר ספרות, מבקר, עורך , מו"ל ומחרים. צילום תמר פלג […]
[…] מעניינת מאוד בהארץ "הפרופסור מנחם פרי יוציא לאור בהוצאת כינרת זמורה ביתן 22 ספרים בסדרה […]
[…] מנחם פרי ,חוקר ספרות, מבקר, עורך , מו"ל ומחרים. צילום תמר פלג […]