טרובדור או מנדרין ? :על שירתו של אילן ברקוביץ'

שיחליט לאן הוא שייך. כי לפי מה שקראתי כאן לא ברור אפילו לו לאן הוא בדיוק שייך הן מבחינת הכתיבה והן מבחינת הזהות שלו כמשורר. יתכן מאוד שבספריו הבאים יסיר את הלוט וזה שווה צפיה כלשהי.
רק שיוציא כבר את המהדורה המעודכנת של האינציקלופדיה העברית רצוי גם באופן מקוון.
כי שנים אני כבר מחכה לזה עוד כשהייתי ילדה חיכיתי לזה.
מגיל שמונה….

רחל

אלא עז. אני הייתי מעניק לו את התואר המכובד של עז נורבגי המדלג בהרים ללא מעצורים בימי החורף הקרירים.

ואני בהחלט חושב שעז זה תואר מכובד מאוד, כי אני, צ'ארלי, אוהב עיזים!

אגב, מזמן לא ביקרתי פה אצל אלי בבלוג וחבל, כי אני רואה שהאתר התמלא במבחר תמונות של בחורות וכתבות על נשים תרבותיות מסוגים שונים ומשונים. בהחלט חוויה מעניינת.

ואם אני והבחורות כבר פה, אז הנה יצירת מופת חדשה ומרטיטה, היישר מפח הזבל של האנושות, או יותר נכון, מבית השימוש של צ'ארלי השועל הבינלאומי. כרגיל, מועמדות לפרס נובל תתקבל בברכה.
שם השיר: "גברים ונישואים":

בשביל מה גברים צריכים נישואים?
למה להיות עם אישה אחת כל החיים?
האם זה באמת מה שכולנו רוצים?

אנחנו מתחתנים ביודעין וגם חוגגים
אבל אולי זו בעצם המצאה של הנשים?
אולי נגררנו כמו טיפשים?

מנדרין!

אלי אשד שלום רב. תחילה וידוי: כששלחתי אליך את ספרי החדש, "תפוזים", חששתי מעט. במקום כלשהוא באתרך ציינת פעם שאינך אוהב שירי אהבה וידויים, והלא ספרי הוא במהותו מעין מסע שירי במחוזות האהבה…; חשש נוסף היה מבדידותי המזהרת לעומת רוב המשוררים שנידונו כאן אצלך בשירתם, לאמור: אני משורר יחיד והם שייכים תמיד לחבורת משוררים כלשהיא. השיוך החברתי משפיע, לצערי אבל גם להבנתי, על אופן הדיון. כך למשל, זכו רוב המשוררים היושבים דרך קבע בשולחנות בית הקפה "הנסיך הקטן" לקבלת פנים חמה מצדך על שירתם ופועלם בתחום השירה. לכל אלה אני מפרגן אבל כאמור אני מגיע למעשה ממקום אחר, של השירה בלבד, בינתיים. מצד שני – אני מעריך מאוד את עמדותיך בנוגע לשירה העברית בכלל ולשירתם של משוררים עבריים צעירים בפרט, ולכן היה לי חשוב להציג מולך את שירתי במלוא הדרה.

ובכן – מתברר על פי רשימתך המובאת כאן כי חששותיי היו מוצדקים. אכן זכיתי ממך לעקיצות חינניות פה ושם – שעם חלקן אני מסכים ועם חלקן לא, וגם הבעת את עמדתך הצפויה בעניין שירי האהבה שלי, אבל, וכאן מגיע האבל הגדול (כמו שאומרים):
כתבת רשימה מבריקה בעיני. היא מצדיקה לחלוטין את המוניטין הגאוני שיצא לשמך למרחוק ע"י רבים ושעתה גם אני מצטרף אליו בהכנעה. היטבת לתאר את שירת התפוזים בדרך כל כך מעמיקה, והצלחת לחדור לנבכי נפשי באופן כה חד ומזהיר, עד כי זיכית אותי בחוויה מיסטית של ממש.

מעשה שהיה כך היה: לפני שנים אחדות, בערב חתונתי, הקראתי בפני קהל המוזמנים קטע ממשל סיני עתיק, שכותרתו הייתה: "מנדרין אחד היה מאוהב בקורטיזינה". אני כמובן הייתי המנדרין. ובכן, מה תאמר על זה?!

שתי הדמויות שתיארת כמרכזיות בשירתי, הטרובדור מזה והמנדרין מזה, הן כמובן שונות זו מזו וסותרות זו את זו לכאורה, אבל כתבת על כך בעומק אבחנה כל כך מרשים, שאין לי אלא להצטרף לניתוחיך המעמיקים ולומר שאלה לבטיי שלי ממש (כמובן שאין הדברים מתמטיים כל כך בבואי לכתוב שיר, אבל כנראה שהם משתקפים היטב בשירים). בעניין אחר אני מבקש להבהיר שאינני לועג בספר לאף משורר. המשוררים הצעירים בני דורי חשובים לי כולם לפחות כמו שחשובה לי שירתי.

זהו בינתיים. אני מבקש להודות לך מקרב לבי על הרשימה המרטיטה והמרגשת שכתבת ושמח על קיומו של יקומך בין קוראיה המובחרים של השירה העברית החדשה. כן ירבו אנשים כמוך בין הקוראים!

פרוייקט האנציקלופדיה העברית המחודשת קיים מסוף שנות התשעים .בשנת 2000 היכרתי מישהו שעבד שם . ולפני כשנה דיווחו לי שהוא עדיין עובד שם אבל עד כה שום כרך לא יצא .
איך באמת אתם מתכוונים להתמודד עם האנציקלופדיות הדיגיטאליות ברשת ?

משורר שלא כותב, מפסיק להיות משורר.
כך גם כל העוסק במדעי-הרוח,- כאן גם ילד יכול לגבור על סלבריטי מוכר. אלי אשד שייך לחוקרים שלא מפסיקים ללכת קדימה, לבכישרון הבא, לא לכל אחד סיבולת של מרים "משקולות הרוח" הבלתי-נראים לקהל המיושב, ובנוסף הוא זה שבעל טעם וריח בלשי… נסו לבחור חצי פינה? אשמח להצטרף, אם יעניין אותי…

אם וכאשר יצאו סוף סוף כרכי ה אנציקלופדיה העברית יהיה צורך ליצור להם גירסה וירטואלית מתעדכנת וכך להתמודד עם הויקיפדיה ואנציקלופדיה וינט

על הנזיד הצרפתי

אתה חנפן אייל. זה דוחה, אתה משורר בינוני..אם בכלל. דיעה כנה. אבל יוצר חייב לקבל משוב מדויק, כדי להתפתח. למה אתה מתחנף? זה דוחה…עדיף שתשתוק, ותכתוב טוב יותר.

שלום לכולם. חשבתי שהדיון כאן הסתיים אבל מסתבר שהוא לא. מטבע הדברים, הבאת ציטוטים וחלקי ציטוטים מתוך שירים שלמים מקשים על הדיון להיות מלא, ולכן הפניתי אל האתר של האייל הקורא או לחילופין, למי שרוצה, אל הספר "תפוזים" עצמו.

אלא שמעבר לכך יש את המגיבים האלה, המסתתרים מאחורי כינויים אנונימיים ומנצלים את הבמה שניתנה להם כדי להשתלח. מצטער, אני לא מוכן לקחת בזה חלק, ואני מצטער שמר אלי אשד נותן לזה יד. את כולם אני מפנה לרשימה נפלאה שפורסמה בסופהשבוע בידי חנוך דאום בידיעות אחרונות (מוסף שבת), על הצורך למגר מגיבים כאלה כמו שמטפלים בכיני ראש, ואני לא אלך רחוק כמוהו בדבריי, שכן אין זה סגנוני, אבל:

לקרוא לדברים שכתבתי על רשימתו של אשד דברי חנופה זה חוסר הבנה של הכתוב. כתבתי שלא עם כל דבריו הסכמתי, אבל שהוא היטיב לזהות רובד מסויים בשירים שלי. זה הכל. בעולמנו הציני והמנוכר מחמאות נתפסות היום כחנופה. חבל.

ומעבר לכך ובעיקר: אין לאף אחד זכות, גם לא כאן, לכתוב עלי: "משורר בינוני, אם בכלל". קודם כל אני משורר! טוב או רע, אבל משורר! ציבור הקוראים ישפוט את שירתי, והוא אכן שופט, לשמחתי ביתר הגינות ומכובדות מאשר המגיב גס הרוח האחרון.

בברכה, אילן ברקוביץ'.

עידן היקר, תגובתך נעמה ללבי. את גסי הרוח אינני חייב לקבל בשום פורמט, מציאותי או אינטרנטי; ובעניין החנופה, אם תקרא שוב את דבריי תמצא בהם לא רק 'דברי חנופה' שבעיני הם מחמאות גרידא, אלא גם דברים אחרים. בכל מקרה – בוא נסכים שנינו שרשימתו של אשד על שירתו של הטרובדור ו/או המנדרין היא טובה, וזהו.

ותודה לך על דבריך, יש בהם רוח טובה, מאילן.

בשעה 16:00