web analytics
קטגוריות
שירה

התפילה של אנה ארחיפוב

שיר של משוררת צעירה מערב על פנטסיה וסוריאליזם שאירגנתי.

בערב הפנטזיה והסוריאליזם שהתקיים בשבוע שעבר הופיעה גם המשוררת הצעירה אנה ארחיפוב ,שלומדת לשון בבר אילן . והשמיעה תרגום פרי עטה של משוררת אוקראינית .
פרט לכך אני מכיר אותה משיר שפורסם בכתב העת "נתיב " שהוא כל כך שונה מכלל השירים שמתפרסמים היום בשפה בעברית המדוברת עד שנראה  שרק עולה מחו"ל יכול היה לכתוב שיר בעיברית המדויקת והעשירה הזאת שכמוה אנו לא רואים אצל משוררים צעירים מזה עשרות של שנים .

 

תְּפִלָּה
כתבה: אנה ארחיפוב

זֹאת הַתְּפִלָּה
שֶׁל רוּחַ מְמַלְּלָה.
פֶּתַח תִּקְוַת הַלֵּב הֶעָדִין
אַל יֵעָכֵר בְּמֵי בִּיב שׁוֹפְכִין.
כֹּה חֲשׁוּבִים חַיֵּי הָאָדָם,
וּכְאַיִן וָאֶפַע נִמְחִים וְאֵינָם.
מִתְהַלֵּךְ אִישׁ הָרוּחַ כִּמְשֻׁגָּע –
אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַסּוֹף, וְאֵיכָה יֵרָגַע?
אַךְ לֹא יַגִּיד אִישׁ הָרוּחַ הָאֹתִיּוֹת לְאָחוֹר.
לֹא תְּהֵא תִּקְוָתִי לְעֵמֶק עָכוֹר!

17.03.2002
ה' בניסן ה'תשס"ב

סוֹנֶטָּה
(כתבה במקור: לסיה אוקראינקה. תרגמה מאוקראינית: אנה ארחיפוב)

פנטזיה, הכוח הקסום,
במרחבי שממה בנית את החלד,
הֵפַחְתָּ רגש בזריחת כוכב צוננת,
ומֵתֵי עַד הערת מלנום,

לַגַּל הורית מטרה מוגדרת.
אליך פנייתי, לבי עגום:
הגידה לי כעת, דמיון קסום,
כיצד תִּרפה צרת אנוש קודרת?

כיצד עולם מאפר להצמיח,
וּבְאדיש הרגש להָפיח,
ולהעיר השכל שנרדם,

ולהשיב הזמן שנעלם?

כיצד לרמוז כיוון למי שמשווע?
אמור, דמיון, לָאומללים מה יסייע?

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

6 תגובות על “התפילה של אנה ארחיפוב”

איזו שירה!
איזו פנינה!
איזו שפה עשירה ומדוייקת של משוררת רהוטה, אוהבת מילה והברה.

אני מכירה את הסטודנטית הנהדרת מבראילן שלמדה איתי קורס משותף.
כשרון על
הלוואי ותמשיך להעשיר את גליונותיכם. להנאת הקוראיכם, לכבודכם.
בלה

אני לא מקבל הודעות על פוסטים חדשים. אנה אכן מוכשרת, ואני מסכים איתך כי רק עולה יכול לכתוב בעברית כה מדויקת, במיוחד עולה כמו אנה שאהבתה לעברית גדולה מאהבה של כל צבר או עולה אחר שהכרתי. התרגומים שלה מראים שליטה מופלאה בשתי השפות. ואכן משהו בשירים שהבאת מזכיר משוררות מתקופות אחרות של השירה העברית, כמו רחל ולאה גולדברג, אף הן עולות מרוסיה.

אנה המשיכי לכתוב עוד למען הקהל שאוהב שירה
אליעזר בן יהודה היה גאה בך כי מפעל חייו, החייאת השפה העברית, המפעל שעלה לו במחיר כה יקר דווקא כאן בארץ מביא אותך עם עברית נעלית כל כך עד שהוא יודע עתה שמפעלו לא היה לשווא כי את מוסיפה רעננות לשפה ששנים עם ישראל פחד לדבר בה והנה את כותבת בה בקלילות כה רבה למרות שאינך ילידת הארץ הזו.
המשיכי כך הלאה.

רחל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 × one =