גלגיליות-ירוסלבה פברוסקיה

ירוסלבה פבורסקיה העיתונאית והמשוררת המבריקה מבאר שבע חוקרת את נושא הגלישה על הגלגיליות בעירה הדרומית ואגב כך מספרת לנו משהו על תולדות התחביב הזה של הנערים הרוסיים מבאר שבע במאמר שפורסם במקור במקומון בשפה הרוסית בבאר שבע ( הערה : יש כמה וכמה נאומים ארוכים של מרואיינים שונים שאני חושד שיש לראות בהם את פרי מוחה של ירוסלבה עצמה תוצר של התחקיר שלה ,כך שלדעתי לא פעם כאשר אחד "ההורים " מדבר ירוסלבה מדברת מפיו )

גלגיליות

מאת ירוסלבה פבורסקיה

קבוצת הנערים בני 12-14 מבאר-שבע פנתה למערכת עיתון "הישראלי הרוסי" עם הצעה לספר
לקהל נרחב על תחביבם – התגלגלות על גלגיליות .
אמונת הנערים הטהורה בעובדה שראש העיר באר-שבע, , יקרא את המאמר ויעזור להגשים חלומם על גן לגלגלונים, הייתה כה מדהימה , עד שלהתעלם מהם היה נדמה כבלתי- אפשרי.

האספלט מרשרש בשקט,
בתים עוברים באורח,
רגליים – אחד-שתיים
בקצב למוסיקת חוץ.
הכול כעין מוכר כל-כך,
הייתי פה, הלכתי אי-פעם.
אך כעת זה נראה
באיזו צורה חדשה.
הגלגלים מתלחשים ברוך,
הכביש זורם קדימה,
זה רק התחלה,
מה עוד ילך הלאה.
(מחבר אינטרנט אנונימי).

מה זאת ההחלקה על גלגלונים? נופש פעיל, ספורט אקזוטי (אינליין-סקייטינג, רולר-
בליידינג), חלק מתרבות נוער ותרבות "היפ-הופ" או פשוט אחד משעשועים אהובים של איש
נייד מודרני? כרגיל,האמת איפשהו באמצע.

-בכל העולם מתקיימות תחרויות, אליפויות והופעות הרולרים והסקייטבורדיסטים, – מספרים
נערים, – ספורטאים מוסרטים בסרטים ובסרטונים. יש ערוץ טלוויזיה איפה שמראים באופן
קבוע את גלשנים, סנובורדיסטים, בייקרים על אופני BMX, ובוודאי שאת ספורטאים על גל-
גלונים וסקייטים.
בבאר-שבע אין ים, אין גם שלג. אך אצלנו היה אפשר לבנות סקייט-פארק.
בערים גדולות של רוסיה בונים רולר-פארקים מכוסים, כי שם שלג וגשם יורדים כמעט במשך
כל שנה, ואי-אפשר להתגלגל ברחוב במזג-אוויר רטוב.
ואצלנו קיץ הוא במשך כמעט כל השנה, ודרוש פארק פתוח. אנו חושבים שפארק זה עולה לא כל-כך יקר, הרי זה לא בניין גדול.
-באינטרנט יש אפילו שרטוטים של כל הציוד, לא מסובך לערוך אותו. ואחר-כך, זה עסק –
אפשר לגבות תשלום עבור כניסה (רק לא גדול מדי), אפשר אפילו למכור מנויים. ככלל, אנחנו
בטח שמבינים שאין כסף לראש העיר, אבל בעיר משהו בכל זאת נבנה, ורעיון עם רולר-פארק
נדמה לנו כטוב מאוד. הנה לילדים לפני כמה שנים ברחוב רמב"ם בנו מגרש גדול ויפה עם מג-
לשות ונדנדות. אך אנו גדולים מדי כדי לשחק שם. ולגילנו אין מגרשים כאלו.
-כעת אנו מחליקים באצטדיונים, בבתי-הספר. אך באצטדיונים משחקים לעתים קרובות כדורגל
וכדורסל, ובגנים מהלכים ילדים קטנים וקשישים,
פחד להתנגש עם מישהו.
אני חושבת שמתחת להצעתי על הקמת סקייט-פארק היו חותמים כל ילדי העיר. כי זה מוצא חן בעיני כל ילדים. וגם ל-מבוגרים יהיה מעניין לצפות.
-גלגלונים מוצאים חן בעיני כולם, אך כ-500 איש בבאר-שבע עוסקים בזה ברצינות. למי יש
סקייטים, למי גלגלונים, ויש עוד נער על BMX. אנחנו רואים רולרים בשכונות שונות של
העיר. כולם "מתקמזצים" באילו מקומות המתאימות להחלקה. וליד "קריית הממשלה" מת-
אספים ילדים משכונות שונות.
"קריית הממשלה", אולי, הינה מקום הכי מעניין בעיר מבחינה אדריכלית. בין בניין נשגב ומת-
רומם של היכל המשפט, מרכז המסחרי ומכלול משרדי הממשלה – כיכר רחב, מזרקת מדרגות,
סולמות, גבולות, מעקות, מדרגות. ביום, כאשר רולרים צעירים בביה"ס, על שהייתם במקום זה
מזכירים רק כמה גרפיטי. קרוב לערב, כאשר פקידים ומבקרים עוזבים את משרדיהם, כאן מתא-
ספים בעלים מאושרים של רולרים וסקייטים. ממש הנאה להסתכל איך בצורה חיננית, ללא שום
מאמץ, הם יוצרים פירואטים מתוחכמים. דומה להחלקה אומנותית – רוח מתוחה.
אומנם אותםכבר לא מעניין להחליק על משטח חלק. לאחר שלמדו יסודות ההחלקה, הם צמאים לשקם את הטכניקה שלהם.
הדרגה הבאה של מומחיות – קפיצות וטריקים מגוונים.
מוציאים מחסום מאולתר, המקושט בגרפיטי, ומתחילות קפיצות דרכו. אחד מהבנים
קפץ דרך חמש מדרגות וממשיך החלקה על משטח בלא פגע. אח"כ שוב עולה על מדרגות
וחוזר על הקפיצה – כבר עם סיבוב 180 מעלות, ז.א. מסתובב במעוף ולאחר נחיתתו נע עם גבו
קדימה.
וקבוצת נערים זו עם עיקשות בלתי סבירה לומדת לקפוץ על מעקה בסקייט. קודם הם
שפשפו פאות בשעווה – זה שיטה מקצועית לעשות משטח לסקייט ולגלגלונים מחליק.
-אם גלגלן אמיתי רואה את המכשול, הוא לא מנסה לעקוף אותו בהליכה או בנסיעה, רולר מיד
יקפוץ עליו או דרכו, – מפרש ספורטאי צעיר.
כן, רמפות, סולמות, מעקות מלהיבות את הרולרים בצורה בלתי שקטה, גורמות ללבבותיהם
לדפוק לעתים קרובות יותר מרגיל.
-ברולר-פארקים הכול מצויד בכוונה לאימונים. הפארקים האלו קיימים בערי עולם רבים –
הנערים מספרים כשהם קוטעים בצעקות   אחד את שני –

בסין לא מזמן בנו פארק ששטחו 000 12 מ"ר, ו-
אורך הרמפה שם הכי גדול בעולם – 40 מ'.
-בטח, שם זה מאוד פופולארי! לא מזמן אלוף הסקייטבורד אמריקני במהירות כ-80 קמ"ש
קפץ דרך החומה הסינית הגדולה בעזרת מגה-רמפות! הוא עשה זה 4 פעמים. נוכחו 3000 איש,
כולל שר התרבות סיני ושר לספורט חירום – אפילו כזה קיים שם! ובישראל מקום מיוחד ל-
רולרים יש רק בתל-אביב, בפארק הירקון. באמת, קשה לנו לצאת לשם מבאר-שבע. מחיר הכניסה –
100 ₪ – לשלושה מוקדים: משטח להוקיי הגלגלונים, חומה מלאכותית לטפסנות ומשטח החלקה
עם רמפות. מוקדים ראשונים פחות מעניינים אותנו. באינטרנט מצאנו אתר על רולר-פארק בהר-
צליה – גם כן רחוק… שם כניסה עולה 20 ש"י, חוץ מזה, משכירים סקייטים, רולרים ואמצעי
מיגון. דרך אגב, בני 16 מנהלים את הפארק הזה. אמי אמרה שהורים של נערים אלו אולי מיליו-
נרים, וכך הם נתנו לילדים "צעצוע" כזו. אינני יודע… אני מקווה שמקום נפלא זה יופיע גם
בבאר-שבע, למרות שאיננו ילדי המיליונרים.
-והורים לא מתנגדים לתחביביכם?
-להורים הדבר עיקרי – ציונים נאים בבית הספר, ועם זה אין לנו בעיות. אחרת לא היינו מקבלים
גלגלונים חדשים במתנה.

שיחה עם ההורים.

-אימא'לה, התחביב של בנכם לא נראה  לך מסוכן?
-תחילה התייחסתי לזה כשעשוע ילדים. אח"כ השתכנעתי שזה משהו יותר רציני. אך באותו
זמן אני רואה שהוא זהיר, לא יסכן סתם את חייו ולא יעשה "טריק" חדש, כפי שהוא מכנה את
זה, אם לא בטוח בעצמו. הוא לא אוהב ללבוש אמצעי מיגון, אומר שלא נוח בהם. לאחר ששבר
אצבע ידו, התחיל ללבוש כפפות מיוחדות.
אך הורים מבוהלים, לפני שהם יקרעו מידי ילדיהם את גלגלונים או סקייט חדשים לגמרי, אוכל להרגיע בנתונים סטטיסטיים הניתנים בכתב-עת רפואי אמריקני. שם טוענים, שלספורטאים יש יותר סיכונים להיחבל רצינית בזמן משחק
כדורגל וכדורסל, מאשר בתחרויות ברולר-ספורט. כך, על אחד מאלף הכדורסלנים חלים 22 ביקו-
רים אצל רופא,
כדורגלנים – 20, ו
לרולרים – אחד בלבד. זה הודות לשיפור ציוד הספורטאים
על חשבון שינוי יחס לביטחון פרטי מצד רולרים עצמם.
-אז את מעודדת תחביב כזה?
–אולי, לפעמים אני מצטערת שהוא לא לומד לשחק שחמט באותה צורה רצינית, כמו שהוא לומד להחליק על גלגלונים, מתגלגל במקום לבלות שעות מעל שיעורים, כמו בן של חברתי , שלומד בכיתה פיסיקה-מתמטית. אך בסופו של דבר אני חושבת שגם גלגלונים הינם ספורט לגיטימי.
את יודעת איפה גלגלונים נהיו פופולאריים לראשונה? בקליפורניה בסוף שנות 1980 – תחילת שנות 1990. שם סקייטרים, גלשנים ושאר נציגים של ספורט חירום רצו להשתעשע בהחלקה על
גלגלונים, לחלוף על שבילים חלקים במהירות גבוהה, לעשות סלאלום על גבעות קליפורניה
המכוסות באספלט, לקפוץ ממעקות וממקפצות. הם עשו זו, מה שנקרא, “for fun” – להנאה,
לשעשוע, על מנת לגוון חייהם ולנסות חידוש מתוחכם. זה אנחנו, מבוגרים בארצנו, עמוסים עד
כדי כך בטרחות יומיומיות, שצרכים אנושיים נורמאליים – בתנועה, בפעילות גופנית, בניסוי
תחושות חדשות – נדמים לנו כעודפים אקזוטיים. היינו רוצים שילדינו ירגישו יותר חופשיים.
–

ולמה ילדים הללו לא עוסקים בספורט שיותר נפוץ אצלנו?
–בני הלך לכמה חוגים – כדורגל, היאבקות. אך לאחר כמה חודשים זה היה נמאס לו. על גלגלונים
הוא מחליק כבר במשך כ-4 שנים, טוב וטוב יותר. ספורט זה חוג, מאמן, תחרויות, משטר, אימו-
נים קבועים. עם גלגלונים זה דבר אחר – בן אדם משיג הצלחתו בעצמו, למרות שאי-אפשר ללא אימונים ולהט ספורטיבי.
זאת אומרת, זה מתחיל כתחביב, ואח"כ לאחרים נהיה כסגנון חיים, דגם מחשבות. לפי תצפיותיי, בני וחבריו מרגישים בזמן החלקה חופש ועצמאות. ומוצא חן ב-עיניי לצפות להם. ניסיתי אפילו להחליק בעצמי – לי ולבני יש רגליים בני אותה מידה. וברוסיה לא ניסינו להחליק על קרח? זוכרת את התחושות המהממות?

רפליקה של אבא של רולר, השותק זמן רב.
–

בטח שלא רע לבנות פארק כזה במקום נוח של עיר. לקרוא אותו, לדוגמה, מרכז לנופש פעיל
של נוער עם אלמנטים של ספורט חירום. לפעמים אני צופה בטלוויזיה הופעות של ספורטאי-
זה מאוד ראוותי. נסענו פעם עם בני לפארק הירקון – קיבלתי המון כיף. היה אפשר להקים בבאר-שבע מועדון לאוהבי ספורט חירום, להוציא ילדינו לתחרויות – משהו כזה התנהל במרכז הארץ, ראיתי פרסומת. אך אנחנו בעבודה במשך כל היום – אין לנו שום מושג כיצד  לממש פרויקט כזה. למרות שברעיון של הקמת רולר-פארק, לדעתי, רק צדדים חיוביים: הוא
היה מספק עבודה לצעירים והיה עוזר לסטות את תשומת-לב של בני-נוער מרחוב. רק שביקור
בפארק יהיה זמין כספית לילדים פשוטים. או שאתה קורא רשימות על עבירות נוער וחושב –
אילו הם מבלים זמנם בפעילויות גופניות באוויר, ולא במרכזים מסחריים, ברים, דיסקוטקים
ובאולמי משחקים! אולי אילו עסקים היו יכולים להשתתף בבניית פארק רולרים, שגם מקבלים
הנחה על מסי הצדקה, אם אינני טועה. הרי יש אילו מממנים.

רפליקה של אימא של לא-רולר:
–אינני קונה גלגלונים לבני, למרות שהוא רמז כמה פעמים שהוא היה רוצה לקבל אותם במתנה.
אך איני יכולה להרשות לו להתרוצץ בחוץ במשך שעות! ואין לו זמן – פעמיים בשבוע הוא
הולך לאנגלית נוספת, פעם בשבוע – למורה פרטי למתמטיקה. ועומס פיזי הוא מקבל בבית-
הספר בשיעורי התעמלות ופעמיים בשבוע בחוג לשחייה.
בוודאי שאיני אעיז לכנות כל ילדים על סקייטים וגלגלונים "חוליגנים" אך תחשבו בעצמכם:
ראיתם כתבות מגעילות אלו ליד "קריית הממשלה"? גרפיטי זה קרוי, לדעתי, פשוט ונדליזם! ו-
מעקה זה שעליו הם קופצים באופן קבוע – שם כבר אבן פשוט מרוסקת! בקצבים אלו כעבור
כמה שנים שם בכר יהיו הריסות ניכרות. אך אם אי-אפשר לאסור להם זה לחלוטין, אולי כדאי
לתת להם מקום מיוחד – כדאי לתת להם מקום מיוחד, כדי שלא יעצבנו את אנשים נורמאליים
ולא יקלקלו בניות.

 

לאיזו רמה הגיעה התקדמות!
כמה לא דומים גלגלוניהם הנוחים עם נעליים דמויי נעלי ספורט נוחים על מגפי פלסטיק כבדים
ולא-גמישים על גלגלים, אותם מדדנו רק לפני 10 שנים! המראה החיצוני של מודל חדש של
גלגלונים זה רק קצה הקרחון, שמתחתיו חבויה חגיגה של טכנולוגיות מודרניות. הרי על
יצירת מודל חדש עובד לא עשור אחד של מומחים בתחומים מאוד שונים – אנטומיה, אר-
גונומיקה, תורת חומרים, עיצוב תעשייתי.

לפני 200 שנה ממציאים חשבו להוסיף גלגלים למחלקיים בקרח. רישומים היסטוריים מעידים
שמודלים ראשונים של גלגלונים לא יכלו להסתובב ולבלום, לכן מעטים העזו להתגלגל עליהם.
גלגלונים מנוהלים תוכננו ע"י אמריקני ג'יימס פלימפטון בשנת 1863. בגלגלונים של פלימפטון
השתמשו בכרית גומי לבלימת סיבוב הציר. תרשים של מודל זה נחשב כיסוד גם של מחלקי
גלגלונים חדשים.
צוותות ראשונות של הוקי הגלגלונים שיחקו באירופה כבר בשנת 1901, ואליפות ראשונה הת-
נהלה בגרמניה בשנת 1936.
תחביב הגלגלונים באמריקה רכש אופי המוני בשנות 1970-1980 של מאה שעבר. בארה"ב אז
התקיימו יותר מ-6000 אולמות, איפה שאנשים נחו והחליקו מתחת למוסיקת "דיסקו". יציאת
תרבות זו לרחובות עירוניים אירע בשנת 1981 הודות לשני אחים שחקני הוקי ממינסוטה. הם
הקימו חברה Rollerblade, שבה לראשונה עובדו מחלקיים על ארבע גלגלוני פלסטיק צרים
עם מסבים, עם נעל מגן ובלם בעקב. לפופולאריזציה של ספורט חדש Rollerblade החלה לה-
ציע גלגלונים מיצירתה להשכרה בחופים. גל עניין למחלקי גלגלונים שטף את קליפורניה. עוד
כמה חברות סידרו ייצור מחלקיים, ורולרים החלו לכבוש לא רק שבילי אספלט, אלא גם רמפות
חצי-חביות, מעקות, מדרגות וכלל כל שטחים המתאימים להחלקה. רולרים לקחו מסקייטבורד
את סגנון הרחוב ועשו מעשי-גבורה – החלו לנסוע על כל שבו הם נתקלו בדרכם.
וכלל, יש הרבה מודלים של גלגלונים – להחלקה במהירות, להוקי, ואפילו גלגלונים "חוץ-דרכיים",
עליהם נוסעים בשבילים ובעשב. מה לדבר, זה תעשייה שלמה. לדוגמה, קיימות עגלות מיוחדות
לילדים של הורים-רולרים, שרוצים לאחד החלקה על גלגלונים וטיול עם ילדים. עגלות תלת-גלגליות עם מתלה מוגבר, בלם אופניים ומנעול, כיסוי מגשם, שק מחומם וחגורות ביטחון. בצ'כיה אתלט אחד אפילו קבע שיא מקורי: חצה את ארצו על גלגלונים במשך תשע ימים ודחף לפניו עגלה עם בנותיו התאומות.
ובן שיח הצעיר שלי חולם כעת על מודל חדש של גלגלונים "אגרסיב", שרכישתם קובעת נו-
כחות של הרגלי נסיעה מתקדמים. זה מבנה יציב מקסימאלי, אינו נהרס ומתמרן, המיועד לקפי-
צות ממקפצות, להחלקה על מעקות, ירידה במהירות מלאה על מדרגות ולשאר טריקים בעלי
אפקט.
-אומרים,באמת,שלגלגלונים אגרסיביים יש פחות מהירות ובהם לא נוח לנוע למרחקים ארוכים.
אך הרי מהירות תלויה לא רק מגלגלים מהירים, אלא גם מניסיון ומאימון הרגליים, – אומר נער – דמיינו, ראיתי באינטרנט אפילו פרסומת של גלגלונים עם מנוע! אך, לדעתי, לא מעניין לנסוע
עליהם, מאמצים פיזיים כמעט אינם נדרשים. אך בנסיעה אגרסיבית (למרות שלא כל-כך מובן
למה היא נקראת כך, כי אין בה אגרסיה ממשית!) מעניינים כל כיוונים. יש סגנון "וורט" –
נסיעה ברמפה אנכית, עם המראות גבוהות וסיבובים מסובכים, "סטריט" – נסיעת רחוב על
מעקות גבולות וכל שאר אובייקטים עליהם אפשר לקפוץ, להחליק על המסגרת ולנחות על האס-
פלט: וגם נסיעה בפארקים, המאחדת את שני הסגנונות.

פחד ובטיחות בעצמות, אדרנלין וכיף:שיחה עם ילד גולש
-כיצד למדת להתגלגל?
-קיבלתי גלגלונים במתנה ליום הולדת, כשהייתי בן 8. למדתי באיזו צורה בעצמי, בחבורת יל-
דים. בין היתר, לא כולם יכולים ללמוד להחליק. חברי ניסה – ללא הצלחה . למרות שהוא לומד
בחוג איגרוף תאילנדי. הוא עוד מתרברב שבמשך 15 דקות למד לנוע על מחלקי קרח בפארק "קנדה"
בצפון. אך על גלגלונים הוא לא מצליח בכלל.
-ואותי לימד אח גדול. כעת הוא בצבא. השתעשעתי עם חברים מבוגרים יותר, לכן אני מחליק
טוב יותר מבני גילי. למרות שחברים של אחי חבבו יותר "סלאלום" – ז.א. עקפו בצורה יפה את
מכשולים שונים, אך כמעט לא קפצו. וחבר אחד של אחי נסע על גלגלונים מאשדוד לבאר-שבע
במשך שלוש שעות…
-מה מעניין בהחלקה על הגלגלים? במה זה מושך אתכם?
–רוח לפנים, מהירות, רגש שאתה שולט במצב… חופש! אנרגיה.
-כאשר לא יוצא איזה טריק ובסוף יוצא לאחר אימונים רבים – זה כיף!
-יכול להיות גם – התגברות על הפחד. זה מחסום עיקרי בדרך, ויש להתגבר עליו.
-איך?
– לכל אחד יש  את דעתו בנושא הזה . מישהו מנסה לשכוח על הכול, להמריא ולקפוץ… אחרים
מכוונים את עצמם על ההצלחה…
-כאשר אתה לומד טריק חדש, אתה מנתח, באיזו סכמה לנוע, לאן לכוון מבט, כיצד להתרכז
נכון – הרבה דברים. וכאשר הכול יוצא – אתה מתגבר על פחד ומכשולים… האורגניזם יוצר
אדרנלין, וזה נעים!
-ואני שם לב שלאחר החלקה על הגלגלים אני  מרגיש יותר בטוח ומרוכז – ובבית, ובבית הספר.
יש רגש כזה שאוכל להתמודד עם כל מצב.
-ואני אוהב לא רק להחליק, אלא גם להסתכל על החלקה של אנשים אחרים בווידאו. זה גם
ניסיון חדש. כאשר אתה רואה רמה של מישהו אחר – יש רצון להעלות את שלך.
-במה אתה מתעניין  חוץ מגלגלונים?
–במחשב. לא מזמן הופיע לנו משחק מהמם – "טוני הווקס פרו-סקייטר". במשחק זה גיבור
האנימציה, הסקייטבורדיסט, הועתק מאלוף חי מציאותי טוני הווקס.
-ואני, לדוגמה, מתעניין באקולוגיה. נדמה לי, שאם מכוניות העובדות על בנזין היו מוחלפות
בתעבורה נקייה אקולוגית, באופניים ובגלגלונים (לפחות בעיר!) – חיים היו יותר טובים… כי
מכוניות מזהמות אוויר. למרות שלי מוצא חן בעיני להסתכל תצלומים של מכוניות חדשות –
מעניינות אפשרויותיהן. אם פחות ישתמשו בבנזין ובסולר, יהיה טוב יותר לכולם. הרי מאגרי
נפט מדוללים. יתר מכן, נפט נמצא עיק?
?ית בארצות ערב, בידי שייחים של נפט שנותנים
כספים למלחמה. ואילו היו ממציאים מנוע שעובד על משהו אחר, לדוגמה, על אנרגיית השמש,
אוויר היה נקי יותר, פחות טרוריזם.

זאת דעת הילד .

רשויות לתשומת ליבכן .

עוד על הנושא

גלגיליות

אתר הרולר הישראלי