web analytics
קטגוריות
מיסטיקה ותופעות מוזרות

"קולות שכוחים" וציידי המכשפות :התגובה המלאה

איריס יער אדלבאום פירסמה בבלוג שלה רשימה מעניינת .שאותה אני מביא כולה מאחר שלאיריס יש נטייה מצערת  למחוק מיידית מהרשת  כל רשימה שלה שאני מתיחס אליה באיזו שהיא צורה :"

ד"ר הרווי שוורץ הוא דתל"ש אמריקאי-יהודי, שהפך לפסיכולוג, הפך את תורתו לאומנותו ופרסם כמה ספרים בתחום של התעללות בילדים, זכרון, וטראומה. לאחרונה פרסם ספר מרתק על תופעה נידחת מבחינה תקשורתית אך נפוצה מאד חברתית, התעללות פולחנית ומאורגנת בילדים ובנשים. זהו ספר נדיר בכמה רמות, הן באיסוף החומר, הן ברמת הטיפול, ובעיקר בתוכחה כלפי המקצוע והחברה כולה, בטיפול בנושא כאוב זה.

שוורץ צנוע ועניו ונמנע מלדחוף את עצמו ואת ספריו בתקשורת, ולכן שמו מוכר בעיקר בקרב מטופלים וקולגות רציניים, ועובר מפה לאוזן. שוורץ משתמש בחומרים יהודים מסורתיים ואחרים, הן בטיפול והן בהפקת הלקחים החברתיים, ועומד כנביא בשער, באומץ וללא מורא, מול האדישות הכללית ורפיון רשויות החוק. אין תימה איפוא שהוא לא זכה בפרס הפופולאריות של הקהילה היהודית בארצות הברית, כיון שהוא מעלה נושאים קשים הרלוונטיים גם לעם הנבחר, הנוטה לראות בכל אקט של ביקורת חברתית משום איום קיומי על יחסי הציבור בעיני הגויים (מה שעלול לפגוע באינטרסים כלכליים).

 

אין זמן מתאים יותר מיום הכיפורים מאשר להזכיר את הרווי שוורץ, את סיפרו ומאמריו, ואת האיש.

 

בקצרה, הקליניקה של שוורץ התמחתה בטיפול בניצולים בוגרים של התעללות בילדות (ואחריה) במסגרות מאורגנות, בין אם מדובר בכתות, רשתות מסחריות של ניצול מיני לסוגיו, תוכניות ממשלתיות לניסויים או לניצול אזרחים, ועוד דברים המתקיימים בחסות ההכחשה הציבורית והשחיתות. לדעת שוורץ, מדובר בתופעה נפוצה מאד, זוועתית, ויחד עם זה מוכחשת ביעילות. באפן אישי יסביר שוורץ שלדעתו מדובר בתופעות המאתגרות את תפיסת העולם המקובלת על טוב ורע ועל טיב ומהות החיים והאדם, והתרבות האנושית.

 

הספר כולל תיאורים רבים של מטופלים, אך רובו מופנה בשפה מקצועית לקולגות, ומוכיח אותם על שיתוף פעולה בהכחשות, על פחדנות ושחיתות מוסרית בעצם. חלקים אחרים מכשירים מטפלים להתעסק בחומרים האלה, והפרק החותם הוא ניסיון להתמודד עם התופעה ברמה הרוחנית, מהי מטרת הנפילה העמוקה ביותר לחשיכה, "ירידה לצורך עליה", וגם קונספציות מין הקבלה. החומר הרוחני מסתמך על היהדות אך מנקודת מבט יונגיאנית, כלומר, בחינת האירועים כהתבטאות של ארכיטיפים באמצעות בני אדם המגשימים אותם בחייהם.

 

שוורץ השתתף לאחרונה גם בכתיבת ספר נוסף, המטפל בזנות, סחר בנשים ו"מיינד קונטרול", תרומתו לספר היא בעיקר בתחום האחרון, כלומר סקירת התהליכים והטכנולוגיה המדוייקת של השאה ו"שבירת" הרוח, כדי לייצר שפחות מין, בין בילדות ובין לאחר מכן. לספר שותפים שני כותבים נוספים העוסקים בתחום הזה, ד"ר מליסה פארלי פסיכולוגית מומחית בתחום הזנות, והפסיכיאטר הקנדי קולין רוס, המתמחה בטראומה ו"פיצול וריבוי אישיות" ובעיקר התפרסם בקשר למומחיותו בטיפול בשורדי תוכניות ממשלתיות ליצירת סוכני ריגול, מתנקשים ושפחות מין (ספרו האחרון "רופאי הסי.אי.איי"). השלושה הוציאו לאור ספר מרתק ומקיף, הנוגע בפירוט ורהיטות בדינמיקה של הרשע.

שוורץ מסכם באכזבה מסויימת את פירות פועלו במשך זמן רב, בעיקר מאוכזב מהיעדר פידבק ציבורי או עניין ציבורי. לדעתו, עם זאת, הדברים נמצאים קרוב מאד לסף ההכרה החברתית, ויפרצו בקרוב כהר געש מפעפע.

שוורץ מסכם באכזבה מסויימת את פירות פועלו במשך זמן רב, בעיקר מאוכזב מהיעדר פידבק ציבורי או עניין ציבורי. לדעתו, עם זאת, הדברים נמצאים קרוב מאד לסף ההכרה החברתית, ויפרצו בקרוב כהר געש מפעפע.

"

עד כאן איריס.

 ועכשיו הנה התגובה שלי לרשימה שלה שפורסמה שם ואיריס מסיבותיה הידועות לה בלבד מיהרה למחוק אותה אז הנה היא לפניכם איפה שזה לא ימחק .

הסיבה שאין פידבק ציבורי  כיום למקרים שאותם מתאר שוורץ היא שדווקא היה לזה הרבה פידבק בשנות השמונים ,מאות אנשים גברים ונשים נזכרו ותיארו בפירוט מקרי התעללות מינית בהם בידי הוריהם וחברי כיתות שונות שבהם היו ההורים חברים . הדבר הביא לשערוריות רבות וגם להרס משפחות שבהן ילדיהם האשימו את הוריהם בהתעללות בהם .

 אבל במחקרים שנעשו במהלך שנות התשעים וראשית המאה הנוכחית התברר שהרבה מהמקרים האלו היו מומצאים פרי דמיונם הקודח של המטופלים שנעזרו במטפלים בהם .כיום אין בארה"ב אמונה רבה בתיאורי מקרים כאלו לאחר שהתברר שרבים מהם היו מופרכים מיסודם.

ואין לאמר שהמטופלים הנ"ל שיקרו במודע  אבל הם המציאו דברים רבים שלא קרו  ואפשר להשוות זאת לכל הסיפורים המתארים  מקרים דומים של חטיפות בידי חייזרים שמתעללים מינית באופן דומה  במטופלים שמספרים על כך  במהלך ההיפנוזה .

 אינני אומר שאין מקרים של התעללות מינית וכיתתית בילדים .למעשה ככל הנראה ישנם.

אנחנו יודעים שאין גבול ליכולת הרשע של המין האנושי ,וייתכן שגם כתוצאה מהרשת והמידע שמועבר בה  מקרים כאלו רק מתרבים והולכים .

אבל יש להתייחס בזהירות רבה לעדיויות שמוצאם בהיפנוזה של תיאורי התעללויות  מיניות בידי הורים  מאחר שיש אפשרות סבירה שעדויות אלו מתארים מקרים רבים שהם מומצאים פשוטו כמשמעו .והדבר הביא להרס של משפחות רבות והרס חייהם של אנשים רבים שבדעבד התברר שהיו חפים מכל פשע .

יש המשווים את העדויות האלו ואת "ציד המכשפות " שהתקיים בעיקבותיהם לפרשה המפורסמת שהתחוללה בעיר סלאם במאה ה-17 שכתוצאה מעדויות היסטריות של חבורת נערות בנות עשרה הוצאו אנשים שונים להורג על לא עוול בכפם .

אז איפה האמת ?

כנראה איפה שהוא באמצע

.ככל הנראה ישנם התעללויות מיניות בילדים גם בשליחות כיתות שונות .

אבל יש להתייחס בזהירות רבה לעדויות על כך שמוצאן בהיפנוזה .

ראו

ציידי המכשפות

משפטי מכשפות

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

16 תגובות על “"קולות שכוחים" וציידי המכשפות :התגובה המלאה”

מעניין שאתה משווה דווקא לציד המכשפות. , והרי אין חיה כזאת. לכן מטבע הדברים מי שיעיד על מכשפה כאילו העיד על אלוהים או רסקולניקוב.
אם מחליטים שמדובר בעדויות שקר, ההשוואה המתבקשת היא דווקא לפשעים אחרים: עדויות שקר על רצח, על שוד, אונס. האם מעתה נצניע מעשי רצח/אונס/אלימות רק משום שיש עדי שקר?
לכן נשארת על כנה השאלה של איריס: למה מעלימים דווקא פשע מסויים זה.

ראשית, מהעובדה שאתה מפרסם בבלוגך, מן הסתם ללא רשותה של איריס, את הרשומה המלאה שלה, מבלי לכבד את החלטתה למחוק תכנים ותגובות מן הבלוג שלה. זהו הבלוג שלה, וזו זכותה המלאה למחוק מתוכו רשומות ותגובות. בחירתך לכלול כאן את הטקסט המלא של הפוסט שלה, אינה מהווה התנהלות תקינה בין בלוגרים.

ושנית, פשוט להקיא מאמירתך המבחילה לעיל:
" אינני אומר שאין מקרים של התעללות מינית וכיתתית בילדים .למעשה ככל הנראה ישנם."

ככל הנראה? ככל הנראה?!?!

מה עם בטח, על בטוח, בוודאי?

היפנוזה היא אולי כלי תרפויטי שיעילותו מוטלת בספק, אבל כמות האנשים שעברו התעללות מינית – בין אם זכרונותיהם הטראומטיים מלווים אותם יום יום ובין אם זכרונותיהם הודחקו ולבסוף עלו במהלך טיפול; גדולה פי כמה וכמה ממספר האנשים שטיפול בהיפנוזה שכנע אותם שעברו התעללות מינית.

בגלל אנשים כמוך לא מאמינים לקורבנות אונס.

יש לרשימה של איריס עניין לציבור הרחב וכך גם לתגובה שלי .
לא הייתי מביא את הרשימה שלה אם לא היה את הסיכוי שהיא תמחק אותה לחלוטין כפי שכבר קרה בעבר וכך תהפוך את התגובה שלי לבלתי מובנת.
אני הבאתי לא את הקטע שלה במלואו אלא רק יטוט לא שלם מתוכו כמקובל .
בכל מקרה אם לאיריס יש התנגדות לכך כל מה שהיא צריכה זה לפרסם כאן תגובה שבה היא מבקשת את מחיקת הקטע ואת הסיבות לכך ואני מוחק את הקטע שלה ואחליף אותו בתקציר .
"בגלל אנשים כמוך לא מאמינים לקורבנות אונס.
ומה עם אותם אנשים שמצאו את עצמבם במצב שמאשימים אותם באונס ובהתעללות בילדים ובדיאבד התברר שהם היו חפים מפשע ?
להם אין זכויות ?
לפחות זכות הספק בעדות שמאשימה אותם ?
בארה"ב כאמור כבר התפרסמו כמה וכמה ספרים רציניים ביותר שמציגים את פרשת רדיפת ההורים כחברים בכתות שטן למינהם כתוצאה מעדויות בהיפנוזה של ילדיהם כ"ציד מכשפות " לכל דבר .
וכל העניין דורש זהירות כפולה ומכופלת

אוי, נו, באמת. מספר האנשים ששיקרו בעדותם לגבי אונס/התעללות נמוך בהרבה בהשוואה למספר האנשים שעברו התעללות שכזו באמת (בכתות ומחוצה להן).

נגרם גם למי שמואשם ברצח בלי שהיה לו קשר לארוע. האם משום כך יש להמעיט בערך הפשע הזה, הגורם לעלילות נוראות? זה כמו לומר שיש למחוק את התביעה בגין פשע מסויים, משום שאם מישהו יעליל, ייגרם סבל רב. אכן. הדמיון האנושי יכול למצוא הרבה דרכים לגרום סבל. למשל אונס. האם נאסור על יחסי מין, משום שיש כאלו שאינם בהסכמה?

שנכון לעכשיו יש חשדנות גוברת והולכת כלפי עדויות בהיפנוזה מכל סג אלו שבהן פציינטים משחזרים אירועים מעברם שלא היו זכורים להם לפני ההיפנוזה .
הרושם הנוכחי הוא שיש סיכויים גדולים שעדויות מאין אלה מבטאות יותר פנטזיות מהתת מודע מאשר עדויות על אירועים שאכן התרחשו
זה בכלל לא ברור למה אנשים שעברו אירועים טראומטיים ישכחו אותם ויוציאו אותם רק בהשפעת ההיפנוזה?
ניצולי שואה למשל עד כמה שידוע לי לפחות (ויתקן אותי מישהו אם אני טועה ) לא היו זקוקים מעולם להיפנזוה כדי לספר את החוויות שעברו עליהם ולא שכחו אותם .
לינראה שמי שעבר התעללות מינית גם בילדותו יזכור זאת ולא ישכח זאת לחלוטין ויוציא זאת רק בהשפעת היפנוזה .

גם מומחים גדולים הרבה יותר מימני מתייחסים בחשדנות לכל נושא שיחזור זכרונות על ידי היפנוזה .
יש כאלה שטוענים שסיפורים על התעללות בילדות בידי חברי כת הם מקבילים לסיפורים על חטיפות בידי חיזרים ונובעות ממקור פסיכולוגי אחיד.
אינני מומחה אבל כל זה מעלה שאלות מטרידות לגבי אמינות העדויות האלו .
זה היה עוזר אם היו נמצאות עדויות חאשרות מחוץ לסיפור בהשפעת ההיפנוזה שהיה מאשר שהייתה כת בסביבתה של הניזכרת ועדויות של אנשים אחרים שמאשרים את פרשת ההיתעללות דאותן היא מתארת .
לפחות בכמה מקרים שקראתי עליהם מתברר שקשה למצוא עדויות מאשרות כאלו ( אם כי היו כאלה אבל תמיד נמצאו פגמים באמינותם

אבל לא כולם. יש שמספרים אחרי עשרות שנים ויש שהולכים לעולמם בלי לפצות פה. והרי מדובר באנשים שאינם צריכים לשכנע איש במה שעבר עליהם, כולם יודעים ומוכנים להאמין. ובכ"ז לא כל אחד מצליח לספר.

אבל איריס רשאית לדרוש שתסיר את רשימתה. זכויות היוצרים בה הן שלה, והיא לא ויתרה עליהן עבורך. מאחר והיא משפטנית, היא בוודאי תדע לצטט לך את הסעיפים המתאימים.

למעלה אם איריס תפרסם כאן תגובה שבה היא דורשת את הסרת הרשימה ותפרט את סיבותיה אני אסיר אותה ואחליף אותה בתקציר
כאמור אני העליתי אותה אך ורק בגלל נטייה מצערת שלה למחוק מהרשת כל פוסט שלה שאני מגיב עליו בצורה כלשהיא . .

הרשימה של איריס קשורה לסיפור שלי. כי אני עברתי התעללות מאסיבית מבחינה מינית על ידי תלמידי הכיתה שלי זה היה כשהייתי בת 9. קראו לזה ערב כיתה. בגיל 12 עברתי אונס בגיל 19 המפקד שלי בצבא הטריד אותי מכל בחינה שלא תבחר בה הוא היה רב סרן. זה היה בשנת 1989. האיש התעלל בי פיזית, מינית ונפשית. אבא שלי בין היתר הלך יחד איתי להתלונן איפה שלא תרצה ואיש בצה"ל לא עשה דבר עד שאבא שלי פשוט מת. בין היתר בגלל אותו מפקד.
רק אז העבירו אותי יחידה.
עברתי פסיכותרפיה אצל קב"ן.
האבחנה: הפרעת אישיות גבולית.
כבר אז הייתי צריכה להיות מוכרת על ידי משרד הביטחון כנכת צה"ל אך זה לא קרה.
רק בגיל 24 אושפזתי בבית חולים רמב"ם במחלקה הפסיכיאטרית.
התעללות ממושכת במשפחה והתעללות מינית ממושכת גובות מחיר יקר ואבחנה מקוללת בשם הפרעת אישיות גבולית.
מאז הספקתי לעבור מספר נסיונות אובדניים ואשפוזים. על הסטיגמה אין צורך להכביר מילים.
ואת הלהאמין לי מר אשד כי הזכרונות הללו כואבים יותר מכל דבר אחר.
ולמרות הכל כמו שהבנת למדתי באוניברסיטה
לא סיימתי את התואר בגלל אשפוז נוסף.
הטראומות הללו ממשיכות לרדוף אחרי לכל מקום.

רחל

ברוב מקרי ההתעללות המינית בילדים אין הילדים – בגלל סיבות ברורות שאין צורך לפרטן – מתלוננים על כך. ברוב המקרים ילדים אלה אינם מדחיקים את הנושא לתת-הזכרון ושוכחים אותו, אלא להפך, הם זוכרים אותו יפה מאד ופרטיו מלווים אותם כל חייהם.

יש באמת מקרים שבהם טענו מטפלים שבאמצעות היפנוזה הצליחו להביא זכרונות כאלה להכרת המטופל. כיום, כפי שכתבת, קיים ספק באם טענות כאלו הן מבוססות על מקרי התעללות אמיתיים.

אלי לא אומר שאין התעללות מינית
הוא מטיל ספק באמינותה של ההיפנוזה, ולא בכך שקיימת התעללות מינית
רחל היקרה, סיפורך עצוב מאוד ולבי איתך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

fourteen − thirteen =