רחל המשוררת
דומה שהאמנות של הלחנת שירי משוררים הולכת וגוועת בשנים האחרונות בתוך שממה נוראית של יוצרים שרובם אינם מסוגלים לכתוב אפילו את שמם שלא לדבר על פזמונים הראויים לאוזן אנוש
רוב הזמרים כיום מעדיפים להלחין חומרים שלהם או של ידידים בלבד ,וכמעט תמיד הדבר פוגע אנושות ברמת השירים שלהם. וזאת מאחר שהיוצרים הנ"ל אולי יודעים להלחין ולשיר אבל בדרך כלל אינם יודעים ואינם מסוגלים לכתוב . רק כאן תקבלו ביקורות מיקצועיות אוביקטיביות ופרטניות שכמוהן לא תקבלו בשום מקום אחר ,לא בעיתונים ( שאצלם אפשר כידוע לכתוב רק רשימות של 100 מילה על דיסק ולא יותר ) ולא באתרים אחרים אינטרנט. נשמח לקבל באופן מיוחד דיסקים שבהם מולחנים שירי משוררים ותיקים וצעירים זאת במסגרת מאמצינו הנמשכים לעודד ולפתח את תחום האמנות הנשכח הזה, אבל נדון בכל דיסק שראוי שיעסקו בו .
|
מי הם חברי להקת "פגישה " ? יהונתן שמלה, מלחין ומעבד, לומד מוסיקה באוניברסיטת בר-אילן. להקת פגישה מבצעת את שירי רחל (בלובשטיין) המשוררת בלחנים חדשים. מבצעים: |
פגישה מחודשת עם רחל המשוררת
מאת ירון ליבוביץ
ביקורת של התקליטור "פגישה" יהונתן שֶמְלה ורימון כהן בשירי רחל
התקליטור שרובו מכיל שירים של רחל המשוררת המולחנים בידי יהונתן שֶמְלה והמושרים בפי רימון כהן הוא תקליטור מעניין, מאתגר, יפה ונשמע נעים לאוזן אך בו זמנית הוא תקליטור שצריך להאזין לו יותר מפעם אחת כדי להבין לעומק את השירים שבו. הוא מעניין מפני שהוא תקליטור שנעשה בידי יוצרים צעירים מוכשרים ומבטיחים שלקחו על עצמם משימה לא פשוטה להלחין שירי ספר של משוררת ידועה ולהפוך אותם לפזמונים.
כל ניסיון של הלחנת שירי ספר הוא לדעתי ניסיון מבורך. הוא מאתגר מכיוון שמדובר בהלחנה של שירים מאת רחל המשוררת, שכמו שהם נוגעים ורלוונטיים גם היום הם הולחנו כבר לא פעם: שלושה שירים בתקליטור הולחנו כבר; "עבריה" הולחן פעם אחת על ידי בעז שרעבי; "פגישה חצי פגישה" הולחן על ידי חנן יובל ( וגם בידי מלחין נוסף לא ידוע לי ( האם מישהו מהקוראים יודע מי ?) , ובסופו של דבר "אל ארצי" המתחיל במילים "לא שרתי לך ארצי" הולחן על ידי יהודה שרת. זה לא קל לפרש מחדש בצורה רעננה שירים שכבר התפרסמו בפירוש מולחן, שלפחות בשני שירים מהשלושה המוזכרים הלחנים הקיימים הפכו לסימן היכר של אותם שירים. יפה ונשמע נעים לאוזן תודות לקולה הנעים של רימון כהן והעיבודים של יהונתן שמלה המצליחים להוסיף גוונים שונים לכל רצועה בתקליטור ובכך הופכים את הלחנים למיניאטורות קטנות של מצבי רוח שונים. מצד שני חלקו של התקליטור אינו קליט לאחר שמיעה ראשונה, ויש בו קטעים שהצטרכתי להאזין להם כמה פעמים כדי להבין אותם.
השיר הראשון "בלילות מקדם", במקצב הפופי שלו ובפזמון החוזר הקליט שלו, מהווה לדעתי פתיחה טובה לתקליטור. הנימה הקלילה משהו לא נשארת לכל אורך התקליטור ומרצינה מאד בקטעים אחרים בהמשך התקליטור. בכל מקרה הפרשנות העליזה במקצת של השיר, שמתאר למיטב הבנתי, סצינה חלומית שמבוססת על חוויה שקרתה בעבר אולם כפי הנראה לא תחזור, מחמיצה את הזרמים התת קרקעיים העצובים הנסתרים בשיר. קטע 2 "עבריה" עניין אותי ולו עקב היותו גירסה מולחנת חדשה לשיר שכבר הולחן בעבר על ידי בעז שרעבי והושר בביצוע המהפנט והכובש של רבקה זהר. מכיוון שכך ליוצרי התקליטור היו מתחרים רציניים, אם אפשר לומר כך. הלחן של שמלה הוא שונה מהלחן של שרעבי ומייצג לדעתי תמונה אחרת של ישראליות. העבריה של שרעבי היא המנונית יותר והיא כאילו מתפלאה על זה שהיא רואה את עצמה כבת המקום. העבריה של שמלה רואה את עבריותה כעוד פריט מהאישיות שלה, והיא לא רואה את היותה כבת המקום כפלא. גם העיבוד של שמלה נוטה יותר לג'ז עם הסקסופון שבשיר בניגוד לעיבוד האקוסטי שבו מולבש השיר בגרסתה של רבקה זהר.
פרשנות מעניינת ושונה ניתנת גם לשני השירים הנוספים בתקליטור שהולחנו בעבר. קטע 7 הוא לחן לשיר "פגישה חצי פגישה". השיר הזה כאמור הולחן פעמיים פעם אחת בגישה הנותנת לשיר פרשנות של שיר עם רוסי בעל נופך נוסטלגי רומנטי. (לצערי לא הצלחתי לגלות דבר על המלחין או מי שר אותו ואשמח אם מי מהקוראים יודיע לי על כך). הלחן השני הוא לחנו של חנן יובל, בעל נגיעות של פולק רוק, והקצביות הנמרצת שלו מדמה את הפגישה שבשיר כדבר לא רצוי מפתיע ומעלה זיכרונות לא נעימים לדובר השירי. הלחן של שמלה נותן פרשנות שונה לחלוטין. הרצ'טטיב המהיר בהתחלה והליווי הג'זי עם הנגיעות הרוקיות שבגיטרה החשמלית שנוספת לו מדמים לדעתי אופי משעשע במקצת ומפוכח על הפגישה שבשיר.
אך לדעתי הפרשנות שניתנה לקטע 8 שגם הוא הולחן בעבר. השיר "אל ארצי" זכה ללחן לירי ונוגה מאת יהודה שרת שאולי התאים לאופי המתנצל משהו של השיר. אולם הלחן החדש של שמלה לקח גם הפעם את השיר לכיוון שונה. הלחן הזכיר לי בלדת רוק וקצת הפתיע אותי שהליווי הכלי היה ג'זי. הנימה שדבר זה נתן לשיר הייתה נימה קצת מתריסה. העצב שבלחן היה עצב עצור וקצת כועס.
האופי המתריס רוקי משהו נשמר לדעתי גם בקטע 12"הצדק את הדין", שעוזרת לכך הגיטרה החשמלית שמנגן בה רואי שלמה.
יוצרי התקליטור הרהיבו עוז בכך שהם צרפו שני לחנים לשיר אחד, הכוונה ל"בלא ניב בלא נוע" שהגרסה שלו בקטע 14 היא רוקית ואילו הגרסה בקטע 5 הוא ג'זית רומנטית. יש בתקליטור הזה גם קטע שמזכיר לטעמי רוק מתקדם או אולי את שלישית "קצת אחרת" של שנות השבעים של המאה שעברה עם שלמה גרוניך שם טוב לוי ושלמה יידוב, כוונתי לקטע 3 "אושר שלו".
השירים הוצגו בתקליטור בצורה מרעננת ומעניינת, אך לעתים נראה לי התקליטור כארוך מידי. האורך הזה עלול להביא לכך שקטעים מסוימים לא יזכו להכרה שאולי הם ראויים לה. מה שעוד צרם לי הייתה העובדה שהיו שם שני קטעים כליים שהקטע השני לא רשום בכלל ברשימת השירים שבתקליטור. לא כל כך העובדה שהיו שם קטעים כליים צרמה לי אלא העובדה שזה פגם ברעיון הכללי שהתקליטור העמיד שזה הלחנה של שירי רחל.
רימון כהן עם להקת "פגישה "
לסיכום ניתן לומר שהתקליטור הוא עבודה מעניינת ומבטיחה של יוצרים חדשים ומוכשרים המעניקה פרשנות מרעננת אם כי לעתים מורכבת לשירי רחל. יש שם שירים שיכולים להיות טובים בתור תקליטונים, אולם יש שם גם קטעים שיש להאזין להם כמה פעמים כדי להבין אותם. התקליטור הוא מרתק נעים לאוזן, לעתים לא קל להאזנה אולם בהחלט שווה את המאמץ.
קיראו גם :
האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים
מאגר המידע של הפזמונים התנכיים וההיסטוריים
4 תגובות על “פגישה מחודשת עם רחל המשוררת-ירון ליבוביץ' על להקת "פגישה"”
להקת פגישה מגיעה לת"א ביום רביעי ה- 9\19 בסאב קוץ' מילגה (פלורנטין) רח'המשביר 22 בשעה 21:30
מצפים לראותכם!
היה לי הכבוד לראות את המופע של להקת פגישה
ב19/9. אני אהבתי את המופע כי הלהקה הציגה את השירים שבתקליטור שלה בצורה רעננה ומעניינת. העיבודים במופע היו יותר פולק רוקיים מאשר העיבודים הג'זיים שבתקליטור.
הלהקה נשמעה מתואמת בין מרכיביה הנגנים היו הבסיס כשרימון בתור זמרת מובילה בשירה הנקייה שלה נתנה את האיתור הקולי שהשלים את הנגנים
ובכך הלהקה נשמעה בתור יחידה מלוכדת.
שמעו, התאכזבתי מאוד.
פשוט התאכזבתי.
אני חובב שירה מולחנת מושבע ועבדתי קשה בשביל להשיג את האלבום.
זה הכול?
דל ודלוח, אין לי מה להוסיף.
[…] פגישה מחודשת עם רחל המשוררת :ירון ליבוביץ על להקת פגישה […]