הבלדות הבעייתיות של נטלי גוטמן

נטלי גוטמן היא מתרגמת ופירסמה באתר זה תרגומים של מרינה צוטייבה ובימים אלו יצא ספר תרגומים שלה של המשורר הרוסי יסנין "מכתב לאמא " ( הוצאת כרמל )  .
אבל היא  אינה רק מתרגמת . היא גם משוררת בפני עצמה .  ברוסית וכעת גם בעברית.

הנה לפניכם כמה משיריה  בהופעת בכורה עברית עולמית.

כה חבל, משה!

לידידי הטוב

רעמסס השני
התרבה והתפאר
90 שנות חייו.
משה – מצרי בארץ ישראל
בוחר
לא להיבלט, להישאר
צנוע.

הוא התבסס
קנה בית
בלי חתול עדיין
מקבל באהבה זרות וגסות
של ישראל 2000 .

אחרי דורות של בנים ובנות
שרעמסס הפעיל והרבה
משה במלוא עדינותו מרבה להרהר:

האומנם ומדוע לא נשמר האוצר
של האנושי המשתדל
להיטבע, אלא נוצר
תמיד, גם הפעם,
שלב מתקדם – דל
מראשיתו – של תינוק האדם.

באזור עתיק כוח ודם,
השולל מהלך לא נבון
בשיפוט אלוהים הים התיכון.

משה שקט, נוהג בהתחשבות
לא קובעת
דמות
הישראלי המיושב.

כה חבל! 23/01/05

נספח חשוב להסכמי השלום

מגליד פער העדות
כולל החולי אשר

מפריד בין דור צעיר
לדור אבות.

הושלם החיבור המזווג אחים ואחיות,
כלבים וחתולים, גבולות של קור וחום.
בא השלום.

ראש המסמר גרורות הזעם מגלח
ובשלוות סיפוק מיני קולע
יחף בתפר משתקע.

מועד החתונה נקבע,
בתור המתנה תבוא שלווה.
החלק הנשי בך
לא ייבדל מהחיה שמתנסה מעל חווה
מוצאה כואבת.

החלק הגברי שבך
כבר לא ימנע
מכל איבר מאיבריך
להיות זונה רכה
באהבה,
לעד בילד זר הכי מוזר
לראות קווי דמיון עם בנך ובעלך ועם עצמך.

כי עם שלום יגליד פער עדות,
כולל החולי.
23/02/05

חברתי הצברית
לאלה פרנקל-דוידי

חברתי הצברית אמרה:
אני לא כמוך – דור ראשון בארץ,
לא אני, את החלוצה,
לא את, אני אשלם את חובותיך בארץ
כי את יהודיה רוסיה
ואני ישראלית פולניה,
לי – אבי ואמי ניצולי המדינה,
לך – אם לא אני רק את, ואת לילדיך – מדינה.

ואביך באדמה
בשבילך לעולמך
באדמה ללא תבואה,
אני ישראל בשבילך.

אמרה והעבירה לי כספים
בפעם השלישית או הרביעית בשנים
של בצורת אנושית בנפש היהודית הישראלית
של דור האלפיים.

הפילוסוף שלנו גבריאל מוקד
אופטימיסט של המאה,
מסכים כי אדם בודד
והוא בודד פי מאה,

אך לא שב
למולדת חבריו,
בוחר לא להיות שבע
מהשפעת הליכותיו על המאה.

אלתי היפה, אם לא אני
ולא את,
לחרוב שלנו גלעיני קראט,

אם לא אני לי.
04/11/04

מעשה במורה

כואב מקום הימצאותי,
פני הדברים.
איך לעמוד בצו פשיטה על ילדים?

גוף מבצע?
נכדים של חלוצים.

ברעב עמום לכסף רב
חייהם נכתבים
מחומר טוב
לאופרות רחוב.

איך להסביר לילדים של ארץ ישראל
כי הם לבד – תקווה?
אולי לנקוט בשם פשוט נחות,
לעם לרדת, אך טרם לחבקו כולו כולל
ילדי שכונות יוקרה,
לקרוא!
לקרוא מטקסט ישן למוד מרירות,
בור אמצעים בשעת שחיתות…

לנקוט או לא לנקוט בשם?
סעיף: מחזה,
ראה: שנת הגדרות לאות, ימי ממזר,
סגנון: אחר –
לא מספר, לא שר, לא מדבר,
כשמנסה להיות הולם, אומר:

דיברתי די, כעת תוכלו לשמוע –

לארץ מוזרמים כוחות שווים
כבר דור שהכוחות מצטערים:
אומנם היהודי שרד,
אך ילדיו
דור מחשבים,
לא מצליחים
לסרוק אותות, עדיין.

מורה אמיץ מול משפחה
חוגגת מסכנות עולה דרגה –
שלו ושל עצמה –
מורה מופשל חולצה חומה
ירוק-צהוב בהדרגה.
אך אל לכם לחשוב: יברח!
מילדיו? אינו מתאים.
יבריחו, מה בכך?
הילדים יגידו: הוא היה
וישנאוהו על בגידה.

אחד מהם יבוא,
לכותל המורים- לפני עזיבתו,
מודאג יאמר:
לי אל תדאג.

ויתיישב ליד – כי אין
ולא היה אחר,
שבתחילה שלף סכין
בלעג וביזה מילים תקע:
באות הספרות שלך תמות!
כלה! – גורל קבע
מול הכיתה, ולא היה אחר –
המורה דיבר
שנה…

בן 16 כעת
קם לפרידה אדם בודד
מביא לדין גרורות כאב:
אתה עוזב.
זוכר, שלא הפרעתי לך
אף- פ-ע-ם, זוכר?
ולא אני עוזב.

מי לא ישפוט את ילדינו הגדולים,
מלבד מורה אחד.
בצומת הרהוריהם הרכים
הוא ייקלע
עם זר פרחים.

כואב מקום הימצאותי.
איך לעמוד בצו פשיטה על ילדים?
עבירותיהם הראשונות – מורים
במעגל נבגד
מהשואה חדלים לשוב
אחד, אחד.

02/05

קיראו גם:

יסנין שלי : ראיון עם נטלי גוטמן

הבלדות הבעייתיות של נטלי גוטמן

לזכרו של ישראל פוליאקוב

שירתה של מרינה צוטייבה

דף הפייסבוק של נטלי גוטמן