אוצרת בתערוכה של רגשות: על יהודית מליק-שירן

 

יש אנשים האוספים תמונות במכירה פומבית

ויש אנשים האוספים נעלים ישנות
ויש המסדרים בקפידה שורה אחרי שורה
בולים נדירים ביופיים

ואני אוספת מחשבות הבאות אלי
באמצע הדרך מאנשים שאני לא מכירה
כשעיניים זרות מביטות בי
מתחנה לתחנה
בגעגוע
עכשיו אני אוספת אנשים שהתעקמו מהחיים
וכוכב קטנטן מאיר את תוכם
כפתיתי אור
מסמן להם נתיב של תקווה
( אספנית בתוך "צובעת געגועים " מאת יהודית מליק שירן , הוצאת בת אור 2005 )
"אוצרת בתערורה של רגשות " מכנה את עצמה יהודית מליק שירן באחד משיריה ."אספנית " היא מכנה את עצמה בשיר אחר .

אלו בהחלט תארים שמתאימים למה שהיא עושה בקובץ הסיפורים הראשון שלה "חלבת תמרים " שהוא מעין אוסף של תמונות קצרות מהחיים, הסיפורים הרגשניים מזכירים במבט ראשון יותר מכל דבר אחר סיפורים שהופיעו ב"לאישה" של סופרים כמו יגאל מוסינזון וצבי לידסקי שנהגו לכתוב סיפורים מלודרמטיים בגוף ראשון עם פואנטה מפתיעה בסיום . אבל המבט הראשון הוא מטעה . ברובם אלו הם סיפורים קשים על אנשים קשי יום שונים חלקם זקנים עניים ומיואשים ונדכאים בצמתי משבר בחייהם .יהודית שירן מתעדת דרך עיניהם של הדמויות השונות שלה רגעי שברון דרמטיים בחייהם את ניסיונותיהם לחפש פשר לחייהם חסרי המשמעות לכאורה , ומראה יכולת לחדור לעולמם הפנימי .

ולעיתים   אין כאן שום נקודת משבר  ספציפית והסיפור  מתאר רק  עוד יום שגרתי ( ומדכא )  בחייהם .

הפורמט הקבוע של הסיפור בגוף הראשון הוא מוגבל ולעיתים הסיפורים מזכירים יותר מדי סיפורים של מגזין "לאישה " עם כל הניסיונות של המחברת להתחמק מכך .
אבל לזכותה של המחברת עומדת העובדה שהיא מנסה לתאר את " האחר",דמויות השונות מאוד ממנה , דרך עיניו שלו . זה מראה על אמפטיה עמוקה של המחברת לנושאי יצירתה שאותה אי אפשר היה למצוא אצל  צבי לידסקי ושות שבדרך כלל תיארו בורגנים  עשירים ושבעים מהמעמד החברתי שלהם  ולרוב בסיטואציות של זוגיות ובגידה בחיי הנישואין .
על מנת להפוך את המילים לחוויה המקרבת את הפרט אל זולתו ואל עצמו ,דרושה הזדהות עם היצירה הספרותית . מעורבות רגשית עשויה לזכות את הכותב בחוויה מופלאה ,חוויה המוציאה את המלים מסתמיותן ונוגעת נגיעה אמיתית הן בכותב והן בקורא .
( יהודית מליק שירן "נגיעה ברוח " ע' 5)

מבין 16 הסיפורים השונים המקובצים בספר מצא חן בעיני הסיפור "השיבה מהכפור " אם כי הוא שונה מכל האחרים . זהו סיפור של אסיר יהודי רומני במחנה עבודה ברוסיה הקומוניסטית בתקופת השואה שחוזר לביתו ולאישתו לאחר עשר שנים של עבודת פרך וסבל בל יתואר ומגלה שאינה יכולה ללדת ,האסיר החוזר יכול להתנחם רק עם הילדים של אחותו .

סיפור זה שונה מהאחרים בכך שהמחברת אינה מנסה לדמיין רק את נקודת המבט של האחר במעמד ובקבוצה החברתית אלא גם בזמן , ימי מלחמת העולם השנייה .

יש בסיפור   פוטנציאל  אבל הוא לא פותח מספיק בידי הסופרת .הפואנטה הדרמטית בסוף לא הוצגה בצורה ממוקדת  כפי שאפשר היה והסיום הסנטימנטלי והכמעט אופטימי למרות הכל  משאיר לנו רושם חלול במקצת.

סיפור נוסף  "הנדבנית" המתחיל בפתיחה מעניינת  באמת "יש אנשים שמתעוררים השכם בבוקר ויוצאים לעבודתם ,ויש אנשים כמוני שמובטלים הרבה שנים וממציאים לעצמם מקום עבודה מקורי . אני נוברת בפחי אשפה . אני מחטטת שנים רבות בפסולת שאנשים משליכים ליד עצים וליד פחי אשפה . החיים שלי בזבל כבר הרבה שנים ".
אין כאן סיפור כלל עם פואנטה דרמטית אלא מעין צילום של תמונת מצב בחייה של אישה מוכת גורל ומשפחתה שמליק שירן מעבירה לנו תוך חסכנות של מילים ומתוך אירוניה נוראה שהקורא מבין היטב גם אם המספרת המתארת את חייה אינה מבינה .
זהו כישרון יוצא דופן שהרי חלק גדול מהסופרים היום ובעיקר הצעירים מעדיפים לתאר בראש ובראשונה את אנשי המיליה החברתי שלהם ולא דווקא אנשי שכבות קבוצת חברתיות שונות כפי שעושה מליק –שירן. היא מראה  אמפטיה רבה לגיבוריה  הזקנים הכואבים והשבורים ,אמפטיה שקשה למצוא היום בחברה הישראלית הרומסת את העני הזקן והאחר .

עד היום פירסמה מליק שירן שלושה קבצי שירה וספר לילדים "עניין שהרגשה " שעוסקת בכיבוד האחר והשונה ובבירור נכתב בידי מחנכת שמנסה להעביר ערכים שונים לילדים .מטרה הראויה לציון אבל זה גם פוגע במקצת בערך העצמאי של הספר שנקרא כדידקטי מידי ,אבל זאת כנראה הייתה הכוונה מלכתחילה .

אם לשפוט מכלל יצירתה של מליק שירן הרי ספרה המעניין  ביותר עד כה אינו פרוזה וגם אינו שירה זהו "נגיעה ברוח :כתיבה יצירתית של ילדים ( 1996) שבו היא נכנסת לשדה המוקשים שכמעט לא עסקו בו לפניה של ניתוח יצירה של ילדים כולל בפרק מעניין ביותר יצירות של ילדים מאושפזים בגלל בעיות נפשיות שונות .וגם בו מגלה מליק שירן אמפטיה עמוקה לעולמם של הילדים שבהם היא עוסקת . אלא שלעיתים דומה שהאמפטיה באה על חשבון האוביקטיביות בניתוח היצירות .

ספרות יפה בכל אופן  אינה חייבת להיות אובייקטיבית . למעשה מליק שירן משמשת בסיפורים אלה פה לאלו שאינם מסוגלים בדרך כלל לבטא את עצמם.ובתיאור מגוון רגשותיהם .

אני נוגעת בנגיעות חפוזות
קצת מהוססות
קצת נרתעות
..מנסה לעצור את הבולמוס הזה
מנסה לאצור רגשות בהוויתם .
( אוצרת בתערוכה בתוך צבעי שיכחה :שירים הוצאת עקד ,1989 )

קישורים רלבנטיים :

פרטים על יהודית מליק שירן

מליק שירן בלקסיקון הסופרים

הוצאת בת אור בנהולה של מליק שירן

הבלוג של יהודית מליק שירן

יהודית מליק שירן באתר "אימאגו "

אורנה רב הון על "חלבת  תמרים "

דף הפייסבוק של יהודית מליק -שירן