web analytics
קטגוריות
ספרות ילדים ספרות פופולארית ריגול

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

הסופר עמוס אריכא פירסם בימים אלו את מותחן הריגול "אש זרה "  לאחר שתיקה של 9 שנים, ולרגל  אירוע זה להלן סקירה וראיון מפורט על הקריירה הארוכה שלו הנמשכת מזה למעלה מ-50 שנה.

עמוס אריכא ,דיוקן עצמי.

עמוס אריכא הוא ככל הנראה כותב מותחני הריגול הוותיק והמנוסה ביותר הפעיל כיום בישראל. הוא כותב ספרים מזה יותר ממחצית מאה. ומעטים בארץ מוכשרים כמוהו כל כך בתחום זה. בעיני הקריירה שלו שעברה שינויים ותהפוכות רבים ושלבים שונים ומגוונים מייצגת בתוכה מעין סיכום של כל תולדות ספרות המתח וההרפתקאות ב-50 השנים האחרונות .
הוא החל ככותב ספרי ילדים ומבוגרים והמשיך ככותב מותחנים בשמות בדויים ולאחר מכן כותב רבי מכר בחו"ל , וחזר לעברית על מנת לכתוב ספרים של "ספרות יפה" וכעת חזר למותחן שאפתני יותר מכל מה שניסה בעבר.
עמוס אריכא הוא סופר ובנו של הסופר יוסף אריכא. 
הוא אינו מתמקד רק בתחום הכתיבה .  אריכא הוא אדם רנסאנסי רב תחומי הוא גם סופר גם צייר, גם שחקן ורקדן מהסוג שאליו מתייחסים בחשדנות בעולמנו שבו אנשים מתמחים במקצוע אחד כל חייהם. בעברו הועסק בתחום שאינו צפוי כל כך לאמן רב תחומי… איש משטרה לשעבר שבתפקידו האחרון  שימש במשך שמונה שנים כדובר משטרת מחוז תל אביב, אך בהסכמה אילמת של המפכ"ל דאז שאול רוזוליו כיסה למעשה את כל מרחבי משטרת ישראל.

אבל יותר מכל הוא התפרסם כסופר שהוציא לאור ספרים רבים תחת שמו אבל גם בשמות אחרים . חלק גדול מספריו נחשב בגדר יצירות "חשאיות" שרק היום,  עשרות שנים לאחר הופעתם, הוא מוכן להודות בפה מלא בכתיבתם.
בשנות השבעים הוא הפך לאחד הסופרים הישראלים המצליחים ביותר בעולם כולו כאשר חיבר באנגלית כמה מותחני ריגול על אנשי המוסד שזכו להצלחה גדולה בחו"ל ותורגמו לשפות שונות . במידה רבה הם יצרו שם את תדמיתו של איש "המוסד " כגיבור כל יכול ואת תדמית אירגון "המוסד " הציגו כטוב בשירותים החשאיים של העולם, תדמית שהחלה להיסדק רק בעשור האחרון.

.בשנים האחרונות  פירסם אריכא  כמה  ספרי מתח וריגול בעלי מסרים פוליטיים חריפים ביותר ונושא זה בולט מאוד בספרו החדש "אש זרה".

מאבק נגד צנזורה

עמוס אריכא נולד בצפון תל אביב ברחוב מיכה וגדל בגן הילדים של הסופרת ימימה טשרנוביץ-אבידר.

אריכא :זכור לי שהתבטאתי ביצירה מיום שעמדתי על דעתי בגן ציירתי, בבית הספר העממי שיחקתי ונהגתי לעצב תפאורות ותלבושות. אבל דווקא כתיבה לא אהבתי במיוחד. הצורך לצרף מילה למילה נראה אז מעל לכוחותי.
אריכא מתגעגע לתל אביב הקטנה. "היום אין ארץ ישראל שהייתה. יש מדינה שאינני יודע מהי." 

בארץ הציעו לו להצטרף ל"מוסד"  או למשטרה .הוא העדיף את המשטרה ובמשך 13 שנים שירת בתפקידים שונים ובהם קצין הדרכה במטה הארצי ודובר המשטרה .
בגיל 42 פרש מהשירות  במשטרה כדי להתמסר לכתיבה ולציור .אבל עד היום הוא יונק מתקופת שירותו המשטרתי חומרים לספריו.

אריכא: "בנקודה מסויימת התמקדתי בשני תחומים בלבד, הכתיבה והציור – ווזה מה שאני משתדל לעשות היום."

        

הרומן הראשון שלו הכומתות השחורות הופיע ב1955 ב"הוצאת עמיחי" זמן קצר אחרי שחרורו מהצבא. גיבור הספר יואל אלון מתגייס לצבא ומוצא את עצמו במחנה שבו שולט סרן גולדשטיין היורד כסדיסט על חניכים ומדריכים, שולח טירונים לנקות את ביתו הפרטי ובתי חבריו ומסלק מתנגדים לבתי משוגעים . אריכא: "דמות החייל בספר הוא כמובן אני עצמי."
אריכא:  לספר "הכומתות השחורות" הייתה נשימה קצרה מבחינת ערכו הספרותי. אבל יש לי זכות היסטורית בכך שכתבתי את הרומן הראשון על צה"ל כפי שהיה לאחר מלחמת העצמאות ועל בה"ד 4. זה היה הרומן הראשון שנכתב על רקע חיי חיילים-נערים בצה"ל. היה זה הסיפור הראשון שהעלה לדיון ציבורי חריף את בעיית הטרטורים בצבא שלצער כולנו עד היום מתפרצת מעת לעת, ולעתים גובה מחיר יקר מדי."
הספר אכן זכה מייד בתשומת לב גדולה אם כי לא דווקא מהסוג שאריכא איחל לעצמו . אריכא מספר שבן גוריון טרח ושלח שליחים לאביו יוסף אריכא כדי שיניאו אותו מפרסום הספר. משזה לא עלה בידו פשטה הצנזורה הצבאית על בית הדפוס והחרימה את העותקים ועיכבה את ההוצאה לאור.

אריכא: "נדמה לי שמדובר במקרה הראשון בתולדות המדינה בו התערב המוסד (להערכתי) באמצעות הצנזורה הצבאית להחרים יצירה ספרותית. ורק לאחר מאבק שוחרר.
"הכומתות השחורות  סודר לדפוס בבית דפוס "ישראל" שנמצא בתחום יריד המזרח הישן בצפון תל-אביב. בוקר אחד הופיעו אנשי משטרה צבאית והקיפו את הדפוס בעוד אחרים מחרימים כל יריעה וכל פיסת ניר והגהה שהייתה קשורה בהכנת הספר. במשך שבועות רבים הוחזק הספר בצנזורה וזאת בטענה של "גילוי סודות צבאיים". היתה זו הפעם הראשונה בישראל שספר הוחרם בטענה של גילוי "סודות מדינה", רק בגלל שהוטחה בו ביקורת נגד שיטות הדרכה פסולות בצה"ל – קרי טרטורים.
לאחר שהובא הדבר לידיעת בן-גוריון ונטען בפניו כי לא מדובר בגילוי "סודות" אלא בהתקפה על שיטות הטרטורים שכבר אז היוו בעיה בצה"ל, התקיים אז מאבק שקט בענין זה שבעזרת ראש אגף יחסי ציבור של משרד הבטחון דאז, הסופר עמנואל הרוסי, גרם לשינוי בהחלטתו של בן-גוריון. מאחר ולא היו בו גילויים "סודיים" והרוסי אישר כי אכן הביקורת אמיתית ואצלו יש ארון גדוש בתיקי תלונות, שוחרר כתב היד שכבר היה מסודר כולו ביריעות שכל אחת מהן הוחתמה בחותמת ענקית עגולה בגודל צלחת קטנה (דומני בקוטר של שבעה ס"מ) ובה כתוב "אושר על-ידי הצנזורה."
"המו"ל המנוח יוסף אורלינסקי בעל הוצאת "עמיחי" שנקראה על-שם בכורו שנפל במלחמת השחרור, שמר כל חייו על יריעות אלה – ואין לי מושג מה עלה בגורלן לאחר שהלך לעולמו."
איך בכלל נודע להם שאתה עומד לפרסם רומאן על הנושא הזה ?
"איך וכיצד נתגלגלה הידיעה על התקרב מועד הופעתו של הרומן – אין לי ידיעה ברורה, אף כי יש לי כיוון מסויים שאינני יכול להוכיחו – והחלטתי להשאירו בגדר השערה בלבד."
הספר נמכר היטב ומן הסתם הידיעות על כך שהוא אויים בידי הצנזורה לא הזיקו כלל ורק הועילו כפי שקורה בדרך כלל במקרים כאלו . הדבר ניכר כעבור שנים ספורות כשהתפרסם רומן חדש של אריכא "המסך עולה" שזיכה אותו ב"פרס אשר ברש". אריכא  הוא ככל הנראה האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס זה.

הרומן בולט בגישתו המציאותית והתיאורית" נימקו אז השופטים.
ברוך קורצוויל המבקר לא הסכים אתם וכתב בהארץ: "ספר שאולי יעניין רודפי סנסציות זולות ורכילות.  מה קורה בועדות הפרסים שלנו? נדמה לי שיש לשולח את השופטים להשתלמות בחו"ל."

גרשון שופמן גינה את קורצווייל ודומיו וקרא להם "רצנזנטים" ושיבח את הספר והגדיר את אריכא כ"כוח בלטריסטי בלתי שכיח".
מבקר בן התקופה ז. איש שלום כתב על הספר: "בספר מזדקרת לעין השפעה של ספר זר. לדעת המבקר החלק האירוטי בספר היה גדוש מדי: "חלילה לנו לחשוב כי נוער חייב להתנזר מתענוגות העולם אבל "פריון " כזה המצוי אצל עמוס אריכא אינו נורמאלי אפילו לגבי הנעורים התוססים ביותר."

שנים רבות לאחר מכן ב-1998 אריכא הוציא לאור את הספר שוב בהוצאת "נירם" במהדורה מתוקנת לכבוד שנת החמישים למדינה .
אריכא : "במקור היו כמה וכמה דברים שמכבר רציתי לתקנם הן מבחינת המבנה של הרומן שיש בו בוסר, כולל בענייני שפה וניסוח, כמקובל לגבי סופרים לא מעטים. במהלך הכתיבה המתקנת השמטתי קטעים והרחבתי באחרים שממרחק השנים נעשו יותר מחודדים. "

מעניין שעטיפת המהדורה המקורית נוצרה בידי אריכא הצעיר עצמו, בעוד שעטיפת המהדורה החדשה היא של אביו המנוח סופר שלא נודע דווקא כאמן.

אריכא : את עטיפת המהדורה הראשונה אני רשמתי ואילו הציור בעטיפת המהדורה האחרונה הוא חיתוך בשעמנית "מחנה אוהלים", מסדרה בת 16 חיתוכים שעשה יוסף אריכא כאיורים לקובץ סיפוריו "מראות בכחול" (1941).

איש התיאטרון

 

ספרו הבא היה ספר שערורייתי גם הוא ואף הוא התבסס על ניסיון חייו באותה התקופה כאיש תיאטרון . זה היה "המסך עולה " שתיאר ללא כחל ושרק את חיי אנשי התיאטרון בארץ "מאחורי הקלעים " (את העטיפה צייר הסופר הצעיר). הספר נחשב ל"רומן מפתח" ועורר רעש גדול כשיצא לאור . ורבים זיהו בו דמויות אמיתיות.

אריכא מאשר:  "הגיבור מושפע מדמותו של יוסף מילוא שהיה המנהל שלי בקאמרי האיש עשה הרבה דברים טובים וחשובים ובראש ובראשונה ייסד את הקאמרי ואת זה אי אפשר לקחת ממנו.
"אבל במקביל גרם להתדרדרות התיאטרון הישראלי של התקופה והוא נודע באורח חייו הנהנתני, לגבי אותה התקופה לפחות. היום ספק אם "המסיבות הנועזות" שנוהלו בביתו היו מביאות להרמת גבה …
"הגיבור פלד הוא בן דמותו של מילוא מוקף פרימדונות מזדקנות, כוכבניות שכבניות ומחזאי מוכשר אחד הנמק במרתף בגלל יחסי ציבור גרועים. זה היה הרומן הראשון שנכתב על התיאטרון בארץ. לא עסקתי בלכלוכים סתם. היה לי יעד. לא הסכמתי עם התפיסה התיאטרלית של מילוא."
הספר עוסק במאבקה של שחקנית צעירה ושאפתנית כנגד שחקנית עבר מפורסמת שמיטבה מאחוריה וקל מאוד לזהות אותה כחנה רובינא . הסיפור מסתיים בנצחונה של הצעירה.

חנה רובינא ידידתך קראה את הספר הזה שעסק גם בה?

 אריכא: "זמן קצר לאחר הופעת המסך עולה כבר הייתי בדרכי לארה"ב לביקורי הראשון     שם. באותה תקופה כבר לא הייתי בהבימה ובסטודיה של אבני כבר לא ביקרתי שנים מפני שהיא הפכה לגלריה. רובינא לא היתה קריינית גדולה של ספרים. כך שלא חיכיתי לתגובה. אבל היו תגובות שונות של אנשי תיאטרון. בכל זאת זה היה הרומן הראשון על רקע התיאטרון בארץ. הגיעו כאלה בע"פ ובכתב. אבל  אינני מנהל מערכת מסודרת של ניירת וכמעט דבר לא נשאר מזה.

בתקופה זאת  אריכא היה שחקן תיאטרון .הוא הופיע עם שייקה אופיר ועם הדוגמנית והכוכבנית לעתיד ונערת הזוהר הראשונה של ישראל זיוה רודן בשלישיית פנטומימה

אריכא: "עבדתי בארבעה תיאטרונים, ב"הבימה", "הקמארי", "אוהל" ו"זירה"
כשעדיין בהדרכתו של מיכאל אלמז המייסד נחשבה לתיאטרון אוונגארדי שמשקלו היו רב. הופעתי בתפקידים שונים, מהם זעירים מהם בולטים ומהם ראשיים. בין היתר הצטרפתי לשייקה אופיר וביחד עם זיוה שפיר, דמות מוכרת באותם הימים גם כרקדנית מתלמידותיה  של גרטרוד קראוס, ייסדנו  את "תיאטרון הפנטומימה" שפעל במסגרת התיאטרון הקאמרי. הפרק הזה היה בעל משקל רב מבחינתי האישית. עבדנו ביחד בשנים 1953-5. כל מה שנאמר על כשרונו המקורי הנדיר של שייקה היה אמת לאמיתה ולא הפריזו.
תמיד יש דברים שאתה כותב ונשארים במקרה הטוב במגירה ובמקרה הרע גם לא
שם.

אריכא הכניס חוויות מתקופה זאת בחייו בספרו החצי בדיוני "נשף חברים".

את הקריירה הבימתית שלו החל אריכא בתפקיד ניצב ב"אותלו " שהעלתה "הבימה" כשהיה בן 16 בבימויו של יוליוס גלנר. בין ההצגות בהן השתתף שם היו "פר גינט" בבמויו של סנדרו מלמקוויסט, "אני רב החובל" בבימויו של ישראל בקר, "ליליום" בבימויו של גלנר, ובקמארי "אנשי ריב" בבימויו של היי קיילוס, "נאסר א-דין" בבימויו של יוסף מילוא, "הם ידעו מה רצונם" ב"אהל" בבימויו של פיטר פריי, "אלדוראדו" בבימויו של מנחם גולן, "הנערה והכושי" בבימויו של זאב ברבן, "מסעות מסייה פרישון" והצגות נוספות ב"זירה" בבימויו של מיכאל אלמז,  ועוד.

הוא נסע לחו"ל לארה"ב ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסבורג. שם פגש את גייל  בורקוב  גם היא שחקנית שויתרה על התיאטרון אך חזרה עימו לארץ .

 מטבע הדברים אריכא  לא רק שיחק . הוא גם  כתב מחזות משל עצמו.

 

 אחד מהם היה המחזה של הסיפור הידוע של מאיר הר ציון שיצא לנקום את רצח אחותו בידי בדואים בעת שיצאה  עם ידיד למסע לסלע אדום בירדן, מבצע אופנתי אז מאוד בקרב הצעירים הנועזים של התקופה  ונאנסה ונרצחה בדרך.
המחזה "ההולכים לסלע אדום" הייתה צעקה לנקמת-דם שעסקה ברצח חבורת מטיילים שיצאו לבקר בפטרה ונקלעו לקרב קטלני ולא חזרו.
אריכא : "הבמאי המנוח אברהם ניניו אהב אותו מאד וכבר ישב עימי ועם אישתו לשפרו ולהכשירו לבמה, פעמים אחדות בדירתם הקטנה ברמת-גן. אפילו התחלנו להרהר בשחקני הבימה בעיקר מבני הדור הצעיר , שניניו רצה בהם. היתה הרגשה טובה . לצערי עקב רגישות צנזורה באותם הימים נמנע מהמשך ההכנות. עד שהגיעה ידיעה כי הצנזורה פסלה את המחזה. ואל תשאל אותי על מה ולמה, שכן הדברים מעורפלים."
בכל אופן המחזה יצא לאור כספר.

( ניתן לנחש שההצגה נאסרה מאותה הסיבה שנאסר אז השיר "הסלע האדום " של חיים חפר להשמעה ברדיו על מנת לא לעודד אנשים לצאת למסע הרפתקאות משלהם לסלע האדום ) .

היו לך הצלחות בימתיות ?

אריכא : "בתחילת שנות החמישים כתבתי מערכון ללהקה צבאית. הגירסה הראשונה שלו הוצגה כמדומה לי ביום העצמאות של 1952, במסגרת נשף של מחנה מטכ"ל. ואילו הגירסה השניה (הצלחה מטורפת…) היתה כשהשחקן והבמאי של להקת פיקוד צפון, אברהם (אבי) דויד לקח את המערכון והפך אותו לשלגר אדיר של הלהקה. המערכון נקרא בשמו המקורי "אילוף הרס"ר". דומני שהם הציגו אותו מאות פעמים – פעם אפילו נקבו במספר אלף… אולי על דרך ההגזמה של ההצלחה המסחררת."

עבור כותב שורות אלו בכל אופן  עמוס אריכא מוכר בראש ובראשונה  ומעל לכל מתחום אחר לגמרי של כתיבה כסופר הרפתקאות לילדים.

הנוסעים הראשונים לירח

 

עמוס אריכא החל את הקריירה שלו ככותב לילדים במחזה, שאותו הפך גם לספר, בשם הטיסה לירח: ספור לילדים ( בהוצאת "אורן שהייתה קשורה להוצאת יהושע צ'צי'ק , 1958); אחד מספרי המדע הבדיוני הראשונים לילדים בעברית. ספר זה מתאר ילדים מצפון תל אביב שטסים אל הירח בטיל מתוצרת בית שאותו הרכיבו במערה חצובה בכורכר – וזאת בתקווה למצוא דרך להפסיק את המלחמות בין המעצמות ..  ובכך מקדימים את שתי מעצמות העל. על הירח הם פוגשים את אנשי הירח, שתרבותם מפותחת, ונפגשים עם נשיא הירח, המדבר בכל השפות של עמי העולם ותפקידו לשמור על השלום בעולם. נשיא הירח מוסר להם איגרת ברכה לנשיא מדינת ישראל, לכבוד חג העשור של מדינת ישראל. בהמשך מסתבר כי לא באנשי ירח מדובר, אלא בבני מלאכי אלוהים, שמודיעים להם כי השלום ירד לעולם בזכותם, ילדי ישראל, שבאו לבקשו.
הסיפור הומחז על ידי אריכא עם שירים שנכתבו במיוחד להצגה על-ידי דידי מנוסי והוצג בתיאטרון הילדים שליד הסתדרות המורים והגננות בבימויו של דן קדר.  הכריכה  של הספר צוירה בידי א. מורדוך והאיורים נרשמו על-ידי אריכא .
אריכא: "הספר נכתב בהשפעה האדירה שהייתה אז ללווין הראשון ששוגר לחלל – הספוטניק של הרוסים."


זה ככל הנראה הייתה ההצגה הראשונה לילדים בישראל שהשתמשה בחומרים של מדע בדיוני ועדיין אחת הבודדות.
היו עוד הצגות לילדים שכתבת ?
"בין ההצגות האחרות שכתבתי היו שניים שזכו בהצלחה גדולה בתיאטרון לילדים של מנחם גולן דומני בשנים 1953-5. שניים אלה התבססו האחד על "גוליבר במדינת הגמדים" והשני על הפרק התנ"כי "דויד וגולית". פרט לאלה כתבתי עוד מספר מחזות ומערכונים שאין ברשותי או במאגרי זכרוני פרטים נוספים עליהם. היו גם מחזות לילדים שאחדים מהם הוצגו במחנה קיץ לנוער דובר עברית בארה"ב, שאיני זוכר מה קרה אתם."

 

פרשי הגליל

 

  אלכסנדר נשען בכפות ידיו על הסלע ורגליו התכופפו במאמץ רב לבל יסוג לאחור. הוא התנשם והתנשף בכבדות, אך הסלע לא זז כמלוא הנימה. חשתי כי מעוצם המאמץ העליון, עוד מעט ויתפקעו שריריו האדירים. אך הנה… נראה היה כי הסלע זז! הטבע נכנע לכוחו של האדם!
לאט לאט דחף אלכסנדר את הסלע […]
עוד מעט ורעש עלה בשעה שהסלע שחסם את המעבר התגלגל ממקומו ואנחנו היינו משוחררים!
– זה לא בן תמותה! – לחש דאוד אבו-יוסוף וחיבק את אלכסנדר המיוזע. – זהו מלאך אלהים!
(עמוס אריכא, פרשי הגליל בסלע אדום, 1961).

אחר-כך חיבר  אריכא את הטרילוגיה 'פרשי הגליל' (1963-1961),
אריכא :

" בשישים ואחת חזרתי לארץ לתקופה קצרה והתבקשתי לעזור בשחזור זכרונות כתובים של אנשי ארגון "השומר". היות והייתי בקי בחומר הזה, החיכוך אתו מחדש הזכיר לי את הימים בהם נדלקתי לדמויות ולחומרים המיוחדים – אוירה שונה היתה בארץ מנוסח אמיתי של "שבו בנים לגבולם" ולא בעזרת כידוני ושריוני צה"ל, שאיש לא חשב עליו. מכאן התקצרה הדרך לכתיבה עצמה. בפרשי הגליל הדמויות היו קיימות מבוססות על המציאותה היסטורית ולא מתוך הכרות אישית דווקא… תגובות היו. רבות-רבות, הן לגבי סדרה זו וכעבור שנים לגבי סדרת הצוללים. שתי הסדרות האלה חיממו את לבי שהיה אז לב של יוצר צעיר. מה גם שרציתי לכתוב לבני הנעורים בכל זאת בשונה משכתבו יוצרים אחרים."

 

 אלכסנדר אחד מ"פרשי הגליל " רוכב על סוס.

סדרת "פרשי הגליל "  מלווה את הרפתקאותיהם של שני חברי ארגון 'השומר' בתקופת השלטון הטורקי, אחד מהם הוא המספר, איש הגליל יגאל, שומר המושבה ראש-פינה (דמות חיוורת שאינה משאירה כל רושם על הקורא), והשני הוא שומר כפר יבנאל, הענק ואדיר הכוח אלכסנדר הגלילי (שבאיוריו של אריכא נראה כמעין שאול טשרניחובסקי אדיר שרירים), הוכחה לכך שגם יהודים יכולים להידמות להרקולס. השניים נעזרים בדמות אקזוטית במיוחד, שיח' 'דאוד אבו-יוסוף', לוחם יהודי בדואי מהשבט האבוד של יהודי חייבר שבחצי האי ערב! השלישייה נלחמת במנהיגי כנופיות ובסוחרי עבדים שונים. העלילה מתרחשת במקומות אקזוטיים, ובמדבריות סיפורים אלו היו במידה רבה מעין מערבונים שהתרחשו בנופיו התנ"כיים של המזרח התיכון, והזכירו לא מעט את ספריו של קרל מאי על המזרח התיכון, אלא שכאן מילאו השומרים העבריים הגיבורים את מקום גיבוריו הגרמניים של מאי.

 

פרש הגליל  יגאל במאבק. איור מאת עמוס אריכא.

הספרים בסדרה זאת היו : פרשי הגליל בסלע אֶדום (1961), שבו נודדים הגיבורים פרשי הגליל השומרים יגאל ואלכסנדר וידידם השיך הבדואי היהודי דאוד אבן יוסוף איש השבט הבדואי היהודי "אבן יהודה" מן הגליל אל העיר פטרה בחיפוש אחר אוצר נעלם שהוטמן שם בידי המלך הורדוס; בסלע האדום הם מחפשים ומוצאים את אוצרו האבוד של מלך יהודה, הורדוס האדומי (ומשאירים אותו במקומו לבעליהם החוקיים, לבני יהודה, עד שיקום לעם יהודה נשיא הראוי לו).

פרשי הגליל במדבר ערב / עמוס אריכא
פרשי הגליל במדבר ערב (1962) שבו השלישייה יוצאת לחצי האי ערב בעקבות נער מראש פינה שנחטף לשם בידי שיך ערבי שואף לנקמה ונמכר כעבד לארמון עמיר ערבי בחצי האי ערב הם מתחקים אחר יהודייה יפהפייה שנחטפה לשם, אהובתו של דאוד אבו-יוסוף.

 פרשי הגליל בעמק הערבה / עמוס אריכא

פרשי הגליל בעמק הערבה (1962) שבו  השלושה יוצאים בעקבות פושע יווני ערמומי שגנב את ספר התורה העתיק של שבט "אבן יהודה " הספר שמוכיח את הקשר שלהם לעם ישראל.

הבדואי היהודי בספרות העברית

דאוד אבן יוסוף בסדרת "פרשי הגליל " איור מאת עמוס אריכא .

דמותו של הבדואי היהודי התבססה על דמות אמיתית, שהייתה מוכרת היטב לשומרי פתח-תקוה בסוף המאה התשע-עשרה. דמות זו מופיעה בספרו של יגאל בן נתן, הפרש מן המדבר(1976), השוטח תיאור דמיוני של תולדות חייו של אבו-יוסוף כאיש שבט בדואי יהודי, ובספרים שונים של אהוד בן עזר, כמו בעקבות יהודי המדבר (1983), ספר שגיבוריו יוצאים למסע בזמן אל המאה התשע-עשרה ופוגשים את אבו-יוסוף, פרשים על הירקון(1989), סיפור ביוגרפי על השומר יהודה ראב, ובו מוצגת דמותו האותנטית של אבו-יוסוף, וכן צל הפרדסים והר הגעש (1997), העוסק ב'השתקפות השאלה הערבית ודמות הערבי בספרות העברית בארץ-ישראל מסוף המאה הקודמת ועד ימינו'. בספר זה מסופר על אבו-יוסוף שהיה יהודי מבגדד, בן למשפחת סוחרים, שעקב קשרי המחסר שלו עם הבדואים בעירק חי בחברתם חודשים רבים בשנה. אבו-דאוד נוסע לדמשק בעקבות סוסתו שנגנבה, ומשם ממשיך לירושלים. בכפר הערבי פג'ה מספר לו שיח' הכפר שלא רחוק משם חיים יהודים מבני עמו, ואבו-יוסוף הולך לבקרם. בהתחלה הוא מתקשה להאמין שאנשים לבנים ובהירים כאלה הם יהודים, ורק לאחר שהשיח' נשבע לו כי אלה אכן יהודים, הוא חוזר אליהם ונשאר עמם במשך שנה. בשנה זו הוא עוזר למתיישבים הראשונים ומלמד אותם 'הלכות שמירה ושכנים'. אך דומה שאף אחד מהספרים האלו לא הציג את אבו-יוסוף בצורה מרתקת ואקזוטית כל-כך כמו אריכא, שהתעלם מהדעה שיתכן והאיש היה יהודי רגיל מבגדד, והפך אותו להתגלמות של שבטי ישראל האבודים, שנחקרו על-ידי החוקרת הנודעת רחל ינאית.

הצוללנים

 

ציור מאת ריקי בן ארי

 לאחר מכן אריכא חיבר טרילוגיה נוספת של הרפתקאות לנוער המסופרת בגוף ראשון בידי  עיתונאי  על מאבקיו שלו ושל חבורת ידידים בשודדי עתיקות המתנכלים ליצירות אמנות ועתיקות הקבורות  מתחת לים ליד ערי חוף שונות בישראל ..

הספרים היו : מבצע קיסריה (1966) שעוסק בחשיפת אוצרות אמנותיים מעשי ידיו של האמן החצי ישראלי וחצי פיניקי חירם איש צור ( דמות מרכזית בפולחנם של אנשי ארגון  "הבונים החופשיים" דהיום  ) שבנה את בית המקדש עבור שלמה המלך , שנישלחו על ידי הורדוס מלך יהודה לקיסר הרומאי אוגוסטוס ,אך ספינתם הוטבעה בידי קנאים יהודים שביקשו למנוע את העברתם של אוצרות יהודה לרומאים.

וכעת חבורת אידיאליסטים נאבקת לחלצם ולהביאם לידי מדינת ישראל תוך שהיא נאבקת במולטי מליונר אמריקני חובב עתיקות השואף בעתיקות לארמונו בארה"ב במום להעבירם לידי יורשיו של הורדוס במדינת ישראל.

"אתה ידעת שחירם איש צור הוא  דמות מרכזית בפולחן של  הארגון החצי חשאי "הבונים החופשיים " ? אתה קשור אליהם ?

אריכא : לא ידעתי. מאז נעורי הדליק אצלי חירם האמן החצי פיניקי וחצי עברי את דמיוני. האיש המדהים הזה, שבעצם תכנן ובנה את בית המקדש הראשון – היה, אם להשוותו לאמן אחר, לא פחות מאשר ליאונרדו דה-וינצ'י של המזרח התיכון העתיק. לשקף דרכו סיפור מאותם ימים – מה יכול להיות נפלא ואפל מזה?

 במצולות יפו / עמוס אריכא

 

ציור – ברוך אלרון

 

 בספר השני בסדרה " במצולות יפו (1967) יוצאים בחיפוש אחר ציורים ששקעו של פבלו פיקסו ואמנים מפורסמים אחרים.

עכו שוקעת

ואילו בספר השלישי והמסייים של הסדרה "עכו שוקעת" (1968). יוצאים הגיבורים  אחר פסל מדהים של האלה עשתורת ומטבעות אלכסנדר מוקדון ששקעו מתחת למים תוך מאבק בחבורת פושעים, ואגב כך  חושפים  שיסודותיה של העיר עכו שוקעים אל מתחת לים. אבל משום מה דבר לא נעשה עם תגלית מזעזעת זאת ויש מקום לחשוד  שאולי ב"יקום" של סדרה זאת עכו שקעה לה מתחת למים לאחר הספר השלישי משל הייתה  ונציה ישראלית.

אריכא: "בשלהי 1965 מר לוין-אפשטיין בעל הוצאת א. לוין-אפשטיין מינה למנכ"ל חדש את מי שהיה אלוף גייסות שריון, תא"ל אורי בן-ארי. היה זה מפנה ממשי בניהול ההוצאה ובית הדפוס הגדול שלה בבת-ים. בין יתר הדברים שהם החליטו לשנותם היה לקרב קהל קוראים צעירים. באותה תקופה נחלה הצלחה בקרב הקוראים האלה הטרילוגיה שלי שהופיעה בהוצאת "מסדה", "פרשי הגליל", והכוונה הייתה להוציא טרילוגיה לבני הנעורים גם בהוצאה המתחדשת.

"אורי בן-ארי פנה וביקש ממני לכתוב טרילוגיה שכזו, והנושא שנדלק אצלי נקשר בצלילות ארכיאולוגיות מול שלוש ערי חוף, עכו, קיסריה ויפו. תוך כדי התרחשות העלילה בת זמננו גם התכוונתי לשחזר את העבר ההיסטורי של כל אחת מאותן ערים.

"הרעיון לסידרה נולד כתוצאה מסיפור מרתק ששמעתי  על צלילה מול קיסריה בה השתתף המספר, אחד מהבולטים בין הצוללים שלנו בכל הזמנים, חיים סתיו. הוא היה צוללן צעיר איש חיל הים שבחר לעסוק באמודאות וארכיאולוגיה .ובין השאר השתתף במבצע הארכיאולוגי התת מימי של לינק שניסה לגלות את מכמניה התת- מימיים של קיסריה.
"פניתי אליו ללמוד את סודות הצלילה ובחודש ינואר מקפיא של שישים ושש נסעתי יום אחרי יום לקיסריה, למועדון הצלילה שחיים סתיו ניהל שם עבור הברון רוטשילד.

"הסיפור שבעצם הדליק את ניצוץ ספרי המצולות היה מפתיע: יום אחד סיפר לי חיים סתיו כי חודשים אחדים לפני שנשא את חברתו לאישה, הוא השתתף בצלילה ארכיאולוגית מול חופי קיסריה. באחת הצלילות מצא טבעת יקרת-ערך מהתקופה הרומית ושמר אותה לעצמו. במכתב ששלח לאחר מכן לארוסתו שנמצאה אז ברה"ב (הוא עצמו היה בן קיבוץ דגניה), כתב כי בידו שמורה לה טבעת אירוסין וסיפר כיצד התגלגלה אליו. כעבור ימים אחדים הגיעה לקיבוץ משלחת אנשי שב"כ לחקור אותו. מתברר כי באותן שנים עדיין היתה צנזורה חריפה על מכתבים, ומישהו החליט שבוצעה כאן עבירה ושיתפו משום-מה חוקרי שב"כ בענין, אולי מפני שמממן המשלחת בקיסריה לא היה ישראלי, וחששו שמא מתנהלים עניינים שטוב יהיה לדעת עליהם ביתר הרחבה… בקיצור, הטבעת לא הגיעה לאצבע המיועדת אלא לרשות העתיקות.
"לאחר שסיפר לי ידידי זה את פרשת הצלילה שלו בקיסריה סיפרתי על הפרשה המרתקת למו"ל והוא אמר: "אתה תכתוב אני אפרסם ". ושכר הסיפור הזה היו שלושת הספרים, מבצע קיסריה, במצולות יפו ועכו שוקעת. הרי לך "מעשה בטבעת עתיקה".

 כעבור זמן, כשהתקרב מועד יציאתי למכללה לקצינים בכירים של משטרת ישראל וחופשתי הגיעה לקיצה, ניגשתי בשעותי הפנויות לכתוב את הראשון בסדרה, "מבצע קיסריה".

אם כי אריכא הוא צייר מקצועי ומאייר, הרי באופן נדיר אצלו לא הוא שאייר את ספריו אלה.

 אריכא: "אז עלתה שאלת המאייר, ובדיונים השתתף גם עוזרו של בן-ארי, בחור מרשים שקשרתי אתו קשרי ידידות מאז ועד מותו כעבור שנים. שמו היה נחמן אוריאלי מהרצליה שעשה כברת-דרך נכבדה במו"לות הישראלית ובתפקידו האחרון דומני שהיה מנכ"ל הוצאת "כתר". אם זכרוני אינו מכשיל אותי, היה זה הוא שהציע כמאיירת ראויה לספר את האמנית ריקי בן ארי
"אני לא רשמתי את הרישומים לספרים כפי שעשיתי בסדרה קודמת שלי "פרשי הגליל" מפני שבאותם הימים זמני החופשי בתפקידי כקצין במשטרה נהייה יותר מצומצם – והעדפתי להפקיד את הנושא בידי ריקי, והתוצאה המצויינת העידה כי לא טעיתי.  הייתה לה יכולת טבעית להתמזג ולהזדהות עם הנושא שעסקה בו. היא ידעה לתת לכל עצם את המשקל הנכון. עולם הדממה שלה נעשה רוחש חיים בדיוק כפי שהתכוונתי אליו, והתברכתי בשותפות הזאת." 

"לצערי היא הספיקה לאייר רק עוד ספר אחד בסידרה, את "במצולות יפו" ואילו הספר השלישי "עכו שוקעת" נמסר לצייר-מאייר אחר
ברוך אלרון,  לאייר ברוחה של ריקי ובהשפעתה הברוכה."

 בספרים אלה הצליח אריכא להעביר לבני נוער רבים, בצורה שאיש לא עשה לפניו (או אחריו), את היופי והמתח שקיימים בחפירות הארכאולוגיות מתחת לפני הים והמתלווים לחיפוש אחר אוצרות קדומים ואקזוטיים.

אריכא: "הסדרה הזאת הייתה פופולארית מאוד, כל כך פופולארית שיום אחד הגיעה אלי במפתיע קבוצה שמנתה חמשה מבכירי הצוללים בארץ, ובראשם חיים סתיו האיש שעל דמותו התבססה הסדרה , והביאו לי במתנה כד  קדום של מים מקיסריה כאות הוקרה על כך  שהפצתי את דבר קיום הצלילה ועושרה בין רבים."

אני עצמי הוא אחד מהרבים האלה .לא זכור לי שידעתי על האפשרויות השונות של תחום הצלילה לפני שקראתי עליהם בספרים הללו של אריכא  .  בעקבות קריאת ספרים אלה התעורר בי עניין בתחום הארכיאולוגיה התת מימית .

 .סופר הריגול

 

איור מאת מאיר עוזיאל ל"קרלוס " מאת עמוס אריכא .

איך הגעת לתחום סיפורי המתח למבוגרים ?

אריכא: "התחלתי לכתוב סיפורי מתח קצרים בעיתוני נשים. אומנם מקובל לחשוב שהיה זה צבי לידסקי המנוח, מכר וותיק שלי, "שהמציא" את הסיפור השבועי הקצר דומני לעתון "לאשה", אך האמת היא שהקדמתי אותו לפחות בעשרים שנים. במחצית שנות החמישים הופיע שבועון נשים חדש "עולם האשה" שהעורך הראשי שלו היה אורי קיסרי האגדי. שם פרסמתי על-פי הצעתה של העורכת האחראית עפרה אליגון סדרת סיפורים קצרים שהופיעו שבוע אחר שבוע במשך חודשים ארוכים ואף לוו ברישומים שלי בשחור-לבן. את שם הסדרה אספלט וניאון" נתן אורי קיסרי עצמו. בין אלה היו כמובן סיפורי מתח ורובם בנויים בשיטת הפאנץ'-ליין. סיפור קצר נוסף על רצח פרסמתי באחד הגליונות הראשונים של "את" בעריכתו של טומי לפיד. הקדשתי אותו אז לידיד שהופיע במשפט רצח, עו"ד בצלאל (ברי) צור, שחי כיום בטורונטו שבקנדה.

"השתתפתי גם בין בקובץ הסיפורים "רצח על-יד הבית" שהופיע בהוצאת כתר לפני שש שנים. הסיפור היה אמיתי, ומדובר ברצח כפול של הוריה הישישים של מי שהיתה אז נשיאת ויצו העולמית (רעיה משהו…). אולי הגיעה השעה לכתוב גם קובץ סיפורי משטרה…"
איך אתה איש הבוהמה הרגשת במשטרה ?
אריכא : "לפעמים דווקא סייעתי לאנשי בוהמה ידועים שהסתבכו למשל כאריק אינשטיין ואורי זוהר אחרי שנתפסו עם סמים וביקשו שאסייע להם ועשיתי עבורם הכל. נפגשתי עם החוקרים להסביר את הרקע שיבינו שלא מדובר לא בפושעים ולא בסוחרי סמים אלא ביוצרים חשובים השייכים לזרם אמנותי הרואה בסמים הקלים קטליזטורים ליצירה. האמת היא שאני בעצמי לא האמנתי בזה. אך היתה בעיה נוספת עם אחד מהיוצרים האלה שהתפרע  ורצו להגיש נגדו תיק נוסף. באתי דיברתי והסברתי והתיק לא הוגש. קיבלו את בקשתי להניח לו. מאז נרגעו הרוחות."
כתבת ספרים על המשטרה ?
כן כתבתי רומן מתח  על המשטרה "אביב שחור" וגם ספר באנגלית "מסע לעבר הקץ" על כנופית פושעים ישראלית בארה"ב .
 
 כותבו של פטריק קים

ובתקופה שהיה אריכא איש משטרה הוא כתב מהצד  למעלה משלושים ספרי פטריק קים על הסוכן החשאי הקוריאני מסוקס האצבעות ורב המעללים.

למה אתה, דובר המשטרה, מצאת לנכון לכתוב ספרי פטריק קים ?

"הייתי צריך לגמור את החודש ממשכורת משטרתית. הייתי אז רב פקד ודובר משטרה ועדיין זה לא היה פשוט לגמור עם זה את החודש. המו"ל אורי שלגי הציע לי לחבר כמה ספרים. הוא אמר לי שהכותבים האחרים הם בחופשה ומישהו צריך למלא את מקומם."
מהר מאוד אריכא הפך לאחד הטובים והבולטים שבכל כותבי עלילותיו של הקוריאני המסוקס בכל שנות קיומו. יותר משלושים פעם הוא הוליך את הקוריאני המסוקס ממשרדו של הקולונל הארדי מפקד היחידה המיוחדת האמריקנית אל מכת השוטו המרסקת מוחות בסיום דרך עלילה עמוסת פיתולים ובלונדיניות יפות.

 אריכא :האם ידעת שבכל הסידרה הזו (וכתבתי כנראה יותר משלושים ספרים), ישנו ספר אחד שהוא שונה מכולם? אני מתכוון לגלימת האבדון " לספר היחיד שכתבתי  בגוף ראשון דהיינו  ופטריק קים מספר בו  על עצמו (!). אני זוכר שהעלילה מתרחשת במקומות מסויימים לאורך האמזונאס.. זהו ספר שאני זוכר לא רק משום שכתבתי אותו בגוף ראשון, אלא גם משום שאז ניסיתי להפסיק לעשן (והייתי כזה במשקל מעשן בינוני-כבד) ורציתי להיווכח אם אהיה מסוגל לכתוב מבלי לאחוז בסיגריה, ושיניתי את כתיבתי ליותר מורכבת (בסדרה), ועברתי מגוף שלישי לראשון שמחייב לצבע קצת שונה..

"לצערי אחרי שלוש שנים חזרתי לעשן, אבל הפסקתי סופית אחרי זמן-מה ואיני נוגע בסיגריה עד היום וכותב בלי לחוש בחסרונה. ואת גלימת האבדון לא שכחתי."

  פטריק קים היה "חלטורה"  עבור אריכא . אבל הספרים הטובים שלו בסדרה זאת עסקו בנושאים החביבים עליו שעניינו אותו באמת וזה ניכר בכתיבה . ישנם כמה ספרי פטריק קים שאותם כתב אריכא שהם מוערכים במיחוד בידי קהילת חובבי פטריק קים בישראל .
אלו כוללים את הספר  "גלימת האבדון " שבו יוצא פטריק קים כנגד רופא נאצי דמוי מנגלה " בברזיל בעלילה שכוללת דיון מסובך יחסית בשאלות מוסר שונות. אורי שלגי עצמו מעריך ככל הנראה את הספר הזה יותר מרוב ספרי הסדרה .בהוצאת המדורה השנייה שלו הוא טרח וכתב על העטיפה האחורית מקום התקציר הסטנדרטי הודעה שזהו "אחד מהספרים הטובים ביותר על פטריק קים " דבר שכמעט לא עשה לגבי אף ספר אחר .

 

ספר מוערך אחר עוסק בעולמו של אריכא עולם האמנות. זהו  הספר "החיוך של מונה ליזה" שבו הקוריאני נתקל בציירת מיסתורית שהיא סוכנת ק.ג. ב ובעולם הבוהמה והאמנות של פאריז . ואגב כך מנהל דיון עם ידיד אמן על האפשרות שדמות מונה ליזה בציור המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י היא בכלל גבר. הפעם הראשונה כמדומה שתיאוריה איזוטרית זאת הופיעה בעברית ודווקא בספר פטריק קים .

 

בספר מוערך שלישי "המוות סוף פסוק " קים מתמודד עם מליונר יווני מטורף ועמיתו במאי סרטי אימה שמתכננים את מותו כסצינה מסרט אימה, עלילה שמזכירה יותר משמץ את ספרו הידוע של ג'ון פאולס"משחק האל ". 
אריכא : "לא ראיתי בכל זה כותל-מזרח של עבודתי אבל בהחלט גם לא "סבלתי" בעת כתיבתם  של ספרי "פטריק קים" שכתבתי בשעות חטופות פה ושם. נדמה  שספרים אלו שימשו לי כקורס הדרכה והכשרה לדברים שנכתבו כעבור שנים. אורי שלגי אמר לי פעם שהקוראים הגיבו בצורה מצויינת דווקא על הספרים שנכתבו על-ידי, ולדעתו הם היו טובים מקודמיהם ומהבאים אחריהם הן בעלילה והן בשפה .

 "הכתיבה התקיימה בסיר-לחץ. העבודה נעשתה לעתים ע"ח מנוחה (עבדנו  כבר אז במשטרה ימים ארוכים – תמיד משש בבוקר ולעתים לשעות הערב והלילה. כך שאם היתה מזדמנת לי אחה"צ למשל שעת מנוחה, ניצלתי אותה לכתיבה, ובעיקר בלילות. שעתיים, שלוש. עד אפיסת-עין. אתה בודאי זוכר שהיו זמנים בלי אינטרנט ומוקדי מידע בשפע שקשה לעכלו. כתבתי אז במכונת כתיבה ולבדיקת עובדות שונות הסתייעתי\ בלקסיקונים, אנציקלופדיות (כללית, גיאוגרפית וכיו"ב), וספרים אחרים בהם מצאתי את העובדות שחיפשתי או בדקתי. כל זה לעתים דרש הרבה יותר זמן. ובכל זאת הצלחתי לעמוד במועדים שזה אומר הגשת כתב-יד לשלגי בממוצע של כששה שבועות. נהגתי גם להדפיס פעמיים כל כתב-יד. כתיבה ראשונה+תיקונים בעט+הדפסה סופית. מכאן שאתה יכול לשער לעצמך שבכל לילה שכתבתי הגעתי לממוצע של כאלפיים מלים. הגישה לכתיבה של פפטריק קים היתה "פזיזנית" מבחינת העובדה שבישלתי במהירות רעיון לסיפור ופיתחתי אותו תוך מהלך הכתיבה. זו גישה שונה מהגישה לספרים האחרים שלי שלאחר שנולד הכיוון אני הופך בו אין ספור פעמים עד שהמיתווה מתייצב לפחות בחלקים ובקטעים שונים כמעט עד לפרטים. הניסיון והידע שרכשתי בשנותי במשטרה ובעוד מקורות עזר לי רבות בכתיבה הזאת."


"נאחזתי בחומר שהיה מוכר לי היטב מבחינה אישית. דוגמה: "ארמון הנשים האבודות". כעשר שנים קודם לכתיבתו ביקרתי במיורקה. דמות המשורר שמופיעה שם אכן נולדה עקב העובדה שבפלמה דה-מיורקה גר בקביעות הסופר, המשורר וההסטוריון הבריטי הנפלא, רוברט גרייבס ( מחבר "אני קלאודיוס ""גיזת הזהב " ושניים-עשר הקיסרים"). הרי לך מהיכן שאבתי את חומרי הסיפור הבסיסיים. כך גם ניכר הדבר בעוד כמה וכמה ספרים בסדרה.

 

"לעתים מצאתי את הרעיון באירוע פוליטי שהתרחש אי-שם בעולמנו.  וגם הסתייעתי בלא מעט מידע מהעתונים – לעתים גם מדיווחים ממקורות אחרים שהכרתי. המפתח לכל זה היה לכתוב כמי שאין לו ספר לקרוא והוא צריך ליצור לעצמו סיפור מעניין. יש קשר בין סיפורים אלה למציאות אל תוכה נולדו. סיפורים שהם בשר מבשרו של המתרחש במציאות. אם לא החשבתי את הכתיבה הזאת כ"כתיבה יוצרת", הרי בעת העבודה עצמה התייחסתי אליה ברצינות. ידעתי בדיוק למה מצפה המו"ל מבחינת המסגרת וגודל כתב היד. השאר היה נתון לשיפוטי וליכולתי ולא זילזלתי בקוראי גם כאשר לא השתמשתי בשמי. מעולם לא ידעתי מי עוד כתב לסדרה הזאת עד שנתקלתי בחומרים שפירסמת עליה.
הדבר המשמעותי בפרשת כתיבה זו היה דווקא ההכרות והידידות שנולדה ביני לבין המו"ל אורי שלגי. מעולם לא נפגשתי בענף המו"לות באיש ישר ממנו. מבחינת מו"לים של ספרות-מתח, אני יכול רק לציין לשבח מתוך הערכה ממשית, את שלגי. איש הגון למופת, ישר כסרגל. הייתי אפילו אומר, נדיר בנוף המו"לות הישראלית. מה גם שהוא אוהב-ספר אמיתי. היה איכפת לו להצמיח גם ספרות-מתח במקביל לספרי המתח המעולים שתרגם ופרסם. מתוך שהכיר את ה,סנוביות" של השנים רחוקות ההן, העלולה לדחות סופר שכותב בעברית ובמקור ספרי-מתח, החליט לבסוף להציגו כ"סופר חו"ל". מבחינתו זה עבד כנראה. הוא האמין באמונה שלמה שהוא תורם רבות לאוהבי ספרות בארץ. בלי סנוביזם. הוא תמיד ידע כי יש קהל רחב שוחר להנאתו ספרות עלילה רוויה במתח רומנטי. לדעתי רם אורן,
למשל, מעולם לא יכול היה לזכות במעגל קוראים כה-גדול, אלמלא הייתה פרושה לפניו תשתית כזאת.שנוצרה בידי אורי שלגי."

 מה משמעות השם "דולג " שבו השתמשת ככותב "פטריק קים ?
"השם ע.דולג קשר בהיסטוריית המשפחה.השם הקודם שלנו היה דולגין. והשם ע.דולג, משמעו "עמוס דולגין". השם ע. דולג שימש אותי ברוב המקרים, אך היו כאלה שכנראה השתמשתי בשם אחר – ואיני זוכר אותו. למדתי משורותיך שכמה וכמה מהספרים האלה זכו במהדורות נוספות וזה מעיד באמת על מה שציינת"קהל אוהבים".

כותב מותחנים בינלאומיים

 

השלב הבא בקריירת הכתיבה שלו היה כתיבת מותחנים בעברית ובאנגלית מהם תחת שמות בדוייים ומהם שהפכו לרבי מכר עולמיים.
במידה מסו ימת הכתיבה באנגלית עבור אריכא הייתה עוד דרך להשתחרר מדמות אביו .
אריכא: "רציתי להשתייך לקהל אחר שלא יערוך השוואות ביננו. ולכן כתבתי ספרים מסוג חדש."

אחרי שפרש אריכא מהמשטרה וסיים עם פטריק קים קיבל הצעה למיזם משותף עם  העיתונאי המו"ל וראש עיריית הרצלייה לעתיד אלי לנדאו. לנדאו ואריכא יזמו פרוייקטים שאותם כתב אריכא ולנדאו הפיץ אותם ודאג לתרגומם בחו"ל. הזכויות עליהם נשארו בידיו ובמקרה אחד בספר "הפניקס "  שמו גם מתנוסס לצד אריכא כמחבר שותף ע"פ דרישתו. במקרה אחר שמו התנוסס על ספר שאותו כתב אריכא מבלי ששמו של זה יופיע כלל, ולמעשה הפך בכך אריכא ל"סופר צללים"..

 זהו רעיון מקובל מאוד בחו"ל ששם יש יזמי ספרים כאלו "שיוצרים"  ספרים שאותם כותבים אחרים תחת שם בדוי. .במשך זמן מה אריכא ולנדאו פעלו כצוות לכתיבת מותחנים. הם פירסמו ביחד שלושה  ספרי ריגול ומתח בכיכובם של סוכני המוסד והשירותים החשאיים של ישראל. מקצתם התפרסמו בשפות רבות ברחבי עולם, תורגמו לספרדית איטלקית דנית נורוגית ויפנית זכו בתפוצה גדולה. הספרים שנמכרו במליוני עותקים הכניסו לאריכא כסף רב. הוא הפך לסופר המותחנים הישראלי המצליח ביותר בעולם.

מה היה סוג הקשר בינך ובין אלי לנדאו בכתיבת ספרים אלו ?
אריכא : "אלי לנדאו שימש כמו"ל של שניים מספרי בפסבדונים בארץ, ב"א.ל. הוצאה מיוחדת" שלו  ועבור "פניקס" תרם גם כסוכן שיצר את הקשר עם ההוצאה בחו"ל.

"נהגנו לגלגל שיחות ברעיונות שונים, מפני שקשה לי לכתוב על נושא שלא מתקיים וצומח מתוכי. אלי  לנדאו איש פורה ברעיונות. אבל גישתו שונה משלי וכך גם רעיונותיו.  בכל זאת כשהעליתי רעיון נכון הוא קלט את ערכו מיד.

אם זאת יש להבהיר כי  שלושת הספרים שעליהם עבדתי עם לנדאו נכתבו על-ידי ועל-ידי בלבד מההתחלה ועד הסוף. את חלקו ביטא במימון ההוצאות השונות, באיתור גזרי עיתונות – כשנזקקתי לעובדות שלא אטעה בהן. הוא היה עבורי בעיקר שני דברים, מו"ל וסוכן מכירות, תפקיד שבו הצטיין. 
"הוא גם היה עוזר לאיסוף מידע מהעיתונות וארכיונים וסיפק לי מידע שהצלבנו ובדקנו אצל מקורות של אישים משירותי ביטחון. במקרה אחד, מדובר ב"פניקס", הוא היה אחראי להשגת מידע שנדרש לעלילה שהתפתחה בכתיבה ממש במקביל לאירועי המציאות וממנה ינקה – והסתיימה זמן קצר לאחר בואו של סאדאת לישראל. לא היה בינינו קשר מעבר לזה. אבל הייתי משוכנע גם אז וגם היום שאילו לנדאו היה מחליט להמשיך במו"לות יכול היה להערכתי להיות מו"ל חשוב. היו לו חושים מצויינים. אבל הוא התמקד בתחומים אחרים, כראש העיר הרצליה וכיוצא בזה. 
"לצערי נוצרו נסיבות שהוא צירף את שמו לשמי במהדורות האנגליות כמחבר וזה הכל."

ההתחלה  של שיתוף הפעולה בין השניים הייתה עם ספר בשם נפט האל החדש מאת "ניגאל דון-כיארי " ( ואריאציה של שמו של אריכא) . א.ל ההוצאה המיוחדת, 1975.

 

 חמישה פרקים ממנו הופיעו תחילה  תחת השם "המשימה שדות הנפט " במוסף יום שישי של ידיעות אחרונות "7 ימים גליונות 573-577 14.2.75-14.3.75 )

תוכלו לקרוא  אותם בבלוג זה כאן 

המשימה שדות הנפט

 

השליט הלובי מועמר קדאפי במהדורת ידיעות אחרונות של הספר "נפט האל החדש"

הספר נכתב על רקע משבר הנפט הגדול בשנות השבעים שפרץ לאחר מלחמת יום הכיפורים ותיאר עתיד קרוב מאוד שבו ארה"ב נאלצת לפלוש למדינת נפט מזרח תיכונית כתוצאה מהעלאה מטורפת של מחירי הנפט בידי הקולונל קדאפי המתואר בספר כפאנאט אנטישמי החובר לשייכי נפט תאבי בצע. הוא תורגם והופיע בשמו של אריכא, באנגלית ובהולנדית.

 

הלוגו של "המשימה שדות הנפט " בעת פירסום הסיפור בהמשכים ב"ידיעות אחרונות" .

גיבורו מר "ג'ורדן" סוכן ממוצא ישראלי הוא שמכין את הקרקע לפלישה אמריקנית לנסיכות נפט דמיונית .

 

 באנגליה הוא התפרסם תחת השם "איש ושמו ירדן". ובמקומות אחרים בשמות שונים. בהולנד, למשל, הוא נקרא "חרב דמוקלס". הספר עורר ענין אצל מפיקים שונים.

"

חרב דמוקלס" מאת עמוס אריכא בהולנדית

העטיפה האחורית של "חרב דמוקלס " בהולנדית

 אריכא: "הסיפור נמכר להסרטה למפיק הוליבודי. חתמנו על חוזה ואני כתבתי תסריט מפורט ומוכן לצילומים ואוטוטו… דבר לא יצא..התסריט לא מומש."

בקריאה היום  המצב המתואר בספר  מזכיר את המצב שבו אנו נמצאים היום כאשר ארה"ב אכן פלשה למדינה מפיקת נפט מסיבות מעט שונות  מאלו שמתוארות  בספר.

אבל יש בו שיפור מועט מאוד לעומת מותחני פטריק קים הצנועים יותר שכמה מהם עולים עליו בהרבה.

קרלוס

 

המשטרות של 50 מדינות ברחבי העולם מחפשות את קרלוס איש הטרור הבינלאומי ששמץ מזהותו נחשף בעת שרצח שני שוטרים צרפתיים בפאריס ועתה הוא מוקד התעניינותם  וסקרנותם של שירותי ביון וביטחון ושל סופרים ועיתונאים .

הסופר א.ל. הנטר שהתחקה על פעולות המרדף הבינלאומי אחר קרלוס כתב רומאן  מציאותי -בדיוני  על מעללי האיש וחבורתו המתבסס על שילוב של עובדות ומתן פירוש לעובדות, ובו הוא מתאר את הדמויות המרכזיות של "אירגון הטרור הבינלאומי" שאחת מזרועותיו העיקריות קשורה קשר מהודק עם הטרור הערבי האנטי ישראלי וכמה ממבצעי הטרור והאנטי טרור במקומות שונים ברחבי העולם .

 ( הפתיחה לפרסום בהמשכים במוסף יום שישי " של מעריב " ל"קארלוס " מאת א. ל. הנטר " ( עמוס אריכא )
לאחריו פירסם ספר מז'אנר חדש לחלוטין שספק אם היה קיים קודם לכן בישראל .  זה היה קרלוס :טרור בעל 1000 פרצופים  מאת "א.ל.הנטר " הוצאת א. ל. הוצאה מיוחדת . 1975.

הוא הופיע במוסף יום שישי של מעריב "ימים ולילות בשמונה פרקים מה7 בנובמבר 1975- 26 בדצבמבר 1975.

ותוכלו לקרוא פרקים אלו בבלוג זה כאן.

קארלוס הגירסה הישראלית של עמוס אריכא 
היה זה סיפור בדיוני שהתבסס על דמויות אמיתיות שהיו בעת הכתיבה בכותרות העיתונים. גיבור הספר היה הטרוריסט המפורסם "קרלוס, שהחל להתפרסם רק כמה חודשים לפני כתיבת הספר. בשנות ה70 זכה קרלוס לפירסום עולמי מקביל לזה שזכה לו בן לאדן בשנות ה-2000 כמעין התגלמות של הטרוריסט הבינלאומי. אריכא היה בין אלו שתרמו לפירסום זה בספר שאותו כתב תחת שם בדוי ובכתיבתו לא הודה בפומבי עד עכשיו .

 

אריכא הציג את סיפור חייו  ( המדומיין בחלקו או ברובו  ) של קרלוס ואת קשריו עם טרוריסטים אחרים כמו מוחמד בודיה במסגרת סיפור מאבקו של סוכן הישראלי בטירוריסטים הפלסטינאים שאליהם הצטרף קרלוס.

בממסגרת העלילה מתברר שלקרלוס יש כפיל , הנראה בדיוק כמוהו , פלסטינאי טירוריסט מסוכן גם הוא שמחוסל בידי סוכן "מוסד". קרלוס נשבע לנקום את חיסולו וסוכן המוסד יוצא  גם בעקבותיו.

העלילה כוללת שמות של אנשים וארגונים אמיתיים, ומתיחסת לאירועים אמיתיים שונים ויוצרת רושם ( מוטעה ) של "דוקודרמה ".

אריכא: "בספר זה יצרתי לראשונה מסכת סבירה של סיפור חייו של קרלוס מקטעי ידיעות שאלי לנדאו השיג לי באותםהימים.  קרלוס היה אז בכותרות כמעט מדי יום אז כתבתי עליו ספר. הנושא נזרק לעינינו ויצקתי אותו מאלף פרטים שחיברתי לעלילה ולדמויות. מבחינת מסויימת במהלך הכתיבה רותקתי בעצמי למה שפיתחתי. הרגשתי את הדרמה צומחת אל מול עיני. אלי סייע לי באיסוף מידע, בעיקר ממקורות עיתונאים ועתונות, מפני שאני עצמי ישבתי צמוד למכונת הכתיבה במשך ארבע-עשרה שעות ויותר מדי יום. הייתה לו גם מערכת קשרים עניפה למקורות מידע מעולים.
"את כל החומר הזה סיננתי מדי שעה בשעה. השוויתי, הקבלתי למקורות שונים, וחיברתי חתיכה לחתיכה, ממש פסיפס מורכב עד מאד. אבל זה היה חלק חשוב בחוויית יצירה שכזאת – והיא גם הנותנת לשיטות עבודתי כל השנים, בנוסח דע את החומר."

 

 

 

איורים  של מאיר עוזיאל למהדורת הסיפור בההשכים במעריב של "קרלוס ".

כמה קוריוזים לגבי  רומן זה. ככל הנראה שזאת הייתה פעם ראשונה ששני המוספים המתחרים של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות"  פירסמו באותה השנה  בהמשכים שני ספרים של אותו מחבר. אך סביר להניח שלא היו עושים זאת אם היו יודעים שאותו האדם עומד מאחורי שניהם. שני הספרים פורסמו  תחת שמות בדויים שונים.
והספר על קרלוס פורסם בהמשכים בתזמון הטוב ביותר שיכול סופר מתח לחלום עליו בשבוע של פירסום הפרק האחרון  בדצמבר 1975 ביצע קרלוס את הפעולה המדהימה ביותר שלו עד אז ( וגם מאז )  חטיפת שרי הנפט של אופ"ק.
 
 
 

הפרק המסיים של "קרלוס " במעריב .הופיע כמה ימים לאחר חתיפת שרי הנפט של אופ"ק בידי קרלוס .

ספר זה פורסם  לאחר מכן וכמעט במקביל לפרסומו בעברית גם באנגלית בצרפתית ובספרדית .

.

קרלוס המהדורה האנגלית. משום מה שמו של עמוס אריכא אינו מופיע עליו אם כי הוא המחבר.

אך שמו של אריכא נשמט ממנו מסיבות שאריכא מעדיף שלא להיכנס עליהן ומן הסתם יש מאחורי זה סיפור מסובך .
משום מה במהדורה האנגלית מופיע כמחברים שמם של אלי לנדאו יזם הספר והעיתונאי הבריטי דניס אייזנברג שככל נראה רק תרגם אותו לאנגלית .

"מדוע שמך אינו מופיע במהדורה האנגלית ? היא שונה משמעותית מהספר העברי ? "
אריכא: "הגרסאות הזרות זהות לעברית. את הספר במקור העברי אני כתבתי. היות ולא רציתי להשתמש בשמי, מסיבות שונות הסכמתי שלנדאו שהיה המו"ל ישתמש בשם האנטר במשמעות "הצייד". הוא החליט להוסיף את ה-א.ל. (שהיה שם ההוצאה ושאוב מר"ת של שמו). היות והוא היה בעל כל הזכויות בספר הזה – קיבלתי דומני תשלום חד-פעמי – הוא  תירגם את זה לכמה שפות והפיץ את זה בכל שם שרצה בו. זה אינו משנה את העובדה – שאני הוא זה שכתב את קרלוס מתחילתו ועד סופו.

דניס איזנברג ששמו מופיע כאחד המחברים היה עיתונאי בריטי שעבד עם לנדאו בעיקר בשיפוצי השפה האנגלית – וחלק "מתשלומו" היה כנראה גם במקרה הזה צירוף שמו.

קרלוס הופיע מאז כגיבור בדיוני במותחנים אחרים ובהם בסדרה מפורסמת של רוברט לדלום סדרת ג'סון בורן " שבה הוא מוצג כאוייב הקבוע של גיבורו של לדלום ג'סון בורן שעליו הוא גובר לבסוף בספר השלישי בסדרה, שעיבוד קולנועי שלו עולה בימים אלו על מסך הקולנוע ( ללא כל איזכור של קרלוס ). אולם אריכא היה הראשון שהפך טרוריסט זה לדמות בדיונית בספר.

סביר להניח שקרלוס האמיתי שנודע כמי שמודע מאוד ומתעניין מאוד בכל מה שכתבו עליו בתקשורת שם את ידו גם על ספר זה. לא ניתן אלא לתמוה מה הייתה דעתו עליו ועל הגירסה הבדיונית של חייו שהוצגה בו. היום הוא אסיר בכלא צרפתי. אולי יום אחד יענה לשאלה זאת.

הפניקס

 

הפרוייקט המשותף המצליח ביותר של אריכא ולנדאו היה הפניקס ספרו המצליח ביותר של אריכא אי פעם ואחד מרבי המכר הבינלאומיים הגדולים ביותר של סופר ישראלי כלשהו. זהו מותחן ריגול עם לובים של קדאפי ואנשי המוסד ונסיון התנקשות במשה דיין. הספר נמכר במיליון ורבע עותקים בארה"ב בלבד, ובעוד מאות אלפי עותקים בארצות אחרות הוא תורגם לצרפתית איטלקית הולנדית דנית נורווגית יפנית וקוריאנית  והיו דיבורים שלא התממשו על הסרטתו .

 

פניקס המהדורה הצרפתית

הספר עוסק ברוצח שכיר בשם "פניקס" גאון פסיכוטי מומחה בתיכנון מזימות מסובכות שמסוגל לשנות את הופעתו ללא הכר בתוך רגע, ופרט לכך דבר  לא ידוע עליו.

  הוא מקבל משימה בידי מנהיג  לוב קאדאפי:  בעבור שלושה מליון דולר  עליו לרצוח את האיש השמור ביותר בעולם ( כן, גם יותר מנשיא ארה"ב – ברומן לא במציאות )  משה דיין,  וזאת על מנת למנוע חתימת הסכם שלום בין ישראלים וערבים. ההנחה הלובית היא שרק משה דיין יוכל להביא חתימת הסכם שלום בין ישראלים וערבים .

 

הפניקס . מהדורה הולנדית.

על מנת לבצע את המשימה ה"פניקס" מבצע שיעורי בית על משה דיין ולומד לחשוב כמותו לפני שהוא יוצא לחסלו במבצע התנקשות מסובך ומתוחכם מאין כמוהו.
הספר יצא לאור במטח פרסומת אדיר ותוך ימים ספורים נכנס לרשימת רבי המכר ותורגם לגרמנית איטלית צרפתית הולנדית נורווגית ויפנית ולשפות נוספות .

לי עצמי הספר מזכיר את ספרו המפורסם של פרדריק פורסייט "נשיא על הכוונת " שבמרכזו עומד המתנקש המסתורי "התן " אדם שיכול להחליף פרצופים וזהויות תוך שהוא יוצא לרצוח דה גול.
כדאי להיזכר שהטרוריסט המפורסם קרלוס גיבור ספר קודם של אריכא קיבל את כינוי "התן " מספר זה. אבל הספר הוא מותחן מוצלח בפני עצמו.

 

"פניקס " המהדורה האיטלקית .

אריכא: "כתבו הרבה רומנים על רצח של מנהיג בכיר וגם השם של דיין אינו סגולה להצלחה כשלעצמו. עובדה היא שחודשיים-שלושה לפני הספר שלי יצא ספר אחר על ניסיון לרצוח את דיין ולא זכה לכל הצלחה. הספר זכה להצלחה לחלוטין בזכות עצמו ובזכות איכותו המיוחדת.

 

הספר הזה כמו ספרים אחרים של אריכא תרם תרומה עצומה בתודעה של קוראי הספרות הפופולארית העולמית ליצירת תדמית של סוכני המוסד הישראלי כגיבורים  כמעט כל יכולים ואת תדמית אירגון "המוסד " כטוב בשירותים החשאיים של העולם, תדמית שהחלה להיסדק רק בשנים האחרונות . 

 

 

הפניקס מהדורה יפנית 

אבל באופן אירוני הוא מעולם לא הופיע בעברית וזה לא באמת ברור למה.  

רב המכר הענק  היה גם הפרוייקט המשותף האחרון של אריכא ולנדאו ששמו מופיע שם כמחבר שותף.

 אריכא: "בנקודה מסויימת החלטתי מסיבותי לא להמשיך לעבוד עם אלי לנדאו. בסופו של דבר מעולם לא הייתי איש "צוות"ואף פעם לא הרגשתי באמת בנוח עם הרעיון הזה. כתיבה, היא בסופו של חשבון התמקדות יחיד בלוח שלפניו. העדפתי לשבת ולכתוב מותחנים שיהיו לחלוטין שלי ולא לתת מענה לבעיות פרסום של אחרים.

 

  אלי לנדאו המשיך  ו"יצר"  במקביל  עוד שלושה ספרים עם אנשים אחרים  מהסוג שיצר עם אריכא.עם מנחם פורטוגלי ודניס אייזבנרג יצר את Operation uranium ship ( 1978)  שהוסרט בידי מנחם גולן על שוד ספינת האורניום לצרפתית בידי אנשי מוסד ישראליים

הספר השני היה עם  העיתונאי אורי דן ודניס אייזנברג.

ג The Mossad inside stories :Israel’s secret intelligence service ( 1978)   סיפורים על המוסד הישראלי ,

ושלישי עם אורי דן ודניס אייזנברג  Meyer Lansky: mogul of the mob 1979( )על  הגנגסטר היהודי האמריקני מאיר לנסקי שאף שימש כבסיס לסרט על הנושא. .אבל לאריכא  לא היה קשר ביצירתם .

שעת הליצן

  

אריכא חיבר עוד שלושה מותחנים שהופיעו באנגלית וכולם היו קשורים בישראל. אחד מהם "שעת הליצן" התפרסם באיטלקית לפחות בשתי מהדורות, וכנראה תורגם לעוד שפה או שתיים. בינתיים אריכא שוב שינה כיוון לעבר יעדים חדשים.
אריכא: "אבי יוסף אריכא תיכנן ואפילו הכין עצמו לכתיבת רומן רחב יריעה על רק מלחמת העולם השניה. הוא ביסס את הרומן (נקרא לו לצורך העניין – "הכיסא") על סיפור שהיה. ערב מלחמת העולם השניה נדרש רב חשוב ביותר, ראש חצר חסידית, להימלט על נפשו ביחד עם בני קהילתו מוורשה שבפולין. החסידים לא


היו מוכנים שכסאו העתיק, שהיה עובר מדור לדור, יופקר והחליטו להסתכן ולהצילו. הלכו וקראו לנגר אמן מבני הקהילה וזה ניסר את הכסא לאחד עשר חלקים שניתנו לאחד עשר חסידים. אלה יצאו למנוסתם בדרכים שונות רק לאחר שהרבי השביע אותם כי על כל אחד מהם להביא את החלק שבידו לירושלים ושם להרכיב את הכיסא מחדש.
"אבא התכוון לבנות רומן בו שלושה-עשר פרקים. זה הפותח, אחד-עשר הסיפורים של החסידים כל אחד בדרכו, והאחרון בירושלים לשם הגיע החסיד הראשון ערב הקמת המדינה, והאחרון שבהם בתחילת שנות החמישים. הכוונה הייתה להקיף את תמונת השואה מזוויות שונות ולהעלות משהו מנוראיותה. כיסא הרב הורכב בירושלים ולמיטב ידיעתי נמצא ב"היכל שלמה". באחר הקלסרים של אבא גם מצאתי את תצלום הכיסא ה ש ל ם שמסגרתי והוא נמצא בידי. כעת באת ועוררת בי רגשות שכאלה עד שהלכתי לאתרו ותליתי אותו שיהיה כל הזמן מול עיני.
 
 
 

"לימים, כעבור שנים, כשכתבתי את רומן המתח שלי "שעת הליצן" (HOUR OF THECLOWN), השתמשתי לזכרו של אבא בעלילה הזאת ושזרתי אותה ברומן. כתוצאה מכך "שעת הליצן" הוא המותחן החביב עלי כי יש בו אלמנטים הקשורים לאבי שרעיונו לא מרפה ממני."

 

"שעת הליצן " מהדורה איטלקית.

"ב"שעת הליצן" יצרתי דמות של איש ביון סוביטי המגלה עקב תפקידו שהק.ג.ב עומד לסייע לטרור ערבי נגד מנהיגים יהודיים בארה"ב. האיש בסיפור הוא צאצא של חב"ד פרט שלא היה ידוע בביוגרפיה שלו והוא פועל להכשלת המבצע של הק.ג.ב . חודשים אחרי שהספר התפרסם פורסמה במוסף הארץ פרשיה של תת אלוף קרבי בצה"ל עם היסטוריה אישית דומה להפליא לזאת של הגיבור משעת הליצן.
 
 
 

 

 

מהדורה איטלקית שניה של "שעת הליצן"

 


שעת הליצן נמכר בארה"ב בלבד בשלשת רבעי מליון עותקים. הוא היה מועמד להסרטה לסדרה טלוויזיונית בארה"ב בארה"ב . היו כמה דיונים רציניים, אבל הדבר לא הסתייע.
.

 ספרו הבא "מסע אל המוות" עוסק בתיאור חדירת מאפיונרים ישראלים לארצות הברית, ועד להתארגנותה של כנופיה שהדון שלה הוא אחד "משלנו", בשנות השמונים. העלילה המתחילה בניו-יורק מתפרשת בין לוס אנג'לס לאיזור מונטריי וכרמל בקליפורניה.  הדון נטבח על-ידי אויביו ממש באותו רחוב, באנדי דרייו, בו בוצע הרצח הכפול המיוחס לאו. ג'י. סימפסון.

 

הספר הגמל המעופף  הוא וריאציה על נושא אלי כהן סיפור שמי שמכיר אותו יודע שקרה ויותר מפעם אחת. מי שלא יודע תמה אם באמת יש עוד אנשים שיוותרו היום על משפחה וחיים אישיים לטובת המדינה .
אריכא טוען שהוא שלם כסופר כפי שלא היה מעולם עם ספר זה. אגב, באמריקה של היום מקיימים בקהילות שונות אירועים של מועדון-ספר ל"הגמל המעופף".

 

הגמל המעופף מהדורה דנית

למה הספרים האלה לא הופיעו בעברית מעולם?
אריכא: המו"לים דרשו שאתרגם אותם בעצמי והראיון ללכת חזרה לא נראה לי העדפתי לעסוק בדברים חדשים . והפעם בשפה העברית עבור הקהל העברי ולא הבינלאומי .

מבחינה מסחרית זאת הייתה החלטה לא הגיונית.
"מעולם לא הייתי בעל "חשיבה מסחרית", או "כלכלית". רק מאחד הספרים האלה בלבד עשיתי כסף רב בזמנו והייתי יכול להמשיך לעשות כסף אבל ויתרתי. הספיק לי. רציתי לכתוב ספרים בעברית עבור הקהל הישראלי על הנושאים שבאמת עניינו אותי.
"כל השנים כשכתבתי בשפות אחרות ידעתי שאני לא קיים מבחינה ספרותית בארצי ושאני חוטא לעצמי ( אם כי בוודאי לא מבחינה כספית ) כשאני ממקד את כל הפעילות שלי בחו"ל. לבסוף החלטתי שאם לא אתמקד באורווה המקומית שלי,  אני הולך לאיבוד."

 

 

הגמל המעופף מהדורה נורוגית


ההיסטוריה החלופית של תל אביב הקטנה .

 

 

 

העטיפה האחורית של "נשף חברים ".

 

לאחר מכן פירסם אריכא כמה רומנים בעברית שמטרתם הייתה לשקם את הקריירה הספרותית שלו שדומה שדעכה מאז הימים הרחוקים של ה"כומתות השחורות " וה"המסך עולה ".

.
מבין כל הרומנים למבוגרים של אריכא בעברית הבולט ביותר הוא "נשף חברים" ( שלגי , 1993)  שבו מתאר אריכא את חיי הבוהמה של תל אביב בשנות השלושים. אלה שהכיר אותם כאשר היה ילד קטן, ובספר זה הוא מנציח אותם.

הגיבורים של "נשף חברים"  הם השחקנית חנה רובינא  שואריאציה שלה כבר הופיעה בספרו משנות החמישים "המסך עולה "  וכאן היא  רקדנית יודעה ( אריכא קורא לה כאן  גובינסקא, דווקא על שם שחקנית אחרת ומתחרה שלה ביופיה בהבימה " באותה התקופה המוצגת כאן כדודניתה  ) והמשורר אלכסנדר פן ( הנקרא בספר דניאל לב ). אריכא מספר בספר את סיפור  רומן האהבה שנקשר בינם והסעיר את הישוב בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. זהו סיפור שששימש כנושא מרכזי לרכילויות התקופה והרבה מעבר לה, מה עוד שרובינא ילדה לפן תינוקת ללא נישואין, את הזמרת לעתיד אילנה רובינא.

השמות אומנם שונו  אבל אריכא אינו מכחיש את האשמה שהוא כתב על אנשים אמיתיים .

אריכא: "הנושא דיבר אלי שנים רבות עוד לפני שכתבתי את הספר. הוא מתמצת  מבחינות רבות גם פרקים שלמים של חיי. אהבתי אותו בעת כתיבתו – וגם עכשיו.
"נולדתי לתוך הבוהמה העברית  וגדלתי כחלק אינטגראלי בתוכה בעיסוקי כיוצר וכאמן. הייתה בבוהמה רוח משפחתית שאין למצוא אותה היום. את כולם היכרתי היטב,  את אנשי הבוהמה הספרותית והאמנותית של תל אביב ובספר הזה הנחתי מצבה לבוהמה הזאת שהייתי חלק ממנה ואני עצמי מופיע בספר בשמי. הספר נושם גם סיפורים ששמעתי מיגבוריו, כרובינא, פן ואחרים."
ומה שסיפרה לך רובינא נמצא בספר?
"לא מעט מזה.  מגיל רך גם הכרתי את אלכסנדר פן. הוא היה אחד האנשים החכמים שנתקלתי בהם בימי חיי. איש מבריק שיופיו היה מכשלתו. כמו אבי גם הוא נפטר בגיל צעיר מסוכרת וזה מקרב אותי אליו עוד יותר."
פן דיבר איתך על רובינא ?
"היא הייתה קיימת בביתו יומם ולילה. מעל למיטתו היה תלוי הציור הנפלא שצייר בצבעי שמן על שק בו הנציח מעמד מתוך ריקוד הקבצנים במחזה הדיבוק שבמרכזו רובינא. היא שלטה בביתו עד יומו האחרון אבל נכון שבשיחות הוא היה מזכיר אותה לעיתים נדירות ביותר."

"עשיתי רישום של פן אחד משורת רישומים של דיוקנאות יוצרים מתל-אביב הקטנה שהוצגו במסגרת תערוכתי על תל-אביב בת ה-90 שהתקיימה בבית ביאליק.
רישום זה של פן כפי שרשמתי מציג אותו כשמאחוריו שרטוט של ציור השמן שהיה תלוי מעל למיטתו בו צייר את רובינא במרכז הקבצנים הרוקדים ב"הדיבוק".
"אבל צריך לציין שהדמויות בספר בדרך כלל מבוססות על שילוב של כמה אנשים אמיתיים וכל דמות גיבור אינה רק רובינא למשל, אלא יש בה מנשים אחרות. הבת אלכסנדרה אינה בהכרח אילנה רובינא שאמנם הייתה ידידה שלי, אחת הנשים המרהיבות ביותר בארץ, אלא נמצאות בה שתיים נוספות כמו תרצה אתר ונעמה נרדי. הדמות שלה בספר מוצגת כמי שרקדה בלהקת הפנטומימה של שיקה אופיר כפי שהיו אלה במציאות זיוה רודן ומיה זיו. בסופו של דבר  לא תיארתי את העובדות המדויקות אלא נתתי לעצמי חרות ספרותית לספר לא רק את מה שאכן התרחש במציאות אלא מה שעשוי היה להיות ויכול היה להתרחש, שהרי הספרות היא תמיד  נעלה על המציאות
."

ספריו האחרים של אריכא מתקופה זאת חזרו לתחומי עיסוקו הוותיקים בנושאי מתח וביטחון אבל מזויות שונות ורדיקליות. גיבוריו רובם הם אנשי שירותים חשאיים יעילים, המעוררים גלי נוסטלגיה כאשר הם מתמודדים עם בעיות החברה הרקובה והמקצינה שמסביבם, וכולם מזכירים בהרבה יותר משמץ את הדמות של המחבר עצמו שלא היסס להכניס את עצמו לספרים בשמות שונים.

 

 

 הספר הראשון מסוג זה היה "עלמה בקצה הכפר"( – 1991 – הוצאת זמורה-ביתן).  שבו בתו של הגיבור המספר שהוא איש המוסד, היא תומכת נלהבת בזכויות הפלסטינאים ומנהלת רומן עם פלסטינאי, ( אך מנוצלת בידיהם במזימת רצח של משתף פעולה ונאנסת על יד מחבל של החמאס) .

 מי שקורה את הספר היום אינו יכול שלא  להיזכר בפרשת טלי פחימה .

 אריכא : "למיטב ידיעתי זהו הרומן הראשון שנכתב אצלנו על האינתיפאדה בחשיפה לשורשי הקונפליקט. זה ספר שאמור היה לזעזע את הארץ על האינתיפדה הראשונה שהדיה נכנסו אלינו לבתים והכריחו אותנו לעסוק בכך שאנחנו לא יכולים לשלוט בגורלו של עם אחר. אבל זה לא הצליח. הזעזוע לא קרה.

נקודה מעניינת בספר היא שאחת הדמויות מבוססת בבירור על איש הצבא והפוליטיקאי  אריאל שרון.

 אביב שחור / עמוס אריכא



ספרו אביב שחור ( 1994) הוא ספר בלשי המביא את סיפורם של איתמר איש היחידה הסמויה של המשטרה ודלית סטודנטית למשפטים באונ' תל אביב שמתעוררים בוקר אחד באפריל 1994 ומגלים שהם נרדפים על ידי חבורת מטורפים המשתייכים לארגן קיצוני מסתורי. אין להם מושג מדוע דווקא הם נבחרו כמטרה אבל תוך כדי חיפוש הם מגלים דברים מטרידים שונים על החברה הישראלית והגופים הקיצוניים המכרסמים בה.

 ישו והאשה הסזאנית      

רומן נוסף  שגיבורו בא מהעולם  של שירותי  הביון  הוא "ישו והאשה הסזאנית"(1995) ( ספר שראוי להיות מוזכר כאחד מהספרים בעלי הכותרים האניגמטיים ביותר וחסרי קשר לנושא העלילה  בשפה העברית )  שעוסק ביחסים המעיקים בין חרדים לחילונים דרך נקודת המבט של סוכן מוסד שהיה בשבי האוייב במשך שנים רבות, וחזר לארץ על מנת למצוא חברה קרועה ומשוסעת בידי גופים דתיים קיצוניים שונים.
במהלך הסיפור הסוכן מתאהב בעולה מרוסיה.

אריכא: "ישו והאישה הסזאנית " הוא אחד הרומנים שאני מחשיב אותם ביותר ביצירתי 
הזכויות להסרטה שלו נרכשו על-ידי זוג קולנועים צעירים, דן ונואית, בשותפות עם חברה וותיקה, הם כתבו תסריט מיקצועי עליו והגישו אותו למועצה למועצה הנוגעת לאישור תקציבים לסרטים – וקיבלו אצבע משולשת.. בגלל לחצים על-רקע פוליטי ברור (להערכתי) לדעתי כתוצאה מהדרך בה טיפלתי בחרדים קיצוניים."
זה ספר שאשמח באחד הימים לחזור ולהוציא אותו במהדורה חדשה.

עסקת פעם גם בכתיבת תסריטים ?
אריכא: עסקתי בתסריטי קולנוע שלא הבשילו לכלל מעשה שלם.

כתבתי כאמור תסריט על פי "נפט האל החדש " שלא הוסרט.

כתבתי תסריט ליהורם גאון על העולם התחתון על עבריין שזוכה לחנינה מבית הסוהר ועליו לסגור חשבונות העבר ולבצע פשע כדי למנוע ביצוע פשע גדול יותר .
. תסריט שני היה על רקע העולם  התחתון, יהלומים ונשים, שנכתב במיוחד עבור מזמין
שלבסוף לא מימש אותו.

והיה תסריט חשוב יותר מכל אלה על הפנתרים השחורים שלנו (תחילת שנות השבעים?) שמתרחש בחלקו בבית דגן,  שיורם גאון ביקש אותו לעצמו, אבל לבסוף נסוג. וכאילו לפתע הופיע מנחם גולן נלהב כולו להתחיל בצילומים – ואף חתם אתי על חוזה וקיבלתי גם מקדמה – ודבר לא יצא.
הצלתי ליורם גאון סרט שהיה עשוי מחתיכות שלא
התחברו – ולא ידע להגיד תודה"אני ירושלמי". לא קיבלתי לא תודה ולא פרוטה על-כך.

 

הרומן "תופס הגלים" ( 1998 ), רומן נוסטלגי לימים היפים של תל אביב הקטנה שלא ישובו יותר שגיבורו בין היתר הוא נציג בכיר לנושאים מיוחדים של המוסד והוא הילד הנחשב לראשון שנולד בתל-אביב. הגיבור משחזר את ימי תל-אביב הקטנה משנות השלושים ועד פרוץ האינתיפאדה, וכעת האיש מוצא שעולמו הבטוח פעם מתמוטט סביבו עם התפשטות הקנאות הדתית משיחית המטריפה את דעתה של המדינה עד לרציחתו של ראש הממשלה.

תל אביב הקטנה של ימי הילדות מוצגת לא רק בספרים שונים של אריכא אלא גם בציורים  ורישומים מרשימים המשחזרים את התקופה את העיר ואת האישים שהסתובבו בה .
לאחר ספר זה ופרסום חדש של "הכומתות השחורות" באותה השנה  אריכא נכנס לתקופה ארוכה של שתיקה שממנה יצא רק כעת עם המותחן רחב היריעה "אש זרה". שעימו הוא חוזר לשלב חדש של כתיבה.

איזה מספריך אתה מחבב ביותר ?
"אני תמיד מתחמק מלחשוב איזה ספר מספרי אני מעדיף יותר מאחרים. בעת יציקת החומרים לתבניות של ספר מסויים אני משקיע את כל-כולי באהבת הנושא – ואחר-כך קשה להתנער ממנה, למרות שכל הזמן אני חוזר ומזהיר את עצמי מפני אהבה מסנוורת. אבל אדם חייב לאהוב את החומר שהוא לש בו, אפילו כשזה צורב ואף אוכל את בשרו. אולי משום-כך אני נשמר מלומר גם ממרחק של זמן את זה אני מעריך יותר ואת זה פחות. אם להשתמש בקלישאה ידועה כי אז "כולם היו בני".
אני רגיש מאוד מבין הרומנים שלי בעברית לגבי "עלמה בקצה הכפר", ישו והאישה הסיזאנית ו"נשף חברים" בו אני חי בדמותי שלי בצורה הגלויה והלא מוצנעת. אני אחד הסופרים הבודדים שהכניסו את עצמם בשמם האמיתי לעלילה בספר."

אתה מתכוון להמשיך גם בעתיד בכתיבת ספרי ריגול ?
אריכא: "כרגע אני מתעניין יותר בכתיבת ספרי בלשים. בימים אלה אני עובד על הכנות לכתיבת רומן בלשי היסטורי על תל אביב הקטנה, מעין רומן מפתח על רקע האישים בתל אביב, ביניהם אנשי בוהמה וראש העיר מאיר דיזינגוף ואישתו צינה. אני משלים כעת תחקיר מפורט עבור ספר זה. יש לי רעיונות נוספים ואני פוזל גם לכתיבת רומן בלשי על רקע התנ"ך. רעיונות לא חסרים."

 פרדריק פורסייט הישראלי

עמוס אריכא מזכיר בספריו יותר מכל את סופר המתח הבריטי המפורם פרדריק פורסייט מחבר נשיא על הכוונת ו"תיקו אודסה" הידוע בתחקירים המפורטים שהוא מבצע עבור ספריו. מהבחינה הזאת אריכא נראה כתאומו הישראלי.

הקריירה של עמוס אריכא היא של אדם שממציא את עצמו שוב ושוב. הן ככותב מותחנים מעולה ויסודי ביותר וגם כמי שחושב שגם דרך המותחנים אפשר להתמודד עם הבעיות המציקות ביותר לחברה ולמדינה. נשאר לראות איך ימציא את עצמו מחדש בספריו הבאים.

 ספרי פטריק קים של  עמוס אריכא  

46. פסטיבל המוות בוונציה. ע. דולג ( עמוס אריכא ) . 1969. ב. 1977.

קים יוצא לונציה בעקבות חומר חשוב על רשת ריגול רוסית בנאס"א חומר שאמור להיות בידיה של שחקנית במשלחת קולנועית רוסית .

פטריק קים: מהדורה בכריכה קשה:האיש בעל המוח השתול
49. . האיש בעל המוח השתול . ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

אחד מגדולי מדעני החלל של ארה"ב נחטף בידי הרוסים לאחר שביימו את מותו בברית המועצות ומבצעים בו ניתוח מהפכני של  תאי זיכרון  של יצור גוסס איש ק.ג. ב. בכיר ביצור חי  וכך יהפך לסוכן שתול בארה"ב ובנס"א הפועל בפקודת הק.ג.ב מבלי שהמדען ידע על כך . אחד המעניינים בסדרה.

פטריק קים ארמון הנשים האבודות

50. ארמון הנשים האבודות. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

בת מליונר נחטפת לארמון נשים בארץ ערבית . קים יוצא לחלצה.

פטריק קים בחופשה ללא תשלום

51. בחופשה ללא תשלום. ע. דולג. 1970. ב. 1982.

פטריק קים יוצא למשימה פרטית בסוריה כנגד אירגון טרור פלסטינאי שפוצץ מטוס בואינג אזרחי באוויר ועליו ידידה שלו. זאת בניגוד לדעת מפקדו שאינו רוצה לערב את ארה"ב בענייני המזרח התיכון .. אחד הספרים המעניינים  גם בגלל הקשר שלו לסכסוך הישראלי הערבי .

52. בשירות הנשיא הגוסס. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

פטריק קים בשירות הנשיא הגוסס

מתרחש במדינה בסהרה בשם מאדורה ארץ נפט עשירה ששליטה  הפרו אמריקני גוסס  ואחיינו מתכנן להשתלט על המדינה ולהעבירה לחסת סובייטית .המזימה היא על ידי ביום סרט עלילה בממלכה שניצבים  המופיעים  בו בתור לוחמים הם  בפועל שכירי חרב שתפקידם להשתלט על המדינה . אחד הסיפורים הטובים.

פטריק קים הגבול עובר באמצע

53. הגבול עובר באמצע. ע. דולג. 1970. ב. 1982 .

קים מצטרף בתחפושת לקירקס בולגרי נודד שבידי אנשיו יש את המפתח למיקומם של מסמכים סודיים שאותם הבריח מארה"ב מדען גרמני בוגד.

54. גלימת האבדון. ע. דולג. 1970. ב. 1982.?

סיפור בגוף ראשון.

ספר פטריק קים הטוב ביותר של אריכא .מסופר בגוף ראשון .קים נאבק ברופא נאצי דמוי  מנגלה  העומד היום בראש אירגון ניאו נאצי בדרום אמריקה ומשתף פעולה עם ארגוני טרור ערביים ומתכננן יצירת אנשים מכונות שיליטו בעולם את הרייך הרביעי .כולל דיונים שונים על מהות הרשע שהם מתוחכמים מהמקובל בספר פטריק קים .

55. ממלכת הפשע. ע. דולג. 1970.

קים יוצא כנגד מנהיג עולם הפשע של ניו יורק שמשם מתפשטות זרועותיו כתמנון אפילו לאפריקה   אדם בעל שיגעון גדלות ששואף לחקות את דרכיו של אל קפונה ולעלות עליו .

פטריק קים: המעצמה הבלתי נודעת-כריכה קשה
56. המעצמה הבלתי נודעת. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

קים נאבק במיליארדר יווני דמוי אונאסיס שמחבל במאמציה של ארה"ב להקים צי מיכליות. כולל סצינה הומוסקסואלית קצרה ראשונה מסוגה בספרי פטריק קים.

פטריק קים הנערה שירדה מהכוכב

57. הנערה שירדה מהכוכב. 1970. ע. דולג. ב.1981.

עוסק בריגול באמזונאס . בת מליונר מתאהבת בפטריק קים לאחר נחיתת אונס של מטוסו באמזונס ועוזרת לו במשימתו לחסל מהפכן פרו קומוניסטי מעריץ של  צ'ה גוורה שהוא מטורף וחלה מין .אחד הטובים בסדרה.

 

 .

58. .פרצוף האבן. ע. דולג. 1970. ב. 1982.

קים נאבק בג'אמיקה במליונר מטורף שמעוניין לגרום לסכסוך בין שלושת מעצמות העל ולהשתלט על השברים שישארו .חיקוי ברור של ד"ר נו " של פלמינג. אחד הסיפורים המרתקים  בסדרה.

פטריק קים פרצוף האבן
59.רצח השגריר. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

מתרחש במדינה דרום אמריקנית  בשם סולבדה.ששם נחטף ונרצח  השגריר האמריקני  בידי הרודן  שמציג זאת כפעולה של מהפכנים  כעל מנת לחזק את התמיכה האמריקנית בו .

פטריק קים החיוך של מונה ליזה

60.החיוך של מונה ליזה. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

אחד הספרים הטובים ביותר .קים נאבק בסוכנת רוסית בעלת יופי מדהים ומהפנט וכשרים מנטליים יוצאי דופן .

61.המהפכה הפרטית. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

מתרחש באי  דמיוני באוקיאנוס האטלנטי דמוי קובה של שנות החמישים שבו שילטת המאפיה האמריקנית בבתי הימורים ודרך רודן עושה דברה. קים מסייע לקבוצת מהפכנים להפיל את השלטון הרודני

ולהביא דמוקרטיה לאחר שהוא נאבק במתאבק בעל שם עולמי בקרב לחיים ולמוות .

פטריק קים: המטרה-מלחמת עולם (כריכה קשה)

62.המטרה:מלחמת עולם. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים נאבק בגנרל אמריקני מטורף שמעביר סודות צבאיים חשובים לסובייטים וזאת במטרה לסכסך בין ארה"ב וברית המועצות מלחמת עולם שתביא להשמדתם של שנואי נפשו של הגנראל הנוער האמריקני השמאלני .

פטריק קים המרגל שערק פעמיים

63.המרגל שערק פעמיים. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים מגיע למחנה אסירים פוליטיים בקובה בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר במסווה של עריק מהסי אי איי  .

פטריק קים העולם של מחר

64.העולם של מחר. ע. דולג. 1971. ב. נח סדן. 1982.

הברון יואן וון זכטן כופה על צמד גנבי אמנות גבר ואישה לגנוב בעבורו את תמונתו של רפאל "הנער מורונה "ממקום רגיש מאוד בותיקן חדר סמוך ללשכת האפיפיור וכן עוד יצירות אמנות .הברון הוא למעשה מאיור בק.ג.ב שעל קים למוצאו ולחסלו . מתברר שיצירות האמנות אינם אלא אסופת יצירות שהיו בידי הנאצים שעל גבן צויירה מפה לאוצר ניירות ערך שערכו עצום . הסובייטים גילו איזו יצירות   צויירה המפה המכוונת אל  האוצר . אחד הספרים הטובים ביותר .

46 המוות סוף פסוק ע. דולג .מהדורה. 1972. מהדורה ב. 1983. קים נאבק במליונר יווני מטורף ובשותפו במאי סרטי אימים מפורסם שמכינין לו מלכודת מוות שטנית על אי בודד בסגנון סרטי אימה .אחד הספרים הטובים ביותר .

18.מדבר הארגמן. ע. דולג. 1973. ב. פ. דן. 1978. ?

19.  המזימה הווייטנאמית. ע. דולג. 1977.מזימה של ויטנאם לחסל את נשיא ארה"ב באמצעות בוגד בשירות הביון האמריקני .

מספרים אלו יש בידי רק את המהדורה  המאוחרת אבל הם יצאו לאור כמה שנים קודם לכן .

 20 .בשליחות  מסוכנת במוסקווה. ע. דולג. 1982.( בפנים שליחות למוסקווה )

קים יוצא לחלץ סוכן אמריקני שמועמד לדין  למשפט ראווה במוסקווה . אחד הספרים היותר טובים בסדרה .

פטריק קים מבצע השעה ה-12

 21. מבצע השעה ה-12. ע. דולג. 1982.קים יוצא למדינה אפריקנית אומללה שנכבשה בידי שכנתה ומסייע למנהיגה להימלט לאירופה.  בסיפור שכנראה קיבל השראה ממלחמת ביאפרה.

ספרים שיוחסו ל"דולג " רק במהדורה מאוחרת (,כך שייתכן מאוד שהיחוס לו הוא שגוי .

 22. .  . הפצצה הצהובה. מהדורה א.  גיל  מור ( גלעד מורג ) . 1966. ב. גיל מור. 1970. ג. ע. דולג. 1983.

. קים יוצא לחסל בסינגפור מזימה אינדונזית לפלוש למאלזיה .

23. המעצמה השישית. מהדורה א. אשר דורי. 1972. מהדורה ב. ע. דולג . 1983.

קים יוצא לחטוף פצצה גרעינית שהסינים מעבריים לרשות אלבניה באמצעות גנגסטרים איטלקיים .למרות הייחוס במהדורה המאוחרת הספר נכתב בידי אשר דורי ולא בידי אריכא .

אריכא מאריך שכתב כ30 ספרי פטריק קים סך הכל .

ראו גם

עמוס אריכא בויקיפדיה

עמוס אריכא בלקסיקון הסופרים

 עמוס אריכא בפרוייקט בן יהודה 

פרק ראשון מאש זרה

אריכא על איתמר סיאני

ביקורת פניקס

הגמל המעופף באמזון

עמוס אריכא על מלכה נתנזון 

ביקורת  פסול של  אריכא

מלון דה  לה מר עם ציורים של אריכא

וגם

יוסף אריכא אביו של עמוס אריכא

המזימה הרוסית נגד ישראל :על אש זרה

אש זרה פרק ראשון

שוש אבני על אש זרה

ריקי בן ארי מאיירת של אריכא

אלי לנדאו

הסוכן החשאי מהקרמלין

ספרי אריכא באנגלית

הצנזורה נגד סופרים

קישורים רלבנטיים

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

גלעד מורג -האיש שיצר את פטריק קים 

פנחס דנציגר האיש שכתב את פטריק קים 

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

פטריק קים הסרט

גן העדן המורעל :עמוס אריכא על קובה

עמוס אריכא על המערה החשמלית האמיתית

הוסף לסל את אש זרה / עמוס אריכא

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

21 תגובות על “השירותים החשאיים של עמוס אריכא”

אלי אשד, אני מתיחס לטענתו של אריכא, שהוא היה הקורבן הראשון לצנזורה על ספר.
מאחר שאתה קורא לעצמך בלש תרבות, חקור נא מה עלה בגורלו של הספר "עד עלות השחר" של חיים גורי, לפני מקרה אריכא.

אחרי שכתבתי את תגובתי הקודמת, על סמך זיכרון בלבד, נכנסתי לאינטרנט וזה מה שמצאתי:
עד עלות השחר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"י 1950) <שירים ותאורי מערכות ממלחמת השחרור. עם הופעתו נאסרה הפצת הספר ועותקיו הוחרמו בטענה שלא הוגש מראש לאישור הצנזורה הצבאית. כחודשיים אחר כך הופיע שנית תוך השמטת קטעים ושמות על-פי דרישת הצנזורה. מהדורה מורחבת הופיע בשנת 2000.

יש הבדל מהותי בין שני האירועים. מה שנאמר
על ספרו של גורי, נאמר על ספר שכבר הודפס, הופץ ונמכר. ואילו הכומתות השחורות נמצא במהלך עבודת
ההכנות ל ה ד פ ס ה והיא נעצרה וכל חומריה הוחרמו. המשכה נעשה רק לאחר "המשך הרשאה" וכאמור
כל יריעה מיריעותיו הרבות הוחתמה בחותמת האישור של הצנזורה. זה היה ונשאר מקרה מוכח ראשון מסוגו

הערה עובדתית: יגאל מוסינזון לא היה דובר המשטרה. אכן, הוא שירת במשטרה שנה
וחצי בלשכת הדובר, אך תפקידו היה "קצין עתונות".

היה גם שלב שיגאל ואני ועמליה ארבל קיווינו להקים תיאטרון שונה מאחרים, שיתמקד בעיקר
בתיאטרוטן נטו מתוצאת הארץ – שיעודד מחזאות מקורית כקו קיום. לצערי העסק התפורר בשלב
מוקדם – וחבל חבל. שם התיאטרון היה "סדן". טענתי מתחילה שמבלי להכין רקע של שניים ואולי אף
שלושה מחזות בשלבי עבודה מתקדמים – אי-אפשר יהיה לפרוץ. יגאל האמין שזה ניתן. לבסוף
נשארנו עם רצון טוב בלבד…

באשר לדאוד אבו-יוסוף: עלי להודות שעד לרגע זה לא שמעתי את הגירסה של "היהודי מבגדד". להפך.
ידוע לי ואף קראתי חלק מהסיפור הזה בעתונות, שרחל בן-צבי שהיתה חוקרת חיי הבדווים
איתרה את השבט היהודי במדבר ערב, עליו נמנה שייך דאוד אבו יוסוף. הנה מחקר של חוקרת
שאי-אפשר להתעלם ממנו. אני סבור שראוי לתקן נקודה זו.

ושוב לעניין שייך דאוד אבו-יוסוף. אינני יודע מהיכן שאבת את הפרשנות הבגדדית. אבל אעמיד כנגדה
סיפור נוסף על העדויות הברורות של יהודה ראב ובני דורו. את שמו שמעתי לראשונה בשנת 1944, בשדרות
רוטשילד, מפיו של קצין בכיר במודיעין הבריטי. אתה יכול להיווכח מהתאריך שהייתי ילד בן אחת-עשרה
והקצין שנהג בבואו לחופשות לפגוש את בתו, צירף גם אותי שהייתי מקורב אליה במיוחד. הוא האיש שסיפר
לי על שייך דאוד אבו-יוסוף. יכול להיות שלא ידע פרשנות זו על היותו יהודי מבגדד (מה מקורה?). אבל לו,
האיש שנחשב כיום לחלוץ וגדול החוקרים הבדווים, ד"ר טוביה אשכנזי (ראה קישור מצורף), לא היה ספק
ברקע הבדווי של השייך:
http://www.joealon.org.il/hebrew/books/book-beduim.htm
שאל עצמך, מה טורח החוקר וקצין המודיעין הזה לבדר את בתו ואותי? מפני שאני הייתי ילד סקרן ההולך
שבי אחרי סיפורים וכך גם היא שהיתה בת-דודתי, אחות אמי (שמה היה ד"ר שרה (סוניה) בן-סירה). שם האב,
החוקר הנודע הוא ד"ר טוביה אשכנזי. אגב במידה לא מבוטלת הסיפורים שסיפר לי הדוד החוקר בנעורי,
והסיפורים הכרוכים בדמותו המיוחדת (חי שנים עם הבדווים כאחד מהם), היו כחיים בתוכי כשהחלטתי
לכתוב את סידרת "פרשי הגליל".

הוא הסופר אהוד בן עזר צאצאו של יהודה ראב שפגש את דאוד אבן יוסוף וכתב על כך לפחות בשלושה מספריו .
הוא זה שטוען שהמדובר היה ביהודי מבגדד ולא בשיך ערבי משבט אבוד.

פרוייקט סופרי פטריק קים ממשיך והפעם עם רשימה על אריה קרישק ,האיש שחיברת ספרי פטריק קים בשנות השבעים תחת שם המתרגם "המזוייף "דן בימור".
ובנשות השמונים חיבר ספרי ריגול תחת שמו ,ובשנות האלפיים הסתבך בפרשת ריגול אמיתית מאוד משלו .
ראו
משימות הריגול של אריה קרישק
http://www.notes.co.il/eshed/42013.asp

פרוייקט סופרי פטריק קים ממשיך והפעם עם רשימה על אריה קרישק ,האיש שחיברת ספרי פטריק קים בשנות השבעים תחת שם המתרגם "המזוייף "דן בימור".
ובנשות השמונים חיבר ספרי ריגול תחת שמו ,ובשנות האלפיים הסתבך בפרשת ריגול אמיתית מאוד משלו .
ראו
משימות הריגול של אריה קרישק
http://www.notes.co.il/eshed/42013.asp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twelve − 12 =