האיש שיצר את פטריק קים: על גלעד מורג

הפרופסור לספרות עברית גלעד מורג הוא דמות ידועה למדי בקרב קהיליית חוקרי הספרות העברית בארץ ובחו"ל כחוקר יצירתם של א.ב. יהושע ועוד כמה סופרים ישראלים אחרים ,וכאחד הבולטים שבין המרצים והחוקרים של ספרות עברית בארה"ב.
לקהל הישראלי הרחב הוא לא ידוע לחלוטין גם מאחר שרוב מחקריו  על ספרות עברית אף לא פורסמו בעברית .
מה שידוע רק למעטים הוא שמורג יצר בצעירותו בעולם אחר ובשלב אחר של חייו את אחת הדמויות הידועות ביותר של הספרות הקלה הישראלית ,את הסוכן הקוריאני המסוקס פטריק קים .
לכאורה שני השלבים האלו בחייו נראים כלא משתלבים לחלוטין . מה לחוקר של א. ב. יהושע ודוד גרוסמן הדמויות הבולטות ביותר בספרות הישראלית החדשה ולפטריק קים הדמות הבזויה והנחותה מספרי הכיס ?
להלן ראיון עם מורג שמנסה לענות על השאלה הזאת .

איך היגעת לפטריק קים ?

פרופסור גלעד מורג : לפני זמן-מה (2.5.07), רואיין הסופר אגור שיף במוסף ’’ספרים’ של ’’הארץ.’’ לשאלה, ’’מהי הדמות הספרותית שהשאירה עליך את הרושם החזק ביותר?’’ השיב: ’’הייתי רוצה לענות ללא היסוס רסקולניקוב, או מרסו ב’’הזר’’ של קאמי. אבל רגע: האמת שב-45 שנות קריאה עוד לא נתקלתי בגיבורים ספרותיים שעוצמתם משתווה לזו של פטריק קים וביל קארטר.’’ חודשיים לאחר מכן, אתה מתקשר, מוסר שאתה מתכונן להעלות על האתר היפה שלך נוסח מורחב של המאמר על סידרת פטריק קים, ומציע שאף אני אכתוב משהו על הדמות והסידרה. אני מחייך ומשתאה: מניין החיוּת של הדמות הזאת שנוצרה בדמיונו של סטודנט צעיר בראשית שנות השישים של המאה שעברה והממשיכה להדהד בתרבות של העשור הראשון של המאה החדשה? על אף שהצטבר אצלי אוסף גדול, ובוודאי לא שלם, של התייחסויות אל פטריק קים בעיתונית, בספרות, ובפירסומת במשך למעלה מארבעים שנה, עבורי התשובה על השאלה הזאת נשארת עלומה. אני יכול רק לספר על הולדתה של הסידרה ועל הקשר הרחב יותר שהיה לי עם הוצאת ’’רמדור’’. מהספר שכתבת "מטרזו ועד זבנג"למדתי שהרבה מן הדברים כבר ידועים לך, אבל אחזור עליהם קצת בהרחבה כאן.
כידוע לך, אני משמש כבר שלושים שנה כפרופסור לספרות עברית באחת האוניברסיטאות במערב התיכון של ארצות הברית. במסגרת עבודתי, אני עוקב אחרי זרמים ומגמות בספרות הישראלית ומפרסם מאמרי מחקר מלומדים בכתבי-עת אקדמיים מכובדים. אך בסיתרה של איזו פינה משועשעת בלבי אני יודע היטב כי כל מחקרי האנאליטיים והגיגי התיאורטיים לעולם לא ישתוו בעוצמת רישומם למעלליו ומהלומותיו של פטריק קים, שאת ספרי קורותיו הראשונים כתבתי עבור הוצאת ’’רמדור’’ לפני הרבה מאד שנים.
בשנת 1962 השתחררתי מצה’’ל, נרשמתי ללימודים באוניברסיטה העברית, וגיליתי למורת רוחי שכדי לחיות צריך גם להתפרנס. לאחת משיחות הרעים שהתגלגלו על הדשא בקמפוס של גבעת רם נקלע אז בחור שסיפר כי הוא שוקד על תרגום הרומן הארוטי, ’’הרפתקאותיה של פאני היל’’, ליידיש. הוא שיעשע את כולנו בתיאור הבעיות הלשוניות בהן נתקל במהלך מאמציו להסב את פרשיות הזימה של העלמה היל מן האנגלית הוויקטוריאנית לשפתם של סבא וסבתא. הקשבתי, צחקתי, וחשבתי: אולי זו הדרך. ירדתי העירה, ובאחד הדוכנים לספרים משומשים העתקתי מספר כתובות של הוצאות ספרי-כיס זולים בארץ. לכולן שלחתי מכתבים בהם אני מצהיר על נכונותי לשמש כמתרגם.

היחיד שנענה היה אורי שלגי מהוצאת ’’רמדור’’, שהזמין אותי לפגישה בדירתו ברחוב החשמל בדרום תל-אביב, ממנה ניהל אז את בית ההוצאה שהיה מוכר אז לכל נער עברי בזכות ספרי ’’ביל קרטר’’, שמהם למדנו כולנו לשלוף.
הגעתי לפגישה מצוייד ברשימה של ספרי מתח קלאסיים שעל תרגומם ביקשתי להמליץ. שלגי חייך בסלחנות והסביר כי עקב אמצעיו המוגבלים הוא אינו נוהג לרכוש זכויות על ספרים קיימים. ’’אולי נגיע לכך באחד הימים,’’ אמר וידע מה הוא אומר, ’’אבל בינתיים אני מחפש אנשים שיכתבו את הדברים בעצמם.’’
’’אבל מה עם ביל קרטר?!’ נזדעקתי.
שוב אותו חיוך מתחת לשפם. ’’את הספרים הראשונים של ביל קרטר כתבתי בעצמי. היום יש לי מישהו אחר שכותב אותם. אבל עכשיו קראטה מתחיל להיות באופנה ואני מחפש מישהו שיכתוב ספר על הנושא. חושב שאתה מסוגל?’’
קיבלתי על עצמי את המשימה.

בתחנה המרכזית קניתי ספר קראטה משומש, ובאוטובוס החוזר לירושלים התחלתי לתוות לעצמי את דמותו של הגיבור עליו אכתוב: סוכן סי-אַיי-אֵיי ענק שמוצאו מעורב. מאמו הקוריאנית ירש את כשרונו לאמנות הלחימה המזרחית, ומאביו האירי ירש את החיבה לויסקי מאותו מוצא. הגעתי לדירת הסטודנטים שלי בקרית יובל והתחלתי לכתוב. גיליתי ששנים של קריאה נאמנה בספרי מתח, הרפתקאות ואהבים הותירו בי משקעים רבי תועלת. גם דימיון נעורים פרוע הוסיף לא מעט על נסיוני הצנוע. מקור ההשראה העיקרי היה ג'יימס בונד שהיה אז בשיא זוהרו הספרותי ובראשית הקריירה הקולנועית שלו7. אבל את השכלול הטכנולוגי של אמצעי הלחימה שהועמדו לרשותו של בונד החלפתי במיומנות הקראטה המופלאה ובכוחו הפיזי האדיר של פטריק קים. הענקתי לו כפות ידיים מסוקסות (כן, בעוונותיי, הביטוי הוא שלי), חזה מתנשא כשני לוחות נחושת מרוקעים (אם אני זוכר נכון), שרירים משורגים המתרוצצים כארנבות מבוהלות תחת עורו השחום (מתוך תיאור אל מרים משקלות אגדי שקראתי בילדותי ב’’הארץ שלנו’’), ורצף מרנין של הרפתקאות אהבים (ההנחיות של שלגי בעניין זה: ’’אל תקמץ. כתוב מניסיונך ומצבאות זרים’’).

 העלילה התחברה כמו מעצמה ורק ספר תרגילי הקראטה היווה אכזבה. הדברים שתוארו בו היו הרבה פחות דרמטיים ופחות אלימים ממה שראיתי בעיני רוחי כך שנאלצתי להמציא עבור פטריק תאורי ביצועים ושמות תרגילים שאין בהם כל קשר לתורת הקראטה האמיתית.
כעבור מספר שבועות הבאתי את כתב-היד לשלגי. הוא קרא, אמר כי טוב, והציע לי לעשותו ראשון בסידרת ספרי פטריק קים שיופיעו אחת לחודשיים. כל ספר היה חייב להיות באורך של 8 גליונות דפוס שהפכו ל-160 עמודים. עד מהרה למדתי לחשב את מספר המחברות שהיית צריך למלא על מנת לעמוד במכסה הזאת. אינני זוכר כמה קיבלתי אז עבור כל ספר, אבל בעית הפרנסה נפתרה. וכיון שהיה חשוב לשלגי לטפח את האשליה שאלה הם ספרים מתורגמים, הגה את השם ’’ברט וייטפורד’’ כמחבר הסידרה, בעוד ששמי (בחילוף האות האחרונה) הוצנע בשם המתרגם הבדוי: ג. מור.
איני זוכר בדיוק כמה כתבתי , אבל להערכתי כתבתי בסביבות תריסר ספרי פטריק קים מלאים וכמחצית המספר הזה של החוברות היותר קצרות.

זהו, בקיצור, סיפור לידתה של סידרה שעמידתה הממושכת במבחן העתים והעטים היא בהחלט תופעה מעניינת. בין 1963 ל-1966, השנה בה יצאתי ללמוד בארה’’ב, הייתי המחבר היחיד של ספרי פטריק קים. תחילה רק במתכונת של ספרי כיס, ומאוחר יותר גם במתכונת קצרה יותר של רומנים זעירים. מאז פסק הקשר שלי עם אורי שלגי, אותו למדתי לחבב ולהעריך, ועם פטריק קים, שמשהו מרוחו עדיין רוחש בקרבי. בדוכני הספרים ראיתי כי במשך השנים קם דור המשך של יוצרי אמן הקראטה, אך לא ידעתי מי האנשים שהמשיכו להניע את אבריו הקטלניים עד שקראתי את הספר שלך, ועל כך אני מודה.

ספרי פטריק קים שימשו עבור מרבית הקוראים הישראליים כשער ומגע ראשון עם ארצות אקזוטיות באסיה אפריקה ויבשת אמריקה שעל חלקם אף לא שמעו עד שנתקלו בהם לראשונה בספר "פטריק קים ".ספרי פטריק קים היו הספרים היחידים מכל סוג שהוא שפורסמו בעברית על ארצות שונות ומרוחקות בעולם במהלך שנות השישים והשבעים ובמקרים שונים עד עצם היום הזה.

כ

היו נושאים או ארצות שבהם ביקר פטריק קים במהלך הסיפורים שהיית מכין עליהם תחקירים מיוחדים עבור הכתיבה ?
מורג :האם תיחקרתי? האמת, שכן. לא המון, אבל מספיק כדי לספק תשתית. אבל מעולם לא הרגשתי מחוייב במיוחד לעובדות שהעליתי: קצת שיניתי, קצת שיפרתי, והרבה מאד המצאתי.

יוצרו של מצ'יסטה

גלעד מורג כתב כאמור את הספרים הראשונים בסדרת ספרוני  מצי'סטה  (לפחות 25 מהם ) בין השנים 1964 ל-1966 אך זאת התארכה והתארכה מעבר לכל המקובל בסדרה של רמדור מאז ביל קרטר.ואליה הצטרפה גם סידרה של רומנים זעירים שאותם כתב.

היו ספרים נוספים שחיברת חוץ מספרי פטריק קים ?
מורג: במשך התקופה שכתבתי את ספרי פטריק קים הגיע לארץ גל של סרטי הרקולס, אורסוס ומצ'יסטה האיטלקיים, ושלגי, בחושו הבריא, הרגיש כי הפופולריות של הסרטים האלה על גיבורי-העל הבידיוניים של האימפריה הרומאית עשויה לשמש גם אותו. הוא ביקש ממני להתחיל בכתיבת סידרה של ספרוני ’’מצ'יסטה.’’ כשהסברתי לו שאין לי מושג במה מדובר, הוציא עשר לירות מקרן הספרות המקצועית שלו ואמר לי ללכת לשני סרטי הדרכה בקולנוע ’’מרכז.’’ אני מודה כי במקום לעשות זאת, מצאתי חבר של אחי שסיפר לי את התוכן של אחד הסרטים ובכסף שקיבלתי משלגי הזמנתי ידידה לסרט שהיה יותר לטעמי. כך שאין לי מושג אם יש דמיון בין מה שכתבתי לבין מה שהתרחש אז על המסכים.

מחוברות מצ'יסטה האלו  שאותם התחלתי לכתוב מאוחר יותר מפטריק קים  כתבתי גם-כן בערך חצי תריסר.

משימה אחרת שהטיל עלי שלגי, ושהייתה מהנה במיוחד עבור הצעיר שהייתי אז, הייתה כתיבת שלושה ספרים ארוטיים. את שמו של האחד אינני זוכר, במרכזו של השני עמדה, אכן, הקיסרית תיאודורה, השלישי היה ’’אורגיות בחצר האמיר,’’ שגיבורו, בזוקאי גברתן מליגיון הזרים הצרפתי, היה אז חביב עלי במיוחד. אני מצטער שאין לי עותק של הספר הזה. מעניין מה הייתי חושב על הטיפוס הזה עכשיו.

ספרי מדע בדיוני קראתי (באנגלית) אבל לא כתבתי. אני זוכר שכשהנושא הזה עלה באחת השיחות, סיפר לי שלגי שניסה להפיץ ספר אחד או שניים כאלה, אבל לא היה להם ביקוש. הוא שיער אז שלנוער לא הייתה מסגרת התייחסות מושגית מספקת (אני בטוח שהוא ביטא זאת אחרת) כדי להתחבר אל הספרות הזאת. כנראה שהמצב הזה השתנה עם פרוץ הטלוויזיה אחרי 67'.

מה שכן נוסף על שלושת הספרים הארוטיים שהזכרתי, תירגמתי עבור שלגי את שני ספרי ג'יימס בונד הראשונים שאת הזכויות עליהם הוא רכש, ובזה הסתכם כלל יצירתי עבור הוצאת רמדור.

( הערה :בהוצאת רמדור יצאו לאור שני ספרי ג'ימס בונד "בשירות הוד מלכותה " ו"התמנון ". על הראשון לא מופיע שם מתרגם אך לדברי פנחס דנצינגר (פ.דן ) הוא המתרגם .ושמו כ"פ. דן " מופיע  כמתרגם הספר שני "התמנון ".

יתכן שספרי ג'ימס בונד שאותם תרגם מורג לא יצאו לאור בסופו של דבר אולי בגלל שכבר יצאו לאור בהוצאות אחרות בעברית  ,או שאחרי הכל יש כאן איפה שהוא טעות בייחוס של הספרים שכן הופיעו ) .

מה דעתך על מקומה של הספרות הקלה בתרבות היום ?
 מורג :אני ממשיך לקרוא את מיטב סופרי המתח והריגול. עבורי, אין ניקויי ראש טוב מזה לפני השינה. אין ספק כי לספרות בידור יש מקום חשוב, אם כי שונה, בתרבות מאשר לספרות יפה. האחת שואפת לאמת את הקורא עם המציאות והשנייה חותרת לשחרר אותו ממנה לזמן-מה.

גם ההזמנה שלך לחזור ולהרהר בפטריק קים החזירה אותי לרגע למציאות שכבר איננה .

חוקר הספרות הישראלית

לבסוף נטש מורג את הכתיבה ועבר ללמוד בארה"ב ונעשה לבסוף למרצה וחוקר ידוע של ספרות עברית  החדשה וכותב רבות על סופרים כמו א. ב. יהושע  שהוא נחשב לאחד החוקרים החשובים ביותר שלו כיום  ובין השאר פירסם שני מאמרים חשובים על ספרו "מסע אל תום האלף " ,  דוד גרוסמן,עמוס עוז,יצחק בן נר , עמליה כהנה כרמון ,  ודוד שחר ונושאים כמו השואה בספרות העברית והערבים בספרות העברית.

בהחלט חומר שונה מאוד מפטריק קים.אבל עד כה הוא לא פירסם אף ספר מחקרי שלם בנושאים אלו .

מורג את הקריירה שלי בניתי לא על ספרים כי אם על מסות ומאמרי מחקר, כולל מאמרי מפתח על דמות הערבי בספרות הישראלית ועל ההתמודדות עם השואה בספרות העברית החדשה

מה אתה חושב  על מצב חקר  וביקורת הספרות העברית כיום  ?
מורג: מצבה של ביקורת הספרות במוספי העתונים אינו  מזהיר. בהרבה מקרים היא גם חובבנית וגם יומרנית. לעומת זאת, חקר הספרות באוניברסיטאות הישראליות הגיע לרמה מקצועית גבוהה. יש אולי התרכזות-יתר בסופרים עכשוויים תוך הזנחה מסוכנת של סופרי העבר, דבר שבו גם אני חוטא.

מה דעתך על מצב הספרות העברית והישראלית כיום ?
.מורג :לדעתי  הספרות העברית נמצאת עתה בתקופת פריחה. יש קבוצה נכבדה של סופרות וסופרים טובים, וקומץ קטן שיצירתם מעמידה אותם בשורה הראשונה של סופרי העולם. בין אלה מעניינים אותי במיוחד א’’ב יהושע, שעליו פירסמתי הרבה, ודוד גרוסמן, שגם עליו כתבתי לא מעט. סופר קצת יותר ותיק שכבר לא חי הוא דוד שחר, ששלושת הספרים הראשונים של ’’היכל הכלים השבורים’’ שלו מהווים יצירת מופת נדירה. אני גם עוקב בענין רב אחרי התפתחותה של גבריאלה אביגור-רותם העשויה להפוך לסופרת המובילה של הדור החדש.

מה דעתך על סופרי הספרות הצעירה בישראל אתגר קרת ושות'  ? אתה קורא אותם ?יש לך הערכה כלשהי על הכיוונים שאליהם פונה  הספרות הישראלית כיום?
מורג : לספרות היום פנים כה רבות עד שבאמת לא ניתן לעשות הכללות. לי עצמי, אין עניין רב בסיפורת" הרזה" שהיא, ברוב המקרים גם סיפורת דלה. את אתגר קרת אני קורא ונהנה, אבל אני מסכים עם מי שהשווה אותו לפסנתרן מחונן שמנגן באצבע אחת. בעיני יש הבדל מהותי בין סיפורת המתארת מצב אנושי מסוים לבין זו המתמודדת עם מערכת מורכבת של מצבים כאלה. אם תשווה ספר של קרת לספר של גבריאלה אביגור-רותם, למשל, תבין למה אני מתכוון.
מכל מקום, בתקופה זו של חיי אין בי רצון להקדיש זמן ומחשבה ליצירות שאין בהן איכות אמנותית גבוהה. שינוי קטן שחל בי מאז ימי פטריק קים.

הקריירה של פרופסור גלעד מורג היא מעניינת וגם נותנת חומר למחשבה .זהו חוקר ספרות עברית בכיר ומכובד שפועל רוב הקריירה שלו בארה"ב ורובם המוחלט של המאמרים שלו על הספרות העברית פורסמו באנגלית ולא בעברית .
כך שמצד אחד הוא תורם רבות להכנסתה של ספרות זאת לתודעה של הקהילה אקדמאית בארה"ב . נראה שהוא דוגמה מהלכת להתפתחות הגלובליזציה התרבותית בכך שהוא סוכן של תרבות בשפה אחת בשפה אחרת דומיננטית . .
אבל יש לכך מחיר : פרופסור מורג  ניתק את עצמו מהזרם החי של הקהל המשכיל של קוראי הספרות העברית בישראל שרובם המוחלט , להוציא כמה עשרות חוקרי ספרות עמיתים , אינו מודע כלל למאמריו האקדמאיים באנגלית ולרעיונותיו השונים לגבי הספרות העברית.
אם הוא יזכר בעתיד בישראל ניתן לנחש שזה יהיה אך ורק בגלל פטריק קים.

 נספח :מאמרים בעברית של גלעד מורג

בעברית הופיע מספר מצומצם ביותר של מאמריו של גלעד מורג בחקר הספרות העברית או הכללית .רובם המוחלט  של מאמריו הופיעו בשפה האנגלית בלבד .

הנה רשימה שלהם.
0. מורג ערך והוסיף אחרית דבר ל"הנדרסון מלך הגשם " של סול בלו בתרגום אופירה רהט ,הוצאת ספריית הפועלים 1976.
מאמרים של גלעד מורג על הספרות העברית
1. "אוהבים ויורים :פני הערבים בראי הספרותי " מאזניים ירחון לספרות כרך ס"א גליון 5-6 ,1987. ע' 15-18.
2. "כוחן של קלישאות ": :על "פנתר במרתף " מאת עמוס עוז " עיתון 77 גליון 220, 1996.ע' 20-21, 41.
3. "לא סיפר ישראלי " : מסע אל תום האלף מאת א"ב. יהושע " בתוך מסות על תום האלף :עיונים ברומן של א.ב. יהושע 1999 . ע' 201-210. מבוסס על הרצאה בכנס השנתי של איגוד הפרופסורים לספרות העברית בניו יורק יוני 1998.
4. "מקורות מוסמכים : משמעות בין טקסטואלית ב"עיין ערך אהבה " מחקרי ירושלים בספרות עברית י"ח ,תשס"א , 2001. ע' 341-357 .
מאמר מעניין על הקבלות ביצירתו של גרוסמן ליצירתו של ברונו שולץ ול"אדם בן כלב" של יורם קניוק.
5. "סובלנות עדתית ואחדות לאומית ב"מסע אל תום האלף" מאת א.ב. יהושע" ברית עברית עולמית: כנס 15 (תשסב) ע' 133-139. הרצאה שניתנה בכנס המדעי העברי החמש עשרה באוניברסיטת מילאנו , ספטמבר , 2000.
6. "לשאלת הזהות היהודית בהוראת השפה העברית" Hebrew Higher Education , 2002 no 10 '
7. "הרס עצמי כמאפיין לאומי במר מאני" של א.ב. יהושע "הדואר 82 1, 2003. ע' 16-19.
8. גלות וציון ביצירתו של א.ב. יהושע. הדור השנתון העברי של אמריקה , ניו יורק תשס"ז ,ע' 93-99 .

קישורים רלבנטיים

גלעד מורג בלקסיקון  הקשרים

מאמרים של גילעד מורג

החמלה והזעם ספר של גלעד מורג

גלעד מורג על דוד שחר

גלעד מורג בספר על הספרות הישראלית

ספרות קלה

מצ'יסטה גיבור העולם היווני רומאי 

קישורים רלבנטיים

 

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

 

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

פטריק קים הסרט

מנחם גולן והמאבק האינסופי על סופרמן וספיידר מאן

האמת מאחורי ג'ימס בונד

רקויאם לג'ימס בונד