הפצצת רבע טון של הפילהרמונית

————————

קונצרן רב ישויות בתאריך 7/17/2007 12:14:27 AM

מעניין מה היה אומר על כך עומאר

אל שומרוני -:)

———————–

צ'ארלי ביום אשכנזי בתאריך 7/17/2007 12:59:39 AM

אוי מתוקה שלי, אני כל כך מבין אותך

איזה מסכנה, באת לשמוע מוסיקה קלאסית אירופאית ברמה גבוהה המתאימה לאנשים איכותיים בלבד, כמוך וכמו חבריך המוסיקאים, אך נאלצת לשמוע בטעות גם חצי שעה של מוסיקה עם צלילים ערביים. רחמים. בטח יש לך עכשיו נזק מוחי מכך שנחשפת לקצת מוסיקה ערבית בלי להתכונן מראש. ממש מטורף הזובי מנטה הזה! לחשוף חובבי מוסיקה קלאסית עדינים וטהורים למוסיקה כזאת בלי להודיע מראש. באמת שערוריה. אני במקומך הייתי תובע אותו ואת החלילן הראשי על "חילול" הקודש.
איזה מן דבר זה לזרוק רבעי טונים על אנשים תמימים ככה סתם באמצע החיים!

אגב, אני לא מבין בכלי נשיפה, ויכול להיות שאני טועה, אבל אשמח אם תסבירי למה התכוונת כשכתבת שהחלילן הראשי "נשאר עם הכלי המכוון קצת נמוך". לא ידעתי שאפשר לשבת ולכוון חליל כאילו היה פסנתר או גיטרה.

וכמיטב המסורת מבית היוצר (והשימוש) של צ'ארלי, הנה שיר ענוג המתאים לתוכן הכתבה והתגובה. שם השיר 'פלצנים 1'. כרגיל, מועמדות לפרס נובל תתקבל בברכה.

בעולם של פלצנים
מיץ ענבים טרי זה סתם
וקוניאק זה למבינים

בעולם של פלצנים
סנדביץ' טוב זה סתם
ושלפוחית שתן ברוטב זה מעדן של עשירים

למה לשלם מעט ולשתות תה עלים
כשאפשר לשרוף את הבריאות והשקלים
עם סיגר יקר מעלים מגולגלים

ההבדלים בין אלפי סוגים שונים של יינות, אדומים ולבנים
וגם עולם שלם של מאכלים ובשרים
הם כל כך גדולים
עד שאי אפשר באמת לדעת ולקבוע מראש
מה הולך עם מה
ומה טעים

אז תמשיכו לשחק אותה מבינים
ורק תרחיקו את הטימטום הזה ממני
ותעופו לי מהחיים.

—————————

עמית בתאריך 7/17/2007 2:00:38 AM

מנת רעל של רבעי טונים?

אין דבר יותר מקומם מלקרוא משפט כזה במשהו שמתיימ להיות ביקורת על קונצרט. אפשר לאהוב אפשר לא לאהוב… אבל להגיד על מוסיקה שונה שהיא רעל? ועוד אחר כך לדבר על כבוד? כבוד למה בדיוק?
זה ממש מכעיס.
אני יודע שזה טור אורח. ואני בד"כ קורא את רשימותיו של אלי בשקיקה. אבל זה ממש מקומם.
זה גזעני. זה דוחה.

(ולא, אני לא חובב גדול של מוסיקה ערבית. אני חובב מוסיקה קלאסית מובהק. כותב על מוסיקה, לומד ומלמד מוסיקה קלאסית. מנגן על פסנתר אך ורק מוסיקה קלאסית)

אלי בבקשה תוריד את הפוסט הזה. הוא מעליב את האינטיליגנציה של הקוראים שלך.

בבקשה

תודה.

————————-

אור בתאריך 7/17/2007 2:19:56 AM

ביקורת הזויה

חשבתי שזה פרודיה
אני מבין זה אמיתי

עופר בתאריך 7/17/2007 3:08:47 AM

ללא נושא

אני ממש לא מבין במוסיקה קלאסית בכלל ובמוצארט בפרט, אבל מהמעט שאני כן יודע, אני יודע שהאופרה של מוצרט נקראת "החטיפה מן ההרמון". קשה לקחת ברצינות ביקורת שטועה בפרט הבסיסי הזה.

—————————-

איני מכיר את המבקרת הדגולה אך היא צודקת בנקודה אחת: אי אפשר להעמיס על קהל תוכנית שונה בצורה קטבית מהתכנית שפורסמה מראש. 5 דקות – אפשר אבל חצי שעה? בהחלט לא. תכריז התזמורת על קונצרט משולב של מזרח ומערב – ומי שרוצה יבוא.

נראה שאין סכנה שאתה עצמך תזכה בזמן הקרוב בפרס הסובלנות. לא המוסיקלית ולא האנושית. החליל המכוון קצת נמוך פחות מעליב מהפוסט הזה.

היא אפילו לא אמרה מה ניגנו של מוצרט ושל שנברג.
אבל כחובב מוסיקה מודרנית אני יכול להיות מרוצה. על שנברג האוונגרד היא לא אמרה מילה רעה. ההיררכיה שלה ברורה. הערבים נמצאים בתחתית.
בהההההה. נמוך.
ואיך הביקורת הזו מראה בדיוק על ידע ובקיאות?
ומי שם את הגברת המוסיקאית הידועה שתגיד לי איך חובבי המוסיקה והמוסיקאים שבקהל הרגישו?

אם מוסיקאי (קלאסי) גדול כמו זובין מהטה מעריך את המוסיקה הרב תרבותית עד כדי כך שהוא מסכים לפנות לה חצי שעה בתוכנית, אולי הגברת המבקרת המופלאה תגלה קצת צניעות ולא תדבר סרה סתם. אולי היו בקהל יותר אנשי תרבות גדולים כמו מהטה ופחות אנשים צרי אופקים?

ואפרופו מוסיקאית ידועה… איפה היא ידועה? מי היא? מה היא? מה היא עושה? אני מעורב בקהילת חובבי המוסיה הקלאסית בארץ שנים רבות ומעולם לא שמעתי את שמה…אז יכול להיות שאני פה צר האופקים, אבל יכול להיות שאופן ההצגה את המבקרת המהוללת בהתחלה – קצת מוגזם ויוצא מפרופורציה

ואף סייגתי את זה בתגובתי הקודמת – זה שאינני מכיר את אסיה רודשטיין לא אומר כלום. יכול להיות שהיא מוסיקאית מחוננת ומורה מצויינת.

אני לא צריך סמכות בשביל להעביר ביקורת, בדיוק כפי שאסיה לא צריכה סמכות בשביל לכתוב ביקורת. אבל אני עושה זאת באופן ענייני ומביע את דעתי, ומסייג כשצריך. את הסייגים והצניעות לא מצאתי בביקורת של אסיה.
התקוממתי כנגד הגישה המתנשאת שאסיה מביעה כנגד מוסיקה רב תרבותית. בעיקר נגד הביטוי "מנת רעל של רבע טונים".
מותר לא לאהוב את העובדה שהוסיפו יצירה לתוכנית – אך האם הגברת רודשטיין היתה מתנגדת אם לבמה היה עולה זובין מהטה ואומר החלטנו להוסיף לתוכנית סימפוניה של מוצרט? אני מניח שלא. אני מניח שאפילו אם היו שמים קצת שירים של ביטלס בעיבוד קאמרי לשישיית נגנים היא לא היתה מתנגדת באופן כה נמרץ.
אני יוצא בעיקר כנגד האופן שבו היא כתבה על התוספת הלא צפויה לקונצרט. ראשית לזלזול הבוטה במוסיקה שאינה מערבית, ועל ההשפעה המרעילה לכאורה שהיתה לזו עליה. שנית אני מתרעם על האופן שבו היא הכלילה את שעתה על כלל המאזינים. ואפילו יותר מכך, עוד אפשר לסלוח על ההכללה לו היתה מסתפקת ב "הקהל לא נהנה". אבל להגיד שהקהל חש "תסכול, פגיעה ובעיקר בושה"? על מה, על זה שהשמיעו מוסיקה ערבית בקונצרט?
זה מקומם.

ולגבי הידענות והביקורת עצמה… הרשימה של אסיה אינה מכילה אפילו פרט ביקורתי אחד על הקונצרט עצמו ומעט מאד פרטי אינפורמציה.
היא מזכירה את הקונצרט של יום לפני כן. מספרת שבחצי הראשון ניגנו מוצרט ושנברג (מה של מוצרט? מה של שנברג? האם הנגינה היתה טובה, מרגשת? ואיך השילוב של מוצרט ליד שנברג – יצירות עם סגנונות כל כך שונים. איך היה הניצוח?). אחר כך היא מזכירה שהיה אמור להיות קונצרטו של בטהובן לפסנתר עם יפים ברונפמן (עם מלא סופרלטיבים על הסולן, אבל אף מילה איך הוא באמת ניגן, האם הפרשנות של היתה מעניינת, האם השילוב שלו עם התזמורת היה מוצלח? האם נגינתו עלתה על הציפיות או שמא אכזבה).

כל מה שהיה לאסיה להגיד הם דברי נאצה נגד מוסיקה מזרחית, כתובים בסגנון מתלהם ("רעל", "בושה"), ועוד אחר כך לתת לעצמנ טפיחה על השכם ולהגיד שהיה לקהל הרבה כבוד לזובין מהטה…. כבוד? ומה עם כבוד לזולת? ומה עם כבוד לשונה ולאחר?

ובשביל להסיק את כל אלה לא צריך להיות מוסיקאי מדופלם. ולא צריך סמכות מיוחדת. צריך להיות קורא ביקורתי. צריך קצת צניעות אינטלקטואלית וקצת רגישות.

ועל מנת לא להישאר אנונימי אני מוסיף לינק לביקורת קונצרט שכתבתי לפני כמה שנים ושפורסמה באינטרנט. http://www.garmish.net/portal/article.php?sid=405&mode=thread&order=0&thold=0
ויש גם אימייל.
בקרוב הבלוג 🙂

עכשיו זה בטוח יעבוד

כותבים אורחים בבלוג יש לברור.
לא כל אחד יכול

אל תתן יד לרוע הזה. המאמר של אסיה מלא ברוע וארס בלתי מוצדקים. היא לא ראויה לבמה. אפשר היה לאמר את אותם הדברים בפחות חלאתיות, ובצורה עניינית

מתוך לב כואב ומן ההרגשה הנכונה שעל בעיות ופגמים יש להצביע ולבעוט בכל הכוח בתקווה שאולי כך יתוקנו .
אסיה מסוגלת לכתבו גם מאמרים של שבח כמו שמראה המאמר הזה
המוזיקה של איתמר גולן
http://www.notes.co.il/eshed/32804.asp

דעתי היא שאין ספק שרוב המבקרים היום על מוזיקה בנוסח חנוך רון הם אנשי סצינה מובהקים שאין לצפות מהם לביקורת אמיתית נוקבת וחריפה
יש לקוות שאסיה תמשיך לפרסם כאן את מאמריה הנוקבים ,הבמה כאן פתוחה לפניה ,כאן יהיה לה חופש כתיבה שאים למבקרי המוזיקה האחרים שמוגבלים בסד של כמות מילים בעיתון והחשש שלא לדרוך על אצבעותיו של מישהו . .

מותר לא לאהוב, ומותר להעביר ביקורת. השאלה היא איך ועל איזה בסיס. והעובדה שאסיה יודעת לשבח לא מעלה ולא מורידה כהוא זה (היא ממש לא רלוונטית לדיון- מפתיע שהבאת את הנימוק הזה).

כבר אמרתי את דעתי – הביקורת (הספציפית הזו) של אסיה היא לא ביקורת מוסיקלית. אין שם ולו התייחסות רצינית אחת למוסיקה עצמה שנוגנה בקונצרט. יש שם התייחסות מלאה שטנה לתרבות אחרת. יש שם חוסר כבוד עמוק לאנשי תרבות שעוסקים ביצירת מוסיקה. וכן – יש שם הרבה גזענות.

גם אני אינני אוהב את הביקורות של חנוך רון (גם הוא אינו מביע יותר מדי כבוד לתרבות עליה הוא כותב). ואני מסכים שביקורת המוסיקה בארץ איננה מדהימה (המבקר הטוב ביותר שקראתי היה דרור בורשטיין בתקופה שכתב בכל העיר – אבל הוא יוצא מהכלל שמעיד על הכלל).
אבל הביקורת הזו של אסיה מעידה על הכלל יותר מכל, ואפילו מקצינה. אין שם שום דבר נוקב. שום דבר אינטיליגנטי. וגם לא כבוד. לא לנגנים, לא למוסיקה, ולא לתרבות. היה עדיף שהיתה צריכה לתת חשבון למישהו ולקצץ במילים.

אם לתת לה במה או לא – זה כבר שיקול פרטי שלך. אבל אל תשלה את עצמך שמדובר בביקורת מוסיקלית ברמה גבוהה. לפחות לא לפי הדוגמאות עד כה – הראשונה עוד היתה נסבלת. לא מעניינת אבל לפחות לא גזענית. ולכן גם לא הגבתי אז. אבל עכשיו היא עברה כל גבול של טעם טוב.

רק כדי להדגיש שאין לי כלום נגד אסיה רודשטיין ודעותיה, אלא רק כנגד סגנון הכתיבה. ורק כדי שאוסיף גם ביקורת בונה.
אפשר היה לנסח את הדברים אחרת… משהו בסגנון הזה:

…אחרי ההפסקה, להפתעתי, לא נוגן הקונצ'רטו של בטהובן – אלא לבמה עלתה לבמה קבוצת נגנים מעורבת מזרח מערב וניגנה במשך כחצי שעה קטעים בסגנון ערבי. התרוץ הרשמי היה חלוקת פרס כשלהו.
עצם העובדה שמשנים את התוכנית באופן כה קיצוני בלי להודיע על כך מראש (אפילו לא בתוכניה) הוא מרגיז. פיתחתי ציפיות והתאכזבתי. אבל, לא אכחש, אני אינני אוהבת מוסיקה מזרחית, ואינני רואה איך זה משתלב עם חווית ההאזנה למוסיקה קלאסית (רבעי הטונים נשמעים לאוזן ה"קלאסית" שלי כמו זיופים צורמים). ה"הפתעה" הזו פגמה לי בחוויית ההאזנה לקונצרטו של בטהובן שהגיע אחר כך….

אם זה היה כתוב כך – לא הייתי פוצה פה. זה לא היה מפריע לי. אולי אפילו הייתי מביע סוג של הזדהות.

שאלי עושה את זה בכוונה בשביל לקבל רייטינג – אני אפסיק לקרוא אותו. איכשהו אני לא מאמין שזה כך.
מה גם שזה עליה רגעית של הרייטינג לצורך ירידה. אם איכות הרשימות יורדת, לאט לאט אנשים יפסיקו להתעניין ויפסיקו להגיע. אז אני לא רואה איך פוסט פרובוקטיבי ונמוך יכול לתרום לטווח הארוך.
מצד שני – מה אני כבר מבין בשיווק?

לא חרגת ולא כלום. דבריך יפים ונבונים ולחלוטין לא בעייתיים. אתה כותב ברור ובהיר. המשך כך

не мечи бисер перед свиньями…