ששת הימים הנצחיים :מלחמת ששת הימים בספרות והתרבות הפופולארית

 שרוליק גיבור הקריקטורות של דוש במלחמת ששת הימים. ציור מאת דוש.

ספק אם הייתה לאחר מלחמת העולם השנייה מלחמה שהטביעה את חותמה בצורה עמוק כל כך על התרבות הפופולארית שסביבה ,הספרות היפה הקולנוע וענף הפזמונאות  כמו מלחמת ששת הימים .

מלחמת העצמאות אמנם הטביעה חותם עמוק ומאריך ימים על הספרות היפה והתיאטרון אבל גם היא לא עשתה זאת בכמויות המסחריות העצומות של מלחמת ששת הימים .

דומה ששום מלחמה בהיסטוריה לא שימשה כמקור לכמות גדולה כל כך של מיזמים מסחריים ספרותיים וקולנועיים ותרבותיים כמו מלחמה קצרה ומצליחה זאת .

בכתבה זאת נתאר כמה מהתופעות הללו האלו בתקופה דומה שכל מי שיכול היה לעלות על הגל של המלחמה ולנסות לנצל אותה בדרך כלשהי עשה זאת וכמעט תמיד הרוויח יפה מאוד וזכה להילה של פטריוט בדרך .

האלבומים

.

גיליון "במחנה " של מלחמת ששת הימים .חולק כמזכרת.

יותר מכל דבר אחר תיזכר מלחמת ששת הימים בתחום הספר בזכות האלבומים שלה שהופיעו בכל גודל וצורה מהם משוקעים וענקיים כמו שני כרכים גדולים בהוצאת מזרחי האחוזים בכריכת קטיפה עם כותרת מוטבעת בזהב צילומים מפוארים ודברי הסבר בעברית ובאנגלית ובצרפתית ,ומהם ספרונים זולים וחפוזים שיצאו לאור בהמונים עם תמונות של אלופים שמוצגים בהם כחצאי אלים ,ופה ושם בצימצום גדול מאוד תמונות של אשכול ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים , וצילומי שבויים מועתקים מהעיתונים בליווי דברי התלהמות פטריוטית.

למשרד הביטחון וצה"ל פירסמו כמובן אלבומים משלהם ,רובם לא הזכירו את הרוגי צה"ל אבל הציגו את הרוגי האויב וכולם שידרו מידה חזקה של פטריוטיזם מתלהם ובוז ולהג לצבאות האויב. "החום והצמא חסכו כמות ניכרת של תחמושת" נכתב באלבום מקונטרה לתעלה (,הוצאת עוזי , 1967) בעברת ובאנגלית .

בתמונה אחרת באותו האלבום רואים גווית חייל מצרי פשוט זרועות .הכותרת "אפילו במותו הרים ידיו לאות כניעה".

הם היו פופולאריים מאוד .ישראלים רכשו אותם לעצמם והם היו כמעט בכל בית .והם ניתנו במתנה לקרובים וחברים באר. ובחו"ל.

המוציא לאור מ.מזרחי נזכר : הוצאתי לאור שני אלבומים על ששת הימים , את האלבום "מלחמת ששת הימים " ואת האלבום "מלחמה וניצחון " שניהם בעריכת נפתלי ארבל שנמכרו מעל 100 אלף עותקים רבי המכר הגדולים של ההוצאה הוצאתי אותם לאור עם טקסט עיברי אנגלי וצרפתי. . ספרי דנידין שהוצאתי גם כן היו בהשוואה קוריוז.

והיום ספרי מלחמת ששת הימים עוד נמכרים ?

מזרחי : בכלל לא.אף אחד לא מתעניין בהם.אבל דנידין עוד נמכר בהמונים. 

המו"ל עזרא נרקיס נזכר : הוצאתי רק ספר אחד על המלחמה אלבום בשם "מלחמת מאה השעות" ,אבל יצאתי קצת באיחור אחרי שכולם כבר הוציאו את האלבומים שלהם וזה זכה להצלחה קטנה ,רק 2- 3 מהדורות. אני מעריך שבערך נמכרו 7000 עותקים לגבי האלבומים שיצאו לאחר המלחמה זה נחשב לכישלון.

אולי עוד סיבה לכישלון הייתה שהייתי אמור למכור בסביבות 50 אלף עותקים למשרד ממשלתי אבל זה בוטל בגלל ויכוח חמור על שני תמונות שהופיעו זה לצד זה באלבום : תמונה של חייל מצרי הרוג ותמונה של חמור הרוג ,ומתחתם הכתובית "חמור נולד חמור מת" . וזה הביא לביטול העיסקה.

ספרי הילדים והמבוגרים

  

"מה אנחנו הולכים לעשות עכשיו " שאל נוח …

"נחצה את הירדן חזרה לגדה המערבית " אמר רמי " ונלך לקראת צה"ל .

אתה בטוח שצה"ל מתקדם לכיוון זה ? שאל ניסים .

למה לא ? השיב רמי בשאלה " הערבים בורחים כמו שפנים ,אז למה שהישראלים לא יתקדמו ויכבשו הכל .אחרי הכל ,אם נאמר את האמת , אז של מי כל זה ,של הערבים ? יריחו של הערבים ?

( מתוך חבועוז בנתיבי רמת הגלעד מאת חיים גיבורי )

מלחמת ששת הימים כיכבה ובגדול בספרות הילדים אפילו יותר מבספרות המבוגרים וכפי שלא עשתה בשום מלחמה קודמת ובראש ובראשונה בסדרות ילדים .

הסופר חיים גיבורי שכתב ספר למבוגרים "הכותל :רומן על רקע מלחמת ששת הימים ") ( 1968 ) פירסם במקביל שני ספרים בסדרת הנוער 'חבועוז' (1969-1968),) "חבועוו במלחמה ו"חבועוז בנתיבי רמת הגלעד" על עלילותיהם של שלשה נערים ונערה אחת מהתיכון, הנאבקים לצדו של צה"ל במלחמת ששת הימים. נערים אלו מוצאים את עצמם בעבר הירדן המזרחי, ולאחר שהם הורגים אין-ספור לגיונרים ירדנים הם פוגשים בגיבורי סדרה ידועה אחרת של חיים גיבורי , 'ארבעת התאומים' (1967). ארבעת התאומים וכלבתם עסקו בימים כתיקונם בפתרון תעלומות פליליות רגילות; אך כעת, במצב החירום של מלחמת ששת הימים, שיתפו נערים אלו פעולה עם חבורת חבועוז. שיתוף הפעולה לא תמיד עלה יפה.

האם יצליחו להימלט מרודפיהם ? האם יצליחו לעבור על פני המשמרות הירדנים והעיראקים ולחצות את הירדן ?  צרחו בעמוד האחרון הקדימונים לספר הבא שאמור היה לתאר את המשך הרפתקאות החבורה במשימתה לחזור לשטח ישראל . אך זה לא הופיע מעולם וכך לא ידוע מה עלה בגורל שתי החבורות הללו. סדרת 'חבועוז' הפסיקה לצאת לאור לאחר הספר השני, בשעה ששתי החבורות, לפי הסיפור, עדיין היו תקועות באזור ירדן, ואין לדעת אם אכן הצליחו להיחלץ משם.

לא מן הנמנע שאנשי חבורת חבועוז וארבעת התאומים  הם היחידים מכל הגיבורים הבדיוניים שנטלו חלק בקרבות שנפלו חללים במלחמה.

חבורת חסמבה של יגאל מוסינזון משום מה ובניגוד לצפוי לא פעלה במסגרת מלחמת ששת הימים , אם כי כבר הייתה פעילה בגילגולה השני החל מ-1966 . ילדי החבורה הבלתי מתבגרים לעומת זאת פעלו במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת המפרץ

גם קופיקו וצ'יפופו גיבוריה הקופייים של הסופרת תמר בורנשטיין לזר לא נטלו שום  חלק במלחמת ששת הימים מאחר  שתמר העדיפה להרחיק אותם מאירועי היום ..

היא לעומת זאת כתבה ספר בשם "ישראלה:קורותיה של ילדה במלחמת ששת הימים  "שהיה יומנה של ילדה שתיארה כל יום משששת הימים מנקודת המבט של ילדי הכיתה המפוחדים וההמומים מגודל הניצחון .

לאחר המלחמה פירסמה  תמר שני ספרים על עלילותיהם של סולימן ודני ילד וישראלי וידידו הבדואי הנאבקים במצרים .

הסופרת ימימה טשרנוביץ אבידר כתבה את הספר "מגדלים בירושלים " ( ) 1968 שבו שישה ילדים ירושלמיים מעלים חוויות הקשורות במלחמה .

 

הסופרת דבורה עומר תיארה את הרפתקאות גיבורה הקבוע הילד עומרי שהיא תיארה את  הרפתקאותיו הקודמות במקסיקו ובצפון הרחוק ב"הרפתקאות עומרי בקיץ 1967" שבמהלכו עובר עומרי את המלחמה ויוצא לחיפוש אחרי אוצרות בית המקדש האבודים .

דבורה עומר נטלה גיבור אחר שלה למלחמה בספר "הכלב נו נו נו יוצא למלחמה ( 1968) שבו כלב משפחה מוצא עצמו בחזית כנגד הערבים ויוצא כשידו על העליונה.

הספר הפך גם לתקליט.

הסופרת ארנונה גדות תיארה את הרפתקאות "ארבעה רעים במבצע גוש עציון "( 1968) חבורת נערים המשתתפים בכיבוש ירושלים .

הסופר רפאל סהר תיאר בספריו מסע הטנקים לסיני ( 1967) ו"פורצי הפירמידות " ( 1967) את עלילותיהם של גדנעים צעירים בימים שלפני המלחמה במאבק כנגד המצרים תוך שימוש בכלי נשק משוכללים ביותר כמו טנקים מעופפים . את ימי מלחמת ששת הימים עצמם סהר תיאר "במסע הצוללות למיצרי טירן " ( 1968) שבמהלכו חבורת הגדנעים פורצים בצוללת משוכללת את המצור המצרי על מיצרי טיראן ובזמן שבארץ משתוללת המלחמה הם מגלים את העיר הקדומה תרשיש מעבר לקוטב הדרומי וחוזרים לאחר שהכל כבר מסתיים ,מה שמעורר בקורא תחושה מוזרה במקצת לגבי הגיבורים שהחמיצו את המלחמה.

דנידין במלחמת ששת הימים

האש משני הצדדים הייתה כה עזה ,עד שגם דנידין נאלץ לקפוץ לחוך עמדה לבל יפגע. הוא נוכח לדעת ,להפתעתו ,כי קפץ ישר לתוך עמדת הפיקוד של המוצב ,בה עומד רב סרן מצרי וצורח פקודות לאנשיו ,לירות על הטנק המצרי אשר הישראלים השתלטו עליו . ..דנידין מיהר לחסום בכפו את פיו ,לבל יוכל לפקד עוד ,וכאשר קפץ הטנק לעמדה ,קפץ דנידין מתוכה ,תפס בשתי ידיו של הקצין המצרי והרים אותן בכוח למעלה.

לשווא התאמץ רב הסרן המצרי להוריד את ידיו ,הוא לא רצה להיכנע –היתכן שמוצב שלם ובו אלף מצרים יכנע לטנק יחיד ?

אבל דנידין הבלתי נראה החזיק בידיו בכל כוחו והן נשארו מורמות מעלה בניגוד לרצונו.

"המפקד נכנע!" צעקו החיילים המצריים ,למראה ידיו המורמות ,והחלו זורקים את כלי נשקם ויוצאים מעמדותיהם –גם הם בידים מורמות ".

( דנידין במלחמת ששת הימים " מאת און שריג )

 הגיבור  הבדיוני המזוהה ביותר עם מלחמת ששת הימים הוא ללא כל ספק דנידין הילד הרואה ואינו נראה גיבורו של "און שריג ( שרגא גפני ) שדומה שהמלחמה הקצרה והמהוללת נוצרה במיוחד בשבילו .

לא פחות משלושה ספרים בסדרה "דנידין במלחמת ששת הימים " " ( 1968) דנידין בשבי " ( 1969) ודנידין במשימה בלתי אפשרית " ( 1970) עוסקים במעלליו בזמן המלחמה . בסיני בשני הספרים הראשונים ובחדירתו לתחנת השידור הירדנית השמורה היטב "בירושלים שם הוא מתעלל  במלך ירדן בזמן שזה מנסה לשדר לעולם כי שלום לירושלים ולממלכה . דנידין הילד הבלתי נראה המשגע" את כוחות האוייב מסמל אולי יותר מכל אחד אחר את הדרך שבה ראו עצמם הישראלים במלחמת ששת הימים .

 

דנידין ומלך ירדן חוסיין במלחמת ששת הימים.

מעניין שלעומת זאת דנידין לא נטל חלק כלל במלחמת יום הכיפורים ( אבל עסק בשיחרור השבויים שלה מידי הסורים לאחריה ) ובמלחמת לבנון הראשוה  ,אם כי השתתף ובגדול במלחמת המפרץ הראשונה ואף חדר לארמונו של סדאם חוסיין בעיראק במהלך מלחמה זאת .

 גפני בכל אופן פעל גם כהיסטוריון צבאי רשמי של מלחמת ששת הימים  ותיעד אותה במאמרים שונים . .

המלחמה בספרות היפה למבוגרים

בניגוד להשפעה הגדולה היחסית שהייתה למלחמה על ספרות הילדים דומה שהייתה לה השפעה קטנה יותר על הספרות למבוגרים ובוודאי ובוודאי בהשוואה למלחמת העצמאות שהביאה ליצירת ספרי מופת כמו ""במו ידיו " של שמיר ו "ימי צקלג" של יזהר . שום יצירת מופת כזאת לא חוברה על מלחמת ששת הימים . אחרי המלחמה הופיעו כמה ספרי מתח כמו ספרו של ברוך נאדל "המטוסים קורקעו עם שחר " ( 1968) וספרו המצליח של העיתונאי יגאל לב "באלוהים אימא אני שונא את המלחמה ( 1968 ) על הישראלי הטוב והיפה שכמה לשלום ועד אז נלחם כמו 1000 שדים .

אהרון אמיר כתב חלק שלישי בטרילוגיה שלו על עלילות הלוחם נון בשם "נון 67 ". שמתאר את זכרונותיו של נון בזמן מלחמת לבנון על מלעלילות בששתה ימים .

אבל פרט לכך המלחמה לא תרמה רבות לספרות המבוגרים .

ייתכן שהיצירה הספרותית הידועה מכל על מלחמת ששת הימים . היא האגדה של יצחק נבון "ששת הימים ושבעת השערים " תיאור פיוטי של המערכה לשחרור ירושלים והדיון בבית דין של מעלה על המתרחש בזמן זה במלחמה בירושלים ובשעריה וסיפור המאבק בין השערים השונים של ירושלים על הכבוד להיות השער שדרכו יכנסו הצנחנים לעיר העתיקה. זה היה ספר שיצא לאור ב-1976 בפורמט של ספר אגדה מנוקד עם צילומים של דליה ויסליב ואחרים. הסיפור זכה לתפוצה גדולה במקראות בתי ספר וגם תורגם לאנגלית וגרמנית.אבל ספר זה היה ונשאר סוג של קוריוז ולא יצירה ספרותית חשובה ,כמוהו כמו מרבית היצירות על ששת הימים.

ביזאר ששת הימים

וכמובן לאחר מלחמת ששת הימים יצאו גם כמה ספרים הקשורים למלחמה ששייכים למחלקת הביזאר באופן קיצוני .

למשל ספרי הבדיחות של המלחמה שכללו ספרים כמו "כל בדיחות מלחמת הניצחון " _(הוצאת רבין את הוד ,."א) "הבדיחות הקטנות של הניצחון הגדול", "בדיחות צה"ל 1967", "צה"ל צוחק", "כל בדיחות נאצר(,הוצאת שארם א שייך ) " ספר שלעג לרודן המצרי בכל צורה אפשרית על כל בדיחה הידועה לאדם .

הבדיחות כללו פריטים כמו :

מדוע ארכה המלחמה זמן קצר כל כך?
כי הרבנות הצבאית נתנה הוראה מפורשת, להגיע לסואץ לפני כניסת השבת!"

"כשנודע לנאצר על אבידותיו הכבדות ואבדן מאות טנקים ומטוסים, ביקש מקוסיגין ראש ממשלת ברית-המועצות, כי ישלח לו טנקים ומטוסים נוספים.
קוסיגין רתח מזעם והשיב לו: אם אשכול ורבין רוצים בטנקים ובמטוסים מדוע אינם פונים אלי אישית, אלא דרכך?"

לשם ההגינות יצאה גם חוברת "כל בדיחות אשכול " על ראש הממשלה הישראלי והיה גם קובץ "הבדיחות העליזות על דיין ". ( אך לא ידוע לי על חוברת בדיחות על  יצחק רבין  למשל ).

במקביל יצא ספר בדיחות של יצחק חייק בשם "כל בדיחות קוסיגין " ( הוצאת סווטלנה ) שלעג לתומכיו הסוביטיים של נאצר.

חייק מיהר והוציא גם את "כל בדיחות מלחמת הניצחון 0"( הוצאת רבין את הוד ) .

הוא לא הסתפק בזה והחליט שיש לעסוק גם במלחמה הבאה ובניצחון הבא והוציא את הספר , המלחמה הבאה (1968). ספר המתאר את מלחמת 'הסיבוב הרביעי' ב1969 שחייק חזה שתהייה זהה בכל למלחמת ששת הימים פרט לכך שתהיה "מלחמת ארבעת הימים. -.

הספר מזכיר במידה מסוימת אלבום ניצחון, ויש בו מפות של אזורי הקרבות. הוא מתאר כיצד 'אנו' (בחלק מהספר ננקט גוף ראשון רבים) מותקפים על-ידי שבע מדינות ערביות ועל-ידי הצי הסובייטי, אך צבאות אלו מושמדים, הצי הסובייטי מובס, חוסיין נשבה (שבייתו של חוסיין היתה כנראה פנטסיה ישראלית חביבה), ישראל כובשת את מצרים, סוריה וירדן (בספר מופיעים תצלומים של אלופים ישראלים מחייכים באתרי הניצחון), נאצר נהרג בהתרסקות מטוס בנסיונו להימלט לאלג'יר, שליטי סוריה בורחים ומרוטשים לגזרים על-ידי המון סורי זועם בעיר הנמל חאלב, והשליט העירקי, מרשל עארף, מתאבד בירייה. ישראל משמידה עשרות ספינות וצוללות, 31 בסיסי חיל אוויר ו487- מטוסים ערביים, בעוד שאבידותיה מסתכמות ב26- מטוסים, מספר קטן של כלי שיט, 167 הרוגים ו38- נעדרים בחיל הים ושישה הרוגים ושישה נעדרים בחיל האוויר! לבסוף 'יונת השלום פרשה כנפיה' וישראל חותמת על חוזה שלום לדורי דורות עם נציגי הערבים. פנטסיה זו משקפת היטב את מצב הרוח בישראל בתקופה שבה התפרסמו בעיתונות מאמרים רציניים על מלחמה אפשרית בין ישראל לבין ברית המועצות (הערבים כבר הצטיירו כ'קטנים עלינו').

ואילו לא הייתה ששת הימים ?

 

אבל היו גם ספרים שניסו לחשוב את המחשבה המעיקה אבל הבלתי נמנעת  מה היה קורא אם היינו מפסידים במלחמה  . ישנו ספר של שלושה  סופרים אמריקניים ריצ'רד צ'סנוף ואדוארד קליין ורוברט ליטל  ששמו הוא " אילו נוצחה ישראל   (1969) ובו הערבים הם אלה שמפתיעים את ישראל ומביסים אותה וכפי שניתן לצפות התוצאות אינם נעימות לישראל בלשון המעטה וכוללים מעשי טבח ואונס וחיסולים המוניים של מנהיגים ( משה דיין מקבל בייחס לא נעים בלשון המעטה )  ואזרחים ישראליים.

.השפה היחידה אגב שאליה תורגם הספר היה בעברית ובהוצאת משרד הביטחון והתלוותה לו הקדמה ארוכה של היסטוריון צבאי שהסביר את חשיבותו של הספר לצה"ל עד כמה יש להיות מודעים תמיד לחלופות

היסטוריה חלופית נוספת שנכתבה על מלחמת ששת הימים והפעם יוצאת מנקודת ההנחה שהיא לא התקיימה לבסוף הפעם בידי ישראלי הוא ספרו השנוי במחלוקת של יצחק לאור "עם מאכל ,מלכים" ( 1993) שבו מגלה הקורא רק לאחר שעבר מאות עמודים של תיאורי משגלים בלתי פוסקים בבסיס צבאי נידח מגלה הקורא שעיניו כבר מאיימות להיעצם שהמדובר בהיסטוריה חלופית שבה מלחמת ששת הימים לא התרחשה מעולם שכן חיילי הצבא הישראלי ובראשם חיילי אותו בסיס סירבו לצאת לחזית להילחם..

 מלחמת ששת הימים קומיקס

. דפי הסיום של "אבירי הכותל המערבי " חיילי צה"ל בכותל בתמונה המפורסמת ביחד עם אביר צלבני ברקע.

בתחום סיפורי הקומיקס נכתבו משום מה רק סיפורים מעטים על המלחמה כמו "שני חברים באש ובמים " שכתב יריב אמציה . ( פנחס שדה ) וצייר דריאן . הארץ שלנו כרך כ', 1970.

ותיאר את הרפתקאות שני מילואימניקים (אחד מהם חובש כיפה ) במלחמת ששת הימים.

ורק אחד מהם בולט זהו "אביר הכותל המערבי " שכתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו -1974.. הסיפור מתרחש ברובו בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן , ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר הנצחי השומר עליו עד שהכותל נכבש 800 שנה מאוחר יותר בידי חיילים ישראליים. הסיפור מסתיים בגירסה של התמונה המפורסמת של החיילים ליד הכותל שלצידם עומד צלבן,תמונה שהיום בימי אל קעידה והתקפותיו על "הצלבנים החדשים " יש לה משמעויות פוליטיות מרחיקות לכת שהיוצרים מן הסתם לא העלו אז בשנות השבעים התמימות כלל על דעתם .

שנים לאחר מכן חזר אמן הקומיקס האמריקני היהודי המפורסם ג'ו קוברט שהתפרסם בסיעפוריו על מלחמת העולם השנייה בסיפור בין שני עמודים על מלחמת ששת הימים "הנס " בתוך חוויותיהם המסעירות של יעקב ואייזק . .הוצאת מארווד .

 זהו סיפור נס שהתחולל במלחמת ששת הימים כאשר כוחות מצריים חשבו שהגדוד הישראלי התוקף אותם הוא כוח עצום ונכנעו מיד,הקורא אותו נזכר במקצת בסיפורי דנידין הרואה ואינו נראה . אם כי זהו סיפור רציני לגמרי . .

מעניין שגם המצרים עסקו במלחמת ששת הימים במסגרת אלבום קומיקס שפירסמו על חייו של המפסיד במלחמה נאצר.

 

דפים מקומיקס מצרי על חיי נאצר כולל סיפור תבוסתו בששת הימים.

משחקים

משחק מלחמה.פורסם כמה שבועות לאחר המלחמה.

הניצחון האדיר בשישה ימים הביא לפריחה מיידית במשחקי המלחמה בשוק לילדים . ואחרי הכל אם נחשוב על כך אולי שום מלחמה בהיסטוריה לא התאימה כל כך לתיאור המדויק של משחק מלחמה שהרי קשה לחשוב על מלחמות נוספות מסוג זה שבהן היה צד אחד שמצליח בכל צעדיו עם מיספר מינימאלי של נפגעים וצד שני שדומה שכל מעשיו נכשלו בתוך מינימום אבסולוטי של זמן .

משחקי מלחמה אמנם היו קיימים גם קודם לכן ( ( והם קיבלו תאוצה לאחר מבצע סיני ב1956) אולם כעת הם קיבלו תאוצה חסרת תקדים .לראשונה הופיעו זמן קצר לאחר המלחמה ( כמעט בזמן אמיתי ) שורה של משחקי לוח מהודרים במיוחד ומעוטרים לראשונה בצילומים על מנת להזכיר שוב את האירועים הטריים לציבור הילדים המשחקים . . ולא זאת בלבד אלא שהיצרנים הקפידו להדפיס את דפי ההנחיות וכרטיסי המשחק בעברית ובאנגלית כנראה מתוך כוונה ליצא אותם לחו"ל לקהילות היהודיות שם .

וכך למשל המשחק "צה"ל בגבורתו " של יצרן לא ידוע היציג לוח משחק ובו מסלולי קרבות ששיקפו את הקרבות האמיתיים שאליהם צורפו "פקודות קרב " 0 דמיוניות ) שמטרתן הייתה לחזק את תחושת האוטנטיות תחושה שעוד חוזקה עם צילומים של כלי רכב משוריינים הרוסים של האויב בסיני ולצידן תמונות של הכוחות המנצחים של צה"ל.

"משחק הניצחון : מבוסס על מלחמת ששת הימים " של "משחקי פרץ " שעל גבי הקופסה שלו הופיעו תמונות של אדריכלי הניצחון דיין ורבין היציג מגוון כלי משחק בצורת טנקים מטוסים ג'יפים וכלי לחימה אחרים בצבעים שונים .לאלה צורפו כללי משחק שחייבו ביצוע פעולה אווירית מקדימה לתנועה הקרקעית וביקשו ליצור הדמיית מציאות חזקה ככל האפשר..

למשחק זה גם לוותה מטרה חינוכית מוצהרת "משתתפי המשחק ..ילמדו להכיר את מהלך הקרבות כפי שהיו במציאות ". למשחק צורפה מפת ישראל "המורחבת מקונייטרה בצפון ועד לסואץ בדרום ". כמו במשחקים אחרים גם כאן עמד במרכז הקרב על סיני והתמונה הדרמטית של טנקים דוהרים במדבר סיני לעומת טנקים מצריים שרופים וחיילים ערבים נמלטים מצאה כאן ביטוי חזק.

 

אפילו הוצאת "מסדה " שבימים בכתיקונם עסקה רק בהוצאת ספרים יצרה באופן יוצא דופן מאוד משחק לוח "משחק בזק בעקבות לוחמי ששת הימים " שהציג על קופסת המשחק קולאז' של תמונות של צה"ל בירושלים המשוחררת מול תמונת נשק ערבי שרוף . הנחיות המשחק איפשרו בחירת מסלולי תנועה שונים אבל בכיוון אחד ויחיד : קדימה . עם זאת במשחק הזה מפגש של ג'יפ ישראלי עם טנק אויב יכול היה לגרום לתנועת חזרה של כמה צעדים .

בית הוצאה נוסף ספרי "החיים " שעסק בפרסום ספרי ילדים ומשחקי קלפים( וקיים עד היום בחולון כיצרן משחקים ) עלה גם הוא על העגלה ( יותר נכון הטנק הדוהר ) של משחקי המלחמה ופירסם שני משחקים "מלחמת ששת הימים " ו"שלושה מלחמות שלושה ניצחונות ". וגם הוא שם דגש בין השאר על הגלוריפיקציה של משה דיין .

משחק נוסף מסוג זה היה "משחק האלופים שהופץ בידי הבנק הבינלאומי הראשון כמתנה לילדים החוסכים והראה על העטיפה אלופי צה"ל מעיינים במפה כהכנה למלחמה " .לא דווקא מלחמת שת הימים אלא מלחמה כל שהיא בעתיד .

האלופים שהפכו כל אחד לזמן קצר לגיבורי תרבות היו כעת דמויות מתאימות לחקות במשחקים על מנת לחזק את האוטנטיות שלהם ולהגביר את המכירות .

מאז נוצרו מעט מאוד משחקי מלחמה אולי בגלל שהמלחמות הבאות של ישראל כבר לא נראו כמתאימות כל כך ליצירה של משחקי מלחמה על פיהם . יוצא דופן אחד היה " עזית הכלבה הצנחנית " על פי ספריו של כובש ירושלים מוטה גור בהוצאת " הגל החדש" אך זה היה יוצא דופן נדיר.לא ניתן אלא לתמוה מדוע לא נוצר עד כה משחק מחשב על פי המלחמה הזאת שהיא כל כך מתאימה לתחום המשחקים האלקטרוניים .

מוצרים חזותיים

מלחמת ששת הימים הביאה גם לשטף, עצום שחל מוצרים חזותיים כמו גלויות ,כרזות ,איגרות ברכה,בכרטיסי שנה טובה ,בקישוטים ליום העצמאות כמובן , במחזיקי מפתחות וקישוטי נייר,על דגלי שמחת תורה , בחוברות ואלבומים לילדים ומבוגרים סמלים משחקי קופסה ומגוון ענק של קישוטים שתהדרו בפרצופיהם הענקיים של אלופי צה"ל.

כל אלו נתנו ביטוי חזותי מאוד לשמחת הניצחון ותחושת הורווחה כמו גם לגאווה בחיילינו ובגיבוריהם יצחק רבין , עוזי נרקיס גורודיש ,שרון וכל השאר.. ובראש ובראשונה ומעל לכולם שר הביטחון משה דיין . שהוא ככל הנראה בעל הפרצוף המופיע ביותר במוצרים שונים בתולדות הציונות לאחר הרצל בלבד והרבה לפני בן גוריון.

כל כך פופולארי היה פרצופו של דיין עד שהקריקטוריסט יוסף באס מצא לנכון לערוך ספר בשם "דיין בראי הקריקטורה בארץ ובעולם ( 1969) שהיציג חלק מזערי מהמגוון האדיר של התיאורים החזותיים של הפרצוף הישראלי בעל העין האחת המפורסם ביותר עלי אדמות,בעל העין האחת המפורסם ביותר בתולות האנושות מאז חניבעל . .

משה דיין קריקטורה מאת זאב פרקש.

זה היה הבדל גדול לעומת מלחמת העצמאות שבה תמונות חיילים היו לרוב חסרות זיהוי אישי ומלחמת סיני אופיינה בעיקר בשימוש בדמותו של משה דיין כמצביא המערכה.

לאחר המלחמה דיין הופיע ובגדול יותר מאי פעם נכון.אבל כאמור לא לבד. לצידו נחשפו לראשונה פרצופיהם ודמויותיהם של מפקדי החזיתות והאוגדות השונות שכולם רצו את מקומם מתחת לשמש התהילה ,וזכו בו . מפקדי צה"ל הפכו לגיבורי התקשורת של התקופה ,צילומיהם עיטרו את טורי הרכילות של התקופה בדומה לכוכבים הנולדים של היום וההתחככות החברתית של אינטלקטואלים סופרים ואמנים סביבם הפכה אותם למעין גיבורי תרבות .

לעומת זאת הפוליטיקאים ובראשם לוי אשכול הוזכרו במוצרים שונים באופן מינימאלי ביותר אם בכלל.הם בברור נחשבו הרבה פחות מאנשי הצבא שזכו כמעט להאלאה. אלו היו דמויות גלותיות שככל הנראה לא נמצא מקום להראותם באותם תמונות שבהם הופיעו אנשי הצבא הצברים הגאים.

נוצרו בולים ניצחון שהציגו את סמל צה"ל וגבולות השגיו :שחרור הכותל המערבי והבטחת נתיבי המים למדינת ישראל .דואר ישראל הפיק ב68 אוגדן איגרות חגיגי שכלל חמש איגרות מעוטרות בתצלומים ובהן שתי איגרות חייליות :תמונת המצעד הצבאי ומראה החייל השב הביתה . הופצו אפילו יומני תלמיד שבהם הובלט מראה הניצחון במסגרת תמונות של הכוחל צה"ל בים ביבשה ובאוויר ו צה"ל לצד אתר משוחרר.

לאחר המלחמה נוצר שטף עצום של כרטיסי ברכה והכרטיסים הפשוטים והצנועים וקטני המימדים של העבר הפכו לכרטיסים גדולים במגוון צבעים שהודפסו על נייר מבריק ואיכותי.

במרכזם עמדו חיילים תופעה שאמנם כבר הייתה קיימת אך לא בשפע העצום העכשווי. וכרגיל וכמקובל הם היצגו אותם כעת ליד אתרים קדושים ששוחררו ובמיוחד ליד הכותל מחבקים את אבניו ומביטים עליו בהערצה או רכובים על גי'פ דוהר ליד קבר רחל ומתחתיו הפסוק "קול ברמה נשמע רחל מבכה גיבוריה " ( ציטוט בהחלט לא מדויק של הפסוק התנכי ) .מאידך הופיעו לראשונה בשנות טובות של תמונות של שדות קרב של טנקים מצריים בוערים מושמדים ושל טנקי צנטרי ונים ישראלים ( עם מגן דוד עליהם למען הסר כל ספק ) מנצחים . לראשונה הראו כרטיסי השנים הטובות שהתהילה היא בהתקפה והגאווה של העם היהודי היא על חייליו .

בעקבות המלחמה נוצרו גלויות חיילים שונות בהפקת קצן החינוך הראשי שבהן הופיע גיבור הקריקטורות של דוש שרוליק הצבר האולטימטיבי כחיל מנצח וגיבור מכה בערבים .

יוצרו של שרוליק דוש ,פירסם ספר בשיתוף פעולה עם אפרים קישון בשם "סליחה שניצחנו " של הומורסקות וקריקטורות מימי המלחמה שברובם חובט שרוליק הגיבור ביריב הערבי המטומטם וברודנים ערביים שונים ,כמקבילה מבוגרת מעט יותר לדנידין הילד הרואה ואינו נראה.

שנתיים לאחר מכן פירסמו השניים ספר מקביל בכותרת הנאנחת "אוי למנצחים " ( 1969) .

ששת הימים בקולנוע

לפחות תריסר סרטים נוצרו על מלחמת ששת הימים מהם לא פחות שלושה סרטי תעודה באורך מלא . רובם הופקו בשנים 1967-1969. ומה שייחד אותם היה שחיילי צה"ל נאלצו לשחזר עבורם ( ושוב ושוב ) את הקרבות האמיתיים שבהם נטלו חלק לראשונה בתולדות המדינה.

הסרטים התיעודיים

 .

הסרטים התיעודיים או תיעודיים כביכול היו כנראה המצליחים והמפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי והוקרנו שוב ושוב גם בבתים פרטיים ( אני זוכר את אחד מהם מוקרן בידי דודי במקרן ביתי אי אז בשנות השבעים וכולנו יושבים מוקסמים למול הסרט הדרמטי שמתאר את השמדת המטוסים המצריים )

הם כללו את :

"שישה ימים לנצח " של המפיק מיכאל שווילי בעריכת יצחק הרברסט ויעקב המאירי בעזרת הבמאי פול סמית ( לעתיד שחקן ידוע בסרטי פעולה איטלקיים בגלל דמיונו לשחקן באד ספנסר ) ועם דברי קרינות של אילי גורליצקי וזהרירה חריפאי סרט שהוכן בזמן שיא שישה שבועות בלבד לאחר סיום הקרבות על מנת לרכוב על גל השמחה וההתלהבות הישראלית והעולמית שתיאר את תקופת ההמתנה והמתח הלחימה והאופריה של הניצחון והורכב מקטעים שצולמו ע ידי רשתות טלוויזיה זרות אנגליות וצרפתיות וגם ערביות ומיומני קולנוע . הסרט שם דגש מיוחד על צילומי קרבות שיריון בתנועה ועל הישגי החיל האוויר הישראלי בשעות הראשונות של הלחימה .ההצלחה הייתה כל כך גדולה ועצומה לסרט תעודי עד שבעקבותיה הוסיף שוילי והפיק בזמן קצר סרט תיעודי נוסף בשם "מלחמת עשרים השנה" שתיאר באותו הסגנון את מערכת היחסים בין ישראל ושכנותי במשך עשרים שנות המדינה.

צפו ב"שישה ימים לנצח" כאן.

זמן מה לאחר מכן נוצר "שלוש שעות ביוני" סרט רציני יותר בידי דובר צה"ל בבימוי ו של אילן אלדד ( שהתפרסם כבר הודות לסירטו העלילתי על מבצע סיני "סיניה ( 1962) "" ( שהוקרן שישה חודשים לאחר סיום הקרבות ).

זהו למעשה סרטו של חיל האוויר לסיכום המערכה האווירית ולתיעוד הנצחון במלחמת ששת הימים.מעניין שסרט תיעודי  כביכול זה התמקד בעיקר בפעילותו של חיל האוויר והיה לו חלק מרכזי ביצירת המיתוס שמלחמה נוצחה למעשה בעיקר בפעילות חיל האוויר שהרסה בתוך תשעת ספרות את תשתית שדות התעופה המצריים ואת מרבית כלי הטיס שבהם . הטייסים הוצגו בו כגיבורי על מודרניים המטוסים צולמו בו כאנדרטאות ומכשירי הראדאר כמעט כתשמישי קדושה המיועדים ליודעי ח"ן בלבד והוא שולב בסצינות אותנטיות אבל גם בסצינות משוחזרות ומבוימות וגם בראיונות אישיים לשל לוחמים ששיחזרו את ששת הימים שלהם .

סרט צבעוני זה זכה להצלחה גדול בארץ ובחו"ל ומן הסתם יש לו חלק ביצירת המיתוס שזכה לקבורה במלחמת לבנון השנייה שניתן להכריע מלחמה בהתקפות אוויריות בלבד.בכורת הסרט נערכה בסינרמה שהיתה באותם ימים אטרקציה מיוחדת במינה ברמה הלאומית.

צפו בשלוש שעות ביוני כאן.

הסרט התיעודי השלישי על המלחמה שנוצר רק ב1968 היה כבר בגדר סרט "רשמי " . זה היה "ששת הימים " סרטם של אלפרד שטיינהרדט ( שביים בעבר את הסרט התיעודי הרשמי על מבצע סיני ) ויגאל אפרתי והופק על ידי שירות הסרטים הישראלי כרגיל הוא כלל יומני חדשות ישראלים וזרים וגם ראיונות עם ראשי המטכ"ל המנצח רבין ישראל טל, דוד אלעזר, עוזי נרקיס ואפילו ראש הממשלה לוי אשכול (שככלל לא הופיע רבות בסרטים אלו אולי בגלל שלא היה פוטוגני כל כך כמו האלופים הצעירים והנמרצים ) שהקדים דברים לתחילת הסרט. אולם המעניינים ביותר בסרט היו קטעי המלחמה שהוצגו בו רובם ככולם משוחזרים ובהם השתתפו חיילי צה"ל שהשתתפו בלחימה המקורית רק חודש קודם לכן ונאלצו לחזור עליה שוב כשהפעם הם מבויימים על ידי הבמאים ושיחזרו למשל את הקרב בגבעת התחמוש וכיבוש העיר העתיקה זאת תוך הפעלת מטוסי חיל האוויר ואף גיוס חיילי מילואים שמצאו את עצמם עושים מילואים בסרט קולנוע , כך שסרט זה הוא בחלקו "מוקומנטרי ".

הסרטים זכו גם בתמיכה של משקיעים זרים שהריחו כאן חומר להצלחה בשוק הבינלאומי שהיה צמא לכל פרט אפשרי על המלחמה.

מפיקים רבים באו מחו"ל לארץ כדי להתמודד עם המלחמה המזהירה הן באמצעות סרטים דוקומנטאריים והן באמצעות סרטי עלילה .

וכך למשל הבמאי המהולל ז'יל דאסן והסופר אירוינג שו הפיקו סרט בשם "תשועה 67 " ( SURVIVAL) שהתבסס בעיקר על ראיונות עם מנהיגי המדינה ועל ישראלים מן השורה.

סרטים עלילתיים

הסרט העלילתי הראשון על המלחמה היה "60 שעות לסואץ" ( או האם תל אביב בוערת " ) של יעקב יגר שהוצג בזמן שיא לסרט עלילתי המבוסס על המלחמה :חמישה חודשים בלבד לאחר סיום הקרבות ומן הסתם נעשה בחיפזון עצום .

.הסרט היציג ארבעה סיפורים הקשורים למלחמה לאווירה שלפניה וללחימה בירושלים על גדות הסואץ ובגולן ששולבו ביומני חדשות מהמלחמה . בסרט הוצגו עלילותיהם של שני תל אביבים, טייס איש קיבוץ וגם שני מתנדבים מחו"ל ואף עיתונאית שוודית יפהפיה שמתאהבת בטייס קיבוצניק המרשים והנשוי וכמובן הם מקיימים רומן סוער לפני שהוא יוצא ללחימה .

גורלות כולם נחרצים באותם שישה ימים אלמותיים ( והשוודית מחליטה להשאיר את הטיס שלה בזרועות אישתו ).

הפתיחה היא ביזארית במיוחד מציגה קטעים מההצגה "ליסטרטטה " של אריסטופנס מחזה אלמותי על מאבקן של הנשים למען השלום משולב בקטעים תעודיים של נאצר המאיים להשמיד את ישראל שמבהירים לצופה היטב מה יש לחשוב על פציפיסטים ,בתוספת צילומי פעולה תיעודיים שסיפק הצבא של קרבות ששוחזרו ( שוב ) על ידי יחידות רגלים ושריון במיוחד עבור הסרט. כמו גם קטעי טלוויזיה ששודרו בידי בזמן המלחמה בידי מדינות ערב.

למרות העלילה הלוהטת והטופיקאליות הסרט היה מבויים בחובבנות ונכשל בקופות .אך הוא זכה בתמיכה משוויץ ונמכר מראש בארצות הדוברות גרמנית ובאוסטרליה מה שמן הסתם לפחות כיסה את ההוצאות . הרווחים מהקרנת הבכורה שלו ברוח הפטריוטית ששטפה את המדינה נתרמו כולם לצה"ל. .

סרט מוצלח ומצליח יותר היה סרטו של אורי זוהר בהפקת חיים טופול "כל ממזר מלך" בכיכובו של הזמר המצליח יורם גאון ועודד קוטלר על עיתונאי שאמריקני שמגיע לארץ על מנת למוד ממקור ראשון מיהם ומהם הישראלים המוזרים האלה . הוא נתקל בישראלי הפשוט יהורם גאון שלא עושה עליו רושם מיוחד עד שזה נאלץ לצאת לשדה הקרב ועוצר לבדו גדוד שריון מצרי. מוסר השכל הישראלי ואלי הוא לא משהו בחייו הפרטיים אך הוא בלתי ניתן להשמדה בשדה הקרב..

בסרט שוחזרו בהצלחה קרבות השריון בסיני באדיבות צה"ל שהיה תמיד מוכן לסייע בעניין לכל מפיק שביקש ואלה נתנו לו מימד אותנטי מסוים .

הסרט "המטרה טיראן " ( 1968) של רפאל נוסבאום הופק בידי חברה גרמנית ןתסריטו נכתב בידי תסריטאי הוליוודי ג'ק ג'קובס כיכבו בו ראובן בר יותם ובמאי לעתיד אברהם הבפנר על יחידת חיילים היוצאת להשמיד בזמן המלחמה תחנת ראדר שהסובייטים הקימו במיצרי טיראן. היחידה כמיטב סרטי המלחמה היא מגוון של אנשים מכלל שכבות ועדות החברה הישראלית ( כוללה מסעדן התימני ) שלמרות השונים בינהם משתפים פעולה היטב וכמובן הם מבצעים את משימת הגבורה למרות האבדות.

"חמישה ימים בסיני " ההפקה המשותפת ישראלית איטלקית – דוברת  האנגלית של במאי המערבונים האיטלקי מאוריציו לוזיאדי בכיכובם של זאב רווח ואסי דיין בנו של גיבור המלחמה האולטימטיבי ,משה דיין . שבו חיילינו בעת השעטה לסיני פוגשים בג'יפ קצינה רפואה ואחות שפגשו רק כמה ימים קודם לכן בדיסקוטק בתל אביב . אכן עולם קטן . החבר'ה כולל הבנות נחלצים מהמקום לאחר שהדפו בקרב הירואי התקפה מצרית וכבשו בדרך במו ידיהם בסיס מצרי .הסרט אגב תוכנן עוד לפני המלחמה אך עלילתו הותאמה לה בחיפזון.

אך למרבית הצהר המפיקים האיטלקיים תלו תקווה מוגזמת בשם דיין שהניחו שיזכה בתמיכה צבאית מלאה. דבר שהוביל לטעויות חמורות בחישובים הכספיים ואסונות לאורך ימי הצילומים ולבסוף נאלצו לקרוא לעזרתו של מנחם גולן שהיציל את ההפקה לדבריו ללא רווח כספי לעצמו פשוט מתוך רגשות פטריוטיים .

אסי דיין חזר והופיע בסרט מלחמת ששת הימים הסמלי ובעל המשמעות הכבדה מכולם "הוא הלך בשדות " על פי הספר והמחזה המפורסם של משה שמיר , שבו גילם את בנו הצנחן של לוחם שנפל במלחמת העצמאות הנזכר בו בפרולוג ובאפילוג בעת שהוא בא לבקר בבית הספר כדורי שבו למד האב ומשם הוא יוצא למלחמת ששת הימים . סרט סמלי זה הראה את הגשמת התקוות של האב בידי הבן במלחמת ששת הימים . והמסר של הסרט דור דור וניצחונותיו ההירואיים . לצופים הראשונים של הסרט הוא נראה מתאר אתה עברת הלפיד ממשה דיין לאסי דיין . אסי דיין היום טוען שזהו הסרט הראשון ששבר את דמות הצבר.שיוצגה בידי משה .

בזמנם בכל אופן כל הסרטים האלו יצרו תחושה המקבילה לכרזה הפופולארית אז "כל הכבוד לצה"ל!"( סיסמה שיש לה תפקיד חשוב בקומדיה של דיין "גבעת חלפון אינה עונה". ).

על המלחמה נעשו גם סרטים נוספים פחות לוחמנים והרואיים והרבה יותר מורכבים . אלו היו : "מצור "בבימוי של האיטלקי אלברטו טופאנו עם גילה אלמגור ודן בן אמות שעסק באלמנת מלחמה ו"לא ביום ולא בלילה של סטיב שטרן שגיבורו הוא מתנדב אמריקני צעיר שהתעוור במלחמה ומערכת יחסים מורכבת המלווה את תקופת החלמתו .

אך דומה שהסרט המפורסם מכל כיום על מלחמת ששת הימים הוא רחוק מאוד מלהיות הירואי הוא "אונטי פופולו ( 1986) של רפי בוקאי שתיאר מערכת יחסים בעייתית בין הישראלים המנצחים והמצרים המובסים . אחד מהם שחקן תיאטרון והשני פלח שמושוים לשיילוק היהודי במחזה של שקספיר סרט שדרך תיאור המלחמה גילה ביקורת לכוחניות הישראלית. לראשונה מלחמת ששת הימים תוארה מנקודת המבט של החיילים המצריים שעד כה הוצגו כזורקי נעליים הנמלטים לחולות.

עוד סרט שעסק במלחמת ששת הימים מנקודת מבט מרוחקת יותר היה "רכבת העמק ( 1989) של יונתן פז שתיאר את התבגרותם של ילדי קיבוץ על רקע הדי המלחמה והמתח בין הגיבורים צנחן ושיריונאי. .

פזמונים

גם הרדיו לא טמן את ידו בצלחת. היה תקליט של הכתבות הרדיופוניות של הכתבים של קול ישראל ו גלי צה"ל במלחמת ששת הימים.

וכמובן היו גם מגוון של פזמונים שעסקו במלחמה  ,וזאת הייתה אולי המלחמה שזכתה ליותר פזמונים מכל מלחמה אחרת ( שלא להוציא את מלחמת העצמאות ) פיזמונאים פשוט ישבו וכתבו גם בסערתה קרבות וגם לאחריהם

ובין הפזמונים המפורסמים היו תיאורים מפורטים של קרבות כמו "גבעת התחמושת " של יורם טהר לב שהוא תיאור יוצא דופן של קרב אמיתי בזמר ושהוא קלסיקה אמיתית של הזמר העברי .

אבל היו גם שירים שהעדיפו לא לעסוק במלחמה אלא בשלום. כמו מלכות החרמון ששר מוצי אביב וכתב יובב כץ שהוא אול השיר הזכור ביותר כיום מאותה המלחמה :

כל המלים השמחות

פרצו שוב כהורה סוערת

טיפסנו עם כל הרוחות

אל פסגת החרמון הזוהרת

עם שחר הלילה נמלט

טובע העמק באור

דמשק באופק נבלעת

גלבוע נושק לתבור

לו היית לצדי, לו את כאן, לו את כאן

הייתי נושאך על כפיים

מעל ערפילים, ערפילים בענן

לקטוף כוכבים בשמיים

עוד שיר ידוע שכתב כ"ץ מהמלחמה הוא "בתי את בוכה או צוחקת עם שורות בלתי נשכחות כמו :

הביטי למעלה בתי אל ההר

ההר שהיה כמפלצת

עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר

אך הם מאיימים על דמשק 

פזמון המתייחס מתייחס למלחמה מנקודת הראות המבוהלת של ילדי הקיבוצים שלמרגלותיה הסובלים מהתותחים והקרבות וחשים תחושת הקלה כאשר הם ידועים לבסוף שהם כעת ניצלו.

( שיר שהוא בהחלט אקטואלי ברגשותיו גם היום עם ההפצצות על נתיבות והגליל ).

יובב כץ נזכר :

מלכות החרמון מתאר את העלייה לחרמון בעקבות הניצחון וכיבוש הרמה וזה בעצם שיר אהבה ששר חייל שנמצא שם למעלה ומתרגש מחווית הלחימה והנוף והוא שר שיר אהבה לאהובתו . זה שיר שהפך להיות להיט לא נורמלי . ביחד איתו כתבתי את "בתי את בוכה וצוחקת" של דבורה דותן. ואת השירים האלו כתבתי תוך כדי המלחמה עצמה בזמן אמיתי כימעט תוך כדי הלחימה עצמה . הייתי קצין סיור של יחידת שריון באוגדה של אריק שרון ונלחמתי באבו עגילה והגולן . וסיימנו את המאמץ המלחמתי בשלושת הימים הראשונים של המלחמה. ואז התפנינו לשמוע מה קורה בחזיתות האחרות במכשירי הרדיו הניידים ושמענו את החדשות במכשירי הרדיו הקטנים האלו והייתה התרגשות גדולה לשמוע מה קורה ברמת הגולן ובירושלים ובזמן החופשי שהיה לנו ובהשפעת החדשות כתבתי את

הסקיצות של "מלכות החרמון" ו"בתי את בוכה וצוחקת "ול"אהוב את החיים" נוצרו ברצף של יצירה שאולי לא היה לי מאז כמוהו וליוויתי את התפתחות המלחמה באמצעות הכתיבה של השירים שעדיו היו סקיצות של הרעיונות שנתתי להם ביטוי ואחר כך נתתי להם ליטוש מיד אחר המלחמה.

"בתי את בוכה וצוחקת" זה שיר על גדות קיבוץ במרגלות הר הגולן שסבל במיוחד מהפגזות הסורים על עמק הירדן ואני הייתי בן קיבוץ נען והייתי בגדות ב1958 כשגדות חטפה התקפה רצינית ביותר ואנחנו התנדבנו לעזור לקיבוץ ועבדתי שם מתחת לרמה וחוויתי את החוויה מה זה לחיות בצל התותחים הסוריים כשהם שם למעלה ויורים עלינו . ולכן היכרתי את המצב וכששמעתי שרמת הגולן נכבשה וזה החזיר אותי לימים ההם וכך נוצר החיבור שיצר את השיר.

השיר הבה היה כבר אפשר של להקת פיקוד צפון שמדבר על התקופה אחרי מלחמת ששת הימים כשהתחדשו ההתקפות

כי זה נגמר זה שיר ללהקת פיקוד צפון שמתאר את החווית ההקלה הגדולה של סיום המלחמה.

מלכות החרמון היה בראש המצעד שבע שבועות שזה היה יוצא דופן והפכו לשירי עם .

השירים הפכו מאז להיות נכס צון ברזל של הזמר הישראלי ואין שירון ואין מפגש ריקודי שעם שלא משמיעים אתה שירים האלו . הם כנראה בין השירים המפורסמים ביותר שכתבתי אי פעם וספק אם הם היו נכתבים ללא זריקתה השראה המיוחדת של מלחמת ששת הימים . .

הפזמונאי עמוס אטינגר הפך את סיני למחוז כיסופים לאומי בשירים כמו "הם לפנינו שוב "שכתב עבור יוסי מוסטקי שבו נמצאות שורות כמו

הם לפנינו שוב הדיונות והחול

אותם נזכור היטב מחמישים ושש

ואליהם חזרנו שוב על אף הכל

כי בסיני ילדה אנחנו נפגש

אתך קבענו בודאי

את הפגישה על הר סיני

קבענו אחותי כלה

פגישה על גדות התעלה

כי בסיני תזכור כל דיונה וכל גבע

את ישראל של שנת שישים ושבע.

אבל השיר שאותו זוכר אטינגר מהתקופה וזוכרים כולם הוא שאראם א. שייך

עם מילים כמו

גדול הוא הלילה ולך מחייך

חזרנו עם בוקר אל שארם א-שייך

עברנו בלילה, בים ובהר

ובאנו עם בוקר אל תוך המיצר

את שארם א-שייך, חזרנו אלייך שנית

את בליבנו, ליבנו תמיד

הים והמלח יראו את השיר

חזרנו אליכם טיראן וסנפיר

הו שארם א-שייח, חזרנו אליך שנית

היום הוא טוען שהשיר היה כמעט בדיחה אבל כולם זוכרים לו אותו לצערו :.

עמוס אטינגר :

כתבתי מהתקופה הזאת שירים כמו " לך ירושלים" וספר שירים בשם "רבע אחרי המלחמה" על המלחמה שיצחק רבין כתב לי עליו שזה" רבע יותר משלם" ואני רוצה לאמר לך שאין בו שורה אחת של אופוריה , אלא הוא מדבר על התחושות של האנשים והוא זכה להצלחה אדירה ונמכר ב-10 מהדורות

אבל לצערי הרב מה שאנשים זוכרים ממני מאותה התקופה ושגרם לרבים מהם לצחזק ובצדק גמור זה הפזמון שארם א "שיך . אני כתבתי אותו בזמן המלחמה כשכוחות החיילים ירדו מההליקופטרים .

פתאום ירדו מההליקופטר גם שני זמרים ירן אלירן ויואל דן והם ניגשו אלי ואמרו לי שיש להם לחן יפה של רפי גבאי ואנחנו יוצאים לשארם א שיך ואם אפשר לכתוב להם משהו על שאראם א שייך .

ושם על המקום כתבתי סתם מילים אידיוטיות "שאראם א שייך חזרנו אלייך בתמיד את בלבנו תמיד" שהיום אני מתגרד במבוכה כשאני שומע אותם .אבל אני לא יכול להכחיש שהאשמה היא כולה שלי לידי היה פרופסור שלמה אהרונסון שהקליט את כתיבת השיר והכל .

הם לקחו את השיר המטומטם הזה ונסעו איתו והשיר כבר שודר ברדיו עוד לפני שהיגיעו לשארם ,וזה הפך ללהיט ענק ,מני ציפה שהמילים המטומטמות האלו יהפכו לכזה להיט ? אבל עובדה .

שלמה אהרונסון היה הראשון שהשמיץ אותי על השיר הזה בכתב ואחריו עוד רבים אחרים וכולם בצדק גמור , אבל זה לא עזר כולם שרו את זה וזה הפך לשיר מספר 2 של המלחמה בכל העולם אחרי ירושלים של זהב.

יום אחד החלטנו לחדש את השיר ואני אמרתי שאת המילים המטומטמות האלה אני לא יכול יותר לסבול. כתבתי מילים אחרות נורמליות ללחן ורן אלירן הקליט עם תזמורת . אבל זה לא עזר אתה תופס את זה? כולם זכרו את המילים המקוריות המטופשות והמילים היותר נורמליות פשוט לא נתפסו , הקהל רצה את השיר הישן.

תשמע אני לא רוצה להשמיע את השיר הזה אבל כולם מתעקשים להשמיע אותו שוב ושוב זה הביא לי תמלוגים יפים. אבל כבוד גדול זה לא אפילו כשהייתי בארה"ב ופתחתי את הטלוויזיה ופתאום אני רואה את יעל דן משמיצה אותי על השיר הזה והיא צודקת. וזה באמת לא נעים

אבל דווקא את השיר המטופש הזה לצערי זוכרים . שאראם א שיך זה שיר שעיצבן אותי וביש אותי ורדף אחרי כמו חטוטרת במשך שנים.

היום היגעתי איתו לעמק השווה ,היום הוא רק מצחיק אותי.

מלחמת ששת הימים שימשה כבסיס לאין ספור שירים סיפורים לילדים ,ולמבוגרים אלבומים ומוצרים מסוגים שונים משונים , רובם נשכחו ,אבל חלקם משמשים עוד כעדות לתקופה שהיית של אופוריה ושל גאווה לאומית כמעין שרידים ארכיאולוגיים שמעוררים בנו היום מבוכה ונוסטלגיה לתקופה שבה יכולנו לתאר את האויב כמטומטם ואת עצמנו כגיבורי על ממש .

ספרי מלחמת ששת הימים .

אבא קובנר ( עורך ) ילדות באה באש : ילדים במלחמת ששת הימים.. ספרית הפועלים 1968. ספורים, שירים וציורים מחויותיהם של ילדים במלחמת ששת הימים".

רפאל סהר ,מסע הטנקים לסיני ,הוצאת עופר ,1967.

רפאל סהר פורצי הפירמידות  הוצאת עופר  1967. 

רפאל סהר ,מסע הצוללות דרך מיצרי טירן , 1968.

סדרה על עלילות חבורת גדנעים בימים שלפני ששת הימים ובמהלכה . .

חיים גיבורי .סדרת הרפתקאות חבועוז

ספר א' חבועוז במלחמה . איורים דריאן . הוצאת נתיבים ,1968.

ספר ב' חבועוז בנתיבי רמת הגלעד ,הוצאת נתיבים 1969. אייר דריאן ,הוצאת נתיבים 1969.

אמור היה לצאת ספר שלישי וכנראה מסיים .אך זה לא יצא לאור מעולם .

ימימה טשרנוביץ אבידר  מגדלים בירושלים : ילדי ירושלים מספרים על מלחמת ששת הימים,מסדה 1968.

 

תמר בורנשטיין לזר. ישראלה : קורותיה של ילדה במלחמת ששת הימים. צייר מ. אריה.1968. הוצאת טברסקי.הושמע גם כסדרה ברדיו.

תמר בורנשטיין לזר עלילות סולימן ודני . הוצאת ספרי צבר

1.     עלילות סולימן ודני מעבר לגבול. 1968.

2.     עלילות סולימן ודני במחנה הקומנדו המצרי.1968.

ת.אורגיל "הרעים בבסיס הטילים הסודי .הוצאת עופר  1968.

 "ת.אורגיל ( שם בדוי של ארנונה גדות)  ארבעה רעים במבצע גוש עציון עופר 1968.

דבורה  עומר   הכלב נו-נו-נו יוצא למלחמה /    תל-אביב :   עמיחי,   [1968].

דבורה עומר הרפתקאות עמרי בקיץ 1967 : ספור על רקע מלחמת ששת הימים.אייר יעקב גוטרמן. הוצאת עמיחי,1969.

און שריג " ( שרגא גפני )  דנידין במלחמת ששת הימים .אייר מ.אריה .הוצאת מ.מזרחי . 1968

"און שריג " ( שרגא גפני )  דנידין בשבי . אייר מ.אריה .הוצאץת מ.מזרחי .  1969.

"און שריג " ( שרגא גפני )  דנידין במשימה בלתי אפשרית. אייר מ.אריה .הוצאץ מ.מזרחי . .1970.

אבנר  כרמלי ( שרגא גפני ) סדרת הסיירת המיוחדת " בהוצאת מזרחי.אייר ניסים בן דיין .

.על עלילות יחידה צבאית מיוחדת בימי ההמתנה שלפני ששת הימים .

. הסיירת המיוחדת בפעולה.1971.

105. (2) . הסיירת המיוחדת מכותרת. 1973.

אמור היה לצאת ספר שלישי בסדרה :הסיירת המיוחדת הולמת . אך לא יצא

 

  גלילה רון-פדר-עמית ; אחוד ירושלים / צירה גליה ברנשטיין. הוצאת מודן ,1998.

ספר מספר 5 בסדרת מנהרת הזמן". שני ילדים מודרניים נשלחים אל זמן מלחמת ששת הימים .

 ספרות יפה למבוגרים

משה הדר.המטרה תל אביב .הוצאת 75. 1967. ספר מאת עורך בטאון חיל האוויר על בלימת מזימה מצרית להשמיד את ישראל לפני פריצת המלחמה.

נח הלפרין  יומן חיל אויר אותיות ארגמן ,1967. רומאן עלילתי מרחק.

ברוך נאדל המטוסים קורקעו עם שחר. הוצאת י.גוטמן .1968. סיפור על רקע מלחמת ששת הימים .

 

אורי אורן .אשת המפקד קובץ סיפורים על מלחמה . ביתן 1968.

מספר על ימים ואנשים בשנה שחלפה מאז מלחמת ששת הימים;  על השעות הגדולות של המלחמה שנסתיימה ועל הימים הגדולים פחות של המלחמה שטרם נסתיימה.

 

יגאל לב .באלוהים אימא אני שונא את המלחמה .ביתן ,1968

יוסי גמזו  בשש אחרי המלחמה : סיפורים באבק, שירים באש, זכרונות בחאקי. .מערכות 1967.

רומן למבוגרים על המלחמה .

עמוס אטינגר  רבע אחרי המלחמה : ספר השורות הצוחקות והבוכות . מערכות 1967.

חיים גיבורי  הכותל : רומן על רקע מלחמת ששת הימים .הוצאת עוזי 1968.

מהדורה מאוחרת של ספר זה יצאה לאור תחת השם "הצנחנים בכותל :רומן על רקע מלחמת ששת הימים " הוצאת עוזי ,1970. .

יצחק נבון ., ששת הימים ושבעת השערים, שקמונה, ירושלים 1978,אגדה על מלחמת ששת הימים .

 

אהרון אמיר  נון 67 : דו"ח על איש כעץ שתול.מסדה ,1989. חלק שלישי בטרילוגיה של אמיר על עלילות נון מהתקופה שלפני קום המדינה. כאן הוא הנזכר במהלך מלחמת הלבנון במעלליו בששת הימים

שירים על ששת הימים.

חיים חפר מסדר הלוחמים הוצאת עמיקם 1968. עם איורים של מרסל ינקו .פרקי שירה על רקע מלחמת ששת הימים .

אוריאל אופק ( עורך ) מן המלחמה ספרות ושירה .הוצאת קצין חינוך  ראשי ,1969.

ספרי בדיחות ששת הימים 

זבנג וגמרנו / ליקט וערך רפי אילן. ליקט וערך רפי אילן .קריקטורות הניצחון של נאצר.

חיוכי הנצחון / העורך – ארנון הדר. . שביט, [תשכ"ז]. .לקט בדיחות ע רקע ששת הימים .

 כל בדיחות נאצר תל אביב : שארם אל שייך, 1967).

כל בדיחות ששת הימים / (ליקט וערך רמי אילן). 1967.

יצחק חיק כל בדיחות מלחמת הנצחון.הוצאת רבין את הוד, 1967.

נאצר 1967 / ליקט וערך רפי אילן. .הוצאת שלה 1967. קובץ בדיחות.

קו ההשמדה של נאצר ילקוט קריקטורות מהעיתונות הערבית .ערך אוהד זמורה.הוצאת דובר צה"ל 1967.

 כל בדיחות אשכול ,איסר 1967.

עוד בדיחות אשכול .איסר 1967.

הרוסים באים :כל בדיחות קוסיגין, רוסיה וגרורותיה /    [תל אביב] :   הוצאת סווטלאנה,   (תשכ"ז).
‬

הנצחון בראי הקריקטורה / העורך – אורי סלע.הוצאת קוסיגין ושות' ,1967.

פריץ  מאוריבר ששת הימים באהלי ערב : מבט אל מאחורי הבמה הפוליטית של מערכת 6 הימים בסדרה של עשרה ציורים הומוריסטיים. חיפה : דפוס מולטיליט, 1967).. הסברים לתמונות בעברית ובאנגלית .

אפרים קישון וקריאל גרדוש דוש סליחה שנצחנו! / ספרית מעריב ,1968. מכיל את הסאטירות של אפרים קישון

הקריקאטורות של קריאל גרדוש (דוש), אשר פורסמו ברובן ב'מעריב' בשטף המאורעות ובהשפעתם.

אריק ודני קרמן  שש שנים אחרי המלחמה / (ציורים – אריק קרמן,דני קרמן). הוצאת צפון ,1967. קריקטורות על רקע המלחמה.

צה"ל צוחק / ליקט וערך רפי אילן.דפוס טמבור 1968.

היסטוריות חלופיות של ששת ימים

  ריצ’ארד ז. צ’זנוף, אדוארד קליין  ורוברט ליטל אילו נוצחה ישראל :מאת – עברית מ.דרומי וש.יונתן ,הוצאת ספריית מעריב, 1969.

 רשימת ספרי העיון של מלחמת ששת הימים

.בדרך לששת הימים

שלמה נקדימון לקראת שעת האפס : .. רמדור ,1968.עמי גלוסקא אשכול, תן פקודה! :צה"ל וממשלת ישראל בדרך למלחמת ששת הימים,1963-1967 . הוצאת משרד הביטחון ,2004.

ביקורת של שמעון מנדס

.תום שגב . אלף תשע מאות שישים ושבע :והארץ שנתה פניה /כתר ,2005

סקירה כללית

דיפלומטיה בצל המלחמה : אילוצים, דימויים ומאוויים בדרך למלחמת ששת הימים .
(משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשס"ו, 2007

ספרי תולדות המלחמה.

מרדכי קשטן בהשתתפות איתן הבר כך נצחנו : המלחמה, מניעיה, לקחיה, סיפוריה, ספר מקרא ולימוד לתלמיד ולבוגר, מלווה תמונות ותרגילים. הוצאת נתיב ,1967.

אביעזר גולן ששה ימי תהילה :מלחמת 1967.הוצאת דקל ,1967

ראנדולף ווינסטון צ’רצ’יל מלחמת ששת הימים /עברית אריה חשביה , הוצאת מסדה ,1967 .
ספר קורות המלחמה שנכתב בידי בנו ונכדו של וינסטון צ'רצ'יל .

אורי פז ( עורך ) . מלחמת הנצחון :בתוספת פקודות מתקפה מצריות סוריות :, בתוספת תצלומים ומיסמכים. הוצאת רמדור , 1967.

דוד דיין מחרמון עד סואץ :קורות מלחמת ששת הימים / מסדה,1967.

שמואל שגב סדין אדום :מלחמת ששת הימים /.הוצאת נ.טברסבקי ,1967.

רוברט י. דונובן ( וצוות עיתונאים ידועי שם שפעלו בבירות ערביות . דוד כהן  הביא לדפוס ) ששה ימים ביוני; ישראל נלחמת על קיומה/ . , תרגם מאנגלית: חיים מס . אחיאסף 1967.

אפרים תלמי . מלחמת ששת הימים ; עריכה ועיבוד לעברית דוד הרדן. ירושלים : ההסתדרות הציונית העולמית, תשכח, 1967 . חוליות בתולדות ישראל , סדרת ספרונים בעברית קלה (סדרה

משה שי א.ח.י. אילת : גורלה של משחתת..הוצאת רמדור ,1967.
השריון : ניתוח קרבות, סיפורי לוחמים, מעשי גבורה / בראש השער: מעללי גייסות השריון במלחמת הנצחון. ‬ על המעטפת: חיל השריון במלחמת הנצחון. ‬ הביאו לדפוס – כתבים צבאיים. אותיות ארגמן, [תשכ"ז]. ‬

אריה חשביה היסטוריה של מלחמת ששת הימים / הוצאת לדורי ,1968 .

מיכאל בר זוהר החודש הארוך ביותר . לוין אפשטין, 1968.יצא במהדורה חדשה ב-2017

ז'ן וסימון לאקוטיר, אריק רולו, ז'ן פראנסיס הלד ישראל וארצות ערב : המערכה השלישית. עברית מ.חצור . .עם הספר 1968.
פ.דוד ( עורך ) ששה ימים ביוני המלחמה בראי עיתונות העולם. דפוס הכרמל ,1967. :

דוד קמחי ודן בבלי סופת האש :מלחמת ששת הימים, מקורותיה ותוצאותיה /[ עם הספר ,1968.

משה א. גלבוע . שש שנים – ששה ימים :מקורותיה וקורותיה של מלחמת ששת הימים . עם עובד, 1968.
ואת

מרשל, סמואל לימן אטווד ‬ חרב שלוחה : נצחון ישראל, יוני 1967 – יומן הסטורי מאת סל"א מרשאל ועורכי "אמריקן הריטג' מגזין" ו"יונייטד פרס אינטרניישנל" ; עם תמונות מאת חמשה-עשר צלמי קרב … ‬ תל אביב) : לוין-אפשטין – ידיעות אחרונות, [תשכ"ז] ‬

אריה אבנרי ‫ היום הקצר ביותר : סיפור הנצחון המופלא של חיל האוויר הישראלי. הוצאת י גוטמן ,1967.
אליעזו, שפילברג רוני פתאל עוצבת השרון במלחמת ששת הימים / [תל אביב] : מפקדת החטיבה מטכל – קצין חנוך ראשי, משרד הבטחון – ההוצאה לאור, [1967]. ‬

יהודה הראל אל מול גולן. ‬,מסדה,1967. על המערכה בצפון הארץ במלחמת ששת הימים, יוני 1967. ‬

אלי לנדאו ירושלים לנצח : מלחמת הצנחנים לשחרור עיר-דוד. אותפז ,1967.

אביעזר גולן אנשי הפלדה סיפור לחימתה של חטיבת שריון במלחמת ששת הימים . אותפז ,1969.

מרדכי בר און

• ששה ימים: אלבום מלחמת ששת הימים, הוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב, תשכ"ח 1968. אלבום ניצחון של מלחמת ששת הימים  שיצא לאור על ידי צה"ל ובר און ערכו במסגרת תפקידו. הופץ בעברית ובאנגלית בלמעלה מ-100,000 עותקים.

נחמן תמיר ( עורך ) ששת הימים : ילקוט, : תרבות וחינוך, [תשכ"ז]. ‬
מרדכי נאור וזאב ענר ‫ ימי יוני : תאורים מן המלחמה 1967. הוצאת מערכות 1967.
אריה יצחקי שחרור ירושלים :במלחמת ששת הימים.הוצאת אריאל ,1968.

משה נתן המלחמה על ירושלים . אותפז, תל-אביב 1968.
תאור כללי וממצה של המערכה לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. החומר כתוב על פי עדויות ומסמכים.
מאיר שגב סוקלסקי שחרור ירושלים : מלחמת ששת הימים / יסוד ,1968.

שאול הון קסדות אל פני הירדן .מסדה ,1968. על חזית המרכז במלחמה .

שבתי טבת חשופים בצריח:חיל השריון במלחמת ששת הימים : שוקן, 1968   מהדורה חדשה – 2017 תורגם גם לאנגלית.
ירושלים של צנחנים : החטיבה במלחמת ששת הימים ספור המלחמה – מוטה גור … ; לקט הצלומים, עריכה ועיצוב – גרשון גרא .. ‬ מפקדת החטיבה בסיוע מטכ"ל – קצין חנוך ראשי – ענף הדרכה והסברה באמצעות ההוצאה לאור משרד הבטחון, [תשכ"ח]. ‬
ירושלמים של זהב : הסיירת הירושלמית במלחמת ששת הימים – חוברת זכרון / (כתבו וערכו עוזי בן-רוני , ישעיהו קורן. ירושלים : הקרן להנצחת חללי הסיירת הירושלמית, 1968

אלי לנדאו סואץ אש על המים אותפז, תש"ל 1970

ישראל הראל ומוטה גור ( עורכים ) שער האריות :הקרב על ירושלים בחווית לוחמי חטיבת הצנחנים.מערכות 1972.

עדה פלדור מלחמת ששת הימים,הוצאת פורטנוי ,1976.

יוסף אשכול ( עורך ) מלחמת ששת הימים . תאור מוסמך של מהלכי המלחמה, מפות, סקירות רקע, תעודות.1967. ישראל] : מטכ"ל – קצין חינוך ראשי, (תשכ"ז) תאור המלחמה , מאת יוסף אשכול, נדפס כחוברת של "סקירה חודשית" ; על הזירה המזרח תיכונית, מאת אל"מ מזרחן, נדפס ב"במחנה
בצלאל עמיקם מלחמת ששת הימים :5-10 ביוני 1967 / ערך חיים אופז . ירושלים : מרכז ההסברה \ שירות הפרסומים, 1979 תשל"ט.
חיים נבון ובצלאל עמיקם גבעת התחמושת : 25 שנה לאיחוד ירושלים. ירושלים : אתר ההנצחה הממלכתי גבעת התחמושת, תשנ"ב 1992
בני מאיסדורף ששת הימים : מלחמת תשכ"ז מפקדת קצין חינוך וגדנ"ע ראשי, תשנ"ג1993/
עורך אחראי: בני מיכלסון מלחמת ששת הימים : סיכום סמינר "סוגיות בביטחון ישראל", רעות : אפי מלצר – מחקר צבאי, עיתונאות והוצאה לאור, [תשנ"ו] 1996 העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית שליד אוניברסיטת תל אביב ; העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי ‬ 1996

אשדר ססר ( עורך ) שישה ימים – שלושים שנה :מבט חדש על מלחמת ששת הימים /עם עובד ,1999

מיכאל  אורן שישה ימים של מלחמה : המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון /
; מאנגלית – מנשה ארבל. אור יהודה : דביר, תשס"ד, 2004.

אפרים בראון חותם אישי :משה דיין במלחמת ששת הימים ואחריה
תל-אביב : ידיעות אחרונות, תשנ"ז, 1997 ‬

מתתיהו מייזל המערכה על הגולן יוני 1967. מערכות 2001.

דני שלום כרעם ביום בהיר :מבצע "מוקד" – כך הושמדו חילות האויר הערביים. ‫ ראשון לציון : פרסומי תעופה, 2002

קבצי רשימות עיתונאים

איתן הבר, אלי לנדאו, זאב שיף.מאת כתבנו הצבאי . כידון, (1967). כתבות מהעתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" קשורות למלחמת ששת הימים

חיים הרצוג הימים הגדולים : … די גרויסע טעג [שדורים ב"קול ישראל" בימי מלחמת ששת הימים] / חיים הרצוג: (הנוסח בעברית ובאנגלית לפי השידורים המקוריים; תרגם ליידיש אליעזר רובינשטיין; תרגם לצרפתית ויקטור ציגלמן). ‬.ספרית מעריב ,1967.
לא על החרב לבדה : הספור המופלא על גבורת עם ישראל ונצחונו במלחמת ששת הימים / העורכים – רות בונדי, אהד זמורה, רפאל בשן. ‬. תל אביב] : א' לוין אפשטין, [תשכ"ח].. רשימות ומאמרים שנכתבו ערב מלחמת ששת הימים, תוך כדי הקרבות ובעקבות הנצחון.

משה שמיר נס לא קרה לנו ‬,.א.לוין אפשטיין ,1968. לקט רשימות משלושת מלחמות ישראל .
סיפורי גבורה.

צל"ש, גבורי ששת הימים : הסיפורים והתצלומים של הלוחמים אשר זכו בציון לשבח / מאת הרמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין. ‬.הוצאת רמדור ,1967.

הפצועים לא זעקו / הביאו לדפוס ד' עזריה, א' אלון.הוצאת אותיות ארגמן ,1967.
ספורים של גברים שלא איבדו קור רוחם בהיותם פצועים תחת אש אויב, במלחמת ששת הימים.

מאריות גברו / (עורך – נחמן ס' ; מערכת – מוטה ג', דני ר'). ‬ [ישראל] ; תל אביב : (מפקדת החטיבה – קצין חינוך חטיבתי : בית הספר התיכון למקצועות הדפוס), [תשכ"ח]. ‬
לזכר חיילי חטיבת הצנחנים שנפלו בקרב על ירושלים.

מלחמת 6 הימים : פרשיות גבורה. [תל-אביב] : מטכ"ל, קצין חינוך ראשי, ענף הדרכה והסברה, [תשכ"ח] 1968.שני כרכים .
כולל את : סדרה א: אש בעמק דותן / רחל חלפי — הסיירת / אריה חשביה — פייפר מול 4 מיגים / יוסף לויטה — הצנחנים ברפיח / אורי מילשטיין — חייל בודד במיתלה / רחל חלפי — הטנק ששבר את הרמה / עידית זרטל — הפצוע ראה את השמש – וחי / דן בן-אמוץ — הטנק המצרי הפך לאבוקה / אריה חשביה — מלחמת היחיד של הסמל יוסי / שלמה שמיר — גדוד שריון בדרך המתלה / אריה חשביה –
סדרה ב: דובי נגד סטאלין / יוסף ארגמן — המבצר – חן-יוניס / יאיר קוטלר — ליל החפירות / מרדכי ברקאי — הקרב על התל / אהרון מגד — קרבות האויר של גיורא / יוסף לויטה — אש מול השמש המסנוורת / אורי מילשטיין — הלילה הארוך בחרת זיתון / אורי מילשטיין — קרב ראשון מסוגו בעולם / תמר אבידר — זחל"ם מול חמישה פטונים / רחל חלפי — הרופא שנלחם בכל ימי המערכה / אורי מילשטיין.

אביעזר גולן ועמי שמיר ( עורכים ) ספר הגבורה :תשכ"ז – יוני 1967. סיפור מעלליהם, גבורתם וקרבנם של 137 לוחמי תשכ"ז אשר צויינו לשבח ע"י הרמטכ"ל ואלופי-הפיקודים
אגודת העתונאים, ברית עולמית של ניצולי ברגן-בלזן, תשכ"ח תשכ"ח 1968 ספר זכרון לחיילי צה"ל שנפלו במלחמת ששת הימים.
שני כרכים כרך בא' בעברית .כרך ב' ביידיש .
משה בן שאול ואחרים ספורי צל"שים : שהוענקו במלחמה שלאחר המלחמה ע"י הרמטכ"ל ואלופי הפקודים. תל-אביב כתבו משה בן שאול, אביעזר גולן, יוסי גמזו: מטכ"ל. קצין חנוך ראשי, 1970

זכרונות אישיים

אברהם שפירא ( עורך ) שיח לוחמים; פרקי הקשבה והתבוננות, קבוצת חברים צעירים
הספר עובד לעברית קלה בידי מיכל חומסקי . ירושילים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשל"א.

שבתי רביב אנו הלוחמים :משתתפי מלחמת ששת הימים מספרים הקדמה מאת אלוף אברהם יפה /הוצאת עמיחי ,1967 .יעל דיין סיני, יוני 1967 :יומן אישי /.תירגם מאנגלית ארנון בן נחום. עם עובד, 1967. רשמיה של בתו של משה דיין.

ערן שורר דרך המיתלה. מסדה ,1967. הספר מבוסס על רשמיו של המחבר, שהיה כתב צבאי ושדר "יומן החדשות" של "קול ישראל" במלחמת ששת הימים
יהושע בר דין יומנו של חייל : ,איורים ניסן בר דיין .אותפסז ,1968. כולל את כמו כולם \ מאת משה אדמון. יומנים אישיים של אנשי מילואים במלחמה.

מרדכי ברקאי ( עורך()נכתב בקרב : ספר מלחמת ששת הימים מן הסואץ ועד קונייטרה / כתוב בידי הלוחמים עצמם. ‬.לדורי ,1968.

מרדכי גור . הר הבית בידינו : :קרבות הצנחנים בירושלים במלחמת ששת הימים, כ"ו-כ"ח אייר תשכ"ז . עורך גרשון ריבלין . הוצאת מערכות ,1973.
סיכום של מהלכי חטיבת הצנחנים (55) לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.
מרדכי ברקאי קרבות באום כטף .ספרית תרמיל 1968.
אהרון אמיר אריה ארד, אוהד זמורה מוש : שיח-רעים על רס"ן משה חביב שנפל בפריצה אל הגולן ביום 1967. 6. 9.הוצאת א.ץ לוין אפשטין ,1969.

עזרא שדה עמוד האש : יומן המלחמה של ירמי (איש החרמש, אשר נכתב בין ה-14 במאי ל-17 ליוני 1967) / הביא לבית הדפוס עזרא שדה [דויטש]. ‬. תל אביב : "מפיץ הספר" י' שמעוני, [תשכ"ח].
יוסי בלום הלוי כשקוראים לצנחנים .מערכות ,1972.

יעקב העליון "רגל של בובה  עם  עובד, 1973 .סיפורו של פצוע מלחמה.עוזי נרקיס אחת ירושלים . : עם עובד, 1975. תאור המערכה לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, מנקודת מבטו של מפקד הפיקוד במלחמה אלוף עוזי נרקיס.

דוד יאיר דרך אשנב המקלע ,אלדד 1987.

.

איתן הבר היום תפרוץ מלחמה : זכרונותיו של תת-אלוף ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראשי הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר / עידנים, תשמ"ח, 1987

. יהודה אריאל מלחמת ששת הימים : מיומנו של עיתונאי דתי. האגף לתרבות תורנית, מינהל התרבות, משרד החינוך התרבות והספורט, 1999.

עמוס אמיר אש בשמיים משרד הביטחון ההוצאה לאור ,2000 . סיפור של טייס במלחמה .
דוד יאיר למענך מסרו נפשם,הוצאת אלדד 2004.
תיעוד … לקרבות הקשים שניהלה חטיבת הראל כדי לשחרר את ירושלים במלחמת ששת הימים".

גם הם היו במלחמת ששת הימים

אגודת נוער לנוער תעודת בגרות 67 : חלקם של תלמידי בתי-הספר התיכוניים בתל-אביב במאמץ המלחמתי.. תל-אביב : אגודת נוער לנוער: בשיתוף עם משרד החינוך – היחידה לחינוך חברתי, [תשכ"ח?])
יוסף אוליצקי ציבור העובדים במלחמת ששת הימים, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל – הוועד הפועל, [תשכ"ח
משה דייויס יהדות הגולה בימי מלחמת ארץ-ישראל : אייר-סיוון תשכ"ז ירושלים : המכון ליהדות זמננו – מדור שפרינצק, האוניברסיטה העברית, תשכ"ח. ‬/

מאיר אהד פכים קטנים ממלחמה גדולה עם צמ"ה – ציוד-מכני-הנדסי במלחמת ששת הימים.הוצאת א.אהד, 1973.

יורם חזן זכרונות ילדים ממלחמת ששת הימים : ניבוי כמות האפקט בעזרת המושג "זכרון מסך" . ‫ ירושלים : האוניברסיטה העברית, המחלקה לפסיכולוגיה, 1978 ‬

ב ששת הימים עיני הערבים

שמשון יצחקי בעיני הערבים :מלחמת ששת הימים ולאחריה. הוצאת מערכות ,1969.

יהושפט הרכבי ( עורך ) לקח הערבים מתבוסתם : קובץ תרגומים מערבית. הוצאת עם עובד, 1970.

חוסין פותח במלחמה : מלחמת ששת הימים בעיני הירדנים / עריכה: א. קם, תל-אביב : מערכות, [תשל"ד] 1974

ביוגרפיות

‬אורי פז מלחמת הנצחון תשכ"ז.בתוספת תצלומים ומסמכים ,רמדור ,1967.
אורי פז . ביאוגרפיות וסיפורים של מפקדי מלחמת ששת הימים : בתוספת 16 עמודי תצלומים של מצביאי המלחמה.הוצאת רמדור ,1967. כולל גם נאומים ודוחו"ת של המפקדים. ‬

אביעזר גולן המפקדים הוצאת אלכסנדר מוזס, 1968.
אוסף-דיוקנאות של עשרים-וחמשה מתוך המפקדים הבכירים של צה"ל במלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים ויהודי העולם
מקס סודאי כלם מצפים להתלות :יומנו של יהודי בעירק שלאחר מלחמת ששת הימים .תרגם אהרון אמיר , נהריים – מרכז להפצת תרבות יהודי עיראק, תשנ"ד 1994
1967 .
דני פנקס ( עורך ) מלחמת 4 הימים :פיקוד דרום 5 ביוני – 9 ביוני 1967 / מפקדת פקוד דרום : משרד הבטחון, 1969
אלוהים ומלחמת ששת הימים
א.אש (יהודה ליב בן יצחק מאיר לוין) פלאי מלחמת ששת הימים ולקחה: המרכז להסברה דתית בישראל, תשכ"ח
על גילויי השגחה עליונה במלחמת ששת הימים .
יונה כהן מלחמת המגן והישועה,הוצאת מוסד הרב קוק , 1968. לקט קטעים המדגישים את האספקטים הדתיים של מלחמת ששת הימים .
שלום אוחנה שיחו בכל נפלאותיו : לקט מאורעות שארעו במשך ששת ימי המלחמה והמהוים גלוי ברור של יד ההשגחה העליונה … מתוך ספרים, עתונים וכתבי עת. פתח דבר מאת הרב מנחם מ. כשר. ירושלים : מכון שלם, תשל"א
נדב חורי ( יהונתן בן חורין ) ספר מעשה בראשית : מלחמת ששת הימים/ .1987.
מבוא היסטורי על מקומה של מלחמת ששת הימים בתולדות העם היהודי.

 

מאגר קישורים רלבנטיים

מלחמת ששת הימים בויקיפדיה

מלחמת ששת הימים באתר הגבורה 

מלחמת ששת הימים באתר משרד הביטחון 

מלחמת ששת הימים באתר חיל האוויר

מלחמת ששת הימים באתר צה"ל

מלחמת ששת הימים באתר פרש

נופלי מלחמת ששת הימים

אתר וואלה פרויקט 1967

מלחמת ששת הימים באתר וינט

ששת הימים סרט תיעודי

שלוש  שעות ביוני  סרט תיעודי של אילן אלדד

שישה  ימים ביוני -סדרה תיעודית 

יוסי גורביץ על הסידרה התיעודית שישה ימים ביוני

אמנון לורד על שיכתוב ההיסטוריה של מלחמת ששת הימים 

 הר הבית בידינו :סרטון הפריצה לעיר העתיקה

שחזור קרבות ששת הימים בסרטים דוקומנטריים

מלחמה בתמונות תצילומי הניצחון ממלחמת ששת הימים 

תערוכה של ארכיון צה"ל על ששת הימים

גבעת התחמושת אתר הנצחה

"מהמוצדקים בפזמוני ישראל "גבעת התחמושת " של יורם טהר לב 

למה המלחמה פרצה דווקא דווקא בחמש ביוני ?

אלון קונפינו על זיכרון ששת הימים

מיכאל אורן על מלחמת ההיסטוריונים על מלחמת ששת הימים

חיים גרוסמן על משה דיין למזכרת

גדעון עפרת על ששת הימים באמנות

                                                           שרגא גפני על דנידין במלחמת ששת הימים 

אהוד אשרי על שירי ששת הימים

סקירה על "כל ממזר מלך "

חיילנו יוצאים לקרב המלחמה בקומיקס העברי

יהושוע פרימור בנתיב התופת 

רגע של קדושה :מה יש ומה אי בצילום "הצנחנים בכותב שהפך אותו לצילום היהודי האהוב ביותר 

הרודן המצרי עבד גמאל אל נאצר בספרות עברית 

הוא הלך בשדות :על אלוף ששת הימים ,רפאל איתן

מדינות ישראל החלופיות

מלחמות העתיד של ישראל

  ,.