web analytics
קטגוריות
תקשורת

זרובבלה ב"7 ימים ".

הבלוגרית זרובבלה זכתה לכתבה של כמה עמודים ב7 ימים ,עדיין אינדיקציה אולטימטיבית לכך שמישהו נחשב לגיבור תרבות אם השבועון הנמכר ביותר במדינה מתייחס אליו .
לי הכתבה עליה הזכירה את הכתבות שהיו בראשית שנות התשעים על עירית לינור (שגם מזכירה אותה קצת מבחינה חיצונית ) זאת הייתה כתבה על אשת תקשורת מסוג חדש ( בעיתון "חדשות " ובסגנון ה"מקומוני " הפרובוקטיבי במקרה של לינור אז בסוף שנות השמונים העליזות ) שתופסת כותרות בגלל עיסוק אובססיבי בחייה האישיים אגב הטחת הערות שנונות בנושאי דיומא שונים.
.אבל יש הבדל בסיסי אחד בין השתיים . לינור בתקופתה הרוויחה שכר סביר ולאחר מכן שכר גבוה למדי על כתיבתה העיתונאית ( ולאחר מכן שכר גבוה יותר כשהחלה לפרסם רבי מכר אבל זה כבר עניין אחר ).
זרובבלה שעמלה על הבלוג שלה וכותבת בו לא פחות מלינור בשיאה ובלא פחות שנינות אינה מרוויחה ממנו דבר להוציא שבחים ותשומת לב תקשורתית ( וזה בעיקר לאחר פרובוקציות כמו מאמר שינאה לערבים ) .היא מציינת בראיון שהיא חיה "מהיד אל הפה ".
זרובבלה מדווחת שהיא מופיע בקמפיין פרסומי כלשהו ברשת שגם עליו היא אינה רואה כסף ,רק פירסום וכמה בגדי ים .
אז נשאלת השאלה מתי יגיע המצב שבו בלוגרים מצליחים כמו זרובבלה שמגיעה ללא פחות אנשים מעירית לינור בשיאה יוכלו לתרגם גם הם את הצלחתם התקשורתית לכסף ?
ללא קשר לאיכות הכתיבה של זרובבלה היא בברור מצליחה לתפוס קהל גדול מאוד של אנשים עבור בלוגרית ולאורך זמן .

רק שלשום הייתי בכנס שבו דובר על הבלוגרים בארה"ב שמצליחים להתפרנס רק מעצם "עבודתם "כבלוגרים .

מתי כבר נגיע למצב כזה בארץ?
מפרסמים לתשומת ליבכם בלוגרים מצליחים הם אנשים שמן הראוי לפרסם אצלם בתשלום . כך תגיעו לכמות גדולה של אנשים שנכנסים אצלם באופן קבוע.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

13 תגובות על “זרובבלה ב"7 ימים ".”

השם "בלוגרים" אינו מתאים לאתרים אישיים
ייחודיים של אנשים בעלי יידע רב.
צריך לשנות את השם בשלב הראשון.
באנגלית זה עובד, בעברית לא.

על מה?
בוא נסתכל מעבר לשדיים המפוארים שלה- היא לא כותבת שום דבר מיוחד או מרשים בסגנונו.
הילדים מעריצים אותה כי היא לפעמים בטלוויזיה ולפעמים בעיתון, או בקיצור- כי היא קצת סלב, וזה הכי קרוב לסלב שהם יגיעו בחיים שלהם.
בסך הכל היא כמו נינט- הרבה רעש ומהומה שמתבססים על באזז שלא מגובה שום כישרון יוצא-דופן. היא דואגת ללבות את הבאזז והתקשורת רואה ומצטרפת, אבל מעבר לזה אין כלום.

תראה לי בלוגר מכובד אחד שבאמת מתלהב ממנה. אחד.

יש מליוני בלוגרים והיא שאינה יוצאת דופן באמת באישיותה ,בולטת איך שהוא .
ככל הנראה בגלל שיש לה כישרון כתיבה כל שהוא שעולה על זה של הרבה אחרים אחרת לא הייתה מעוררת תשומת לב כזאת לאורך זמן .
אותו הדבר היה עם לינור בשנות השמונים והתשעים .
לא היה לא שום דבר מעניין או יוצא דופן באמת להגיד ,אבל היא ידעה לכתוב על עצמה בצורה מעניינת למשך זמן מסויים לפחות .והיא ידעה להתחבר לנושא שעיניין אז את הציבור :מצבה של הרווקה המתוסכלת אך הפעילה מבחינה מינית.
וידעה לתאר זאת בהומור ששבה אז לבבות .
היום כמובן לינור מעניינת מעט מאוד אנשים .
אני משער שזרובבלה מתחברת היום לתחומי עניין דומים .
השאלה היא כמובן אם תצליח לעניין בכך אנשים גם בעוד ארבע שנים והיא תישאר כמו עוד פליטה של תוכנית ריאליטי ישנה שאנחנו זוכרים שהיא קיימת איפה שהוא אבל היא לא באמת מעניינת אותנו גם היום , או שתצליח לגוון מספיק את נושאי כתיבתה ולמשוך עוד אנשים .
אבל זה נכון לגבי כל בלוגר באשר הוא.

לפני כמה שנים. בקשר לספר. כן גם אני סוג של סלב אבל לא תאמין באיזה תחום. תחום שמצוי מחוץ לגדר. אני כותבת גם כן.
פנה לאתר הבא ברשת בבקשה:
http://www.voices.org.il
או לאתר הבא:
http://www.malam.org.il
באתר קולות תמצא כותבים מוכשרים רבים שכולם כאחד מחוץ לגדר פרסם עלינו בבקשה רשומה מכובדת.
כן, יש עלינו סטיגמה נוראית ושנים על גבי שנים אנחנו נלחמים כדי לטהר את שמינו אז הנה אלי אשד למדת שאני סטודנטית.
כותבת שירה, קוראת ומתעניינת בשלל תחומים והתראיינתי בתקשרות הישראלית אבל מה? אני גם מתוייגת בתיוג הנוראי ביורת בחברה השיראלית ויש לי בלוג אבל מה? אין לו קוראים למרות סגנון הכתיבה הנפלא שלי.
כנס לאתר קולות.
הניק שלי אטלנטיס.
כן, אלי אשד הופעתי בשבע הימים ובאת ובמעריב והתראיינתי גם אצל רפי רשף ואצל מני פאר.
רחל

כל בלוג פרובוקטיבי זוכה ישר לכיסוי תקשורתי
כאילו דה.
לבלוג של זרובבלונה נכנסים כשהיא מעידה שהיא
הרגה כלב או חתול אנא עארף, ואז בהמשך
מסתבר שהיא בכלל לא התכוונה לזה.
העיקר הכותרת. פלא שהעיתונות מחבבת בלוגרים כאלה? היא עושה בדיוק כמו העיתונות רק בזעיר אנפין.

מזה להתלהב? זאת דוגמא לבלוג?
בישראל כן. כמו העיתונות המתלהמת
ככה הבלוגרים הפרובוקטיבים.
ככל שתהיה יותר – תקבל יותר רייטינג
אם זה עם סקס, תקבל הכי הרבה תגובות

ממש מרגש, רוסיה שמבליטה את דדיה, רוטנת על החינוך של אמא ושונאת עברים (סליחה, לא אוהבת)- בטח קשה למצוא אחת כזאת

דוקא בתור חוקר תרבות בכלל ותרבות האינטרנט בפרט אני במקומך הייתי מתבעס שמכל ה"תרבות " הזאת מוצאים את מה שברור מאליו- שעיניים כחולות וציצים עומדים זה פופולרי

בשביל זה צריך אינטרנט ומחקר ותרבות בשביל להגיע למסקנה הזאת?

משלמים יותר על כל תוכן טלוויזיוני ועל כל דבר שפעם קיבלנו בחינם. נותנים עבודה שעליה פעם קיבלנו כסף ללא תמורה, אח, אין כמו המערב הפרוע. ברוך הבא לישראל 2007.

מתי שהם יקחו את עצמם ברצינות! כמו שאתה ציינת, הבלוגרית להלן לא מקבלת תשלום על עבודה, "מככבת" בקמפיין לבגדי ים ללא תשלום ועוד קופצת דום כשעיתון בא לראיין אותה. האם היא צריכה את החשיפה הנוספת? אולי. האם זה מעיד על מישהי שלוקחת את עצמה ברצינות ככותבת? ממש לא.

מזדהה עם התגובות שמעלי. כוכבי תרבות בשקל (ואפילו זה לא) הם תוצא לוואי של תרבות הבלוגים. לבלוגים יש מספר ייעודים בחיינו אבל אף אחד מהם לא כרוך בהפיכת הכותב לכוכב, לצערן של כל בנות ה 12.

הבלוג בתפוז אנשים השם ATLANTIS IS CALLING
הקטגוריות:
משוגעים אי שפיות מידית
מדע בדיוני יומן הקפטן ובעלי החיים שלי
הבלוג מקיף תחומים רחבים בהרבה ואין לו תגובות רק מספר זעום של קוראים.
יש לי כתיבה עניפה באתר קולות http://www.voices.org.il
ניק אטלנטיס
כנסו לראות.
באתר קולות שנמצא על השתר יש כתיבה של אנשים מוכשרים שלא זוכים לחשיפה.
ראו וקראו.
אצלי שם יש שירה וכתיבה. וגם ציורים מפוטושופ.

רחל

יש משהו במה שאתה אומר שמי שמוכן להתראיין ב7 ימים ובכתבות החשיפה שלו אינו לוקח את עצמו ברצינות רבה.
אבל בכך זרובבלה אינה שונה מהרוב המוחלט של סופרי ישראל שהופיעו שם ובמגזינים מקבילים לאורך השנים ובצורות שנעשות רק מופרעות יותר משנה לשנה ועם סיפורים והודעות ביזאריות יותר ויותר .
וזאת אגב אחת הסיבות לדעתי שהיום מתייחסים ברצינות למעט מאוד סופרים חוץ מא.ב. יהושע ועמוס עוז.
אז עם מיטב סופרינו מוכנים לעשות מעצמם צחוק בכתבות אישיות כאלה רק כדי לקבל חשיפה ,מדוע שנלין על זרובבלה שרק עשתה בכתבה מה שהיא במילא עושה בבלוג שלה ?

כאילו שלא היית רוצה כתבה וראיון ב-7 ימים. הרי אתה יודע טוב מאד שזה היה מביא לך אלפי קוראים חדשים ושאר הזדמנויות (ושלא נדבר על אלפי קוראות הצמאות למגעו המסוקס של בלש תרבות חרמן…)

בינינו, כמעט כולם רוצים חשיפה כלשהיא, אחרת אנשים לא היו יוצרים, אלא משאירים הכל בראש. הרצון ליצור מחובר לרצון להשפיע ולהרשים את החברה. זה חלק מהטבע האנושי וכל האומנים ה"אלטרנטיבים" (אלק) שמוציאים אלבומים ואחרי זה אומרים שלא אכפת להם כמה ימכרו – משקרים, כי אם באמת לא היה אכפת להם הם לא היו מתאמצים להוציא את האלבום מלכתחילה.

ובנימה מרגשת זו ובהתאם למסורת שלי להוסיף שיר חדש עם כל תגובה, קבלו את 'פתרון לעצלנים' (כרגיל, מועמדות לפרס נובל תתקבל בברכה…)

למה לעבוד קשה ולעשות סרטים
למה להתאמץ ולהלחין שירים
ולמה לטרוח ולכתוב ספרים
כשאפשר להעביר את המסר בכמה חרוזים

למה להתלכלך עם ציורים
ולמה להסתבך בעיצוב מבנים
פשוט כותבים כמה מילים –
כתיבת שירה טובה לעצלנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 − fifteen =