web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

בעקבות הבלש העברי : הספורת הבלשית בספרות הישראלית

ציור עטיפה אשר דיקשטיין.

לרגל סיום שבוע הספר כתבה מיוחדת והמקיפה ביותר עד כה   על ז'אנר הספורת הבלשית בסיפרות העברית והישראלית ,על עברו, על ההווה שלו וגם כמה מילים על עתידו האפשרי . וכולל רשימת ספרי הבלשים המקוריים הטובים ביותר בשפה העברית .

פורסם בגירסה מקוצרת במגזין רשת הספרים "סטימצקי" של שבוע הספר

הז'אנר של הספרות הבלשית שבו בלש/ית חוקר/ת מפענח/ת תעלומה מסתורית לכל חוץ מימנו הוא אחד הפופולאריים ביותר בספרות העולמית. הבלש בהתגלמותו האולטימטיבית של שרלוק הולמס ועוד מגוון אדיר של חקיינים יורשים וממשיכים מהרקולה פוארו הבלש הבלגי של אגטה כריסטי דרך פיליפ מארלו של רימונד צ'נדלר וכלה במפקח דלגליש של פ.ד.ג'ימס מוצג תמיד כסוג של אאוטסיידר שמפענח את החוליים של החברה ואת בעיותיה הכמוסות מעין גם אם אינו מסוגל לפתור את הבעיות האישיות שלו עצמו בסוג של פרדוקס.
ופרדוקס זה דיבר לרבים .למרות היות הסוגה פופולארית ונחותה כביכול שימוש בהיגיון ובשכל החריף נתן לבלש סוג של מכובדות אינטלקטואלית שלא היו לסוגי ספרות יפה אחרים .
ומכובדות אינטלקטואלית זאת הביאה אותו גם לספרות היהודית-העברית .

הרב הבלש

בספרות העברית הקדומה אנו קוראים סיפורים כמו בלשיים בספרות החיצונית והמדרשית על חכמת שלמה המלך והחוזה מתקופת גלות בבל דניאל שבסיפורים שהופיעו עליו בגרסאות שונות של התנ"ך פתר בעיות בלשיות שונות במונחים שלנו

ובהם סיפור דניאל ושושנה  הנחשב לאחד הסיפורים הבלשיים הראשונים של ספרות העולם שבו מוכיח דניאל שאישה שהואשמה שהיא נימפומנית הבוגדת בבעלה היא לאמיתו של דבר חפה מפשע והאשמה האשמת שקר.

וסיפור הפסל בל  שבו מוכיח דניאל שפסל האל הבבלי אינו אוכל ואינו שותה וכל המזון שהוא מקבל נלקח על ידי כוהניו הנוכלים . .

במאה ה-19 נפוצו ברחבי העולם היהודי סיפורים על הרב הבלש שמואל סלנט  הרב הראשי של ירושלים במשך כ50 שנה שעסק כתחביב גם בבילוש ובלכידת פושעים וגנבים מבני הקהילה היהודית בעיר תוך שהוא מנצל היטב את נשק ההלקאות שסיפק לו המשטר העות'מאני בעיר על מנת להוציא הודעות מפי אשמים .
סיפורי החקירות הבלשיות של הרב שמואל סלנט כונסו בספרים "שמואל בדורו " ( הוצאת מסלול 1961) ו"מיקירי ירושלים " ( הוצאת מסלול ,1973) של יוסף זונדל וסרמן ( סבו של כותב שורות אלו ) והם מפליאים גם היום בכישרונות הבלשיים שאותם מגלה הרב בחקירותיו.

הבלש –המהר"ל מפראג

יהודה יודל רודנברג, יוצר ז'אנר הסיפורת הבלשית בספרות העברית ויוצר ז'אנר הסיפורת הבלשית ההיסטורית בספרות העולמית.

הסופר שהכניס את הספרות הבלשית לספרות העברית,לא היה כצפוי אחד הסופרים החילוניים המשכילים של התקופה אלא היה בסוג של פרדוקס רב חרדי בשם יהודה יודל רוזנברג.

רוזנברג התפרסם הודות לקובץ סיפורים שפירסם ב1909 בשם "נפלאות המהר"ל עם הגולם "
על המהר"ל מפראג וה"גולם" האדם המלאכותי שאותו יצר על מנת להגן על קהילת יהודי פראג מאויבים וצרים שונים , סיפורים שאותם הציג כיצירה קדומה שהוא רק מוציא לאור בסוג של זיוף ספרותי.

ובכך יצר מיתוס ספרותי מודרני שמאז שימש כבסיס לסיפורים ולמחזות ואף לסרטים רבים נוספים. .
מה שפחות ידוע הוא בסיפורים אלו הכניס רוזנברג גם אלמנט בלשי חזק מאוד . הגולם בעל הכוח העצום הוצג בהם כמו ד"ר ווטסון של המהר"ל שהוא סוג של שרלוק הולמס שפותר תעלומות שונות בחיי הקהילה בפראג וגובר על מזימות של הכומר הנוצרי השטני תדאוש בחריפות שכלו הבלשית וללא צורך בשימוש באמצעים טבעיים כל שהם ( הגולם אמנם נוצר בדרך לא טבעית אבל בסיפורים אלה הוא מופיע כעוזר בעל כוח ותו לא כך שהסיפורים הם בלשיים טהורים ). .
שלוש שנים לאחר סיפורי המהר"ל והגולם חיבר רוזנברג את הרומן הבלשי הראשון בעברית "ספר חושן המשפט" ( 1912) שבו מסופר כיצד המהר"ל בכוח חכמתו הבלשית ( והפעם ללא כל עזרה של הגולם שאינו מוזכר ברומאן ) פותר את תעלומת ההיעלמות המסתורית מהמוזיאון הבריטי ) של אבני החן היקרים מהחושן של הכוהן הגדול של בית המקדש השמורות שם ושנגנבו בדרך מסתורית ואף מחזיר בתשובה את המומר היהודי שגנב את אבני החושן וזה נישא לביתו של הפרופסור אוצר המוזיאון אף הוא מזרע ישראל . .

(  אמנם לא היה שום מוזיאון בריטי במאה ה-16 שבה חי המהר"ל אבל רוזנברג התעלם  בבוז מקטנות מעין אלה) .
רוזנברג לא יכול היה לעצור את עצמו ואף טען בהקדמה לסיפור שהסיפור הוא בכלל פרי יצירתו של "הסופר המפורסם והחוקר הגדול הנקרא "קאנאן דזשוויל "איש אנגליה ,ומן ספרו של הסופר המהולל הזה נעתק המעשה גם לספרי שאר עמי ארץ אירופה וגם בלשון רוסיה נעתק המעשה הזה ואנוכי העתקתי לכאן חלק שני משפת רוסיה מלה במילה בכל הסיפור "
למותר לציין שלארתור קונן דויל יוצרו של שרלוק הולמס לא היה קשר לסיפור וספק אם שמע אי פעם על המהר"ל מפראג.
אבל מאידך אין ספק שלשרלוק הולמס שלו שרוזנברג קרא אותו ברוסית יש השפעה מסויימת על דמות המהר"ל של סיפורי הגולם. למעשה רוזנברג ניסה ליצור דמות של בלש יהודי נורמטיבי ראשון מסוגו המייצג את השכל והאינטליגנציה בעוד שדמות הגולם שלצידו מספקת את הכוח הגס ועוסקת בפעילות הגופנית האלימה שרב יהודי לא היה אמור לעסוק בה.
אגב כך ובלי דעת המציא רוזנברג ז'אנר חדש ובלתי ידוע עד אז בספרות הבלשית בכללותה,"הבלש ההיסטורי " המתרחש בתקופת עבר ושגיבורו הבלש הוא דמות היסטורית ידועה. ז'אנר שהוא כיום פופולארי מאוד כיום הודות לספרים כמו "שם הורד " של אומברטו אקו ועוד סופרים רבים אחרים.
רק כאן במאמר זה נחשף לראשונה האב המייסד של הז'אנר הזה .

הבלש העברי הראשון

 Image result for ‫דוד תדהר בית אוצר‬‎

חלפו עוד עשרות שנים שעד שהופיע ספרי בלשים מקוריים נוספים בעברית ולא במקרה
ביישוב העברי בארץ ישראל מרכז הספרות בעברי התייחסו בחשדנות לכל סוג של ספרות 'בלתי-מכובדת',.
הראשון שהביא ללגיטימציה לספרות הבלשית היה לא אחר מאשר זאב ז'בוטינסקי, אבי התנועה הרוויזיוניסטית. ז'בוטינסקי, שהיה מעריץ גדול של סיפורי בלשים כמו אלו של אדגר אלן פו וארתור קונן דויל, היה חסיד נלהב של הכנסת ספרות הרפתקאות הבלשית לספרות העברית בתור מודל ראוי לקריאה לבני הנעורים על מנת שיגדלו חריפי שכל ונועזים כמו הבלשים הספרותיים .
הוא עצמו תרגם לעברית כמה מסיפורי שרלוק הולמס ופרסם סדרה של סיפורי הרפתקאות שכללו תרגומים של סיפורי בלשים שנעשו בידיו או בידי ידידיו.
הספורים הבלשיים המקוריים החלו לראות אור בראשית שנות השלושים וסיפורים אלו היו שונים מאוד מהסיפורים השרלוק הולמסים של רוזנברג. פרט לדבר אחד . הבלש שהוצג בהם היה היה דמות אמיתית אך לא היסטורית אלא בת הזמן. זה היה דוד תדהר הבלש הפרטי הארץ ישראלי הראשון שהסיפורים עליו נכתבו בדיי העיתונאי שלמה בן ישראל .בסיפורים האלה הוצג תדהר ( כפי שהיה גם במציאות ) כאיש פעלתן שאינו נרתע מתגרת ידיים כיאה ל"צבר עברי " .
בכך היה ניגוד מעניין ומשמעותי ביותר לסיפורי המהר"ל והגולם של רוזנברג שבהם כזכור הגולם מטפל בכל מה שנדרש בכוח הפיזי והרב היהודי מטפל רק בענייני המוח כפי שציפו מיהודי גלותי להתנהג.
בניגוד ליהודי הגולה הבלש הארץ ישראלי היה אמור להראות את עצמו ככל יכול הן בענייני מוח והן בענייני כוח .
תדהר תואר בסיפורים כמי שמטפל במגוון של עבריינים ופושעים בינלאומיים כמו התליין מקורפו שעליהם הוא גובר בקלות ביחד עם שני עוזריו ירמיהו וסעדיה התימני.
כה גדולה הייתה הצלחת הסיפורים שתדהר הפך כתוצאה מהם ל"ידוען " הארץ ישראלי הראשון ואנשים היו עוקבים אחריו ברחוב בדוגמה מקבילה אך לא ידועה עד אז של תופעות "כוכב נולד" שאנו מכירים כל כך טוב היום .
הטרחה כתוצאה מ"ידוענות " זאת הייתה כה גדולה עד שבשלב מסוים תדהר שנמאס לו מהעניין החליט להפסיק את הסיפורים על שמו ( אם כי הם נמשכו ביידיש ) ואת מקומו בחוברות תפס בלש אחר בשם דוד אלמוג שנקרא על שם עוזרו של תדהר דוד סוקליק אלמוג .
על דמותו של אלמוג הופיעו עוד כמה עשרות סיפורים בחוברות.

סיפור על הבלש אלמוג.
הסיפורים האלו היו פופולאריים מאוד בישוב ובעיקר אצל הצעירים . אמנם מורים היו מענישים בחומרה תלמידים שאותם תפסו בקריאתם אך רבים מהם נהגו לקרוא אותם בעצמם בשקיקה לאחר השיעור בהיחבא.
אבל לאחר אמצע שנות השלושים נעלם הבלש העברי בסיפורים את מקומו תפסו בלשים זרים מפוברקים שונים כמו מוריס דה לייר וד"ר של פרי עטם של יוצרים מקומיים כמו אליעזר כרמי .


הבלש העברי חזר באמצע שנות ה-40  בסדרת החוברות גד מגן לוחם ללא חת בכוחות הפשע שהיה מעין חזרה לימי תדהר ואלמוג . זאת הייתה סדרה של 14 חוברות שבמהלכה נלחם בפושעים ובכנופיות ערביות בעזרת אביו הבלש מרדכי ועוזרו התימני רחמים .וכךה וא נלחם בסוחר הסמים הערבי עבדול מעסי ומשתפי הפעולה היהודיים שלו . וסייע למהפנט שהואשם באחריות לרצח אדם שהופנט על ידו .
אך זה לא זכה להצלחה רבה. וכל מיני נסיונות להחיות את הסדרות של תדהר ואלמוג בצורות שונות כולל אפילו כסיפור קומיקס בשם "הבלש דוד" לא זכו להצלחה .
ספרי הבלש הישראליים המקוריים שהופיעו בשנות השלושים והארבעים נעלמו מהספרות העברית.

הספר האחרון בסדרת הבלש האלמוג מראשית שנות השישים שבו הוא רודף אחרי פושע מלחמה נאצי .

לאחר קום המדינה נדמה היה שסיפורי הבלש העברי סיימו את תפקידם והבל והלש העברי נעלם למשך שנים רבות .ייתכן שהציבור באותה תקופה התעניין יותר בהרפתקאותיו של הלוחם העברי ,ואילו הבלש העברי כבר לא הצטייר כטיפוס כה אקזוטי ומרתק כפי שהצטייר בעיניו בשנות השלושים .

 ילדים בלשים

איור עטיפה אריה מוסקוביץ( מ.אריה )

הבלשים נותרו בתחום אחד בלבד: ספרות הילדים. וושם בז'נאר אחד דומיננטי בסיפורי חבורות הילדים. ספרות הבלשים  הבלשים' הייתה בולטת מאוד בסדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון שגיבוריה לחמו בפושעים ומחבלים שונים בארץ ובעולם , ואף ביתר שאת בסדרת 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (יוצרה, שרגא גפני, היה כמובן קורא נלהב של חוברות הבלשים משנות השלושים והארבעים). בסדרה זו, מרבים הגיבורים הצעירים להשתמש באמצעי בילוש שונים הדומים לאמצעיו של תדהר בשנות השלושים, מתחרים זה בזה, חדים זה לזה חידות בלשיות ומלמדים את הקוראים שיטות בילוש שונות; הם מכנסים כינוסים שבהם ילדים בלשים ממקומות שונים נפגשים אלו עם אלו, ומוכיחים שוב ושוב את עליונותם על המשטרה שעמה עבדו יד ביד, ממש כפי שבשנות השלושים תדהר 'מוכיח' את עליונותו על המשטרה הבריטית.
סדרת 'הבלשים הצעירים' הביאה להקצנה אולטימטיבית ופרודית ממש של מגמת לימוד הבלשות בקרב ילדים ובני נוער, שהחלה עם דוד תדהר.אבל בשלב זה אף אחד כבר לא לקח ברצינות את הבלש העברי שנראה כנושא המתאים רק לילדים .
להקצנה פרודית אולטימטיבית היגיעה דמות הבלש בסיפורי הקוף הבלש צ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר על עלילות קוף מדבר הנודד ברחבי העולם ופתר בארצות שונות תעלומת בלשיות שונות . בורנשטיין לזר היציגה סדרות רציניות מעט יותר על עלילות ילדים בלשים קונדסי נער הקירקס ולקסי אבל אלו לא זכו להצלחה של צ'יפופו ( אם כי לקסי הופגש לאחרונה עם צ'יפופו והשניים תרו תעלומה בשיתוף פעולה ) .

שובם של הבלשים

בלש על רצח בעת סיאנס ספיריטואליסטי .לכאורה נכתב בידי סופר אמריקני בשם "איבי קוסטין". למעשה נכתב בידי ישראלי בשם מירון אוריאל.

ספרי הבלשים שבו להופיע בהיקף נרחב בשנות החמישים והשישים, אך מרביתם היו תרגומים אותנטיים של סיפורי הבלשים של אגתה כריסטי, אדגר וולאס, אלרי קְווין, ארל סטנלי גרדנר, ג'ון קריזי ואחרים. מרביתם יצאו לאור ב'ספרי מסתורין' של הוצאת מ' מזרחי, שכללה מאות כותרים של סופרי בלשים אמריקנים, אנגלים וצרפתים ידועים. ייתכן שהקושי להתמודד עם הרמה הגבוהה יחסית של סיפורים אלו הוא שעמד מאחורי מיעוט הופעת ספרי בלש עבריים מקוריים.
ספרי הבלשים המקוריים שכבר כן הופיעו היו רובם ככולם ספרים שהתחזו ספרים שהתחזו למתורגמים . ובהם בלטו סיפוריו של מירון אוריאל על בלש המישטרה האמריקני השמן סלים אודונל שאותם כתב תחת השם "איבי קוסטין ". וטרילוגית המפקח פיירו ,ספרים שהתחזו כמתורגמים מצרפתית וכפיר עטו של "ז'אק מרטל . הטוב שבספרים אלו ואחד מספרי הבלשים הטובים ביותר מכל סוג שהופיעו בעברית היה " תעלומת מותו של הפשפש " ( שהופיע גם תחת השם "הפשפש ") בסדרת הבלש המסתורי בהוצאת ע.נרקיס ,1962 . שבו פירו חוקר תעלומת רצח של עבריין קטן "הפשפש " כשהוא שוכב אין אונים במיטת בית חולים .
.

צמד המתח

מותו של הענק הצהוב

סדרה על עלילות בלש ישראלי בשם "יורם קלט " הופיעה ב-1958 ללא שם מו"ל  הייתה הסדרה הראשונה מהוצאת מדור של אורי שלגי. ,עלילותיו של הבלש הישראלי נכתבו כולם בידי המו"ל אורי שלגי .אך הבלש לא זכה להצלחה ואורי שלגי עבר מיידית למערבונים של ביל קרטר שהתגלו כמצליחים לעין ערוך . הקהל הישראלי עוד לא גילה כל עניין בבלשים עבריים

הבלש העברי זכה לתחייה נוספת קצרת ימים בסוף שנות השישים בסדרת "צמד המתח " של "י יהל "( כנראה שם בדוי) . הקונספט היה חדשני ולמעשה ראשון מסוגו . אלו היו עלילותיהם של בלש ובלשית הללו היו זוג בלשים צעירים וסקסיים : סרן איציק גור מחטיבת השריון וסטודנט להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה עברית וחברתו " סטודנטית המשפטים ויעל פז בתו של עורך הדין גולדברג שהוגדרה בסיפור הראשון כ "פצצה משהו לא נורמלי המאחד בקרבו גם חן וגם שכל מקרה נדיר אצל בנות המין החלש והיפה ". יעל פז היא הבלשית העברייה הראשונה למבוגרים .

על עלילותיהם הופיעו שלושה ספרים "מותו של הענק הצהוב " ( 1969 ) ן "תעלומת מקדש הריגול היווני "( 1969 ) שבו מצאו את עצמו הצוות מעורב בפרשת ריגול סורית חמורה ופרשת  כוס המוות " שבו מצא את עצמו הצמד מעורב ברצח בעת סיאנס ספיריטואליסטי שבו אחית המשתתפות דמתה דמיון מדהים לאישיות אמיתית  מייסדת אולפני הרצליה והספיריטואליסטית :מרגוט קלאוזנר

 מעניין שהספר הראשון סופר בידי איציק השני בידי יעל והשלישי היה בגוף שלישי על שניהם מה שמראה על נטייה מדהימה לשוויוניות מבחינת הסופר …

הצמד אף היו אמורים להופיע בספר רביעי בשם "תעלומת הרצח בטלוויזיה"  שבו יטלו חלק ברצח בשידור בחי בעת הופעה טלוויזיונית אך הסיפור הנ"ל לא הופיע לבסוף אם כי ספר תחת שם זה שיוחס לסדרה אכן הופיע אבל משום מה הסיפור שבפנים היה סיפור ריגול שלא היה לו כל קשר לצמד המתח . כנראה הייתה כאן שגיאה מוזרה של ההוצאה.
חלפו שנים עד שבתיה גור עסקה לבסוף בפרשת רצח באולפן הטלוויזיה בספר הבלשים האחרון שלה
ככל הנראה הייתה זאת סדרה שהקדימה את זמנה בעודף השוויוניות שלה .צוות המתח לא זכה להצלחה והקונספט של הבלש והבלשית הפועלים בשיויוניות יחסית חזר רק בשנות השמונים בסדרות הטלוויזיה האמריקנית "רמינגטון סטיל" ובלשים בלילה .

במקביל הופיע ספר הבלשים המקורי  של אליעזר ברקמן "רצח בבית הקברות " ( הוצאת רנסנס ,1969).

אבל נראה שכמו ספרי סדרת "צמד המתח " הוא לא זכה להצלחה.
והבלש הישראלי נעלם שוב . לעוד כעשרים שנה.
עד שהוקם לתחייה שוב בידי בתיה גור.

המפקח

בתיה גור היא אולי סופרת הבלשים המצליחה והמוערכת מכל במקומותינו. היא האחראית להקמת הז'אנר לתחייה בעברית ב1988 עם הספר המצליח "רצח בשבת בבוקר " בדמות הבלש המפקח מישל אוחיון שהיה מעין העברה לישראל של הז'אנר הבריטי האנין של מפקח המשטרה האינטליגנטי נוסח אדם דלגליש .
מישל אוחיון הוא בחור "מזרחי " אינטליגנטי סטודנט לימי הביניים רודף נשים שנכשל בנישואיו ובמהלך ששת ספרי הסדרה עליו נקלע בכל פעם לחברה סגורה אחרת ,פסיכואנליטיקנים, חוקרי ספרות עברית ,קיבוץ ,מוזיקאים , שכונה ערבית , אנשי תוכנית חדשות בטלויזיה שאת הקודים המיוחדים לה ואת האינפורמציה המורכבת והמסובכת שמאחוריהם הוא נאלץ לפצח בדרך לפיתרון התעלומה המורכבת. .

גור שלא העריכה את ז'אנר הבלשים במיוחד התגלתה מספר לספר כסופרת שאפתנית יותר ויותר שבספרים האחרונים שבסדרה ה ובעיקר בספר הסיום "רצח מצלמים" הכניסה מסרים פוליטיים חריפים ביותר שהעמידו את ז'אנר הבלשים כולו ( שמתפקידו לאשר את הסדר הקיים ) על ראשו .
למרבית הצער עצם השאפתנות הפוליטית הזאת פגעה בספרים אלו אנושות כספרי בלשים והם נופלים מאוד מהספרים בראשונים בסדרה.

ספרי סדרת המפקח  מיכאל אוחיון מאת בתיה גור

.
1.רצח בשבת בבוקר :רומן בלשי (כתר, 1988 )תורגם לעשר שפות . הספר הבלשי העברי המתורגם ביותר.

2.מוות בחוג לספרות : רומן בלשי ( כתר 1989 ) תורגם לשמונה שפות .

3. לינה משותפת –רצח בקיבוץ :רומן בלשי. ( כתר, 1991)  תורגם לשבע שפות

4.המרחק הנכון : רצח מוסיקלי ( כתר ,1996).תורגם לחמש שפות .

5.רצח בדרך בית לחם (כתר, 2001) תורגם לארבע שפות .

6. רצח, מצלמים (כתר, 2004) תורגם לשתי שפות .

מבוסס על מיני סדרה טלוויזיונית שנכתבה עם רם לוי ואסף ציפור .

המקומונאית

ב-1989 שנה לאחר בתיה גור פירסמה שולמית לפיד את ספר הבלשים הראשון שלה "מקומון".

לפיד זכתה להצלחה גדולה עם הגיבורה שלה ליזי בדיחי שהיא ההפך הגמור ממישל אוחיון בכל ד בר חוץ מבמוצא המזרחי . זוהי עיתונאית של מקומון באר שבעי שמסתמכת תמיד בתעלומות הנראות גדולות על מידותיה ובניגוד למישל אוחיון זוכה מסביבתה ומרוצחים השונים שאיתם היא מתעמתת רק לזילזול.
ליזי בדיחי היא דמות דחויה ולא אהודה , עיתונאית לא נחשבת שהעורכים שלה מזלזלים בה וכך גם אנשי החברה הגבוהה שבקרבם היא מסתובבת בעת ביצוע חקירותיה וכתבותיה השונות בגלל בגדיה הצעקניים ועגיליה הגדולים מדי והליפסטיק הצעקני שלה . בניגוד לרוב גיבורי סדרות הבלשים שהם לרוב מהמעמד הבינוני או אף המעמד הבינוני הגבוה ,ליזי היא דמות ממוצע "פועלי ". אביה נפטר ואימה הדומיננטית מאוד בחייה היא פועלת פשוטה בבית חרושת לסדינים בבאר שבע.
ליזי היא רווקה בת 30 פלוס  חרוצה מאוד  ומתפרנסת במקצוע העיתונאית במקומון שבו יש שכר נמוך בלבד וסובלת מעלבונות מילוליים בלתי פוסקים מהעורך הלא נעים שלה שמזלזל בה בגלוי . היא אפרורית למראה גמלונית ואף מכוערת ונראית כמי שאינה מסוגלת לפתור דבר אבל פעם אחרי פעם היא מפתיעה את יריביה במוחה החריף והעירני המסתתר מתחת לחזות האפרורית והאטומה לכאורה.. אך בדיחי תמיד מתגלה כפקחית הרבה יותר ממה שחזותה הצנועה מרמזת .
לאמיתו של דבר ליזי היא מקבילה במקצת לפניה בכך שהיא אישה משוחררת המסוגלת להתגבר על הגברים במשחקם שלהם. אלא שבניגוד לפניה שחיה בתקופה שבה הנשים "דוכאו" ליזי היא כבר בת התקופה הפמיניסטית שחיה אחרי עידן ההגשמה העצמית , היא מקבלת את שחרורה כדבר מובן מאליו בניגוד לפניה שנאלצת להיאבק עליו . לפיד אף סיפקה לה סוג של חיים רומנטיים במהלך התעלומות שלה שבמהלך הספר המעניין והטוב ביותר שבהם חקרה פרשיה שהיית קשורה לרשת הריגול ניל"י .

ספרי סדרת -העיתונאית הבלשית  הבאר שבעית ליזי בדיחי מאת שולמית לפיד.

"מקומון " בפולנית .

1.מקומון  (כתר, 1989).  המתרחש בתקופת הפריחה של הכלכלה הנכונה מבית מדרשו של שר האוצר יורם ארידור שבו מסתבכת גיבורת הסדרה ליזי בדיחי ברצח של שופט ידוע עם ליויתני ה"שוק האפור " בנגב ועם קיבוצניקים שהסתבכו בחובות כבדים לפושעים תורגם לשש שפות כולל סינית .
( הוסרט בידי אמנון רובינשטיין ב-1991)

"מקומון  " בגרמנית.

2.פיתיון (כתר, 1991). תורגם לשתי שפות . מתרחש בימי מלחמת המפרץ הראשונה ונפילת הסקאדים בישראל כאשר בדיחי מוצאת מפקח משטרה שנחשב למת בדירתה בהלך העלילה עליה לאתר ציורים של הצייר חיים סוטין שנגנבו ומוצאים כעת למכירה בניו יורק. מעניין שאירוע מלחמתי זה שימש מרקע לעוד שני ספרי בלשים אחרים מאותה התקופה .כנראה שהאנשים הכלואים בחדרים אטומים נראו כמתאימים ביותר לחקירת פרשת רצח מסתורי ב"חדר סגור ".

התכשיט / שולמית לפיד

3. התכשיט (כתר, 1992)  תורגם לשלוש שפות כולל סרבית .

אולי המעניין בחמשת ספרי הסדרה. ליזי מגיעה לפנסיון כדי לבקר את אימה הנמרצת והדומיננטית , פועלת בבית חרושת שנפצעה ומחלימה שם ומגלה בפנסיון שהאחות הראשית שם נרצחה וכמוה גם אחת החוסות במקום ישישה חולה. במהלך ניסיונותיה לפענח את התעלומה ליזי מגלה שעל מנת להבין את הפרשה עליה לחקור ולהגיע לעבר הרחוק של הישוב אל ימי מלחמת העולם הראשונה וארגון המרגלים "נילי " אירועים שמסתבר שיש להם קשר הדוק לפרשת הרצח המודרנית .

4. חול בעיניים (כתר, 1997). תורגם לשתי שפות . בספר הרביעי מגלה ליזי הומלס ותיק וידוע בבאר שבע תחת הכינוי "הנביא " פצוע פצעי מוות . ליזי יוצאת לפענח את התעלומה שלעזרתה מצטרף עורך דין תל אביבי צעיר נמרץ ולא שגרתי שמשמש כחוקר של חברת ביטוח. בין עורך הדין ובין ליזי מתפתח סיפור אהבה.

"פילגש בגבעה " בפולנית.

5. פילגש בגבעה (כתר, 2000). תורגם לשתי שפות .
בספר החמישי והאחרון עד כה  )נותנת ליזי טרמפ לזוג צעיר טרמפ שמסתיים ברצח. ובחיפושיה אחרי מנהיג כנופיית הרוצחים ליזי מגיעה עד לשוויץ בחברתו של עורך הדין רוני מלצר שהפך להיות למאהבה.

.
הבלש הפרטי

במקביל במדויק להופעת ספר הבלשים הראשון של שולמית לפיד , הופיע ספר בלשים ראשון של הבן יאיר לפיד הראש הכפול (  זמורה-ביתן,  1989)
אלא שהבלש של הבן שונה עד כמה שאפשר מהעיתונאית הבאר שבאית של האם וגם מהמפקח הירושלמי האלגנטי של בתיה גור .
זהו יהושע "ג'וש" שירמן, תושב רחוב מאפו בתל אבי ב שהוא גם צאצאו הלא חוקי של פוליפ מארלו הבלש האמריקני המפורסם גיבורו המלנכולי של רימונד צ'נדלר .
שירמן המגושם המתוסכל אבל גם העקשן ובעל שני אגרופי ברזל מוצא את עצמו שוב ושוב מסובך כנגד מיטב שיפוטו בתעלומות מסובכות ואלימות שמהן איך שהוא יוצא בחיים תמיד לאחר שהשכיב בחורה אחת או שתיים או יותר ובמקביל שלח לעולם הבא עוד כמה וכמה טיפוסים אפלוליים כמקובל בז'נאר "הבלש אפל " בארה"ב .בספריו מנסה לפיד להפוך את תל אביב למקבילה האפלולית של לוס אנג'לס וניו יורק של סופרי הבלשים האמריקנים אם כי יש ויכוחים רבים על מידת הצלחתו . עם זאת מעניין שלאחר שלושה ספרים שבהם כיכב ג'וש סימון נטש אותו לפיד ( זמנית ?)  ובספרו האחרון "שקיעה במוסקווה"  ( קשת ,2007) הוא מעביר את זירת העלילה הבלשית למוסקבה " וגיבורו הוא הפעם באופן מאוד לא צפוי רוסי יהודי .

ספרי סדרת בלש פרטי ג'וש שירמן מאת יאיר לפיד
1. הראש הכפול (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989)
תורגם לצרפתית.

2. החידה השישית (תל-אביב : קשת, 2001)
תורגם לצרפתית.
3. האשה השניה (תל-אביב : קשת, 2006 )

ספר בלשי נוסף :
שקיעה במוסקבה : רומן (תל-אביב : קשת, 2007 )

עוד בלשים

עוד סופרי בלשים מקוריים מצליחים היו הצמד " אלמוג אטינגר ( שם בדוי של  הסופרת רות אלמוג והמשוררת אסתר אטינגר ) שיצרו בשני ספרים רבי מכר דמות של ספרנית  ירושלמית חוקרת תעלומות   רוזה בלומנטל .

מאהב מושלם

מאהב מושלם (ירושלים : כתר, 1995) הספר הראשון בסדרה גם תורגם לגרמנית.
אשטלינה אהובתי : רומן בלשי (ירושלים : כתר, 2002)

אך משום מה הספרנית חוקרת התעלומות לא חזרה מאז בספר נוסף.
סופרי בלשים עבריים אחרים כללו את :

העיתונאית אורה שם אור שיצרה את דמות של מתרגמת ספרים רומנטיים חוקרת תעלומות במקומות כמו חוגי פנויים פנויות .

הרופא צבי הרולד יצר את דמותו של רופא פתולוג חוקר פרשיות רצח הקשורות לסמים .

הסופר ברק תאשור שיצר טרילוגיה על בלשים החוקרים תעלומות רצח במושבה קטנה כולל תעלומה המתחוללת בזמן מלחמת המפרץ הראשונה .

.

ספרי בלשים בודדים מעניינים נוצרו בידי סופרים כמו חיים לפיד  בספרו ברזניץ ( זמורה ביתן ,1992) שגם הוסרט לסרט בשם "החשוד האחרון " ותורגם לארבע שפות ,על החקירה המיוסרת של מפקח משטרה. 

 עוד  מפקח משטרה   דמיוני  נוצר  לספר אחד בידי העיתונאי אמנון דנקנר שיצר לספר אחד  שרמן בחורף ( כתר, 1996 שגם הוא  זכה לגירסת סרט. ולאחר מכן כתב  דנקנר את הרומן הבלשי הנוסטלגי  המקורי הטוב  ביותר עד כה  "האיש ללא עצמות ". עוד סופרים שעסקו בז'אנר הם : אמנון ז'קונט  בספר " אחרון המאהבים החכמים " ( כתר, 1991)

 אהוד אשרי בספרו "לראות בחושך  ( כתר 2004) על עיתונאי שהתעוור ונאלץ לבצע תוך כדי חקירה בלשית , רם אורן ,אמנון בירב,  אורי אדלמן בספרו "בסימן ונוס "  ( כתר ,2000) שגם הוסרט לטלוויזיה  ,לימור נחמיאס,

אמיר, גל , עפולה, רחוב האופרה 3‏

עורך הדין גל אמיר בספריו עפולה רחוב האופרה 3  ( זמורה ביתן ,1998 ) ,והשלישית בשורה השניה"   ( ( זמורה ביתן ,2005) שגיבור הבלש הוא שוטר מושחת.    העבריינית לשעבר והעיתונאית בהווה  שרה אנג'ל בספרה "שנת החתול " ( ניר ,2003)  והיחצנית אדיבה גפן   שכתבה סדרה של ספרי בלשים ומותחנים רומנטיים כמו "עוקף שיקגו " ( זמורה ביתן ,1997) ואבק יהלומים  ( זמורה ביתן ,2007)   .ספרה הטוב ביותר עד כה  על חקירת תעלומה היסטורית שבה מעורבת הנאצית  מגדה גבלס ".

אבק יהלומים

כל האנשים האלו כותבים ספרי בלשים שבכל אחד מהם יש גיבור בלש שונה .
בעקבות הצלחת ספריהם התפרסמו בלשים מקוריים רבים נוספים. הספרות הבלשית הפכה לסוגה לגיטימית במסגרת הספרות העברית בכללותה.

הבלש ההיסטוריון

תת ז'אנר ספציפי שתופס תאוצה גוברת והולכת בספרות העברית בשנים האחרונות הוא הבלש הנוסטלגי שבו הגיבור בלש מודרני חוקר תעלומה היסטורית שהתרחשה בתקופת הישוב ובראשית ימי המדינה והם מזכירים לנו שכל בלש הוא יותר מכל דבר אחר סוג של היסטוריון שמתפקידו שלאתר את הדברים החבויים מתחת לשטח בדיוק כמו שכל היסטוריון הוא למעשה בלש. סופרים שהתמחו בסוג ספרותי זה הם בועז אפלבאום עם שקיעה אדומה : בלש נוסטאלגי (תל-אביב : ביתן, 2001) שבמרכזו עומדת תעלומת בגידה של חידה שלא נשי הישוב לאנשי הכתב הגרמנית הפרו נאצית שלה טמפלרים בתקופה שלפני קום המדינה ,פרשיה שבמרכזה עומדים אנשי "מוסד " בכירים של ימינו .

הבלש הנוסטלגי השני של אפלבאום  גופה אחת פחות מדי : מי רצח את בתו של דיזנגוף? (תל-אביב : ביתן, תשס"ד 2004)  שעוסק בחקירת פרשת רצח מודרנית  של ביתו ( הבדיונית לחלוטין ) של ראש העיר הראשון של תל אביב  מאיר דיזינגוף ,פרשה שאותה אפשר להבין רק על ידי ידע עמוק בפרטים טריוויאליים בתולדות תל אביב הקטנה ..

 כדור בראש / יוסף שביט

עוד סופר שעסק בספרי בלשים היסטוריים מאין אלה הוא יוסף שביט בספריו "כדור בראש " ( משכל 1998 )
שמועות על רצח ( הוצאת א. ניר ,2004) / שגיבוריהם חוקרים תעלומות שונות מתקופת המנדט

אפשר להזכיר גם את "פרשת זיסקינד " ( 1993) מאת יזהר ארנון על עיתונאי שחוקר  תעלומה בלשית מפני כמה עשרות שנים על רקע רציחות מודרניות .
הספר המעולה ביותר של הסוגה הוא "האיש ללא עצמות " של אמנון דנקנר שמגיע עד לסוף המאה ה-19 לתקופת פרשת דרייפוס וימי שהותו של הרצל בפריז.

מאחר שכל בלש הוא גם סג של היסטוריון ( ולכן ז'אנר זה כל כך פופולארי אצל היסטוריונים וחוקרי מדעי הרוח שונים ) ז'אנר זה הוא מתבקש.
ומן הסתם לא רחוק היום שבו נראה בספרות העברית גם דוגמאות של ז'אנר הבלש ההיסטורי הבלש המתרחש כולו בתקופת עבר כל שהיא ז'אנר שכפי ראינו הומצא בידי אבי ספרות הבלשים העברית יהודה רוזנברג .

היכל התהילה של ספרות הבלשים העברית

ולסיכום רשימת סיפורי הבלשים הטובים ביותר בספרות העברית .

והנבחרים המובחרים הם :

:
1. ספר הבלש המקורי הטוב ביותר בשפה העברית הוא ללא כל ספק או מתחרה "אדוניס" של אריה סיון ( הוצאת עם עובד 1992) שתורגם לגרמנית לאסטונית ולסינית. "אדוניס " זכה בפרס "התדהר" לספרות בלשית עברית מופתית בידי מגזין הרשת "יקום תרבות " בכנס על הספרות הבלשית שנארך ב-2016.
זוהי מחווה אירונית -פארודית לסיפורים הישנים של תדהר ואלמוג . המחבר סיון  מספר על מציאת כתב-יד המתאר את עלילותיו בשנת 1930 של בלש עברי בשם אבנר בן חורין, ומביאו לפני הקורא . בן חורין הוא בלש שהוא ידידם של ביאליק ואישים אחרים, מעורב מאוד בפוליטיקה של היישוב, ומבחינות רבות הוא מזכיר את תדהר. אלא שלא כתדהר, הוא מתואר כרודף נשים; הוא מוצג כמי שמקיים יחסי מין עם אישה שהוא פוגש בעת חקירה מסובכת בעקבות היעלמותו של אדם (דבר שאין להעלותו על הדעת ביחס לדמותו של תדהר, כפי שתואר בחוברות הישנות). והוא מוצא את עצמו מעורב בפרשת העלמות מסתורית אלא שבדרך לפיתרון סיוון שובר במכוון את כל חוקי ספרי הבלשים על מנת יצור ספר שהוא בבחינת "ספרות אמיתית" ויותר משהו נותן לנו תיאור של פרשת פשע נותן לנו תיאור פנורמי של החברה בישוב העברי בשנות השלושים מצדדים לא ידועים שלה . מבחינות רבות, ספר זה הוא מעין אזכור נוסטלגי של סיפורי הבלש משנות השלושים. סיון עצמו, באחרית הדבר הפרודית לספר, משווה אותו לחוברות הבלש של תדהר, אך מדגיש את ההבדל הגדול בין תדהר, שכל חייו היו קודש לערכים הלאומיים של היישוב, לבין הבלש האינדיבידואליסט אבנר בן חורין, כפי שמבין אותו איש שנות התשעים של המאה העשרים.

2. מוות בחוג לספרות : רומן בלשי ( כתר 1989 ) רשימה זאת אינה יכולה שלא לכלול לפחות ספר אחד או שניים של בתיה גור שהם אולי ספרי הבלשים המוערכים ביותר בידי הביקורת והקהל ,דומה שספריה על הרצח בקיבוץ ו"רצח מצלמים" הם הרדיקליים ומרחיקי הלכת ביותר. אבל האמת היא שכספרי בלשים ממש הם נחותים למדי אולי בגלל עודף השאפתנות שלהם .

לדעתי ספרה "מוות בחוג לספרות" הוא המהודק ביותר והמרשים ביותר כבלש נטו ללא תוספות שלא ממין העניין ובתמונה העמוקה ממקום שהיה מוכר היטב לגור אולי יותר מכל המיליות האחרות שתיארה של חוג הספרות .ספרה המרחק הנכון : רצח מוסיקלי ( כתר ,1996) העוסק בסצינת המוזיקה הקלאסית הוא כמעט בגדר שווה ערך.

3. מקומון (כתר, 1989).  מאת שולמית לפיד שבו חשפה לפני העולם את דמותה של ליזי בדיחי הוא המרשים מבין ספריה שכן מאז לא היתווסף הרבה על הדמות אבל יש לי העדפה אישית  לספרה התכשיט (כתר, 1992). שהוא תעלומה היסטורית הקשורה לאירגון הריגול ניל"י בראשית המאה העשרים .


4. הרצח בדרך לצמרת ( הוצאת ירון גולן ,1990) מאת רפאלה בילסקי בן חור.
בלש :גדעון טל ד"ר למתמטיקה ולמדע המדינה וכותב ספרי הבלשים.הפועל בשירותו של ראש הממשלה "שמואל ברק" ( גירסה מוסווה במעט מאוד של שמעון פרס ידידה במציאות של המחברת ) חוקרת את תעלומת רצח אישתו של שר הביטחון ואת רצח שר האוצר .רציחות לרווחתה כל נבעו ממניעים אישיים ולא פוליטיים (כפי שמן הסתם היה קורה עם הספר היה מתחבר כמה שנים מאוחר יותר ).
ספר שלא זכה לעניין רב עם פרסומו שמציג את הסביבה המוכרת היטב למחברת יועצת ופעילה פוליטית במפלגתה עבודה של הזירה הפוליטית ומתאר רצח המתבצע בדרגים הבכירים ביותר ואת חקירתו בידי כותב ספרי בלשים . התיאור הציני ובו בזמן המדויק של הזירה הפוליטית שבה הכל אפשרי ( ורק בדיעבד התברר עד כמה הכל אפשרי באמת ) נותן לספר  עוצמה שאין  לבלשים רגילים .

5. .  .האיש ללא עצמות ( הקיבוץ המאוחד ,2002) מאת אמנון דנקנר .
בלש שרגא קוזולוף .חקירת פרשיות רצח מודרניות המתקשרות לתעלומה היסטורית שנחקרה בידי העיתונאי תיאודור הרצל בפריז של 1895.ספר מרתק שיש לו הרבה מה לאמר על התפיסות היסטוריות ציוניות ופוסט ציוניות במסגרת הסיפור הבלשי המורכב מאין כמוהו.

6. קילומטר ויומיים לפני השקיעה " ( כתר 2004)  מאת שמעון אדף .

אחד  הבלשים הטובים ביותר שהופיעו בעברית לכל הפחות שווה ערך למיטב של שולמית לפיד ובתיה גור . שמעון אדף יצר בו דמות רבת פוטנציאל של בלש פרטי אליש בן זקן  דמות חזקה ומרשימה של בלש מהעיר אשקלון המתמודד שווה כשווה עם סצינת התרבות השוליים והן עם התרבות העליונה של ישראל.   שהוא גם אקדמאי כושל וחוקר והיסטוריון תרבות הרוק בארץ , וצופה מוכשר ומרוחק בסצינה האנושית בכללה .בדומה ליוצרו.

כמו במרבית הסיפורים מסוג זה הבלש של אדף הוא מעניין הרבה יותר מהתעלומה שבה הוא נוטל חלק של התאבדות מרצה פופולארי שנוי במחלוקת המתגלה כקשור לרצח יוצרת נחשבת בסצינת הרוק . העלילה עוסקת בחקירת התאבדות מרצה פופולארי שנוי מאוד במחלוקת בגלל השקפותיו האנטי מוסריות בחוג לפילוסופיה מודרנית ( מין טיפוס דמוי הפילוסוף השנוי מאוד במחלוקת משה קרוי שאולי שימש כהשראה לדמות ) ורצח זמרת ויוצרת נחשבת ביותר בסצינת הרוק שנרצחה תוך כדי שלב מוקדם של העבודה על האלבום השלישי שלה שלו מצפים כולם בסקרנות מרובה ואגב כך חושף הבלש מאבקים וסכסוכים פנימיים שונים וארסיים מעין כמוהם במגדל השן של העולם האקדמי של החוג לפילוסופיה מודרנית מחד ובעולם הארצי הרבה יותר אבל הארסי לא פחות של סצנת הרוק המוזיקלית.
יש לקוות שאדף יחזיר את גיבורו זה בספר נוסף .

לאחרונה הופיע ספר בלש מעניין של יוכי שלח בשם "אחד בספטמבר ( 2006) "
ספר שנכתב כמחווה לבתיה גור שהגיבורה הבלשית שבו היא שושנה מורה לספרות בבית ספר באשדוד שחוקרת את פרשת רצח המורה למוזיקה .ובהחלט מראה על פוטנציאל.

עתיד ספרות הבלשים העברית .

הספרות הבלשית נראית כעת כתחום לגיטימי של הספרות העברית הכללית. וכמו בעבר היא הוליכה את הדרך להופעה מחודשת של סוגי ספרות לא קנוניים אחרים שהפעם הופיעו בהוצאות מכובדות כמו ספרי ריגול ומתח ורומנטיקה .הבלש העברי שוב מופיע בספרי מקור לא מעטים שיוצאים בספרות העברית  מידי שנה.   

tאבל ספרות הבלשים המקורית  גם הייתה נתונה בשנים האחרונות  בפעם המי יודע כמה מאז שנות השלושים להתקפות עזות מצד הממסד הספרותי . הפעם התיחכום של ההתקפות רק  גבר מאחר שהן בוטאו   מצידו של מי שנחשב בעבר ל"אורים ותומים " של חקר הספרות העברית פרופסור דן מירון . הוא הטיל ספק בעצם   היכולת ליצור בז'אנר זה  ספרים מורכבים "רציניים " וטען בין השאר לגבי ספריה של שולמית לפיד האשכנזית שאין המדובר אלא בספרות גזענית אנטי אשכנזית.

אבל כפי שהראה החוקר אייל סגל במאמר התגובה הנוקב והמקיף שלו ביקורתו של מירון הייתה שגויה וסטראוטיפית בבסיסה ונבעה מחוסר הבנה וידע על הז'אנר שאותו כביכול תיאר.

בכל אופן האמת המרה היא  שמשום מה סיפור הבלש באופן כללי מעולם לא היה פופולארי בישראל כמו סיפור הריגול והמתח אולי כי הסוכן החשאי הנאבק באוייב השטני הערבי –נאצי –סובייטי,עורר את תמיד את עניינם של הקוראים המקומיים הרבה יותר מאשר הבלש שבסך הכל נאבק ברוצחים חסרי פרצוף שאין להם כל משמעות ואיום על קיומנו הלאומי .

ומה צופן העתיד עבור ספרות הבלשים המקורית ?
נכון לעכשיו יוכי שלח ביחד עם שמעון אדף נראים "כתקווה הלבנה הגדולה" של הספרות הבלשית המקורית  שני הסופרים הצעירים המבטיחים ביותר בתחום זה אם יחליטו להמשיך לכתוב ספרי בלשים.
עוד אישיות שבאופן פוטנציאלי יכולה לתרום תרומה חשובה לספרות הבלשים העברית הוא עורך  מוסף הספרות של הארץ דרור משעני חוקר ומרצה על ספרות הבלשים העברית .
אבל אנחנו מצפים  מעל לכל ליוצרים נוספים חדשים ובלתי ידועים עד כה  שיפיחו חיים חדשים בז'אנר שנוצר בראשית המאה הקודמת בידי הרב  יהודה רוזנברג .
.
.

מספח רשימת  ספרי כמה סדרות ספרי הבלשים  הידועים פחות .
ספרית הבלש מאת ד"ר ב. אלכסנדר ,1933עלילות הבלש דוקטור של .1. מפלצת צלב הקרס.
2. המת שרצח
3. מסתרי אוניית המוות
4. האדם הכחול .

 סיפורי "האיש בצל" מאת יצחק רגולסקי בספריית ההרפתקן.  שנות השלושים

1. האיש בצל

 5 (2) האיש בצל בסכנה

9 (3) האיש בצל חש לעזרה

אמור היה לצאת "האיש בצל נתפס " אך לא ברור אם יצא.

האיש בצל יצא תחת השם "התכשיטים המזוייפים "בסדרת הבלש הזעיר מספר 63. 

 

עלילות גד מגן ( הוצאת המאה העשרים ,1946)

:

  1. רצח ברחוב בלפור.
  2. ד"ר פלאי על ספסל הנאשמים . גד מגן עוזר למהפנט שאדם שהופנט על ידו ביצע רצח.
  3. מרדכי מגן מציל את המצב. . המשך הסיפור.
  4. הקופה לא נפרצה.
  5. רצח בלי עקבות .
  6. הפשע השטני
  7. גד מחסל כנופית שודדים.
  8. חשיע ורצח . גד נאבק בסוחר סמים ערבי .
  9. 9. שליחו של עבדול מעטי . המשך הסיפור.
  10. גד נחלץ מצרה. סוף הסיפור.
  11. . הגופה שהתנדפה.

12. המכונית המסתורית

  1. יריות בליל עוצר.
  2. הצילו חוטפים אותי!

 

סדרת המפקח פיירו מאת "ז'ק מארטל" (מירון אוריאל ) סדרת הבלש המסתורי .הוצאת ע. נרקיס .
על מפקח צרפתי שחוקר תעלומות מוזרות .
1. טרף הנשים (יצא גם בשם "עיר היצרים") .על נשים רצחניות המסתתרות בביוב בפריז וחוטפות גברים
2. הרצח במועדון פלאמינגו ( גם : סטריפטיז ותעלומת רצח הסטריפטיז )
3. הפשפש ( גם "גופה על החוף ") 1964. .

סדרת סלים אודונל מאת "איבי קוסטין " (מירון אוריאל ) במסגרת סדרת ריפיפי של נרקיס.
במסגרת סדרת ריפיפי יצאו 30 חוברות
על שוטר שמן חריף שכל וידידו שחוקרים תעלומות שונות.
החוברות על סלים אודונל היו :
3 (1) גופה על המדרכה . "עברית י. הרפז "
7( 2) היא נרצחה לאור השמים . "עברית א. רודן".
27 (3) דם על הפסים.
אחד הסיפורים על אודונל הופיע  בשנות השבעים במסגרת מגזין  הקומיקס  "פנטומאס"   

סדרת הרפתקאות יורם קלט .
הסדרה הראשונה שכתב והוציא לאור אורי שלגי.

1. תעלומת הנערה מפאריס.
2. תעלומת הרצח המוזר.
3. תעלומת הקול המסתורי
4. תעלומת הזהב הרצחני.
5. תעלומת ההמצאה הגאונית .
6. תעלומת הרקדנית הגאה.
7. תעלומת ה"בוס " משיקאגו.
8. תעלומת האלילה ההודית.
9. תעלומת פניני הנסיכה קומו טא.
10. תעלומת יהלומי המוות.
11. תעלומת אהובתו של האלוף.
12. תעלומת הערפד הרצחני.
13. תעלומת כנופית האימים.

צבי הרולד
בלש : רופא בלש דניאל קדר ,פועל בשיתוף פעולה עם השוטר ו(בס]פרים מאוחרים בסדרה ) בלש פרטי יעקב חדד ועם איש השב"כ סמי.
הרואין ( תמוז ,1988)
2.  בין אשקלון לעזה . ( תמוז –אומני ,1989)
כולל שני סיפורים התוכן: — ספור ראשון: רצח בעזה — ספור שני: התיירת מגרמניה או רצח באפרידר
3. כך כורתים עצים או רצח ברחוב דיזנגוף ( תמוז ,1989)

אורה שם אור
בלשית : עלי מתרגמת רומנים רומנטיים
1. רצח במועדון פנויים/ות : רומן בלשי ( נוגה ,1991)
2. רצח בשנקין ( נוגה 1992)
3. רצח בסדום : רומן בלשי ( נוגה 1993)
4. רצח בכנסת : רומן בלשי ( נוגה 1993)

ברק תאשור
בלש : ארה"לה ,ארכיאולוג נציג של רשות העתיקות במושבה וותיקה .
1. במושבה מתים בשלשות : רומן בלשי ( ירון גולןם ,1991)
2. רצח בטיול מאורגן / ( הוצאת ב. תאשור ,1991)
3. רצח בחדר האטום ( הוצאת ברקת 1991)

קישורים רלבנטיים
אריאנה מלמד על ספרות הבלש 
בלשים בויקיפדיה

כומריה בישראל דן מירון תוקף את ספרות הבלשים
חלק ב' של ההתקפה

אייל סגל עונה לדן מירון

קורס ספרות בלשית עברית של דרור משעני

הבלש העברי הראשון

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

22 תגובות על “בעקבות הבלש העברי : הספורת הבלשית בספרות הישראלית”

מתוך הספר "בעליונים ובתחתונים"/מיכל פנקס

רבי אלעזר ברבי שמעון מצאו לבלש אחד שהוא תופס גנבים. אמר לו: היאך אתה מכיר בהם? וכי לא לחיות הם דומים שיוצאים בלילה ומתחבאים ביום? ושמא אתה נוטל צדיקים ומניחם רשעים… אמר לו: ומה אעשה? מצוות המלך היא. אמר לו: בוא אלמדך מה תעשה: הכנס בארבע שעות לחנות, וכשתראה אדם שותה יין יושב ומחזיק כוס בידו ומנמנם – שאל עליו. אם תלמיד חכם הוא – השכים לתלמודו; אם פועל הוא – השכים למלאכתו; לא זה ולא זה תפסהו, גנב הוא…הביאו את רבי אלעזר בן רבי שמעון והיה תופס גנבים'."

ואני יכול להביא כמה מסיפורי "ויהי היום " של ביאליק שבהם מופיעים דוד ובנו שלמה כסוג של בלשים ,למרות שהם רחוקים מאוד מלהיות בעלי כישרון בלשי בקריטריונים המדוייקים של היום .
למשל
בסיפור "הנער דוד
http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_hanaar_david.html
ובסיפור "מי הגנב " על שלמה
http://benyehuda.org/bialik/veyehi_hayom_mi_haganav.html
אבל יש להודות כסיפורי בלשים הם רחוקים מאוד מלהיות מוצלחים.

 ( (ביקורת זו מובאת בשינויים  קלים מהמקור
 
לפני מספר חודשים שהיתי בערב מיוחד, אשר נערך בתיאטרון "עינבל" (טריטוריה תרבותית מרתקת לכשעצמה, משום עמידתה על מתן במה לתרבות המזרחית הי

כספרן, החשיבות של כתבה כזו היא רבה וברשותך אעשה בה שימוש להמליץ לקוראות וקוראי הספרייה, גדולים כקטנים
ברגשות תודה
אייבי ויילר
ספרן
הספרייה הצעירה
מדיהטק העיר
נתניה
שדרות בנימין 60

אני מציע שספרנים ברחבי הארץ ישתמשו ויפיצו את הרשימה כאן של מיטב הספרות הבלשית העברית עבור קוראיהם.
ישנם קוראי ספרות בלשית מרובים שאינם יודעים מהו המיטב.הרשימה הזאת תסייע להם בחיפושיהם .

הכתבה שלך על הספרות הבלשית מפורטת ויפה, אבל לדעתי, המקום שהשארת לסופר אורי אדלמן ז"ל, הוא צפוף מדי בשבילו, מגיע לסופר הזה קצת יותר.

לאחר קריאת הכתבה הקודמת שלך, "רקויאם לסופר ריגול", התרשמתי, שאתה, אלי, מעריך אותו וחבל שבכתבה הזאת לא הרגשתי את זה.

תודה,

לגבי אורי אדלמו נכון .הוא היה ראוי לאיזכור יותר ממשפט אחד על ספר הבלש שכתב ( שאר הרואנים שלו היו מותחנים וריגול לא ממשל בלשים )
כנראה שהעובדה שייחדתי לו כתבה שלמה גרמה לי הפעם להקדיש לו רק שורה בולטת עם הפניה למי שירצה לכתבה ההיא.
אותו הדבר אגב גם עם לימור נחמיאס שבאמת הייתה ראויה ליותר מאיזכור שמה.אבל בזמנו כבר כתבתי עליה כתבה שלמה והקוראים הופנו אליה.

אלי, קראתי רק חצי מאמר בשל מחסור בזמן אבל לא נורא אני פוקד מדי יום את דפך כך שבהמשך היום אשלים ואתענג על הקריאה. לדאבוני אגב דפדוף לא נתקלתי בשמו של אמנון ז'אקונט סופר המותחנים הנפלא וכמו כן נעדר גם אמנון דנקנר! והכי מוזר, היכן רם אורן?? ושרה אנג'ל??

אם כי נכון שלעיתים רק בשמותיהם .וכולם זכאים לסקירה רחבה יותר מכך .אולי בעתיד…
דנקנר כמובן מוזכר הרבה יותר מכך שכפי שתראה כשתקרא עד הסוף.

בנוגע לבלש גד מגן,-.לדעתי הבסיס הינו אבי,-דן מגן
מי שהיה מקים ומפקד המשטרה הצבאית,-ואגף החקירות,(אגב מפקדו של אחיו של דוד אלמוג שאחר כך התמנה למפקד מצ'ח.)
והוא גם הילד 'דניאל ליפשיץ מפתח תקווה אשר פתר את השאלה הבלשית הראשונה בחוברת ה 'מזייפי הכסף'
-שמות הזוכים בחוברת כ.
הפרס היה ספרו של אביגדור המאירי -שנושא הקדשה בכתב יד 'פרס לפותר חידת הבלש דניאל ליפשיץ מפתח תקווה….'

הנך טועה בעניין חבורו של סיר ארתור קונן דויל על החושן, בהחלט קיים סיפור כזה ותוכל למצאו גם ברשת, אם כי רוזנברג (שקרא אותו בתרגום לרוסית ומכאן: בעלמורסריטסקי במקום בלמור סטריט) הוסיף לתוכו את המהר"ל ואת ההפיכה לשחור וכו'.
שם הסיפור: The Jew's Breastplate
קישור: http://www.geocities.com/sherlockiana/doyle/totam/doyle_totam12.html#end#end

לא קיים סיפור של ארתור קונן דויל שגיבורו הוא המהר"ל מפראג.
מה שרוזנברג עשה כאן היה לעבד סיפור קיים ולהפכו לסיפור מסוג שונה עם גיבור אחר.

באם ראית את החוברת המקורית של רוזנברג הרי שנוכחת כי הוא לא יחס לקונן דויל את החלק על המהר"ל, ולא על יתר המופתים המתרחשים שם.
הוא תחילה מספר את סיפורו כביכול מכתב יד ישן קרוב לזמן המהר"ל, וכהשלמה הוא מביא את סיפורו של "החכם החוקר" (במקום "הסופר הבדיוני") קונן דויל שלא ידע על חלקו של המהר"ל בסיפור המופלא, וסיפר אותו מנקודת המבט של משטרת לונדון. כאשר החלק שנתגלה כביכול מכתב יד עתיק, מגלה חלק נסתר של הסיפור שלא היה גלוי בפני קונן דויל.
מה שמעניין ולא היה לי זמן לעשות הוא, השוואה של הסיפור שלו בשם קונן דויל, לסיפור המקורי של קונן דויל.

באם ראית את החוברת המקורית של רוזנברג הרי שנוכחת כי הוא לא יחס לקונן דויל את החלק על המהר"ל, ולא על יתר המופתים המתרחשים שם.
הוא תחילה מספר את סיפורו כביכול מכתב יד ישן קרוב לזמן המהר"ל, וכהשלמה הוא מביא את סיפורו של "החכם החוקר" (במקום "הסופר הבדיוני") קונן דויל שלא ידע על חלקו של המהר"ל בסיפור המופלא, וסיפר אותו מנקודת המבט של משטרת לונדון. כאשר החלק שנתגלה כביכול מכתב יד עתיק, מגלה חלק נסתר של הסיפור שלא היה גלוי בפני קונן דויל.
מה שמעניין ולא היה לי זמן לעשות הוא, השוואה של הסיפור שלו בשם קונן דויל, לסיפור המקורי של קונן דויל.

באם ראית את החוברת המקורית של רוזנברג הרי שנוכחת כי הוא לא יחס לקונן דויל את החלק על המהר"ל, ולא על יתר המופתים המתרחשים שם.
הוא תחילה מספר את סיפורו כביכול מכתב יד ישן קרוב לזמן המהר"ל, וכהשלמה הוא מביא את סיפורו של "החכם החוקר" (במקום "הסופר הבדיוני") קונן דויל שלא ידע על חלקו של המהר"ל בסיפור המופלא, וסיפר אותו מנקודת המבט של משטרת לונדון. כאשר החלק שנתגלה כביכול מכתב יד עתיק, מגלה חלק נסתר של הסיפור שלא היה גלוי בפני קונן דויל.
מה שמעניין ולא היה לי זמן לעשות הוא, השוואה של הסיפור שלו בשם קונן דויל, לסיפור המקורי של קונן דויל.

ולפני כמה שנים ,חשבתי שאתה מודע לכך.
מחקרו של שנייר ז.ליימן
The Adventure of the Maharal of Prague in London: R. Yudl Rosenberg and the Golem of Prague," appeared in Tradition 36:1 (2002): 26-58
בקצרה ליימן מראה שם שהסיפור של רוזנברג מורכב אכן משני סיפורים האחד כביכול סיפורו של המהר"ל ( שהוא המשך ישיר של סיפורי הגולם הוא המתרחש כרונולוגית זמן קצר לאחר שהמהר"ל פירק את הגולם )
הסיפור השני שהוא של פרופסור אדוארד מורטימר אריכיאולוג ועוצר במוזיאון באנגליה .
העלילה של הסיפור אכן לקוחה כולה מהסיפור של קונן דויל וכך גם השמות של הדמויות .
רוזנברג היה מודע לסיפור זה של דויל מתרגום ברוסית שהופיע זמן לא רב לפני שהחל לעבוד עליו בעצמו.
אבל לדעתי אין לאמר שיש כאן רק פלגיאט ממש ( אם כי לקונן דויל אכן היו סיבות טובות לתבוע את רוזנברג אם היה שומע על כך על פגיעה בזכויות יוצרים ) ) אלא יש כאן גם הרחבה.
בנוסף לכל ההעתקה של הסיפור המקורי הוא הוסיף גם הרבה משל עצמו לגבי המהר"ל ותפקידו בסיפור וכאן מתבטאת התרומה המקורית של רוזנברג.
כאמור רוזנברג יצר בסיפור זה ובסיפורי הגולם שלפניו תת ז'אנר ספרותי חדש שלא היה קיים לפניו אבל הוא פופולארי בימינו ז'אנר הסיפורים שבו הבלש הוא דמות היסטורית ידועה במקרה שלנו המהר"ל.
ועל כך קונן דויל אם כי היה כותב אמן של סיפורים היסטוריים לא חשב.

האם במודע דלגת על סופרים ישראליים שמלאכת המותחנים היא מקצועם?
עם כל הכבוד לגור היא כתבה שני מותחנים טובים ובשאר ניסתה להיות קנונית אלק וחיבלה שיכולת שלה לבנות מותחן כהלכה. גם שולמית לפיד מסתתרת מאחורי השם בדיחי, כמו אומרת לנו, זאת לא אני, זאת בדיחה כזאת.
יש לנו את אדיבה גפן ובאחרונה את ליעד שוהם שמצהירים שהמותחנים זאת אהבתם, קראתי שישה מספריה של גפן שבהם השנינות וההומור תורמים לעלילה, כמו את ספרו הראשון של שוהם.

והגינות היא הגינות

לא יפה מר אשד. מחקר הוא מחקר
נב ואיפה אמנון ז'קונט?

מותחנים ובלשים אינם אותו הדבר.
אלו הם שני ז'אנרים שונים בתכלית .
בלש עוסק במחקר בלשי .
מותחן מתאר עלילת מתח של מרדף ולא דווקא חקירת תעלומה .
אני מקווה שבעתיד אפרסם מאמר דומה על היכל התהילה של ספרות הריגול הישראלית וכמובן ששם אמנון ז'קונט ימצא את מקומו.

ועד עכשיו לא הצלחתי להבין על מה ההתלהבות. בדרך כלל יש לך המלצות טובות, אבל 'אדוניס' אכזב אותי, במיוחד אחרי הצורה בה שיבחת אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 + 4 =