web analytics
קטגוריות
ספרות יפה

איך יוכל משורר לגרום לכך שמישהו יקרא את ספרו ?

הספרייה הלאומית פירסמה נתונים על הכמות האדירה של הספרים שהתפרסמה השנה בישראל נתונים שגרמו לי למחשבות על איך יכול משורר עם בכלל לזכות לתושמת לב בין כל הכמות האדירה הזאת

לרגל שבוע הספר העברי  .הנה דו"ח הספרייה הלאומית על כמות ואופי הכותרים שהופיעו בישראל במהלך 2007

וכמה הירהורים שלי בעקבותיו .  :
 מסתבר שלא פחות נ-6,680 ספרים חדשים יצאו לאור בשנת 2006

לקראת שבוע הספר העברי (16-6 ביוני 2007) מדווחת הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בירושלים על 8,680 כותרים חדשים שיצאו לאור בישראל בשנת 2006 (ספרים, כתבי עת, קלטות ותקליטורים) שהגיעו לספרייה במסגרת חוק הספרים, לפי פירוט זה:

6,866 ספרים (לעומת 6,840 בשנת 2005); 1,141 כותרים של כתבי עת ועיתונים חדשים (לעומת 915 בשנת 2005) ו-673 כותרים שאינם ספרים כמו תקליטורים וקלטות. הספרייה הלאומית גם קיבלה השנה גיליונות שוטפים של 14,015 כתבי עת ועיתונים שפעילים בישראל (לעומת 12,874 בשנת 2005).

עברית ושפות אחרות
5900 כותרים יצאו לאור בישראל בשפה העברית, 528 ספרים בשפה האנגלית ו-196 ברוסית.
בערבית נרשמו בשנה זו 133 כותרים חדשים – עלייה של כ-30% בהשוואה לשנה הקודמת.
את העלייה מייחסים בספרייה הלאומית להעמקת הקשרים עם מו"לים בשפה הערבית.
בצרפתית נרשמו 38 כותרים; בספרדית 26 כותרים; ברומנית 16 כותרים; ביידיש 10 כותרים ובשפות יהודיות נוספות נרשמו כותרים בודדים; בשפתם של יהודי בוכרה, תאג'יכית-יהודית נרשמו 2 כותרים ובשפתם של עולי קווקז, תאתית, נרשם כותר אחד בלבד.
ספרים בודדים יצאו גם בשפות אחרות, כגון גרמנית, הולנדית, פולנית ואיטלקית.

ספרות מקור לעומת ספרות מתורגמת
כ-89% מן הספרים היוצאים לאור בעברית, נכתבו במקור בעברית; היתר תורגמו לעברית משפות שונות.

ספרי ילדים וספרי לימוד
בשנת 2006 נרשמו בספרייה כ-484 ספרי ילדים ונוער שיצאו לאור בישראל, שהם כ-7% מן הספרים שנרשמו. נוסף לכך, נרשמו 203 ספרי לימוד, שהם כ-3% מכלל הספרים.

ספרים לפי סוגי הוצאה לאור
51% מן הספרים יצאו לאור בהוצאות מסחריות.
9% מן הספרים יצאו לאור על ידי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וממשלתיות וּועדות חקירה.
5% מן הספרים יצאו לאור על ידי מוסדות חינוך (בתי-ספר, מכללות ואוניברסיטאות).
18% מן הספרים יצאו לאור על ידי גופים שונים דוגמת עמותות, אגודות ומכונים, מוזיאונים ומתנ"סים.
17% מן הספרים הוצאו לאור בהוצאה עצמית של המחבר, ללא מו"ל.

ספרים לפי מגזרים
המגזר החרדי והדתי אחראי ל-24% מכלל הכותרים שיצאו לאור בשנת 2006.
מו"לים בישראל
מו"לים שמוסרים את פרסומיהם לספרייה הלאומית נרשמים במאגר המו"לים הישראלים. במאגר רשומים 1,452 מו"לים פעילים וגופים העוסקים בהוצאת ספרים. 966 מהם מו"לים מסחריים ו-486 גופים שעיסוקם העיקרי אינו מו"לות, אך מוציאים ספרים באופן שוטף.
497 מהמו"לים ומהגופים הרשומים במאגר מוצאים ספרים עבור המגזר החרדי והדתי; 6 הוצאות עוסקות בפרסומים דתיים לא יהודיים.

35 מהמו"לים הרשומים במאגר מוציאים לאור בעיקר בשפה האנגלית. עוד 325 מו"לים מוציאים ספרים באנגלית לצד עיסוקם העיקרי בעברית. 19 מו"לים מוציאים לאור בעיקר בשפה הרוסית, ועוד 45 מו"לים מוציאים ספרים ברוסית לצד ספרים בעברית. 18 מו"לים מוצאים לאור בעיקר בערבית. עוד 33 מו"לים מוציאים בערבית לצד ספרים בעברית ו/או בשפות אחרות.

חוק הספרים
הספרייה הלאומית מופקדת על שמירת נכסי התרבות של מדינת ישראל עבור הדורות הבאים ועבור חוקרים מלומדים ואזרחים מן השורה. לשם כך נחקק "חוק הספרים", המחייב כל מי שמוציא לאור ספר בישראל למסור שני עותקים ממנו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, המוכר יותר לציבור בשם "הספרייה הלאומית".

הרישום בספרייה הלאומית הוא המַקּיף ביותר בישראל וכולל את רוב הספרים וכתבי העת הרואים אור בישראל. הפרסומים נרשמים בקטלוג הספרייה הלאומית, בביבליוגרפיה הלאומית "קריית ספר" ובקטלוג המאוחד של הספריות בישראל.

מצאי
בספרייה הלאומית כחמישה מיליון ספרים נוסף על ספרים חדשים שמיתוספים בכל שנה. באוסף הספרייה אפשר למצוא כתבי יד יהודיים עתיקים וספרים עבריים נדירים מתקופת ראשית הדפוס. ברוב הפרסומים אפשר לעיין בלא תשלום באולמות הקריאה. באתר הספרייה  אפשר לעיין בספרים שנסרקו במלואם, בשלב זה כ-500 במספר. בין הספרים הסרוקים: ספרי קבלה וחסידות, ספרי ילדים מראשית הספרות העברית ואחרים. מספר הספרים הסרוקים גדל בהתמדה, אומרים בספרייה הלאומית, והוא עומד על חמישה ספרים לשבוע.

 

6680 ספרים …כמות עצומה בכל קנה מידה ,ורובם ככל הנראה מופיעים ונעלמים ללא זכר וללא אזכור חוץ מאצל  מיוצרם.

ישנם ז'אנרים שאני אישית משתדל לנהל רישום מדוייק של מה שיוצא אורך השנים ,מדע בדיוני ,פנטזיה , סיפורת היסטורית ,ספרי בלשים וריגול ,ואפילו אני מופתע לגלות כותרים  מעניינים שלא ידעתי כלל על קיומם.

 

הם מופיעים ונעלמים מיד .

נשאלת השאלה איזה כותרים זוכים לתשומת לב ? אלה שזוכים למסע יחצנות טוב כמובן אבל גם יחצנים צריכים להתבסס במסע היחצנות שלהם על משהו ואם אין בספר שום גרעין מעניין לא יעלה בידיהם לעשות דבר למענו .

 .מאידך יש ספרים רבים שבאמת יש בהם גרעין מעניין ועדיין לא יזכו לשום תשומת לב ויעלמו כאילו מעולם לא היו .

וכאן יש להתוודות :בכלל בכלל לא מזיק אם יש לכם חברים בתקשורת שיכתבו על ספר שהוצאתם. אבל זה יעזור מאוד אם הספר הוא מעניין בפני עצמו ,כי אם הספר הוא ממש גרוע ומשעמם גם החברים מהתקשורת ימצאו לעצמם דברים אחרים טובים יותר לעשות מאשר לכתוב עליו .  

אני חושב על שני ספרים ראשונים של מחברים שכן זכו לתשומת לב תקשורתית יחסית ,האחד "יצר לב האדמה " של שהרה בלאו  שקיבל ביקורת גדולות בכל מוסף ספרות ובכל אתר תרבות  ברשת  ו"יצירה ווקלית ליהודי דג ומקהלה". של סיון בסקין שזכה לתשומת לב יותר מכל ספר שירה ראשון אחר של משוררת בשנים האחרונות .

במה זכו הן  שקיבלו כל כך הרבה מאמרי ביקורת ותשומת לב תקשורתית כפי שקיבלו ? ( שאינני יודע אם תורגמה למכירות זה לא חשוב מבחינתי אני מדבר כאן רק על תשומת לב תקשורתית ).כל כך הרבה סופרים ראשונים ומשוררים של ספר ראשון ישנם כאן וגם בהוצאות גדולות .והם מוציאים ספר שיכול להיות טוב בכל קנה מידה והתגובה היא רק דממה מחרישת אוזניים .איש אינו מתייחס אליו לטוב או לרע  כדי לתקוף אותו והוא נגרס לבסוף כאילו מעולם לא היה .

שתיהן אמנם שייכות ל"ברנזה " ובכל זאת יש עוד אנשים נוספים ששיכים לברנז'ה שפירסמו גם הם ספרים שזכו לתשומת לב פחותה בהרבה או שזכו בדיוק בכלום .

התשובה היא שבמקרה הזה בכל זאת היה גרעין כל שהוא בספר או ביוצרת שהביא לה תשומת לב רבה מהמקובל .

בלאו הצליחה להתחבר איך שהוא לרעיונות פופולאריים היום של מיסטיקה יהודית ( דמות הגולם ) מחד ופמיניזם קיצוני מאידך ,וזה בתוספת פירסומה התקשורתי כמנחת אירועי שואה חלופיים ואשת טלוויזיה תרם לפירסום הרב יחסית של ספרה.

בסקין שהיא הנציגה הבולטת כיום בין המשוררים שהחלו את דרכם ברשת ,זכתה לתשומת לב ביקורתית גדולה וחסרת תקדים ברשת לפני שפירסמה את ספרה ,ותשומת לב זאת היא שהביאה לתשומת לב כפולה ומכופלת לספר שלה כשהוציאה אותו לבסוף עד שאף זכתה לביקורת של חוקרת ספרות ידועה שהגדירה אותה כנכדתו של אלתרמן . אין ספק שישנם משוררים אחרים מוכשרים לא פחות מבסקין שהוציאו גם הם ספרים אבל הם לא זכו למיקדמון הפירסום ברשת והתוצאה ספרם שקע במצולות  המגרסות כאילו לא היה .

אז מה אפשר לעשות כדי שספרך יזכה לתשומת לב כלשהיא ?

את זה שואל גם ידיד שלי משורר שעומד להוציא בקרוב ספר שירה ראשון . הוא פנה אלי כדי להתייעץ האם יש טעם לשלם ליחצן שיסדר לו ראיונות טלוויזיוניים ורדיופוניים וכו'.  .

"האם יש לך סיפור חיים מזעזע? " אלתי " האם נאנסת פעם בידי חבורת דוגמניות בלונדיניות ברוטאליות ?

האם גילית אוצר מימי בית שני בחצר ביתך ? האם חזרת ממסע הרפתקאות ביבשת אפריקה, האם  יש לך סטייה מינית נדירה במיחד או שאתה בכל אופן חבר בעל עמדה כלשהיא בקהילת הסאדו מאזו ?  או כל דבר מסוג זה שיחצן יוכל לנעוץ בו את שיניו ולהפיץ לתקשורת על מנת לעניין אותה בך ?"

הידיד חשב והודה שלא ,הוא בסך הכל סטודנט לתואר שני בהיסטוריה .

 "אם  כך לא  תקבל שום איזכור מיוחד בטלווייה או ברדיו. וגם לא בעיתונות . אתה רק תשלם כמה אלפי שקלים ולא תראה על כך שום תמורה. בדיוק  כמו כל המשוררים הפתאים האחרים שמשלמים ליחצן ומקבלים את אותה התוצאה בדיוק  אפס התעניינות תקשורתית ."

אז מה כן ניתן לעשות ?

פרסם שירים באתרי שירה ברשת. שלח שירים לאתרים פופולאריים כמו "האייל הקורא" , ולכתבי עת ספרותיים כמו "עתון 77"  יש לך ידידים בלוגרים ?דאג שהם יפרסמו ראיונות איתך . כל זה,אם אתה טוב יביא לך לתשומת לב של קהילה גודלת והולכת כמו שאירע במקרה של סיון בסקין ואוךי לבסוף גם את עניינו של מבקר שיכתוב  עליך   ויתגלה לטווך הארוך כאפקטיבי הרבה יותר מכל פעילות של יחצן וגם יעלה הרבה פחות כסף.    

. .    

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

12 תגובות על “איך יוכל משורר לגרום לכך שמישהו יקרא את ספרו ?”

עשית מהמשורר זונה.

ולכל הרוחות, תעשה הגהה. קצת כבוד למה שאתה כותב ולמי שקורא אותך.

במשפט הראשון: "בעל כצות ואופי הכותרים שיהופיעו"

שיהופיעו- דווקא נחמד זה. שיהופיעו

הכל נכון, חוץ ממה שלא נכון.
ספרים יוצאים לאור ולא נעלמים!
ספרים שיוצאים לאור קיימים!
אבל נוח להגיד שהם נעלמים.

ספרי שירה אינם נמכרים כמו פרוזה
אבל גם ספרי פרוזה אינם נמכרים אלא
אם הספר הופך בסט – סלר ונמכר מהפה לאוזן
רק על זה אנשים מסתמכים.

אנשים לא קוראים הכל ולא מתעניינים בהכל
על כל מאה ספרים שקראת יש מאה ספרים אחרים
שלא קראת , במיוחד אם אתה
אינטרסאנט, או שאין לך כוח יותר לקרוא ולהתעניין.

הרעש שעושים ספרים מסויימים שיוצאים לשוק
מזכיר המון צלצולים בלי שורה תחתונה.
הציבור הרחב יודע בעצמו מה הוא אוהב
ונחלק למאות אלפי בתי אב שלכל
אחד יש טעם אחר בספרות ובתרבות בכלל.

ככל שהפרסום רב יותר לספר והוא מגמתי
הציבור היום כפועל יוצא – לא קונה .

לדעתי הנתון של 17% מן הספרים שיצאו בהוצאת המחבר נמוך מדי, כיוון שבתוך הנתח של ההוצאות המסחריות כלולות גם "vanity publishers" (אין לזה תרגום טוב) כמו "גוונים" ואחרות שבהן הסופר נושא במלוא עלות הספר

כל הוצאות הספרים היום ללא יוצא מן הכלל
דורשות השתתפות במלוא עלות הספר אלא אם זכה בפרסים. זה לא גוונים, זה כל הוצאות הספרים בארץ ללא יוצא מן הכלל.
כולל עם עובד, ספרית הפועלים, וכל הוצאה אחרת
שמוציאה ספרים.

אחת ל-3 פוסטים אתה דוחף את קהילת הסאדו מזו. תמיד.
בכל תירוץ אפשרי. בכל קישור אנוס ובכל מחיר!
די!

אני מזכיר את זה מידי פעם בכמה כתבות כי זה רלבנטי או בתור בדיחה .
באותה מידה אני מזכיר בהקשרים אחרים אנשים כמו אורי פינק או שרגא גפני או יגאל מוסינזון .
אבל תודה שאת טורחת לשמור על דירוג שיטתי של הנושא הזה נראה שהוא מעייין אותך מאוד .\בכל זאת אולי תבדקי כמה פעמים אני מזכיר באותה מידה את מוסינזון גפני או אורי פינק ?
אבל אני מניח שזה פחות מעניין.

בבלוג של ספרות ותרבות. אבל זה מוזר להזכיר סטיות מיניות! במיוחד אם אין קשר לנושא הכתבה. ואם זו בדיחה, היא לא עובדת. זה סתם מעצבן להתקל בזה בכל פעם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

two × 5 =