מרותי ועד שרוליק : עולם הקריקטורות והקומיקס של דוש

בעצם מה עיסוקי?
"המקצוע העתיק ביותר: צייד.
"אני צד חיית-טרף נוראה: האקטואליות. ההתרחשות והאירועים של יום-יום.
"גם העתונאי רודף אחר אותה חיה.
"אך רק להתבונן בה, כדי שיוכל אחר כך לספר צ'יזבאט.
"אני רודף אחריה כדי לקלוע בה. זה כל ההבדל.
"אני צייד.
"אבל דל נשקי. רק חץ וקשת.
"לא כל כך יעיל, לא תמיד פוגע: אותה חיה חמקמקת היא מאוד.
"אף שהחץ שנון, אין פציעתו קשה….
"אך אני מוסיף לרדוף אחריה ולשלח בה חיצים.
כי צייד אני".

דוש.

אביו של שרוליק

בימים אלו מתקיימת במוזיאון ארץ ישראל  בתל אביב תערוכה רחבת הקף  ( שאותה אוצרת אוצרת: מיכל ברושי.
שנפתחה ב-20 במרץ ותינעל ב-30 באוגוסט 2007. )  לכבוד של אחד הקריקטוריסטים הישראליים המפורסמים ביותר קריאל גרדוש הידוע יותר בכינוי דוש". ( 1921-2000)

והוא ידוע יותר מכל כיוצרו של האיקון האולטימטיבי של עולם הקריקטורות הישראלי ( ולמעשה האיקון כמעט יחיד של עולם הקריקטורות הישראלי ) ,הלא הוא הצבר הנצחי חובש כובע הטמבל "שרוליק", הצעיר עם כובע טמבל שהוא סמלה של מדינת ישראל  ושהיה למושג בתרבות ובהוויה הישראלית.
הדמות שהיא יותר מכל אחד אחר הסמל של ישראל או איך שהישראלים היו ( או בכל אופן זן מסויים של ישראלים ) רוצים לראות אותה ואת עצמם ,כמקבילה לדמות "הדוד סם " האמריקני " מריאן : הצרפתייה והדוב הרוסי . מאז שבחר בו דוש כסמל למדינת ישראל אף לא דמות אחרת הצליחה להחליף את שרוליק. כסמל האולטימטיבי של מדינת ישראל והצבר הישראלי  שרוליק " הפך לאיקון מכל מיני סוגים ובסיס לתעשיית ענק של מוצרים עם הדמות של שרוליק עליהם.

קריאל גרדוש , היה פליט שואה מהונגריה ששאף כל חייו להיות סופר ורק מחוסר ברירה הפך לקרקיטוריסט
דוש נולד כקארול גרדוש ב-1921 בבודפשט, הונגריה למשפחה יהודית מתבוללת. רק בהיותו בן 13 גילה שיש לו גם שם יהודי: מנחם-מנדל. בצרפת אליה הגיע ב-1946 נרשם שמו בדרכון כ"שארל", שהומר בקארל ועוברת לקריאל כאשר הגיע לישראל ב-1948 על ראונייתה מעפילים "מרתון ".
בארץ עבד גרדוש כקריקטוריסט בביטאון הלח"י "ממברק". והוא אף נעצר עם פעילי לח"י בעקבות רצח הרוזן ברנדוט והיה עצור בכלא עכו כחודשיים .
האם אכן היה לדוש קשר לפעולה ? תעלומה . .

בתחילה ראה דוש במקצוע הקריקטוריסט עבודה זמנית, עד שילמד עברית ויוכל לעסוק בכתיבה עיתונאית וספרותית כהלכה .

הקריקטורות הראשונות שלו התפרסמו ב"דבר השבוע" וב"אשמורת". לאחר כן כשאורי אבנרי ושלום כהן קנו את "העולם הזה" הם הציעו לו את לשמש כעורך הגרפי ולצייר קריקטורות.. רוב שנות עבודתו כקריקטוריסט חתם בשם המקוצר "דוש" שהיה שם העט שבחר לעצמו כאשר עבד בשבועון "העולם הזה"., וכך הוא מוכר לציבור הישראלי

בשנת 1953 נקרא דוש על ידי עורך מעריב ,עזריאל קרליבך להצטרף לעיתונו ולפרסם בו קריקטורה יומית לצד מאמר המערכת. שם הופקד דוש על מדור שכמוהו לא היה קיים עד אז בעיתונות היומית ( אבל היה חיקוי למדורו של דוש בשבועון "העולם הזה") של קריקטורות פוליטיות היה הראשון בארץ שקריקטורה מפרי עטו פורסמה בעתון מדי יום ביומו. דוש צייר קריקטורות למעריב עד יום מותו בשנת 2000.

בן גוריון מנפץ את פסלו.אחת הקריקטורות הידועות של דוש.

עד מותו פירסם דוש קריקטורה בעיתונות כמעט כעשרת אלפים קריקטורות ,ככל הנראה שיא ישראלי ( לצד ספרים שונים שאייר של אפרים קישון שהוא היה מאיירו הקבוע והמזוהה עימו ביותר וגם אחרים,תפאורות לתיאטרון ,כרזות מאמרים שכתב ועוד ועוד ) . .

 מקורות ההשראה של שרוליק

ובמרכז חלקן הגדול עמדה דמותו של שרוליק ,ולצידו שני עורבים שביטאו את דיעותיו הפוליטיות של דוש.
באלפי הקריקטורות האלו סימל שרוליק את מדינת ישראל הצעירה היפה הצודקת בדרך כלל המותקפת בגסות וברשעות השכם והערב בידי מדינות ערב המרושעות ננזפת שוב ושוב ובידי האו"ם והמעצמות הצבועות . הוא היציג את שרוליק כמי שעומד על שלו ומקווה וממשיך לימים טובים וצודקים יותר שבהם תובן סוף סוף עמדתו בידי העולם .

דוש יצר את שרוליק לראשונה   במסגרת עבודתו בשבועון "המסויים " האנטי מימסדי העולם הזה " שאליו היגיע לאחר שעבד עבור שבועון לח"י "מברק " תחת השם "שיר ". ולאחר מכן פרי לאנסר עברו "דבר השבוע ובטאון המשמרת הצעירה של מפא"י "אשמורת ".
.

בשבועון זה החל לעבוד בגליון 655 ב-11-5-1950 . מהר מאוד דוש הפך לדמות מרכזית בשבועון ותוך זמן קצר קיבל שני עמודי קריקטורות משלו עדות להערכה שהעריכו אותו ..במשך השנים 1951 -1953 דוש היה שה חבר מערכת של העולם הזה ו"עורך תבנית ".
ובמסגרת הקריקטורות שאותם יצר דוש באופן קבוע ל"העולם הזה" הופיעו הגרסאות הראשונות עדיין בלי שם ושונות למדי אבל כבר אפשר לזהות בהם ללא בעיות את הניצנים של שרוליק כילד המסמל את המדינה הצעירה המוקפת בים של אויבים . .

שרוליק הופיע לראשונה ב-8.6.1950 גליון מספר 659 . הוא היה שונה מאוד מדמותו לעתיד והוצג כאיש מבוגר  (!) שעל חזהו מגן דוד .
וחזר שוב בגליון 720 בתאריך 18.6.1951 והפעם בדמות ילד קרוב יותר למראהו בעתיד .

שרוליק נוצר ככל הנראה בהשראת דמות קומיקס וקריקטורות של הקריקטוריסט הידוע האחר של התקופה ,אריה נבון .

דמותו של אורי מורי שנוצר בתחילה כגיבור סיפורי קומיקס שאותם כתבה לאה גולדברג  עבור "דבר לילדים" וגדל עם השנים והפך לסמל של הפלמחניק עם כובע הגרב שאותו לבש .

אורי מורי טס לירח מ"דבר לילדים " 1967.מאת אריה נבון.הדמות של אורי מורי כאן נראית כמעט כהעתק של שרוליק שהחל כחיקוי של אורי מורי .

עוד דמות שנתנה את השראתה לשרוליק היתה :"גידי גזר" פלמחניק בעל כוחות על שסיפורים על עלילותיו  בתקופת המנדט במלחמת העצמאות ובזמן מבצע סיני הופיעו ב"הארץ שלנו "  החל מ-1953 ( בדיוק במקביל לתקופה שבה החל דוש לפתח את שרוליק ב"מעריב" )  ונתחברו בידי ידידו של דוש יעקב אשמן . השניים שיתפו פעולה בסיפור קומיקס אחר מאותה התקופה "גם אמנון במתנדבים " . אבל משום מה מעולם לא שיתפו פעולה  על גידי גזר שצוייר בידי אלישבע נדל .

בכל אופן ברור שדוש עקב אחרי סדרה זאת בעיון  והיא שימשה לו כמקור השראה. וכמו גידי גזר שבהרפתקאותיו השונות לאורך השנים בין  תקופת המנדט ומבצע סיני לא התבגר מגיל 18  ולא השתנה מעולם   גם שרוליק נקבע לנצח בגיל זה. .

דוש פשוט החליף את כובע הגרב  של אורי מורי וביגדי הפלמחניק  של גידי גזר  בכובע טמבל ( כובע ארץ ישראלי מקורי שהומצא במקווה ישראל בשנות ה-20 ודמה לכובעים שחבשו חלוצי העלייה השנייה בעמק הירדן), והוא היה לבוש בבגדי אתא, סמל של צניעות ועמל). לרגליו היו נעלי צבא גסות, ולפעמים נתלה מכתפו הסמל הישראלי האולטימטיווי, העוזי.

שרוליק השכיח לחלוטין את אורי מורי  את גידי גזר   גם את יצירותיו האחרות של דוש.

 אבי הקומיקס למבוגרים בעברית

דוש נודע כיוצר קריקטורות מעל לכל והיה זה וגם לצערו ,הוא העדיף להיחשב כסופר כמו ידידו הטוב אפרים קישון שהוא היה מאיירו הקבוע,וכתב סיפורים ומערכונים שאף הוצגו במופע מצליח .אבל את אלה איש כבר לא זוכר יותר .

הוא היה גם חובב ואמן קומיקס . אמנם .לא היו לו יותר מידי הזדמנויות לעסוק בכך גם בכך הן בגלל הצלחתו הגדולה כקריקטוריסט מחד והן בגלל שבדרך כלל המוציאים לאור לא האמינו יותר מידי בקומיקס כמדיום שימשוך קהל מבוגרים מאידך.
אבל במשך תקופה קצרה בראשית ימי המדינה היה דוש נושא לפיד הקומיקס למבוגרים בארץ .

בשלב מסוים מצא דוש את עצמו לא רק כצייר קריקטורות אלא גם בצייר הקומיקס של השבועון "העולם הזה ". שבועון שהיה פורץ דרך ביחסו לתיקשורת הציבורית . עורכו אורי אבנרי שהבין את החשיבות של המדיום הקומיקס ( שהיה קיים בארץ עד אז רק לילדים בעמודים אחוריים של השבועון דבר לילדים ) החליט לראשונה ליצור בעברית קומיקס למבוגרים לצד הקריקטורות .
הקומיקס הראשון מסוג זה היה קומיקס בלי מילים בשם "סמבו " של אמן בלתי ידוע שלא זכה להצלחה .
אבנרי לא נרתע הוא ניסה שוב והפעם עם כלי נשק חדש עם דוש .
במהרה דוש קיבל מדור קריקטורה שבועי בשם "דוש בצד" שבו הגיב לענייני פוליטיקה וחברה .
ובו הופיע לראשונה הילד שרוליק כילד תם המתלונן ללא הצלחה בפני האו"ם על הילד הערביה זדוני המציק לו .

רותי

הדמות הקבועה הראשונה של דוש הייתה שונה מאוד מהצפוי היא לא הייתה של הישראלי הטיפוסי אלא של הישראלית הטיפוסית ושמה היה רותי .

דוש יצר את דמותה של "רותי " בגליון 665 בתאריך ה27 -7-1950
( גיליון אחרי זה מספר 666 החל המגזין להוציא מדור קריקטורות שבשני עמודים של דוש )
רותי הייתה חידוש גדול והעולם הזה התייחס אליה בכבוד הנדרש.
העורך אורי אבנרי הכריז במאמר המערכת של השבועון :
החידוש הגדול של גיליון זה הוא ללא ספק חברת המערכת החדשה שלנו ,רותי .רותי היא.. אך מה נספר אנחנו עליה .? ניתן לה להציג את עצמה .בבקשה רותי …
קוראים יקרים
הרשוני להציג את עצמי .שמי רותי .
נולדתי בתל אביב לפני..זמן לא רב . אבא שלי שמו "דוש" צייר הקריקטורות ,איש טוב עם הרבה שערות ומשקפים . שאר בני המשפחה הם אמא ,אחי הצעיר רפי ,הכלב קום קום ועוד. את כולם תפגשו בהעולם הזה מפני שהמערכת רוצה שאספר לכם בכל שבוע אפיזודה מתוך חיי הסוערים .בעצם הרעיון מצא חן בעיני . מה דעתכם ?
רותי .

.
אלא שבשלב מסויים קרה לרותי אסון אגב הכנת ניקוי חמץ לסדר פסח היא התפוצצה ונעלמה בגליון 755 ב-15.4.1952. במה שנראה כסיום מפתיע באמת לסדרה .
לקוראים לא היה צורך לחשוש למערכת היה משהו באמתחתה היא החליטה לשנות את המדור באופן דרסטי וחסר כל תקדים שהוא בעברית .
מאמר המערכת של גליון 758 מאת אבנרי החל כך
קורא יקר
ביום ב' השבוע צילצל הטלפון במערכת ,ועובדת המרכזייה הודיעה שישנה שיחה מארצות הברית . עורך הכיתוב נטל את השפופרת לידיו ,וחשב שזו שיחה שגרתית של סופר העולם הזה ,אולם לפתע השתנתה הבעת פניו הסמיקה והחווירה .גופו התמתח והוא צעק לעבר החברים הנוכחים :" ידיעות על רותי !"
במערכת קמה מהומה .מאז קרה האסון לרותי בגיליון 755 ,שררה תדהמה כללית .מה קרה לה ? האם מתה חס ושלום ? מדי יום ביומו בהופיע דוש במשרד הסתערו עליו חבריו ,ביקשו ידיעות אולם גם לדוש לא היו .
כשהניח עורך הכיתוב את השפופרת היו פניו נבוכים .מסתבר שצילצל הפרופסור ג'והן מק קלף ממצפה הר לה פאלומה ,המומחה הבינלאומי הנודע לתקשורת בין כוכבית ( והמגלה המפורסם של הפלטות השוודיות המעופפות ) ( רמז ברור לעב"מים "הצלחות המעופפות " שידיעות עליהם החלו להופיע אז בכלי התקשורת א.א. ) .

 הפרופסור שאל :"האם ידועה לכם אישה בשם רותי ?"
וכשהוסבר לו שרותי היא בת המערכת שנעלמה באופן מסתורי ,אחרי התפוצצות ,סיפור הפרופסור :קיבלתי תשדורת מכוכב בלתי ידוע לי שלא ראיתי אותו עד כה במשקפת הענק ,חתומה בשם רותי אל כתובת העולם הזה.
תחילה סבר הפרופסור שהכתובת התכונה לעולם כולו . אולם לבסוף הודיעו לו העיתונים שיש עיתון בשם זה בישראל .בתשדורת ביקשה רותי ליצור קשר קבוע עם המערכת .הודינו לפרופסור שהבטיח להתקשר שנית בשבוע הבא מיד עם קבלת תשדורת מפורטת יותר . אנו מחכים . "

( מתן תשומת לב מערכתית  כזאת  ועוד במאמר הראשי לסיפור קומיקס בהמשכים הוא אירוע יוצא דופן בתולדות העיתונות העברית ועד כמה שידוע לי הוא לא התרחש שוב מאז בתולדות התקשורת העברית  ) .

רותי אכן חזרה לבסוף בגליון 760 ה22.5 1952 בסיפור רותי בעולם ההוא שנמשך במשך 26 גליונות. זה היה סיפורי קומיקס עם כתוביות שבו מצאה רותי את עצמה לאחר הפיצוץ בכוכב מוזר   המזכיר בצורה חשודה את מדינת ישראל של שנות החמישים , ולמעשה אינו אלא הקצנה של מדינת ישראל על מאבקי המפלגות שלה ושם היא פוגשת ביצורים מוזרים שונים שהם מעין אנשי עתיד הקצנה של האנשים שאותם היא מכירה בכוכב הלכת שלנו . . ושם היא פוגשת באבטיפוס של כל הפלמחניקים בחור בשם מוטקה שהיגיע לכוכב כתוצאה מהתפוצצות בזמן מלחמת השחרור השניים נאבקים באוייבים מוזרים שונים ולבסוף חוזרים לכדור הארץ .

להלן ראיון עם עורך "העולם הזה"  לשעבר העיתונאי אורי אבנרי על דוש והקריירה שלו בשבועונו . א.א. : אתה יכול לספר על הקריירה של דוש בהעולם הזה? אבנרי : הוא היה עורך הגראפי שלנו בערך 3 -4 שנים . לפני העולם הזה הוא עבד בצרפת בעיתון של לחי . האמת היא שהוא דווקא לא רצה להיות קריקטוריסט . הוא רצה להיות סופר כמו קישון החבר שלו אבל הוא פשוט לא היה מוצלח בזה..פעם פירסמנו סיפור שלו אוטביוגרפי שלו על מסע מוות של היהודים בימי הנאצים והוא מתחבא במתבן . ובא נאצי וצועק: תפסתי אותך! והוא מתכונן לקום ולצאת החוצה ואז קם מישהו אחר שמתחבא שם גם הוא ונתפס וכך הגיבור ניצל . הוא אפילו התייחס לתפקיד הקריקטוריסט בזלזול בהשוואה אלי שאני רואה בזה תפקיד ראשון במעלה . והוא היה בסדר החשיבות אמצעי בין שלושת ההונגרים קישון ודוש ולפיד . ולמען האמת הוא קצת קינא בקישון על עוצמתו למרות שהם היו ידידים טובים. זאת הייתה קבוצה שהייתה מאוד ימנית הבהשקפותיה אבל הוא לא לא היה ימני כזה  כשהוא בא מצרפת לארץ.  אז הוא הושפע מרעיונות השמאל הצרפתי אחרת לא יכול היה לעבוד אצלנו .הוא עשה אצלנו קריקטורות "שמאלניות". רק כשעבר למעריב שינה את עורו והפך לימני . כשהוא היה אצלנו הוא היה שיך לקבוצה הפנימית ביותר של העולם הזה . דוש אפילו נפצע קלות בראשו ב52 בפצצה שהונחה אצלנו במשרדים ומעולם לא פוענח מי הניח את הפצצה הפצצה התפוצצה בערב ודוש שהיה היחיד שנשאר אז לעבוד במשרד נפצע קלות בראשו . לקריקטורות הפוליטיות שלו בהעולם הזה היו השפעה גדולה וייחסנו לו ולהן חשיבות רבה ואני ישבתי איתו כל השבוע כדי להחליט מה יהיה הנושא . ואיך יבוצע . א.א. :איזה קריקטורות שלו אתה זוכר במיוחד? אבנרי : זאת הייתה קריקטורה שאני ביקשתי ממנו לצייר : מפה של אגן הים התיכון שבה יוצאת זרוע ארוכה מיוון, ועוקרת, בעזרת צבת, את ארץ¬ ישראל ממקומה במפת המזרח התיכון כדי לצרפה לאירופה.. החלום הכמוס של רבים מראשי המדינה. זאת הייתה קריקטורה שביטאה היטב את השקפת העולם הזה אנחנו דגלנו בהשתלבות במרחב שמסביב והתנגדנו למדיניות הרשמית שלה חברות ולאירופה א.א. ואיך הייתה רותי ? הצלחה ? אבנרי : רותי לא היצליחה. הקהל הישראלי עדיין לא היה מוכן לקומיקס למבוגרים למרות שקומיקס היה פופולארי בארה"ב. ומשום כך לצערנו החלטנו לוותר לבסוף על מדור הקומיקס ועברנו לדברים אחרים . א.א. Lמה חשבת על שרוליק שבעצם הופיע לראשונה בשבועון שלך ? אבנרי : לא אהבתי את שרוליק שהפך לסמל לאומני של תעמולה מימסדית . גם ו אנחנו שגדלנו בארץ לא ראינו את עצמנו בדמות הזאת.  זאת הייתה דמות של מישהו שבא מבחוץ . אנחנו ראינו את עצמנו כצעירים זקופים ולוחמים .שרוליק בא אחרי כן  וזה משהו שונה לחלוטין ..

במקביל לרותי יצר דוש סדרת קומיקס אחרת לילדים שכתב יעקב אשמן יוצרו של הפלמחניק בעל כוחות העל "גידי גזר  (דמות שמן הסתם הייתה מקור השראה גם היא ל"שרוליק " ולא ניתן אלא להצטער שדוש לא אייר גם את גידי גזר  ).היא הופיעה ב"הארץ שלנו " של שנת 1954.

 

סיפור זה נקרא "גם אמנון במתנדבים  " על ילד בימי השופטים המשתתף במלחמה נגד המצביא הכנעני סיסרא בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים, בעיר הכנענית חצור ותורם תרומה חשובה לניצחון הישראלים .סיפור זה היה תוצר של שאיפתו של אשמן למצוא דרכים כדי שבני הנוער יקלטו את סיפורי העבר בצורה מושכת ומהנה . והסיפור כולו משוך בחוט של חן וחיוך ומבחינת האמנות שבו של דוש ( שזהו סיפור הקומיקס היחיד שאייר לבני הנוער) זהו אחד הסיפורים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם במגזינים לילדים.דוש הראה בו עניין עמוק במבנים ולבושים קדומים ועל פניו הסיפור עושה רושם שמאיירו ביצע מחקר רציני על מנת להציג את התקופה הקדומה באופן ריאליסטי ככל האפשר.

תוכלו לקרוא אותו בבלוג זה כאן.

לא ניתן אלא להצטער שלדוש לא ניתנו מעולם הזדמנויות נוספות ליצור סיפורים נוספים מסוג זה.

כמעט במקביל יצר אשמן את סיפורי "גידי גזר" שלו על הפלמחניק אוכל הגזר בעל כוחותה על שאותם איירה אלישבע .הםה שפיעו מאוד על דוש ביצירת "שרוליק "שלו. ולא ניתן אלא להצטער שהוא לא אייר אותם גם כן.

הוא עוד המשיך ליצור סיפורי קומיקס פה ושם :
בשנים 1963-1966  פירסם מדור של סטירה מצויירת במעריב בשם "משלים קטנים".

1967 . פירסם  ספר קומיקס בשם "עלילות שווא" בהוצאת עמיקם גורביץ שש מעשיות סטיריות במילים ובציורים .
ב-1973. פירסם חוברת קומיקס באנגלית ובשפות אחרות בהוצאת והפצת משרד החוץ A NEW OLD STORY ABOUT THE HOLY LAND
בשנים 1977-78  פירסם דוש סדרת מאמרים חלוצית בעברית  על  יוצרי ודמויות קומיקס בעולם ב"קריאת ביניים " מוסף של מעריב לצעירים . שם היציג דוש ניתוחים מפורטים של אסטריקס ,סופרמן,ליל אבנר ,צ'רלי בראון וסנופי . במאמרים אלו הראה דוש בקיאות רבה בנעשה בעולם הקומיקס של התקופה .
הוא אף פירסם רשמי ביקור אצל צ'רל"ס שולץ יוצר סנופי  אמן הקומיקס הנערץ עליו מכל בביתו בקליפורניה.
שרוליק עצמו הפך לבסוף לדמות קומיקס של ממש ב-1991 במדור מצוייר בג'רוזלם פוסט ב-1991

אבל מקומו האמיתי נשאר בקריקטורות שבהן אינו מדבר לאמר ,שהרי הוא סמל וסמלים אינם יכולים לדבר כבני אדם רגילים .

דוש נפטר ב-28 בפברואר  2000 בעיצומו של איור נוסף של שרוליק שנשאר בלתי מושלם .  מעניין שהוא נפטר 16 יום בלבד  לאחר מותו של אמן קומיקס  מפורסם  אחר שאותו העריץ אולי יותר מכל אמן אחר  ועליו כתב רבות צ'רלס שולץ יוצרם  של צ'רלי בראון וסנופי .

אך האיקון שאותו יצר נשאר, שרוליק ,  נצחי ומסמל את ישראל לא כפי שהייתה אלא כפי שהייתה רוצה להיות במראה שאותה סיפק לה קריאל גרדוש.

נספח : תעשיית שרוליק

עם הזמן קיבל שרוליק כאיקון אמיתי חיים משלו מעבר לאלו שיצר עבורו דוש בתעשייה של עשרות מוצרים שונים ומשונים הנושאים את דמותו: רובם המוחלט ללא ידיעתו ורשותו של דוש היוצר. דבר שהיום לא יכול היה לקרות עם כל המודעות לחשיבות של מוצרי לוואי וכו' אבל שבשנותה חמשיים והשישים התמימות אמנים פשוט נהנו שאנשים משתמשים בצורה כזאת בפרי מוחם בלי להעלות על דעתם לדרוש על כך תשלום .
אלו כללו
פסלונים

בובות פורצלן

בובות גומי
מפיות

עטיפות לשוקולד חלב
בקבוקי משקה קל בצורת שרוליק
בקבוק יין בצורת שרוליק
סבונים בצורת שרוליק

עטיפות לקופסאות סיגריות "עמי " ( שיצאו רק בשנת העשור למדינה )

מחזיק לקופסאות גפרורים
פרוספקטים
מנורת לילה

גלויות של צה"ל

בובות קרמיקה
משחק קלפים
מגנט לדלת

מחזיקי מפתחות
פאזלים
טוויות ברנדי

תקליט "המלחמה לאחר המלחמה"

מאפרות

מחזיק קופסת גפרורים

כובעים

חולצות

מטבעות

על סדרת בולים  לכבוד היובל למדינת ישראל

ולאחרונה שרוליק זכה להיות מונפש  בסרט אנימציה קצרצר בידי האמן יובל כספי והאנימטור ניר ביקלס .

אבל אנחנו עדיין מחכים לסרט האנימציה המלא ( או עדיף סידרת אנימציה)  שבה יופיע הישראלי האולטימטיבי

מבחר קריקטורות שרוליק.

שרוליק מחפש צדק באו"ם .הקריקטורה האהובה ביותר על דוש .

לא הרבה השתנה מאז שצויירה קריקטורה זאת ב-1959….

שרוליק במלחמת יום כיפור

מחוות לשרוליק

כמה וכמה אמנים מודרניים יצרו מחוות לשרוליק' שבהן הם מציגים את שרוליק המודרני כפי שהוא לדעתם נראה כיום ., .

להלן כמה מהן  מגיליון שפיץ  מספר 15 שהוקדש לזכרו של דוש ומהתערוכה לכבודו .

פרידה מדוש ומשרוליק .מאת שמואל כץ.

פרידל נפרדת משרוליק

נספח : ספריו של דוש בנוסף לקריקטורות אייר דוש ספרים רבים, ביניהם 9 ספרים שכתב אפרים קישון וכן ספרי ילדים. הוא עצמו כתב 15 ספרים ( חלקם באנגלית) אלו היו : 220 קריקטורות מאת דוש ( הוצאת קרני ,1956) ( הופיע במקביל גם במהדורה אנגלית) "הגדת סיני- 124 ימים היסטוריים ב-62 קריקטורות ( בית דפוס מעריב , 1958 ) ( ספר על מבצע סיני ) דברי הימים :אוסף קריקטורות –1956-1960 (הוצאת קרני ,1960) . כולל פתח דבר מאת העורך שלום רוזנפלד To Israel with love foreword by Abba Eban ( New York : T. Yoseloff, 1960) .. מה קרה ?….בשנות 1960-1963 ( הוצאת קרני תשכ"ד, 1964) . אוסף קריקטורות ורישומים . עלילות שוא :שש מעשיות במלים ובציורים. ( הוצאת עמיקם ,1964) סליחה שניצחנו : הסיפור הסטירי המלא של מלחמת ששת הימים ובכתב ובציור ( ספריית מעריב , 1967 ) "ספר זה מכיל את הסאטירות של אפרים קישון ואת הקריקאטורות של קריאל גרדוש (דוש), אשר פורסמו ברובן ב"מעריב" . בשטף המאורעות ובהשפעתם.. ונאספו כעת בקובץ אחד בצורתן המקורית. ( הופיע גם באנגלית ובגרמנית ) אוי למנצחים ( ספריית מעריב , 1969) ספר זה מכיל את הסאטירות של אפרים קישון ואת הקריקטורות של קריאל גרדוש בתוספת "אנציקלופדיה איזורית" שהיא יצירתם המשותפת. ( הופיע גם באנגלית ) A new old story from the Holy Land ( Jerusalem : Jerusalem Press, [1969?]. דודה זלדה וכובשים אחרים 30 דמויות מההוי הישראלי בציור ובכתב ( הוצאת עקד ,1970) Une vieille histoire mais actuelle de la Terre Sainte (Jerusalem : Jerusalem Press, [1970?].) ספר המדליק על עישון ואנשים ( הוצאת כינרת ,1986) תשובה חלקית :תעודות, עלילות, הרהורים, משחקים ( תל אביב ,פפירוס אוגדת הסטודנטים ליד אוניברסיטת תל אביב ,1981). ליקט והקדים מבוא גרשון ויילר בספר זה מובאים סיפורים (כולל שני סיפורים פנטסטיים שבהם הגיבור הוא היטלר) . והמאמרים פורסמו במעריב. וגם מערכונים שהוצגו בתוכנית 'מנה ראשונה', מופע שכתב דוש ואשר הועלה בשנות השבעים במועדון צווותא וברחבי הארץ. יותר מ60 פעם. בספר זה הראה דוש לבסוף  שהוא גם סופר ולא רק קריקטוריסט. ארבעים! :סיפור המדינה בקריקאטורות ( ספריית מעריב ,1988) אלבום איורים בתוספת הערות של דוש . כולל את 50 קריקאטורות מובחרות מבין 10.000 שצייר דוש ב'מעריב' ספר זה הפך לחומר לימוד וצורפה לו גם חוברת עבודה לתלמידים של משרד החינוך. ספרים שכתב אפרים קישון ואייר דוש דוש אייר עוד ספרים רבים של סופרים כמו אפרים קישון שעימו היה מזוהה יותר מכל יוצר אחר ( השניים עבדו ביחד על 11 ספרים ) לא נורא –הומורסקות ( הוצאת נחום טברסקי ,1957) באחד האמשים –הומורסקות ( הוצאת נחום .טברסקי ,1962) הכל תלוי –הומורסקות הוצאת נחום טברסקי ,1963) שמיניות באוויר ( הוצאת נחום טברסקי ,1965) עצם בגרון –הומורסקות ( הוצאת נחום טברסקי , 1967 ) . בעד ( משרד הביטחון ההוצאה לאור קצין חנוך ראשי. ענף הדרכה והסברה, 1970) . הכל בו של אפרים קישון ( ספריית מעריב ,1972) . פרטאצ'ה אהובתי ( ספריית מערבי , 1974) . סופרים אחרים שאייר דוש יעקב אשמן אתה ובנך ובתך :77 הצעות להורים ( הוצאת שוקן ,1958). דידי מנוסי 101 חמשירים ( הוצאת ש. שפט ,1958 ) פריג'ש קרינתי סליחה המורה! :ספורים מהווי בית הספר , תרגם איתמר יעוז –קסט ( הוצאת עקד 1960) . ספרו של ההומוריסט ההונגרי היהודי שהשפיע על עמוקות על דוש ועל קישון שלום רוזנפלד פרטי בהחלט ( הוצאה פרטית בהחלט ,1962) . יוסף לפיד אנשים חשובים מאד : מאה ראיונות והומור מאלף– המבוא: שמואל שניצר ; ראיון מס. :101 מאת אפרים קישון. ( הוצאת מסדה, 1963) . דן גרינבורג איך להיות א יידישע מאמע : מדריך יוצא מהכלל בתשעה שעורים לאם היהודיה ,עברית דן אלמגור ,( ירושלים : המכון להוצאה לאור בישראל, תשכ"ז 1964 ) נחמן תמיר ( עורך ששת הימים –ילקוט (תל-אביב] : תרבות וחינוך, [תשכ"ח?] 1968) דניאלה גרדוש ותלמה אליגון רוז ( עורכות ) 100 שירים ראשונים : כל שירי הילדות שלנו (כמעט) : אנתולוגיה של שירים לגיל הרך ( כינרת ,1981-1990 ב-3 כרכים ) דניאלה גרדוש ותלמה אליגון רוז ( עורכות ) 100 ספורים ראשונים : אנתולוגיה של ספורי ילדים ( הוצאת כינרת , 1983-1984 , בשלושה כרכים ). עמוס בר 100 טיולים ראשונים ( כינרת ,1986) דוש כתב את ההקדמה לספר הקריקטורות של מיכאל ויליס ג'גו הסתכל על החיים (רמת גן : נינוה, 1969) . מאמרים של דוש על נושא הקריקטורות 1. :"הקריקטורה הפוליטית מראשיתה ועד ימינו " ספר השנה של אגודתה עיתונאים ( תשכ"ד ) ע' 111-128 ) "מגמות בקריקטורה הפוליטית " ספר השנה של אגודתה עיתונאים (תשל"ו ) "הקריקטורה הפוליטית משקפת את התפתחותה של ישראל בתוך אבנר זיו ( עורך ) הומור יהודי ( פפירוס ,1986) "כיצד עושים קריקטורה " לדעת –מדע לנוער המתבגר ינואר 1996 ע' 3-5 גיליון שפיץ מספר 15 של אגודת הקריקטוריסטים בישראל  הוקדש לזכרו של דוש. דוש : קריקטוריסט, 1921-2000 אוצרת התערוכה: מיכל ברושי ; ייעוץ מדעי: אביבה חלמיש ; עריכה והבאה לדפוס: גניה דולב ; עיצוב הקטלוג: נעמי מורג ( הוצאת יד בן צבי ,2007)

דוש זכה בחייו לפרס הרצל ( על תרומה בולטת בתחום הציונות ) פרס נורדאו ( המוקדש ליוצאי הונגריה) ופרס ז'בוטינסקי ( לספרות ומחקר) . בעל עיטור "לוחמי המדינה" ו"יקיר העיר תל-אביב-יפו"..
על שמו מחולק היום על ידי עיריית תל אביב  פרס דוש לקריקטוריסט ישראלי מצתיין המוענק מידי שנתיים . .

קישורים רלבנטיים

דוש בויקיפדיה

שרוליק בויקיפדיה

דלת מספר 15 :סיפור מאת דוש

הודעה על פטירתו של דוש

דוש שרוליק ומיתוס היהודי הנצחי :שלום רוזנפלד על דוש

שרוליק נשאר יתום :יוסף לפיד על דוש

פרידה מדוש –שופ פרידה :מאיר עוזיאל על דוש
הרומן שלי עם שרוליק :מודי בר און על דוש
שלום דוש : סער דיין על דוש

השיחה האחרונה :שלמה גיורא שוהם על דוש

רחוב על שם דוש

פרס דוש לקריקטורה

 
כתבה על פרס דוש

ד"ש מדו"ש

געגועי לשרוליק :שרוליק בטלוויזיה

שרוליק של דוש מגיע למוזיאון 

דניאלה גרדוש בתו של דוש

אריה נבון ואורי מורי

יעקב אשמן וגידי גזר

הדמויות הקלאסיות של אפרים קישון

עוז אלמוג ופרידה משרוליק

תודה לאריה רייכמן  אספן שרוליק האולטימטיבי ,לאמנון סטופ ליובל כספי  ולדניאלה גרדוש

שרוליק במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון.