יסמין אבן שרה לילדים

יסמין : למעשה, הדיסק הזה נכתב לפני שנים אחדות , והרעיון המקורי היה להוציא אותו כספר מולחן , יחד עם שירים נוספים. אני אוהבת ומעריכה ספרות ילדים. קיים מספר לא מבוטל של יצירות מופת בתחום הזה – הנסיך הקטן, אליס בארץ הפלאות, יפתח המלוכלך , הכבש הששה עשר ועוד המון אחרים שלמעשה פונים גם למבוגרים ולא רק לילדים. אני אוהבת במיוחד יצירות שיש בהן משלים ומטאפורות לעולם המבוגרים, ומצד שני דמיון אינסופי.

אלי: באיזה נושאים את עוסקת בשירים ?
יסמין : הדיסק, רובו ככולו, עוסק בקבלת עצמך כפי שאתה , וגם בקבלת השונה, באהבה לבעלי חיים ובהתגברות על פחדים . הנושאים האלה חשובים בעיניי. לכולנו, ילדים ובוגרים כאחד, יש רגעים של אי-שלמות עצמית, של חוסר בטחון, או חוסר הבנה כלפי הזולת. חלק מהשירים נועדו לעזור בפתרון נושאים כאלה. השיר על המכשפה, למשל, מספר על כך שהמכשפה היא בסך הכל אשה בודדה שאינה מקבלת מספיק אהבה, ולכן היא נראית כעוסה ומאיימת, ושגם היא היתה פעם ילדה קטנה שרצתה שיאהבו אותה.

אלי : איזה שירי ילדים משמשים לך כמודל?
יסמין : אין לי מודל מסויים, ההשפעות מגוונות. קראתי המון ספרים כילדה, ומטבע הדברים הם חילחלו לתודעה – יהונתן גפן, יהודה אטלס, עודד בורלא, מרים ילן שטקליס , וגם הספרים שציינתי קודם. כמובן שראיתי את כל פסטיבלי הילדים של שנות ה-80, שהיו טובים יותר בעיניי מהפסטיגל של היום. בנוסף, שמעתי המון תקליטי ילדים, ראיתי סרטים מוזיקליים, קצרה היריעה מלפרט את כולם.

 אלי "ישנם שירי ילדים חדשים משנות תשעים ואילך שאת מתרשמת מהם ?
 יסמין :  אחד משירי הילדים היפים של שנות ה-90, לדעתי, הוא השיר "מיכאל" של אתי אנקרי  מהפסטיגל, שיר שהצליח אחר כך גם במצעדים.
לגבי מחזות הזמר שנכתבו בשנות ה-90 ע"פ אגדות ילדים – זה ז'אנר שאני פחות מתחברת אליו באופן כללי, אבל חייבת לציין שירון כפכפי הוא מחזמריסט מעולה, מומחה לסגנון ברודווי ומצטיין בז'אנר.
לגבי יוצרים חדשים וצעירים בתחום שירי הילדים – לצערי, טרם הספקתי להכיר.
אלי:  את כותבת שירים מילדים בצורה שונה מלמבוגרים ? איך מתבטא השוני ?
יסמין : אני חושבת שבכתיבה לילדים אתה לא יכול להשתמש במטאפורות ודימויים, או במלים גבוהות מדי, וזה עיקר השוני מבחינתי. בכתיבה רגילה מותר להתפרע לשונית ודימויית, בכתיבה לילדים יש לשמור על בהירות. 
 אלי : האם יכול להיות שהילדים של היום שונים מאלו שבעבר? אולי הם כבר לא מסוגלים להיהנות באמת משירים כאלו ?
יסמין : לכאורה כן, למעשה לא. אם יש שינוי, השינוי הוא תוצר של חינוך ושל הווי תקשורתי. הטענה היא שהיום הפעוטות הופכים מיד לבני עשרה קטנים ומדלגים כמעט מיד על הילדות – ואם זה נכון, זה עצוב, כי בילדות יש קסם מיוחד שלא חוזר אחר כך. מצד שני, אם תצפה בסדרות אנימציה מיובאות מחו"ל, תראה שהן מיועדות לילדים, לא לפעוטות ולא לנוער.