הגולם ואני

בערב לכבוד ספרה של שהרה בלאו " "יצר לב האדמה "  הכריזה עליה עורכת הספר נועה "מנהיים כ"מרי שלי הישראלית ובהשלכה כאימו של הגולם הישראלי . .
אם כך אפשר אולי לקרוא לי אביו של הגולם מאחר שיש לי יד כלשהי בהחדרה ובפריצה של נושא ספרותי זה שהוא אכן חביב עלי ביותר לתרבות הפופולארית הישראלית בצורות שונות בשנים האחרונות .
איך באמת היגעתי לנושא הזה ?
אצלי העניין בגולם הוא משפחתי ונובע משני הצדדים של המשפחה . .

הגולם בתולדות המשפחה

ציור  צ'כ י  מאת מיקולש אלש/ של הגולם והמהר"ל מפראג מסוף המאה ה-19

למרבית הצער תולדות המשפחה שלי מתועדים היטב דור אחרי דור אך ורק עד המאה השמינית לספירה באיטליה לשושלת משפחת קלונימוס  בכל אופן הם  כבר מתועדים היטב בפראג של מחצית המאה ה-  16 פראג של ימי המהר"ל.

משפחת קלונימוס שיש רישומים שלה כאמור עד המאה השמינית לספירה באיטליה הוציאה במאות ה-12 וה-13 כמה דורות של מיסטיקנים ידועים כמו הרב יהודה החסיד ותלמידו בן משפחתו אליעזר מוורמנס שעסקו לראשונה בפירוט בנושא יצירת הגלמים ויצרו הסברים  מפורטים עד להדהים אולי ראשונים מסוגם בהיסטוריה האנושית  כיצד יש לעשות זאת .

באופן ספציפי הרשימה הגנאולוגית מגיעה עד שנת 1559 עד לאדם בשם "החבר רבי יוסף " "אוד מוצל מגזירת ( גירוש ) וינא " שהיגיע בשנה זאת לפראג.

פורטריט של החבר יוסף? ציור מהמאה  ה-16 של אנטניו קמפי

"החבר יוסף " הנ"ל הוגלה לפראג מוינה לאחר שעורר את זעמה של ממשלת הקיסר פרדיננד הראשון בגלל הנהגת אירגון חשאי כלשהו בשם "בני ציון " שמסיבה זאת או אחרת עורר את חששות השלטון.
בנו הרב פתחיה שנפטר ב-1598 היה סופר בקהילת פראג בתקופה שבה היה שם המהר"ל רב ולא מן הנמנע שהוא באופן ספציפי היה זה שהפיץ בכתב סיפורים שונים על המהר"ל אם כי אלה עד כמה שידוע לא שרדו עד היום בצורה שאותה כתב אותם.
האם היה אותו פתחיה אחראי גם להפצת סיפור הגולם ?
לנו עד כמה שידוע הסיפור הופיע בכתב רק בשנות השלושים של המאה ה-19 ביצירות כמו  בספרו של ברטולד אוארבך "שפינזוה " ב-1837.  ולדעתי אז  הסיפור גם  נוצר .

גירסה ידועה יותר הופיעה ב-1847 בקובץ גרמני בשם " גלריה של סיפורים " שהוצא לאור בפראג בידי בנימין זאב פשלס ונכתב בידי ליאופולד וייזל לדבריו בהסתמך על סיפורים שאותם שמע מהעם. .
ייתכן שאוארבך   כשפירסם לראשונה  את הסיפור התבסס על מקורות בעל פה ואולי גם על מסמכים קדומים יותר שכבר אינם קיימים ברשותנו.
אני נהנה לחשוב בתור ספקולציה שאולי הוא התבסס על סיפורים שכתב אותו פתחיה,שקברו נמצא לא רחוק מקברו של בן זמנו המהר"ל .

כרוניקה עברית על תולדות יהודי פראג בין השנים 1389-1611 .לדעת החוקרים  נכתבה בחלקה  בידי סופר הקהילה פתחיה. בן יוסף.

( השושלת הגנאולוגית  שלי שהיא עד כמה שידוע לי אחת המפורטות ביותר הקימות לגבי כל משפחה שהיא בעולם היהודי זמינה לכל בספר

Eliyahu's Branches: The Descendants of the Vilna Gaon and His Family
שחלק גדול ממנו מבוסס על מחקריו המפורטים של האב של סבתי, אליהו לנדאו)

במשפחתי היה גם יוצר גולם פוטנציאלי הלא הוא הסלבריטאי הגדול של המשפחה רבי אליהו בן שלמה זלמן מוילנא הגר"א שסיפר פעם בסוד לתלמיד כי בילדותו ניסה ליצור גולם אך ראה "תמונה" שגרמה לו להפסיק מייד את כל הנסיונות בנושא.

לא ניתן אלא לתמוה מה הייתה אותה תמונה  שהפחידה אותו כל כך .

הגולם וסבי

הספר המחקרי הראשון על הגולם ,נכתב בידי מנחם מנדל אקשטיי מהעיר סיגט .

קרוב יותר לימינו אלה סבי מהצד האחר של המשפחה הד"ר אליהו בלנק התעניין מאוד בנושא עוד כשישב בעיר סיגט בטרנסילבניה ,מתוך עניינו הכללי בנושאי מדע טכניקה ( הוא המציא כמה וכמה פטנטים והמצאות ) ותחומי ומיסטיקה שונים וכנראה גם תוצאה של מחקריו בתולדות התנועה הפרנקיסטית שהעיר הייתה בעבר אחד ממרכזיה .
לעניות דעתי הוא היגיע אל הנושא של הגולם דרך כתביו של אדם בשם שלמה רובין סופר משכיל רב תחומי עד להדהים מהמאה ה-19 שעסק רבות בכתיבה על נושאי העל טבעי על מנת לתקוף אותם ולהראות להראות את הגיחוך בכל הנושא. רובין הוא האב המייסד של הדיון הסקפט-מנתץ מיתוסים בתחומי מיסטיקה שונים בספרות העברית החדשה. בין השאר רובין הוא האדם הראשון שכתב סקירה מפורטת על נושא הגולם האדם המלכותי בספרות ובהגות העברית בספר מ-1905 בשם "אנשי השם בח"ן –בישראל ובאומות ".ספר שעורר לראשונה את עניינו של בלנק בנושא .

ב-1909 היגיע לידיהם של בלנק ואנשי חוגו  בסיגט   שהיו סופרים ואינטלקטואלים וחוקרי יהדות  הספר המפורסם ביותר בנושא של  יהודה יודל רוזנברג "  הלא הוא  נפלאות המהר"ל עם הגולם " שהיציג את עצמו כמסמך אמיתי  מימי המהר"ל שנכתב בידי קרובו של המהר"ל ,יצחק כ"ץ ,המתאר את מאבקו של המהר" ל מפראג בעלילות הדם בעזרת גולם שיצירתו תוארה בפירוט חסר תקדים.

.הספר זכה לפירסום עצום ולתשומת לב עצומה והיה הרב מכר הגדול של העולם היהודי באותה התקופה.  הוא היגיע לידי אנשי החוג בסיגט זמן קצר ביותר לאחר הוצאתו לאור .
לבלנק ולאנשי חוגו בסיגט היה ברור מיד שהמדובר בזיוף מודרני למרות שלאותו הזמן היה זה זיוף מתוחכם למדי . ה"מביא לבית הדפוס " רוזנברג על מנת לחזק את האמינות טען שרכש את כתב היד של  הספר מאדם בשם שארפשטיין שגילה אותו בארכיון בצרפת . להוכחת הטענה צירף לספר את שטר מכירת טופס כתב היד שבו מצהיר המוכר כי המסמך הוא מקורי ואמיתי..

מנחם מנדל אקשטיין חוקר תופעת הגולם.

גיסו של בלנק מנחם מנדל אקשטיין שהיה בעל הספרייה הגדולה ביותר בסיגט כתב כתוצאה ב-1910 בעידודו הנמרץ של בלנק ( אקשטיין לא אהב במיוחד להעלות על הכתב את הידע העצום שהיה לו בעל פה ) חוברת בשם ספר . יצירה: כולל כל מקום בש"ס. ראשונים ואחרונים שנזכר שם עניין בריאה ע"י ס' יצירה, ולברר אי אמת הס' נפלאות מהר"ל הנדפס כעת ומייחסו להג"מ יצחק כ"ץ" (1910)
שבה תקף את ספרו של רוזנברג והראה פרט אחרי פרט ותוך ניתוח טקסט מדוקדק את הסתירות השונות בסיפוריו של רוזנברג ושאין המדובר אלא בזיוף שנכתב לאמיתו של דבר רק שנים בודדות קודם פרסומו לכל המוקדם . .
אקשטיין כתב בזלזול בסוף ספר החשיפה שלו על האיש שחיפש את שרידי הגולם בעלית הגג של בית הכנסת של המהר"ל בפראג. השמש הבטיח להראות לו את השרידים אך לא מצא שם דבר. השמש הסביר לו שאכן יש גולם בעליית הגג ושהוא עצמו מאמין לכל הסיפורים האלה. סיפור זה שימש כסמל עבור אקשטין לטיפשותם של המאמינים בסיפור הגולם.
החוברת לא עוררה כל הד אבל זה היה מחקר מפורט ראשון מסוגו בנושא הגולם בכתבים יהודיים
( חוברת זאת היא גם הכמעט יחידה שפירסם אקשטיין במהלך חייו הארוכים שבהם היגיע לדרגת רב בארה"ב ).  .

כמה שנים לאחר מכן כשעלה בלנק לארץ ישראל הוא פירסם בעיתון שלו "ירושלים " שכשמו פורסם בירושלים ביקורות מפורטת ( יחידה במינה באותה עיתון ) על הסרט האילם "הגולם " של פאול וגנר.

הגולם ואנוכי

ואיך אני היגעתי אל הגולם שאיתו הפכתי מאז למזוהה ?

בספר שכתבתי עם אורי פינק "הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי  -יש פרק פתיחה שעוסק בנושא והוא מומצא לחלוטיו.

להלן האמת .

בשנות ה70 אני זוכר שנתקלתי כמו שהרה בלאו בספרו של פרוש על הגולם ולא זכור לי שהשאיר עלי רושם מיוחד וגם בספר נוסף של המשורר יצחק הרצברג על אותו נושא עם אותה תוצאה.
לעניין רב יותר זה אצלי מאמר שכתב הסופר דן עומר בגיליון מספר 2 של מגזין "פנטזיה 2000 " על נושא הגולם וזה ככל הנראה היה מה שעורר את הזיק הראשון . זיקים נוספים נוצרו בידי חוברת קומיקס בשם זאגור נגד הגולם " ( שאמנם היה רק רובוט ענק ולא הגולם היהודי ) וספר ילדים של דורית אורגד מראשית שנות ה90 בשם "הגולם מירושלים ".
כמה שנים מאוחר יותר התחלתי להתעניין בדיונים ההלכתיים על נושא הגולם שהתברר לי שהם ישימים לדיונים מודרניים שונים בנושאי הנדסה גנטית וכתבתי על כך מאמר ברשת . ומאז אני טורח לדעת כל מה שיש לדעת בנושא. ורק אז נודע לי על העניין והקשר המשפחתי בנושא לאורך הדורות .

סדרת הקומיקס הפכה  מאז למציאות באתר של וינט . אבל למרבית   הצער אינה ממשיכה  יותר .
יום אחד אני מעוד מקווה לחזור אל הגולם
האמן יובל כספי ואנוכי אנחנו מעוניינים כעת לעשות פרויקט המשך קומיקסאי שיציג סיפורים חדשים על הגולם ולילית בימינו או לאורך התקופות השונות בסגנונות שונים עם נושאים שונים ודמויות שונות אמיתיות ובדויות מההיסטוריה ישראלית ומהתרבות הפופולארית של ישראל וחו"ל שנפגשות בגולם ובלילית ועמיתיהם השונים. . .
כל מה שאנחנו זקוקים לו כעת זה רק משקיעים
משקיעים לתשומת ליבכם אתם יכולים לתמוך בפרויקט בעל פוטנציאל מסחרי אדיר.

חומר נוסף על הספר והדמות אפשר למצוא כאן :

גולם למניין א
גולם למניין ב

גלגולי הגולם 

הגולם באתר הויקיפדיה

יובל רבינוביץ על הגולם

אלון רוזנבלום על הגולם
רפי גטניו על הגולם

הגולם כשומר ישראל 

הגולם והרווקה הדתיה

הגולם והנקרונומיקון :סיפור על הגולם מפראג

מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג ?