החור השחור של אילנה יפה

המשוררת  אילנה יפה יצרה שיר שעוסק בחור השחור כמטאפורה למצב האנושי ,ותיקשרה עם ישות עליונה שמספקת מידע נוסף בנושא מרתק זה.

שפת החללים

הייתה לו שפה בלתי מובנת ממלמלת
עשויה הגיגים בוערים ,גחלי שפה
שכילו עצמם לדעת בטרם עלו על בדל
שפתיו או לשונו או אפילו על בדל מחשבתו
העשויה גחלים שטרם למדו ללחש.
אפשר ששפתו הייתה החללים שנותרים
בבדידותם לאחר שהמלים יוצאות מהם
נלחשות חללים עשנים ,חלולים ,מחללים
מתחוללים ללא הרף ,מחוללים  את העדר.
אותנו .
אילנה יפה. ירושלים כב 2005

האם מה שאנו חווים במוות הוא תהליך מקביל למה שנחווה אם נעבור דרך חור שחור ? זאת הספקולציה שאותה מעלה המשוררת אילנה –יפה ) בשירה החדש שזהו פירסומו העולמי הראשון .אילנה יפה  ( לשעבר אילנה יפה –רוסנו היא משוררת מוכשרת שמרבה לפרסם שירי ם ועד כה פירסמה שלושה קבצי שירה .היא מרבה להשתמש בנושאי מיסטיקה ומדע תחומים ששניהם היא מתעניינת כפי שאפשר לראות מהשיר והתקשור המצורפים . העולם שאותו מציגה אילנה יפה בשיריה הוא עולם קודר ביותר.  זהו עולם שבו תחושת הסוף והניוון היא בכל מקום , האדם והסביבה והשמש והירח  ומערכת השמש והכוכבים והגלקסיה  והקוסמוס  כולם נמצאים בירידה בלתי נמנעת. אבל מצד שני :אנחנו נעים על ציר הזמן שלנו ועל צירי זמנים אחרים נעים דברים אחרים ,עולמות אחרים ,אין סוף ואולי בתנועה האינסופית ,אל מרכז הפרח טפת עין צלולה נושרת בין העולמות לנוח בהסתכלות עצמה (:מהו התוך " בתוך "בלי שם ,המלים ) אצל אילנה יפה יש מוצא מהגורל השחור הבלתי נמנע הצפוי לנו על ידי ההתעלות המיסטית דרך  התקשרויות עם ישויות שמעבר שהיא המוצא היחיד שניתן לנו בני התמותה ואת זה היא מציגה בשיר מדעי -מיסטי שיש רק מעטים ונדירים כמוהו בשפה העברית .

המוות הוא חור שחור (הרהורים בעקבות הסרט 'פרדוקס הוקינג') בערוץ 8 14.12.06 אילנה יפה

א. שבלולית ירח

"האם המוות הוא חור שחור?", שאלתי
. צל בהיר שחלף על פני כגלימת רוח
הייתי שבלולית ירח זעירה, מסתחררת
.בערבי נוגות בודדים, עטופי כליון
.פי הזעיר עמוס בשיני חלב בוהקות
חשתי איך גופי מתרוקן בסחרור, איך כל
המידע מוקרן צנטריפוגלית בשולי הלבה
הרותחת. הייתי קלה וריקה, צופה בסרטי
.חיי השבלוליים
זרחתי כבדיה מוכחת לחלוטין בנוסחה
מתמטית פיזיקלית מרהיבה בפשטותה:
ח=מ BH=DEATH
ח – חור שחור black hall
מ=מוות

ב. סיפורון על עכברון התחש וחתול הצ'זר

"מהו חור לבן?" שאל עכברון התחש הלבן
את אויבו, חתול הצ'זר הסיאמי השחור,
,כשהוא מתהדר בעליונות מדומת פנים
.סיחרורית ומטפיזית
.עיניהם ריצדו בחשכת החור
הסיאמי היה מת קליני בלבד, לאחר
,התגוששות עם חתול חצרות פראי
,ואילו התחש היה מת גמור, הורעל סופית
בשולי המנהרה שוקפו חייהם במראות
הידועות לשמצה. החור השחור הוחלף
משום מה בלבן מה שגרם להם
לתובנות הפוכות. התחש סבר שהוא
עצמו חור בולעני ונסה לבלוע את הצ'זר
,השחור, ותוך כדי
,נתקע בגרונו הנשנק של הצ'זר
"חור לבן הוא חתול צ'זר", מלמל כשנמוג בו
.בשוליו המבעבעים ושב למאורתו השחורה
מי אמר שהיקום צודק?

ג. מלה

,האם מנהרת המתים הנה חור פשוט, זול
,שאתה נתקל בו באקראי, ביום יום
כשמישהו (או אף אתה עצמך) אומר לך
מלה כל שהיא, ומיד
אתה נשאב לתוכה ומתרוקן מעצמך עד
להתאיינות?

ד. שאלות חשובות

האם החור השחור הנו המנהרה אודותיה
שחים המתים הקליניים ששבו לחיים?
האם מה שנראה שחור מבחוץ יכול להיות
מואר מבפנים?

(תיאורית סוסקינד )
האם המידע אודותיו מדברים הפיזיקאים הנו
סרטי חיינו עליהם מדברים המיסטיקאים?
האם ההילה העוטפת בוראת את הגופים,
הרוח את החומר, הדממה את המחשבה?
והיכן אני?

ה. מעבר לספי דברים

חורי השחר השחור חולמים אותי ירחית
ורכה, זערורית וורודה, עוטפים אותי
בדאגה. אני הולכת אל מעבר לספי
הדברים, חור שחור מלווני כצל, בעקביי,
אך בהיבלעי חשתי שהגעתי לביתי.
חורי השחור הילדיים חכו לי בחצר,
מיתרי קולם פרפרו ברוח ערב חרישית.
.שחרור הבוקר צייץ בקול ענות, אילם

 

ו. שעון האינסוף

פרחי הבהוב הזרתות ריצדו אלי מחור
.שחור, אקראי, אל תוכו נשאבתי לתומי
"הסחרור!", בכיתי לפני הנף הגרזן על הגזע,
לפני רעד כינורות העלים.
מיתרי גופי בערו בין המלים.
בקצה החור השחור הבהב שעון האינסוף
.חרישי, חסר המחוג
"היכן אני?", שאלתי כשהחומר נמוג. הייתי
תודעה מסתחררת בנפילה. המידע ברא אותי
.זרת ילדית, צעירה, עטופת נהרה

ז. כפפות ריקות

.עצי החלום הסבוכים נטפו שרכים כחולים
.פני הירח היו תלויים על חוט השערה הלילי
ציפורים כהות חגו, וחתולי ירח צעדו
בשולי המידע בחשכה שהלכה והשחירה.
כפפה ריקה ריצדה על הסף. חור שחור נשקף
.במראה העטויה מסכה לבנה. פנים צפויות
.כפפות ריקות נאחזו בסחרור
.שולי המראה להטו, חשתי שהמידע בסכנה
אבל לבי היה רגוע. דבר לא אבד, גם לא החיוך
.הדק שנשקף מהמראה העגולה
שבתי לשחק בחצר. אור ירח זרח מתוך
.שעון חלום, תלוי על בלימה. נופפתי לעצמי

ח. תקתוק

?אני מקשיבה. האם הגיע זמן הירחים לפוש
.ארגמן הלילה חודרני. לילות מחוררים
דממת הסף. המוות המסתחרר אינו אלא
:אחיזת עיניים של הצופים בו מבחוץ. מבפנים
.חתול ירח מלקק נוגהיו בחצר הזרוחה.

נספח : מלכיאור על החור השחור

 

(

קטע זה הוא קטע של תקשור בין אילנה יפה ובין ישות כלשהיא הנמצאת בתודעתה ויש בו דיון מעניין שאם נרצה אפשר לראות בו גם סוג של ארספואטיקה על הדרך שבה נוצר שיר א.א. ) .

המוות הוא חור שחור  תקשור עם מלכיאור
14.12.06 בעקבות הסרט פרדוקס הוקינג בערוץ 8

 

ש: עם מי אני מתקשרת?
.ת: ישות אור שחוקרת את הקוסמוס. לצורך העניין מלכיאור
ש: מה דעתך על הרעיון שעלה במוחי שהמוות הוא חור שחור מבחינת
מהותו הפיסיקלית ?
ת: עלית על רעיון גדול ואמיתי. תהליך המוות הוא כמו שהמדען ליאוניד
סוסקינד תאר ככניסה לחור שחור. מבחוץ נראה שהגוף מתפרק
לחלקיקי אטום אבל בעצם המידע נמרח בשולי החור וניתן לשחזור
והאיש בפנים אינו חש דבר.
ש: סוסקינד אמר שהאדם או כל גוף אחר הופך מתלת מימד לדוד מימדי
כשהוא נמרח בשולי החור, האם זה נכון?
ת: פה הוא טעה. המידע המוקרן הוא תלת ממדי, ממוזער .
ש:מה הרעיון שביסוד כל חור שחור, מהי מטרתו ביקום?
ת: חור שחור הוא כור צורף. החומר מתרוקן מהמידע, ובמצב של ריקות
הוא יכול לעבור שינוי. המידע מוקרן החוצה, החומרה עוברת שינוי לאור
התבוננותה במידע, ואז חזרת המידע באה בהתארגנות אחרת, גבוהה
יותר. כלומר המעבר בחור שחור יוצר עליית מדרגה
.ש: יכולה להיות גם ירידת מדרגה? שינוי לרעה בחומרה ואחר כך גם בתוכנה
כלומר שהחומרה, הגוף, האדם, אינו מסיק את התובנות הנכונות?
ת: לעתים רחוקות. כיוון שהתהליך כמעט אוטומטי. אם כי במינונים שונים.
כשהחומרי רואה את התוכנה המשתקפת משולי הכור הוא עובר
שינוי מאליו. כמו אחרי כל טראומה.

ש: האם  סטיפן הוקינג טעה כשאמר שהמידע אובד ונמחק לעד בחור השחור?
.ת: כן. דבר אינו הולך לאיבוד. הוא עצמו הבין זאת מאוחר יותר
ש: ומה בקשר ליקומים ללא חור שחור שהוא תאר?
ת: כל יקום מאוזן בתוכו ולכן אין כאלה.
?ש: האם אדם סובל בתהליך המוות כלומר במעבר בחור השחור
.ת: לא. זה כמו מ. ר. אי. הגוף מוקרן סביב לכל הכוונים
ש: האם אתה יכול לחדש לי משהו בנוגע לחור השחור?
ת: חשיבות הסחרור. בסחרור המוקרן השוליים לא רק יוצרים חום כמו
שהחוקר הישראלי בקנשטיין אמר אלא שיש גם החזר התמונות
לחומר המקרין שעבר שינוי, ולכן, כמו שאמרתי קודם, בסדר גבוה יותר.
בכוח הסחרור הוא מצליח לצאת מהחור השחור לעברו האחר וכך נשמר
המידע.
ש: האם במושג ה'עבר האחר' אתה מתכוון לגלגול חדש?
ת: בדיוק כך. הנשמה באה טעונה לגלגול החדש. בהרפי העין המהבהבים
בין ההקרנות המסוחררות משתנה החומרה, הדפוסים של החשיבה,
בהתאם לתובנות שנובעות מראיית המידע המרוח בשוליים (המושג
ראייה הוא רב רבדים), וכשהמידע חוזר הוא מתיישב על חומרה שונה,
.מסתחררת בכוון המידע הבא.
התנועה הבסיסית היא סחרור. המרכז התובנתי לא חש בסחרור (כמו
שחלקיקי גרעין התא לא חשים בסחרור האלקטרונים), לא של התוכנה
ולא של החומרה. כמו שסוסקינד אמר הוא צופה מבפנים, מהמרכז.
ש: איך אני כאדם פשוט יכולה להוכיח שהמוות הוא חור שחור ושחור שחור
לא אובד?
ת: כל חומר יוצר חור שחור משלו, כי כל יש שואף אל האין ולהפך. כיון
שהיקום הוא דואלי. ויש היררכיות, הצטברויות. כל אדם הולך לחור
שחור משלו. החורים הקוסמיים הם על פי אותם עקרונות. רק מכלול.
ש: האם לכל מחשבה יש חור שחור משלה.
ת: אם אתה רוצה להעלות מחשבה, הכוונה לרומם אותה, להרים אותה
מבחינה רוחנית, עליך לקרבה לתהום החור השחור, שתעבור את
התהליך ותצמח. אחרי התהליך היא מתחילה כמו תינוק, לא כהמשך
אלא מהתחלה, מהתחושה, מההבהוב, רשרוש, התבהרות, עד למחשבה
צלולה יותר.
ש: האם  תחושה קודמת למחשבה?
ת: לא. בכל תחושה יש מחשבה ובכל מחשבה יש תחושה .
ש: האם המוות הוא תהליך התפתחותי כמו שתיאוריות ה'ניו אייג' טוענים?

ת: כן .
ש: למה אנחנו פוחדים?
ת: בגלל חוסר הידיעה .
ש: האם כל מה שכתבתי מדויק?
ת: בהחלט.

ש: מה אני יכולה לעשות עם המידע הזה כאדם פשוט?
ת: לכתוב מה שאמרתי לך. תשלחי לאלי אשד. הוא כבר ידע מה לעשות עם זה.