web analytics
קטגוריות
תרבות

תפילת ערבית והויקיפדיה

שעת ערב בחברת ההי טאק שבה אני עובד. במשרד יושבים כמה משקיעים חרדים.ומתברר היגיע הזמן לתפילת ערבית   .מכל המשרדים מקובצים בבהילות גברים על מנת שישמשו כמניין .פה ושם מצליחים למצוא כיפות לשימושם.
אבל צרה צרורה, אין ספרי תפילות בשום פינה במשרד. והרוב המוחלט של העובדים מתברר אינו יודע דבר על תפילה וסדרי תפילה .
המשקיעים מתייעצים בינהם ,מה לעשות עם הבורים עמי הארצות האלו?
להם אמנם יש את ספרי התפילות אבל יש צורך שגם אותם חילונים  ידעו על מה המדובר בעת התפילה ולא יעמדו להם כגלמים סתומים .
ברגע זה אי אפשר שלא להתעלם מהפער התרבותי העצום הקיים בין המשקיעים ואנשי ההי טאק המתוחכמים שסביבם  אבל שאין להם את המושג הקלוש ביותר על יהדות . דומה שהכל נתקע במבוכה כללית .
ואז מעלה מישהו רעיון מזהיר :מדוע לא לחפש את נוסח התפילה באינטרנט בגוגל ולהעלות אותו במקרן על הקיר .כך שהכל יוכלו לצפות  ולהתפלל כנדרש. .
החרדים מתקשים לרגע להאמין האם ייתכן שנוסח התפילה אכן נמצא ברשת ?
מסתבר שכן חיפוש קצר מוצא אותו בויקיפדיה .החרדים בודקים האם אכן ניתן להסתמך על נוסח הויקיפדיה ?

בדיקה מראה שהוא אכן זהה לזה שבספריהם .  
וכאן מתחילה התפילה הציבורית המוזרה ביותר שבה נטלתי חלק כאשר נוסח התפילה מוקרן על הקיר למען יראו הכל . אחד המשקיעים החרדים ממלמל לחברו :זאת תפילה ראשונה מסוגה בהיסטוריה . החבר מניד בראשו ומשיב משהו ביידיש ,חיובי שלילי או אדיש אין זה ברור . .

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

10 תגובות על “תפילת ערבית והויקיפדיה”

"מנחה" מתפללים בשעות הצהריים ולא הערב, שבו מתפללים את תפילת "מעריב" (לאשכנזים, או "ערבית" לעדות המזרח).

אין שום צורך שהמצטרפים למניין ("משלימים מניין") יתפללו גם כן. די בשישה מתוך עשרה מתפללים שטרם התפללו ו/או מתפללים.

תפילת מנחה היא התפילה הקצרה ביותר מבין תפילות היום ובכלל (בחגים ובשבתות), כך שקל לזכור אותה בעל-פה למי שמתפלל מעל שנה ברציפות. שלא לדבר על גירסא דינקותא. הדתיים שבחבורה יכלו להסתדר גם ללא מנעמי ההיי-טק (בלי א' באמצע, כן, אלי?).

והתפילה, אלי, איננה בגדר "הפצת אמונה", כי אם פנייה ישירה לבורא העולם מפי נבראיו.

ואם תיתקלו בצורך שנית, ו'אלהי הרשת' יקרוס או ישבות – וכיוון שסביר להניח של'משקיעים' יהא סִדּוּר (זה, אגב, שם "ספר התפילה" שהזכרת) – צלמו את הדפים הרלוונטים. ובקיצור: מכונת צילום / פקס / סורק – אִם האינטרנט מתנתק.
לעיסקאות מרובות ובעיקר, לשיתוף פעולה בין כולם, דבי

יש בפוסט שלך.
הסיפור באמת נחמד ומעניין, אבל השורה האחרונה שכתבת- "על מה המשקיעים חשבו בעת התפילה תמהני אולי שיש אחרי הכל שימוש בחילוניים האלו הבורים עמי הארצות עם כל ההמצאות שלהם והויקיפדיה שלהם בהפצת האמונה ?"
עצבנה אותי.
הפכת את הפוסט מסיפור נחמד על שיתוף פעולה חילוני דתי, לפוסט של סטיגמות והכללות.
חבל.

לא ידעתי שאתה עובד בחברת היי-טק? חשבתי שאתה יותר שייך לתחום מדעי הרוח? לא כך?

צריך לזכור שרוב החרדים מצנזרים את האינטרנט. יש לי ידיד חרדי שגולש במכשיר הסלולאר שלו למרות שיש לו מחשב בבית. אמא שלו פשוט חושבת שאינטרנט זה חילול השם.
מוזר שדווקא וויקיפדיה הצליחה ליצור רגע אחד קסום של איחוד בין חילונים גמורים לחרדים.
ואגב, מה שכתבת על החילונים קצת צרם כי אני חילונית גאה ולמרות חילוניותי הרבה איני רואה בעצמי בורה. אני חושבת שלנו יש מה ללמוד מהחרדים בנושאים מסוימים ולהם יש מה ללמוד מאיתנו.
ארון הספרים לא מתחיל ונגמר בתורה נביאים כתובים…או סידור תפילה.
יש הרבה מה לקרוא חוץ מזה…

יש דבר כזה שנקרא "אירוניה "
אמצעי ספרותי שבו מתארים נקודת השקפה שדהמחבר לא בהכרך מסכים לה פשוט משום שזאת נקודת ההשקפה שאותה הוא מייחס לדמויות .
וודאי שאינני חושב שהחילונים הנ"ל היו בורים ועם הארץ אבל זאת הייתה הדרך שבה נתפסו בעיני החרדים בגלל אי ידיעתם בעניינים בסיסיים ביהדות .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 × 2 =