web analytics
קטגוריות
תרבות

אצולה רוחנית

אחרי צהריים רגיל בבית הקפה וחנות הספרים "הנסיך הקטן " בתל אביב .
בשולחן פינתי אחד יושב עורך כתב העת "מעיין " ומשמיע ניתוח של סרט מוקומנטארי שאותו הוא מתכנן ,ואגב כך משמיע אלגיה מדהימה על המו"ל שנפטר ירון גולן ועל חשיבותו לתרבות העברית ..בהמשך הוא ועמיתו במאי ואיש כתב העת "קולנוע " מנתחים את האיכויות של סיפור מעורר מחלוקת במיוחד שהופיע בכתב העת ,ודנים בשאלה האם היה מקום לפרסמו מכאן מתגלגלת השיחה לנושא הצנזורה התרבותית חיצונית ופנימית . שמו של אהרון שבתאי מועלה מהאוב והויכוח נהפך לסוער.
את השיחה הקשה קוטע עורך כתב העת "הכיוון מזרח " שקפץ לבקר ומכאן השיחה עוברת לנושא הכדורגל בתרבות הישראלית ועל דיכויו בידי בעלי ההון הגדולים . העורך מתוודה לאחר לחצים קשים שהגיליון הבא של כתב העת שלו יעסוק במוזיקה מזרחית .
והגיליון שלאחריו ?
לאחר לחצים קשים עוד יותר העורך מתרצה לבסוף למסור את הנושא מעורר המחלוקת ועוכר השלווה התרבותית שבו יעסוק אותו הגיליון אך דורש לשמור זאת בסוד כמוס .
אל השולחן מגיע תחקירן טלוויזיה ידוע ומומחה לתרבות יידיש ,.לגמרי במקרה אביו יצר כעת פרויקט מוזיקאלי המבוסס על יצירה ביידיש של המשורר אורי צבי גרינברג. "מלכות הצלב ". עוד יותר במקרה הספר האמנותי המדהים של יצירה זאת עם הטקסט בעברית וביידיש מלווה בתמונות שונות שיצא ממש בימים אלו נמצא אצל אחד הנוכחים .הספר עובר מיד ליד ונפתח דיון סוער על אורי צבי גרינברג ויצירתו ביידיש ..לגמרי במקרה בשולחן שליד נמצא עורך של כתב העת "עמדה " שרק לאחרונה פירסם מסה ענקית על אורי צבי גרינברג והוא מצטרף לדיון ומשמיע את דיעותיו הנחרצות מאוד על אורי צבי גרינברג ועל ההבנה המועטת שגילתה כלפיו הביקורת המודרנית .
. הדיון משתנה כאשר מישהו מוצא במדפים שליד הנוכחים חוברת ביידיש על הצורר הנאצי אדולף אייכמן וכעת דנים בדרך שבה טיפלה ספרות היידיש במלחמת העולם השנייה.הבמאי מעלה לדיון את הסרט שבו הוא עוסק כרגע על תופעות ביזאריות במיוחד של תרבות פופולארית שקשורות למלחמת העולם השנייה ,והדיון עובר למחוזות אפלים ביותר . .מחוזות אלו נהפכים לאפלים עוד יותר כאשר מתברר  במקרה שהחנות קיבלה לאחרונה צרוד כרכים נדירים מאין כמוהם משנות ה-30 של סיפורים רלבנטיים לתופעה אותה מצלם הבמאי . הנוכחים ניגשים לסקור בתדהמה  את אותם ספרים נדירים ויקרים מאוד שמשנים מן היסוד חלק מהטיעונים שהושמעו קודם .
בשולחן שליד הדיון מתלהט גם הוא עורך כתב העת "אורבניה " משמיע את דיעותיו הנחרצות והברורות מאוד לגבי מצב השירה העברית בהווה ומה  בכל זאת אפשר לעשות בנידון . האישה שיושבת עימו משוררת מסרבת להסכים ודופקת על השולחן . בשולחן שלישי יושב . ה"אביר שלא היה"  עם עורכי "עמדה " ומחווה דעה קשה על מצב הניוון שבו שרויה הספרות  והתרבות העכשווית ומנסה לנתח את הסיבות לכך. הדיון עובר לאורי צבי גרינברג ומשם למפעל הפיס ומשם למשמעות התרבותית של דליה הרץ לשירה העברית המודרנית.

.איך שהוא מתגלגלת השיחה למשורר ומוציא לאור ששהה במקום בשבוע הקודם וטען שהפילוסופים המודרניים הם בגדר נפלים וכי יש רק מעט מאוד אנשים כיום ( והוא אחד מהם )שמעזים ליצור שיטה פילוסופית חדשה באמת. השיחה עוברת לדיון פילוסופי ושמותיהם של קאנט הגל , יוסף  אגסי ומשה קרוי מושלכים על השולחן .

מישהו מוסיף עוד כמה הערות על קוסמים וקסמים נושא שמעורר משום מה עניין רב במקום לאחרונה . הדיון של אחיזת עיניים אצל קוסמים מתגלגל מכאן לנושא אחיזת עיניים אצל משוררים ואנשי ספרות ומתחילות צעקות . הצעקות עוד מתגברות כאשר מגיע למקום עורך של כתב העת הספרותי "כתם " שהיה בחדשות לאחרונה . . .
את הנוכחים מרגיעה קצת  אחת הנוכחות  שמדווחת שהיא הוזמנה למסיבת בר המצווה של רני רהב .לאחר חיבוטי נפש רבים וגם ובעיקר בגלל שלא היה לה דבר טוב יותר לעשות באותו היום היא הלכה לאירוע ..
"נו ואיך היה להיות עם כל אותם אלפי אצילים ושועים של המדינה ?
"סתם סתם .מסיבה משעממת .אנשים משעממים .כל הזמן עמדו ודיברו על כסף כסף וקצת פוליטיקה .זה כל מה שמעניין אותם   בזבוז זמן אחד גדול.." . .
נו הרי זאת האצולה של המדינה?
מה פתאום האצולה האמיתית של המדינה היא האצולה הרוחנית,אלה שחושבים ומעלים רעיונות ,ולא רק יודעים לעשות ולבזבז כסף .. כאן נמצאת האצולה האמיתית של המדינה" .

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

13 תגובות על “אצולה רוחנית”

לא טוב הדבר שמדווחים משיחות בבית קפה
מנהג כזה יגרום לכך שהדוברים בבית הקפה יתחילו לשקול מה מדבריהם יתפרסם מחוץ לכותלי בית הקפה
והדבר יתחיל להעיק על השיחות מכיוון שיגביל את החרות לומר את אשר על דעתך לאיש שיחך

אם אין לך על מה לכתוב לא צריך בכוח ..כולל הסיקורים העלובים האחרונים של מעשה עבריינות פאתטי , כמו הכרטיס ביקור שלך … מה לזה ולספרות ? או לאצולה ? או למשהו בכלל ?

ולכתוב איזה משהו מהותי ,אמיתי , שיש לו ענין בהגות פילוסופיה וספרות … אל תזיין לי את ברשימות פתטיות על מפגשים כאלה או אחרים אם בזה הכוח שלך , אולי כדאי לוותר על הבמה !
קח את זה בתור עצה חברית ואל תפרש את זה כהתנשאות ..יש דברים חשובים שלא לומר יפים שקורים בסצנה הספרותית — אני יודעת . למה אתה נדבק תמיד לזוטות ?

אבל הרייטינג לא תומך בה. מרשימה הקטנה הנ"ל זוכה למספר רב הרבה יותר של כניסות מאשר כל
הרשימות הרציניות הכבדות שלי על נחמן מברסלב על לקסיקון אגודת הסופרים וכו'..
כנ"ל לגבי הרשימה שלי על הכרטיס האישי שלי שזכתה לרייטינג גבוה עד השמיים . .
זאת אומרת שהקהל הרחב דווקא רוצה מידי פעם לקרוא רשימות אישיות מעין אלה .
וצריך להיות קשוב מידי פעם גם לרצון הקהל bהרחב
. עם זאת אני מקבל בהבנה את רצונך לראות רשימות ספרותיות רציניות יותר ואלו ימשכו .

אפשר לחשוב שאצל שקספיר אין תאוות קטנות וריבי סרק. רוב העיסוק בשקספיר הוא רכילותי, מתי כתב את זה או האם גנב מזה והאם בכלל היה, ואולי הוא הומוסקסואל.ההבדל הוא שמדובר באנשים חיים ולא מתים. גם שקספיר הוא סלבריטי, אגב, הוא מותג ספרותי. לא רחוק מהנסיך הקטן יש חנות מיצים בשם "שייקספרי".

מרמת הניסוח של התלונה ניתן לראות שכדאי גם לך לקרוא את שקספיר

ואני אנמק את דברי ..היכולת של שייקספיר –הייחודית ביותר שלו לא נמצאת בתוכן העלילה שכן זה היה נוטה להעתיק מכל מקור אפשרי סיפורים ונרטיבים שונים ובטח שלא בדה אותם מתוך איזה דימיון גדול … כמו כן אותם סיפורים שייכים לתקופה ההיסטורית שבאה לאחר התקופה האלזבטתנית שהייתה תקופה בעייתית ולכן ….התככים והסדקים .. על כל פנים יקירי לא בזה כוחו של שייקספיר שכן כוחו היה באיטגרציה המיוחדת כל כך של החומרים שאותם העתיק …הניסוח הייחודי וכישרון הכתיבה היוצא דופן ..ושוב עצה חברית כי סתם אני נחמדה ..אל תעשה קריאה שטחית בשייקפיר אחרת ההנאה פחותה .

שקספיר בכל אופן כתב בזמנו עבור הרייטינג עבור להקת שחקנים שאותה ניהל ובכל המחזות שלךו יש סצינות מזעזעות של דם ורציחות ומעשי טירופ פשוט כי זה מה שהקהל דרש .
הוא עצמו היה מבוזה בידי המבקרים הנחשבים של תקופתו שחלקם התייחסו אליו בבוז כאשר טרחו להזכיר אותו .רק כ100 שנה לאחר מותו החלו לשים לב שבאיש היה משהו מיוחד.
בכל אופן לא ברור לי מה הקשר של כל זה לבלוג ,בלוגים מעצם ההגדרה אמורים להכיל מידי פעם גם תכנים אישיים .
והבלוג הזה שהוא אולי הבלוג הפחות אישי שקיים העל פני הרשת כולה בכל שפה אינו יוצא דופן בכך . וגם במקרה הזה התכנים אינם אישיים אלא מתארים את הסצנה הספרותית .

אלי, במקרה תפסת זנב שיחה של תזה מאוד מורכבת. אינני חושב שישבנו מספיק זמן זה עם זה כדי שאסביר את טיעוני כיאות, ועכשיו אנשים יקרים לי עלולים להיפגע. זה רק אני. אני יכול לחשוב על אנשים היקרים לשנינו שלא ישמחו לשמוע מעין ציטוט כזה מפיהם. הגם שכוונתך הייתה טובה ועוררה דיון מעניין – אינך צריך להוכיח את חשיבות המפגשים ביום שישי. יותר מזה, כולנו מודים לך כאשר אתה מדווח על תוצרי המפגשים. לעיתים הדיווח על התהליך הוא כמו לחשוף את ציורי האדם הקדמון לאור – הם עלולים למחוק אותם…

אורבניה? היה עיתון כזה אך מת, אנא דייק. דיונים סוערים? נשמע לי כמו חבורה של גברים שנוגעים אחד בשני
יש עוד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × 1 =