web analytics
קטגוריות
תרבות

יש תמורה לאגרה? לקסיקון הסופרים העבריים בהווה

 בימים אלו יצא לאור ספר שכמוהו מעטים בעברית: "לקסיקון הסופרים העבריים בהווה", בעריכת משה גרנות ובהוצאת אגודת הסופרים  . לקסיקון הסופרים העבריים " הוא פרוייקט חדש של אגודת הסופרים שהתממש לבסוף שמונים שנה לאחר שהוצע לראשונה .

נשאלת השאלה האם אין מדובר בפרוייקט אנכרוניסטי ? איזה מקום יש ללקסיקון מודפס בעידן האינטרנט ?  


לפני שמונים שנה בדיוק בשנת 1927 מייסד אגודת הסופרים העבריים חיים נחמן ביאליקבנאום שנשא  בפני אגודת הסופרים הצעירה הזכיר סופר שנפטר באותה השנה " סופר צעיר בדמי ימיו זכריה פישמן ז"ל אשר יכול היה לעשות נפשות לסופרים העברים. הוא בקש להוציא לפועל עבודה גדולה, עבודת חיים. הספר שעמל בו כלל לקסיקון ביבליוגראפי של הספרות העברית וסופריה. בראשית עבודתו עמד ועלינו לעשות לו נפש בהזכרה זו, ולהשלים את אשר החל" ביאליק הביע בנאום תקווה שהאגודה תשלים את מה שאותו פישמן החל בו . כשמונים שנה חלפו עברו עד שתקוותו  של ביאליק התגשמה לבסוף אבל כידוע עדיף מאוחר מאשר לעולם לא . .
בימים אלו יצא לאור ספר שכמוהו מעטים בעברית: "לקסיקון הסופרים העבריים בהווה", בעריכת משה גרנות ובהוצאת אגודת הסופרים .

הוצאתו לאור של הספר על ידי אגודת הסופרים, הוא הפרויקט היחיד שעומד לזכותה של האגודה בשנים האחרונות שבהן היא נתונה בקשיים כלכליים חמורים. .

הלקסיקון אמנם יצא לאור רק לפני מספר חודשים, אבל הוא כבר אינו עדכני. מאז יציאתו לאור, ועוד לפני כן, נפטרו כמה מהסופרים שהוזכרו בו, כמו ס.יזהר, גילה אוריאל, דליה רביקוביץ ועמוס מלר. המידע הופך ללא מעודכן במהירות מפחידה.

עיון בספר מגלה כי סופר המבוגר ביותר המוזכר בו הוא משה תמרי, שנולד ב-1910, והסופרים הצעירים ביותר הם סופרת הפנטזיה לנוער  סיגלית דיל והסופר הערבי סייד קשוע, שנולדו בשנות השבעים. רוב הסופרים המופיעים בלקסיקון נולדו לפני שנות השבעים ואפילו לפני שנות השישים.

עורך הלקסיקון הקפיד מאוד שלא לנסות ולהעריך את איכותם היחסית של היוצרים, והשאיר זאת לקוראים. זוהי גישה נכונה, אין זה מתפקידו של עורך לקסיקון לנסות ולהעריך את חשיבותם הספרותית של סופרים, אלא רק לאסוף עליהם חומר ביוגראפי מכל סוג ומין.

מנסיוני כחוקר ספרות אני יודע שדווקא החומר שעורך הלקסיקון אוסף אודות הדמויות הביזאריות והנידחות ביותר – אלו שכל מבקר ספרותי שמכבד את עצמו היה מניע את ראשו בתדהמה על שמישהו מבזבז את זמנו בחיפוש חומר עליהם (בהנחה ששמע עליהם בכלל) -הוא זה שמתגלה לעתיד כחשוב, כמעניין וכמבוקש ביותר בלקסיקון. שהרי כדי למצוא חומר על הדמויות הידועות והנחשבות יותר אין צורך לחפש בלקסיקון דווקא, לשם כך ישנם מספיק מקורות אחרים, מפורטים הרבה יותר. כך למשל למרות שבלקסיקון הסרות העברית של קרסל (ראו במסגרת ) נמצאים ערכים ארוכים מאוד על ביאליק, טשרניחובסקי ופיגורות מפורסמות אחרות, מסופקני אם מישהו טרח אי פעם לפתוח את הלקסיקון  כדי לחפש שם דווקא את הסופרים האלו, ולא לחפש חומר על דמויות ידועות הרבה פחות.

לצד שמות מוכרים וידועים כמו ס.יזהר, עמוס עוז וא.ב. יהושע, שאין שום צורך לחפש עליהם מידע בלקסיקון, מצאתי בספר החדש ערכים בעלי עניין רב יותר עבורי. ערכים אודות סופרים שידעתי על קיומם, אבל לא היה לי שום מידע עליהם ואף לא ידעתי שהם בחיים. למשל הסופר אלברט שמואל-כלב, אותו אני מכיר כמחבר קובץ הסיפורים "גרוטסקה", שכולל כמה סיפורי מדע בדיוני מעניינים, וכמחבר הרומן העברי המקורי היחיד על הבלש שרלוק הולמס, "תיאטרון פאלטין". בלקסיקון מצאתי לראשונה מידע על הדמות זו, שהייתה עד כה בגדר מסתורין מוחלט עבורי.

בלקסיקון מצאתי גם מידע על המחנכת שלי ביסודי, חנה בדולח -אפשטיין, אותה אני זוכר עד היום הודות לסיפוריה  הנוסטלגיים על ימיה בפלמ"ח. (ממנה שמעתי לראשונה על קיומו של ארגון בשם זה. אצלי בבית -, משפחה של הורים ודודים יוצאי "גבעתי "ו"ההגנה" – בזו לארגון הזה ומעולם לא הזכירו אותו חוץ מלשלילה. תמיד שמו דגש על נטייתם של אנשי הפלמ"ח לקחת קרדיט על דברים שלא הגיעו להם, כמו גילוי "דרך בורמה" וכיוצא בזה).

מהלקסיקון הסתבר לי שהיא החלה לפרסם שירה ב-1983, ופירסמה בסך הכל שישה ספרים. בדיקה נוספת ברשת גילתה שהמורה חנה (אני עדיין חושב עליה במונח זה), התקדמה עם הזמן ומופיעה  גם בלקסיקון הספרות העברית האינטרנט , שם ניתנים פרטים נוספים על הביקורות על יצירתה, כך שבעצם לא היה צורך לדפדף בלקסיקון כדי למצוא את החומר אודותיה..

אמנם, היתרון של הלקסיקון הכתוב על זה האינטרנטי, הוא שהראשון מציין בפירוט כל פרס ומענק שבו  הסופר. לא ידעתי שיש כל כך הרבה פרסים ספרותיים ומענקים שניתנים לסופרים, וזה מוזר להיתקל בלקסיקון שוב ושוב בסופרים ומשוררים שאני לא שמעתי את שמעם, ולהיוודע שהם זכו ברשימה ארוכה של פרסים שגם עליהם לא שמעתי מעולם (למה אני לא זכיתי באף אחד מהפרסים האלו?). אבל המידע הזה חשוב פחות (חוץ מלאגו של היוצר) מאשר רשימות מפורטות של הביקורות על היצירות, אותן מספק הלקסיקון האינטרנטי.

כאמור, מצאתי בלקסיקון שמות שמעולם לא שמעתי את שמעם, ולא הייתי מודע לקיומם אילולא נתקלתי בהם תוך כדי דיפדוף. פה ושם היו ערכים שעוררו בי עניין מסויים והביאו אותי ללכת ולחפש עליהם מידע נוסף, ולנסות ולמצוא את ספריהם שמוזכרים בערך. בכך, לדעתי, החשיבות הגדולה של הלקסיקון.

 

 

שיחה עם משה גרנות  עורך  הלקסיקון :

א.א. " למה החלטתם לפרסם לקסיקון מעין זה?

גרנות : הרעיון היה של בלפור חקק עוד מלפני התקופה שנבחר וכשנבחר לא היה לו זמן והוא חיפש מישהו שיעשה את זה והיציעו לו שייתן לי לעשות את העבודה כדי שתושלם . וכך היה . פנינו בקול קורא לחברי האגודה וגם מי  שאינו חבר האגודה שנענה לקול הקורא ושלח קורות חיים ותמונה,קיבלנו אותו ללקסיקון . כולם כתבו כמה שהם חשובים והעולם לא יכול בלעדיהם. ואנחנו ערכנו וקיצרנו  את הפרטים לרשימה של עמוד בספר.

 

א.א. :ומה המטרה של הלקסיקון ? למי הוא מיועד ?

גרנות: המטרה היא שספרנים מורים ותלמידים בספריות ובבתי ספר יוכלו לקבל ספר עם מידע זמין על סופרים וידעו את מי כדאי להזמין להרצאות ובאיזה נושא.

א.א. :האגודה אינה ידועה במצבה הכלכלי האיתן  איך הצלחתם להשלים את הספר ?

  גרנות : המימון היה של מפעל הפיס והם עמדו על כך שזה יגמר עד נובמבר 2005 וזה היה בלתי אפשרי. הלקסיקון יצא לבסוף  באוגוסט 2006…

 א.א. כל חברי האגודה נמצאים בלקסיקון  ?

 גרנות : יש בו 390 ערכים כמעט 400 ושבעים וחמישה אחוז מהם חברי אגודה. בלקסיקון יש כשני שליש מחברי האגודה .

אבל באגודה יש כ500 איש ( שזה המספר הקבוע פחות או יותר של חברי אגודה מאז ומתמיד ) כלומר רבים לא נענו לפנייה.

א.א. :למה לא ?

גרנות : היו גם כאלה שלא רצו וטענו שיש להכניס  ללקסיקון  גם את הסופרים המתים אחרת הם לא רוצים להיכנס רק עם הלא יוצלחים החיים .   אנחנו החלטנו שנכניס רק את החיים כדי לשים גבול איפה שהוא .

היו כאלו שטענו שבאגודת הסופרים יש סופרים שלא לפי רוחם והם לא רוצים  כתוצאה להיכנס לאותו כרך עם אותם גרפומנים. 

.והיו כ-40 שסירבו לתת את שנת הלידה אבל שכנענו אותם לבסוף להכניס שנת לידה. בסוף  כ4 אנשים סירבו לתת את גילם וכתוצאה לא הכנסנו אותם לכרך . .

גם קרסל סירב בזמנו לתת לרחל איתן להיכנס ללקסיקון שלו  אך ורק בגלל  בגלל שסירבה לתת את גילה .

א.א. בלקסיקון הזה יש את אדיבה גפן שאין את שנת הלידה שלה .

גרנות : זה בגלל טעות שלנו לא בגלל שהיא סירבה למסור את גילה . .

א.א.: סייד קשוע הוא חבר באגודה ?

כל מי שכותב עברית יכול להיות חבר באגודה כל זמן שהוא כותב בעברית הדת והלאומיות שלו  לא חשובה.  איגוד הסופרים ( המתחרה באגודת הסופרים א.א. )  טוען שזה גזעני וכל מי שכותב באיזו שפה בארץ ישראל צריך להיות לו איגוד ..

א.א. :יש לקסיקון מעין זה גם באינטרנט ,מה ההבדל בינכם ובינו ?

גרנות::שם כל ערך הוא ארוך כאורך הגלות ,כותבים שם על כל סופר בלי סוף . ,אצלנו הערכים קצרים ברורים ונגישים יותר. בערכים שלנו יש סדר מדויק חומר ביוגראפי ואחר כך ספרים ופרסים .יש רק עובדות אנחנו כותבים קצרה ולעניין בשביל תלמידים וחוקרים .

 

א.א. : מתוכננים כרכים נוספים ?

גרנות : :בהחלט  בהמשך  נרחיב  את הלקסיקון עד לסופרים שפרסמו מ1948 ואילך.

אתם מתכוונים להעלות את  הלקסיקון  באינטרנט?

אנחנו מקווים.   כרגע   אין לנו כסף ואנחנו במצב קשה מאוד. לולא הכסף של מפעל הפיס לא היינו יכולים לפרסם את הכרך הזה  שכל העבודה עליו שלי נעשתה בהתנדבות אני מקווה מפעל הפיס ייתן כסף לפרויקטים הנוספים..

 

ועל מה אתה כותב בימים אלו חוץ מהלקסיקון ?

גרנות : אני כותב עכשו ספר עתידני מפחיד על עתיד שבו הפמיניסטיות שולטות ביד רמה ומשליטות משטר דיכוי   על הגברים. במהלך הסיפור  שר בממשלה  נכנס לבית הסוהר בגלל הפמיניסטיות האלו .וכתבתי את זה עוד לפני  שהחלה פרשת רמון .זה היה צפוי וזה מה שהולך לקרות . .

 

אם לא היה דבר כזה אינטרנט, כי אז לא נשאר היה אלא לברך על הלקסיקון כפי שהוא בידינו, ועל המידע שהוא מספק על סופרים לא ידועים. אלא שזהו אינו המצב. האינטרנט קיים לקסיקון סופרים עבריים משלו  ויש בו לפחות חלק מהמידע המופיע בלקסיקון  אגודת הסופרים .

 עבור מי שיש לו גישה לאינטרנט, הלקסיקון המודפס  אינו נראה באמת כשיפור.

ללקסיקונים של קרסל ואופק (ראה מסגרת) הייתה חשיבות עצומה בזמנם, כאשר הם היו מקור מידע יחיד על סופרים שונים. הם חשובים גם כיום, אולם חשיבותם פחתה אחרי שהמידע המגוון שמופיע בהם נמצא, ולעיתים בצורה מפורטת יותר, ברשת.

לכן, נשאלת השאלה: האם אין מדובר בפרויקט אנכרוניסטי?

איזה מקום יש ללקסיקון מודפס בעולם בו יש לקסיקונים אינטרנטיים וויקיפדיה, עם כמות גדולה הרבה יותר של חומר ועם יכולת אינסופית לעדכן את אותו חומר בזמן אמיתי?

אכן שאלה גדולה, אבל דעתי היא שמן הראוי שיהיה קיים גם חומר מודפס וגם חומר אינטרנטי בנושאים אלו. האחד אינו סותר את השני. תמיד טוב שיהיה גיבוי מודפס לכל דבר ברשת.

אלא שגם אם הלקסיקון המודפס שקיים כרגע אינו מהווה שיפור גדול לעומת זה האינטרנטי, מן הראוי היה לחפש דרכים להפוך אותו למגוון ומעניין יותר מהאינטרנטי תוך ניצול של האפשרויות הייחודיות שמאפשר הדפוס, למשל: הצגת עטיפות ספרים. הרי אף אחד לא ידפדף בלקסיקון מודפס אם את אותו המידע בדיוק, רק מעודכן יותר, הוא יכול למצוא בחיפוש קצר ברשת.

 

 

סקירה היסטורית: לקסיקונים קודמים לספרות בעברית

לקסיקונים מכילים רשימות של אישים, סופרים במקרה שלנו, ובהן פרטים ביוגראפיים בסיסיים (תאריכים חשובים, רשימת פרסומים, פרסים וכו') שלרוב לא ניתן למצוא באף מקום אחר.
בעברית  הופיעו כבר כמה וכמה כמה לקסיקוני סופרים אחרים שלא של האגודה.  עם זאת את הלקסיקונים לסופרים שהתפרסמו בעברית אפשר לספור על שתי כפות ידיים.

הספר המוקדם ביותר מסוג זה הידוע לי נקרא "ספר זכרון לסופרי ישראל החיים איתנו כיום", שיצא לאור במקור בווארשה, פולין, ב-1888. הספר יצא במהדורה מחקרית חדשה בעריכת הביבליוגרף גצל קרסל, בשם "לכסיקון של סופרי ישראל במאה הקודמת": (מכון "מזכרת", תל-אביב, תש"ם, 1980). קרסל הוסיף ללקסיקון הקדמה המספרת על תולדות הספר, וגם עדכונים והשלמות על חיי הסופרים השונים שהוזכרו בו ועל יצירותיהם.
בשנת 1942-1943 יצאה לאור בארבעה כרכים בהוצאת יהושע צ'ציק, "האנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית", על ידי הסופר והעורך ברוך קרוא–קרופניק ו"חבר סופרים ומלומדים". האנציקלופדיה יצאה לאור שוב במהדורה מעודכנת ב-1953, ושוב במהדורה סופית ב-1961.

ב-1950 פירסם משה סמבטיון ספר שכיום הוא נדיר מאוד: "לקסיקון תולדותי-ביקורתי של סופרי מופת ישראליים מכל התקופות ובכל הלשונות" (בהוצאת פע"ן, קלוב ישראלי עולמי אשכולון).
בשנת 1959 פרסם אברהם שאנן את מילון הספרות החדשה, העברית והכללית" בהוצאת יבנה ,הלקסיקון זכה לחמש מהדורות עד שנת 1978.

בשנים 1963-1964 פרסם הסופר  יוחנן טברסקי את הספר "ספרות העולם; לקסיקון סופרים, חייהם ומובאות מיצירותיהם", שיצא בארבעה כרכים בהוצאת דביר, וכלל גם סופרים עבריים לצד הסופרים הזרים.

הפריט הקלאסי בתחום הלקסיקונים לספרות הוא ודאי "לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים  (הוצאת ספריית הפועלים, תשכ"ה –תשכ"ז), שהוכן בידי הביבליוגרף גצל קרסל .
קרסל אסף בעבודת נמלים שקדנית פרטים על כל סופר עברי שפרסם ספר. הלקסיקון יצא לאור בשני כרכים ענקיים בשנים 1965 ו-1967,

הלקסיקון הנ"ל  וכה לחוברת השלמות של צבי הרכבי בהוצאת הספרים הארץ ישראלית ב-1969.

לקסיקון אחר, שהתמקד בז'אנר ספציפי של ספרות ילדים, הוכן בידי חוקר ספרות הילדים אוריאל אופק,שפירסם לאחר עבודת נמלים שקדנית שני כרכים של "לקסיקון אופק לספרות הילדים" (הוצאת זמורה ביתן מודן, 1985). אופק הכין גם כרך שלישי, שמסיבות כספיות לא פורסם מעולם. היו בעבר נסיונות שונים לעדכנו ולפרסמו על ידי עמירן פדן, אולם הם לא יצאו לפועל.
אין ערוך לחשיבותם, בתחומיהם השונים, של שני הפרויקטים האחרונים שהוזכרו.

מלבד כל הלקסיקונים שהוזכרו, ב-1995 פרסמה הוצאת עקד את "לקסיקון משוררים בישראל היום – לקסיקון ביוגראפי חלק א'", בהפקת מריצה רוטמן. הלקסיקון כלל גם תאריכון של משוררים עבריים שנפטרו מזמן הקמת המדינה ועד ל-1992. למיטב ידיעתי, חלק ב' לא יצא לאור מעולם.

ב-1996 פרסם בלפור חקק  לאחר מכן יו"ר אגודת הסופרים, את "לקסיקון סופרי ירושלים: מידע ביו-ביליוגרפי על סופרי ירושלים החברים באגודת הסופרים העברית".

כמובן שקיים גם לקסיקון מקוון, "לקסיקון הספרות העברית החדשה" בעריכת יוסף עברון גולדשלגר, ביבליוגרף שנמצא בארה"ב, ו"חבר ספרנים" (מי הם אותם אנשים?). הלקסיקון זמין בחינם ברשת, מכיל פרטים אודות מאות סופרים ומשוררים, מתעדכן ומתרחב כל הזמן ואני משתמש בו רבות.

אבל לקסיקון מודפס לסופרים חיים מכל סוג, ולא רק למשוררים, סופרי ילדים או סופרים החיים בירושלים, לא היה קיים עד להוצאתו לאור של "לקסיקון הסופרים העבריים בהווה" של אגודת הסופרים.
בכל אופן במקביל לכרך הבא בלקסיקון של אגודת הסופרים מדווח על פרוייקט נוסף מסוג זה שבראשו עומדים יגאל שוורץ וזיוי סתוויבשם"לקסיקון הקשרים". וגם הוא יכלול אנשי ספרות ישראליים מכל סוג שהחלו לפעול אחרי 1948 .

נשאר לראות איך הם יתמודדו עם בעיית הרלבנטיות של הלקסיקונים המודפסים  לעומת הלקסיקונים האינטרנטיים . .

ראו גם :

לקסיקון הקשרים לספרות עברית 

 

אגודת הסופרים העבריים

משה גרנות עורך הלקסיקון

תודה לשוקי טאוסיג שערך בנדיבות את הכתבה הזאת,כל התקלות והבעיות שעדיין קיימות בה הן כולן באחריותי .

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

16 תגובות על “יש תמורה לאגרה? לקסיקון הסופרים העבריים בהווה”

למעשה מבחינתי, כסטודנטית לספרות לשעבר וכביבליופילית מאז למדתי לקרוא בכיתה א', גם זה חשוב וגם זה. בעיקר למי שרוצה לערוך מחקרים פרטיים משלו על סופר או משורר ( הכל גם במין נקבה כמובן) אהובים ידועים או ידועים פחות. האינטרנט מתעדכן לעיתים קרובות ומכיל אכן מידע חדש יחסית אך מן הבחינה ההיסטורית חשוב להיזכר גם באלה שנולדו לפני שנות דור ולאו דווקא מוזכרים ברשת.
דבר נוסף הוא גם סגנון הכתיבה שמשתנה עם השנים. העברית עברה תמורות רבות כשפה מאז שנות העשרים והשלושים ואפילו מאז שנות השבעים. כך שמעבר למידע על סופרים ומשוררים ( סופרות ומשוררות) אפשר להתענג גם על סגנון כתיבה שונה.
ולגבי ויקיפידה? רק שתדע שבאוניברסיטה היא טרם נחשבת למקור מדעי והלקסיקונים בהחלט כן… וזה בדוק.

אני מוצא יותר ויותר בכל מיני כתבות כמקור .גם בכלי התקשורת המודפסים.
אני מניח שבסופו של דבר היא תחדור גם לאוניברסיטאות.
כדאי להזכיר שעבודות אקדמאיות רבות מבוססות על חומרים מהרשת גם אם אלה לא בהכרך מצויינים כמקור.
אני עצמי כבר נתקלתי עשרות פעמים בכל מיני עבודות שקטעים מהם נלקחו מכתבות באתר זה לפעמים עם איזכור שמי כמקור לפעמים לא .

כי הם פנו אליי ושלחתי חומר (ואיני חברת אגודה), הייתי ממש בשוק כשקיבלתי את הלכסיקון וראיתי כמה סופרים חשובים נפקדים ממנו. לדעתי, גם אם אותם סופרים לא שלחו חומר, יכלו בנקל לקבץ עליהם פרטים כללים כמו הספרים שהוציאו, ולהוריד תמונה מהרשת. זה הכול. זה זו לא צריכה היתה להיות כזו בעיה.

ועוד בעיה: כשקיבלתי את הבקשה לשלוח פרטים, נכתב לצמצם מאוד ברשימה, ואני עמדתי בבקשה. ולעומת זאת ישנם שפ סופרים, שרובם לא מהדרג הראשון והשני ואפילו לא השלישי, שכתבו על עצמם מגילות. והספייס הבא בא על חשבון סופרים חשובים מהשורה הראשונה.
לדעתי היתה כאן מלאכת עריכה בעייתית מאוד, שבה פשוט נשכחו סופרים חשובים.

לי אין בעיה אם זה שמקבצים כל מי שהוציא ספר בחייו בהוצאה מצוקמקת ולא יסף, מצידי שיהיו, בכבוד. אבל לא ייתכן להשמיט סופרים חשובים. כי אז זה הופך את הלקסיקון לבדיחה.

למרות שאינך חברת האגודה .
אני הבנתי שהיית צריכה לפנות ביוזמתך .
אלי למשל לא פנו ואני לא מופיע בספר .אבל אני בחברה טובה ביחד עם אישים כמו שמעון אדף וניר ברעם שגם הם אינם נכללים .

אכן הם אלה שפנו אליי, (אולי כי לפני 10 שנים הייתי חברה באגודה במשך שנה אחת!!, ונשארו להם פרטים שלי).
מכל מקום, הטענה שלי שהיא, שגם אם הם לא פנו לאנשים (והם טוענים שכן, רק שהללו לא חזרו אליהם עם חומר), מן הראוי היה שהם עצמם היו מקבצים חומר על סופרים. כיום, עם הרשת, אין דבר קל מזה.
הם עבדו על זה יותר משנה, והיה זמן לכך.

הדוגמה הכי טובה היא הלקסיקון של יוסי גלרון ברשת, שמתעדכן כל הזמן, ועל אף שגם בו חסרים סופרים חשובים, עם הזמן זה יקרה. בלקסיקון מודפס הכול כבד אבוד. יוצא שסתם זרקו את הכסף
. וזה כסף ציבורי

איך את קובעת מי סופר "חשוב " ומי לא.
וזה לא כל כך פשוט כמו שאת חושבת
אני דווקא יכול להבין את עורך הלקסיקון שמן הסתם התלבט בעניין.
האם יש להכניס את שמעון אדף למשל ? ולא להכניס את תמי -כץ לוריא ?
האם שמעון אדף הוא יוצר "חשוב " יותר מתמי כץ לוריא ?
ולכן ראוי יותר להיכלל בלקסיקון ( שהוא אינו נכלל בו ?)
זה לא פשוט לקבוע את הדברים הללו.
( אגב לדעתי שמעון אדף הוא יוצר חשוב ובקרוב יופיע באתר זה מאמר גדול עליו )
ולגבי הלקסיקון של גלרון כמו שציינתי במאמר דווקא בגלל שהוא אינטרנטי אז יש לו יתרונות שפשוט לא יכולים להיות ללקסיקון המודפס

הבעיה עם הלקסיקון הזה, שאף אחד לא קבע בו רף כניסה. וזה אגב, לא מה שמפריע לי. כמו שאמרתי, מצדי שיהיה בו כל מי שהוציא אי פעם ספר בארץ. הבעיה עם הלקסיקון הזה, שנעשה בכספי הציבור, הוא שהעבודה בו כה מרושלת, וכך פסחו על יוצרים שצריכים להיות בו. זה דבר שלא יעלה על הדעת בכלל. כי מה הלקיסקון הזה משקף?

טוב, לא אומר שזה הפתיע אותי. לפני עשור נרשמתי לאגודה רק כי כמה חברים השפיעו עליי, אמרו לי, נו, כדאי, צריך לחזק את כוחה של האגודה. אחרי שנה הבנתי שאת דמי החבר יותר טוב שאשקיע באיזה בית קפה טוב מאשר לזרוק למקום המגוחך והמושחת הזה. אז לא פלא שכך נראה הלקסיקון שלהם. הבעיה היא בעיקר דילטנטיות של האגודה הזו, שחיתות של חבריה, וחוסר כוח כללי של הסופרים בארץ להביא לאיזה מצב שקולם יישמע.

באשר למי חשוב ומי לא, אני זו שתמיד אומרת שעדיף לא לקבוע, בטח שלא בלקסיקון, אבל אם בכל זאת חייבים, אז ברור באמת שאדף, שמוביל איזה קו ספרותי בארץ, צריך להיות. זו בכלל לא שאלה.וכך גם רבים אחרים.

אם אתה שואל אותי, לדעתי הלקסיקון הכי נכון הוא לקסיקון מקוון ברשת, שיקבץ את כל מי שמתעסק והתעסק אי פעם בספרות העברית, כולל עורכים ומתרגמיפ ןמבקרים. בקיצור, אני מאוד בעד הלקיסקון של גלרון, רק חבל לי שהוא עושה הכול לבד, לכן לא מספיק למלא שם את השורות, ועדיין יש חורים גדולים שם (רק לאחרונה הפניתי את תשומת ליבו שרחל איתן לא מופיעה והיא מיהר להוסיף).
בלקסיקון שלו אין העדפות של "איכות" או טעם, כולם שווים וכולם נכנסים. אני נעזרת בו רבות. והלוואי ופעם הוא יעלה שם במקביל מאגר ביקורות ספרות מכל התקופות עם הפניה אליהם, ואז זה יעזור לכל המבקרים, חוקרי הספרות ולמתעניינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × 2 =