העיתונאי זאב גלילי שמפרסם היום כתבות מעניינות רבות על מגוון נושאים פוליטיים תקשורתיים ותרבותיים בשבועון "מקור ראשון " היה בין דברים רבים אחרים מחבר הסיפורים על איש הג'ונגל והסוכן החשאי הישראלי דן טרזן .את הסיפורים ההם ( בסדרה שנוצה בידי כותב אחר "אמנון שפאק "נוני ") כתב גלילי כאנונימי בראשית שנות השישים.ומאז נשכחו לחלוטין עד שהוצאתי אותם מהאוב בפרק בספר "מטרזן ועד זבנג".
באותה התקופה בדיוק החמיץ גלילי הזדמנות לכתוב את עלילותיו של גיבור פטריוטי אחר הלא הוא ספורטאי העל רפי צור .אנשי ההוצאה פנו אליו בבקשה לכתוב את הרפתקאותיו של צור אך גלילי דחה אותם והמשימה בוצעה לבסוף בידי האמן אהרון אבדי . מאז "דן טרזן " גלילי פירסם אלפי כתבות וגם ספרים נוספים תחת שמו לילדים ואלו כללו את הספר "תל אביב שלי בסיפור ובאגדה " (הוצאת רביבים ,1994) סדרה לילדים על חגי ישראל בהוצאת אביבים " סדרה מאויירת היטב בידי אמנים זרים "סיפורי התנ"ך " בהוצאת ספיר שממנה יצאו 16 כרכים מלווים בחוברות עבודה לתלמידים , וגם עשרה כרכים בסדרת "ירון לונדון משוחח עם ילדים "שהתבססו על סדרת הטלווזייה הידועה . . גלילי חיבר שני ספרים מוקדמים לילדים על נושא איכות הסביבה "ציפי הג'ינגית נגד חבורת הזבל " (דני ספרים 1994 ) "איכות הסביבה זה אנחנו " ( עם יהודה שיף הוצאת דני ספרים ,1993 ) . במקביל חיבר גלילי את הספר המדעי בדיוני מסע אל "עולם הדינוזאורים "עם אלכס גליקין (דני ספרים ,1993 ויצא שוב במהדורה מורחבת תחת השם "עולם הדינוזאורים " באותה ההוצאה בשנת 2000 ) שיש בו משום חזרה לנושאים של כמה חוברות "דן טרזן ". ובנוסף לכל אלו גלילי פירסם שני ספרים שונים על יצחק ר בין "יצחק רבין 🙁 רביבים ,1994 ) שהופיע במהדורה מורחבת תחת השם "יצחק רבין 1922-1995" באותה ההוצאה בשנת 1996) ואת "הג'ינג'י מכדורי שהיה לראש ממשלה:חייו ומותו של יצחק רבין " ( אלפא תקשורת , 1996) . ספרים שיש בהם תרומה חשובה למיתוס של רבין שהיום נראים כאנומליה מוזרה ביותר בכתיבתו בהתחשבבדיעותיו הפוליטיות הימניות של גלילי ... אני וחוקר התרבות חיים גרוסמן כתבנו על נושא "דן טרזן" ביצירתו של גלילי . ולהלן כתבת תגובה שפירסם גלילי לפני כמה שנים בעיתון "מקור ראשון " שבה הוא מספר את הסיפור שמאחורי דן טרזן ..וכעת הוא שלח לי אותה בנדיבות לפירסום כאן . |
פרס ישראל לדן טרזן
מאת זאב גלילי .
אילו הייתי מתייחס ברצינות למסקנות מחקר שפורסם באחרונה בכתב העת "זמנים" של אוניברסיטת תל-אביב, הייתי ממליץ להעניק פרס ישראל ל"דן טרזן".
דן טרזן הוא גיבור ספרותי, פרי דמיונו הקודח של החתום מעלה. במאמר הנושא את הכותרת "דן טרזן: תשובה ישראלית לשואה יהודית" מנסח מחבר המחקר,חיים גרוסמן, את מסקנתו במילים הבאות: "
במציאות של ילדות הלומדת לעיתים מטקסטים לא קנוניים אף יותר מאשר מאירועי אמת, הצטרף אולי גם 'דן טרזן' – גיבור המאבק באיום שואה קבוע ובמחולליו בעבר ובהווה – לשורה של גיבורי ספרות פופולרית אחרים וסיפק 'הוכחה' נוספת לשואה ולליקחה. האם היו למסרים ספרותיים נוסח עולמו של דן טרזן השפעה על דור קוראים צעירים שבגר והלך להילחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים? קביעה נחרצת אולי אינה אפשרית אך תהייה בהחלט כן".
בטרם אספר את הנסיבות בהן המצאתי את דמותו של "דן טרזן" בשנות השישים ואת השגותיי על מסקנות החוקר, אסקור בקצרה את עיקרי דבריו של חיים גרוסמן, שמאמרו הוא חלק מעבודת דוקטור.
"ביטוי לתפיסת עולם"
אני חייב להודות כי מקריאת המאמר נתברר לי כי גרוסמן מתמצא ביצירת הנעורים הנשכחת שלי יותר ממני. הוא מנתח ביסודיות כמעט כל אחד מ-29 הסיפורים שפורסמו בסידרה (מהן חיברתי אני 28). וכך הוא כותב בין היתר: "עלילותיו של הגיבור היו בעיקר ביטוי ספרותי פופולארי לתפיסת העולם הישראלית ולנוכחותה רבת העוצמה של חוויית האיום הקיומי שרווחה באותה עת. חוויה זו הולידה את הצורך במתן תשובה בדמותו של צבר ישראלי, המגיב בכוח מול איום קיומי ומגלם את ההיפוך של הוויית האין אונים הגלותית נוכח השואה…"
" "מיתוס הצבר הלוחם
"מה שייחד את דן טרזן היה עצם בריאתו בסמיכות למשפט אייכמן בישראל… דן טרזן היה ישראלי גיבור נוסח שנות החמישים והשישים. דמות סטריאוטיפית שאינה עסוקה בהתלבטויות 'פסיכולוגיסטיות' נוסח גיבורי ספרות ילדים עכשווית. עולמו היה ברור וחד משמעי – כשהמולדת קראה לו הוא נענה בלא היסוס. דן טרזן היה גילומה של דמות הצבר, כפי שהובנתה והתקבעה בתודעתו של דור התקומה. למן שמו הישראלי דרך אופיו, תכונותיו הפיזיות ותושיותו הרבה ועד לנכונותו לפעול לא היסוס למען המולדת… הערצת הכוח, הערצת הצבר העברי הגיבור, ביטאו מיסטיקה של גאולה ציונית המשולבת במיסטיקה של אלימות וכח… כך הבנתה החברה הישראלית את מיתוס הצבר הלוחם ויצרה את המיליטריזם בדמות חייל וצבא ישראליים הנלחמים במלחמת אין ברירה… דן טרזן לחם את מלחמתו של עם ישראל , הפעם בארצו הריבונית, כנגד צורריו. הוא היה הישראלי הצודק ולכן המנצח, אשר בלית ברירה הפעיל כוח בעולם שבו הוצג הכוח כממשות היחידה המובנת לצד השני"
מאבק בערבים ובנאצים
ו
ידיעה שפורסמה בעיתון "מעריב " ב1960 על גילוי חטיפת אייכמן כסיפור "דן טרזן ".
בהתייחסו לפרסום סיפור חטיפתו של אייכמן והבאתו לישראל כאילו בידי דן טרזן, כותב גרוסמן: "פרסום הסיפור כעלילת גבורה טרזנית איפשר לזאב גלילי לעקוף מגבלות של צנזורה ולזכות במחמאות העיתונות היומית שהעניקה לדן טרזן את הקרדיט הראוי לו"
ובהמשך הוא כותב:"… הדבר שייחד את עלילותיו של הטרזן הישראלי הייתה העובדה שמאבקו בערבים ובנאצים הועבר לזמן הווה ונשען על גרעין עובדתי קלוש. מימד זה היקנה לדמות הגיבור ולעלילותיו אמינות מסויימת ותרם לביסוסה של הבניה סטיכית של עולם עוין בעיני הקוראים הצעירים".
"עלילותיו הפיקטיביות של דן טרזן שנאבק הן בנאצים מחוללי השואה והן בערבים היו אם כן חלק ממסכת גבורה שנגזרה מסיפור השואה".
עד כאן דברי גרוסמן.
בלי קשר לשואה
ועכשיו כמה דברים על הרקע להיווצרות הדמות הזו, שכבר ספרתי עליה כאן פעם. דן טרזן לא הופיע בעקבות משפט אייכמן אלא בעקבות סיבה פרוזאית יותר: מועד השחרור שלי מצה"ל. עבדתי אז כעורך חדשות בעיתון "חרות". מישרה מכובדת ומאתגרת אבל במוסד שהתייחס למשכורת רק כאל מחווה אקראית של רצון טוב. חפשתי פרנסה, עשיתי המון חלטורות. באותה תקופה נפוצה אופנה של סיפורי טרזן בחוברות, שכתבו רבים וטובים, החל מאהרון אמיר וכלה בעמוס קינן. עלה בדעתי לכתוב סיפורי הרפתקה כאלה תוך עיצוב דמות של טרזן ישראלי.
סיפור המסגרת היה נער שיצא עם הוריו לאפריקה, המטוס התרסק בדרך והוא ניצל אך איבד את זכרונו. חי שנים בין החיות עד שחזר אליו זכרונו והחליט לחזור לישראל. כאן הפך לסוכן המוסד ובמסגרת פעולותיו חטף את אייכמן, איתר אוצר יהודי שנשדד על ידי הנאצים, פוצץ מפעלי טילים מצריים וסוריים, גילה והרס מפעלים לייצור נשק כימי, סיכל ניסיון לחטוף צוללת גרעינית אמריקנית ועוד. אלה היו סיפור הרפתקאות נוסח חסמבה ונוספו להם גם עלילות ללא חינוך ציוני בעליל – דן טרזן טס לחלל, דן טרזן מגלה שרידים של לוחמי בר כוכבא שהסתתרו מאז המרד במדבר יהודה, דן טרזן מאתר אדם שהמציא שיקוי של רואה ואינו נראה (זכויות הרעיון שמורות לסופר הבריטי ה.ג. וולס) ועוד.
שעשוע שעיצב דור?
החוברות הללו הצליחו מאד ושיפרו מעט את מצבי הפיננסי. הפסקתי להוציא אותן לאור לאחר שמצאתי עיסוקים מעניינים וחשובים יותר. מעולם לא ייחסתי חשיבות לאותו שעשוע נעורים.
מחבר המחקר עשה עבודה טובה אך הותיר בתיקו את השאלה אם המציאות היא שהכתיבה את הסוגה הספרותית הזו (שכללה עוד סיפורים דומים כמו חסמבה של יגאל מוסינזון, סידרת ספרים של שרגא גפני בשם הבדוי אבנר כרמלי ועוד רבים). או שהספרות הזו עיצבה את המציאות.
גם כרמי גילון קרא
במרוצת השנים פגשתי אנשים רבים שקראו את דן טרזן. למעשה כל מי שצעיר ממני בחמש או עשר שנים (דהיינו שהיה אז בגיל 10 עד 15) קרא את החוברות שתפוצתן היתה גדולה יחסית והן עברו מיד ליד. אמנה שמותיהם של כמה מהם: נפתלי מנדלוביץ, יועץ השקעות; חנה כשר פרופסור לפילוסופיה יהודית; משה מרכזי איש שיווק בכיר; ישראל לוי, איש אבטחה בכיר; רמי טל עורך בכיר בידיעות אחרונות ועוד. בדיקה מדגמית יכולה ללמד שקשת ההשקפות של קוראי דן טרזן אינה שונה מקשת ההשקפות של כלל הציבור בארץ – מחסידי ארץ ישראל השלמה שמן הפרת עד היאור ועד חסידי נסיגה עד לגבולות תל אביב. רמי טל סיפר לי שבמהלך עריכת ספרו של כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר, למד לדעת כי גם גילון קרא את סידרת דן טרזן בנעוריו. אם לשפוט לפי הדברים שאמר גילון במצגת ארבעת ראשי השב"כ לשעבר בידיעות אחרונות, קשה לי להגיד שאני גאה בהשפעה שהיתה לדן טרזן על חלק מקוראיו לפחות.
בין מציאות למיסטיקה
ולסיכום עניין חשוב יותר. מחבר המחקר אמר לי שהוא עצמו נמנה עם קוראי דן טרזן בילדותו וכי השקפותיו קרובות לאלה המובעות במקור ראשון. למרות זאת נודפת מן המחקר הזה מגמה המאפיינת את המחקרים ההיסטוריים והחברתיים של האקדמיה הישראלית. כי מה בעצם האמירה של דן טרזן? שהערבים הם ממשיכי דרכם של הנאצים ומבקשים להשמיד אותנו; שהם מאיימים עלינו בשואה; שעלינו לצבור כוח כדי להגן על עצמנו.
האם אלה אמירות דמיוניות כל כך? האם לא היו נכונות אז כפי שהן נכונות היום? האם צריך ספרות ילדים מתלהמת כדי לפתח תודעה של מה שגרוסמן קורא "מיליטריזם בדמות חייל וצבא ישראליים הנלחמים במלחמת אין ברירה"?
האם מה שתאר דן טרזן זו "מיסטיקה של גאולה ציונית המשולבת במיסטיקה של אלימות וכח" ? דומה כי המחבר נסחף למיסטיקה של האקדמיה, המתעלמת מן המציאות ורואה בה מיסטיקה.
קישורים רלבנטיים
תגובה אחת על “פרס ישראל על דן טרזן”
[…] פרס ישראל לדן טרזן מאת זאב גלילי […]