די לניצול העובדים בטלוויזיה
מאבקם הצודק של הפרילאנסרים בטלווזיה ( כמו גם בתקשורת בכלל ) נמשך .האם תהיה אי פעם פריצת דרך בנושא ?
והנה ידיעה שהיגיעה בנושא :
"חלק גדול מעובדי הפרילאנסר בטלוויזיה סובלים שנים ממושכות מתנאי עבודה נצלניים, הסכמי עבודה מפלים, אי כיבוד בסיסי של זכויות עובדים, אי קבלת משכורת סדירה, דחיית תשלומים, אי זכאות לדמי אבטלה, אי תשלום פיצויים ואי מתן תנאים סוציאליים בסיסיים" כך אומר עו"ד רז מסוריהמתמחה בדיני עבודה.
לאחרונה נודע בתקשורת כי עובדי הפרילאנסר בתעשיית הטלוויזיה שולמו בשנים האחרונות בערכים דולריים – על פי 'דולר תעשייה' שעמד על ערך קבוע של 4.3 ₪ לדולר, גם בימי השיא של המטבע האמריקני. עפ"י הפרסומים, כיום, לאחר שהדולר צלל אל מתחת לרמת 'דולר התעשייה', החליטו ב'אולפני מימד' להוריד את ערכו של 'דולר התעשייה' ל-4.2 – ועל כך קמה מחאה גדולה של עובדי האולפנים וקבלני המשנה שלהם.
קבלני המשנה של אולפני מימד טענו כי מדובר בניסיון ציני להפחית את שכרם – הם טענו שכששער הדולר גבוה, התשלום מתבצע לפי שער דולר של 4.3, וכשערכו יורד התשלום מתבצע לפתע לפי השער היציג. לעומתם טענו אולפני 'מימד' כי 'דולר התעשייה' לא נקבע על ידי האולפנים אלא מוכתב בידי גופי השידור השונים כמו הערוצים המסחריים וחברות הכבלים והלווין – המשלמים לאולפנים עבור הפקת תכניות ופרויקטים אחרים.
מי צודק בויכוח הזה – עובדי האולפנים או בעלי האולפנים?
עורך הדין רז מסורי המתמחה בתחום העבודה ובמאבקי עובדים טוען, כי על פי מה שפורסם בתקשורת נראה על פניו, שיהיה ניתן להוכיח שספקי המשנה של 'מימד' (פרילאנסרים) ייחשבו לעובדים לכל דבר באולפנים, וכי הפגיעה האחרונה בשכרם מהווה הרעת תנאי עבודה בסיסיים. הרעה זו פותחת להם פתח להתפטר, ולהשיג את מלוא הפיצויים המגיעים להם על פי חוק – באם יפנו לסעדו של בית הדין לעבודה.
"ראשית, יידרש בית הדין לבחון את חוזי ההעסקה, אין ספק שהאולפנים יטענו להגנתם כי לא מתקיימים פה יחסי עובד מעביד, אולם אם יוכח כי העובדים השתלבו אצל המעסיק על פי מבחנים חיוביים ושליליים שנקבעו על ידי בית הדין הארצי לעבודה לקביעת יחסי עובד מעביד – יקשה מאד על האולפנים להוכיח את טענתם" טוען מסורי.
עו"ד מסורי מזכיר מקרה דומה שנדון בבית המשפט לענייני עבודה בשנת 2000, בו התקבלה תביעתו של שמעון ברק מול ידיעות תקשורת וכל הקריות בע"מ. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של ברק על החלטה הפוכה בערכאה נמוכה, ופסק כי למרות שברק הועסק כקבלן משנה בגופים הללו, הוא נחשב כעובד לכל דבר – ולכן זכאי למלוא זכויות הקבועות בחוק.
"בבואו לקבוע האם אכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין קבלן משנה לבין מעסיק, בית הדין דן בכל מקרה שכזה לגופו לאור 'המבחן המעורב'" מסביר עו"ד מסורי. "'המבחן המעורב' משלב בין ה'מבחן חיובי' וה'מבחן שלילי'. מבחנים אלה מנסים לאמוד את מידת השתלבותו של העובד ב'מפעל' – במקרה זה את מידת השתלבותם של עובדי האולפנים באולפני מימד עצמם".
הביטוי 'חיובי' במבחן זה יכול להתבטא למשל בהקצעת שולחן קבוע במשרד, הקצעת משרד קבוע לעובד העובד כקבלן המשנה, קבלת שירותים קבועים מה'מפעל' – כמו הסעות וארוחות, שירותי מזכירות, השתתפות העובד בישיבות קבועות ועוד. "מבחן זה נקרא 'חיובי' מפני שאם הפעולות המצוינות בו אכן נעשות – הן מעידות באופן חיובי כי מתקיימים פה יחסי עובד מעביד" אומר עו"ד מסורי. "המבחן השלילי במקרה זה נוגע בעיקר להעסקתו או אי-העסקתו של אותו עובד או קבלן משנה – בעבודות נוספות – במקביל לעבודתו ב'מפעל'. אם העובד מוכיח כי לא עבד במקביל בשום עבודה נוספת, הדבר יחזק בצורה משמעותית את הסיכוי כי בית הדין יפסוק לטובתו ויקבע כי הוא היווה עובד לכל דבר ועניין".
כאמור, אם יגיע העניין לבית הדין לעבודה יצטרכו ראשית לדרוש מבית הדין לקבוע כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד לכל דבר ועניין, ולאחר מכן לדרוש את זכויותיהם שקופחו תוקף החוק המנסה למנוע הרעת תנאים לעובד.
וזה מזכיר לי פגישה שהייתה לי עם תחקירנית נואשת של "מטר הפקות" . אגב דיון מצמרר על מצב התחקירנים הטלוויזיוניים ותנאי חייהם היא הבהירה לי ביובש שהיא אינה רוצה כלל להגיע לגיל זיקנה עם תנאי השכר שלה כיום וכי היא נואשה מכל אפשרות לשיפור לטובה והיא מרגישה את עצמה כיום "כמת חי ".
התחקירנים הם המעמד המבוזה ביותר בטלוויזיה אולי התאגדות תעזור במשהו .
ואולי לא. אבל לנסות צריך .
אני מאחל להם הצלחה במאבקם ..
4 תגובות על “זעקת הפרילאנסרים בטלוויזיה”
בלי קשר לצדקתם של עובדי האולפנים, רק כדי להעמיד דברים על דיוקם אלי, גם שחקנים, במאים, תסריטאים וכל מי שקשור מקבל תשלום לפי מה שהם קוראים שער מוקפא. כל התעשיה משולמת על פי אותם תנאים. 🙁
אבל התחקירנים סובלים יותר מכולם .
זהו מעמד של עובדים שחורים שאינם מקבלים את המשכורת הראויה להם בהתאם להשכלתם וכישוריהם והשגיהם .
שהרי ללא התחקירנים אי אפשר להרים תוכניןת טלווזיה כלל.
אבל תמיד אפשר יהיה להחליף אותם באיזה טטודנט ,אם כי התוצאות על המסך יהיו בהתאם.
אני זוכר איך אורנה בן דור השדרנית והמפיקה הדגולה השתלחה בתחקירנים בכנס שלהם וקראה להם לעבור לג'וב אחר מאחר שהמדובר בתפקיד חסר חשיבות מעצם מהותו .
אולי אם היא הייתה מייחסת קצת יותר חשיבות לתחקירנים ולעבודתם ושומעת למה שיש להם לאמר לה אולי היא לא הייתה מסתבכת בפרשיות שונות עם הורים שכולים שטוענים שהיא סילפה את דבריהם בחיפוש אחרי סקופ שיקרי .
וכל זה מעורר מחשבות חמורות לגבי איכות ואמינות כלל התוכניות שלה .
שהוא מתחיל לצנוח ואז משתחרר לו לפתע ונהיה יציג.
כך לפחות נוהגים כלי התקשורת הגדולים בטלוויזיה.
אני לאחרונה מעביר את התשלום לפי שער מצרי עדכני, אבל העלתי את המחיר 🙂
הדולר כבר הרבה שנים הוא לא דולר בתעשייה אלא מין סוג של שער של הטלוויזיה.
אלי, בימים אלו מתקיים דיון שייתכן ויגיע לסף תביעה בנושא הפרילאנסרים שעבדו באי סי פי ופוטרו תחת המעבר להוט.
על פי חוק, הם כולם זכאים, על אף עובדת היותם פרילאנסרים, לתנאי פיוטרי עובד.
את שוועת מתרגמי הכתוביות בטלוויזיה מישהו בכלל מעוניין לשמוע?
גם אם לא, בואו אני אספר לכם: לא מספיקים תנאי השכר המחפירים (ממוצע של 15 שקלים לשעה), דחיות התשלומים (שוטף פלוס 45, 60, 90), וכמובן שער הדולר המגוחך (למה זה בכלל צמוד לדולר?) והיעדר תנאים סוציאליים בסיסיים, מהמגזר שלנו יש גם דרישות לעמוד בסטנדרטים של מתרגמים מדעיים, ועוד בלי שום עין של עורך שתעבור אחר כך על התוצר!
והאחראים לשערורייה הזאת, וכתוצאה מכך גם לירידת הרמה ולבריחת כישרונות טובים, הם בדיוק אותם גופי שידור מפוטמים, שחייבים על פי חוק לספק כתוביות תרגום לתוכניות, אבל מעדיפים לגלגל את הכסף הגדול לכיסם ולהתייחס לתרגום כאל טובה שהם עושים למישהו, ושיעשה את זה בהתנדבות מצידם. ומי שעוזר למחזה המחפיר הזה הם כל מיני עיתונאים שכותבים בהנאה על טעויות תרגום, מפנים את חרונם כלפי המתרגמים, במקום לעשות את המעשה הנכון ולדרוש ממי שמשדר את הזוועות להעלות את הרמה, להחזיק מתרגמים טובים ולשלם להם כראוי, כמו בכל מדינה מתוקנת באירופה.
בקיצור, וזה נכון גם לגבי תחקירנים, מוטב שהכעס של הכוחות החזקים בתקשורת יופנה אל מי שבאמת אחראים למחדל, שחלק גדול ממנו הוא תנאי השכר המבישים של העובדים.