סופרמן כבבואה לתרבות האמריקנית

דמותו של סופרמן כבבואה לתרבות האמריקאית

פרוסמינר

מאת
אסף סילנר
היחידה לווידיאו וניו מדיה

מוגש ל ד"ר ברוך בליך
שם הקורס:תקשורת המונים
היחידה להיסטוריה ותיאוריה

בצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב 26.09.06

מבוא

סופרמן הוא דמות בדיונית של גיבור העל המפורסם ביותר של העת המודרנית, שנהפכה לארכיטיפוס של גיבור על בקומיקס האמריקאי בפרט ובתרבות הפופולארית בכלל. הופעתה הראשונה של הדמות שאנו מכירים הייתה ב-1938 בחוברת הקומיקס Action Comics #1 של חברת DC קומיקס. בהמשך, הופיעה הדמות גם ברדיו, בסרטים, בסדרות טלוויזיה ועל מספר עצום של מוצרים נלווים.
הוא נחשב לאחד מהשילוש של DC קומיקס, ביחד עם באטמן ו-וונדר וומן. יוצריו הם הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, צמד יהודים שהיו מהחלוצים של תרבות הקומיקס האמריקאי. בשנת 1933, הם הוציאו ספרון מדע בדיוני שנקרא 'שלטונו של סופרמן'. בסיפור סופרמן מקבל את כוחותיו מידיו של מדען מטורף, ומנצל אותם לרעה. הסיפור לא הצליח להימכר, והכותבים נאלצו להעביר את הדמות מטמורפוזה ולהפוך אותה לטובה ורק אז הצליחו למכור את הסיפור. הסיפור הראשון הוא אוסף של קטעי קומיקס שהכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר ניסו למכור כסטריפים (קטעים קצרים של קומיקס) לעיתונים.
השנה, 2006, יצא לאקרנים סרט חדש בכיכובו של סופרמן שנקרא "סופרמן חוזר" למרות שסופרמן לא באמת חוזר כי הוא מעולם לא עזב. מרגע הווצרו של סופרמן בשנת 1938 הוא נכנס למיתולוגיה האמריקאית והיווה סמל לתרבות האמריקאית יחד עם הנשר והדגל האמריקאי המתנופף. הוא חלק בלתי נפרד מהפולקלור האמריקאי המודרני.
הסרט "סופרמן חוזר" ניתן כחלק ממגמה מתגברת של לקיחת איקונות קומיקס ידועים והפיכתם לסרטי קולנוע.

רקע לדמות

סופרמן נולד בתור קאל-אל על הכוכב קריפטון, שהתפוצץ, והוא נחשב לניצול היחיד של הכוכב (על אף שבמהלך השנים נמצאו שורדים נוספים). סופרמן נשלח לכדור הארץ על-ידי הוריו (לארה וג'ור-אל, שהיה מבכירי המדענים בקריפטון ואחד מחברי מועצת החכמים של הכוכב), זמן קצר לפני התפוצצות הכוכב. כדור הארץ נבחר, מכיוון שהשמש הצהובה של מערכת השמש שלנו מהווה מקור אנרגיה בלתי נדלה עבור קאל-אל ובזכותה הוא יוכל לממש את כוחותיו. החללית שלו נחתה ליד עיירה קטנה בקנזס הנקראת "סמולוויל" , שם הוא אומץ על ידי זוג חקלאים חשוך ילדים בשם ג'ונתן ומרתה קנט. הם נתנו לו את השם קלארק, וגידלו אותו באהבה, תוך מתן דגש על חינוך ערכי, יושר ומוסר.

לאחר סיום לימודיו בתיכון, עבר קלארק למטרופוליס והחל לעבוד כעיתונאי בדיילי פלאנט. שם הוא התאהב בלוייס ליין, עיתונאית חוקרת ואמביציוזית. במטרופוליס נולד במוחו הרעיון שינצל את כוחותיו על מנת לעזור לאנושות. בעזרת אמו המאמצת שתופרת לו את החליפה, הוא עוטה את זהותו של "איש הפלדה" – או "סופרמן" – השם שטבעה לוייס ליין. בשונה מכל גיבור על אחר, סופרמן אינו עוטה מסכה ולכן אינו נחשד כבעל זהות סודית. קלארק קנט היא הזהות הסודית שלו, כשהוא מתחפש אליו הוא מרכיב משקפים, לובש חליפה ומתנהג בצורה גמלונית.
המקור של סופרמן עבר אינספור שכתובים וזוהי הגרסה הסופית (בינתיים).

המיתולוגיה של סופרמן

קיימות נקודות דמיון רבות בין סיפורי המיתולוגיה ועלילותיו של סופרמן, החל מכוחות העל של הדמות המזכירות את אלה של הרקולס ועד למלחמות במפלצות ומעשי כשפים. במקרים רבים, עלילותיו של סופרמן הן פשוט מודרניזציה לעלילות הרקולס כפי שצוירו על כדים ביוון העתיקה. חולשתו של סופרמן לקריפטונייט- אבן מטאוריט מכוכב הולדתו, זהה כמעט לחולשת אכילס אשר גם חולשתו בעקב נוצרה בעצם היווצרותו.

בנוסף, קיימת זיקה בין דמותו של סופרמן לדמויות שונות מסיפורי התנ"ך – בדומה למשה רבנו, סופרמן נשלח לבדו לכדור הארץ בחללית, כאשר אסון פקד את עולמו, הוא הכיר בתרבותו הקודמת רק בבגרותו וקם להיות מושיע, ממש כמשה רבנו. בדומה לשמשון הגיבור, כוחו הראשוני היה כוח פיזי בלבד ועיקר עלילותיו ההרואיות הראשונות היו כאלה שנבעו מגבורה פיזית.
אפשר להסביר את ההיגיון במשיכה לגיבור על, בכך שכאשר אנשים מודעים לפנטסטיות של העלילה, הם יודעים להפריד אותה מהמציאות. בצורה זו, הם יכולים להזדהות עם הגיבור גם במצבים הרואים בלתי אפשריים אך מעוררי התפעלות, כגון תפיסת כדור שנורה מאקדח או סיכול תאונה של רכבת בכוח הזרוע ולהשליך מהמצבים האלה על עצמם.
המשיכה נובעת גם מהמשך תיאור המאבק עתיק היומין בין הטוב המוחלט לרע המוחלט.

גרסאות של סופרמן

סופרמן המקורי, כפי שנוצר ב-1938, הגיע מכוכב בו לכל בני האדם היו כוחות על. הוא גדל במטרופוליס, כבנם המאומץ של ג'ון ומרי קנט והוא לא הפך לגיבור על עד שהגיע לבגרות., אז החל להלחם בפושעים ולסכל אסונות טבע.
על פי הגרסה השנייה של סופרמן, משנות ה-50', הוא גדל בסמולוויל, עיירה קטנה בקנזס, בן מאומץ של ג'ונתן ומרתה קנט. על פי גרסה זו, הוא התחיל להיות גיבור על כבר בילדותו, עת הופיע כסופרבוי, אבל לא נלחם בלקס לות'ר עד שהגיע לבגרות. כוחותיו נובעים מהגרוויטציה הנמוכה יחסית של כדור הארץ והאטמוספרה השונה משל עולם מולדתו. כוחותיו גדלים ומשתנים.
על פי הגרסה השלישית, משנות ה-60', סופרמן התמודד לראשונה עם עיקרי אויביו עוד בילדותו. הוא ידע עוד מההתחלה על היותו הניצול היחידי מקריפטון והוא נוטל על אחריותו לשמור על כדור הארץ. כוחותיו נובעים מהשמש הצהובה של כדור הארץ. כוחותיו מוקטנים בשליש ביחס לגרסה הקודמת והוא מאבד חלק ניכר מיכולותיו.
בשנות ה-70', יוצאות גרסאות שונות של סופרמן, עם רמות שונות של כוחות, במספר חוברות עם עלילות נפרדות שאינן קשורות לחוברת המקורית, ומתרחשות בעיקר בעולמות אחרים ורחוקים.
הגרסה החמישית, משנות ה-80' ואילך, היא שילוב של כל גרסאות סופרמן ממקודם, אך לא ניתנים עוד הסברים על מקור כוחותיו. הוא אינו מוגבל עוד למטרופוליס או לכדור הארץ אלא הוא שומר הגלקסיה כולה.

 סופרמן והזיקה לארה"ב

מרגע שנוצרה דמותו של סופרמן, רגע לפני מלחמת העולם שנייה, הוא הפך לבבואה של התרבות האמריקאית:
• צבעי תלבושתו של סופרמן הם כחול ואדום, כצבעי דגל ארה"ב.
• סיסמתו: "אני לוחם למען אמת, צדק והדרך האמריקאית".
• היותו חייזר- מהגר(באנגלית למילה ALIEN יש פירוש כפול) ואמריקה מתגאה בהיותה מדינת מהגרים.
• סופרמן מגשים את החלום האמריקאי בעלילה שלו כקלארק קנט – זהותו הסודית, הוא מגיע מעיירה קטנה נידחת בקנזס לעיר הגדולה מטרופוליס והופך לבסוף לעיתונאי מפורסם ומגיש במהדורת חדשות.

כוחותיו של סופרמן

כוחותיו של סופרמן עלו וירדו לאורך הקומיקס, תכונות באו והלכו. בתחילה התכונות היו פיזיות לחלוטין ועם הזמן הן הפכו ליותר ויותר פנטסטיות. כיום, נשארו לסופרמן רק חלק מהכוחות המקוריים שלו וגם הן הוחלשו מאוד. בנוסף, נוספו לסופרמן גם חולשות: בנוסף לקריפטונייט גם קרינה של שמש אדומה וחוסר באור שמש צהוב גורמים לסופרמן לאבד מכוחו.
כוחותיו של סופרמן בשיאן, כפי שתוארו לאורך השנים, כולל כאלו שכבר לא קיימים עוד:
חסינות : סופרמן היה בלתי פגיע לחלוטין. הוא ספג הכול, מהפצצות ארטילריה ועד לפצצות גרעין. הוא היה יכול לעוף לתוך שמשות ולהבעירן מחדש ולחיות ללא חמצן בריק החלל. סופרמן עמיד בפני כל הבקטריות והרעלים.
ראיית על:
• עיני רנטגן : סופרמן יכול לראות דרך כל חומר מוצק, חוץ מעופרת.
• ראיה טלסקופית: היכולת לראות עצמים במרחקים עצומים.
• ראיה מיקרוסקופית: היכולת לראות עצמים מיקרוסקופיים וקטנים במיוחד.
• ראיית אינפרא אדום ואולטרא סגול.
קרני חום : סופרמן מסוגל לבהות בעצם, ולשלוח לעברו קרני לייזר בלתי נראות, שישרפו אותו.
שמיעת על: יכולת לשמוע כל צליל בכל תדר, כולל שידורי רדיו.
יכולת תעופה: בתחילה סופרמן לא יכול היה לעוף אלא רק לנתר. הוא עף בעזרת כוח הריכוז שלו וצפיפות החומר השונה שלו (קריפטון הוא כוכב בעל כוח משיכה חזק הרבה יותר מזה של כדור הארץ).
נשיפת על : סופרמן יכול ליצור הוריקן בעזרת נשיפה בלבד. כמו כן, הוא מסוגל להקפיא ולקרר מרחבים עצומים.
מהירות על : היכולת לנוע במהירות על. סופרמן יכול בקלות לעקוף את מהירות הקול אך לא מגיע למהירות האור. למרות שהיו גרסאות של סופרמן בהן הוא מהיר ממהירות האור ואף יכול לחזור בזמן.
כוח על : לא ברור עד כמה חזק סופרמן בדיוק, אך היה מקרה אחד בו הוא הצליח להזיז כוכב שלם.
סופר שליטה על השרירים: כוח לשנות את הצורה של השרירים בפנים כך שהוא יכול להיראות איך שהוא רוצה.

מקור כוחותיו של סופרמן

המקור הוא השפעת השמש הצהובה של כדור הארץ על ה-DNA הקריפטוני, כמו גם ההבדל בכוח המשיכה בין קריפטון לכדור הארץ. סופרמן הוא בעצם מעין סוללה סולרית, ככל שהוא נימצא זמן רב יותר מתחת לשמש צהובה, כך הוא נטען יותר ומתעצם יותר. לדוגמא, באמצע שנות ה-80', סופרמן יצא לגלות והגיע לכוכבים ללא שמש צהובה, בהם כוחותיו נעלמו אט אט. כמו כן, בעלילה בה הוא חזר מהמתים, היה סופרמן חלש וללא כוחות ועדיין לא הגיע לצבירה של מספיק כוח כמו שהיה לו לפני מותו.

סדרת הקומיקס וההקבלה שלה לתרבות האמריקאית

במשך השנים יצאו עשרות סדרות קומיקס של סופרמן; "הרפתקאות סופרמן", "סופרמן איש הפלדה" "סופרמן איש המחר" "עלילות סופרבוי" "ליגת הצדק של אמריקה" ועוד. חלקן עם גרסאות שונות של הגיבור וקווי עלילה שונים ולא קשורים.
בעבודה זו, אני מתמקד בסדרה המקורית אך גם משתדל להבחין בצורה כוללת בשינויים בשאר הסדרות, ובשינויים שעברו עליה לאורך השנים, במקביל לשינויים שעברה ארה"ב.
אפשר להסתכל על ההקבלה בין המצב הבעייתי של ארה"ב בזמנים שונים לבין טרנספורמציה שעוברת על הדמות. אירועים מסוימים לא גרמו להבדלים מיידיים אלא לתהליך שינוי הדרגתי בתפיסה המחשבתית ובפיזיולוגיה של הדמות.
ניתן למצוא הקבלה חזקה בין השינויים שעברו על דמותו של סופרמן לאורך סדרת הקומיקס לבין אירועים קריטיים שהשפיעו על ארה"ב.
1933- היטלר עולה לשלטון בגרמניה.

זוג אמנים יהודים, ג'רי סיגל  וג'ו שוסטר, יוצרים את סופרמן. דמותו של סופרמן התחילה את דרכה כדמות שלילית – אדם שקיבל כוחות, ניצל אותם לרעה והצליח להשתלט על העולם. ידיעות על עליית היטלר והמפלגה הנאצית לשלטון מגיעות לארה"ב. חשש לגבי ניצול כוח לרעה על ידי אדם בודד (בדמוקרטיה הגרמנית) מתקשרים לדמותו של סופרמן הרשע כסיפור מדע בדיוני בעל מוסר השכל שמטרתו לעורר את דעת הקהל הציבורית לאיום הגדל בגרמניה.
1938 – ארה"ב ממשיכה במדיניות ההתבדלות בה החלה אחרי השפל הגדול – מתמקדת בבעיות פנימיות שלה ולא בבעיות עולמיות.

העטיפה הראשונה של סופרמן מ-1938.

דמותו של סופרמן נבראת מחדש, הפעם כדמות חיובית. סופרמן החדש מתמודד בעיקר עם פושעים, אסונות טבע ותאונות. שני 'נבלי העל' היחידים שהוא צריך להלחם נגדם הם שני מדענים מטורפים – לקס לות'ר ואולטרה-יומנייט הזוממים לשלוט על העולם. אולטרה-יומנייט מקים צבא של רובוטים על מנת להשתלט על העולם. בחוברות הראשונות של סופרמן בשנת 1938, הכוחות של סופרמן מסתכמים ביכולת לזנק לגבהים עצומים, כוח פיזי גדול אבל לא עצום ומהירות גדולה. הוא השתמש בכוחותיו בעיקר כדי להפחיד את יצרני הנשק, שלדעתו אשמים בכל המלחמות. זוהי גישה אמריקאית ידועה להסתכל על הבעיה של אלימות ופשע כבעיה שנובעת מהנשק עצמו ולא מהאנשים שלוחצים על ההדק.
ניתן לראות את דמותו של סופרמן כפותר הבעיות הפנימיות של ארצות הברית. לארה"ב אין עדיין אויבים חיצוניים מוגדרים אשר ניתן להצביע עליהם כ"הרשע המוחלט".
דמויות הרשע העיקריות הינן של מדענים אשר מנצלים את האינטליגנציה וההתפתחות המדעית המהירה שלהם למטרות זדון. ניתן לראות כאן את החשש מניצול לרעה של כוח מתוך ידע, או "היבריס" של מדענים. כמו כן, קיים כאן החשש של החברה האמריקאית מפני השינויים הטכנולוגיים והמודרניזציה המהירה.

1941 – ארה"ב נכנסת למלחמת העולם השנייה.
עם כניסת ארה"ב למלחמה, מסתמנת עליה חדה בכוחותיו של סופרמן. כוחותיו הפיסיים מתגברים ובנוסף יש לו יכולת תעופה, ראיית רנטגן טלסקופי ומיקרוסקופי ויכולת סופר שמיעה. בעלילה בקומיקס לקס לות'ר מחולל את המלחמה באירופה על מנת להשתלט על העולם.

ניתן לראות בשינויים העוברים על דמותו של סופרמן את התהליכים החברתיים העוברים על ארה"ב הנכנסת למצב מלחמה. את העלייה בכוחות ניתן לייחס לחשש מפני המלחמה והרצון להתחזק לקראתה. אני רואה בתיוג של לקס לות'ר כ"גורם למלחמה" סוג של הצדקה עצמית של ארה"ב לכניסתה למלחמה. ארה"ב ראתה את עצמה בהתאם לדוקטרינת מונרו כבדלנית ולא כחלק מהמשחק העולמי עד לתקופה זו. בעקבות פרל הארבור, ארה"ב מבינה כי כדי לחיות בשלום ובביטחון היא חייבת להצטרף לזירה העולמית על מנת לחסל את האיום המיידי ולמנוע התקפות עתידיות. בהתאם לכך, סופרמן, ביחד עם גיבורי על נוספים (באטמן, וונדר-וומן ועוד), מתגייסים למאמץ המלחמתי בסדרת חוברות שהוציאה חברת "כל הכוכבים" – חברת בת של חברת הקומיקס DC.
אני רואה בהתחברות קבוצת גיבורי העל קשר ישיר להצטרפות ארה"ב לבעלות הברית.

בשנת 1943 גויס סיגל למלחמה ושוסטר שוחרר בגלל בעיות בעיניים. בעלילת הקומיקס, קלארק קנט שוחרר מהגיוס בגלל שראיית הרנטגן שלו גרמה לו לקרוא לא נכון את הלוח בבדיקת הראייה.
לדעתי, נוצר צורך להסביר למה קלארק קנט ממשיך לעבוד בעיתון ולא מתגייס למלחמה בהסבר רפואי כדי למנוע הסברים של השתמטות או פחד.

1945 – סיום מלחמת העולם השנייה.
ארצות הברית מקבלת את התפקיד של "מגן העולם" על עצמה.
סופרמן מגיע לשיא של כוחותיו, אך מאבד את היכולת לשנות את צורת פניו ומבנה גופו לכל צורה שירצה. ניתן לראות סוג של התבגרות והשלמה עם דמות אחת בעלת תפקיד מוגדר. איבוד חוסר היכולת לשנות את הצורה מראה על התגבשות הזהות הסופית של סופרמן.
סופרבוי (סופרמן כנער צעיר המגלה אט-אט את כוחותיו) נוצר בחוברות נפרדות ועלילות נפרדות.
1948- מתחילה המלחמה הקרה עם ברית המועצות.
לאחר האופוריה של סיום מלחמת העולם השנייה מתחיל להתגבש הגוש הסובייטי אשר מהווה אנטי תזה לדרך החיים האמריקאית.

דמותו החיצונית של סופרמן משתנה והוא הופך להיות יותר שרירי וגבוה. סופרמן חזק מאוד, אין לו שום נקודת תורפה ואף אויב לא יכול לאיים עליו אולם הוא אינו מנצל את כל כוחותיו נגד אויביו. שנה לאחר שפרצה המלחמה הקרה נוצר הקריפטונייט בקומיקס. הקריפטונייט היא אבן מטאוריט מכוכב הבית של סופרמן, שבחשיפה אליה סופרמן מאבד את כל כוחותיו ואף יכול למות.
סופרמן מאוים על ידי חומר אשר מקורו בעולם מולדתו. האיום על סופרמן הינו קרינה מחומר אשר אינה מוחשית.
ההקבלה כאן, לדעתי, היא הפחד מן הקומוניזם (בתקופת המקרתיזם) אשר נתפס כפחד מרעיון לא מוחשי אשר יכול להיות קיים בכל מקום, אפילו בתוך ארה"ב.
1954- יוצא לאור הספר "פיתוי התמימים".
פסיכיאטר ילדים, פרדריק ורטהם, האשים את הקומיקס בכלל ואת סופרמן בפרט בקלקול הנוער ובנטיות פשיסטיות. על פי הספר, ה- S על חזהו של סופרמן מזכירה את ה-SS של הנאצים, סופרמן שייך לגזע עליון ומשדר עליונות גזעית אלימה. הספר עורר הדים רבים והורים קראו להחרים את חוברות הקומיקס. הנושא מגיע עד לבית המשפט עליון, חברת הקומיקס מנצחת בתביעה, אך הנזק כבר נעשה. כדי לצמצם את הנזקים, נוצרת חוקת קומיקס, עליה חתמו חברות הקומיקס הגדולות, בה הן מתחייבות שהעלילות תמיד יגמרו בכך שהטוב ינצח והפשע לא ישתלם.
זהו ביטוי נוסף של החשדנות והפחד מפני החתרנות הפנימית בתקופת המקרתיזם במסגרת חופש הביטוי בחברה האמריקאית.
1959- המלחמה הקרה בעיצומה.
ארה"ב נלחמת בהתפשטות הקומוניזם על ידי מתן תמיכה כספית למדינות במטרה למנוע קבלת תמיכה סובייטית.
ארה"ב היא הראשונה לשגר בהצלחה לחלל מעבורת השולחת תמונות לכדור הארץ – הישגים במרוץ החלל.
עלילות סופרבוי, בהן מתוארת התמודדותו הראשונית של סופרמן עם אויביו העיקריים, נמשכות. שינוי משמעותי נרשם בביוגרפיה של סופרמן – עד עתה הביוגרפיה שלו כללה הגעה לכדור הארץ בעודו תינוק וגילוי מאוחר יותר שמוצאו מכוכב קריפטון. כעת מסופר שהוא הגיע לכדור הארץ בתור ילד, המודע למורשת הקריפטונית שלו והנוטל על עצמו להשתמש בכוחות שלו לטובת האנושות. סופרמן יוצא מגבולות מערכת השמש ומגלה עולמות אחרים ויחד עם זאת את חולשתו- שכוחותיו נובעים ברובם מהשמש הצהובה של מערכת השמש שלנו.
יש פה כיוון ברור של מרוץ לשליטה בחלל והגדלת תחום השליטה של ארה"ב.
חולשה נוספת מוצגת לנו בצורה של קרינת שמש אדומה, המחלישה את כוחו של סופרמן. הצבע האדום כאן הוא סמל ברור לגוש הסובייטי.

סופרמן והנשיא קנדי

1962- משבר הטילים בקובה ומתחילה מלחמת ויטנאם. מקורם של שני האירועים האלה הוא במאבק של ארה"ב ומדינות הברית במדינות הקומוניסטיות.
בעלילות קומיקס שונות חלה תפנית הנובעת מהגעה של קבוצת נבלי-על חייזרים לכדור הארץ. נבלי העל מביסים את גיבורי העל אחד אחרי השני ובכללם את סופרמן. בעקבות כך, מתאחדים כמה גיבורי על לקבוצה שנקראה 'ליגת הצדק של אמריקה' (באנגלית Justice League of America, או בקיצור JLA). הגיבורים המזוהים ביותר עם הקבוצה הם סופרמן, באטמן, וונדר-וומן, פלאש, גרין לנטרן, אקווה-מן ומרטין מנהאנטר.
כאן יש הקבלה ברורה לגיבוש גוש מערבי מאוחד כנגד הגוש הסובייטי המתעצם, לדוגמא, הניסיון לגייס את ניו זילנד ואוסטרליה לבנות ברית נגד ברה"מ וסין. סופרמן מצטרף לקבוצת גיבורי על אשר שונים ממנו בתפיסת העולם למטרה משותפת. יש פה קבלה של האחר על מנת למגר קבוצת אויבים משותפת.
הבסת גיבורי העל משקפת את התעצמות הגוש הסובייטי ותחושת המצוקה שנוצרה בעקבות כך בארה"ב.
1966 – מלחמת ויטנאם מחריפה. הפגנות נגד המלחמה ברחבי ארה"ב.
חברת הקומיקס DC, מייצרת החוברות של סופרמן, מפרסמת גרסה חדשה, המתרחשת בארץ 2 – יקום מקביל. הדמות המקבילה מבוססת על דמותו של סופרמן, כפי שהיתה בשנות ה-40 המוקדמות, כלומר דמות בעלת כוחות פחותים משמעותית במספרם ובעוצמתם. בנוסף, משתנים מספר שמות ומקומות הקשורים למקורו של סופרמן ולקשריו הרומנטיים והעסקיים. מראהו החיצוני של סופרמן משתנה אף הוא, הלסת שלו קטנה והוא הופך לשרירי יותר ונכון מבחינה אנטומית. סופרמן הופך ליותר ריאליסטי ויותר דומה לבן אדם.
ניתן לראות כאן את ההתפכחות של ארה"ב כלפי עצמה. המאבק הקשה בווייטנאם מעורר ביקורת עצמית וניסיון לראיה ריאליסטית של ארה"ב כלפי עצמה. לסופרמן נוצרות יותר ויותר עלילות משנה. זהו חיפוש עצמי ופלורליסטי של זרמים שונים בזהותה המעורערת של ארה"ב.

1970-מלחמת ויטנאם בשיאה. 100 אלף מפגינים נגד המלחמה בוושינגטון.
חברת הקומיקס DC מוציאה שתי גרסאות נוספות לסופרמן עם קווי עלילה שונים ולא קשורים זה לזה. כוחותיהן של הדמויות המקבילות חלשות בשליש מאלה של סופרמן המקורי, שעלילותיו פורסמו לפני מלחמת ויטנאם, ורוב עלילותיהן מתרחשות בעולמות רחוקים.
יש כאן פיצול של העלילות כבבואה של הפיצול ההולך וגובר בחברה האמריקאית. כמו כן ניתן לראות בהתרחשות של העלילות בעולמות רחוקים סוג של בריחה מן הבעיות הפוליטיות הפנימיות המעסיקות את ארה"ב בתקופה זו.
כחלק מהחיפוש, האופייני לתקופה זו, אחר גרסאות שונות של סופרמן, הוא עובר בשנת 1971 שינוי רדיקלי בעקבותיו הוא כבר לא רגיש לקריפטונייט, מקום עבודתו משתנה ועוצמת כוחותיו פוחתת.

1972 – מלחמת ויטנאם ממשיכה לזעזע ותמונות מהפצצות אמריקאיות על כפרים גורמות לביקורת קשה כלפי ארה"ב. כוחות אמריקאים רבים יוצאים מויטנאם וניקסון, שנבחר לכהונה שניה בבחירות שהתקיימו עם אחוז הצבעה הנמוך ביותר מאז 1948, מבטיח שלא יכנסו עוד. קולות של ביקורת עולים בארה"ב אשר מתריעים על הסכנה של התערבות בענייניי מדינות אחרות כחלק מהמאבק בגוש הסובייטי.
תוכנית החלל זוכה להצלחות פעם אחר פעם.
בינואר 1972 מתפרסמת חוברת בה סופרמן מתלבט האם להמשיך לפתור את בעיות העולם או האם הוא בעצם פוגע בזה שהוא מנסה לעזור. קווי העלילה המקבילים נפסקים וסופרמן המקורי חוזר, בהמשך ישיר לעלילות מלפני מלחמת ויטנאם. קיימת מגמת חזרה לעלילות הקודמות בהן הקריפטונייט משפיע על סופרמן ובנוסף, הוא חוזר לעבודתו הקודמת.
יש כאן ביטוי לרצון לחזרה לשגרה שלפני המלחמה ונורמליזציה. ארה"ב הפגועה מנסה לשכוח את המלחמה אשר מסמלת לעצמה יותר מכל את התנפצות החלום של "ארה"ב הבלתי מנוצחת".
דמותו של סופרמן עוברת זיכוך והדמות מגדירה לעצמה את תפקידה כמגנת היקום ולא רק כדור הארץ. לדעתי, מדובר כאן בניסיון שיקום של תדמיתה של ארה"ב בעיני עצמה, מעין שכנוע עצמי שיש בכוחה להגן לא רק על העולם אלא על היקום כולו.

1985 – עליית מיכאל גורבצ'וב לשלטון בברית המועצות וסיום המלחמה הקרה.
עם סיום המלחמה הקרה והתפרקות הגוש הסובייטי, ארה"ב מאבדת את האויב המרכזי איתו התמודדה בשנים האחרונות. כעת היא צריכה להגדיר את עצמה מחדש בחלל שנוצר. איבוד האויב גורם לבחינת מציאות חדשה בה ארה"ב מנהיגה את העולם החופשי.
'משבר אלף העולמות' – לאחר שחברת הקומיקס DC החליטה שכל עלילות המשנה והעולמות המקבילים צריכים להתאחד, פורסמה עלילה בה אסון גרם לקריסה של כל העולמות לכדי עולם אחד. בעולם זה, שהוא עולם העלילה המקורית של סופרמן, גרסאות שונות של סופרמן עבדו זה לצד זה ואף נלחמו אחד בשני. סופרמן הוא כעת שילוב של כל הסופרמנים מכל הגרסאות, והוא הסופרמן שאנחנו מכירים כיום. הכוחות של סופרמן כעת הם מעט מעל לממוצע כל הגרסאות.

לדעתי, המציאות המתמוטטת בעולמו של סופרמן, בה דמותו נולדת מחדש למציאות חדשה, מהווה ביטוי למצב החדש בו מצאה עצמה ארה"ב, הנאלצת להגדיר את עצמה מחדש, ללא אויב מוגדר להלחם בו.

שינויים חברתיים העוברים על החברה בארה"ב כפי שהם באים לידי ביטוי בדמויות המשנה לקס לות'ר ולוייס ליין והתפקידים בחברה אותם הן מסמלות .

לוייס ליין

שנות ה-40
לוייס ליין הופיעה לראשונה ב- Action Comics הראשון, וכבר אז סומנה כדמות חזקה ועצמאית. לוייס עובדת במשרה נחשקת ומוערכת כעיתונאית נושאת פרסים ומפורסמת, המוכנה לסכן את חייה כדי להשיג את הסיפורים הטובים ביותר.

לוייס נוצרה כדמות שולית בחוברותיו של "סופרמן", שמטרתה העיקרית היא הצגת הגיבורים: לגלוגה על קלארק קנט (זהותו הבדויה של סופרמן) ורגשי הבוז שחשה כלפיו, בניגוד להערצתה לסופרמן, הדגישו מהו "גבר אמיתי" ואיך עליו להתנהג.
בשנים הראשונות הסתכמה דמותה של לוייס בקריקטורה של אישה קלת דעת והיא מילאה בעיקר תפקיד של עלמה במצוקה. רק כעבור מספר שנים החלה לחשוד שיש קשר בין סופרמן לקלארק והוא הזהות הסודית של סופרמן. אמנם סופרמן מצליח להערים עליה ולהסתיר את זהותו פעם אחר פעם, אך חשוב לזכור כי הייתה חדשנות רבה בדמותה העצמאית של לוייס. למרות שנוצרה כדמות תומכת בלבד, תעוזתה, חוצפתה והצלחתה היוו דוגמה ומודל לחיקוי לנשים. לוייס הייתה לסמל לנשים שאינן זקוקות לגברים שיגדירו אותן – סמל של נשים ששמות את הקריירה שלהן לפני הכול.

לוייס התייחסה בצורה קרה ומתנשאת אל קלארק קנט, שמצידו הפגין תמיד אכפתיות כלפיה יחד עם תחרותיות. חוברות רבות הראו את לוייס מסיירת במקומות מסוכנים ומסכנת את חייה כדי להשיג סיפור, רק כדי לחזור למערכת העיתון ולגלות שקלארק כבר הדפיס אותו. עורך העיתון, פרי וייט, העניק לקלארק יחס מועדף ונתן לו לטפל בכתבות החשובות והמסוכנות, בטענה ש"אין זו עבודה לאישה". גישה זו היתה אופיינית לתקופה, אולם לוייס סירבה לקבלה ונלחמה על זכותה לטפל בכתבות ה"מסוכנות".
דמותה של לוייס הייתה ייחודית לתקופה, בה ז'אנר גיבורי-העל זכה לפופולאריות עצומה. לוייס הייתה עיתונאית, ללא כוחות-על, המתלבשת בבגדים אפנתיים מכובדים או חליפות מחויטות. בנוסף, בניגוד לנשים אחרות בקומיקס של אותה תקופה, לוייס לא ניחנה ביופי מיוחד אלא היתה בעלת מראה פשוט ורגיל.
דמותה של לוייס ליין נוצרה בהתאם לגישה של החברה האמריקאית באותן שנים כלפי נשים ותפקידן בחברה. ב1941, הגברים גויסו למלחמה והנשים לקחו על עצמן את תפקידיהם. דמותה של לוייס ליין הותאמה לתקופה בה נשים נאלצו להחליף את הגברים בעבודה, דבר שנתן להן יותר כוח ויכולת לשנות.

שנות ה-50 וה60

בשנות החמישים, עם חזרת הגברים מן המלחמה, רגליהן של הנשים נדחקו משוק העבודה חזרה לבית. מיתוס המשפחה הגרעינית כערך עליון פרח באקדמיה והתרבות האמריקאית גויסה על מנת לצייר תמונת עולם מתאימה. האישה חזרה לתפקידיה המסורתיים ונשים חזקות זכו לביקורת קשה.
הפופולאריות של דמותה של לוייס ליין עלתה בהתמדה וב-1957 נוצרה סדרת חוברות הקומיקס – "החברה של סופרמן לוייס ליין" שנמשכה עד שנת 1974. החוברות נוצרו כדי למשוך קהל נשי לסיפורו של סופרמן. כל החוברות התמקדו בניסיונות של לוייס לזכות בתשומת ליבו ובאהבתו של סופרמן, במקביל לניסיונותיה לחשוף את קלארק קנט כזהותו הבדויה של סופרמן. בחוברות אלו לוייס הפכה מדמות חזקה של עיתונאית בכירה לאישה המקדישה את רב זמנה לאהבתה לסופרמן, הגובלת באובססיה, ולרדיפה אחריו.

בחוברות אלה נכנסת לתמונה גם לאנה לאנג, אהובתו לשעבר של קלארק קנט/סופרמן מילדותו, שהופיעה לראשונה בעלילות סופרבוי וחוזרת לחזר אחריו. שתי הנשים נאבקו זו בזו על תשומת ליבו של סופרמן, שנראה משועשע מהתחרות ולא הראה העדפה לאחת מהשתיים או רצון לסיים את היריבות.
הכותבים של "החברה של סופרמן לוייס ליין" השתדלו לגעת כמה שיותר בנושאים שנחשבו ל"נשיים" – כך נכתבו סיפורים רבים על חלומות בהקיץ של לוייס על חתונה (עם סופרמן או עם גבר אחר), על דימויי יופי (לוייס כאישה זקנה, לוייס כאישה שמנה מכוערת) וכן על קנאה ותככים. בכל הסיפורים הוצג סופרמן באור חיובי ואילו לוייס הוצגה באור שלילי.
ניתן לנעוץ את הסיבות לשינוי ברוח התקופה – בתחילת שנות השישים החל בארה"ב הגל השני של המהפכה הפמיניסטית. כותבי חוברות הקומיקס, כולם גברים, נרתעו מהדמות ההולכת ומתהווה של האישה הפמיניסטית החזקה וניסו "להחזיר אותה למקומה" ע"י הדגשת מיקוד תשומת הלב שלה לנושאים שאופיינו כ"נשיים". אפילו שם החוברת מעיד על "מקומה הטבעי" – היא בראש ובראשונה החברה של סופרמן. רק בסוף שנות ה-60, חלחלה ההשפעה של הגל השני ונשים הפכו להיות עצמאיות יותר ואיתן גם לוייס. בשלב זה לוייס כבר לא היתה צריכה את סופרמן שיציל אותה. ההפצה של חוברות הקומיקס "החברה של סופרמן לוייס ליין" נמשכה, אך כעת הן כללו עלילות הקשורות בלוייס עצמה מבלי לערב כלל את סופרמן. לוייס כבר לא מתעניינת בזהותו הסודית של סופרמן. בנוסף, לוייס לומדת קרב מגע, המייצג את העצמאות הפיסית שלה.

שנות ה-80 ו ה-90

במהלך שנות ה-80 החלה לוייס לאבד עניין בסופרמן, והתאהבה דווקא בקלארק קנט, כאשר היא עדיין לא יודעת שהם אותו אדם. לקראת סוף שנות השמונים, לאחר כמה שנים של רומן, הזוג התארס. ב-1991 חלה תפנית בחוברות סופרמן, כאשר קלארק חשף בפני לוייס את זהותו כסופרמן.

תגובתה של לוייס לגילוי היא תגובה של בלבול לגבי האפשרות לעתיד היחסים של גיבור על עם בת תמותה. בניגוד לשנות ה-60, בהן חלמה לוייס להתחתן עם הגבר החזק בעולם, כעת כוחו של סופרמן מרתיע אותה. בניגוד לשנותיה ה"צעירות" בהן חיפשה לוייס גבר חזק להעריץ, עכשיו היא רוצה גבר רגיש, מתחשב ואנושי. בשנים אלו חזר הדגש על עבודתה של לוייס כעיתונאית חוקרת. בזמן שסופרמן נלחם בנבלים, לוייס מסקרת את האירועים ומשיגה סיפורים בלעדיים.

סיפורים שונים בשנות ה-90 הציגו את לוייס בצורות שונות: מאישה אוהבת ותומכת לסטריאוטיפ של פמיניסטית ועד למסוכנת וסקסית. נראה כי מעמדה השתפר מאוד מאז שנות ה-60 הרומנטיות, אך ניסיונם של הכותבים בשנות ה-90 לאזן בין הפן התזזיתי והשובב שבה לבין הפן האנושי והחם פגעו ברציפות של הדמות. אי הרציפות הזו משקפת את הדילמות היומיומיות של נשים מודרניות, המתמודדות עם הצורך לשלב בין מיצוי מקצועי למשפחתי.

לקס לות'ר

לקס לות'ר הוא דמות בדיונית של DC קומיקס, ואויבו הראשי של סופרמן. לות'ר גם מופיע לעיתים כנבל בליגת הצדק. לות'ר הופיע לראשונה ב-Action Comics #23, שנכתב ע"י ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, שיצרו ביחד את סופרמן. מאז, היסטוריית הדמות שוכתבה פעמים רבות, וסיפור המקור הנוכחי שלו מסופר במיני סדרה Birthright (שנת 2004) שנכתבה על ידי מארק וויד ומכילה גם את סיפור המקור הנוכחי של סופרמן.
לקס לות'ר היה האויב הראשי של סופרמן ברוב שנות קיומו של גיבור העל ובנה אינספור תוכניות להשמדתו. במקור, לות'ר היה מדען משוגע, אך מאז הוא נכתב מחדש כאיש עסקים ערמומי.
לתקופה קצרה בשנות ה-2000 הוא היה נשיא ארצות הברית.
כשהופיע לראשונה מעל דפי הקומיקס, ללות'ר הייתה רעמת שער אדמונית ומלאה. אולם בחוברת מספר 41 עקב טעות של אחד המאיירים, פשוט שכחו לצייר לו שיער. שוסטר החליט שזה דווקא הולם אותו, ומאז הפכה הקרחת לסימן ההיכר של לות'ר. הוא הפך ליורש של המדען המטורף שקדם לו- אולטרא יומינט.
למעשה, הוא נראה דומה מאוד לגרסת סופרמן המרושע שנוצרה עוד ב- 1933 .

לקס לות'ר ניסה פעמים רבות מזימות שונות, אך כולן סוכלו על ידי סופרמן, דבר שהפך את סופרמן ולות'ר לאויבים מושבעים. למרות שמזימותיו של לות'ר תמיד סוכלו, הוא היה חומק ללא עונש או לחילופין בורח מהכלא.
לאורך השנים לות’ר הגה רעיונות רבים במטרה להרוס את סופרמן: הוא יצר קריפטונייט (חולשתו של סופרמן), נסע לעבר, יצר שיבוטים של סופרמן, בנה רובוטים, פוצץ פצצת מימן, חבר לברייניק (אויב אחר של סופרמן), הנדס מפלצות, זימן יצורים מהמימד החמישי ועוד.
לות'ר אף איחד קבוצה של נבלי על על מנת להרוס את סופרמן וליגת הצדק של אמריקה.
ב-1941, בעלילה מסוימת מתברר כי לות'ר הוא זה שהחל את המלחמה באירופה במטרה להשתלט על העולם, במקביל להצטרפותה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה. כפי שסופרמן אחראי למנוע את פשעיו של לות'ר כך ארה"ב אחראית לטפל במלחמה באירופה.
אחרי נפילת ברית המועצות הסתיימה המלחמה הקרה ואמריקה איבדה את האויב מספר אחד שלה.
בהתמודדות מול הריק, אמריקה פתאום נאלצה להתבונן על עצמה ועל הבעיות הפנימיות שלה ולהתמודד עם פשע, קונצרנים ומונופולים מושחתים.
במקביל, בעולם הקומיקס היה את 'משבר אלף העולמות' ודמויות על רבות מתו ורבות אחרות עברו שינוי משמעותי.
לות'ר החדש עבר שינוי רציני ביקום החדש. כעת הוא כבר לא היה מדען מטורף שעובד בצללים, אלא איש עסקים משגשג וידוע, פושע של צווארון לבן.

ללות'ר חברה בשם "לקסקורפ" החורשת על כל מטרופוליס. לקס הוא איש מספר אחד במטרופליס, הן מבחינה עסקית והן מבחינת עולם הפשע. הוא יצרן הנשק הגדול במדינה, שעשה הרבה כסף מחוזים ממשלתיים ושלט גם בכנופיות הרחוב, בכך שסיפק להן נשק.
לות'ר הרס את מטרופוליס ואת גותאם סיטי, אך לאחר מכן עזר לשקמן על מנת לקבל את תמיכת הציבור ולשפר את מצבו הכלכלי.

בשנת 2000 נבחר לות'ר להיות הנשיא ה-43 של ארצות הברית, בשל הבטחתו לקדמה טכנולוגית. הניצחון הפוליטי הראשון שלו היה ב"עולמנו במלחמה" (World At War Our), שבו היה ניסיון של חוצנים לכבוש את כדור הארץ. לות'ר תיאם את המתקפה בין כוחות צבא ארצות הברית לבין גיבורי העולם, סייע להדיפת המתקפה ויצא כמנצח.
לות'ר ניסה לגרום לציבור להאמין שסופרמן אחראי על כך שמטאור ענק נמצא בדרכו לכדור הארץ. כאשר נכשל לות'ר, הוא ניסה להרכיב תמיסה והשתמש בחליפת לחמיה מיוחדת כדי להביס את סופרמן במאבק פנים אל פנים. לות'ר נכשל וזחל אל המחתרת ושם הוא נישאר עד היום.
השינוי שעבר לות'ר ממדען מטורף לאיש עסקים מסוכן מעיד על השינוי בתפיסת האויב של החברה האמריקאית. בתחילת דרכו של לות'ר, החברה האמריקאית חוששת מפני הטכנולוגיה המתפתחת ומאיימת להשתלט על כל התחומים הישנים והמוכרים. בהמשך דרכו, משלא נמצא לארה"ב אויב מבחוץ, היא מתפנה אל ה"אויב שבפנים", איש העסקים הממולח והמושחת, בעל הקשרים לשלטון, שהשיג את כספו בעסקאות מכירת נשק מפוקפקות.
הקומיקס של סופרמן מותח ביקורת קשה על המונופולים העסקיים בארה"ב. העובדה שכוחו של לות'ר והשליטה העסקית שלו מושחתת וקשורה לפשע, מראה איך החברה האמריקאית מזהה ומבקרת בעיות חמורות במבנה הקפיטליסטי שלה.
הקומיקס תוקף גם את המערכת הפוליטית הנתמכת ע"י אותם בעלי הון ולכן מושחתת באותה מידה.
בשנת 2000 זכה ג'ורג' בוש הבן בבחירות לרשות המפלגה, ונראה כמועמד הכמעט ודאי לתפקיד נשיא ארה"ב אחרי ביל קלינטון. בשנת 2001 הוא נבחר לנשיאה ה-43 של ארה"ב.
קשה להתעלם מההקבלות בין מועד הבחירה ומיקומם ברשימת הנשיאים של ארה"ב של לות'ר ובוש. ניתן למצוא כאן אמירה לגבי הקלות בה מגיע לשלטון אדם שאינו ראוי לכך.
בנוסף, בוש ולות'ר כאחד מנסים להשליך את מקור האסון שעתיד לפקוד את ארה"ב והעולם כולו בגורם חיצוני (סדאם חוסיין וסופרמן בהתאמה), ומשתמשים בכך בתור תירוץ ליציאה למלחמת חורמה בגורם זה.

סופרמן במדיות השונות

תוכנית הרדיו

"הביטו לשמיים! זאת ציפור! זה מטוס! זה סופרמן!!
ועכשיו סופרמן, לא גדול יותר מאיש רגיל אבל בעל כוחות גדולים ממה שאפשר אפילו לדמיין שיהיו על כדור הארץ. יכול לנתר באוויר לגובה של 12.87 קילומטרים. יכול להרים ולזרוק בניין בעל 20 קומות בקלות, מהיר כמו כדור אקדח. יכול להרים משקלים עצומים ולכופף ברזל כמו נייר בלי עזרים. סופרמן –מבקר מוזר מכוכב רחוק: גיבור המדוכאים, פלא פיזי יוצא דופן, שנשבע להקדיש את קיומו על כדור הארץ לעזרה לנזקקים."
ציטוט זה תורגם מפתיחת תוכנית הרדיו של סופרמן ששודרה מ-1940 ועד 1951 והתבססה על הקומיקס. באותה תקופה, הרדיו היווה מקור בידור מספר אחד.
הרדיו תרם רבות להתפתחותה של הדמות; החל מהתוכנית השנייה סופרמן גילה את היכולת לעוף שחלחלה לדמותו בכל המדיות, ב-1945 נוצר בתוכנית הרדיו הקריפטונייט, שביכולתו להחליש את סופרמן ולהכניס אותו לקומה, כדי לאפשר לאיש שנתן את קולו לסופרמן מנוחה. הקריפטונייט הגיע לקומיקס רק בשנת 1949.
תוכנית הרדיו הציעה מקור שונה לסופרמן – הוא התבגר במהלך המסע לכדור הארץ, הגיע כאדם בוגר, הציל זוג אנשים מתאונה ולפי עצתם לקח על עצמו זהות בדויה בשם קלארק קנט.
בתוכנית הרדיו נוצרו דמויות משנה נוספות על הקומיקס – הבוס של קלארק, פרי וויט וחברו לעיתון, ג'ימי אולסון.
לאורך תוכנית הרדיו עלו בהתמדה כוחותיו של סופרמן וכך גם הפטריוטיות שלו. במהלך המלחמה הוא נלחם בנבל על שנוצר על ידי הנאצים, על מנת להשמידו.

סדרת האנימציה

ב1941 נוצרה סדרת האנימציה שהתחילה בציטוט:
" למעלה בשמים – הביטו!
זו ציפור!
זה מטוס!
זה סופרמן!
מהיר מקליע שנורה מאקדח! חזק מקטר! מסוגל לדלג מעל בניינים בקפיצה אחת, הזר המדהים
הזה מכוכב קריפטון, איש הפלדה – סופרמן!
בעל כוח פיזי יוצא דופן, סופרמן נלחם במלחמה אינסופית על אמת וצדק, מוסווה כעיתונאי מנומס,
קלארק קנט."
בסדרת האנימציה הנוסח היה תמציתי יותר וגם כולל לראשונה את תחילתה של סיסמתו של סופרמן הלוחם למען "אמת וצדק".
הסדרה נוצרה במהלך מלחמת עולם השנייה – ואופיינה בקצב מהיר, דמויות אפלות ותאורה דרמטית. ככל שארה"ב נכנסה עמוק יותר למלחמה כך עברה הסדרה לעסוק במלחמות כוללות של סופרמן בצבאות של רובוטים ,דינוזאורים מפלצתיים ונאצים.

מחזה זמר

בשנת 1966 מופק מחזמר קומי כושל על סופרמן בברודווי בשם "It's a Bird… It's a Plane… It's Superman!" .
בארה"ב של שנות השישים, החברה הייתה מאוד אנטי-ממסדית, וכל דבר שייצג את השמרנות ואת ארה"ב הישנה הפך לנלעג. המחזמר הציג את סופרמן באור קומי ואת אויביו כ"מגניבים". ההתייחסות במחזמר לעם האמריקאי כמחכה למושיע מתפרשת כהתייחסות צינית.

סרטי הקולנוע

בשנת 1948 יצא הסרט הראשון "סופרמן" בו מתפתחת הסיסמה של סופרמן לשימוש בכוחותיו למען "אמת סובלנות וצדק".
הפופולאריות של סופרמן כבר הפכה לאגדה והחברה האמריקאית כולה מתייחסת לסופרמן כאל מיתולוגיה אמריקאית.
בין השנים 1978 עד 1987 מופקת סדרה של ארבעה סרטים בכיכובו של כריסטופר ריב, הזוכה לפופולאריות עצומה .
בכל הסרטים סופרמן חוזר ומדגיש את הפטריוטיות שלו ואת הדרך האמריקאית שלמענה הוא נלחם.
בשנת 1987, בסרט הרביעי, "החיפוש לשלום", סופרמן משמיד את כל הנשק הגרעיני בעולם. עלילה זו מבטאת את החשש הכבד בארה"ב לאחר סיום המלחמה הקרה, שהכוח הגרעיני של ברית המועצות ייפול לידיים הלא נכונות כעת כשהמרוץ לחימוש הסתיים.

סדרות הטלוויזיה

בשנת 1951 יוצאת לדרך סדרת הטלוויזיה, כשאורכו של כל פרק הוא 30 דקות. סופרמן מופיע שם כמושיע אמריקאי לכל דבר.
"מהיר מקליע שנורה מאקדח! חזק מקטר! מסוגל לדלג מעל בניינים בקפיצה אחת!
הביטו! למעלה בשמיים!
זו ציפור!
זה מטוס!
זה סופרמן!
כן, זה סופרמן – מבקר מוזר מכוכב אחר שבא לכדור הארץ עם כוחות ויכולות הרבה מעבר לאלה של
בני תמותה. סופרמן! שיכול לשנות את נתיב הנהרות העצומים, לכופף ברזל במו ידיו וכשהוא מוסווה כקלארק קנט, עיתונאי מנומס בעיתון מטרופוליס גדול, נלחם במלחמה אינסופית לאמת, צדק והדרך האמריקאית!"
הנוסח הפותח את הסדרה מפרט יותר על כוחו של סופרמן. הסיסמה שלו כוללת עתה גורם נוסף– פטריוטיות, כתחליף ל"סובלנות" בנוסח הקודם.

הסדרה נוצרה בשלב ביניים בטלוויזיה, המעבר משחור-לבן לצבע. למפיקים היה חשוב מאוד שמי יוכל לראות צבע יוכל לראות את חליפתו הכחולה-אדומה של סופרמן לכן נוצרה לו חליפה חדשה עם קונטרסטים וריווין צבעים חזקים במיוחד, על מנת שכל אמריקה תוכל לזהות את הצבעים הסמליים שלה.

בשנת 1988 התחיל שידור הסדרה "עלילות סופרבוי" בטלוויזיה בה סופרמן הוצג כבוגר בקולג', עלילת רקע הרלוונטית לתקופה בה שודרה הסדרה. דמותו של סופרבוי עוברת מודרניזציה והעלילות כבר אינן קשורות לאלו של דמות הקומיקס, אלא מדובר בעלילות חדשות הדומות יותר לעלילות סופרמן כבוגר.

בשנת 1993 עלתה הסדרה "לוייס וקלארק" לשידור בטלוויזיה. הסדרה התמקדה בעיקר בלוייס והקשר הרומנטי שלה עם קלארק קנט/סופרמן. הסדרה היתה מאוד פופולארית. קלארק קנט הוצג כפחות גמלוני בה בעת שסופרמן הוצג כיותר אנושי וההבדלים ביניהם היטשטשו.
הסדרה חתרה לחתונה בין לוייס וקלארק. העלילות בקומיקס, שהובילו גם הן באותה תקופה לחתונה בין לוייס לקלארק, דחו את החתונה בהמתנה לחתונה שתתרחש בסדרת הטלוויזיה. לבסוף, החתונה התרחשה במקביל בסדרת הטלוויזיה ובקומיקס. החתונה בישרה את סופה של הסדרה, כפי שקורה בסדרות רבות בהן המתח המיני בין הגיבורים הראשיים מתמוסס.

בשנת 2001 עלתה לאוויר הסדרה "סמולוויל" בטלויזיה בה מתוארות עלילות סופרמן כנער מתבגר בעיירה סמולוויל. בסדרה זו קיימת מודרניזציה מלאה לשנות האלפיים, לא עוד קלארק וסופרמן, אלא רק קלארק כנער מתבגר עם כוחות על, שלא מופיע כלל עם התלבושת האופיינית לסופרמן. קלארק חווה בעיות כשל כל נער מתבגר, לא מבינים אותו ולא תמיד מצליח לו, לא באהבה ולא תמיד בלימודים. לאחר פעולה הרואית שהוא מבצע, הוא בורח מבלי לקבל קרדיט, מפחד שלא יקבלו אותו כי הוא שונה. בפרק מסוים הוא מנסה להיבחר לראשות מועצת התלמידים וכששואלים אותו מה המצע שלו, הוא עונה "אמת, צדק וכל מיני דברים אחרים". הדרך האמריקאית היא כבר לא חלק מהמושגים של סופרמן המודרני. לבסוף הוא אפילו לא מצליח להיבחר.
הסדרה "סמולוויל" מייצגת את הראייה הריאליסטית המחלחלת בשנים האחרונות לטלוויזיה האמריקאית. הפוסט-מודרניזם מבטל את התפיסה של אמת גלובאלית אחת וגורמת לדמותו של סופרמן לאבד את הייצוג הסמלי שלה. כמו כן, העובדה שסופרמן אינו לובש את התלבושת המסורתית שלו בסדרה, עשויה להעיד על אובדן הזהות הכלל אמריקאית והעברת ההתמקדות הציבורית להתעסקות באישיות ובמערכות יחסים קרובות במקום בתמונה הגדולה יותר.
כל פרק בסדרה הוא גרסה של סיפורים מפורסמים מהמיתולוגיה, התנ"ך או הברית החדשה המשוכתבים להתאים למציאות האמריקאית העכשווית ומסתיימים במוסר השכל. מושם דגש רב על סיפורים מהם נובע כי כדאי לקבל ולקרב את הזר כדי שלא יהפוך לאויב.
במספר פרקים בסדרה, סופרמן מאבד את כוחותיו ומרוצה מכך. ניתן לראות בכך ביטוי לעייפות ולחוסר האנרגיה של ארה"ב המתלווה לעול שהיא נושאת על גבה זמן כה רב, כאחראית לשלום העולם.

סיכום

בעבודה זו בחנתי שינויים שעברו על דמותו, כוחותיו ומידת האחריות העולמית של סופרמן לאורך השנים, ומצאתי התאמה גדולה לתאריכים משמעותיים בתולדות ארה"ב. לפי דעתי אין מדובר בצרוף מקרים. התרבות הפופולארית היא תוצר של החברה, לפיכך שינויים במצב הרוח החברתי צפויים לבוא לידי ביטוי בתרבות  הפופולארית שלה.
לתשומת לב מיוחדת ראויה העלייה בכוחו של סופרמן שמתלווה לניצחון ארה"ב מלחמת העולם השנייה ולאופוריה שהתלוותה אליה ומנגד, הפיצולים בעלילות סופרמן והירידה בכוחו שהתלוו למאבקים הפנימיים בארה"ב בזמן מלחמת וייטנאם.
השינויים שעברו על החברה האמריקאית משתקפים בשינויים שעוברים על דמויות המשנה המלוות את סופרמן מתחילת דרכו:
לוייס ליין מהווה בבואה של האישה האמריקאית. דמותה נוצרה על מנת לפנות לקהל הקוראים הנשי. הגלגולים השונים העוברים על דמותה בקומיקס מהווים בבואה של השינויים בתפיסות התרבות כלפי נשים במהלך השנים.
לוייס מתחילה את חייה בקומיקס כדמות שולית המנגידה את דמותו של קלארק קנט מול דמותו של סופרמן מנקודת המבט של אישה אנושית. רק בהמשך דרכה היא מקבלת משמעות וקיום עצמאי. תפיסה זו מקבילה לתפיסה הפטריארכאלית ששלטה בתרבות האמריקאית. עם הזמן, התרבות האמריקאיות התפתחה והתחילה לקבל את הנשים כעצמאיות, שאינן זקוקות לגברים. השינוי שלוייס עוברת בשנים אלה מקביל בדיוק לתהליך הנ"ל. עם תחילת הגל השני של המהפכה הפמיניסטית, התעורר חשש גדול מפני הנשים החזקות, שהשתקף בהצגת לוייס כאישה פתיה, העוסקת אך ורק ב"ענייני נשים" ומאבדת כל עניין בעבודתה העיתונאית, שעד אז מילאה את כל עולמה. עם שוך המהפכה, וקבלת המצב החדש, "הותר" ללוייס לחזור להתעניין בקריירה שלה ולהפוך לאישה עצמאית ולא כזו הזקוקה להצלתו התמידית של סופרמן. מאז ועד היום קיימים מעברים חדים בין תיאור של לוייס כאישה אוהבת ותומכת לסופרמן לבין אשת קריירה מצליחה ואמביציוזית. מעברים אלה משקפים את הדילמות הקיימות בחייהן של הנשים המודרניות.
תיאורו של נבל העל לקס לות'ר כמדען מטורף משקפת את הפחד של החברה האמריקאית מפני השינויים הטכנולוגיים המואצים שאפיינו את שנות ה-40. מאוחר יותר, שנות ה-80, ניכרת טרנספורמציה בדמותו והוא הופך לאיש עסקים פושע, בעל מונופול במטרופוליס. בכך מיוצג החשש של ארה"ב מפני פושעים אשר מנצלים את הדרך האמריקאית על מנת להתעשר ולשלוט בצורה טוטלית על חייהם.
בחירתו של לקס לנשיא ארה"ב מהווה ביקורת נוקבת על הקלות הבלתי נסבלת בה אנשים בעלי השפעה כספית ופוליטית יכולים ולהגיע (ואולי גם הגיעו) לשליטה בארה"ב, על אף חוסר התאמתם.
דמותו של סופרמן הוצגה בכל המדיות הקיימות, החל בקומיקס, דרך הרדיו ועד תוכניות טלוויזיה. ההשפעות של המדיות זו על זו היו הדדיות – פעמים רבות השפיעו תוכניות הרדיו והטלוויזיה על הקומיקס ומילאו את הדמות בעוד רבדים ורעיונות. האקטואליות של המדיות שינו את סופרמן ויצרו אותו בכל פעם מחדש. ניתן להבחין כיצד הפטריוטיות והפוליטיקה של סופרמן משתנה בהתאם לשינויים במדיות ולנקודות ההיסטוריות בתרבות האמריקאית.
לאורך השנים, הופיעה דמותו של סופרמן על מוצרים נלווים רבים, מתיקי אוכל ועד מטוסים, עובדה שסייעה רבות להחדרתו לכל בתי האב האמריקאים.
סופרמן היה גיבור העל הראשון שנוצר בקומיקס האמריקאי אך יכולותיו להשתנות לאורך השנים הפכו אותו לדמות אלמותית.
במהלך המחקר לעבודה זו נוכחתי לדעת שסופרמן הוא דמות הרבה יותר מורכבת ממה ששערתי. מצאתי, בנוסף לסמליות ולפטריוטיות שלו לאמריקה, שיש בו המון סממנים יהודים אמריקאים, דבר המעלה רעיון למחקר נוסף.
אני חושב שסיפקתי ראיות מספקות לכך שלמרות שההיסטוריה של סופרמן משתרעת על פני 73 שנים וההתאמה בין העלילות של סופרמן לאירועים היסטוריים יכולה להיות מקרים לחלוטין, מספר ההתאמות גבוה מכדי שניתן יהיה לייחס אותן למקריות. אין לי ספק כי קיימת התאמה רבה בין התרבות האמריקאית לבין אותו גבר הלובש את תחתוניו על טייטס כחולים ועף לו בשמיים.

ביבליוגרפיה

Daniels, Les, Superman the complete history – the life and time of the man of steel, pp 1-192, Chronicle Books San Francisco, paperback edition published in 2004.
Engle, Gary, What Makes Superman So Darned American? An Essay about the Identity of Superman, Youngstown State University News, 5.6.2006.
Zinn, Howards, A People's History of the United State, Perennial, 2003.
Johnson, Paul M., A History of the American People, Perennial, 1999.
Bailey, Thomas A., Cohen, Elizabeth, and Kennedy, David M., the American Pageant: A History of the Republic (12th Ed.), Houghton Mifflin Company, 2001.
Stokes, Melvyn, the State of U.S. history, ed. Berg Publishers, 2002.

מוריסון, סמיואל אליוט, קומג'אר, הנרי סטיל, לכטנברג, וויליאם א., ההיסטוריה של ארצות-
הברית, כרכים א+ב, זמורה ביתן, תל-אביב, 1984.
גוטפלד, ארנון, ארצות הברית: ממלחמת האזרחים למלחמה הקרה, זמורה ביתן, תל-אביב, 1989.
סטרן, רוג'ר, מותו וחייו של סופרמן , עם עובד, תל אביב, 1994. ‬

מגין, אליוט ס., אחרון בניה של קריפטון, עברית: תמר שטרן-כץ אליאשר, ירושלים, 1982.
‫ בראון, ג'ו ‬,חלום ומיתולוגיה,הממד העשירי , 27: 28-35, 2006.
‫ ראונר, תמיר, מי צריך קומיקס, משקפים: רבעון , 4: 73-77, 1988.
‫ ארן, צביקה, עיבודי קומיקס לקולנוע, סינמטק , 75: 32-33, 1994.
‫ בראון, ג'ו, חלום ומיתולוגיה, הממד העשירי , 27: 28-35, 2006.
‫ ביול, פול, הקומיקס החדשים והתרבות האמריקנית, עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת , 39-40: 272-279, 1979.
‫ קישקה, מישל, קומיקס וקולנוע: הכל נשאר במשפחה, משקפים: רבעון , 4: 19-21, 1988.
‫ ביאליק, אור, קומיקס מופלא ומוחלט, ‬הממד העשירי, 26: 32-35, 2005.
אלי אשד, קללת סופרמן,גלובס, 20.7.2006.
אלן א. אויריך, השורשים היהודיים של סופרמן, AISH 23.7.2006.
‫ פורת, מיכל ‬,שפת הקומיקס, משקפים: רבעון , 4: 23-25, 1988‬.
אתרי אינטרנט שבהם נעזרתי:

http://en.wikipedia.org/wiki/Superman

קללת סופרמן

על סיגל ושוסטר וסופרמן

מנחם גולן וסופרמן

האם העולם זקוק לעוד סרט סופרמן?

 על "סופרמן חוזר"

סופרמן בשפה העברית

 נספחים

הסדרות
ברדיו – (1940-1951) Superman On Radio!
אנימציה – (1941-1943) Fleischer Superman Cartoons
סדרת טלוויזיה – (1951-1958) Adventures of Superman
אנימציה – (1966-1969) The New Adventures of Superman cartoons
אנימציה – (1976-1981) SuperFriends cartoons
אנימציה – (1988) Ruby Spears Superman cartoons
סדרת טלוויזיה – (1988-1992) Superboy
סדרת טלוויזיה – (1993-1997) Lois and Clark: The New Adventures of Superman
אנימציה – (1996-2000) Superman: The Animated Series
סדרת טלוויזיה – ( – 2001) Smallville
אנימציה – ( – 2001) Justice League: The Animated Series
הסרטים
(1948) Superman
(1950) Atom Man vs. Superman
(1978) Superman: The Movie
(1980) Superman II
(1983) Superman III
(1984) Supergirl
(1987) Superman IV: The Quest for Peace
(2006) Superman Returns