הראות לעתיד מנקודת התצפית של גידי גרינשטיין

מכון ראות בהנהלתו של גידי גרינשטיין מציע חזון חדש של כיצד תוכל ישראל להיהפך לאחת מ-15 הארצות המובילות בעולם כולו ברמת החיים של תושביהם וכבר בעתיד הלא רחוק . נשאלת רק השאלה האם עליונות ברמת החיים זה מה שאנו מחפשים ?

סוף שנת 2006 הוא גם התחלת שנה חדשה 2007 . והכל עוסקים בניחושים ומה הולך להיות ? מצד אחד דומה שהעננים התקדרו במיוחד בגלל תוצאות המלחמה האחרונה והתעצמות האיסלאם הקיצוני אבל מצד שני דומה שהכלכלה פורחת .אבל לכמה זמן?
ישנם מכוני מחקר שמנסים לחשוב מה יהיה בעתידנו ויותר מכך לנסות להביא לעתיד הרצוי בעיניהם באמצעים שונים .ואחד הבולטים במכונים אלה כיום הוא מכון "ראות "בהנהלתו של גידי גרינשטיין .
דווקא בתקופה זאת של פסימיזם חמור קיים המכון לפני כמה שבועות כנס בהרצלייה  "כנס "הטופ 15" שבו עסק בשאלה איך להפוך את ישראל לאחת מ-15 המדינות המתקדמות ביותר בעולם מבחינת איכות החיים של תושביה ,נושא שיש לי עניין רב בו . אם כי דעתי היא שאין אנו צריכים לפעול דווקא לשיפור איכות החיים של התושבים כשלעצמה כך שכל אחד יוכל לחיות בשלווה תחת גפנו ותחת תאנתו ולהתעלם מכל דבר אחר . כמו למען רצונם של האנשים להמשיך לפעול ולהתקדם כל הזמן מבחינה תרבותית וליצור תחייה תרבותית (ומדעית וטכנולוגית ). ודרך טובה לכך היא באמצעות שיפור משמעותי של החינוך.
ולא אין לי תרופת קסם . אני רק סופר והוגה . אני יודע מה הייתי רוצה להשיג ,לא איך להשיג זאת . עבור הפרטים האפורים הקטנים אך החשובים שאנשים כמוני מתעלמים מהם בבוז בחזיונותיהם הגרנדיוזיים קיימים אנשים כמו גידי גרינשטיין.
אז לרגל סוף השנה האזרחית הנה ראיון עם מייסד ומנהל מכון "ראות " גדי גרינשטיין :
דומה שהנקודה הבולטת ביותר ברזומה של גרינשטיין היא עיסוקו בפעילות מעשית בלבד הוא שרת במשרד ובלשכת ראש הממשלה אהוד ברק כמזכיר צוות המשא ומתן לשיחות על הסכם הקבע בין ישראל ואש"ף (1999-01 ) ובין דברים  רבים אחרים הוא זכור שם  גם בגלל אירוע פיקנטי כמי שכמעט הציל את חייו ראש הממשלה אהוד ברק כאשר זה בלע בוטן וכמעט נחנק וגרינשטיין היה בסביבה כדי לטפוח על גבו ולהציל אותו.
אין עדיין ברזומה שלו שום ספר תיאורטי כמקובל ,וגם לא כל כך הרבה מאמרים . אבל המכון שהקים לפני מספר שנים הולך וצובר נוכחות תקשורתית מרשימה עם יותר ויותר הודעות לכלי התקשורת ויותר ויותר כנסים כמו כנס הטופ 12 .

לעניות דעתי דווקא בימים טרופים אלו מן הראוי שננסה לחשוב ברצינות ולטווח הארוך לאן בדיוק אנחנו הולכים ולאן אנחנו רוצים ללכת ,ומכון ראות הוא אחד הבודדים שעוסקים בכך כיום .

א.א. :אתה יכול להסביר לי מה זה מכון ראות למה נבנה ?

גידי גרינשטיין : מכון ראות הוא עמותה שהוקמה בינואר 2004 במטרה לתרום תרומה משמעותית ומהותית לקבלת ההחלטות של מדינת ישראל ואנחנו להבדיל ממרכזי מחקר אחרים נותנים שירותים של תמיכה לקבלת החלטות אצל אנשי ממשלה .
א.א. ומה בדיוק הניסיון המעשי שלך בתחומים אלו שמאפשר לך לתת עצות לאחרים ?
גרינשטיין : שירתתי במשרד ראש הממשלה בין 99 ל2003 אצל אהוד ברק . ואחד הדברים שראיתי זה החולשה של המדינה דווקא זמנים של משבר אסטרטגי כשאתה צריך להגדיר מחדש את העדיפויות שלך . רציתי ליצור מערכת שהיא לא אקדמאית אלא כולה מגויסת לשיפור מערך ההחלטות. גופים אקדמאיים משרתים שתי מטרות: שחוקרים יובלו להשפיע ולפרסם ולהשפיע על התנהלות טובה יותר של מקבלי ההחלטות . אני מתמקד רק בדבר השני כגוף שנותן שירותים של תמיכה בתהליכי קבלת החלטות . אנחנו נכנסנו לנישה ריקה לחלוטין ולרוב מקבלי ההחלטות אין נגישות לשירות הזה.
אנו רוצים להשפיע על הרבה החלטות שמקבלים הרבה אנשים כל יום בצורה לא מתואמת ולכל החלטה כזאת יש השלכות לאורך טווח. אם תרצה כמו הפרפר בתורת הכאוס שכל הנעת כנפיים שלו גורמת לבסוף לסופות .המטרה שלי שמקבלי ההחלטות יבינו באמת את המשמעויות של מה שהם עושים ויוכלו לחשוב לטווח ארוך יותר. אני מנסה לעזור להם להחליט את ההחלטות האלו . תפקידנו לנסות לעזור אנשים להבין את הבעיה.בלבנון בתור דוגמה לא הייתה הפתעה צבאית . לא באמת .הכל שם היה ידוע . הבעיה הייתה של מידע שהצטבר ואתה התעלמת ממנו, כתוצאה מתפיסת עולם לא רלבנטית .

א.א. האם אתה משווה את עצמך עם מכוני המחקר בארה"ב שיש להם השפעה גדולה על המדיניות והאידיאולוגיה של משטר בוש ? או למכון שלם כאן בישראל ?
גרינשטיין : מכוני המחקר בארה" ב יש להם תפיסת עולם אידיאולוגית שהם מפתחים ומנסים להנחיל אותה למפלגה. "מרכז שלם" הוא דבר דומה אבל אין להם גב מפלגתי בולט כמו שיש אצל מכוני המחקר /של ארה"ב במפלגה הרפובליקנית או הדמוקרטית ,ההבדל ביננו ובין מכון שלם שהם מתעסקים בעולם הרעיונות הגדולים ואנחנו מתמקדים בעולם ההחלטות הקטנות של היום יום שמקבלים אלפי אנשים.
א.א. ומי בדיוק מממן אותכם ?

גרינשטיין : חמישה עשר אחוז מהכסף מגיע מתורמים בארץ ושמונים וחמש אחוז בא מתורמים בחו"ל כולם אנשים פרטיים. ואנחנו מתכוונים להציע את שירותנו למקבלי ההחלטות. אנחנו מנהלים את העמותה הזאת כעסק שעלותו שמונים אלף דולר בחודש אין משכורות גבוהות אבל יש המון פעילות את הקף הפעילות הגדלנו בשנה האחרונה פי שלוש .

ומה הייחוד שלכם ?
גרינשטיין : הערך המוסף הייחודי שלנו זה לזהות הפתעות אסטרטגיות ולהימנע מהם ולזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולנצל אותם . אנחנו חוקרים ומפתחים ידע בנושא ומעבירים את התובנות קדימה לממשלה בתקווה שיעשה בהן שימוש מושכל.
מה הצלחתם לזהות למשל ?
גרינשטיין :יש רשימה ארוכה של דברים שאנו היינו הראשונים לזהות.
כבר בנובמבר 2004 כשכולם אמרו שמפת הדרכים היא המשחק היחיד בעיר אנחנו אמרנו שהיא לא הולכת לשום מקום .אנחנו היינו הראשונים שאמרנו שההסכמים הכלכליים עם הפלסטינאים הם לא רלבנטיים ולא יתקיימו .אנחנו חזינו שלושה חודשים לפני הבחירות של הפלסטינאים שהחמאס יזכה בבחירות בהישג משמעותי מאוד וגם שלא נצליח להפיל את החמאס.
היום אנחנו מתעסקים בעיקר עם ההתמודדות עם התוצאות של המלחמה ושאחד הדברים ורואים שיש התנגשות בין ההיגיון הצבאי והיגיון הביטחון הלאומי של ישראל. ההיגיון הצבאי זה להחזיק עוד שטח למשל להיכנס לציר פילדלפיה כדי לעצור הברחת נשק וזה הגיוני צבאית אבל זה יביא לחידוש הכיבוש ולזה יש השלכות ברורות מאוד .ישראל לכודה בין שני הגיונות ואין פיתרון קל.

חזון הטופ 15

ומה החזון שאתם מציעים לנו ?
גרינשטיין : אין לנו תוכנית חזון מפורט וגם לא תהיה תוכנית מפורטת כזאת כי החיים משתנים כל הזמן והתוfנית תיהפך מהר מאוד ללא רלבנטית .. התפיסה שלנו היא שכשאתה עוסק בסביבה מורכבת ודינאמית ליצור תוכנית זה בזבוז זמן כי התנאים כל הזמן משתנים. ומה שמקבל ההחלטות צריך זה הבנה מעמיקה של היעד שאליו הוא חותר מה המגמות מי הכוחות מי השחקנים מה הכלים שעומדים לרשות שינויים תרבותיים הסכמי סחר וכו'. וצריך להבין את המגבלות והיתרונות שלך גם לגבי העולם .
יש לנו יעד ויש לנו מטרות ואנחנו מתכננים קטע .כך שאין תוכנית עשור וכו' זה רלבנטי רק לסביבות מאוד יציבות לא לסביבות כמו שלנו,תוכניות "שבע שנים" אף פעם לא עובדות אבל אנחנו מבינים היטב את מה שסביבנו ואת מה שאנחנו רוצים. .

דהיינו תוכניות סלדון פסיכו היסטוריוניות העובדות אלף שנים קדימה מהסוג שמציג אייזק אסימוב בסדרת "המוסד " שלו הן לכאורה לפחות לחלוטין לא ישימות .

א.א. :בכל זאת בכנס "הטופ 15" היצגתם חזון מסויים אז מה אתם בכל זאת רוצים ומציעים לנו ?
גרינשטיין : מה שעשינו בכנס "הטופ 15" היה ההשקה של העבודה שלנו בתחום הכלכלי חברתי .והחזון שמנחה אותנו שישראל תהיה אחת 15 המדינות המפותחות בעולם מבחינת רמת החיים של האזרחים. וזה מחייב קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית. בתוך פרק זמן של מספר שנים, שבמהלכם יתחולל שינוי עקבי ומשמעותי בביצועים של ישראל.
מה שאנחנו רוצים בגדול זה איכות חיים שזה לא כמה אנשים מרוויחים בממוצע. המושג של איכות חיים זה שילוב של רמת חיים איכות חיים וביטחון אישי וגם הכנסה לנפש. אם אתה מסתכל על מדינות שמובילות בהכנסה לנפש הן כוללות מדינות כמו מדינות המפרץ אבל אלו לא מדינות עם איכות חיים אמיתית שאתה מקבל מדינות כמו סקנדינביה פינלנד אוסטרליה קנדה ארה"ב שוויץ והן מובילות מבחינת איכות החיים .
ואנחנו אומרים שמדינת ישראל צריכה להגיע לרמה של צרפת היום בערך תוך 15 שנים ומעבר לכך . אנחנו צריכים לקפוץ עם כל העולם ולקפוץ מדרגה מעבר לשאר העולם .
שזה אומר שבפרק זמן מסויים רמת ההתפתחות החברתית והכללית שלך שונה באופן חיובי מזאת של כל המדינות שאתה מודד את עצמך מולן . אם גדלנו אבל פחות מאחרים זה אומר שלמעשה הלכנו אחורה.אתה לא רק צריך לצמוח אלא גם לצמוח באופן משמעותי יותר מהמדינות האחרות שאתה משווה את עצמך עימן .יש מדינות שהצליחו בביצוע קפיצת מדרגה : אסטוניה סין פינלנד ודרום מזרח אסיה בכלל .
. אנחנו מדברים כאן על קפיצת מדרגה חברתית כלכלית שבסין והודו צומחות במהירות ארצות הברית במשבר והשינויים הטכנולוגיים ותחום האנרגיות האלטרנטיביות שפעם נחשב לדבר אזוטרי והיום הוא בלב המדיניות האירופית. וזה מראה על כמה התנאים משתנים
. מבחינת השבועון איקונומיסט ישראל מדורגת במקום העשרים ותשעה בעולם מבחינת איכות החיים של תושביה. המעבר אל קרב אחת מחמש-עשרה המדינות המפותחות בעולם מחייב קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית מבחינת הפוטנציאל אנחנו מאחת מחמש המדינות המובילות בעולם מבחינת הזמינות של ההון האנושי ביחד עם פינלנד ומבחינת חדירה של טכנולוגיה .המגזר העסקי בישראל הוא השמיני בעולם מבחינת התחרותיות שלו . אבל לעומת זאת המגזר הציבורי שלנו הוא במקום העשרים ותשע מבחינת התחרותיות בעולם .
יש רק עוד שלוש מדינות בעולם שבהן יש פער גדול כל כך בין רמת התחרותיות של המגזר הציבורי והמגזר הפרטי .דווקא בסינגפור זה הפוך .שלוש המדינות האחרות שהן כמו ישראל הן יפן טייוואן וארה"ב. בכל שאר המדינות האחרות המגזר הפרטי והציבורי הן בערך אותה רמת תחרותיות . ההבדל בין ישראל והשלושה האחרות הוא שגם המגזר הציבורי שלנו הוא גדול מלא תחרותי .המסקנה היא שישראל צריכה להקטין את המגזר הציבורי או ליעל אותו .השילוב בין חוסר התחרותיות ושל הגודל מביאה למחסומים גדולים ביפני הצמיחה של ישראל. .
כלים כלכליים מדינית מאקרו כלכלית זה אומר שיש כמה דברים שמצאנו שכל המדינות שעברו קפיצת מדרגה היה להם גוף מרכזי להחליט החלטות וגם יכולת להחליט החלטות ולבצע אותן .
דבר שני קפיצת מדרגה תתרחש כאשר יש שיתוף פעולה בין כל החברה שמעדיף אתה עתיד על חשבו ן הווה השקעות על חשבון צריכה גם ברמת הממשלה וגם ברמת המעסיקים וגם ברמת משקי הבית
דבר שלישי צריכה להיות יציבות. קדנציות ארוכות יציבות של פוליטיקאים שיניעו את התהליך.
דבר רביעי:במדינות כאלו יש אמון בין העובדים והמעסיקים והממשלה . כלומר ישנה נכונות של המעבידים לוותר על שכר היום מתוך אמונה שיקבלו זאת מחר . אם לא מאמינים שישנה צמיחה .והבעיה שיש ישראל היא שישנו אמון נמוך מאוד בין הגורמים במשק. כל אחד דוחף לכיוונו . וראית עולם משותפת ואידאולוגית של הקבוצות שמובילות את המדינה .
כמו שמרגרט תאצ'ר השפיעה על הסדר היום של הלייבור כך שבלייר ממשיך את סדר היום שלה היום . היא הצליחה כל כך שכולם ממשיכים היום את המדיניות הזאת וכולם בבריטניה מתנהלים היום באותה הדרך
אין ברירה כדי שנצמח יש צורך באחידות דעות לגבי מדיניות פיתוח וקדנציות יותר ארוכות . וכדי לעשות קפיצת מדרגה צריך מופעים של מנהיגות של מישהו שידע להסיט משאבים מאסיביים בתוך המסגרת לכיוונים רצויים .

הצוות שעוסק בפרויקט יצא לדרך לפני חודשיים וכעת אנחנו רוצים להעמיק את ההשפעה והבנה שלנו לגבי מוסדות ותהליכים כי תיאוריות כלכליות מסבירות רק חלק שליש שמהצמיחה שני השליש מוסברים ?
?צורות אחרות .

עתיד האיום הערבי

א.א. :אתם מאמינים שאפשר להתגבר על התנאים שהוחמרו בעקבות המלחמה?
גרינשטיין: הפרויקט הציוני כולו היה התגברות על משברים חמורים ומשתנים כל הזמן ואי אפשר להשוות את מצבנו היום ממה שהיינו בעבר מבחינת יכולתנו להתגבר .
אנחנו צריכים לזכור שמרחב הטעות של ישראל הוא מאוד מצומצם . תחשוב על רוסיה שאורך של החיים של התושבים ירד הרבה בגלל המשבר הכלכלי שם ורוסיה רק עכשיו יוצאת ממנו. אולי .ישראל לא יכולה להרשות לעצמה משבר כזה .
ועכשיו אנחנו עומדים בפני צונאמי איסלאמי .לבנון יכולה להיות רק פתיח לצונאמי כזה .
א.א. :ומה דעתך על המצב האסטרטגי שבו אנחנו נמצאים כרגע עם הטרור ?
גרינשטיין:  בהחלט יכול היה להיות טוב יותר משהינו כרגע .
אנחנו עומדים בפני " מערך ההתנגדות" מבוזר וחמקמק שכולל את החמאס ואת החיזבללא ואירגוני טרור אחרים ומונהג בידי סוריה ואיראן , מכיר בעליונות הצבאית הישראלית ומערער אותה בכלים מדיניים.   הוא מתנגד לסיום הכיבוש בשטחים, מחשש להפיכת הסכסוך למיקוח על גבולות, ולכן הם חותרים לסבך את ישראל במלחמות התשה שישחקו את כוחה.

וצריך להבין דעיכת ההשפעה האמריקאית באזור החלישה גם את ישראל מול "מערך ההתנגדות".
"מערך ההתנגדות הצליח להכניס את ישראל לנחיתות אסטרטגית. במלים אחרות, מחמוד אחמדינג'אד, חאלד משעל וחסן נסראללה פיצחו את הקוד הישראלי ומצאו מענה שמנטרל את העליונות הצבאית הישראלית. צה"ל יכול לחבוט בלבנון ובפלשתינאים עוד ועוד. ישראל רק תיחלש. תפישת הביטחון הישראלית, שנשענת על כוח צבאי, אינה רלוונטית מול האיומים החדשים.
כן הטרור הוא איום קיומי על ישראל ועל המערב.

לדעתנו יש בתגובה לחזק את המרכיב המדיני בתפישת הביטחון, לבנות בריתות עם מדינות מתונות באזור, על בסיס יוזמות השלום הערביות, ולחתור להפיכת הסכסוך עם הפלשתינאים למיקוח על הגבול – רמז שקוף לנסיגה נוספת ופינוי התנחלויות בגדה המערבית.
א.א. : מה דעתך על הפוליטיקאים שלנו הם מסוגלים להתמודד עם זה?
גרינשטיין : הבעיה עם התקשורת שהיא כל כך צינית שהיא לא נותנת שום קרדיט לפוליטיקאים ומניחה מראש שהם מושחתים כולם . אבל גם להם יש ילדים שהם רוצים בטובתם לטווח הארוך. .
התנאי להתמודד עם כל זה לטווח הארוך הוא  שתהיה קבוצת אנשים שתוכל להתרכז באתגר ולתת לו מענה .אנשים מוטרדים מהתחקירים והפיטורים עכשיו בצבא ובמשרד הביטחון כתוצאה מתוצאות המלחמה האחרונה לא יכולים ולא מתרכזים בעיקר.
אנחנו צריכים קבוצה קטנה של אנשים שתביא ראיון מארגן מנצח . הופתענו הפתעה אסטרטגית ונדרש שאנשים יחשבו על המענה הלאומי איך להתמודד עם האיסלאם הרדיקלי והטרור וחוסר היציבות של המשטרים בסביבה.
א.א. אנשים כמוכם ?
גרינשטיין : זה לא רק אנחנו .יש עוד אנשים שעוסקים בזה,אם כי לא רבים . . המכון לתכנון מדיניות העם היהודי של יחזקאל דרור, עוזי ארד וקבוצתו עושים עבודה חשובה ומרכז יפה בצבא והמכון . ישנם עוד  אנשים שעוסקים בכך .
בסופו של דבר מה שישראל צריכה זה רעיון מארגן חדש . השיעים למשל מצאו רעיון כזה עכשיו צריך למצוא רעיון כזה אצלנו ועבורנו.
דווקא זה יכול להיות נקודת מפנה עבורם מרגע שמשהו הצליח להם הם יתחילו לחזור עליו שוב ושוב וכתוצאה להפסיק לחדש ולהישאר במקום.

 אנחנו בכל אופן לא יכולים להרשות לעצמנו  את הלוקסוס של להפסיק לחדש בכל רגע בכל שנייה .אנחנו חייבים בכל רגע להיות קדימה,  קדימה מעבר לכולם .

יש מן העניין והרלבנטיות בחזון של מכון ראות ,אולם אני מוצא בו משהו מדאיג בכך שהוא מתייחס בעיקר לעניין הכלכלי של רמת החיים. חזון טוב הוא זה שמתייחס גם לתחומים אחרים כולל תרבותיים שהם אלו שבסופו של דבר שמושכים את דמיונם של אנשים ומחזקים את רצונם לפעול עבורו .
פעם היה לציונות חזון מושך לב כזה של יהודי חדש וקיבוצניק הרואי שיוצרים עולם חדש .היום אין לנו .
אני בהחלט מוכן לוותר על עליונות ברמת החיים בעבור עליונות תרבותית ,אם כי השניים לא בהכרך סותרים אבל גם לא בהכרך הולכים ביחד ואירופה המודרנית היא הדוגמה אין לה יותר עליונות תרבותית עם כל רמת החיים הגבוהה של תושביה . .
לעולם האיסלאם דווקא יש חזון תרבותי מושך היום מה שלא היה להם בעבר הקרוב  החזון של החליפות  האיסלאמית העולמית המונעת בדמם של השהידים .
אם ברצוננו לשרוד בהצלחה יש למצוא חזון שיהיה מושך לב תרבותית הרבה יותר מזה ושימשוך גם אחרים באותה המידה .

קישורים רלבנטיים :

אתר מכון ראות

הבלוג של ראות
גרינשטיין ומכון ראות

מאמר על אתר ראות

פירסומים של גרינשטיין
גידי גרינשטיין בוינט
גרינשטיין בנארג

חזון הטופ 15

פירוט החזון
גרינשטיין על השתלטות החמאס

גרינשטיין נגד שלטון נשיאותי

:גרינשטיין על הדרך לאינטיפאדה שלישית

גרינשטיין על יהדות בעידן האי פוד
האי מייל של גידי גרינשטיין

gidi@reut-institute.org