הגבירה איזבל

החוקרים חושבים שאחת הסיבות למעמדה החזק של איזבל בממלכת אחאב ,מעמד שאין לו אח ורע בתולדות ממלכת ישראל היא שהיא הייתה הכוהנת של הבעל וליתר דיוק של האל הצורי בעל מלקרת .
מלבד זאת היא פעלה למען פולחן האשרה וכנראה גם פולחן העשתורת בישראל.
צור הייתה ידועה בפולחן העשתורת שלה . לפי הפיניקים עשתורת נולדה בצור ( בעוד שהיוונים טענו שאפרודיטה אלת האהבה המבוססת על עשתורת נולדה רק קרוב לשם ליד קפריסין ) .
שמם של הפיניקים יצא לשמצה בפולחני העשתורת שלהם . וזאת מאחר שכוהנות העשתורת היו למעשה מעין "זונות פולחניות " והיו מקיימות יחסי מין עם עוברים ושבים בשם האלה כחובה דתית .
לא רק זאת אלא שגם מבנות המעמדות הגבוהים שהיו קשורות לפולחן האלה ציפו שיאבדו את בתוליהן בצורה זאת .לא מן הנמנע שגם איזבל איבדה את בתוליה בצורה זאת .
המחזאי מתתיהו שהם כתב מחזה בשם "צור וירושלים " בשנות השלושים שיש שרואים בו עד היום יצירת מופת ספרותית של השפה העברית שהוא אולי התיאור האולטימטיבי של המאבק בין איזבל ואליהו . כל אחד מהם מוצג כנציג אידיאה מנוגדת . איזבל היא הנציגת האמונה בסקס ובכוח ככוחות הדומינטיים בחיים . בעוד שאליהו הוא נציג התפיסה של הצדק והרוחניות ככוחות דומיננטיים .
סיבת השנאה בינהם מוסברת במחזה בכך שבעבר הרחוק כאשר איזבל הנערה שירתה במקדש עשתורת ושם היה עליה לבחור את הזר שאותו תשרת ככוהנת בקיום יחסי מין . הזר שבו בחרה היה אליהו הצעיר שבא לשם כדי לחקור מקרוב את הפריצות הפיניקית .אליהו דחה אותה בבוז… ומאז מתנהל בינהם מאבק איתנים ,מאבק שביסודו אהבה לא ממומשת של איזבל לאליהו.
לי לפחות המחזה הזה נראה כמו מעין תמונת מראה של הפואמה של קראולי על התאווה הבלתי ממושמשת של הנביא לאיזבל .
"צור וירושלים " אגב מעולם לא הועלה על הבמה , הוא בלתי ניתן להצגה בגלל שפתו הקשה . במשך שנים לימדו אותו בבתי הספר אבל אני מסופק מאוד אם תלמידים היום יוכלו לגשת אליו .בכל אופן ניתקלתי בעיבוד שלו לתסריט , ולדעתי אפשר יהיה לעשות ממנו עיבוד למיני סדרה טלוויזיונית בנוסח "אני קלאודיוס " . אבל העיבוד יצטרך להיות דרסטי מאוד.

איזבל ב"צור וירושלים "

לאורך השנים הופיעו כמה וכמה יצירות ספרותיות ודרמטיות בעברית על איזבל ואחאב. המפורסמת והחשובה בכולם היא "צור וירושלים" של מתתיהו שוהם שהוזכרה כבר, אבל היא אינה יחידה . והיחס לאיזבל המוצג בהם הוא שונה מאוד.
איזבל הופיעה עוד במחזה שנכתב בתקופת "ההשכלה " ב-1800 מאת אחד הסופרים העבריים הראשונים ,שלום הכהן. הנ"ל כתב מחזה בשם "מעשה נבות היזרעאלי " על פרשת נבות ובו מוצגת איזבל כנציגת השלטון העריץ וחסר כל הסייגים ,לדעתה החוק נועד רק לנתינים ולא לשליטים. מלבד זאת איזבל מוצגת שם כ"אנטישמית " שסולדת מהברית בין צור וממלכת ישראל כמו גם מהתרבות הישראלית ( למעשה היהודית) בכללה.
מאז נכתבו עוד כמה וכמה מחזות על איזבל בעברית כמו של המתרגם אהרון קמינקא "שבר בית אחאב " שמתאר את חורבן משפחת אחאב כתוצאה ישירה ממעשה כרם נבות ,ו"נבות" של המשורר אריה סיוון .
אבל נראה שהמחזה הידוע ביותר הוא "אוכלים " של יעקב שבתאי שבו כל סיפור כרם נבות מתנהל במהלך סעודת זלילה בלתי פוסקת של אחאב ואיזבל המבטאת את שחיתותם . במחזה זה עצם הלקיחה בכוח של כרם נבות הוא הפגנת סמכות וכפי שאומרת איזבל "אם היום מסרב נבות לתת למלך כרם עלוב … למה שמחר לא יסרבו לשלם מיסים או לצאת למלחמה? …זה לא הכרם זה הכתר!"
אחאב משתכנע לבסוף ש"לא מדובר פה בכרם אלא בעצם קיומה של הממלכה". . העובדה שנבות עצמו מוכן לתת את הכרם שלו בלי בעיות אינה משנה דבר משום שכפי שאומרת אחת הדמויות שם "נבות חייב להפר את החוק ,מפני שאם אותו נבות לא יפר את החוק אז הממלכה תפר את החוק ,אבל הממלכה לא יכולה להפר את החוק ,מפני שהפרת החוק היא מעשה של אי צדק ,והממלכה חייבת לעשות צדק מפני שהיא הצדק ". טיעון שמשכנע לבסוף את נבות עצמו שבמסורת "1984 של אורוול מצהיר "לא ייתכן שממלכה שלמה תבטל את רצונה בגלל אדם אחד ..אם זה מה שדרוש לממלכה ,אני מודה ,קיללתי קיללתי ,קיללתיו".
המחזה הזה הוא סאטירה נגד הקלישאות של מנהיגי המדינה שפועלים לטובת עצמם בלבד וככזה הוא מצויין. מעניין שיש בו למעשה חזרה לתיאור של איזבל של אותו מחזה ישן של שלמה הכהן מ-1800 כמי שרואה ב"חוקים שלא נוחים לנו חוקים לא טובים …לא ייתכן שחוקי הממלכה יעמדו על מעל הממלכה…הממלכה זה העיקר".
"אוכלים" הוצג לראשונה ל-1979 בתיאטרון החאן ולאחרונה שוב בתיאטרון "גשר " וניתן למצוא אותו בקובץ המחזות של יעקב שבתאי "כתר בראש ואחרים " מ-1995 והוא מומלץ מאוד.

תוכלו לקרוא קטע גדול ממנו ועליו  כאן:

הזלילה הגדולה של המלך אחאב והמלכה איזבל 

בעיברית הופיעו שני רומאנים גדולים על דמותה וחייה של איזבל עם שמות שונים אולם התיחסויות שונות יותר לדמות של איזבל קשה לתאר .
אחד מהם הוא ספר שתורגם כנראה מאידיש של שמואל איזבן "איזבן, שמואל המלכה איזבל: רומן היסטורי "בתרגום א. וייסמן ,מ- 1959."
זהו סיפור חייה של איזבל המלכה בימי אחאב ומותה במרד יהוא.. בספר זה מוצגת איזבל בכהתגלמות האישה הפרוצה המושחתת והמרושעת. במהלך 477 העמודים מפליג המחבר בתיאורים של רשעותה ופריצותה המינית , עד שהוא מגיע לבסוף כמעט באנחת רווחה לתיאור הריגתה הצודקת בידי יהוא. ספר נוסף על אותו הנושא היה ספרו של אריה קוצר , איזבל (נסיכת צידון ) מ- 1989. זהו
ספר שלישי בטרילוגיה "בין היאור והחידקל"שהספרים הקודמים בה עסקו בימי דוד ובדמויות של רצפה בן איה ( פילגשו של שאול המלך ) ויואב בן צרויה (המצביא של דוד). למרות השם והנושא הזהה ספר שונה יותר מהספר הקודם אי אפשר לתאר. המחבר שהיה איש ארץ ישראל השלמה וככל הנראה מקורב לאנשי התנועה "הכנענית " ,העריץ בבירור את דמותה של איזבל. הוא מציג אותה כמי שלמרות היותה עובדת העשתורת פעלה למען מטרה נעלה : למען איחוד ישראל יהודה צור וצידון באומה אחת האומה העברית .
שני הספרים האלה הם מעניינים מאוד גם בגלל שלא פחות ממה שהם מספרים לנו על איזבל הם גם מספרים לנו על דיעותיהם של המחברים לגבי נשים ובמקרה של קוצר הם ספרו מספר לנו הרבה גם על דיעותיו של קוצר שהיום ( אך לא בזמן שבו כתב את ספרו ) היו נחשבות לאקסצנטריות . .

יהוא בעד ונגד

יש מעט מאוד יצירות ספרות שבהן יהוא תופס הכתר הרצחני תופס מקום מרכזי . למעשה יש רק שתיים כאלה בעברית אבל שתיהם כל אחת בדרכה היא מעניינת מאוד.
אחת מהן היא ספרו לנוער של יעקב חורגין "ירושלים ושומרון " מ-1965. חורגין היה סופר מעולה של סיפורים היסטוריים לנוער ולמבוגרים ו"ירושלים ושומרון " היא אחת מיצירותיו החביבות עלי ביותר. בספר זה מתאר חורגין את מסעו של הנער יהוא ביחד עם ידידיו בידקר (שלישו לעתיד) ואלישע (הנביא הקנאי לעתיד) ממקום הולדתם ביהודה אל ממלכת ישראל .הספר הוא למעשה חסר עלילה אמיתית ,הוא בעיקר תיאור האירועים (הלא כל כך חשובים ) שקוראים להם בדרכם עד שבסופו יהוא נעשה לחייל צעיר בצבא המלך אחאב .הסוף אינו באמת הסוף, שכן יריב מר שמקים לעצמו יהוא נמלט ובבירור מתכוננן לנקום ביהוא ובחבריו ואחאב ואיזבל עצמם אינם מופיעים כלל והסיפור כאילו נקטע. . דעתי היא שחורגין התכוון לכתוב טרילוגיה שלמה על חיי יהוא ,טרילוגיה שבה הספר השני אמור היה לתאר את סיפור הקריירה הצבאית שלו . ורק הספר השלישי את תיאור האירועים שהביאו להתמלכותו,אך פרוייקט מתוכנן זה מעולם לא הושלם וחבל . .
כך או כך יהוא וחבריו ועמיתיהם עובדי ה' מתוארים בצורה סימפטית מאוד ,וכך גם מאבקם בנביאי הבעל ובכוהני העגל . אחד הדברים היפים בספר זה הוא התיאור החי מאוד של היריבות הפנאטית בין כוהני האמונות השונות וסכסוכיהם הבלתי פוסקים . יריבות שמזכירה מאוד את המצב כיום במדינת ישראל ,הרבה יותר מאשר את המצב ששרר כאשר חורגין כתב את ספרו בשנות השישים.גם התיאור של חיי היום יום בממלכות יהודה וישראל גם אם אינו מתאים למציאות ההיסטורית הוא עדיין מעניין מאוד.
יהוא "מככב "בעוד יצירה אחת שעוררה סערת רוחות גדולה הלוא היא המחזה "יהוא " של גלעד עברון משנות ה-90 ושם הוא מוצג בצורה השונה ביותר האפשרית מהנער אמיץ הלב והאבירי שבספרו של חורגין . .
המחזה תיאר את עלייתו לגדולה של החייל הפשוט הגס האכזרי האנס והרצחני יהוא כאשר בדרך הוא רוצח את כל מי שחשבו שאפשר לשלוט בו ולנצל אותו לצרכיהם .,ובראשם ראש השרים של ממלכת ישראל זיף שמאבד בגללו את שפיותו ובני ובנות משפחתו ( שאותן יהוא לא מהסס גם לאנוס ).זהוא מחזה דרמטי מאוד ואכזרי וקשה מאוד לצפייה .גם בגלל אימרות השפר השנונות שאותן משמיע יהוא החייל הפשוט לכאורה בכל היזדמנות אפשרית ( בנוסח ארנולד שווארצנגר) לפני שהוא מבצע הריגה או פעולה אכזרית כל שהיא. . אם כאשר הוא רואה את איזבל הוא רק מצווה "הי אתם שם ! את הזקנה שבמגדל ! זו שמקללת! איזבל ! לזרוק ! לזרוק מהחלון! " . הרי בהזדמנויות אחרות הוא מביא הערות פילוסופיות משלו על משמעות החיים לקורבנותיו לפני שהוא הורג אותם וכך הוא אומר לאלמנת המלך הנרצח יהורם :" אני מכיר אותך גבירתי ,במסדרים השקפת עלי מהמרפסת ,אבל היום אנחנו דורכים על אותה הריצפה .סילחי לי גבירתי ,אבל אלה החיים :אחד העולה השני יורד .מנת האושר נשארת תמיד קבועה".
ההצגה החלה להיות מוצגת בזמן בחירות לממשלה וכאשר הוצגה כתבה עליה ביומן השבוע בטלוויזיה היא צונזרה. הצנזורים החליטו שיהוא מזכיר יותר מידי איזה פוליטיקאי גדול ושמן בעל עבר צבאי מזהיר אחר שגם הוא לפי השמועות הביא לשגעונו של ראש ממשלה.
הבמאי והכותב הכחישו בתוקף מה פתאום ? הם טענו אין שום קשר בין המצביא יהוא ומצביא אחר בשם אריק שרון . השחקן יגאל נאור חשף שהוא בכלל חשב על רפאל איתן דווקא בעת ששיחק את יהוא ( לוחם פשוט אך ערמומי ) .אבל לפירסום שלה הצנזורה עשתה רק טוב.
זוהי עדיין אחת ההצגות החזקות ביותר שראיתי ואולי האכזרית ביותר שמבוססת על התנ"ך ,אבל הסיפור שהיא מבוססת עליה הוא אכזרי מאוד גם כן.

איזבל על המסך

איזבל הופיעה על מסך הקולנוע בסרט משנת 1953 בשם  SINS OF JEZEBEL   "החטאים של איזבל " (שבו גילמה אותה פולט גודראד ולצידה כיכב ג"ורג' נאדאר.

הסרט נחשב לגרוע ביותר.הוא היציג את איזבל כ"מלכה הפרוצה עוכרת ה'" כפי שדרשו שנות  החמישים המוסרניות וזה אמר הרבה אורגיות (ברמז לפחות ) ,ונביאים מזוקנים מצביעים באצבע ומשמיעים דברי תוככה ,בזמן שהמצלמה העדיפה להתמקד באיזבל היפה והסקסית  ותככיה.  

צפו בקטע מהסרט

צפו בקטעים מהסרט 

"איזבל " הקליפ

מאז גולמה איזבל  ב-1971   באחד הקליפים האשונים של הטלווזייה  של הפזמון "איזבל " של הזמר וחבר הכנסת עקיבא נוף ,שם גילמה אותה הדוגמנית הצעירה פנינה רוזנבלום מסתובבת ברחובות ירושלים .בחירה מתאימה אם נחשוב על כך שהמגלמת הייתה גם היא אישה יפה בעלת אופי חזק  שהתגלתה מאז כבעלת מחשבות על קריירה פוליטית.