web analytics
קטגוריות
תקשורת

גם מנחי טלוויזיה קוראים את "רשימות "

 

היום במהלך שידור חי בערוץ 10  בתוכנית "כל בוקר " שבו התראיינתי על המועמדות לנשיאות ארה"ב של הילארי קלינטון ,התוודו  המנחה קובי מידן  ולינוי בר גפן שהם גולשים  לא מעט ב"רשימות ".

עם זאת הם התלוננו על כך ש"רשימות" מבטיחה הרבה יותר משהיא מקיימת ,דהיינו יש מחסור עצום בחומר איכותי באמת ובכותבים איכותיים  בהשוואה נניח לעיתונים המודפסים  ששם האיכות היא גבוהה בהרבה.

ובכל זאת לינוי בר גפן   סיפרה על כותבת חדשה ב"רשימות " שהיא מוקסמת ממנה וניהלתי  עם צמד הקריינים דיון מעניין על כתבה שלי על אורי גלר  האיש והמופע  ושמעתי מהם כמה תובנות מעניינות בנושא (  "הוא הדבר הכי פחות מעניין במופע שלו ") .

 נראה לי שלמרות הביקורת הקשה שהושמעה כאן נגד הבלוגרים,עצם העובדה שהמנחים טורחים  לגלוש ב"רשימות " במסגרת הזמן המוגבל שעומד לרשותם מראה שלמרות הכל  הם מוצאים בכך עניין מספיק.

דהיינו יש כאן תופעה שמקבילה למה שקרה בארה"ב לפני מספר שנים כאשר הבלוגים והבלוגרים הפכו מתופעת שוליים שמעניינת רק כמה משוגעים לאינטרנט ואת החברים והידידים של הבלוגר לתופעה שחודרת ל"זרם המרכזי " כאשר סלבריטאים ואישי תקשורת בולטים ונוצצים  מוכנים להודות שכן ,גם הם קוראים בלוגים ( לפחות בלוגים מסויימים )  באופן קבוע.

ואחרי הכל גם אנחנו כבר היגענו לשלב שבו סלבריטאים כותבים בלוגים (אמיתיים , לא אתרים ייצוגיים ).

האם נראה כאן בארץ את השלב הבא שאליו היגיעו לאחרונה בארה"ב  שבו בלוגרים יפרסמו את הגיגיהם בספרים רבי מכר?  

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

12 תגובות על “גם מנחי טלוויזיה קוראים את "רשימות "”

אלי,
סליחה שאני מעיר: הכותרת של הפוסט שלך פרובינציאלית. ביג דיל. קובי ולינוי קוראים רשימות. אז מה?
ולעצם העניין: הבלוגוספירה הישראלית חיה וקיימת, ולא צריך את לינוי/קובי כדי לאשר את זה.
אני, לפחות, מרגיש שאני קיים. ואתה? (לא חוכמה, אתה הופעת בטלוויזיה, כלומר קיבלת אישור לכך שאתה קיים)
וגם השלב הבא יגיע.
הוא בהריון עכשיו.

האחרונים לגלות משהו חדש .
אבל בימינו הם אלו שנותנים לו לגיטימציה ציבורית כשהם מדברים עליו.
כך זה למשל גם עם תופעת החזרה בתשובה שהפכה ללגיטימית זוהרת כשסלבריטאים בנוסח אורי זוהר ו"פופיק ארנון " הפכו לחלק ממנה .
או בחו"ל כשסלבריטאים כמו מאדוני הצטרפו למכון הקבלה והפכו אותו לחלק "לגיטימי " מהשיח התקשורתי המקובל .
אני לא אומר שזאת תופעה טובה או רעה אבל היא קיימת אז למה להתעלם ממנה?

קובי חושב שמבטיחה יותר משמקיימת, אני חושבת שבמידה מסויימת צודק, אבל בוודאי שלא בהשוואה לעיתונות המודפסת. הכוונה הייתה שגם כותב מוכשר צריך לפעמים יד עורך כדי לשמור על איכות. והרי זאת אמירה כמעט בנאלית: יש כותבים מוכשרים ומעניינים שלפעמים כותבים פוסטים לא טובים. משהו שעורך מיומן היה אולי מתקן או שולח לכתיבה מחדש או אפילו מבטל ומצנזר. מאחר ובלוגים נועדו בדיוק לצורך המטרה ההפוכה, כתיבה חופשית ללא התערבות חיצונית, הרי שבוודאי שאני לא יכולה לבוא בטענות של ממש כי לפורמט הזה יש גם יתרונות מרובים.
ד"א, למי שכתב שאנחנו האחרונים לגלות את הבלוגספירה: טעות. על חיבתי לבלוגים הצהרתי מזמן, ובוודאי שלא יחסתי להצהרה הזאת משמעות של "מתן לגיטימציה", לכל היותר קראתי לכמה מצופינו שטרם התנסו לחוות זאת בעצמם. וכן, אנחנו הולכים לשירותים, אבל שכרו עבורנו מישהו שמוריר את המים כדי שגם שם ניבדל מאחד האדם. בהערת סוגריים: תבוא שוב, אלי, היית מצויין!

אבי – מצחיק שאתה מלין על כותרות פרובינציאליות ובעניין ההריון – זה הריון לספר שאולי יצא אבל ספק את הוא גם יהיה רב מכר. עוד באירופה הייתי סקפטי.
ואלי צודק במאה אחוז בעניין ההכרה. עד היום המילה 'בלוג' בשיח הטלוויזיוני נועדה רק לצרכי רייטינג בלי שום קשר לבלוגים אמיתיים. כשמנחי טלוויזיה מספרים שהם באמת קוראים בלוגים (ולא רק משתמשים במילה הזו כדי להראות שהם או-כה-טרנדיים) זה באמת מוציא את הבלוגים מהבועה המסוגרת אל הקהל הרחב.

אבל אלי – "לגיטימציה" ?! אני לא צריך לגיטימציה מאף אחד. לגיטימציה צריך, אולי, מישהו שהיותו 'בלוגר' הוא המרכיב בעיקרי באישיותו (מה זה בדיוק אומר?). אני – לשימחתי, לא מגדיר את עצמי כבלוגר.

הכי רדוד וירוד שיש
בתור אחת כזאת, יש לה מה לקנא בכותבים מקצועיים
הכוח שלה הוא בקביעת קונצנזוס לטווח של 2 דקות
זוכרים את זה עוד 3 דקות ומפנימים 5 דקות
אחר כך לא זוכרים כלום.
לקובי מידן קורץ ולעוד כמה הגיגנים להציע את מרכולתם, אלא מאי? פה אין שואו כל כך גדול
פה יש תכלס, מרתק איך מידן יעמוד בתכלס הזה.
אפשר לראות אותו בטלוויזיה, לחשוב שיוצאים מפיו חוכמות אדירות, בפועל, מילה לא זוכרים אחרי שנגמר השידור.

משפט אחד "חורע" לי, מה זאת אומרת

"… כאשר סלבריטאים ואישי תקשורת בולטים ונוצצים מוכנים להודות שכן ,גם הם קוראים בלוגים…"

סלבריטאים מוכנים להודות? אני לא אביא פה מנטרה כמו "למה מי? למה מה?", כי כן, בסדר, הם במדיום הקובע (עיין ערך "לקשקש בזנב"; זה היה בטלוויזיה- אז כנראה זה נכון) לא כדרגות של אנשים מעל ומתחת כמו שזה נשמע או משתמע מהרשימה הזאת שלך.
גם נהגי מוניות יכולים לכתוב יפה, אגב…
http://www.notes.co.il/sharabani/5572.asp
אבל מה שאני חושב שטמון פה, זה בעצם (כמו בסיפור שהוספתי) ההיפגשות עם הפרצוף, עם עוד אסימון שנופל כשאתה רואה, פיזית, את זה שקורא אותך. כן, זאת הרגשה נחמדה. זה הכל.
סלבריטאים? כאן אתה כבר נופל למשבצת רחבה מדי- עיתונאי שנהיה סלבריטאי בגלל היותו, מגישה ועיתונאית שמה לעשות- תפסו תמונה שלה במדור רכילות, וכו'. לכאן כבר נכנסים עוד ועוד (פליט ריאליטי לדוגמא) אנשים שמרחיבים לך את הרשימה הזאת ונשארת בעניין מפורסמים מול אנשים רגילים.

באמריקה, אולי, הזהב מתגלגל על המדרכות וליזה מינלי קוראת בלוגים. כאן בסך הכל יש בראנז'ה, וכולם מסתובבים באותם 5 רחובות ושותים קפה באותם מקומות.
ואם יגידו לך שיפה ירקוני קוראת אותך, תהיה יותר נחשב בעיני עצמך מאשר היום? קשה לי להאמין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × two =