web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

עודד פלד ,גיורא לשם וגלות השירה העברית

Image result for ‫פתח דבר עודד פלד‬‎

לפני כמה ימים השתתפתי באירוע לרגל הוצאת ספרו החדש של המשורר עודד פלד " פתח דבר" בהוצאת "קשב"

האולם הקטן בבית אריאלה היה מלא מפה לפה ,אולם כמעט כל הנאספים היו ,למרבית הצער ,אותם הפרצופים שאתה רואה תמיד בערבים מאין אלו להוציא אולי חיילת צעירה אחת גם היא עורכת כתב עת לשירה .

גיוון במשתתפים אין בערבים ספרותיים אלו.

וזה חבל כי שירתו של עודד פלד מן הראוי היה שתגיע לידיעתו של קהל רחב יותר מזה שהיא מגיעה אליו .

בכל אופן במהלך הערב השמיע המבקר ומבעלי הוצאת "קשב" גיורא לשם את הדברים הנוקבים האלו שאני חושב שמן הראוי שיגיעו לידיעת הקהל הרחב .

אז מכאן ואילך רשות הדיבור לגיורא לשם ואחריו לעודד פלד .

 

גלות המשורר

מאת גיורא לשם

חברה נהנתנית, שמאל יומרני, מרכז ריקני, ימין גזעני וכלכלת שוק דרקונית גירשו את השירה העברית אל גלות המשוררים. סרסורי הספרים שמנים וּבועטים ומדפי השירה מדולדלים. רק לרבי-המכר ולצלצול המזומנים בקופה ניתן פתחון פה. ביריד ההבלים כל ממזר מלך, על-פי רוב בעירום ובמבושים מיוחצנים. במלחמת לבנון האחרונה הוכיחה השלהבת בארזים, כי אזובי הקיר הם מה שהם: נמוכי קומה וטפילים, ולגודל החרפה – גם ריקים ופוחזים.
לוּ הזמן בידי, הייתי קורא כפתח-דבר את שירו של ביאליק דבר, שראשיתו: "אֶת-רִצְפַּת הָאֵשׁ מֵעַל מִזְבַּחֲךָ זְרֵה הָלְאָה, הַנָּבִיא/ ונְטַשְׁתָּהּ לַנְּבָלִים" ואחריתו: "וּבִתְרוּעַת תְּחִיָּה עַל-שְׂפָתַיִם, וּבְמִצְהֲלוֹת מְשַׂחֲקִים/ אֱלֵי-קֶבֶר נְדַדֶּה."
אבל לפני יותר מארבעים שנה אמר משורר אחר: "רֶגַע אֶחָד שֶׁקֶט בְּבַקָּשָׁה", לאו דווקא כדי לשמוע, אלא כדי לומר דבר-מה. כעבור שורות אחדות התוודה שהיה יכול לגעת בשולי אדרתו של הנביא, ולא נגע. ארבעים שנה הארץ לא שקטה. ארבעים שנה חגגה שירה בבלואים בְּפסטיבלים ובזבחי דמים אך נמנעה מלגעת בשולי האדרת.
השירה, רובה ככולה. לא כולה. לא עודד פלד – שירתו יְעוּדה לזעזע תודעה. לגעת. עודד קנה ביושר ובעמל את זכות הזעקה במבוכת החשכה האופפת את חיינו:
קָם בְּשָׁלוֹשׁ, כָּל בֹּקֶר, מְקַלֵּל אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְשׁוֹאֵל
אֶת עַצְמִי מָה אֲנִי בְּעֶצֶם רוֹצֶה מִן הָאֲדָמָה הַזֹּאת? מִיהוּ יְהוּדִי?
[…] מִי הִמְצִיא אֶת הַמּוּסָר הָאָרוּר שֶׁל טֶכְנִיקַת הָרֶצַח
הַמִּתְנַצֶּלֶת?
עודד ינק את הזעקה, את הקינה על החורבן, את התוכחה והנחמה מאלן גינזברג, מאורי צבי, מביאליק – כן, גם מביאליק – משירת יידיש, מרטוש ומאחרים. ומאיתמר יעוז-קסט שגם אני חייב לו. בּוֹאוֹ הערב נמנע בשל תאונת דרכים ששפכה במקרה פחות דם מן המקובל אצלנו, למרבה המזל.
בפרצופה של מנהיגות חִדלת אישים אני מטיח במלותיו של עודד: "לֹא אֵלֵךְ/ עַד תִּכְלֶה מַלְכוּת רְשָׁעָה זוֹ […] וּבְזוֹ הַלָּשׁוֹן אַכְרִיז:/ כִּי אֶחְיֶה/ כִּי אֲחַכֶּה// עַד זַעַם יַעֲבֹר". אני מרשה לעצמי גם לומר כאן בשמו של עודד, בשמי ובשמה של הוצאת קשב: שקט לא יהיה כאן, השירה לא תוחרש, אפילו לא לרגע אחד!
על כן בחרתי לקרוא מן המחזור שיר מלחמה. גם בזה מתנכל לי הזמן ואקרא מבחר בלבד, ברצף אחד, בלא חלוקה לקטעים.

שיר מלחמה

מאת עודד פלד
(מתוך הספר "פתח דבר" מבחר שירים 2005-1973, הוצאת קשב לשירה, 2006)

אַיי, מִלְחָמָה
וְעוֹד נָכוֹנוּ יָמִים קָשִׁים מֵאֵלֶּה ולְוַאי שֶׁטּוֹעֶה אֲנִי
בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ לַמְּכוֹנָה, אָחִי: כָּאן שְׂדוֹת קֶטֶל נִמְהָרִים – הִנֵּה שְׁמֵי עֶרֶב מְצֹעָפִים עֲפַר-
אֶרֶץ נִתָּז מַעְלָה אָפֹר-סְגַלְגַּל כְּאֵדֵי קְטֹרֶת מִמְּאוּרַת נִאוּפִים (אָהּ, מִנְסֶרֶת אֹפֶל פּוֹסְט-
מוֹדֶרְנִית, זְנוּנֵי כְּנַעַן בִּנְזִיד עֲדָשִׁים,
מַה טֹּבוּ אֹהָלַיִךְ מַלְכוּת רְשָׁעָה)

בָּרוּךְ בּוֹאֲךְ לַמְּכוֹנָה, אָחִי
בּוֹא לַמְּכוֹנָה, אָחִי
בְּאַהֲבָה, בּוֹא, גַּע בָּאֶבֶן שֶׁבְּכַף חָזִי – כָּאן נָהָר שֶׁהִתְקַשָּׁה לְאֶגְרוֹף נְשָׁמָה, כָּאן עֲבָרִי
כְּפֶה פָּעוּר הוֹלֵךְ עַל בְּהוֹנוֹת מַרְפֶּה אֶצְבָּעוֹת, כָּאן
חַלּוֹנוֹת:

רְאֵה, אֶרֶץ עֵבֶר בִכְתֹנֶת מְשֻׁגָּעִים כְּנַעֲנִית,
יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ וְצֹאן מַרְעִיתָהּ נְכָאִים
עִיר עוֹכֶרֶת הָיְתָה, אֵיךְ, לְזוֹנַת-רוּחַ קִרְיָה נֶאֱמָנָה

וְאַל תִּטְעֶה בַּדָּבָר, אָחִי
לֹא, אַל תִּטְעֶה
שֶׁיָּרֵא אַתָּה וְיָרֵא אָנֹכִי יְרֵאִים אֲנַחְנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם מְצַמְּחִים רַגְלַיִם לְכָל הָעוֹלָמוֹת
לְכָל הָעוֹלָמוֹת מִתְהַלְּכִים בָּנוּ וְגַם שָׂכָר לַעֲמָלֵנוּ: הִנֵּה סְתָיו קָרִיר בָּא בַּמִּרְפָּסוֹת
בָּא בַּאֲנָשִׁים מַחֲלִיק תַּלְתַּל יוֹם הוֹלֵךְ וּמַעֲרִיב, וְנֹחַם חִיּוּכִים – אוּלַי
נְשִׁימָה תִּהְיֶה

וְלֹא לָעֵת הַזֹּאת פִּלַּלְנוּ
לֹא לַשִּׁיר הַזֶּה, אָחִי
לֹא כְּפִירֵי שָׁמַיִם
לֹא מַרְכְּבוֹת מִלְחָמָה מִתַּחַת

וְהֵם בּוֹא יָבוֹאוּ

לֹא לָעֵת כִּוַּנְתִּי
לֹא לַשִּׁיר הַזֶּה, אָחִי
עֶרֶב-עֶרֶב אֲנִי יוֹשֵׁב בַּמִּרְפֶּסֶת
ועֵץ הַתְּאֵנָה נוֹשֵׁק חַלּוֹנִי

פַּעַם גַּן הָיָה פֹּה.
וְיִהְיֶה.

ג' בחשוון, תשנ"א

ראו גם

 בורא הנופים :יואב עזרא על עודד פלד

רן יגיל על עודד פלד

 

המשורר והמתרגם עודד פלד. צילום: חאמד אל-מקאת
המשורר והמתרגם עודד פלד. צילום: חאמד אל-מקאת

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

6 תגובות על “עודד פלד ,גיורא לשם וגלות השירה העברית”

הוא תופעה של משורר חקיין המחקה כל בדל
הברה או זיכרון שנותרו בזיכרון משירה טובה.
הוא חקיין כל כך טוב, עד שנדמה שהוא באמת משורר
אך הוא לא.
יש משהו לא אמין בכתיבה שלו, יפיוף מילולי
והאדרת ערך המילה על פני ערך התוכן.
דווקא הדוגמא הזאת שהבאת, שלכאורה ועל פניה אמורה להדגים את פני השירה החדשה – נהללה
מביאה איתה לא היגד לא מזור ולא שפה חדשה לשירה העברית, אלא נלעסת כמו מסטיק ומוקעת החוצה כדברי אלוהים חיים.
היכולת של פלד דומה לזמר הדומה שתי טיפות מים לזמר מפורסם וייחודי, כל כך דומה שאין כמעט הבדל ביניהם, אך כשבודקים לעומק מתגלה
שמישהו גילה את זה קודם, וזימר את זה לפניו.
עודד פלד – מתרגם מצויין !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 − fourteen =