web analytics
קטגוריות
תרבות

" אלמנך" כתב עת ספרותי

ראיון עם יעל טומשוב ואור גראור העורכת והעורך של מגזין שירה צעיר.

 

הגליון הראשון של כתב העת הספרותי החדש "אלמנך " יוצא לאור בימים אלה עם שאיפות מרקיעות שחקים ,נשאר  רק לראות אם צמד העורכים , יצליחו להגשים את שאיפותיהם.

מי שחשב שכתבי העת הספרותיים הם זן נוטה לגווע ולמות טועה שוק כתבי הספרותיים משגשג כיום כפי שלא היה בעשר השנים האחרונות . כתבי עת חדשים וחדשים יחסית כמו "מאגמה " , "הו" ,אורבניה" ,"חלומות באספמיה ואחרים יוצאים לאור כמעט כל שבוע שבועיים .
ובימים אלו יצא לאור מגזין ספרותי חדש "אלמנך " בידי שני אישים כמעט לא נודעים בעולם הספרותי, אך הפרויקט שלהם בהחלט נראה ראוי . אולי אחד הראויים ביותר. והשאיפות של העורכים מרקיעות שחקים . וכך צריך להיות .בפרוייקטים כאלה, תמיד ראוי להתחיל עם השאיפות הגרנדיוזיות ביותר ,גם אם אלו מורדות בדרך כלל בידי המציאות האפורה.
מקור השם "אלמנך" (Almanac בעברית תקנית) הוא מהשפה הערבית. בימי קדם היו נוהגים לקרוא בשם זה לחניון גמלים, אך עם הזמן הפך השם לתאר מקום מפגש למספרי סיפורים (הרוכבים היו מחנים את הגמלים שלהם ברוורס ומספרים אחד לשני את שעברו במסעותיהם), מאז המאה ה-19 פירוש המילה הוא לוח, כמו לוח שנה, אוסף כתבים וכדומה ולרוב הכוונה הייתה לאנתולוגיה של סיפורים ומאמרים . בעבר כבר יצא לאור כתב עת כזה בעריכתו של לא אחר מאשר המשורר נתן זך. אך מאז המילה כמעט יצאה מכלל שימוש בעברית המודרנית .
"אלמנך " הנוכחי הוא כתב העת, בעריכתם של יעל טומשוב (25) ואור גראור (24) מהווה, אם כן, אוסף של סיפורים קצרים וכתבי שירה של יוצרים עבריים, ותיקים וצעירים כאחד – כגון רוני סומק ויחזקאל נפשי יחזקאל רחמים ורן יגיל ולידור יעקב ( עורכת מגזין צעיר אחר "מאגמה ")

שני העורכים השאפתנים הם כאמור פנים חדשות למדי בעולם הספרות באופן מאוד יוצא דופן ואולי חסר תקדים בתולדות המגזינים הספרותיים בישראל המדובר בצוות דו מיני בעורך ועורכת שווי דרגה ( עם כי בעבר היו כבר זוגות של עורכים אבל תמיד בני אותו המין..).

העורך

אור גראור עורך הפרוזה נודע עד כה בעיקר ככותב וכמתרגם (וכלקטור ) במגזין "קשת " של אהרון אמיר .
בנוסף הוא סטודנט לתואר ראשון לפיזיקה , לא בדיוק התחום הצפוי להוצאת עורכים לכתבי עת ספרותיים אלא אם כן המדובר בכתבי עת למדע בדיוני ( ג'ון קמפבל העורך המפורסם ביותר של מגזין מדע בדיוני) .

א.א. : מה לך איש מדעי הטבע ולעולם הספרות היפה ?
אור :תתפלא ,אתה יכול למצוא הרבה מאוד סטודנטים . לפיזיקה יושבים וקוראים ספר בהפסקות בין לימודים הרבה יותר מאנשי מדעי הרוח .
א.א. איך היגעת להחלטה שאתה רוצה לעורך כתב עת ספרותי כשאתה לא לומד פיזיקה? .
אור:שלחתי סיפורים לכתב העת קשת והם פורסמו ובשלב מסויים הם היציעו לי להיות לקטור אצלהם והסכמתי .ולמדתי שם הרבה אצל אהרון אמיר שהוא כידוע לך המורה הטוב ביותר בארץ בנושא כיצד יש לערוך כתב עת ספרותי . ואז הרעיון עלה בי למה שלא אנסה בעצמי ?
.כבר באוניברסיטה ניסתי להוציא לאור כתב עת ספרותי אבל הרעיון כשל .
ואז פגשתי יום אחד בהפסקה בבניין גילמן את יעל והתחברנו זה לזה והרעיון להוציא כתב עת ספרותי ששנינו נערוך החל מיד לקרום עור וגידים . בתוך תשעה חודשים .
א.א. : ולמה החלטתם שאתם רוצים להוציא כתב עת דווקא עכשיו ?
אור : :אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה של תסיסה אדירה שכמוה כבר לא הייתה מזה שנים , שקם עכשיו דור חדש של כותבים צעירים ומוכשרים ושפתאום יש פרץ של אנרגיה הקשורה להוצאת כתבי עת מסוגים שנים אחרי שבמשך שנים היו כאן רק כתבי עת זקנים ועייפים כמו מאזניים ועיתון 77 שכבר לפני שנים איבדו את האנרגיה שעוד נותרה בהם. .
אנחנו רוצים להיות חלק מהזרם הזה ולהוביל אותו בכיוונים שנראים לנו כרצויים ולתרום כך לספרות וליצירה העברית . השאלה היא מי ישרוד בדור החדש הזה . ואנחנו מתכוונים להיות אלה שישרדו וישאו את הלפיד לדור הבא .
א.א. : ולמה החלטתם לקרוא למגזין "אלמנך "מילה מיושנת למשמע שכבר אינה נמצאת בשימוש?
אור : דווקא בגלל שהשם כל כך מיוחד ולא מובן הוא מראה את השפע הצפון בשפה העברית .
ויש לכם אידיאולוגיה ספציפית מאחורי המגזין משהו מיוחד שאתם רוצים לראות ?
אור : אין לנו שום אידיאולוגיה חוץ מזה שאנחנו רוצים לפרסם יצירות שעונות על הסטנדרטים שלנו בספרות ואלו הם סטנדרטים גבוהים שלא תהיה לך טעות בעניין הזה .אנחנו חושבים ששום דבר פחות מזה לא מגיע לקוראים . אני מוכן לפרסם כל דבר ללא משוא פנים אבל שאותו דבר שיעמוד בסטנדרט שלי . נקפיד לפרסם ב"אלמנך " רק סיפורים ושירים , בלי מאמרים ובלי מסות .אנו רוצים לעסוק ביצירה הספרותית עצמה ולא לדבר עליה .
נשתדל גם להפיץ את המגזין בשיטות חדשניות. אנחנו חושבים שכדי להגיע לקהל הרחב המגזין צריך להיות זול רוב המגזינים הספרותיים ,עמדה ואחרים הם יקרים אני כסטודנט מתקשה לרכוש אותם בכסף שאני מרוויח והספריות כמעט לא רוכשות אותן וכך הם נעלמים .אנחנו מתכוונים לפרסם מגזין זול ונגיש לכל . אנחנו בהחלט מתכוונים לשים דגש על שיווק רחב ולפחות בהתחלה המגזין יחולק חינם במקומות שונים .
א.א. : יש מגזין שמשפיע עליכם במיוחד ?
אור :קשת החדשה כמובן .אבל גם מגזינים זרים שאני רוצה לחקות את מדינית העריכה המוקפדת שלהם .

העורכת

עורכת השירה של "אלמנך " היא יעל טומשוב :
יעל היא עולה מאוקראינה חובבת ספרות רוסית שהפכה להיות חובבת ספרות עברית . עד היום יצירתה מסתכמת בפואמה החמודה "תל אביב בחרוזים " שאומרת בדיוק מה דעתה על המצב התרבותי כיום בישראל . היא החליטה לא רק לכתוב על כך שירה אלא גם לשנס מותניים ולנסות לשנות את המצב על ידי עריכת כתב עת .

א.א. מה את מעדיפה: ספרות עברית או רוסית ?
יעל : אני אוהבת ספרות רוסית וזה גם  יותר קל לי  לקרוא אין מה לעשות. אבל אני אוהבת מאוד ספרות עברית ורוצה לתרום לה עד כמה שרק אוכל . .
א.א. "איזה סופרים עבריים ומשוררים את אוהבת?
יעל:  אני מאוד אוהבת את אורי הולנדר שאני חושבת שהוא התקווה של הדור הבא. הוא עוסק  בנושאים
קרובים לליבי, חוץ מזה הוא פסנתרן וגם זה זה קרוב לליבי. אני גם אוהבת את נתן אלתרמן את אלכסנדר פן ורוני סומק .
א.א. :מה דעתך על סיוון בסקין שכמוך היא עולה מרוסיה שהתבלטה בתחום הספרות העברית ?
יעל : התלהבתי ממנה בהתחלה . אבל בנתיים לא נראה שהיא מתפתחת ואין לה משהו חדש שמזעזע אותי והיא נראית בנתיים תקועה אבל צריך לתת לה זמן .
א.א. : למה החלטת שאת רוצה לערוך מגזין ספרותי בעברית ולא נגיד ברוסית ?
יעל : כי אני לא אני לא מעורה בקהילה הספרותית הרוסית וגם לא רוצה לערוך במגזין ספרותי כזה ברוסית. ואני גם חושבת שהספרות כאן נמצאת במצב מזעזע והדור הזה שאחראי לעתיד צריך לעשות משהו ואם זה המעט שאני יכולה לעשות אז זה לערוך ולתת במה לכותבים חדשים אז עלי לתת מה שאני יכולה ..
א.א. :יש לך ניסיון קודם בעריכה?
יעל : לא זה נסיוני הראשון יש לי רק ניסיון בתרגומים . אבל אני יודעת בדיוק מה אני רוצה לראות לקרוא ואני מתפתחת עם הזמן . ואני חושבת שגם השירה יכולה וצריכה להתפתח יותר. אני לא יכולה להגיד למה אבל למשהו רדיקלי הרבה יותר ממה שיש היום . כשאני אראה את המשהו הזה אני אדע לזהות אותו.
א.א. : אתם רואים את עצמכם ככתב העת שיירש את המגזינים הספרותיים הקיימים ?
יעל :אני מכבדת את העורכים הקיימים את אהרון אמיר את יעקב בסר ,את משה בן שאול אבל אני מצפה לרוח חדשה מהדור החדש וצריך שמישהו יחליף את אהרון אמיר את בסר ואת משה בן שאול, שאף אחד מהם הוא לא בדיוק איש צעיר ומיטבם הוא מאחוריהם .

 אין ברירה צריך להיות עם הפנים קדימה ולא להסתפק במה שיש.

הגיליון הראשון של "אלמנך " הוא בהחלט ראוי ועונה על הסטנדרטים ,יש בו סיפור חביב של יחזקאל רחמים "הבחורה האחרונה בתל אביב " על דיט בין הרווק האחרון והרווקה האחרונה בתל אביב ושיר מעולה של יחזקאל נפשי "לנערה עליה כתבתי בספרי הראשון לו התכחשתי "  יש פרק מרומן חדש של רן יגיל "הרביניסט" על האיש שיוצא להתנקש בחייו של יגאל אמיר. .וישנם עוד כמה פריטים שראויים לקריאה.
ה"בעיה " עם הסיפורים והשירים שהם בסדר גמור אבל מאידך אין בהם שום דבר חדשני ופורץ דרך ,והרי דווקא מהצעירים אנחנו מצפים לדברים החדשים שוברי המוסכמות ולא לסתם דברים טובים את זה אנחנו מצפים מהעורכים הוותיקים המנוסים . יש לקוות ששבירת המוסכמות ופריצת הדרכים החדשות תגיע בגיליונות הבאים .
בכל אופן אם כי המגזין יוצא לאור בדפוס הרי הוא כבר שובר מוסכמות בתחום אחד :
א.א. ומה הדואר שלכם למשלוח ?
אור : אין דואר.  שישלחו בדואר אלקטרוני זה יותר פשוט בשבילנו לערוך כך את החומר שיתקבל . .
א.א. רגע ולמי שאין לו אינטרנט ? אז הוא לא יוכל לשלוח לכם חומר .
אור: אין ברירה אז שיתחברו לאינטרנט . ימיו של הדואר הרגיל ספורים.   צריך להתקדם עם הזמנים. אנחנו ככתב עת ספרותי רציני לא מוכנים לקבל יותר חומר בדואר רגיל .

 

עטיפות של חוברות "אלמנך":

האי מייל של אלמנך הוא
Alamanac.prose@gmail.com

almanac.poetry@gmail.com

קישורים רלבנטיים:

אלמנך בויקיפדיה 

 

תל אביב בחרוזים מאת יעל טומשוב שמקריאה

אור גראור בבמה החדשה

סיפורים מאת אור גראור

גראור על הצבא המוסרי ביותר בעולם

משמרות זהב מאת אור גראור

היסטוריה של הכל כולל אותך –תרגום של אור גראור

 

דף הפייסבוק של יעל טומשוב 

יעל טומשוב :עורכת השירה של מגזין "יקום תרבות "

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

23 תגובות על “" אלמנך" כתב עת ספרותי”

כולם אוכלים את כולם בלי מלח
כתבי עת הזויים לשניים ורבע מדענים שקוראים בין מבחן לכימיה אחד למישנהו על סיון בסקין שעוסקת בכלל במדעים מדוייקים וכותבת שירה
נוסחא במתמתיקה לנוסחא בכימיה.
כל כך מבהיל עולם הספרות הזה שהשתלטו עליו כל הכימאים והלבורנטים, בדיוק בגלל זה הציבור
לא מאמין ליוצרים האמיתיים.
שכל אחד יתעסק בנושאים שהוא מבין בהם
כימאים ומתמתיקאים בנוסחאות ובתרופות
ויוצרים ספרותיים – בספרות.

שלאנשי ספרות אסור להתעסק עם מדע
על אותו סולם בדיוק!!!!!!!!!
מה יש כבר לא מספיק אנשי רוח ?
צריך בשביל המקצוע גם תעודות בלבורטיות ובכימיה
או שמא בהייטק?
אנשי המדע הופכים את הספרות לכלי אינטלקטואלי וקר שהציבור בוחר להתעלם ממנו.
והם לא משרתים שום מטרה חוץ מעיסוק בתחום
שהם מכירים כקוראים.

לאסור על אנשי מדע לדבר על ספרות ואמנות.
לאסור על סופרים לדבר על פוליטיקה (שהרי אינם פוליטיקאים).
וגולת הכותרת – לאסור על פוליטיקאים לדבר בכלל שהרי הם בעצם מוכשרים לכלום.

זה מזכיר את הטענה הישנה של מדען והסופר האנגלי סנו שישנן שתי תרבויות של עולם המדע ושל עולם הספרות והתרבות שמתרחקות זו מזו .
יכול להיות שיש מצב כזה בשטח, אבל לעניות דעתי זה מצב מסוכן ובעל השלכות חמורות .אין שום סיבה שאיש מדע לא יעסוק בספרות ולהפך , והתחומים רק יופרו זה על ידי זה ולאמיתו של דבר תמיד היו אנשים שעסקו בשני התחומים.
אני יכול לחשוב על מדענים כיוםש עוסקים בשירה כמו אבנר טריינין וצבי עצמון ,משוררים שמתעניינים במדע כמו דן פגיס ומיה בז'ראנו
ואם יש מישהו שמנסה לגשר בין התחומים ,מה טוב.

כמשוררת-רשת וכאשת-הייטק אני מבינה ללבה של דבורה, אך כמובן לא מסכימה עם דבריה. כתבתי פעם ש"כל מהפכה תעשייתית כרוכה בשחרור קיטור" ונראה לי שכך יש לפרש את תגובתה הכנה והכואבת.

אני מודעת ל"עליהום" הקולקטיבי על סיון בסקין. סיון כותבת את השירים שלה בדרכה וכל אחד רשאי להעריכם על-פי טעמו ועולמו. ייתכן ששגתה כשבחרה להתייצב מאחורי אנשי "הו", שבהיעדר אלטרנטיבה הציבו "בחזית" שירים לא בשלים שלה. זו אינה תמונת-ראי של השירה הישראלית ואפילו לא של שירתה של סיון, שלדעתי אין חולק על הפוטנציאל האדיר שלה. עצתי לכולנו היא לתת לה צ'אנס ועצתי לסיון היא ללכת בעקבות אלו שהוגים את ה-ב' שבשם משפחתה בסגול.

לעניין, "אלמנך" נראה מבטיח למדי, בשאיפה שאנשיו לא ילכו "על בטוח" אלא ינסו להתחבר גם לישראל של היום ולא רק לרוסיה של פעם. ואגב, בשיח ההייטקי המילה "אלמנך" היא אזרחית ותיקה ומכובדת, במשמעות של "מפגש כ(ו)תבים". מפורסם במיוחד הוא האתר אלמנך הג'אווה – JavaAlmanac.

. לרוני סומק לא חסרות במות לפרסם , גם לא ליחזקאל נפשי.
רן יגיל הוא עורך כתב העת עמדה, לידור יעקובי עורכת כתבה העת החדש מאגמה.
מה התרומה הייחודית של כתב העת הזה?
האם הוא מציע קולות חדשים?

מסתבר שהיום כל אחד שאוהב לקרוא
ויש לו מזומנים בגלל הייטק או מדע(מה שחסר מאוד דווקא לאנשי הספרות והרוח) יכול לפתוח כתב עת חדש ולהציע את אותם השמות במארז חדש.
בשלב מסוים הכסף שמגיע מההייטק עוזר להוציא לכאורה עוד כתב עת ועוד אחד, אבל חידוש כלשהו
או תמורה אמיתית – אין. גם אם תהפכי את כתב העת הזה מאה פעם מכל הכיוונים שלו.
ותחפשי שם טוב.
כשאלי אשד שואל את הגברת העורכת מה דעתה על סיוון בסקין והיא אומרת שהיא "תקועה", זאת אמירה עלגת ומבישה שאפשר לומר על כל אחד, כולל על כתב העת החדש הזה, כמו על כתבי עת חדשים אחרים.
בשורה התחתונה, ואם אחזור למה שכתבתי – אנשי מדע הופכים את עולם הספרות לעסק מאוד לא ריווחי, הציבור לא מאמין להם, הסגנון יבש הבחירות נדושות, ובסיכומו של דבר כל כתב עת כזה שצץ, מוזיל את התחום ולא מקנה לו מעמד או ערך טובים יותר ממה שהיה אלמלא היה כסף מהייטק וממדע לפתוח עוד כתב עת "ספרותי" .
הרבה יותר טוב שאנשי ספרות מתעניינים במדע מאשר
אנשי מדע עורכים כתב עת ספרותי, הם יכולים לתת את הכסף, לא את הטעם האישי שלהם.

אם כי אינני זוכר מתי יצא.
ולגבי הטענות על הכסף של אנשי המ דע אציין רק שהעורך בוא בסך הכל סטודנט לפיזיקה ולא עשיר יותר מאיש הספרות הממוצע ( שזה משהו הקרוב לקבצנות )

אתה שואל שאלות ומקבל תשובות
כמו עיתונאי טוב, ואין לך קצת ביקורת על הדברים?
הכל עובר אצלך ככה כמו כתבה עיתונאית?
אתה מטעם האו"ם או מה?
סתם שאלה לאלי אשד
אשמח אם תענה.

ואותה הבאתי .
אין לי ביקורת על הדברים כי לא יכולה להיות.
יש לנו כאן הצהרת כוונות של שני העורכים ונשאר לראות אם יישמו אותה או שלא. ביקורת יכולה להיות רק על מידת הצלחתם או כישלונם בביצוע המשימה .

לו אתה היית מקים כתב עת שמשלב קומיקס עם ספרות
בסגנון שלך – לזה היה המון מה להגיד
ולדעתי היה גם מקורי.
למה שלא תחשוב על האופציה הזאת?
עם הכיוון העתידני וסיפורים קצרים של מדע בדיוני?
זרקתי לך רעיון לדעתי מבריק, מה דעתך?

האמת היא שסומק ונפשי עושים את הגיליון הזה לטוב. כפי שכבר קראתי במקום אחר, אם לא הם, זה נייר מט וזהו. לא יותר.
שיהיה בהצלחה

בשביל כוס שמנת אחת צריך הרבה ליטרים של חלב, אבל כל זאת מתוך הנחה נאיבית שמה שמוגדר כשמנתי ואיכותי הוא באמת כזה ולא תוצר מלאכותי – "פרמזן סינטטי" של חברים בברנג'ה ומגיבים סדרתיים.

העיצוב מזוויע בעיני –מבריק למדיי התמונות נראות כגלויה פשטנית ללא מבע .
לגבי הטקסטים מוקדם מדיי לשפוט רק משום שזהו גיליון ראשון וכבר למתוח ביקורת נוקבת כאשר לא התגבש ממש רעיון שירי זה ממש לעשות עוול .
לגבי הכותבים עצמם -יש פה מיחזור מטורף
לא חדשני ומה כבר שכן לא מוכר דיי בינוני

כמי שמכירה אישית את העורכים ואת הנפשות הפועלות, עלי לציין כי מדובר בעיוות מסויים של דברי העורכים וזה מתבטא הן בנימת קולם והן בעמדתם
לפי מיטב ידיעתי מעולם לא טענו העורכים, כי עבר זמנם של העורכים הוותיקים אשר פועלים בזירה הספרותית.
כמו כן, לא פעם שמעתי מפי העורכת שבחים בשמה של המשוררת סיוון בסקים
העולה מליטא.
הכתבה, אפוא, לא משקפת, לעניות דעתי, את פני הדברים.
אני קוראת לכל המגיבים להטות אוזן לכתב העת אלמנך, אשר מציע פלטפורמה ספרותית מכובדת למדי.

ובכן, כמי שהכיר קצת את העורכת, ברצוני לתקן טעות, העורכת אינה אשת מדע, ואינה עוסקת בתחום, היא באה מתחום מדעי הרוח, וגם כך התגוללתם על טעמה הלירי, כך שנדמה לי שתחום המוצא, או התחום ממנו מוציא הכותב את מחייתו אינו רלוונטי כ"כ.

מעבר לזה הגיליון הנוכחי באמת אינו מחדש יותר מדי, אבל אנשים, זה רק גיליון ראשון, תנו להם הזדמנות, אולי הם יפתיעו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × four =