web analytics
קטגוריות
אמנות יפה

נסיכת הפיות: על יסמין אבן

 

 

 

היוצרת רב התחומית ביותר בארץ יסמין אבן "נסיכת הפיות " יוצאת בימים אלו עם דיסק מוזיקלי חדש ועם סידרת קומיקס חדשה.

יסמין אבן "נסיכת הפיות" היא יוצרת רב תחומית שרק מעטות כמוה בארץ, היא זמרת,מנגנת קלידים מוזיקאית , מלחינה ומעבדת פזמונאית ,משוררת וקומיקסאית.ויוצרת של אמנות ויזואלית באופן כללי .

גילוי נאות : לפני שנתיים יצרה יסמין יחד עם כותב שורות אלו את הזמרת המוקומנטרית הראשונה בתולדות מדינת ישראל , מרגלית הדרי. זמרת פיקטיבית שכביכול פעלה בארץ בשנות ה-70,  וקליפ שלה (משנת 71,לכאורה) על דמות הקומיקס "הגולם "" " הופץ באינטרנט. ייתכן מאוד שמרגלית הדרי עוד תחזור בעתיד בסרט תיעודי שיתאר את חייה הסוערים אי אז בשנות השישים והשבעים עם כל הקבוצות הבוהמייניות והאלטרנטיביות של תל אביב .

היוצרת המוזיקלית

החודשים האחרונים הם חודשים פעילים במיוחד אפילו עבור יסמין אבן.

לאחרונה יסמין הוציאה  את "רסיסים אלבום שני של שיריה " .  (אלבום הבכורה של יסמין אבן  ובו חומרים אישיים שונים , יצא בחברת "נענע דיסק" ב-2004. האלבום הופק על ידי חיים לרוז ועל ידה.) את רוב שיריו כתבה, הלחינה ועיבדה כמה מהם ביחד עם השותף נתן סלור, והוא כולל גם טקסטים של יהודה עמיחי, חנה גולדברג, נתן אלתרמן ( סבו של השותף נתן סלור ) קאוור לשיר של פרנסואז הארדי ושני עיבודים שאלי אברמוב, גיטריסט הקליק שותף להם. האלבום זכה מיד מייד לתשומת לב תקשורתית נרחת ונבחר כאלבום השנה של אתר קיוב באינטרנט .
כמעט במקביל עמיתה ושותפה הקבוע לדרך של יסמין הזמר והיוצר נתן סלור פירסם גם הוא את אלבומו הראשון "עשרים וחמש שעות "  יסמין כתבה והלחינה עם נתן סלור את רוב החומרים (ושותפה לעיבודים) באלבום שאותו הפיק אלי אברמוב ובהם את השיר ( שהפך לקליפ ) "חי את הרגע " .וזהו רק שלב נוסף בשותפות ארוכה בין השניים נתן סלור " גילה" אותה בבית הספר המוזיקלי ברימון, שם למדו שניהם. השניים יחד העלו ערב ב"פסטיבל הפסנתר" לפני כ-6 שנים, וכתבו חומרים משותפים עבור ערבי משוררים . השניים יצרו יחדיו מוזיקה למיצג של האמנית נלי אגסי במוזיאון היידלברג, גרמניה ואת פס הקול לסרט דרמה בשם "בלי דף הוראות" עם מיטל דוהן וליאת גליק שזכה בפרסים בארה"ב ובעוד פרוייקטים רבים אחרים ,ומתארחים באופן קבוע זה במופעים של זו ולהפך.

הקומיקסאית

קומיקס בסדרת "ליפסטיק " מאת יסמין אבן .

אבל זה עוד לא הכל.
במקביל לכל זה יסמין החלה להתפרסם בתחום חדש ולכאורה בלתי צפוי.
לפני כשנה יסמין עלתה לגמר בתחרות הקומיקס של אורי פינק בפסטיבל ת"א לאנימציה וקומיקס המיועדת לחובבים בתחום . .
בתוך זמן קצר לאחר מכן החלה יסמין לפרסם באופן מיקצועי סדרת קומיקס פרי עטה את "ליפסטיק" המתפרסמת באופן קבוע בעיתונים "אנשים " ו"מקומון "למרות שזאת אותה הסדרה בכל עיתון מתפרסמים סיפורים שונים ,כתוצאה זאת סדרת הקומיקס היחידה היום ביחד עם סיפורי זבנג של אורי פינק שמתפרסמת ביותר ממקום אחד ובסיפורים שונים בכל מקום.

לרגל כל ההתפתחויות הדרמטיות האלו הנה ראיון חדש עם יסמין אבן :

א.א. : בימים אלה הוצאת דיסק חדש את "רסיסים " במה הוא שונה מהדיסק הקודם ? איזה סיגנונות חדשים את מנסה בו ?
יסמין : הדיסק החדש אכן שונה מהקודם. הדיסק הקודם היה דיסק כואב מאד, קשה, ובו הסתתרתי מאחורי חומות של הרמוניות וטקסטים אוונגרדים.

 

הדיסק הראשון של יסמין אבן.

"רסיסים", לעומתו, מפליג למחוזות אחרים. יש בו קשת רחבה יותר של רגשות, ולא רק זעקה וכאב. הוא מעין אלבום מסע , וזו הסיבה שהוא נע בין סגנונות שונים שגדלתי עליהם – קברט, אלקטרוניקה מינימליסטית, גותי, טריפופ, ויש גם השפעות של מוזיקה מהמזרח הרחוק ושל "האזנה קלה" מהסבנטיז. אני יודעת שזה נשמע רחוק אחד מהשני, אבל היה לי צורך לבטא משהו מהאהבה לכל אחד מהז'אנרים האלה.

יסמין למדה בכיתת מחוננים בבי"ס "גורדון", ולאחר מכן במגמה למוזיקה, תק"ש בחולון.
היא בוגרת בי"ס המפורסם למוזיקה "רימון" שכיום שטוענים שבוגריו השונים "השתלטו " על תחום המוזיקה המושמעת .

א.א. : כבוגרת בית ספר רימון שכמה מבוגריו הם כיום שם דבר האם את חושבת שניתן לדבר על זרם ספציפי שנוצר בבית ספר רימון ? על יחוד מוזיקלי ספציפי לך ולאחרים ? איך את מסבירה את הפרסום של כוכביו ? האם את נהנית מפרסום זה ?
יסמין : בגדול, באמת אפשר לדבר על זרם מסויים שמאפיין את הכוכבים שיצאו מרימון בשנתיים האחרונות. אני חושבת שאפשר להגדיר אותו כפופ ישראלי מיינסטרים, עם השפעה רבה של יוצרים כמו רמי קליינשטיין ועברי לידר. דרך אגב, גם לפני 15 שנה היה גל של רימונאים שכבש את הרדיו – אתי אנקרי, אחינועם ניני, ערן צור והרבה אחרים – אבל הגל ההוא היה שונה במהותו מהגל הנוכחי. לדעתי , ההצלחה הנוכחית של רימון התחילה מהפריצה של מירי מסיקה, שהתגלתה כמעין ממשיכת דרך של ריטה, ומהיוצרים הצעירים שכתבו את רב האלבום שלה, שהפכו בעקבותיה לכוכבים בזכות עצמם – קרן פלס, איה כורם.


לגבי עצמי, בוא נאמר שהאלבום הנוכחי שלי, כמו האלבום הקודם, הוא לא מה שמכנים "אלבום מיינסטרים ישראלי". עדיין לא בדקתי את האופציה הגלגל"צית, ולא הוצאתי סינגל.
בכל מקרה, כמו שידוע לכולנו, בגלגל"צ לא מסמפטים מוזיקה אלטרנטיבית. אבל לך תדע, אנשים משתנים, יכול להיות שבהמשך הדרך יסקרן אותי לעשות משהו יותר מיינסטרימי, לבדוק את עצמי.
מצד שני, בעתונים הגדולים (וגם בכמה מהקטנים) כתבו בקורות מצויינות של "רסיסים", ואתר "קיוב" בחר אותו לאלבום השנה, אז אין לי מה להתמרמר.

 

נתן סלור.

א.א. בינך ובין נתן סלור שגם הוא הוציא דיסק בימים אלו יש קשרים הדוקים . במה אתם תורמים האחד ליצירתו של השני ?
יסמין : נתן הוא חבר יקר שאני מאד אוהבת. שואלים אותנו כל הזמן אם אנחנו בני זוג, ואנחנו לא, אבל אנחנו חברים ממש טובים. הכרנו ב"רימון", ועשינו יחד את פסקול דרמת הטלויזיה "בלי דף הוראות", הופענו יחד בפסטיבל הפסנתר, ובהמון ערבי משוררים וערבים אחרים. כתבתי איתו חלק גדול מהחומרים באלבום הבכורה שלו, שיצא השבוע, והוא מתארח באלבום שלי בשני שירים. אנחנו דומים אבל שונים – כשאני כותבת איתו, מרגישים את המגע שלו ואת טביעת האצבע שלו. הוא מאד מסוגנן, מאד נאמן לעצמו ולעולם שממנו בא. מי שישמע את האלבום שלו, ישמע אלבום מאד מוקפד , סטיילי, ועם זאת רגיש ואינטימי – כי זה הוא. והוא בן אדם נהדר.


יסמין מנגנת בלהקת "הקליק".

ב-2004 צורפה יסמין כחברה ללהקת "הקליק" המחודשת כקלידנית ומאז הפכה לחלק בלתי נפרד מהופעותיה:
א.א. את חברה בלהקת קליק של דני דותן . איזה פרויקטים ביצעתם במשותף ?
יסמין : דני הוא בן אדם נהדר. הכרתי אותו כשהצטרפתי ל"קליק" לפני 3 שנים, ומאז אנחנו בקשר. "הקליק" הייתה חוויה מאד מיוחדת וכיפית, למדתי שם הרבה, מכל חברי הלהקה שאותם אני מאד אוהבת. הופענו בכל הארץ מול קהל חם שהדליק נרות. במקביל, עשיתי פסקול לסרט שלו ושל דליה מבורך, אשתו – "
הכבשה הכחולה", סרט מאד אנושי ומרגש על חייו של האמן מנשה קדישמן. תהליך הכתיבה היה די מורכב, צפיתי בסרט ללא מוזיקה כמה פעמים, כדי להכנס לעולם של קדישמן, כאמן וכאדם, ולהתאים את עצמי אליו, וזה היה מרתק.
א.א. :לאחרונה את עוסקת בין כל שאר עיסוקייך המרובים גם בקומיקס . איך היגעת לתחום זה ואת ומה את מתכננת בעתיד ?
יסמין: למדתי אנימציה באוניברסיטה הפתוחה ותמיד היה לי עניין בקומיקס. עוד בתיכון בחולון פירסמתי קומיקסים במקומון
כרגע אני מפרסמת סדרה שנקראת "
ליפסטיק", שאותה התחלתי ביולי 2006 בירחון "אנשים " , והיא מופיעה בגירסה שונה גם ב"מקומון " של ת"א ובמגזין הרשת "שחרזדה ". . ויש בה כמה דמויות קבועות – אברום השוביניסט שמנסה להבין נשים, כבשה שכולם חושקים בה, והמון פמיניסטיות לוחמות. לאחרונה נכנסה דמות חדשה של בחור חובב קשישות. יש לי גם קומיקסים יותר מופרעים, על מוטציות ונשים ללא ראש, אבל הם לא מתאימים לעיתון כרגע.אולי אפרסם אותם בהמשך .
א.א. :איך את מגדירה את סוג הקומיקס שבו את מתעסקת ?
יסמין : קשה לי להגדיר את הקומיקסים, אפשר לאמר שהם מתעסקים בפמיניזם ובשוביניזם, כל פעם מכיוון אחר. לפעמים המסר הוא פמיניסטי, ולפעמים דווקא שוביניסטי – אני לא יודעת למה, לפעמים מעניין אותי להבין את השוביניסטים, מאיפה נובעים דפוסי החשיבה שלהם. חוץ מזה, שגם לפמיניזם יש צדדים מצחיקים. לגבי העתיד – כרגע אני מפרסמת בעתונים ובאינטרנט, ואולי מתישהו אנסה לעשות איזה פרוייקט בתחום, אבל אני לא יודעת מתי – אני די עמוסה במוזיקה וטקסטים. עם זאת, יתכן שאשתמש באיורי קומיקס לעטיפת האלבום הבא….
א.א. איזה קומיקסאים ישראליים משפיעים עלייך במיוחד?
יסמין : כמו כולם, גדלתי על "
זבנג" של אורי פינק הגדול, ואהבתי מאד את ה"פינאטס" של שולץ, ואת אסטריקס, ואת "אקטוס טרג'יקוס", והמון המון מנגה. בכלל, אני פריקית של קארטונס מכל סוג, פוקדת את פסטיבל האנימציה בכל שנה, וחולה על קארטון נטוורק.

 

אמנים רבים היום מצהירים על עניינם בדת איך את מרגישה בכיוון זה ?
ראשית, גדלתי עם שכנים דתיים, משפחת פנחסי המקסימה, וביליתי רבות בסוכה שלהם.
גם הרב אודסר, שהפיץ את בשורת הרבי נחמן מאומן, ( ושפירסם לראשונה את הסיסמה הברסלבית האלמותית  החלום הרטוב של כל פירסומאי באשר הוא , שכיום רשומה כגרפיטי בכל מקום אפשרי נ נח נחמ נחמן מאומן א.א. ) היה קרוב משפחתי.החותן של אח של סבא שלי.

 בלי קשר לכל זה אני חושבת שלדת היהודית יש צדדים מרתקים ומחכימים. אני הולכת לפעמים להרצאות של הרב גיסין מחסידי ברסלב שמיועדות לחילוניים , שהן מעין הרצאות פילוסופיה יהודית. סיפורי ברסלב מתרחשים, אמנם, בתקופות אחרות ורחוקות, אבל אתה יכול ללמוד מהם הרבה על ימינו.

א.א. :את שוקלת לחזור בתשובה ?
יסמין :  קשה לי לדמיין את עצמי חוזרת בתשובה.זה יגביל אותי כאמנית.

 

עטיפת תקליט של יסמין שהוקלט אך לא יצא לאור.

א.א. : את ידועה כמי שיש לה עניין בגותי ובמיסתורי והאפל את יכולה לפרט על יצירות שכתבת בתחום זה ?
יסמין : באלבום החדש "רסיסים " יש שיר שנקרא "דמיאן", שהוא שיר שנכתב בהשראת התקופה בה הייתי מסתובבת במקומות גותיים – לא הייתי ממש מתערה בנעשה, אלא יותר מסתכלת מהצד, בוחנת. האלבום הקודם, דרך אגב, הוא הרבה יותר גותי מהחדש.
א.א. : האם יש לך חוויות מעניינות במיוחד שקשורות לתחומים אלו ?
יסמין : אני זוכרת שבתקופה ההיא, הכרתי בחור אחד שגר אצל אימו בתל אביב. הם היו מאד מנוגדים – סלון הבית היה מלא בפרחים, פיות ומלאכים, ואילו החדר של הבחור היה מלא בציורים של שדים ודמויות אפלות. הוא לא היה, חלילה, מכת השטן, אבל הוא הגה איזו תיאוריה על הרובוטים שעומדים להשתלט על העולם, והוא באמת האמין בה. כיום הוא חי באמסטרדם.
אבל חשוב לי מאוד לציין שעם כל המשיכה והסקרנות לגותיקה, יש בה גם צדדים שמאד מרתיעים אותי – כתות אפלות למיניהן, שאני מתנגדת אליהן נחרצות. אבל, כל עוד הגותיות היא בגבולות האמנות או סגנון הופעה, יש בזה משהו אטרקטיבי, כי זה מתקשר לעולם הפנטזיה.

א.א. איך את רואה את מצב המוזיקה הישראלית כיום ?
יסמין : מצב המוזיקה הישראלית בעייתי בעיניי. לפני 15 שנה, יכולת "להתפרע" כמוזיקאי, להמציא, להעז, לפרוץ דרך – ולקבל חשיפה והכרה בקרב הקהל הרחב. כך היה עם ערן צור, נושאי המגבעת, ג'ינג'יות, אסף אמדורסקי. אם אמנים אלה היו מתחילים את הקריירה שלהם עכשיו, בשנת 2006 – יכול להיות שגלגל"צ היתה "מעלימה" אותם, והיינו נתקלים בהם רק ב-88 אף אם ,אחת התחנות היותר איכותיות שלנו. כיום יש בארץ דור שלם של יוצרים אלטרנטיבים מוכשרים, ממשיכי דרכם של אלה שהזכרתי קודם – ועל רובם, מן הסתם, הקהל הרחב לא שמע כלל. אני חושבת שמה שגרם למצב הזה בשנים האחרונות הוא המרדף אחר הרייטינג של תחנות הרדיו והטלוויזיה, והפחד שאם ישמיעו אמן אלטרנטיבי, המאזין הממוצע יזפזפ לתחנה אחרת – כי להבדיל מבעבר, יש המון תחנות.
א.א. : איזה אמנים מוזיקליים את מחבבת ורואה את עצמך כקשורה במיוחד ?
יסמין : יש המון המון אמנים ישראלים שאני אוהבת, אני מקווה שלא אשכח אף אחד:
איזבו, ג'ירפות, דיקלה, שלומי שבן, ברי סחרוף, יעל לוי, ערן צור, ארקדי דוכין, יובל מסנר, דן תורן, הבילויים, סיון שביט, שושן, רונה קינן, קורין אלאל, איטליז, רועי ירקוני, מורפלקסיס,ביקיני, גלברט, אנרגיה חולנית, שלמה גרוניך,די אקס אם… טוב, למען האמת – יש עוד הרבה.
לשמחתי הרבה, עם חלק מהאמנים שהזכרתי יצא לי לשתף פעולה, ותהליך החיבור היה מרתק. לכל אמן יש את הקיצוניות שלו, ואני באה מהמקום שלי ושנינו מחפשים את נקודת המפגש.
א.א.  האם יש לך תוכניות מיוחדות במוזיקה ועוד תחומי יצירה בעתיד ?
יסמין : תכניות לעתיד ? הרבה מאוד .כמעט אין סוף . אז ככה: לאחרונה קיבלתי מילגה מקרן עמוס  עבור פירסום ספר שירה ראשון, שיצא בהוצאת "כרמל-עמדה".

במקביל, אני אוספת חומרים לאלבום הבא, ומתכוננת להופעה הקרובה בפסטיבל הפסנתר, בה יתארחו דיקלה ונתן סלור, וגם הנגנים הקבועים – שחר כרמי הגיטריסט, חיים רחמני נגן הבנג'ו הויאטנמי, ויהוא ירון הקונטרבסיסט. נעה וקס הפרקשניסטית תחזור אלינו בהופעה שאחר כך, בלבונטין. במקביל, אני מקווה להמשיך לעשות מוזיקה לקולנוע ולתיאטרון, ולכתוב שירים גם לאחרים.
האמת היא שיש לי עוד מגוון עצום של רעיונות ודברים שאני רוצה לעשות וליצור ואני לא בטוחה שחיים שלמים יספיקו בשביל כולם , אבל אני מתכוונת לנסות ולהשלים את כל מה שאפשר .

נספח :

כל מה שרצית לדעת על יסמין אבן ולא היה לך את מי לשאול

.
. סבא של יסמין אבן  מצד אביה , וולף הירש אבן, היה משורר ועיתונאי יידי שהיה פעיל בפולין וגם בארץ  וחבר באגודת הסופרים בארץ  . הוא היה ניצול יחיד ממשפחתו העניפה שנרצחה בשואה וחווית השואה מצאה ביטוי עז בשיריו. הוא פירסם ספר שירה  ,ושירים שלו נמצאים בקבצי יידית שונים.

כתוצאה מהייחוס המשפחתי יסמין מתעניינת מאוד בתרבות וספרות היידיש ולא פעם עוסקת ב"חזרה אל השורשים" . היא עבדה עם המשורר והמתרגם עידו בסוק על שירים מתורגמים מיידיש, שנכתבו בתקופת הפרעות ומיוחסים גם לשואה שירים המרגשים אותה מאד ( רוב משפחתה של יסמין מצד אביה על ענפיה השונים נספתה בשואה ) והיא מופיעה לעתים עם שירים אלה.
יסמין אבן היא קרובה רחוקה של המדינאי אבא אבן. קרובת משפחה אחרת היא הכנרת הבינלאומית סילביה מרקוביץ', המתגוררת בגרמניה.

יסמין אבן זכתה פעמיים בפרס אקו"ם:
פרס עידוד פרסום היצירה בתחום ההלחנה (2000)
פרס עידוד פרסום היצירה בתחום הפזמונאות (2003)
כמו כן זכתה בציון לשבח בתחרות הלחנת שירי היינריך היינה שהתקיימה בבית אריאלה ב- 2003, עבור פרוייקט בן 11 שירים.

יסמין השתתפה כיוצרת ומבצעת באלבומים "שירת לאה גולדברג" (2003) ו"סימנים" (שירי
מירון ח. איזקסון, 2004) שניהם בחברת נענע דיסק.
השתתפה כיוצרת ומבצעת בערבי משוררים רבים (מירון ח. אייזקסון, אורציון ברתנא, דורית וייסמן, אורי ברנשטיין, אמיר גלבוע, תמי כץ לוריא, הפזמונאי מאיר גולדברג ועוד ועוד).
הערבים התקיימו ב"בית אריאלה", "צוותא", "תיאטרון נוצר", "בארבי", "תמונע" ועוד.
הלחינה את המוזיקה לסרט "הכבשה הכחולה" בבימוי דני דותן ודליה מבורך (וולגין 2005
כמו כן השתתפה בפסקול הסרט "בלי דף הוראות" (וולגין 99)
ניהלה מוזיקלית והלחינה מוזיקה להצגות תיאטרון רבות ("תמונע", אוניברסיטת ת"א, "בית צבי", "הסמטה", "מרכז הפרינג' " ועוד) , ובחלקן אף ניגנה ושרה.
עשתה מוזיקה להצגות תיאטרון רבות, למיצגים בינלאומיים.

יסמין העלתה מופע משותף עם הצ'לנית קרני פוסטל שרץ בפסטיבלים שונים
וכן שיתפה פעולה עם אמנים שונים במופעים שונים (דן תורן, ורד קלפטר, דודי לוי, סיון שביט, יובל מסנר, קרן הדר ועוד.
וכן ניגנה באלבום "אל סטארז" של חיים לרוז , באלבום של "היונים", אמיר לזרוב, שושן ועוד.
לאחרונה התארחה כזמרת-יוצרת במופע של ערן צור ושלומי שבן בפסטיבל "ימי זמר".

יסמין צורפה ללהקת "הקליק" כקלידנית במסגרת סיבוב ההופעות הנוכחי
בנוסף, עשתה את פסקול הסרט הכבשה הכחולה" של דני דותן ודליה מבורך על האמן מנשה קדישמן.

.

כוח הליפסטיק ,ציור מאת יסמין אבן.

 

קישורים רלבנטיים

יסמין אבן בויקיפדיה 

יסמין אבן בלקסיקון הספרות העברית 

 

דף הפייסבוק של יסמין אבן
 אלתרנטיבית מהבית :טל גורדון עם יסמין אבן

 

הדיסק "רסיסים "

 

קומיקס של יסמין אבן

פזמון הגולם של יסמין אבן 

יסמין אבן בסימפוזיון על עתיד שירה המולחנת

[יסמין אבן יוצרת רב תחומית 

המופע המשפחתי של נתן סלור

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

17 תגובות על “נסיכת הפיות: על יסמין אבן”

קח למשל את לורי אנדרסון שהיא מוזיקאית מרתקת, וגם אמנית מולטימדיה.
דייויד בואי הוא גם צייר ופנטומימאי.
נמרוד רשף הוא קומיקסאי, שחקן וראפר.
מוזיקאים רבים נוטים לחטוא בציור,
הכל אמנות
……..

ולכן מתנסית בסוגים שונים, מה שמראה שהיא בכלל לא מגובשת אלא בודקת אופציות.
אם היא תמשיך ככה הרבה לא ייצא ממנה.
מה גם שבמוסיקה למרות הפרסים היא לא הפכה להיות
מירי מסיקה.

מה לה ולמירי מסיקה?! היא עושה מוזיקה אלטרנטיבית!!!!
לא קראת את הכתבה?
לא מעניין אותה להיות כוכבנית פופ גלגלצ"ית
ועובדה שלמרות היותה "ילדה" כל המבקרים הכי חשובים בארץ משתפכים עליה, והיא מופיעה בכל פסטיבל אפשרי .

חבל מאד שאתה מקשיב רק לגלגל"צ
….

מתוך היכרות אישית, אני יודעת שעיקר הפעילות שלה הוא באמת במוזיקה וכתיבת שירים.
נכון שהיא מקצועית בקומיקס, אבל בקושי יש לה זמן לזה.
מהכתבה מבינים כאילו היא עוסקת אינטנסיבי בכמה תחומים, אבל זה לא נכון.
תשעים אחוז מהזמן היא עוסקת במוזיקה,.
כך שהיא בעצם מאד ממוקדת.

השיר עדיין לא יצא רשמית, ובאמת אי אפשר להשיג אותו, אך הוא יבוצע בהופעה של יסמין בפסטיבל הפסנתר, 2.11, 20:30, סוזן דלל אולם ענבל.
יהיו גם דיקלה ונתן סלור

" ציפור שיר… שירתה המהממת, הותירה אותי עם לסת שמוטה…. לוליטה גותית. אלבומה החדש 'רסיסים' הוא אחד האלבומים הכי יפים ששמעתי השנה, אם לא היפה שבהם. … מאסטרפיס ….'רסיסים' הוא אחד מאותם אלבומים שאינם חולפים ליד האוזן אלא מתסרטים את המח, הרחק הרחק אל מחוזות הדמיון. יסמין הצליחה לרקוח שיקוי אהבה מושלם ….פצצת מיצרר מעוררת נוסטלגיה וקטלנית, הרסיסים שלה חדרו דרך השכפ"ץ הנוקשה שלי היישר לעורק הראשי. מאותו רגע, האלבום הזה שט לי במערכת הדם כמו כולסטרול טוב" (אביחי בקשי, אתר "קיוב")

"לחנים יצריים, טקסטים חזקים… מוצקה ומגובשת…היתה הקלידנית של הקליק, וגם את זה מרגישים " (רועי בהריר, "7 לילות") ציון: ****

"לאבן יש חוש מלודי שנוגע בנקודות רגישות מאד…לחיצות ברפלקס הארטיסטי-ארוטי…מלחינה כשרונית ומבצעת כובשת ארצות, כריזמטית ויצירתית, חובבת הצד הנכון של הירח האפל – " (שרון אריאלי, זמן תל אביב, מעריב) ציון: ****

"מפלסת את דרכה היחודית… סגנון שירה רך וחולמני מגובה בטקסטים ליריים… " (נמרוד דביר , פנאי פלוס) ציון: ****

"סוג מבורך של קינקיות… נסיכת אינדי" (שי להב, "פרומו מעריב")

"באלבום 'רסיסים' החדש והמקסים יש את כל האלמנטים שזמרת גדולה צריכה: קול נדיר, הגשה אינטימית מושכלת" (עתון "ישראלי")

"יוצרת איכותית ומעמיקה… ..אבן של "רסיסים" מתגלה כמלחינה עם קו מלודי מגובש וברור, שכותבת מדויק ומביעה את עצמה יפה. אמיתי, מובחן ויפה. ".
(אבי אפרתי, עתון תל אביב, "מעריב")

יסמין אבן, מוזיקאית ופזמונאית.
" מוציאה לאור בימים אלו את " אשה באלכסון" שהינו ספר השירה הראשון
שלה. הספר יצא בסיוע מילגה מקרן עמוס שליד בית הנשיא.
מדבריהם של אנשי ספרות על "אשה באלכסון":

"יסמין אבן מוכרת לי כזמרת מחוננת וכמלחינה ייחודית ורגישה.
באוסף השירים של אבן ניכר חותם אישי וקו אחיד, שנחשף בפרץ יצירה – אולי
בעקבות משבר של גילוי עצמי, הבשלה והתבגרות.
בשירים יש אסוציאטיוויות רבה, אך מבעד לאסוציאטיויות המשתוללת, החותרת
להסיר את הלוט, אפשר לראות את דיוקן האדם – דיוקן הדובר, דיוקן הדיאלוג
ודיוקן החוויה השלמה. כך השורות היפות: ´ איני רוצה לדעת את פניה / לבל
תתגלה אגדה במערומיה / רפאי אמונה שאיננה / לבל יתפורר היופי הבודד
העומד בזכרוני´, או בשיר ´בדירת אסון´, המגלה זעזוע עמוק בתוך סיטואציה
והקשר טריוויאליים לכאורה: ´…מאפר אחריו שביל סיגאר שאחרי / כיצד
תוכל לשוב אי פעם לפתח החדר/ ולו בכדי לטאטא´. "
(עידו בסוק)
"כותבת מוכשרת בעלת קול יחודי"
(רפי וייכרט)
"אני מכיר את יסמין אבן כמוסיקאית מוכשאת, כזמרת מצויינת, שיש לה נפש
לשירה ונשמה לשיר, עם מנגינה ובלעדיה.
שמחתי לראות את שיריה שלה בצבעוניות הרגשות שלהם, בסערה שמתרוצצת בהם.
גם בשירה יש לה קול. נראה לי כי היא ממשיכה נאמנה של אסכולת יונה וולך,
שאינה מוותרת על אמירה ישירה וקשה לפעמים של מה שבתוכה, ומצליחה לתת
לצעקה שלה ביטוי צבעוני ומגוון. גם יסמין אבן מתארת חיים פוסט מודרניים
של מרחב לא ממופה בו היא הולכת הליכה שהיא לעתים דווקא הליכה רומנטית."
(אורציון ברתנא)
"שיריה מרגשים ומעניינים. קסם מכושף ומיסטי מהלך על השירה הרעננה
והחידתית של אבן. השירים מותירים בך תחושה של דוברת אוהבת ועוצמתית,
שהולכת עד קצה הרגש והשפיות עם ה´אני מאמין´ הלירי שלה."
(רן יגיל)

אירוע ההשקה של הספר יתקיים בלבונטין 7, ביום 9.10 ב-20:00.
ישתתפו: רפי וייכרט, מיכל סנונית, נורית זרחי, דורית וייסמן, ריקי
דסקל, עידו בסוק, רן יגיל , אריק א, יחזקאל נפשי, דפנה שחורי, דבי סער,
לאה טרן, נתן סלור, גיא ויינגרטן.

מעטים הם הפזמונים המרשימים באמת מבחינת מילותיהם שהושמעו כאן בשנים האחרונות .אולי בגלל שרוב הפזמונים כיום נכתבים בידי הזמרים שלהם ואלו לרוב אינם מסוגלים לחבר אפילו שתי מילים זו לזו.
.אבל יש גם יוצאי דופן.
"ילד עם קוף" של מאיר גולדברג הוא ללא ספק אחד הפזמונים המרשימים ביותר של השנים האחרונות ועוצמתו בולטת בדיעבד כאשר המשבר הכלכלי הגלובלי רק הופך אותו לרלבנטי הרבה יותר מאשר היה כאשר נוצר ב-2003 .
העיתונאי מטיף המוסר נתן זהבי למשל נוהג להשתמש ב"ילד עם קוף" בכל פעם שהוא משמיע בתוכנית הרדיו שלו נבואת זעם שחורה במיוחד.
חיים מזר אפילו מוכן להרחיק לכת ולהשוות את הפזמון הזה אפילו עם שיריו של אורי צבי גרינברג.
הגזמה פרועה ? או ניתוח הגיוני ובלתי נמנע של איכות הפזמון ? אתם תשפטו .
ילד עם קוף מול הגלובליזציה
http://www.notes.co.il/eshed/50503.asp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 × 4 =