בעקבות תערוכה חדשה בגלריה דנון בתל אביב, המציגה מיצירות האמנות הפלאסטית של המשורר העתידני המפורסם דוד אבידן, יתכנסו בשישי הקרוב בשלוש בצהריים, משוררים, סופרים ואמנים וינסו לתהות על סוד הקסם האבידני. מדוע סירב להגדיר עצמו כ"משורר"? כיצד פעל מימד הזמן בשיריו? ומה עם הפן הויזואלי? האם יתכן שהוא חזה את העתיד ביצירותיו? ומה יש בו שגם אלו שאינם חובבי שירה מובהקים נכנעים לקסמו?האם יש סיכוי שיקום לתחייה בעתיד כפי שחזה ביצירתו?
ובין המשתתפים הנכבדים :
המשוררת סיון בסקין,
המבקר והסופר אריק גלסנר,
המשוררת ומבקרת הספרות דפנה שחורי
העורך תומר ליכטש
מנחה: שהרה בלאו
וכן משתתף גם עבדכם בעל אתר זה ..
יום שישי, 20 באוקטובר, שעה 15:00, גלריה דנון רחוב פרוג 42 תל אביב .
קהל הקוראים חובבי יצירתו של דוד אבידן וחובבי תרבות ואמנות באופן כללי מוזמנים.
6 תגובות על “דוד אבידן קם לתחייה”
אני עוד זוכר לליכטש את חסד הנעורים של "דג אנונימי"… יהיה מעניין לשמוע אותו.
1. למי שלא יוכל להגיע לתערוכה, יש גם ברשת:
משוררת-הרשת צאלה כץ העלתה השבוע מיזם בשם "שורה-שורה" ובו התכתבות עם ספרו של אבידן "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי".
http://katzeela.googlepages.com/
2. לשאלה מדוע אבידן מקובל גם על אלו שאינם ב"אליטות הקובעות" שמעתי תשובה מעניינת. לולא אבידן, כך סיפרו לי, לא היינו רואים היום בטוקבקים את צירוף ההלחמים "נינטייב כפרעליה".
ללי כ.
אני עדיין מוצאת פער בין אדמלה ל-נינטייב.
אחרי שפיספסתי את האירוע הקודם לציון עשר שנים למותו, אני מקווה שהפעם אוכל להגיע. נשמע מעניין ומרתק.
אני משוכנע שבתור חובב טכנולוגיה גם לדוד אבידן היה בלוג, לו היה חי היום.
ואני זוכר לתומר ליכטש את חסד הנעורים של תנועת הנוער..
דיברת יפה מאד היום. אהבתי את הסיום "…ובגלל זה אני אוהב את דוד אבידן".
רציתי להציג את עצמי אתמול בליברה אבל עד שזיהיתי אותך כבר התקפלת.
[…] דוד אבידן קם לתחייה […]