ניל גיימן בארץ הקודש

לרגל ביקורו של סופר הפנטזיה והקומיקס המפורסם ניל גיימן בישראל ,להלן סקירה על יחסו (המורכב מאין כמוהו) לנושא הדת והאמונה ,האלים ויצורים מיתיים באופן כללי וגם ליצירת הספרות המרכזית של הארץ שבה הוא מבקר ,התנ"ך.כולל ראיון מקיף  שנתן לי בארץ שבו הוא מנסה להסביר את יחסו זה.

.
כותב הקומיקס והפנטזיה המפורסם והמצליח ביותר כיום ,ניל גיימן ביקר בימים אלו ביקור מלכותי בארץ הקודש כאורח כנס חובבי המדע והבדיוני "איקון". כנס זה הוקדש לכבודו לנושא "החלומות " נושא סדרת הקומיקס שהפכה אותו למפורסם  SANDMAN שהפכה שבמרכזה עומד אדון החלומות מורפיאוס ובני משפחתו ומקורביו ואויביו כולם דמויות מיתיות שונות , סדרה שהפכה לתופעה תרבותית שכמוה לא יצרה שום סדרת קומיקס מאז שנות השישים כאשר סטאן לי וג'ק קירבי יצרו את גיבורי הקומיקס של חברת מארוול .
בין השאר סדרה זאת שימשה כמקור השראה לסגנון החיים הנקרא  "גותי "  נערים הלובשים שחור ואוהבים מוזיקה מפחידה ומצמררת במיוחד.

( עדכון :מאז שרשימה זאת פורסמה שני הכרכים הראשונים של "הסאנדמאן " תורגמו גם  לעברית בידי דוד חנוך. )

סדרת קומיקס אחרת שלו "BOOKS OF MAGICK שבמרכזה עומד מתלמד כישוף ממושקף שימשה כמודל וכמקור השראה לסדרת הספרים המצליחה ביותר כיום "הארי פוטר " של רולינג.
בשנים האחרונות הוא התפרסם מעבר לתחום הקומיקס כמחבר ספרי פנטזיה מצליח ובכך הוא יוצא דופן. הוא כותב הקומיקס הראשון ששבר את "הגטו" של תחום זה והצליח לפרוץ אל מעבר לו אל עולם הספרות הרחב יותר . שום כותב קומיקס אחר לא הצליח בכך אפילו לא אלן מור כותב הקומיקס המפורסם בעולם שהוא מקור השראתו של גיימן בתחום הקומיקס שלימד אותו כיצד יש לכתוב תסריט קומיקס. מור אמנם נשאר מפורסם אבל רק בתחום הקומיקס.
הוא ככל הנראה הביוגרף היחיד של סופר מפורסם שהפך לאורך השנים למפורסם יותר מהסופר שעליו כתב ביוגרפיה שהיה תופעה תרבותית בפני עצמה סופר המד"ב ההומוריסטי המפורסם דוגלאס אדמס.
(.בשלב כלשהו גיימן אף היה אמור לכתוב ספר על חייו ויצירתו של אלן מור אבל עד כה זה לא הסתייע )

כיום ניתן לאמר שגיימן הפך לאיקון תרבותי אולי אף חשוב יותר מאדמס . ובניגוד לאדמס שכשרונו היה חדגוני למדי ו"נשרף"  לאחר כמה שנים של פעילות ושספריו רק ירדו באיכותם לאורך השנים , גיימן הוא אדם רבגוני מאין כמוהו ונראה שהוא רק הולך ומשתבח עם השנים.

התנ"ך על פי ניל גיימן

לרגל ביקורו של גיימן בארצנו הוא זוכה לסקירות בות ובכתבי העת ובאתרים של הז'אנר ר שמפרטים על יצירותיו המרובות בקומיקס ובפנטזיה. אני בכתבה זאת התמקד בטיפולו של גיימן בנושאי דת שונים ובטיפול בתנ"ך.
. הוא כידוע סופר ממוצא יהודי. דבר שידוע פחות הוא שהוא ככל הנראה סינטולוג לשעבר ואביו היה פעיל בכיר בדת זאת .האם הוא סינטולוג גם היום אין זה ברור מאחר שהוא נמנע בקפדנות מלדון בנושא זה . הדבר שברור הוא שביצירותיו מגלה גיימן עניין עצום בדתות ובמיתוסים מסוגים שונים ומגוונים ,כולל המיתוסים של היהדות והנצרות .
אני בסקירה זאת אתמקד תחילה דווקא באחת היצירות הפחות ידועות שלו . שפורסמה ב-1987 זמן קצר לאחר שהחל לכתוב קומיקס .בשנה שבה החל לכתוב את הסנדמאן . זאת הייתה אנתולוגיה של סיפורי קומיקס המבוססים על התנ"ך בשם ) OUTRAGEOUS TALES FROM THE OLD TESTAMENT ("ספורים מזעזעים מהתנ"ך " (ׁ(1987) שהיציגו סיפורים שונים מהתנ"ך בצורה שרחוקה מאוד מלהיות שגרתית . כמה מהסיפורים האלו נלמדים גם היום בבתי ספר חילוניים בישראל אבל ספק רב אם גירסאות הקומיקס שלהם כאן יוכנסו לחומר הלימודים .הדעה שנשבה בספר קומיקס זה לגבי סיפורי התנ"ך והערכים המוצגים בהם הייתה שלילית ביותר.יש כאן התקפה ארסית על מסריו של התנ"ך על ידי הצגה קיצונית במיוחד של כמה מהסיפורים הידועים וגם הפחות ידועים של התנ"ך וכמה מהם בהחלט יכולים לזעזע גם אנשים בעלי קיבה חזקה בדרך שבה הם מוצגים בידי גיימן ושותפיו.
הסיפורים כללו סיפור אחד של אלן מור שהיציג תיאור גראפי ביותר של החוקים האכזריים ביותר המוצגים בספר ויקרא כמו סקילת סוטים וכו' בצורה שנועדה לזעזע את הקורא .וסיפור של האמן בריאן בולנד על הריגת חבורת ילדים שלעגו לנביא אלישע וצעקו אליו "עלה קרח עלה קרח" בידי דובים בפקודת הנביא אלישע.
גיימן תרם שם את מספר הסיפורים רב ביותר שישה מתוך 13 הסיפורים , מה שגם מראה על עניין עמוק יותר בנושא מלשאר התורמים .
. רוב סיפוריו של גיימן התמקדו בספר תנ"כי אחד , ספר שופטים שלו יש כנראה לגיימן חיבה מיוחדת ואולי זהו בעיניו הספר התנ"כי המזוויע מכולם..
סיפוריו כללו את סיפור כללי על סיפורי ספר שופטים כולל סיפור הרצח של השליט השמן עגלון בידי השופט אהוד בן גרא , סיפור רצח המצביא הכנעני סיסרא בידי הנערה שאצלה חיפש מקלט יעל ( עם תיאור גראפי ביותר של מה שעשתה יעל לראשו של סיסרא לאחר שחיסלה אותו עם יתד בראש בלילה לאחר שעשו סקס ) את סיפור הקרבת בתו של השופט יפתח הגלעדי בידי אביה קורבן אדם לה' את סיפור האונס ההמוני והרצח של הפילגש, אישה זונה בעיר של שבט בנימין בגבעה וסיפור הטבח ההמוני שבוצע כתוצאה בכלל אנשי שבט בנימין בידי כלל שבטי ישראל
לאלו הוסיף סיפור מספר מלכים "הנביא שבא לארוחה " על נביא בימי המלך ירבעם המזהיר בשעת ארוחה את מארחו מפני חמת האל .איומים שמתגשמים כאשר המאחר חוזר ונאכל בדרך בידי אריה . ומוסר ההשכל של גיימן :לעולם אל תקשיב למי שטוען שאלוהים אמר מה אתה צריך לעשות גם לא לנביא .אחרת תיאכל בידי אריה בדרכך הביתה או משהו מסוג זה .
הספר הפרובוקטיבי בהחלט הישיג את מטרתו . ספר זה גרם לשערורייה בקרב חוגים שמרניים והיו נסיונות לסלקו ממדפי חנויות . באנגליה וגם בשוודיה הן קבוצות נוצריות והן קבוצות שהתנגדו לפורנוגרפיה ניסו לאסור את הפצת הספר ,בראש ובראשונה בגלל סיפור אכזרי במיוחד של גאיימן שהוצג בו סיפור הפילגש מגבעה מספר שופטים שמתאר מעשה אונס קבוצתי .הסיפור עד כמה שאני יכול לשפוט דווקא הוצג באופן נאמן מאוד למקור התנ"כי ואולי זה היה מקור הזעם.
הספר כמעט נשכח מאז בין שלל ספריו של גיימן אולם לדעתי אפשר למצוא בו את כמה מסיפורים הקצרים המצמררים ביותר בתחום הקומיקס .

גישה לעגנית במיוחד לסיפורי האפוקליפסה היהודיים הנוצריים,המקבילה לגישה המוצגת לסיפורי התנ"ך בספר זה הראה גיימן בספרו שכתב עם טרי פרצ'ט "בשורות טובות " שלעג לכל סיפורי סוף העולם וביאת המשיח והאנטיכריסט באשר הם .

גיבורי התנ"ך פוגשים את האלים .

גיימן חזר לעסוק בתנ"ך ובדמויות שונות ממנו בצורה עקיפה הרבה יותר בסידרת הקומיקס החשובה ביותר של שנות ה90 ׁ SANDMAN ( איש החול ) שאותה כתב במקביל .
בסדרה זאת יצר גיימן לראשונה בתולדות הקומיקס , ערבוביה מוחלטת בין סיפורי התנ"ך וסיפורים של מיתולוגיות אחרות . .
בסדרה זאת הופיעו גם כן לראשונה בסדרת קומיקס כדמויות קבועות דמויות התנכיות של קין והבל ביחד עם אימם חווה וגם אביהם אדם נמצא שם כמסתבר בדמות הספרן הכל יודע לוסיאן (שצוייר כדומה מאוד מבחינה חיצונית לקין ) שאת הידע הרב שלו שאב כנראה מאכילת עץ הדעת.
אם זאת הספרן הזה הוא טיפוס כה ביזארי שאין זה ברור אם מקצוע הספרנות יכול לראות זאת כמחמאה שאדם הראשון משתייך אליו…..
גיימן עוד הוסיף לדמויות של קין והבל האחים החיים בארץ החלומות את האפיון שעל שתי הדמויות התנכיות לחיות מחדש את הויכוחים ביניהם ואת הרצח של הבל בידי קין ,לנצח נצחים כחלק
מעונשם עונשו שקין על שהיה הרוצח הראשון ועונשו של הבל על שהיה הקורבן הראשון
(!). הבל לאורך כל גלגוליו יתגלה תמיד כמצליח יותר מקין עד שירצח לבסוף על ידיו…
בסיפורים אלה מקום מושבם הקבוע של קין והבל הוא בממלכת החלומות המכונה "ארץ נוד " בניד ראש למקור התנכי אבל גם לשירי "אימא אווזה " המוכרים היטב לכל ילד באנגליה ששם מוזכרת ארץ כזאת כממלכת החלומות .

אמנם כל הדמויות האלו הופיעו במקור כמספרי סיפורים בסדרות סיפורי אימה שונות של די סי שנים לפני שגיימן הפך לסופר קומיקס. וכבר אלן מור היה הראשון שהתייחס לקשר התנ"כי של הדמויות , אולם היה זה גיימן שהיה הראשון ששם דגש חזק ובולט על הקשר התנ"כי שלהם , דבר שלא היה עולה על הדעת בשנים קודמות כאשר חברות הקומיקס שמו צנזורה חזקה מאוד על עיסוק בנושאים דתיים ותנכיים בסדרות קומיקס "רגילות ".
. מה שהיה חדש ויוצא דופן בסיפורי SANDMAN הייתה העובדה שהדמויות התנכיות הופיעו כקיימים לצידם של מלאכי גן העדן ושדי הגיהינום היהודי –נוצרי. ( פחות או יותר מקובל ) וגם צבא שלם של אלים ממיתולוגיות שונות ( דבר חסר כל תקדים ) .
גיימן הכניס כאן לראשונה בקומיקס לגבי הדמויות התנכיות "סינקרטיזם " הרצון להראות שהאלים והיצורים המיתיים של כל התרבויות קיימים כולם זה לצד זה ובכלל זה הדמויות התנכיות שאינן כלל ייחודיות וכך גם בוראם האל התנכי אינו יחיד כלל וכלל אלא הוא רק אחד מני רבים.
.אמנם בסידרת הסאנדמאן האל התנכי לא הופיע כלל וכלל ( זה השתנה מאז בסדרות קומיקס אחרות של סופרים כמו גארט אניס שבהם הוא מופיע כאחד הדמויות ) אבל קיומו היה מוחשי ביותר

על השטן לוציפר נאמר שם  שהוא היצור החזק ביותר ביקום פרט לבוראו .כלומר הגישה המסורתית שלמרות הכל האל התנכי הוא ישות החזקה ביותר הקיימת נשמרה , אם כי גישה זאת הביאה על גיימן קיטונות של גידופים מידי פאגאנים נזעמים. הוא להגנתו רמז בראיון איתו  שהאל הבורא בסיפור זה אינו בהכרח האל היהודי –הנוצרי . כהוכחה הביא משפט מחוברת שבו נאמר על "עיר הכסף " ביתם של המלאכים בסיפורים "לפני השחר הראשון הייתה עיר הכסף .היא אינה גן העדן ,היא אינה הגיהנום .היא עיר הכסף ,שאינה חלק מהמציאות של הדברים הנבראים .".
לי זה נראה כטיעון חלש ביותר וקשה להאמין שגיימן מתיחס אליו ברצינות . ואכן כפי שציין מיד בהמשך הגיהנום בסיפורי הסאנדמאן הוא חלק מהקיום שהמתואר בסדרות של הוצאת הקומיקס די סי ושם הגיהינום מתואר תמיד כיצירתו  של  בוראם של המלאכים שהוא האל היהודי הנוצרי ..
גישה זאת היגיעה לשיאה בסיפור שבו לוציפר נוטש את הגיהינום וזה עומד ריק ומיותם וכל מיני אלים של כל מיני מיתולוגיות ,הסקנדינבית המצרית והיפנית ואחרות כמו גם פיות שדים נציגי החוק והתוהו  ( השאולים מספריו של מייקל מורקוק ) וגם מלאכים אחרים מנסים לרכוש את הגיהינום היהודי –הנוצרי בעבור עצמם . שבירה מוחלטת של כל כלל שאי פעם היה לגבי חוסר האפשרות לערב ישויות כאלה בסיפור שעוסק בדמויות של הדת היהודית –הנוצרית.

"לוציפר " גיבורו של גיימן הפך מאז  ה"סאנדמאן " לגיבור של סידרת קומיקס משל עצמו ,אחת המעלות ביותר ( אם לא המעולה ביותר ) בקומיקס המודרני שבה נידונות הרפתקאותיו שלו , ומאמציו להתמודד עם העולם שהאל נטש אותו ומאבקו כנגד לילית האישה הראשונה . חומר תנ"כי חזק מאוד . שמסתיים בימים אלו עם הגיליון ה75 בסדרה בהתמודדות סופית (?) בין האלוהים ובין לוציפר .
אבל את היסודות לכך הניח גיימן בסדרת הסנדמאן .

הוא חזר מאז לסיפורי המיתולוגיה שונים .בינהם מיתולוגיות שיצר בעצמו או שהמשיך בהן את יצירתם של סופרי קומיקס אחרים .
אלן מור ידידו ומורו של גיימן בחר בגיימן כיורשו להמשיך את סידרת הקומיקס המפורסמת שלו "miracleman על עלילות משפחה של גיבורי על סדרת גיבורי על שאינה דומה לשום סדרה אחרת ,למרות שהיא מבוססת על סדרה שגרתית ביותר משנות השישים.
מסיבות משפטיות שונות הסדרה לא הושלמה עד היום . אבל בסיפורים שיצר גיימן מתאר את גיבורי העל הללו שאמנם מור תיאר אותם כבעלי חולשות אנושיות כרימון אבל בסיפוריו של גיימן הופכים בתקופות עתידניות הופכים לאלים לכל דבר ויוצרים בכדור הארץ "תור זהב " . (שלאחר מכן משתנה לתור כסף" אידיאלי הרבה פחות ). .
אלים של מיתולוגיות ידועות שונות חוזרים ומופיעים בספריו רבי המכר "האלים האמריקניים " וילדי אננסי אם כי באלו כמעט לא מופיעים יסודות תנכיים . גם בקומיקס חזר לנושא בסדרת 1602 שלו ששם העלילה מונעת בידי הברחת חפץ קדוש של הטאמפלרים מארץ הקודש חפץ שמתברר למרבית ההפתעה כחפץ פגאני דווקא כמקבת של האל הסקנדינבי תור . .
ולאחרונה הוא חוזר לנושא האלוהויות בסדרת ה"ETERNALS שלו שהוא המשך סדרה ידועה בשם זה של יוצר הקומיקס המפורסם ג'ק קירבי שעוסק בישויות העל טבעיות ששימשו כאחד ממקורות האשראה לאלים היוניים –רומאיים . נראה שנושא האלים וישויות מיתיות בכלל אינו מפסיק להעסיק את גיימן.

ראיון עם ניל גיימן

הוא היה הנער עם הספר מעולם ולתמיד. ראשו היה סחרחר מדת .סופי השבוע הוקדשו לדפוסים ולשפה המורכבים של היהדות, כל בוקר הוקדש לכבדות הראש של ניחוח העץ והחלונות הצבעוניים של הכנסייה אנגליקנית. והלילות היו שייכים לדת משלו, זו שהמציא בשביל עצמו ,פנתיאון משונה צבעוני שבו אדוני הכאוס (אריוך,קסיומבארג והאחרים) עמדו לצד "זר הרפאים " של די סי קומיקס וסאם הבודהה הנוכל מאדון האור של זילאזני וערפדים וענקים וחתולים מדברים ,וכל היצורים מספרי "מעשיות ואגדות " של לאנג .פנתיאון שבו שכנו כל המיתולוגיות זו לצד זו באנרכיה מופלאה של אמונה ". (מתוך "תמונת חיים לאור מורקוק המוקדם " ב"עשן ומראות " מאת ניל גיימן ") א.א. מר גיימן אתה כתבת רבות על אלים ויצורים מיתולוגיים שונים האם יש בכל זאת אמונה שאתה מאמין בה ? או שאתה אתאיסט או אגנוסטי ? גיימן : כשאני כותב על הישויות האלו אני מאמין בהם באמונה שלמה בכל זמן הכתיבה .אחר כך זה כבר עניין אחר לגמרי . לאורך השנים חשבתי רבות על דת ומיתוס אני קראתי דברים כמו הספר של קרל סאגאן "עולם רדוף שדים" אבל בזמן שקראתי אותם חשבתי כל הזמן "כן נכון זה הכל שטויות אבל אם אתה אתיאיסט אתה חייב שתיהיה לך אמונה חזקה ומוצקה ".אני חושב שמה אני מחבב זה פשוט רעיון האמונה כשלעצמו . אני מקבל את ההנחה של המדען ג.ב.ס. הלדאן ש"היקום הוא לא רק מוזר יותר ממה שאנחנו משערים הוא מוזר יותר ממה שאנחנו יכולים לשער"  וזה מה שגורם לי ליצור ספרות יפה . א.א. איזה אפקט היית לדת עליך כשהיית צעיר ? גיימן : אני ממוצא יהודי אבל אני כבר כמעט לא זוכר דבר על הסידור ועל תפילות יום כיפור או משהו אחר שקשור ליהדות . האפקט הגדול ביותר של הדת עלי היה שגדלתי כילד יהודי בבית ספר של הכנסייה האנגליקנית .לזה הייתה השפעה גדולה עלי משום שהירגשתי כמו מישהו מבחוץ כל הזמן.זה גרם לי לבחון כל דבר שהוא בעיניים ביקורתיות כמיתוס . א.א. בתור מה אתה מגדיר כ"מיתוס " או סיפורי מיתולוגיה ? גיימן : סיפורי המיתולוגיה הם סיפורים שמושכים לתוכם סיפורים אחרים שקשורים אליהם ושנוצרים בהשראתם ומתחברים עימם ואליהם והם מציגים את הדרך שבה אנו רואים את העולם .במושגים של המאה ה21- .אלו הם הסיפורים שאנו מספרים אחד לשני בניסיון להסביר את העולם המוזר שסביבנו. א.א. :ובתור מה אתה מגדיר פנטזיה בנפרד ממיתוסים ? גיימן : כדאי לזכור שאני האיש שמגדיר פנטזיה ככל סוג של ספרות שהיא.זאת הגדרה רחבה מאוד נכון .אבל אני לא מתעניין בז'אנר אחד ספציפי או בדרך אחת ספציפית לראות את העולם. אני אוהב מיתולוגיה . אבל מעולם לא הייתי טוב בהבחנה בין מיתוסים ובין סוגי סיפורי פנטזיה אחרים .  כשהייתי ילד אהבתי את סיפורי המיתולוגיה הנורדית של רוג'ר לנקליין גרין ובאותו הזמן קראתי בשקיקה את סיפורי הפיות ומעולם לא הבדלתי בינהם . וכך גם ביצירותיי כל האלים  וכל היצורים המיתיים מכל הסוגים מקבלים התייחסות שווה . ומצד שני אולי לא . נכון הוא שאני מתייחס בצורה שונה לסיפורי האלים היווניים הרומאיים .לא תמצא אותם ב"אלים האמריקניים"  כי הם נראו לי כלא מתאימים. א.א. בזמנו פירסמת עם כמה חברים ספר של עיבוד סיפורי התנ"ך שהיה בלשון המעטה לא אורתודוכסי זכור לך מה היו התגובות לגביו ? גיימן:  פירסמנו אותו ב1987 וזה היה הראיון שלי לעבד כמה סיפורים  לא כל כך ידועים ומאוד לא נעימים  של התנ"ך ומבלי לשנות מהם דבר ודווקא כך  להראות את המוזר והאלים  שבהם . הספר כמעט נאסר מכל המקומות דווקא בשוודיה ולא בגלל הסקס שהיה בו אלא בגלל האלימות כנגד נשים שהוצגה בו שהיא אסורה לפי החוק השוודי .הבאתי שם את הסיפור על האיש שיצא עם פילגשו לעיר גבעה והאישה נאנסה אונס קבוצתי בידי אנשי שבט בנימין .והרגו אותה .ואז הוא חתך את גופתה ושלח את חלקיה לכל שבטי ישראל והם יצאו כתוצאה למלחמה בשבט בנימין שהסתיימה כמעט בהשמדתו .סיפור קצר נחמד ובעל מוסר השכל גם היום .אבל המו"ל השוודי כמעט היגיע לבית  הסוהר בגללו . הוא ניצל רק בגלל שהוכחנו שלא שינינו אפילו במילה אחת את המקור התנ"כי . א.א.:היום באקלים של התקפה על חופש הדיבור על נושאי דת כאשר אלפי מוסלמים משתוללים ורוצחים בגלל קריקטורות על נביאם , אתה חושב שהיית מפרסם את הספר הזה? גיימן : אני לא חושב שהיום יש לי עניין מיוחד לפרסם סיפורים מסוג זה. א.א. : האם היית מוכן לפרסם סיפור שבו נביא האיסלאם מוחמד הוא אחת הדמויות לצד שאר האלים והדמויות המיתיות שלך כמו שאתה עושה עם קין והבל  ? גיימן אני לא חושב,  זה לא מעניין אותי במיוחד .אני חושב שסיפורים צריכים לא לעורר אלימות אלא דיון על הנושאים שהם מעלים . בסופו של דבר אני לא מנסה לכפות את דעותי על אף אחד ולא כופה על אף אחד לקרוא אותי . .

הגישה של גיימן לאלים ולמיתוסים בסיפוריו היא מלאה סתירות.  לכאורה הוא ספקטי ומזלזל בדמיות האלים והישויות המיתיות שהוא מציג ,אבל מצד שני דומה שגיימן רומז בספריו שהאנושות זקוקה לאלים שלה ולישויות המיתיות שלה ואינה יכולה להתקיים באמת בילעדיהם גם אם אלו הם בסופו של דבר לא יותר מאשר אנשים בעלי כוחות על כמו במקרה של סדרת "מירקאל מאן ". .
מעניין שבעת ביקורו בארץ יצא לאור קובץ סיפורים חדש שלו בשם Fragile ThingS שבו כרגיל עוסק גיימן במיגווו נושאים. ושם הוא כותב בין השאר את הספר האחרון
של התנ"ך בסיפור של עמוד אחד בשם In the End , סיום ראוי לעיסוק שלו במהלך הקריירה שלו בתנ"ך ובנושאיו .אבל אני מנחש שגם סיפור זה הוא עדיין אינו המילה האחרונה של גיימן בנושא.

האתר הרשמי של ניל גיימן

ניל גיימן בויקיפדיה
ניל גיימן בויקיפדיה בעברית

ניל גיימן באתר מטח

היקיצה :אתר על הסאנדמאן

ניל גיימן בסינטולוגיה

גיימן צייר לי חתול אדר שלו על ביקור ניל גיימן

 

קומיקס של ארבל על ביקור גיימן בישראל

שמעון אדף מראיין את ניל גיימן

זיו קיטרו על ניל גיימן 

זיו קיטרו מראיין את גיימן

 

צ'ט עם ניל גיימן בכנס "פנטסי קון " 2001

ראיון מקיף באנגלית עם גיימן

ניל גיימן ורחל פולאק מדברים על מיסטיקה

 

אורי פינק על ניל גיימן
ניל גיימן באתר האגודה למד"ב

 "המחיר" :סיפור מ"עשן ומראות " מאת גיימן

"לאכול אותם" :סרט אנימציה 

מראה מראה שעל הקיר : יעל שוב על "עשן מראות"

פרק מ"אלים אמריקניים "

פרק מ"קורליין "

"בשורות טובות " בויקיפדיה

שמעון אדף על "סאנדמאן "

ן

 

רמי שלהבת על אלים אמריקניים

רמי שלהבת על "אבק כוכבים

 

אריק בנדק על ניל גיימן

נועה מנהיים על "קורליין"
עירית צוק על קורלין

 

"קורלין " באתר "כנפיים "

 

יעל ישראל על "היום שבו החלפתי את אבא בעבור שני דגי זהב

 

 

רן ארבל על מסיכת המראה:סרט  של ניל גיימן

אדם קליין אורון על "מסיכת המראה "

ניל גיימן זוכה בהוגו

 

לוציפר בסאנדמאן

 

1602 סדרת קומיקס מאת גיימן