תגלית : אחד ממפעילי הויקיפדיה אדם בשם EMAN שהוא ככל הנראה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה חשף לאחרונה שכאשר קרא את מאמרי המוקומנטארי"מותה המיסתורי של ז'וסטין פרנק חשב שהמדובר באמת וחיפש מידע נוסף על הדמות ומובן שכל מה שמצא היה מאמרים על כך שהדמות היא פרי המצאתו של האמן רועי רוזן שאני מנהל עימו בסיפור זה משחק מתוחכם של "הפוך על הפוך". .
לאמיתו של דבר אני די מופתע שאנשים נפלו בפח הזה מאחר שבכתבה יש קישורים לכל כתבה שעוסקת בספר המקורי של רוזן ובהמצאתו את הדמות ,וגם האיזכור של הארכיאולוג "אינדיאנה ג'ונס" שהוא דמות חשובה בסיפור היה צריך לשמש כנורת אזהרה לכל מי שעיניו בראשו .
אבל נכון אני כבר קיבלתי פניות מכמה וכמה אנשים שביקשו לקבל מידע נוסף על הדמות ועל תורתה המיסטית והתאכזבו מאוד לשמוע שהכל מזוייף.
ובכן לא בדיוק מזוייף ,רוב הפרטים הם דווקא אמיתיים כולל אלו שעוסקים בתורות המיסטיות הביזאריות של יעקב פרנק אבל אני שילבתי בתוכם את הדמות של ז'וסטין פרנק שהיא אכן מזוייפת כמו שעושים במוקמנטארי טוב. אבל הרעיונות על הישויות המיסתוריות שמאחוריה כפי שהם מתוארים בספר האמיתי מאוד של "דברי האדון " ( שבאמת קיים רק בעותק מלא אחד בספרייה אחת בלבד בארץ ) הם אמיתיים . וגם החוברות המתוארות בסיפור הן כולן אמיתיות .
בסיפור שולבה גם חוברת אמיתית משנות ה-40 בשם מותו המיסתורי של אדולף היטלר " שנמצאת ברשותי ושכשכתבתי את הסיפור לא ידעתי מי היה הכותב האמיתי שלה שהתחבא מאחורי השם הבדוי "א.שרים ".
בהמשך יצרה איתי קשר העיתונאית טלי שמיר נכדתו של המחבר האמיתי אהרון שמיר ,מייסד השבועונים "לאישה " ו"7 ימים " ומסרה לי את הזהות האמיתית של המחבר. כן גם היא נתקלה באותו מאמר ברשת וכתוצאה היו לה תמיהות לגבי העיסוקים המוזרים של סבה שתמיד עשה עליה רושם של "סטרייט " מוחלט עד שהובהרה לה האמת..
אכן המוקומנטרים הטובים והמרשימים ביותר הם אלו שמבוססים בסופו של דבר על פרטים אמיתיים .
ומי שרוצה לצפות בסרט מוקומנטארי מרשים וחזק באמת לכל הפחות בדרגה של "פרוייקט המכשפה מבלייר " שהוא אמנם חיקוי שלו אבל לדעתי אף יותר טוב כדאי לו לחפש את הסרט מסתרי לאבקראפט -הדרך ל-L , שבו צפיתי בפסטיבל "איקון " והייתי מרותק בכל רגע. זהו סרט דוקומנטארי כביכול שבו חבורת צעירים מחפשים באיטליה אחרי רמזים מיומן של סופר האימה המפורסם שכמסתבר נתקל במקורות ההשראה לסיפוריו בעיירה איטלקית נידחת . והסרט עושה רושם משכנע לחלוטין דווקא משום שהוא מתבסס על עובדות אמיתיות רבות לגבי איטליה וגם פה ושם לגבי חייו של לאבקראפט (אם כי במציאות הוא לא ביקר באיטליה מימיו ).
מומלץ מאוד. אבל למרבית הצער עוד לא היגיע לאוזן השלישית .
אולי שמישהו מהבמאים הקוראים את הרשימה הזאת יקח יוזמה ויעשה סרט אימה מוקומנטארי מקביל על ז'וסטין פרנק ?(גירסת אלי אשד כמובן ). חומר יש ויש .
24 תגובות על “ז'וסטין פרנק מכה שנית”
גם המהגרים של זבאלד כתוב באותו הסגנון.
אגב, גם ב"ציונה" רוזן כותב עם דמות מסדרת קומיקס שלא הייתה ולא נבראה. אחלה ספר.
שלום אלי
לא אמרתי לך שתלמד לקח מהטעות שלי, ושתקפיד על העובדות, ושתזהר לא לקפוץ למסקנות? או שאתה עושה את זה דוקא, כנקמה על זה שאני קפצתי למסקנה?
התיאור שלך על מה שכביכול אמרתי הוא פרי דמיונך הפורה, וחסר כל אסמכתה במה שכתבתי. מה שכתבתי על הקשר בינך לבין דמותה של ז'וסטין פרנק היה רק (למען הקוראים אני אציין רק שזה היה בדיון שהתקיים לפני כמה חודשים בדפי השיחה בויקיפדיה, על מידת האמינות שניתן לייחס למאמרים שלך):
"אני נתקלתי בו לראשונה בקשר לז'וסטין פרנק. הוא כתב כמה וכמה מאמרים (שדי חוזרים על עצמם), בהם הוא מתווכח עם רועי רוזן על פרטים בביוגרפיה שלה. הבעיה היא, שז'וסטין פרנק היא דמות דמיונית שהומצאה על ידי רועי רוזן… "
והשבוע, בדיון בינינו שבו התלוננת על מה שכתבתי אז הוספתי: "לגבי ג'וסטין פרנק, בשום מקום שקראתי את מה שכתבת עליה לא היה אפשר להבין שמדובר במשהו מוקומונטרי. לכן זה רק טבעי שאני אחשוד להבא בדברים אחרים שאתה כותב"
איך מפה הסקת את כל מה שאתה כותב פה?! מאיפה הקרצת את הרעיון כאילו נתקלתי בשמה לראשונה במאמר שלך, וחשבתי שהיא אמיתית?! לא רק שאין לך שום אסמכת, זה פשוט מנוגד למציאות, ואפילו מנוגד למה שבן אדם סביר היה מסיק מדברי. אבל כנראה שאתה אדם מאוד לא סביר.
נתקלתי לראשונה בדמות של ז'וסטין פרנק בפרק של התוכנית "דו"ח אינטימי" שהוקדש לרועי רוזן (שכנהוג בתוכנית זו, נפגש בה עם אנשים אחרים וגם השתתף בעריכתה), וששודר בתחילת -2002. זו באמת הייתה מוקומנטריה אמיתית וראויה. הוא שיחק עם הצופים (לפחות אלה שלא הכירו את הדמות עוד קודם), נתן להם להאמין למשך חצי שעה שהדמות הזו היא אמיתית (למרות שהוא פיזר רמזים שלא), ואז בסוף, הודה בחצי פה שזו פרי המצאתו. שם באמת נפלתי בפח למשך רוב התוכנית, ובאמת נהנתי מכך.
אני מניח שנתקלתי בגרסה שלך לדברים, מייד אח"כ כשבדקתי בגוגל מה הסיפור, ובטח נתקלתי באחת מהתגובות שהשתלת בטוקבקים, כמה פה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1645668,FF.html
זה נראה לי מוזר, אולי משעשע, אבל לא התייחסתי לזה מעבר לכך. אבל החזרות על הבדיחה הזו שוב ושוב, במשך שנים, והפרסום העצמי האובססיבי בכל מקום אפשרי, כולל בטוקבקים, מראים שמי שעושה את זה הוא, איך לומר, אדם קצת בעייתי.
האמת? לא שמתי לב לזה שבאיזשהו שלב הכנסת למאמרים הממוחזרים את אינדיאנה ג'ונס. הרי לא טרחתי לקרוא אותם שוב לעומקם. הסתפקתי במה שקראתי בזמנו, במה שכנראה הייתה הורסיה הראשונה:
http://stage.co.il/Stories/87108
שם אינדיאנה ג'ונס לא מוזכר, וקריאה במאמר מעלה חשד שאולי הכותב באמת לא מבדיל בין דמיון למציאות.
אבל גם אם באף רגע לא האמנת לבדיה שלך, עדיין כל הדבר הזה עשוי בטעם רע. לקחת דמות בדיונית שמישהו יצר לשם מוקומנטריה משלו, ולהיתלות עליה לשם פרסום עצמי? ועוד בצורה כל כך טרחנית? ובעצם להשתלט עליה כל כך עד שאתה בטוח שאם אני שמעתי עליה זה היה צריך להיות דרך מה שכתבת, ולא דרך היצירה מקורית של רועי רוזן? זה נראה לי די דוחה.
הקיצור, ניסית לעשות ממני צחוק, להציג אותי כטיפש שנפל בפח שלך. אבל אני חושב שמכל הפרשה זה אתה שיצאת כטיפש עם אגו מנופח. אבל מה אכפת לי? זה סה"כ פורסם באיזה בלוג נידח ברשת. והרשת סובלת את הכל, אפילו יותר מנייר.
על תגובתו הארוכה והמקיפה . ואגב זאת ככל הנראה הפעם הראשונה שאני מקבל תגובה שהיא ארוכה יותר מכל הרשימה שהיא מוצמדת אליה ובוודאי מהשורה האחת שבה הוזכר שמו .
לא ברור לי מה היה הצורך בכל הפירוט הזה לעניין שאין לו שום רלבנטיות מבחינת הקוראים שאינם מבינים כלל על מה מדובר. אבל כרצונך.
נוסיף גם שאני איני רואה כל פסול בשימוש בדמויות של מישהו אחר למטרות מוקומנטרי מאחר שהמדובר במשחק ספרותי שהוא עתיק יומין.
אבל זהו נושא לדיון אחר.
זה קצת בעייתי כשהדמות המקורית גם היא דמות מיצירה מוקומנטרית.
זה יותר בעייתי, כשהדבר נעשה באופן טרחני ואובססיבי, וממוחזר שוב ושוב עד כדי זרא.
וזה מאוד בעייתי, כשאתה מנסה להשתלט על הדמות עד כדי כך, שאתה בטוח שכל מי ששמע עליה בטח שמה עליה דוקא דרכך. זו הסיבה שכתבתי את תגובתי הארוכה.
"הפוך על גבי הפוך"
אבל אני מסכים צריך בחוש הומור מיוחד כדי לקלוט זאת ולא לכל אחד יש את חוש ההומור הזה.
ושוב יש לך נטייה לקפוץ למסקנות חפוזות שעליה הערתי לך שוב ושוב איניני טוען ואיני חושב שכל מי ששמע על זוסטין פרנק שמע עליה בהכרך דרכי .
מה שאמרתי הוא שיש אנשים ששמעו עליה דרכי .
בכל אופן כל זה הוא נקודה מינורית שאין לה כל חשיבות לנושא הרשימה.
מי שפה קפץ למסקנה זה אתה.
אתה קפצת למסקנה כאילו אני נחשפתי לראשונה לדמותה של ז'וסטין פרנק דרך המאמר שלך. זה פשוט לא נכון, נקודה.
ומי יודע? אולי גם שאר הפעמים שלגביהן אתה טוען שאנשים נפלו ברשת מבוססות על אי הבנה שלך, ועל קפיצה פראית למסקנות? לאור מה שכתבת עלי, אני כבר לא יודע מה לחשוב.
ולגבי ההומור – זה אולי היה משעשע בפעם הראשונה. אבל כשזה ממוחזר שוב ושוב במשך שנים, צריך חוש הומור מאוד מיוחד בשביל להנות מזה.
מדבריך בעבר בנושא אי אפשר היה להסיק ולו כלום לגבי איפה נחשפת אליה בדיוק.
אבל אתה נטפל כאן לדברים תפלים.
ולגבי ההרשימות השונות על פרנק אלו הן פשוט המיועדים לקהלים שונים .
זה צריך להיות ברור כבר מההתחלה .
הגירסה הסופית היא זאת שבבלוג שלי שהיא שילוב של שני סיפורים שהופיעו באתר הבמה .
בהחלט ייתכן שבעתיד ארצה לעשות משהו נוסף עם זוסטין אתה מוזהר מראש כדי שתוכל למנוע מעצמך את הקריאה.
לא מוצא חן בעיניך ?אל תקרא.
מה שלא ברור לי הוא מדוע זוכה דמות פיקטיבית לערך בויקיפדיה ומדוע ממציאה ואדם נוסף מתווכחים על פרטים שממילא אינם קיימים. מה בדיוק מצחיק בזה?
לאבקראפט היה סופר טוב, אבל הנקרונומיקון שכתב הוא זיוף כה גרוע, שהדבר מטיל צל כבד על מפעלו הכביר בתחום האימה.
צריך לציין שכאשר מדובר בספרי מאגיה וכשפים, ישנם חוקרים שלהם הכלים המתאימים לעסוק במחקר הזה באופן מדעי.ישנם ספרים כמו 'מפתח שלמה' (clavicula salomonis) והרמס טריזמגיסטוס, שניתן להשיג עותקים מהיימנים שלהם היישר מספריית הותיקן(…).
כל היתר הוא חומר טוב (וזול) לתרבות המונים, לא מעבר לכך. מצאתי לנכון לציין את הנ"ל, לאור הבמה המכובדת שבה הדברים מתפרסמים.
את הנקרונומיקון .
הוא רק איזכר ספר בשם זה ותו לא.
נכון שמאז הופיעו "מהדורות " של הספר אבל הן נכתבו בידי אנשים אחרים בהשראת סיפוריו .
לי עצמי יש בבית לפחות שלוש מהדורות שונות לחלוטין זו מזו של הנקרונומיקון
למה אתה מתכוון? הנקרונומיקון של לאבקראפט הוא שם דבר (אף שהוא זיוף). החזקתי ברשותי לפני שנים רבות מהדורה שלו.
והנה הוא באמזון:
http://www.amazon.com/El-Necronomicon-H-P-Lovecraft/dp/8476405812/sr=1-1/qid=1161229303/ref=sr_1_1/104-2184797-8584757?ie=UTF8&s=books
הספר נכתב במקור ביוונית. אתה מחזיק ברשותך (אם יותר לי לשאול) תרגומים של ממש מהיוונית לאנגלית?
השני הוא תרגום מהערבית ולדעתי הוא המוצלח ביותר .
יש לך בלוג מעניין מאוד ויוצא דופן.
מה אתה בדיוק חוזר בשאלה ?שחזר בתשובה וחזר שוב בשאלה ?
שנית, תודה רבה.
שלישית, לעצם העניין: אני לא חוזר בשאלה שחזר בתשובה ושוב חזר בשאלה. הנסיון שלי כחרדי מצטמצם לחודשים ספורים בלבד, וגם אז לא למדתי לא בכולל ולא בישיבה.
אני קצת "שרוף" על יהדות, זה הכל, ובעוונותי יש לי גם נסיון עם הדת הקתולית (רומן בלתי נגמר). אני משקיע את עיקר זמני בלימוד ספרי קודש, פשוט כי זה מה שעושה לי את זה. כתבתי במספר מקומות ברשת, בין היתר באתר 'האייל הקורא'(אפילו שלחתי מכתב עם השאלה מדוע אלי אשד כבר לא כותב שם, וקיבלתי הפנייה מנומסת לגירסה שלך לדברים). לא הצלחתי בשום מקום שכתבתי בו. כנראה שיש לי נטיה להסתבך בכל מקום בצרות. אז עכשיו אני כותב בבלוגיה של תפוז, עם כמעט אפס תגובות, אבל אני מאושר בחלקת אלוהים הקטנה שניתנה לי.
אתה מגלה סימפטיה גדולה מידי לטעמי לחסידות סאטמר אבל יש מה ללמוד צלך.
לאבקראפט מעולם לא כתב שום ספר של "הנקרנונומיקון " ותתעלם ממה שראית באמאזון זה ככלה נראה רק קובץ סיפורים שמשתמש בשם .
נכון הוא שהיום כבר יש טקסטים שמתשמשים בשם הזה בהשראת לאבקראפט והם לא יותר מזוייפים מספרי "מפתח שלמה " למיניהם ולסוגיהם מימי הרנסאנס.
אגב ידידה שלי עסוקה בימים אלו בעריכה של "מפתח שלמה" ממהדורה עברית לא ידועה עד כה מהספריה הבריטית ,יש לקוות שהיא תוציא אותה לאור בקרוב.
ניסיתי את כל זימוני השדים שם אבל שום דבר לא עבד .
כנראה אתה צריך להאמין בזה כדי שזה יעבוד.
אני מעריץ גדול של האדמו"ר מסאטמאר. אני מודע לעובדה שזה מאד חריג אצל חילוני גמור, אבל נימוקי עמי (אגב, הוא ז"ל בוודאי לא היה שמח לדעת על כך).
בעניין 'מפתח שלמה':העניין עם ספרים שכאלה הוא שתמיד קיימת הבעיה של חילופי גירסאות. זו בעיה שקיימת בכל הז'אנר של ספרות הקודש, הן בנצרות והן ביהדות (את האיסלאם אני כמעט ולא מכיר). למה הדבר דומה? מקובל במחקר, כאשר משתמשים במדרש רבה, להשתמש במהדורת תאודור-אלבק. עוד לא פגשתי חוקר נטול-פניות שמשתמש בהוצאת וילנה.
עיון קל במהדורת תאודור-אלבק, על אף שהיא ישנה ומכסה רק את סדר בראשית, מגלה את מגוון הנוסחאות שמרכיבות את המדרש באמת. לא קיימת מהדורה מדעית של המשנה בעברית, קל וחומר לא של התלמוד, לכן השתמשתי בדוגמה זו.
אותו הדבר בספרים דוגמת 'מפתח שלמה', או 'רזיאל המלאך': לך תדע מכמה נוסחאות לשוניות הם מורכבים. כמה מחברים שונים פזורים על אותו הגליון, ולאורך איזה פרק זמן נתחבר.
הוא שאמרתי: לכן עוסקים בכך בעיקר מדענים, שבאופן קרתני, מייגע, משעמם, אבל מדוייק, יכולים לראות את הדברים אל-נכון.
מי יודע? אולי גרשום שלום לקח עמו אל הקבר חזיונות אודותם אנו יכולים רק לשער. הוא הרי היה גם חוקר גדול וגם מאמין.
אני מעריץ קטן מאוד של האדמו"ר מסטמאר וככל שאני לומד יותר עליו ועל משפחתו הפנאטית האלימה אני רק נעשה מעריץ קטן עוד יותר .
כל אחד וגיבורי התרבות שלו. אני גם מעריץ גדול של פרגי מה-Black eyed peas (זה בא אצלי ביחד), ולא אמרתי שבהערצתי הכנה אותו, אני גם מחוייב לכבד את משובותיהם של צאצאיו הפרחחים.
בכל אופן, לא ניכנס לזה כאן.
שאצלי לחוסר האהדה לסאטמרים באשר הם יש גם סיבות משפחתיות
בכל אופן נחמד לפגוש
מישהו שקורא את כתבי הרבי מסטמאר וגם את
לובקראפט.
אגב, אני בא ממשפחה ממוצא הונגרי, שנספתה כמעט כולה בשואה בשל אנטי-ציונות חרדית. השריד הכמעט יחידי הייתה סבתי ז"ל, שעברה על איסורו של אביה, עלתה לארץ, והייתה לציונית.
ונעים מאד גם מצדי.
אתה לא חושב שבני המשפחה שלך לא יתלהבו מכך שאחד מהם הוא מעריץ של האדם שתרם בעקשנותו המתועבת למותם של קרוביהם אבל ידע להציל את עצמו ?
כתבתי תגובה ארוכה מאד והיא לא נקלטה. אני אנסה לתמצת את הדברים:
לא הכרתי את הוריה של סבתי. על-פי הסיפורים הם היו יהודים פשוטים וישרים. למיטב ידיעתי ההתנגדות הגדולה ביותר לציונות באה מחוגי המשכילים החילונים שבגרמניה, שלאומיותה של הציונות היתה בעינהם לצנינים, ומהתנועה הרפורמית, שהטיפה במרץ להתנגדות לעליה לא"י ולישוב העברי. את סבתי שלי הכרתי. היא הייתה אשה קשה מאד שהוקירה את ברוך גולדשטיין ואת יגאל עמיר. מה יישאר בעוד כעשר שנים מהלאומנות של סבתי? ישראל אלדד? אריאל זילבר? אני עצמי מעריץ קטן מאד של הרב קוק, אבל אפילו הוא ידע לתקוף בספריו את הלאומיות באשר היא חילונית.
מה יישאר מהציונות הדתית בעוד כעשור? כבר עתה אנו רואים לנגד עינינו את תחילתה של התפוררות. איפה יהיו ברוך מרזל ואפי איתם כשנצא מהשטחים? וזה הרי עניין של זמן. איפה יהיו כל רבני יש"ע כאשר נוכח פניהם מתמוטט החזון של המדינה האלוהית? מה על השירות הצבאי? כבר עתה אנו רואים סרבנות ובסך הכל יצאנו מעזה. מה יישאר מישיבות כמו 'הר המור' ו'מרכז הרב', לאחר שעקשנותן המתועבת לא תוכל להביא למלחמת אזרחים?
כמה אנשים אנו מכירים היום שקוראים את זאב ז'בוטינסקי? אחד העם? ברל כצנלסון? א.ד גורדון? מה נשאר מכל זה? לא נשאר מזה כמעט זכר ופליט. לעומת זו, חסידות סאטמאר הולכת וגדלה -על אף הפיצול! הרב ש"ך קרא על ר' יואל טייטלבוים "חלוץ ההולך לפני המחנה". הרב ואזנר העניק לא מזמן הסכמה על ה'ויואל משה'- ליקוטי אמרים. עושה רושם שמשהו כן מחזיק מעמד, לא? האחראים לאמונה ש"כאן זה לא יקרה" הם יותר מדי רבים, מכדי להטיל את זה על כתפיו של אדם שעשה הרבה מאד (כמעט הכל!), בכדי להציל כמה שיותר יהודים שהישוב העברי של בן-גוריון סירב להציל אותם ולדאוג להם, רק משום שבעוונותיהם הם היו חרדים.
אין אמת אחת. האמת היא מורכבת. לא יתכן שאני אקבל כתורה מסיני את מה שאומרים לי רק משום שנולדתי בין אלו האומרים.
אותך ?
אני שאלתי אותך לגבי התנהגותו של הרבי מסטמר בשואה אתה מתעקש לעסוק לדברים שאין להם כל קשר .
ומוסר ההשכל הוא: כמו שהוא טעה אז כך אנו טועים גם היום .
לא אדון יקר אין קשר בין התשובה לשאלה .
וזה רק מראה על התחמקות
הרבי מסטמאר יכול היה להציל אלפים אם היה נותן להם היתר לברוח אבל הוא התעקש למנוע מהם ולרדוף את כל מי שניסה להצילם בדרך כלשהי משום שזה נגד את אמונתו ואת שנאתו הפנאטית לציונות .
אבל את עצמו הוא הציל באמצעות הציונים שנואי
נפשו .
למען האמת אינני יכול לחשוב על רבנים אחרים בתולדות היהדות שהתנהגו בצורה נתעבת כל כך .
אין צורך שנמשיך בדיון הזה הוא כבר באמת סוטה מנושא הרשימה וכו' וזה כבר די ברור שאני אקבל ממך רק עוד הטפות ונבואות זעם לגבי המצב כיום כפי שאתה רואה אותו שאין להם כל קשר לנושא הדיון.
אז בוא נסיים בזה.