המשורר של עולם הפשע של יפו :על מנחם תלמי

מנחם תלמי סופר ועיתונאי

בשבוע שעבר יצאתי לסיור של המדריך דורון עוזר בעקבות "התמונות היפואיות" של מנחם תלמי .סיור שהתבצע מסביב לאיזור "השעון " במרכז יפו ובמהלכו סיפר המדריך על מקומות ואישים בתולדות חיי הפשע של העיר בעשרות השנים האחרונות וליווה את הפרשיות בסיפור סיפורים (שאותם הוא יודע בעל פה !) של מנחם תלמי על עולם הפשע והג'מעה של יפו,כל סיפור סופר ליד המקום הספציפי שבו הוא מתרחש באיזור השעון הגדול של יפו .
לאחרונה גם מוקרנים בטלוויזיה בערוצים שונים שידורים חוזרים סדרת הטלוויזיה הוותיקה ומוצלחת "תמונות יפואיות "על פי סיפורים אלו .
ואלו הן סיבות טובות לחזור ולהיזכר בסדרה זאת ,ובסידרת הסיפורים הקלאסיים  שעליהם היא מבוססת וביוצרם הסופר והעיתונאי מנחם תלמי .

לפני שהייתה סדרת הסופראנוס שהיציגה את אנשי המאפיה בארה"ב כדמויות של אנשים רגילים כמוני וכמוך שבמקרה גם מכים ורוצחים אנשים על ימין ועל שמאל הייתה סדרת "תמונות יפואיות" של מנחם תלמי שעשו את אותו הדבר רק עם הרבה יותר הומור.

אמנם גם הוא לא היה הראשון בשטח זה. הרבה לפני מנחם תלמי היה דיימון ראניון שתיאר בצורה דומה את פושעי ניו יורק על הסלנג המיוחד שלהם ( שלא ברור עד כמה היה אמיתי ועד כמה הומצא כולו בידי ראניון )  וזה הועבר לעברית בצורה מזהירה בידי המתרגם אליעזר כרמי ,שיצר בתהליך עברית חדשה משלו כפי שעשה מאוחר יותר תלמי .
.תלמי גם לא היה הראשון לתאר בצורה פופולארית "אנושית" את  אנשי העולם התחתון של יפו.היה זה יגאל מוסינזון החל בתיאור יפו במחזות המפורסמים שלו "קזבלן" שהפך למחזמר קלאסי , במחזה אחר "אלדוראדו"  ובספרו חסמבה וילדי ההפקר ( שכולם הוסרטו ).
אבל נראה שהמשורר האמיתי של  "הרוח היפואית "  שסיפוריו משמשים עד היום כבסיס לטיולים מאורגנים בעיר זאת הוא מנחם תלמי.
סגנונו המיוחד הפך גם למקור השראה לסופרים ועיתונאים אחרים שתיארו את יפו כמו אהרון בכר ועורך הדין-סופר צבי לידסקי וגם ליגאל מוסינזון עצמו בכמה מסיפוריו הקצרים שפורסמו בעיתון "לאישה"".
"נפגשתי"  במנחם תלמי לראשונה ב"משפט" חסמבה ודנידין  שבו היינו שנינו מעורבים בבית ספר כנגד ספרות הילדים העברית שבו ניטען שערכים שונים שהועברו בה כביכול הפכו את ילדים הקוראים לגזענים שונאי ערבים ואנטי מזרחיים וכי הסופרים בנוסח מנחם תלמי שימשו כלא יותר מסוכני תרבות של הממסד וכיוצא באלה טענות מגוחכות.

הג'מעה בתמונות היפואיות עם שוטרים.

מנחם תלמי עצמו לא הופיע שם אך נתן "עדות" מצולמת וקבע בעדותו כי איש לא אמר לו מעולם כיצד לכתוב ומעולם לא שאף לפתח בקוראיו ערכים של גזענות ותוקפנות,נהפוך הוא.
תוך כדי המשפט חשבתי לעצמי שהיה זה אירוני שדווקא מנחם תלמי מצא את עצמו "מואשם" באחריות ליצירת תפיסה צברית "גזענית " שהרי מי כמוהו פעל לתאר את העדות השונות והצבעוניות ובראש ובראשונה עדות המזרח בארץ ביפו וזאת תוך כדי סימפטיה והבנה רבה לאנשים אלו ודרך דיבורם המיוחד.

הכתב המשוטט

מנחם תלמי הוא עיתונאי ומספר עברי שנולד ברמת גן -1926. אביו היה סופר ועיתונאי גם הוא אפרים תלמי ( 1905-1982) ששימש בין השאר בעיתונאי הצבאי הראשון ובמשך 14 שנה היה העורך של מגזין הילדים "דבר לילדים" ופירסם בו סיפורים ושירים רבים,וזכה לפרס יציב לספרות ילדים על תרומתו בתחום הספרות והעיתונאות לילדים . . למנחם תלמי ולאביו היו תחומי עניין ופעילות משותפים והם יצרו שיתוף פעולה ארוך שנים ונדיר ביותר בספרות העברית של אב עם בנו. ביחד השניים כתבו וערכו  אנציקלופדיות וספרי עזר ואנתולוגיות על ארץ ישראל תולדותיה ונופיה ותולדות הציונות הישוב והמדינה.

 מנחם תלמי עצמו היה חבר במחתרת ההגנה והשתתף במלחמת העצמאות בקרבות ירושלים ושער הגיא בשורות חטיבת גבעתי . אחר כך היה חבר במערכת העיתון הצבאי "במחנה " וכתב משוטט של "דבר השבוע " שהביא כתבות ורשימות על פינות נידחות שונות בארץ ( כמו אביו לפניו באותו העיתון ) ובמשך שנים היה כותב בולט וחבר במערכת "מעריב ".ושם במקביל לכתבות על מקומות אקזוטיים ואנשים שונים ומשונים ברחבי הארץ ,

כתבה של מנחם תלמי על צבי אשד 

  כן עסק רבות בכתבותיו  בתיאור חיי העולם התחתון בעיר הגדולה.

חלק גדול מספריו הראשונים התבטאו בעיסוק פטריוטי בפעולות המחתרת וצבא ההגנה לישראל במלחמת העצמאות ומבצע סיני .

ספרו הראשון היה "לחיות לחיות " 13 סיפורים קצרים בעל רקע אוטנטי מאוד שמן הסתם התבססו על חוויותיו האישיות על רקע המאבק בבריטים ומלחמת השחרור .הספר לא היה יוצא דופן בספרי התקופה של אנשים כמו משה שמיר ויגאל מוסינזון. אלו היו סיפורים על טיפוסים אופייניים של לוחמים צעירים וותיקים "צברים " פשוטים אוהבי ארצם שהוצגו על מעלותיהם וחולשותיהם שמטרותיהם הפרטיות זהות כמעט תמיד ליעדיהם הלאומיים בדומה מן הסתם למחבר שתיאר אותם . חלקם היו זיכרונות של מקרים מלפני המלחמה ואחריה שהמחבר היה עד להם.
מה שאפיין במיוחד את הסיפורים היה היכולת של המחבר להשתמש בדיאלוגים כתובים בשפה יומיומית טבעית ,ולא נמלצת וגם בשפת הסלנג שפת צברים מובהקת שעד אז כמעט ולא הופיעה בספרות מתובלת בביטויים עממים של עברית שבעל פה .הייתה כאן ,אם נרצה ,עבודת ההכנה , לסלנג המיוחד שיצר בסיפורי יפו שלו שנים מאוחר יותר.

שיירה בדרך בורמה.איור ל"יחי האומץ" מהדורת 1970.מאת אורה איתן.

בין שאר הישגים  מנחם תלמי הוא הסופר הראשון והבולט ביותר שכתב על פרשת גילוי "דרך בורמה"ששברה את המצור הערבי על ירושלים.  הוא כתב על כך סיפור בשם "פורצי הדרך" שהופיע  כמעט בזמן אמיתי  בכתב העת "מולד " בנובמבר 1948 ותוכלו לקרוא אותו ברשת ב"יקום תרבות " כאן. .. הוא כתב על כך בכמה ספרים ובצורות שונות בצורה סיפורית .בספרו הראשון "דרך בורמה " שאויר בידי נחום גוטמן ושוב כסיפור הרפתקאות ובסיפרו לנוער "הבחורים לא היכזיבו" (  עם איורים של יוסי שטרן תל-אביב : נ. טברסקי, תשי"ג     1952המשך לספרו "יחי האומץ " ששולב עימו ביחד במהדורות מאוחרות ) . הוא כתב על כך גם בצורה תיעודית ובספרים תיעודיים כמו "שיירות באש " ו"כך לחם ישראל ".תיאורו של גילוי "דרך בורמה בספרו "הבחורים לא היכזיבו " אף עובד  ב-1967 לסיפור קומיקס  בשם "דרך בורמה " בידי מרדכי אלון  בשבועון "דבר לילדים" ( בעת שזה נערך בידי אביו אפרים תלמי ).משום מה לא ניתן שם קרדיט ליוצר הסיפור ,ומנחם תלמי בעת שדיברתי איתו לא זכר כלל את קיומו של סיפור זה אם כי נראה שכתב לשבועון בתקופה שבה פורסם הסיפור.

שיירה בדרך בורמה "איור ל"הבחורים לא הכזיבו ".

תלמי חיבר גם סיפורי הרפתקאות רבים לילדים ולנוער שגיבוריהם הם תמיד נערים שוחרי הרפתקאות שהוצגו על מעלותיהם וחולשותיהם ודיברו בלשון טבעית ואמינה לבני גילם , שיעדם האישי זהה בדרך כלל עם צורכי האומה והאירועים הבדיוניים שבוצו אצלו לרוב בתוך רקע אותנטי מוכר היטב לקוראיו הצעירים. הכל מסכימים שספריו של תלמי היו ממיטב ספרות ההרפתקה לנוער של זמנו .אלו כללו את

יחי האומץ ( 1951) סיפור על נערים בשנות השלושים שמגלים סליק של כלי נשק ומסייעים לאנשי ההגנה לשתק קן פורעים ערביים ולהשתתף בהגנת קיבוץ שכן.

הוא כתב ספר המשך לספר זה "הבחורים לא הכזיבו " ( 1952)  שבו הנערים גיבורי הספר הקודם מתבגרים ומשתתפים בהגנה על ירושלים הנצורה ומגלים אגב כך את דרך בורמה.

שני הספרים אוחדו לימים לכרך אחד בשם "יחי האומץ".

:

הלוגו של "המטוס המריא בחצות " כסיפור בהמשכים ב"דבר לילדים".

המטוס המריא בחצות ,צייר יוסי שטרן , עמיחי , 1955 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ") . סיפורם של שני נערים המסתננים למטוס לאנגליה ועוברים הרפתקה בלונדון.

האיור המקורי של "הנזיר מאי האלמוגים" מאת יוסי שטרן  כעטיפת חוברת ב"דבר לילדים " (כבוד נדיר ביותר לסיפור בהמשכים שמן הסתם מראה שהעורך החשיב את הסיפור הזה מאוד).

הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן . עמיחי, 1954. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים"). המשך של הספר הקודם שבו טייס נופל עם מטוסו מעבר לגבול ולאחר שהוא נחלץ מהשבי משתתף בהצלת חבריו.

איור "הנזיר מאי האלמוגים". מנחם תלמי עם נזיר שמספר לו סיפור מעשה. 

(חלק גדול מספריו של תלמי לבני הנוער הופיעו כסדרות של שני ספרים )

הוא כתב עוד כמה ספרי הרפתקאות ידועים לנוער ובהם בולט אחד מספרי המדע הבדיוני המקוריים הראשונים בעברית "תעלומת הצלחת המעופפת " ( 1955) .סיפור על מפגש של נער ישראלי עם חייזר מכוכב הלכת נוגה ,נסיעתו בצלחת מעופפת לכוכב נוגה ,שם הוא צופה בחייהם האוטופיים של אנשי הכוכב ובאולימפיאדה הבין כוכבית בינם ובין אנשי המאדים ומפגשיו עם בני כוכבים אחרים כמו כוכב העצלנים ולבסוף חזרתו לכדור הארץ למציאות התל אביבית האפרורית .היה זה כנראה הסיפור הראשון שבו השתמשו במילה "חללית " ( שמו של הסיפור בגירסה הראשונה שלו  בהמשכים "דבר לילדים " ב-1954. " מילה שהומצאה רק  זמן קצר לפני הפירסום בידי אורי אבנרי בשבועון "העולם הזה".

עטיפת הספר "תעלומת הצלחת המעופפת ". אייר מ.אריה.

ספרים נוספים של תלמי  כללו את :

איור מ"הכנופיה של חיימו"
הכנופיה של חיימו . צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ) . סיפור על נער בן מעברה נקלע לכנופיית נוער עבריין וחוזר למוטב בסיוע מדריכי גדנ"ע ומנסה להחזיר למוטב גם את חבריו . אם נרצה יש כאן רמז ראשון לנושאים של "תמונות יפואיות".

מכנסי עור היגואר, צייר אהרון אבדי , עמיחי , 1960. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ") סיפורם של זוג מכנסי עור העובר מיד ליד, מאדם לאדם, תוך כדי הרפתקות ואירועים, המתחוללים על פני יבשות אמריקה, אירופה ואסיה. זוג מכנסים אחד, שעבר עשרות בעלים – ספנים, טייסים, אסירי מחנות-הסגר נאציים, לוחמי מחתרת וחופש. זוג מכנסים שיצר עשרות סיפורים מרתקים של מאבק, מלחמות וידידות

מרדף במדבר,.צייר משה בן שאול , הוצאת י. שרברק , 1970.גיבורי הספר הקודם מוטלים בעת סופה לחוף ערב הסעודית ונאבקים להיחלץ משם בשלום. ואגב הסיפור מספר תלמי את הסיפור של פרופסור יהודי מומר שניסה להקים במאה שעברה מדינה יהודית במדיין בחוף הצפון מערבי של חצי האי ערב שנים אחדות לפני שהרצל פירסם את תוכניתו. האיש בסיוע קצין פרוסי אסף יהודים נרדפים באירופה אימן אותם וחישל אותם והוביל אותם למדיין אך תורכים מנעו ממנו להגשים את חלומו והאיש נעלם וחלומו נשכח .עד שתלמי העלה בו חיים מחדש.

ספרו האחרון  של תלמי היה " ילדי הירקון אייר דני קרמן  עם עובד, 1993. מספר 157 בסדרת "דן חסכן " של עם עובד ) ואחד האחרונים בסדרה זאת של 164 ספרים.

זה היה קובץ של 20 סיפורים נוסטלגיים על הירקון והילדים שלידו בימי התורכים והבריטים שחתם את הקריירה הספרותית של תלמי בשיבה נוסטלגית לימים ראשונים.

המבקרים שיבחו את סיפוריו של תלמי כספוגים באווירת הימים ההם ימים של רעות וגבורה. וכמעלים על נס את אומץ הלב המשרת מטרה נעלה. ( וכמובן דווקא ערכים אלו הופכים את סיפוריו של תלמי למאוד  "לא פוליטיקאלי קורקטיים " היום ).

הוא התבלט בקריירה שלו בשני סוגים לכאורה מנוגדים עד כמה שרק אפשר בכתבות וברשמי מסעות על פני הארץ המגלים אהבה רבה לנוף הארץ ישראלי. ובין השאר היה מבקר מסעדות או יותר "סוקר מסעדות " שכן התפרסם לשימצה כמי שאינו אומר מילה רעה אחת על מסעדה שבה הוא מבקר דבר שהביא עליו התקפות קשות מצד מבקר מסעדות אחר רון מייברג.
הכתבות שלו על העיר תל אביב הן עדיין מעולות מסוגן ומלמדות רבות על השינויים שעברה עיר זאת לאורך עשרות השנים שבהן סקר אותה תלמי .כפי שאפשר למשל לראות מהכתבה הזאת מ-1972 על  הסרת עמודי החשמל של רחוב אבן גבירול בתל אביב בידי צבי אשד.   .

מבקרים טענו שבניגוד למתחרים יגאל מוסינזון ושרגא גפני כל ההרפתקאות שעוברות על גיבוריו הנערים של תלמי הן "בגדר הסביר והאמין " מאחר שלתלמי יש "חוש מידה ואיפוק המונע מימנו מלהיגרר להפרזה " . טענה זאת לא הייתה  מדויקת מאחר שגיבוריו היגיעו בין השאר לשבי המצרי ב"צוחק מי שצוחק אחרון " ולמדיין שבמדבר סעודיה ב"מרדף במדבר" ועד לכוכב נוגה ומעבר לו בספר "תעלומת הצלחת המעופפת ".
אבל נכון הוא שיותר מכל התפרסם תלמי כמי שנתן תמונה כביכול ריאליסטית ומדוייקת ביותר של העיר יפו ותושביה ועולם הפשע שבה ,האנשים שהם כביכול מעבר ל"הרי החושך" עבור תושבי מרכז תל אביב מרחק 10 דקות נסיעה ( אם אין פקקים ) במכונית .

יפו של מנחם תלמי

יש אולי משהו אירוני בכך שהסופר הפטריוט שהתפרסם תחילה בסיפוריו על חייהם וגבורתם של נערים צבריים אידיאליסטיים התפרסם יותר מכל בסיפורים על טיפוסים שהם בהחלט אינם מסוג הצברים המקובלים ושהם רחוקים מאוד מלהיות אידיאליסטים ,והם בכלל פושעים קשוחים .אם כי בדרך כלל ( אבל בהחלט לא תמיד ) "פושעים בעלי לב זהב" סיפורים שהוגדרו כ"אסופה צבעונית ותוססת "של "טיפוסים" בעלי עבר והווה, בעלי דעות שחוקות ומקוריות על החיים בכלל ועל בני האנוש בפרט.
אבל לאמיתו של דבר כבר קובץ הסיפורים הראשון שלו היה כתוב בסלנג הצברי. ובסיפורי יפו יש לראות המשך טבעי וכמעת מתבקש של נטייתו זאת לתאר ולגם יצור את השפה שהאנשים מדברים בה ברחוב .

החל משנות השישים החל תלמי ליצור מעין ז'אנר חדש ,סיפורים כאילו מין החיים על המתרחש ברחוב ובשכונה להציג בסיפוריו ישראלים מהעולם התחתון מוצגים בהומור שהפך לסמל ההיכר שלו כאילו "מבפנים ". מנקודת מבט של "צופה משתתף . הוא החל בכך עוד בשנות השישים כאשר פירסם מפעם לפעם ב"מעריב " כתבות על דמויות ציוריות ביפו בסגנונו של דימון ראניון ודווקא כאן זכה להצלחה גדולה במיוחד. כתבות אלו שכאילו נכתבו מנקודת המבט של דמויות ציוריות במיוחד ברחוב ובשכונה היפואית זכו לכבוד ( המפוקפק ?) שכמה מהן הופיעו בהדפסה חוזרת במגזין ההומוריסטי הארוטי "גמד" אם כי לא ברור כלל אם היה זה ברשות או בידיעת המחבר . מערכת "גמד " תיארה אותו כך :
" מנחם תלמי אינו רק כתב מוכשר ,המטייל בארץ ומכיר כל פינה בה. הוא גם פיליטוניסט מחונן בתיאוריו בעיקר של "עמך " ,אנשים של יום –יום מהנים ביותר . המערכת."
ובכך צדקו.

בשנות השבעים החלו הכתבות –סיפורים מסוג זה שרכשו לעצמם מבחר דמויות קבועות ומוכרות היטב לקוראים להתפרסם דרך קבע במוסף "סוף שבוע " של מעריב בטור בשם "תמונות יפואיות ". אולי הטור המצליח והמפורסם ביותר שהופיע אי פעם במוסף זה.

תלמי אסף את הסיפורים לא רק ביפו אלא גם במקומות "עממיים " אחרים כמו נמל אשדוד נמל חיפה חוף שמן ומקומות אחרים והלביש אותם על חבורת גיבוריו הקבועים לאחר עיצוב ספרותי בלשונו הייחודית ,.אלפי קוראים התמכרו אז לחבורת הגיבורים שהייתה כל כך שונה מגיבוריו הצברים הקודמים טיפוסים מסוגם של סלומון הגדול ,ברכה אמובלנס ,ג'מילי בעל המסעדה ,חצ'ורה הזקנה הקשוחה מוריס היפה ,מלאך המוות וכל השאר.
למעשה יצר כאן תלמי ז'אנר חדשני שתיאר טיפוסים אוטנטיים בחצר האחורית השונה של החברה הישראלית
כמו שקודם לכן היה בין הראשונים שהציגו את הסלנג של הצברים אליהם השתייך בספרות היפה כעת הוא התפרסם בשחזור העגה בסלנג המיוחד של טיפוסים אלה שאותו שומעים ברחוב אם כי לעיתים הסלנג היה כולו המצאתו הפרטית של תלמי עצמו .תלמי הביא בסיפורים בדיוניים גוזמאיים אלו את שפת השוק , צבעיה וההומור הססגוני שלה. מנחם תלמי התגלה בסיפורים אלה כבעל עין חדה ביותר החודרת לפנות רבות של החיים ובמיוחד לאפלות שבהם וגם כושר ביטוי מעורר קנאה ממש. וזה העלה לא פעם גם את רשימותיו העיתונאיות לדרגת פרקי ספרות חדורי רוח שירה כמעט.

בריון מפרק מישהו.איור של זאב ל"הבונבונים הכי יפים".

כל הסיפורים והרשימות שלו קובצו לבסוף בסדרת תמונות יפואיות , סדרה בת שישה ספרים שלמעשה מורכבת משתי תתי סדרות . שלושה מהם מתארות את עלילות ה"ג'מעה " חבורת בריונים ופושעים יפואיים קבועים החוזרים בסיפורים השונים שבראשם עומד סלומון הגדול .

שאר השלושה מתארים מונולוגים של מגוון טיפוסים שונים ומשונים ולא חוזרים על עצמם מאותו המיליה .
בספרים "כשגבר היה גבר" "הבונבונים הכי יפים" ו"פעמיים תורכי " מובאות שורות ארוכה של רשימות הומוריסטיות שבהם מצוירים בקווים חטופים דמויות של אנשים "מהעם " כפי שהם מתגלים לפני הקורא במונולוגים שלהם והפטפוט הזורם מעצמו בחופשיות ובטבעיות .תלמי הוכיח את עצמו כמי שיש לו עיין חדה ביותר ויכולת לחדור לשכבות חיים שונות מאוד מאלו שלו .הוא מגלה יחס חם ורחב אופקים גם לאנשים בעולם הפשע ולעולמם המיוחד.אוסף הטיפוסים הוא עשיר ומגוון אולם את הטון העיקרי נותנים בני עדות המזרח ונראה שכוונתו הייתה לאפשר לאנשי השוליים האלו לעלות על הבמה ולתת להם לראשונה לדבר ולהציג את עצמם ולעתים קרובות הסיפורים עם כל ההומור הם גם נוגעים מאוד אל הלב איך שהוא יש נימה של עצב עם כל ההומור.

איור של זאב ב"הבונבונים הכי יפים".

הוא סלל לעצמו דרך ייחודית במונולוגים העסיסיים שכביכול התקליט מתושבי בתי הקפה של יפו באי השוק ומועדוני הלילה ושולי העולם התחתון ,חובביה עסקים השחורים ,הטיפה המרה ,האישה היפה האבטיח העסיסי הגבינה המלוחה והפיצוחים המסתובבים ברחובות יפו מסיחים עם אחרים ועם עצמם בעגה מיוחדת משלהם לשון שהיא ככל הנראה תערובת של עברית ערבית ומי יודע מה עוד ,אנשים ולשון הרחוקים מרחק שנות אור מהכנסת מהממשלה מההסתדרות והאקדמיה ומהציונות ומארץ ישראל השלמה כל אותם נושאים שבהם עסק בספרים במדריכי הטיולים ובלקסיקונים "המכובדים" יותר שחיבר ביחד עם אביו.

איך לקרוא לסיפורים האלו ? הם אינם בדיוק פיליטונים וגם לא סטירות ויש בהם מנה הגונה ביותר של פולקלור .אולי כדאי לקרוא להם "הומורסקות פולקלוריסטיות ".
רבות מהרשימות של תלמי הומחזו למערכונים משעשעים בחוגי חובבים .ואחר כך הוסרטו לטלוויזיה לסדרה "תמונות יפואיות" .

ראיון עם מנחם תלמי

א.א. :מר תלמי איך היגעת לתחום העיתונאות והכתיבה ?
תלמי : במידה רבה היה זה באשמתו של אבי.
היגעתי לעיתונאות אחרי שעבדתי כמה חודשים בחברת החשמל,אבל החלטתי שזה לא מתאים ועברתי לעיתונאות ובמידה רבה ב"אשמת " אבי אפרים תלמי שגם ניווט אותי לתחומים ספציפיים במקצוע זה שבהם עסקתי כל חיי.הוא היה נוהג לכתוב ב"דבר" רשימות "צבע " קצרות ואישיות שהיו מלאות פיוט וגדושות אהבת האדם והנוף . והיה בהן חידוש מסוים בזמנן לגבי צורת הראייה ודרך הביטוי.  היו אלה רשימות של מבט חטוף,צבעוני רוויות תמימות והתפעמות.אלו היו רשימות על הירקון כשהיה עוד נהר תיאור של שומר בכרמי ראשון לציון כעוד היו שם כרמים ופרדסים ,רשימה על רחוב של חול שהפך לעורק סואן ,על יונה הדוגרת בין החרבות ,על דקל השבוי בין חומות בטון ורשימות על סתם טיפוסים מעניינים בעיר ביום גשם תל אביבי או בבוקר אביב בכרמל. היום הן נראות כדבר של מה בכך אבל בזמנו רשימות אישיות כאלו היו חידוש גדול ודרמטי בעיתונות . ואני זוכר שהן הרשימו אותי מאוד.
אחר כך אבי עבר לעסוק בכתבות צבאיות ולאחר מכן בתיאור פעולות הפיתוח הראשונות שנערכו במדינה כשמושג "פיתוח " עוד לא הפך למילה גסה והיה בו קסם של ראשונות .במקביל הוא תיאר את נופי הארץ ובגילוי פינות חבויות .הוא לא התבייש לאהוב את כל במליצה כמעט שירית .ואת כל אלה זכרתי ותייקתי בקרבי . בבוא היום אזרתי אומץ והלכתי בעקבותיו .התחלתי לפסוע אחרי ציוני הדרך שהשאיר .אם כי ברור שפה ושם ערכתי קיצורי דרך וגם בררתי לי משעולים חדשים שהוא לא עבר בהם.
הוא אגב טען תמיד שהוא היה רווה נחת יותר אילו הייתי מחזיק בעת סופרים ולא בחרט עיתונאים אבל נראה לי שבסופו של דבר הוא היה מרוצה שהוא השאיר יורש בשבילים האהובים עליו שמשוטט בהם ומעלה אבק באותם מרחבים שאליהם היה קשור קשר אמיץ כל כך.
א.א. : כמה שנים עסקת בתחום זה ?
פירסמתי אלפי כתבות ב-40 שנות כתיבה התחלתי ב"דבר" ורוב חיי כתבתי ב"מעריב" . הייתי מטייל גדול בארץ . הייתי "כתב משוטט" של מעריב . וכתבתי סיפורים שונים בהשראת הסיורים שלי ברחבי הארץ .

איורים   של נחום גוטמן לספרו הראשון של תלמי "דרך בורמה".

א.א. : עסקת רבות בספריך בפרשיית הדרך שנסללה על מנת לפרוץ את המצור על ירושלים במלחמת העצמאות . האם אתה המצאת את הכינוי "דרך בורמה"  לדרך זאת ?
תלמי  : אני לא בטוח לחלוטין שדווקא אני המצאתי את השם "דרך בורמה ". יכול מאוד להיות שזה הייתי אני אבל אולי זה היה מישהו אחר. בכנות אני כבר לא זוכר ומעדיף לא לקבוע את העניין במסמרות. בהחלט יכול להיות, וגם סביר,  שכתבתי הראשון על דרך בורמה. אבל זה מעבר לכל ספק שאני פרסמתי את דרך בורמה יותר מכל אחד אחר.

 

מנחם תלמי עם הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן.

א.א. :איך היגעת לכתוב ספרות לנוער?
תלמי :הספרים הראשונים שלי לנוער "יחי האומץ ו"הבחורים לא הכזיבו " שעסקו באותם הדמויות בשלבים שונים של חייהם בתקופת המחתרות ובתקופת הקרבות על ירושלים נכתבו בהשראת החוויות שלי כמפקד צעיר מן השפלה שהשתתף בהגנת ירושלים הנצורה .

שם פגשתי נערים צעירים בני שש עשרה ושבע עשרה וצעירים מכך בני ירושלים שהגנו על ביתם . ולא הפעם התפעלתי מאוד מעוז רוחם של הנערים הצעירים האלו שדומה היה שכלל לא נבהלו משריקת הכדורים והפגזים ואמרתי לעצמי :יום יבוא ואספר על נערים צעירים אלה ומעלליהם.אז בעת הקרבות נזרעו הזרעים לספרי הראשונים .
א.א. מה הספר החביב עליך ביותר מאלו שכתבת לנוער ?
תלמי : "המטוס המריא בחצות" שתיאר את הרפתקאותיהם של שני נערים שהתחבאו במטוס והיגיעו לאנגליה.הספר היה מבוסס על הנסיעה הארוכה לאנגליה ועל ההתלהבות שלי מהביקור בארץ אחרת אז כשכתבתי את הספר זה לא היה דבר פשוט בכלל לנסוע לחו"ל כמו שזה נראה היום,רוב האנשים בשנות החמישים כלל לא ביקרו בחו"ל . היום הספר נראה כאילו נכתב בעולם אחר. וכמובן ילדים לא יוכלו לעלות בהיחבא היום על מטוס עם כל הבדיקות הביטחוניות .
עוד ספר שחיבבתי היה "הכנופיה של חיימו" שבו ניסיתי לצאת מ"הנישה" של מלחמת העצמאות שהפכתי למזוהה איתה בספרי וניסיתי לכתוב על משהו אחר סוציאלי יותר אז כתבתי שם על ילד שמסתבך עם כנופיית פושעים .סיפור שהיה ונשאר ריאליסטי מאוד .
א.א. :מי המאייר החביב עליך ביותר ?
תלמי:יוסי שטרן היה הצייר החביב עלי בגלל סיגנון הציור והתפיסה המהירה שלו.
א.א. למה הפסקת לכתוב ספרי ילדים ?
תלמי : כשהפסקתי לעסוק בעיתונאות זנחתי  במקביל גם את ספרי הילדים .ספרי האחרון היה "ילדי הירקון" שהיה מעין סיכום של הכתיבה לבני הנוער על ארץ ישראל של פעם. "ילדי הירקון" זה הספר החביב עלי ביותר כי הוא נותן מבט על ארץ ישראל של פעם שאני זוכר כילד ומאזכר ומנציח מיני מאורעות ואנשים מילדותי ויש שם גם הרבה סיפורים מתקופת הירקון .
מאז כנראה יבשו המעיינות ויותר כבר לא מעניין אותי לכתוב.
א.א.מה אתה חושב על מקצוע העיתונאות כיום בהשוואה לתקופתך ?
תלמי : העיתונאות היום זה מקצוע שהדרו  הולך ונעלם.

בשלב מסויים שימש סיפור של תלמי כבסיס לסרט ידוע של מנחם גולן בשם "פורטונה " על סיפורה של משפחה קשת יום בדימונה וביתה היפה שהובטחה בילדותה לאדם עשיר אך מתאהבת בצרפתי. הסיום כמתבקש הוא טראגי .
 א.א. סיפור שלך שימש כבסיס לסרט "פורטונה " של מנחם גולן .מה חשבת עליו?
תלמי: לא אהבתי את פורטונה שעבר אלף גילגולים בידי מנחם גולן . ומאז די איבדתי את החשק לעסוק בסרטי קולנוע.

 צפו בקטעים מהסרט "פורטונה" כאן.

   

 א.א. : איך היגעת לכתוב את סיפורי יפו?
תלמי : בעבודתי במעריב הייתי מרבה לסייר ביפו ובכל השטח כשהיא עוד הייתה עיירה אקזוטית בקצה העולם .התחלתי לכתוב את הסיפורים בשנות השישים וכולם קובצו לספורים . כתבתי אותם בכל יום שישי והיה מתפרסם במעריב של יום שישי . והיו בלי סוף תגובות והרים את התפוצה של מעריב בלי סוף .. אמרו עלי " זה דאמון ראניון הישראלי" אבל אני רוצה להגיד לך שהוא אף פעם לא השפיע עלי במודע כי זה תחומים אחרים ואנשים אחרים שפה אחרת דימויים אחרים.
למה שינית בשלב מסויים את המאייר מזאב לשמואל כץ?
אהבתי את שניהם שניהם היו טובים מאוד כל אחד בדרכו שלו ובאמת אין לי העדפה מיוחדת לגבי אחד מהם . זאב הוחלף מסיבות טכניות לא בגלל חוסר העדפה.אבל ברור ששמואל כץ עשה גם הוא עבודה אדירה באיורים.

עבריין נמלט משולחנו של תלמי כשהוא רואה שוטר בסביבה. ציור מאת שמואל כץ

א.א. :ביפו הגיבו על הסיפורים שלך עליהם ?
תלמי : "החברה" ביפו ידעו טוב מאוד שאני כותב עליהם והתייחסו לזה בחיבה כמעט בגאווה. אבל תבין הדמויות בסיפורים אלו לא ממש דמויות אמיתיות. אלו לרוב שילוב של כמה אנשים ולפעמים גם זה לא. וזה בהחלט לא מסמך היסטורי. נכון שמידי פעם צצו אנשים שטענו שהם הדמויות בסיפור מסויים שאני המצאתי ושהדברים אירעו להם. אין לי שום בעיה עם זה .שיהיו בריאים.

נמל יפו מקום ההתרחשות של הסיפורים .צייר שמואל כץ.

א.א. הלשון של הסיפורים היא אותנטית ?
תלמי: בוא נגיד שהלשון בחלקה אותנטית,  בחלקה מומצאת לצרכי הסיפור,אני לא באתי לבצע כאן מחקר אנתרופולוגי.

א..א. מה חשבת על הסדרה הטלוויזיונית של "תמונות יפואיות ". ?
תלמי:.לא התלהבתי . חשבתי שעשו אותה די מאולץ  הם עשו מישמש מהסיפורים.
אבל זה גם לא ששנאתי אותה. הם בהחלט עשו את המקסימום האפשרי עם מה שעמד לרשותם. אני עדיין חושב שזה יכול היה להיות טוב יותר אם היו עושים את זה בצורה אחרת ועם תקציב אחר אבל אני גם לא איש סרטים,ובהחלט יכול להיות שדעתי שגויה.
א.א. ומה אתה חושב על סיפורי יפו היום ?

תלמי :  הם אף פעם לא התיימרו לעשות שום דבר יותר מלתת לאנשים קצת הנאה אחרי יום עבודה קשה.  אבל אני חושב שהם הפכו ליותר מכך ,הם הפכו להיות חלק מהפולקלור בעצמם סיפורים שאנשים מספרים זה לזה אגב שתיית קפה מסביב למדורה וסיפורים שמדריכים מספרים למטיילים בסיורים שלהם סביב יפו. וזה אולי יכול להיות מקור של גאווה לסופר.

 

בעקבות הסדרה מבוצעים היום סיורים ביפו .על יפו אמנם כתבו כמה וכמה סופרים ובהם ש"י עגנון שהתגורר שם במשך תקופה , אולם דומה שהסופר שהפך שהפך במשך השנים לסופר המזוהה ביותר עם יפו כעיר אקסזוטית ועממית הוא מנחם תלמי .  

 

 

נספח :רשימת ספריו של מנחם תלמי (מחולק לפי ז'אנרים ) סיפורי מלחמה הנתיב החדש : דרך בורמה . צייר נחום גוטמן ..ספרית כיס לחייל העברי ,שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל , 1948. לחיות לחיות : סיפורי מלחמה ,ספריית פועלים ספרי משלט, 1949. כך לחם ישראל : פרשיות מלחמת העצמאות , יזרעאל, 1953 ( מהדורה נוספת ב- 1975.) כך התגונן ישראל : פרשת ההתגוננות מימי השומרים ועד קום המדינה , עמיחי, 1954.( מהדורה נוטספת ב-1978) . בספר כלולות פרשיות מתולדות הישוב, החל בימי אברהם שפירא ו"השומר" ועד קום המדינה. לוחמי החופש בישראל :תולדות השומר ההגנה הפלמ"ח נילי אצ"ל ,לחי עם אביעזר גולן ועמנואל כ"ץ . ש.פרידמן , 1955 . ( תלמי כתב את החלק על השומר, ההגנה והפלמ"ח) . כך לחמנו בסיני. עמיחי , 1957. תיאור הקרבות של מבצע סיני. שיירות באש. צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957. ( מהדורה נוספת ב-1975) פרשת הגבורה של השיירות הפורצות ואזורי ירושלים הנצורה ליישובי הנגב המבודדים ולגליל העליון בזמן קרבות תש"ח.כולל תיאור של גילוי "דרך בורמה ".  ישובים באש . צייר גרשון גרא , עמיחי , 1958. פרשיות גבורה של עשרות ישובים עבריים שהותקפו במלחמת העצמאות ובראשם פרשיות ממצור ירושלים. . נחש הכסף : סיפורים ורשימות מן המלחמות . משרד הביטחון , ההוצאה לאור . 1978. ספרי ילדים יחי האומץ . איורים איה שמואלי . מסדה ,1951. ( מהדורה שניה בהוצאת נ. טברסקי , 1953 עם ציורים של משה פרופס , מהדורה חדשה ומשולבת עם "הבחורים לא הכזיבו , מסדה , עם איורים של איה שמואלי , 1970) .עובד לעברית קלה בידי יגאל מולדובסקי ב-1972 עם איורים של אורה איתן ועם הסברים באנגלית , בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית. ויצא לאור כקלטת השמעה ב-1979.. הוא זכה בפרס למדן לספרות ילדים. הבחורים לא הכזיבו. הוצאת נ.טברסקי ,1953, אייר יוסי שטרן . (שולב ב"יחי האומץ" הוצאת מסדה,1970 ) . המשך הספר הקודם.הנערים הם כעת חיילים במלחמת העצמאות ובין השאר מגלים את "דרך בורמה". המטוס המריא בחצות ,צייר יוסי שטרן , עמיחי , 1955 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ") הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן . עמיחי, 1954. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים" כרך כב חוברות 35-50 21.5-3.9.1952 ) . המשך הספר הקודם. תעלומת הצלחת המעופפת : או החללית . צייר מ.אריה . הוצאת עמיחי. 1955. ( במקור יצא ב"דבר לילדים "  כרכים  כד-כה ב-1954 23.6-26.9.1954   תחת השם "החללית " עם איורים של "אפריים " ( תלמי ?) ) . בעוז רוחם: שבעה סיפורי גבורה בארץ ישראל . צייר מ.אריה . הוצאת עמיחי ,תשט"ז  1956.  שבעה סיפורי גבורה אותנטיים מימי המאבק ומלחמת העצמאות שהראשון בהם מוקדש למעשה גבורתה והקרבתה של חנה סנש והריהו בבחינת סמל לסיפורים האחרים – על אנית המעפילים הפורצת את ההסגר לחופי הארץ, ועל דינה'לי הרגמית, הנערה אמיצת הלב ,  "מכתביו של קצין מצרי" סיפור   על קצין מצרי הכותב מכתבים משדה הקרב בנגב כנגד הישראלים ומתאר את גבורתם . ועל הכלב  טייס המשנה פנג. הסיפורים בכללם מימי המאבק ומלחמת השחרור.הספר זכה בפרס מדן של עיריית רמת גן לספרות ילדים.  הכנופיה של חיימו. צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים  "כרך כ"ו חוברות 3-21 28.9.1955-1.2.1956  )) .  על כנופית ילדים. מכנסי עור היגואר, צייר אהרון אבדי , עמיחי , 1960. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים "כרך כ"ט19.5-22.9.1959 חוברות 36-54) צוחק מי שצוחק אחרון . צייר משה בן שאול . הוצאת י.שרברק, 1969. מרדף במדבר, .צייר משה בן שאול , הוצאת י. שרברק , 1970. ילדי הירקון , אייר דני קרמן . עם עובד, 1993. מספר 157 בסדרת "דן חסכן " של עם עובד ואחד האחרונים בסדרה זאת של 164 ספרים. קובץ של 20 סיפורים נוסטלגיים על הירקון והילדים שלידו בימי התורכים והבריטים . ספרי ידיעת הארץ ספר הנגב : רשימות סיפורים ושירים . כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי עמיחי ,1953. ספר ירושלים : רשימות סיפורים ושירים כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי , עמיחי, 1956 ( מהדורות נוספות ב- 1967. וב-1975 .) ספר הגליל-אנתולוגיה ספרותית : רשימות סיפורים ושירים . כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי . עמיחי, 1957. ילקוט דרכים , עמיחי , .1958. ספר הכולל מבחר מרשימותיו העיתונאיות של תלמי המשקפות את יצירתו העיתונאית של תלמי .גם רשימות קצות על מקומות שונים ברחבי הארץ סקירות גיאוגרפיות והיסטוריות ותיאורי נוף ואדם .,לרשמים ממבצע קדש ..וגם כתבות מחיי העולם התחתון שהן בגדר ניגוד מוחלט אבל משקפות את הפן האחר ביצירתו של תלמי. ישראל דרכים וישובים: המדריך העממי החדש . עם אפרים תלמי . הוצאת יזרעאל , 1960. (_ מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת ב-תשכ"ו) כל הארץ : לקסיקון גיאוגרפי של ישראל . עם אפרים תלמי . עמיחי , 1962 ( מהדורה רביעית מסודרת ומעודכנת , 1979) ים כינרת . לוין אפשטיין, 1965. ים המלח , לוין אפשטיין, 1966. ירושלים והגדה המערבית :מדריך למטייל .מאת אפרים ומנחם תלמי . הוצאת אותפז, 1967. מהחרמון ועד שארם א-שייך. עם אפריים תלמי . ספריית מעריב , 1970.  כל ארץ ישראל : לקסיקון לעם . עם אפרים תלמי . הוצאת דבר, 1971. ( מהדורה שישית מתוקנת ומעודכנת ,1978) פתח דע : אנשי שם מונחים לועזיים לוחות היסטוריים : ספר עזר לתלמידי הכיתות הגבוהות . ערך עם מ. אביגל וד.פינס . עמיחי,1961. לקסיקון ציוני , עם אפרים תלמי ,. הוצאת מעריב . 1973 ( מהדורה שמינית עם תוספות ועידכונים, 1982,ספריית מעריב ) . ספר המסעדות של מאו"ל: המסעדות הכי טובות בעולם והכי מומלצות +המלצות לטיולים וקניות ברחבי העולם , ספריית מעריב , 1990. הסיפור "טייס משנה פנג" שהופיע במקור בקובץ "בעוז רוחם " פורסם גם ב-1965( הוצאת "יחדיו " משרד החינוך  המזכירות הפדגוגית) בקובץ "שלושה סיפורים" עם סיפורים של משה סתוי ונחום ירושלמי עם עיטורים של עודד בורלא. הסיפור תורגם לאנגלית בשם "הכלב שטס" 1969. תוכלו לקרוא את הסיפור בגירסתו המקורית מ"דבר לילדים " ב"יקום תרבות כאן : טייס משנה פנג  הסרט פורטונה של מנחם גולן מ-1966 מבוסס על סיפור של מנחם תלמי . ספרי יפו מאת מנחם תלמי 1.כשגבר היה גבר. צייר זאב. מסדה ,1971. 2.הבונבונים הכי יפים .צייר זאב, מסדה. 1978. אותו ניסיון פולקלוריסטי ליצור לנו יפו, שתהיה קלה לקריאה ומשעשעת בתוספת קמצוץ דיימון רניון בסגנון מקומי. 3.תמונות יפואיות . צייר שמואל כץ .ספריית מעריב .1979. 4. תמונות יפואיות : סיבוב שני . צייר שמואל כץ. ספרית מעריב .1981. 5. יפו סבאבה: תמונות יפואיות סיבוב שלישי . צייר שמואל כץ , ספרית מעריב , 1983. 6. פעמיים תורכי .צייר שמואל כץ . ספרית מעריב, 1986. סיפורי תלמי במגזין  ההומוריסטי -אירוטי "גמד" גמד 138 יוני 1969. מי גנב את האימא שלך! גמד 176 -7 אוגוסט ספטמבר 1972 המכות הגדולות של יוסקה הקטן 178 אוקטובר 1972 רק בא הקיץ . 186 .יוני 1973 מי אש בפרצוף 188אוגוסט 1973 . מצלמים את הג'ינגי ' 193. ינואר 1974. עם מי להתחתן ? תמונות יפואיות פסוטר ההצגה קישורים רלבנטיים   מנחם תלמי בויקיפדיה המשוטט  מנחם תלמי חוזר  מרדכי נאור על מנחם תלמי :ילד הפלא של כותבי תש"ח אבי קורן על מנחם תלמי  רוביק רוזנטל עיל השפה המיוחדת של מנחם תלמי   אפרים תלמי פורצי הדרך -המאמר המקורי של מנחם תלמי על גילוי "דרך בורמה " טייס המשנה פנג-סיפור קלאסי מאת מחם תלמי בגירסת "דבר לילדים"  ב"יקום תרבות " משפטה של חנה סנש :סיפור מאת תלמי בשתי גרסאות  שונות  "טייס משנה פנג " סיפור על טייס קרב וכלבו  מאת מנחם תלמי :חלק א'   חלק ב'   חלק ג'   חלק ד'   מכתב של קצין מצרי סיפור מאת מנחם תלמי  נחש הכסף :סיפור מלחמתי מאת מנחם תלמי   רשימות על תולדות הארץ מאת מנחם תלמי   האיש שגילה את דרך בורמה   משפט חסמבה ודנידין בהשתתפות מנחם תלמי   דיון על תמונות יפואיות  תמונות יפואיות של תלמי

מנחם תלמי יושב ומראיין את הנזיר מאי האלמוגים  ,איור מאת יוסי שטרן ל"הנזיר מאי האלמוגים".