שירת הסירנה של נורית זרחי

   לאחרונה יצא לאור ספר מחקרי חדש של אילנה אלקד-להמן  על יצירתה של סופרת הילדים נורית זרחי שמנתח את יצירתה לילדים באמצעים ספרותיים טהורים כאילו היו שוות דרגה ליצירותיה למבוגרים . מהספר ניכר שהחוקרת רואה בזרחי כמי שראוייה להתייחסות הביקורתית הרצינית ביותר "למרות " היותה סופרת ילדים. ובכך יש כמעט מהפכה בעולם ביקורת הספרות בעברית .

נורית זרחי נשמעת כמדברת ממש עם האלים בשירתה, לא עם אנשים.

מנחם בן.

לפני כשבוע בערב ספרותי בחנות הספרים "תולעת ספרים" בערב ספרותי שהוקדש ליצירתו של הסופר הארגנטינאי קורטסאר פגשתי בדמות שנראתה מוכרת ,אולם לא זכרתי מאיפה.

 "זאת נורית זרחי " אמרה לי ידידה משוררת המתגוררת ליד זרחי " אתה מכיר את כתיבתה ?"
"כן אני מכיר את כתיבתה של נורית זרחי .אמרתי לידידה ,"ולדעתי היא סופרת הילדים הגדולה ביותר שכותבת היום בעברית ".
"אתה לא חושב שאתה מגזים ? " תמהה הידידה " יש כל כך הרבה סופרי ילדים שכותבים בעברית איך אפשר להגיד על אחד מהם שהוא הטוב שבכולם ? "
לא, במקרה המיוחד הזה אני לא חושב שאני מגזים בכלל. וספר חדש שיצא לאחרונה אילנה אלקד –להמן :לבדה היא אורגת:קריאה ביצירת נורית זרחי"  דומה שמאשר את טענתי זאת .

הסופרת לילדים בוגרים

סופרי ספרות הילדים העברית לא זכו עד כה לתשומת לב רבה מחוקרי ספרות מקצועיים. בהזדמנויות הנדירות מאוד שהחוקרים אלו עסקו ביוצרים אלה הם ניתחו את ספריהם לרוב מבחינת ערכן החינוכי וכספרי ילדים נטו ולא מבחינת ערכיהם הספרותיים הכלליים כיצירות שראויות לקריאה לא רק לילדים אלא אולי גם ( ואולי בעיקר ?) למבוגרים.
יוצאי הדופן הבודדים מכלל זה הם סופרים שהתפרסמו כבר ובראש ובראשונה בכתיבתם למבוגרים שהביאה להם לפרסום כה עצום עד שהפכה עיסוק בכל פן של יצירתם לחשוב ובכלל זה יצירתם לילדים. אלו הם ביאליק,שלונסקי ,לאה גולדברג  ונתן אלתרמן שרק לאחרונה פורסם ספר מחקרי על יצירתו לילדים של זיווה שמיר.

אבל דומה שעצם העיסוק ביצירתם הלא קנונית של סופרים אלו ואחרים הפך את עצם העיסוק בספרות הילדים ובסופריה למכובד יותר. ואת זה אפשר לראות בספרה החדש של אילנה אלקד –להמן :לבדה היא אורגת:קריאה ביצירת נורית זרחי " ( כרמל ,2006) מונוגרפיה מקיפה שיוצאת בשנת ה-40 ליצירתה  של נורית  זרחי ( שפירסמה את ספרה הראשון ב-1966 ) שהיא תוצר של ההתייחסות הרצינית יותר לספרות ילדים שעוסק כולו במחקר של סופרת שאמנם הישיגה מעמד מסויים ( ומתחזק ) בספרות והשירה הנכתבת למבוגרים אבל היא ידועה יותר מכל ובראש ובראשונה, מעל הכל ובצדק גמור , כסופרת ומשוררת בולטת לילדים.ואולי כסופרת הבולטת ביותר לילדים בספרות העברית .

לאמיתו של דבר יש קונצנזוס ביקורתי כמעט כללי שנורית זרחי היא הסופרת והמשוררת הבולטת ביותר לילדים כיום בשפה העברית . אינדיקציה ברורה לכך אפשר לראות בכך שזרחי היא הסופרת שזכתה ביותר פרסי "זאב" הפרס החשוב ביותר בישראל לספרות ילדים מכל אחד אחר,בנוסף לפרסים ספרותיים אחרים כמו פרסי יציב ,פרס ביאליק ,מדליית הנס כריסטיאן אנדרסן הבין לאומית ולאחרונה ממש היא זכתה בפרס עמיחי על שירתה ,למבוגרים ( והיא האדם הראשון שזכה לבד בפרס כולו ) עדות למעמדה הולך ומתחזק בעיני המבקרים.
ואחד המאפיינים מעניינים במונוגרפיה של אלקד- להמן זה שבניגוד למקובל אצל חוקרי יוצרים כמו ביאליק ואלתרמן  ושלונסקי ולאה גולדברג שנהגו לעשות הפרדה חותכת בין יצירותיהם למבוגרים ולילדים ,בבחינת "הללו ראויות אבל ההן ראויות הרבה פחות לדיון מחקרי רציני" ,אלקד- להמן מתייחסת ליצירתה לילדים וליצירתה למבוגרים של זרחי כשוות ערך מכל בחינה וראויות למחקר האחת לא פחות מהשנייה .ולעמיתו של דבר הקורא המתעניין באמת בעולמה של זרחי חייב לקרוא גם את זה וגם את זה שכן כולם הן חלק בלתי נפרד מעולמה .

מכשפות ובנות ים

נורית זרחי היא בתו של הסופר ישראל זרחי שנפטר ממחלה בילדותה ושהתפרסם בסיפוריו מחיי העלייה הראשונה "מחניים " "ארץ לא זרועה " וכפר השילוח " . רוב סיפוריו היו סיפורים ריאליסטיים מחיי היישוב בשנות השלושים והארבעים , אבל ייתכן שיצירתו הטובה ביותר ( בכל אופן היא החביבה ביותר על כותב שורות אלה ) הייתה סיפורו הקלאסי "סמבטיון " המתאר את החיפוש של מקובל בירושלים של המאה ה-19 אחרי עשרת השבטים האבודים. דומה שבסיפור זה יש רמז אל הנושאים שאליהם תפנה לעתיד בתו.
בדרך כלל נורית זרחי פנתה לדרך שונה מאוד מהריאליזם הספרותי של אביה . אמנם גם זרחי כתבה וכותבת סיפורים ראליסטיים מאוד הן לילדים והן למבוגרים . אך עיקר כוחה ופירסומה הוא מתחום שבו היא הייתה בעבר יוצאת דופן ,היא יצרה עולמות שבהן המציאות והחלום ומשולבים כמעט ללא הפרד בעולם חיי היום יום אפרוריים. דבר שהוא נפוץ היום מאוד בעולם הספרות לילדים ומבוגרים בעיקר לאור הצלחת ספרי "הארי פוטר"  אבל היה נפוץ פחות כאשר זרחי החלה לכתוב בצורה זאת. היא יצרה שורה של סיפורים מלנכוליים שפתחו במציאות והעבירו את הקורא לעולם פנטסטי כישופי ,עולם שבו פגשו הגיבורים הצעירים אנשים מוזרים ויוצאי דופן ונקלעו לאירועים פנטסטיים ונטולי היגיון ,לפחות לכאורה. ודרכם התמודדו בצורה טובה יותר עם המציאות המכאיבה והריאליסטית מאוד שבה חיו בסביבתם האפורה. את מתוך רצון לתת לקוראיה הצעירים ( וגם המבוגרים ) התייחסות אחרת אל המציאות ועל מנת להבין את בעיותיהם של הילדים על ידי הכנסת הקורא הצעיר והמבוגר לעולם של חלומות והפנטזיות שהיא יוצרת עבורם ושדרכו הם יכלו להבין טוב יותר את העולם שבו הם חיים.

דוגמה אחת מני רבות היא "יוני והסוס" ( 1975 ) על נער שמנסה להבין את פשר מות אביו ברשתה של מכשפה ועולה על סוס אל מצודה שעל ראש ההר.

היא גם הירבתה לעסוק במכשפות ,למשל  המכשפה תנינה החיה במעלית שהופיעה בטרילוגיה של ספרים.בספר "מקל המכשפות"  והמכשפה המתלמדת "אמורי אשיג אטוסה " ( בספר בשם זה מ-1992) שבו תיארה זרחי כמה שנים טובות לפני סדרת הארי פוטר ( סדרה שאותה זרחי באופן פרדוקסאלי מתעבת ) מכשפה צעירה המתמודדת עם המשמעת הקשוחה של בית ספר למכשפים.  זרחי רואה במכשפות כסמל ליצירתיות בכלל ולכתיבה הנשית בפרט ולא כסמלים של רשע והרס כפי שהוצגו עד כה .מבחינה זאת יצירותיה הן פמיניסטיות מאוד והקדימו את זמנם.

בספרים אחרים היא עוסקת בבריחה פנטסטית לתקופות היסטוריות כמו ספרה "אביגיל מהר המלכים " (19899 שבו ילדה בת זמננו חווה בהזיותיה (?) את האירועים המקראיים של ימי שאול ודוד' שמשקפים בצורה כלשהיא  את בעיותיה שלה כנערה עולה..
ספר יוצא דופן אחר הוא "זכרונות מן השרוול " ( 1979) שתיאר את התיישבות אנשי הכת הגרמנית הטמפלרים בארץ ישראל של המאה ה-19 מנקודת המבט של עכברית .לא בדיוק נושא צפוי בספרות הילדים או אף הנוער ( ואם כבר לא למבוגרים ) בעברית .

ואפשר להזכיר כדוגמה נוספת מני רבות  את "זוגות וזאת " ( 1999) על החדקרן שעלתה לתיבת נוח וגרמה שם לבעיות עצומות ובלתי פתירות שכן היא לבדה הייתה חסרת בן זוג משל על הבודד בחברה המודרנית .
יש להודות: היצירות של זרחי הן רחוקות מאוד מלהיות חומר קריאה קל לילדים , הן בשל האווירה הפנטסטית המוזרה השולטת בהן והן בשל סגנונה העשיר סיגנון של משוררת מוכשרת ביותר .היא יצרה שירי פנטסיה מציאות פיוטית אך הגיונית אם הבנת את הפרנציפ בתוכם עם דמיון מציאותי כביכול .אבל דווקא בגלל זה הם יכולות למשוך אליהם גם מבוגרים שכידוע נמשכים ליצירות מסוג כזה שמיועדות כביכול רק לילדים כמו "אליס בארץ הפלאות " ו"הנסיך הקטן".

מעניינת גם העובדה שעליה מצביעה אלקד –להמן שנורית זרחי היא אולי היחידה בספרות הילדים העברית שמשתמשת ביצירותיה באלמנטים של גרוטסקה דבר שהוא בל ימצא אצל סופרי וסופרות ילדים אחרים .מה שמראה על נכונות ליטול סיכונים עצומים  ביצירתה לילדים.
אלא שזרחי הפסיקה לכתוב שירים לילדים בשנים האחרונות ומתמקדת רק בשירים למבוגרים מאחר שהתברר שוב אין קהל ושוק לספרי השירה לילדים שלה ,כשם יש רק מעט מאוד קהל ושוק לספרי שירה למבוגרים ,וחבל. האם ייתכן שקהל הנמענים הצעיר שלה שוב אינו מסוגל להתמודד עם נושאיה וסגנונה המורכבים?

אלקד-להמן אינה מסתפקת רק בניתוח מקיף של יצירותיה של זרחי היא גם מביאה סקירה על חייה ראיון עם הסופרת וביבליוגרפיה מפורטת של כלל ספריה המרובים לילדים ולמבוגרים ( נכון לכתיבת רשימה זאת קרוב ל-100 ) לפי תאריכים וללא הפרדה ז'אנרית. אינדיקציה נוספת שמבחינתה אין הפרדה ואין הבדלי חשיבות בין היצירות לילדים ולמבוגרים .וזה הופך את ספרה להרבה יותר מספר ביקורת רגיל אלא גם לכלי עזר חיוני לכל מי ששואף לקבל מידע ולא רק ניתוח ביקורתי על כלל יצירתה של נורית זרחי .

סירנות ובני אדם

הסירנות חיו על אי מוקף בסלעים ובצוקים, שם הן ישבו על סלע ושרו שירים. שירתן הייתה כה ענוגה ויפה שמלחים, שחלפו ליד מקום מושבן ושמעו את שירתן מרחוק, קפצו מספינותיהם אל מותם, או כיוונו את ספינותיהם לעבר הסלעים, שם הן נטרפו.

(ויקיפדיה )

קישורים רלבנטיים על "לבדה היא אורגת " ועל נורית זרחי

לבדה היא אורגת

יעל דר על "לבדה היא אורגת"

דף הפייסבוק של נורית זרחי 

נורית זרחי בלקסיקון הספרות

נורית זרחי בלקסיקון הקשרים 

נורית זרחי בויקיפדיה

בלוג על נורית זרחי 

ורד לוי ברזילי על נורית זרחי

נורית זרחי באתר מט"ח

וגם באתר מט"ח

נורית זרחי במכון לתרגום ספרים

נורית זרחי ויורם טהר לב 

נורית זרחי כלת פרס עמיחי
אלכס אפשטיין על נורית זרחי
טלי לטוביצקי על נורית זרחי

 יפו מבעד לעיניה של עכברית :יחיעם פדן על זכרונות מן השרוול מאת נורית זרחי 

אמורי אשיג אטוסה 

יעל ישראל על אמבטים

נורית זרחי על סילביה פלאת

נורית זרחי על אמילי דיקינסון

פו'דקאסט על המכשפה תנינה

ישראל זרחי