web analytics
קטגוריות
תקשורת

תנו כבוד ל"כוכב נולד "-חמוטל גורן

 

 

להלן רשימה נוספת של חמוטל גורן והפעם על תוכנית שהפכה לתופעה תרבותית מרכזית במקומותינו "כוכב נולד " .

 

תנו  כבוד לכוכב  נולד

מאת

חמוטל גורן

התכנית כוכב נולד יכלה להיות תכנית אשר מבוססת על תחרות ריקה מתוכן ועל השפלה. במקום זאת הפכה לתכנית אמיתית של טיפוח כשרונות צעירים.

בתקופתנו, נראה כי התחרות מוחקת כל חלקה טובה. במקום להיות כלי לשיפור הישגים בתחום מסוים, במקום להיות מסגרת לתוכן, היא הופכת לתוכן עצמו, ואילו התחום והאנשים שבתוכו הופכים לכלי.

רואים זאת במקומות עבודה רבים, בהם הערך האנושי של העובדים משועבד להצלחת החברה, החל ממקומות אשר מנצלים עובדים ולא נותנים להם זכויות, וכלה בחברות הייטק אשר נותנות לעובדים הכל, בתמורה לכך שהעובדים יקדישו את כל חייהם לחברה, ומפטרות אותם כאשר אין בהם עוד צורך.
בחינוך יש דגש רב על תחרות. זה מגיע למצב בו הילדים לא רואים את ההגיון בעשייה תרבותית, או עשייה כלשהי, שאינה תחרותית, ושהמנצח לא מקבל בה פרס.
תכניות טלוויזיה רבות מבוססות על תחרות, וגם בהן נראה שהמשתתפים חשובים פחות מהתחרות בה הם משתתפים, וכמובן פחות מהרייטינג. בשם הרייטינג מותר להשפיל אותם, לשסות אותם זה בזה ולהראות אותם בחולשתם. איך הם חוזרים משם הביתה? מן הסתם לא מאושרים, אבל למי אכפת. הקהל אוהב לראות את פניה העגומים של החוליה החלשה.

דווקא כוכב נולד, נראית על פניה כתוצר מובהק של התחרותיות ושל הריקנות. זמרים אנונימיים, שהופכים למפורסמים בן לילה, רייטינג גבוה וכו'. אולם, בתכנית זו הצליחו צביקה הדר, ואני משערת שגם יואב צפיר והאנשים שאחראים על הקונספט של התכנית, ליצור אווירה אחרת.

צביקה הדר מביא עמו חום שעוטף את המתחרים והשופטים גם יחד. נראה שבאמת כואב לו על כל מתחרה שעוזב את התכנית. הוא חוזר ואומר שכל המתחרים זמרים גדולים, שלהיפרד מהם זה כמו להיפרד מבן משפחה. הוא מתנצל ואומר כל פעם – אלו חוקי התכנית. גם השופטים מפרגנים למי שעוזב, שולחים אותו עם ברכות של הצלחה, ואינם שמחים לאידו. בניגוד למקומות רבים בהם ברגע שאדם מפסיד הוא נמחק ואינו חשוב יותר – בכוכב נולד חוזרים הזמרים ומקבלים במה במופע הסיום, ואף לפניו. לדוגמא בשבוע שעבר, כאשר מיכאלה חזרה לשיר שיר שכתב לה צביקה פיק. אז חוקי התכנית הם חוקי התכנית, אבל יש חיים גם מעבר להם.

השופטים בתכנית – בייחוד בהרכב הנוכחי, נותנים ביקורת בונה לזמרים, מפרגנים להם מאוד, מדגישים את השונה והמיוחד שבהם. ההומור הוא בעיקר על חשבונם של השופטים, שעומדים בו בכבוד, ואין כאן מתן במה לרוע של שופטים מול המתחרים. אני חושבת שיש כאן השפעה של עידו תדמור, שהיה השופט המקצועי ביותר ב"נולד לרקוד", וראה יופי וייחוד בכל רקדן ורקדנית. דווקא העומק והמקצועיות אפשרו לו לראות את הטוב, גם כאשר הוא היה רק בחזקת פוטנציאל, ודבר זה מביא לטיפוח ומאפשר התפתחות, בניגוד לפסילה אשר עוצרת ומדכאת.

והמתחרים – נעים לראות אנשים צעירים ומוכשרים, שמקבלים יחס של כבוד. שתשוקתם לפרוץ לא מנוצלת נגדם, להשפיל אותם ולשסות אותם אחד בשני. נראה לי שהמתחרים מרגישים את האווירה הזאת ושמחים עליה. מעניין שדווקא בעונה זו, בה יש את צוות השופטים המפרגן ביותר, מגיעים המתחרים להישגים הגבוהים ביותר. אני בטוחה שאם אפילו חלק מהמתחרים היו סופגים ביקורת עוקצנית ומיותרת, כפי שקרה לעתים בעונות קודמות, כולם היו שרים פחות טוב.

אז כמובן שהתכנית עוסקת בתחרות, אבל היא מצליחה ליצור תחושה שהיא קודם כל תכנית של מוזיקה ושל זמרים צעירים, ורק אחר כך התחרות ביניהם, ושגם מי שלא מנצח זוכה מההשתתפות (שזו לדעתי האבחנה המבדלת בין תחרות בונה להורסת).

אני מרגישה שיש מגמה בחברה הישראלית, של צורך עז באנושיות ובקהילתיות, ועייפות מניצול, ניכור ויחס אל אנשים כאל חפצים. לדעתי יש קשר בין האווירה בכוכב נולד, אירוח האנשים מהצפון בזמן המלחמה, ותחרות הכדורסל השנתית בין המכולות במרכז תל אביב. אז טוב שיש רייטינג גם לחום. האתגר הבא – תכנית של כשרונות צעירים, בשעת שיא, שאין בה תחרות בכלל.

קיראו גם :

האתר של חמוטל גורן

חמוטל גורן על עלבונות באינטרנט

סדנת הכתיבה של חמוטל

כוהנת המין-מחזה מאת חמוטל גורן

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

21 תגובות על “תנו כבוד ל"כוכב נולד "-חמוטל גורן”

יופי חמוטל! רשימה כלבבי!
נמאס לי מכל המלעיזים נגד התכנית. העונה נהניתי ממנה מאד ובמיוחד מהפיינליסטים.
נמאס לי לראות בבית את הפרצופים של ילדי הבוגרים כנגד התכנית. אני היחידה שמובילה בשעת התכנית אל ערוץ 2 ואפילו הצבעתי למען ג'קו בתכנית האחרונה. כי חשבתי שמגיע לו. למרות ששלושתם מעולים לטעמי וקשה לבחור.
התכנית והזמרים הצעירים מחזירים אלינו שירים ישנים וטובים – שירים שהרבה צעירים אפילו לא הכירו, עוד ערך מוסף להוויתה.

בתכנית פוחדים מזמרים ששרים אחרת,
אישי, יחודי. קשה לי להאמין שאמנים כמו ארקדי דוכין או פוליקר או קורין אלאל היו עוברים את המבחנים. בכוכב נולד מטפחים אך ורק מבצעים מז'נר מסויים ומוגבל של ביצוע.

בכלל, לא מתייחסים בתכנית לנושא של זהות אמנותית:
בעבר, לכל אמן ישראלי היתה זהות מגובשת.
אתי אנקרי עשתה רוק אתני תיאטרלי, אחינועם ניני עשתה פולק ג'אז, אלונה דניאל היתה רוקיסטית ממזרית, טל גורדון הביאה את הרוק המלנכולי וכו.

ומה הזהות של נינט? ושל שירי מיימון? ושל סקעת
?????

התוכנית כוכב נולד נועדה לגלות כשרונות צעירים בתחום השירה והיא עושה זאת באופן מצויין בכך שהיא נותנת במה לזמרים צעירים אשר בחיים לא היו משיגים פרסום או חוזה הקלטות בצורה אחרת. עד לא מזמן, היו אנשים מוכשרים מאוד ברמה הארצית צריכים לעבור לגור באיזור תל אביב פינת רחוב הברנז'ה כדי שיהיה להם סיכוי סביר לצבור מאזינים, קשרים וחוזה הקלטות. כיום, יש דרך נוספת, אשר בנוייה על כישרון טהור ועל אהבת הקהל ולא על קשרים וקומבינות, אשר גרמו להוצאתם של מאות אלבומי זבל בישראל של אמנים לא מוכשרים במשך השנים. אז נכון, יש הרבה אמנים מוכשרים ומיוחדים שלא מתאימים לכוכב נולד, אבל כמו שרבים מהם פרצו כל השנים גם בלי התוכנית, כך הם יוכלו לפרוץ גם היום, וחבל שאין תוכניות המתאימות גם לאמנים מסוגים אחרים. בכל מקרה, להחלטה שלך שלכל אמן חייבת להיות זהות והגדרה יחודית ומגובשת יש ריח של פלצנות וטיפשות. כאילו שאם לאמן אין הגדרה יחודית סטייל "רוקיסט ממזרי", "פופיסט שועלי", או ג'זיסט מגניבי" אז כבר אין לו זכות להיות אמן בעינייך… מה יעשו אמנים שהחליפו הרבה זהויות בימי חייהם (דיויד בואי למשל), מה, הם כבר לא אמנים טובים בעינייך? מי אמר שלשירי מימון צריכה להיות הגדרה מילונית או זהות מעבר ל… שירי מיימון? היא זמרת מבצעת עם קול יפה וזה הכול. לא מספיק בשבילך? זכותך, אבל זה לא אומר שהיא לא אמנית. את המושג "אמנות" כבר הגדירו רבים וטובים לפנייך.

ראשית, עצם זה שאתה מקלל אותי וקורא לי בשמות מראה משהו על הרמה הכללית שלך עצמך
ועל חוסר היכולת שלך להתבטא בצורה תרבותית
(איזה כיף שאפשר לקלל בשם בדוי , נכון?).

שנית, לדיוויד בואי יש זהות מוזיקלית יחודית וחד פעמית, חבל שאתה לא מרגיש את זה.
אתה כנראה לא מבדיל בין זהות אמנותית לבין סתם תדמית. דיוויד בואי החליף תדמיות תקשורתיות, אך לא את זהותו האמנותית
את האלבום הממוסחר היחיד שלו "לטס דאנס", הוא
יצר רק כדי להגיע לקהל רחב יותר (הוא הודה בזה והצטער על זה) ואחר כך חזר לעצמו.

אנשים ששרים יפה ואין להם כלום מעבר לזה –
שישירו בפרסומות

הגישה שלך רדודה בצורה מזעזעת
גלית היתה עדינה מדי
אתה כל כך שטחי , מה לך ולמוזיקה ולאמנות, מה לך ולבלוג הזה בכלל, לך לפורום המעריצי ם של נינט .

בגלל אנשים כמוך המוזיקה של היום כל כך גרועה
וכולם נשמעים אותו הדבר

אמנים צעירים אמורים להופיע בחומרים שמבטאים את אישיותם, ולא בשירים שהבמאי אמר להם לשיר.
מזמן לא היה בארץ אמן צעיר שאפשר להגדיר כ"לא מתפשר"
היום, כולם עושים הכל כדי לרצות את הפלייליסט ולהתפרסם בשביל להתפרסם

גבריאל בלחסן הוציא את האלבום השלישי שלו עכשיו, הוא אמן ע-נ-ק, והוא לא מתפשר על כלום.

ויש עוד אמנים לא מעטים שאינם מתפשרים על אמנותם ועושים מוזיקה נהדרת בישראל.

הוא בבחינת דג רקק בתעשיית המוסיקה.
הבחינה היחידה שבה הכל עובר זה כסף.
כוכב נולד זו תכנית טלוויזיה שכל מה שמעניין אותה זה כסף, ותו לא.
הבמאי של כוכב נולד קנה וילה מפוארת וחי חיי פאר בזכות שטרות רבים שנכנסים אליו לבנק.
צביקה הדר הוא צבוע ומשחק את הפסיכולוג עם כל המילים הנכונות בשביל לטייח את הניכור האדיר
שמחוללת התכנית הזו ופוגעת לא רק בצעירים חסרי ההבנה שנפגעים בכל פעם מחדש, התכנית פוגעת במוסיקה המקורית שאמורה להשמע על ידי יוצרים ומבצעים מתאימים , זוהי הזניה וציניות לשמה
בשם המזומנים כשכל הכסף כאמור הולך לבמאי למפיק ולהדר.
חבל מאוד שאנשים לא מבינים את זה, זוהי תעשייה צינית שרודפת אחר כסף, זה הכל.

מצטער אם נעלבת ממה שכתבתי אבל זה רק מראה שאני צודק ושאת לא מבינה את משמעות המושג "פלצנות" אשר נובע, בעצם, מחוסר בטחון עצמי. בכל מקרה, חבל שלא הבנת כלום ממה שכתבתי. אני, אגב לא מעריץ של שירי מימון וגם לא של נינט (למרות שאין לי שום דבר נגדן). אני פשוט לא מבין מי שמך להחליט שמותר להן לשיר רק בפרסומות? יש להן קול יפה ומותר להן להופיע ולשיר בכיף בפני כל מי שתרצה, בלי שהיא תצטרך להצטדק בפניך וכל שאר "מומחים בגרוש" שחושבים שרק הם יודעים מה איכותי ומה לא. אני מוזיקאי ותיק ובעל תואר במוזיקה וברור לי שלי ולחברים רבים שלי יש יותר כישרון הלחנה, ניתוח וניצוח מאלף שיריות ונינטיות למיניהן, ועדיין, הן זמרות מבצעות, ובהחלט זכותן המלאה להיקרא אמניות. ואל תעשי לי הרצאות על דיויד בואי כי אני מוכן להתמודד איתך בידע על כל אלבום ושיר שלו, עד לרמת ניתוח התווים והאקורדים. ולסער הליצן הקטן שהתנפל עליי בשנאה תהומית: את מה שאתה מבין במוזיקה אני כבר מזמן שכחתי. אני מוכן להתמודד איתך גם בנגינה על כלים שונים וגם בידענות על כל להקה בכל סגנון מפופ, ועד למוזיקה קלאסית, מבלוז ועד דת' מטאל. אז מי אתה בכלל שתחליט בגלל שלוש שורות שקראת, שאני שטחי ושבגלל אנשים כמוני אין מוזיקה בישראל. הרי החלטה על בסיס של כמה מילים שקראת היא בעצמה שטחיות לשמה! אז אל תרצה לי על אמנות ועל רדידות. אגב, אם אתה אוהב באמת את הבלוג הזה אז כדאי שתזכור שאלי אשד עצמו הוא חובב של אמנות פופולארית לסוגיה כגון חסמבה, קופיקו, דנידין ושות', אשר גם הם בזמנו נחשבו לרדודים ושטחיים (השירי והנינט של הספרות…) וכל מיני פלצנים למיניהם היו אומרים שלמחברים ולסופרים האלו אין "זהות אמנותית" והם סתם כותבים למכנה משותף רחב. אז הנה, אם אתה קורא את הבלוג הזה אז גם אתה נחשב רדוד בעיני אנשים מסויימים, בדיוק כפי שאני נחשב רדוד בעיניך. והנה, שוב חזרנו לחולשה הבסיסית שאתה וגלית סובלים ממנה והיא הפלצנות. אז אם יש כל כך הרבה מוזיקה רדודה בעולם (מה שנכון), אז אולי הגיע הזמן שאתה וגלית, צמד הגאונים, תראו לעולם מה זה כישרון אמיתי, תנתבו החוצה את השנאה שיש לכם לנינט ודומיה, ותוכיחו את עליונותכם המוזיקלית. אם אתם כל כך טובים, אני בטוח שתמצאו דרך להצליח, גם בלי כוכב נולד. גם אם לא, תודיעו לי ואשמח לקנות את התקליט שלכם בכסף מלא. עד אז, שיהיה בהצלחה.

אני מוזיקאי ותיק ובעל תואר במוזיקה וברור לי"

שלי ולחברים רבים שלי יש יותר כישרון הלחנה, ניתוח וניצוח מאלף שיריות ונינטיות למיניהן, ": את מה שאתה מבין במוזיקה אני כבר מזמן שכחתי. אני מוכן להתמודד איתך גם בנגינה על כלים שונים וגם בידענות על כל להקה בכל סגנון מפופ, ועד למוזיקה קלאסית, מבלוז ועד דת' מטאל."

ואתה קורא לי פלצנית?

אתה מכיר אותי? מה אתה יודע על הידע שלי הרקע שלי?

על איזה בסיס אתה קובע שאתה יודע או מוצלח יותר מאחרים שאתה לא מכיר?

אתה הוא זה שמתנשא מעל הנינטות, ואחר כך מצטבע
ואומר ש"זכותן לשיר, אפילו שהן פחות מוצלחות ממני"

אני לא מאמינה לאף מילה שלך בדבר היותך מוזיקאי
עד שלא תזדהה

בשמך המלא

מה החוכמה להתרברב בעילום שם?
תוכיח!

בשום מקום לא כתוב שתואר במוסיקה מקנה רישיון להיות גס רוח וטיפש, אז כדאי שתתחיל לחשוב על מה שיוצא לך מהפה.

אם לסכם את גיבוב דבריך, אתה בעצם אומר שהקריטריון להצלחה אמנתית היא כמה מכרת. הממ. שיפוט אסתטי על בסיס כלכלי. זה חדש! רענן, מקורי. יש לך את זה!

עוד עקרון יפה שהבנתי מדבריך הוא – התנאי לביקורת עניינית ומנומקת היא לעשות את הדברים טוב יותר ממושא הביקורת. אני בטוחה שהדרג הצבאי יאהב את זה. זה אומר שאת דן חלוץ יכולים לבקר רק רמטכ"לים לשעבר, כן?

אם טרחת לענות לי תשובה כל כך ארוכה
כנראה שאתה לא מוזיקאי כל כך עסוק כמו שאתה מציג את עצמך

הנאד הכי נפוח בפורום זה אתה

לדבר איתכם זה כמו לדבר עם הקירות. או שבאמת אני הוא זה שלא יודע לכתוב, כי כל הזמן מפרשנים את מה שאני כותב בצורה לא נכונה. כל מה שאני מנסה להגיד הוא שכוכב נולד היא תכנית שנותנת צ'אנס לאנשים שלא היו מקבלים אותו בדרך אחרת. זה הכל! למה כל כך קשה להבין את זה?

אני פשוט לא מבין את השנאה הרבה לתוכנית הזאת. כנראה שיש אנשים קטנים שחושבים שבגלל כוכב נולד יש אמנים מסוגים אחרים שלא מקבלים את תשומת הלב הראוייה להם. אני מסכים איתם שצריך לתת יותר תשומת לב לאמנים השונים, אבל לא חושב שהם סובלים מחוסר תשומת לב דווקא בגלל כוכב נולד. לאמנים אלטרנטיבים ולאמני שוליים תמיד היה קשה לפרוץ וזה לא שדווקא עכשיו פתאום כוכב נולד תקעה אותם. הלוואי ונצליח למצוא דרך לקדם ולפרסם גם אותם. בכל מקרה, זה לא צריך להיות על חשבון כוכב נולד. יש מקום לכולם, ולא צריך לשנוא את שירי מימון בגלל המחשבה (המוטעית, לדעתי) שההצלחה שלה באה דווקא על חשבונו של מישהו אחר.

אני תמיד כועס על אנשים (פלצנים, לדעתי), שטוענים שלאמנים מסוגן של שירי ונינט אין זכות קיום רק בגלל שהן מסחריות ושהן חייבות לפתח איזו "זהות אומנותית דרמתית". אבל אם זה כך, כנראה שאין מקום גם לרוב הסרטים, תכניות טלוויזיה, הצגות ברודווי, ספרים, מגזינים, מופעי ספורט ועוד דברים רבים וטובים שהם חלק נרחב ומעניין מעולמנו. רבים ממוצרי האמנות במשך מאות שנים נחשבו לזבל עד שהתחילו להעריך אותם ולכן אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה: לא צריך לפסול ולא צריך לשנוא את מי שנחשב למסחרי. מי שלא רוצה להקשיב לנינט, זכותו, אבל מי שכן רוצה, גם זאת זכותו, ואין צורך שהיא תלך לשיר רק בפרסומות רק בגלל שהיא לא נחשבת מספיק בעיני גלית ובעיני שאר "המבינים המעודכנים".
לכל אמן יש זכות קיום ובחירה מלאה לעשות מה שהוא רוצה, גם אם האומנות והזהות שלו הן מסחריות לחלוטין. אסור להכריח אמן לעשות דווקא מוזיקה לא מסחרית או להכריח אותו לבחור לעצמו זהות כי בכך פוגעים בחופש האומנותי לעשות את מה שבא לו, גם אם זה לשיר בחתונות.

טוב, זה באמת היה ארוך, וממילא אני הולך לקבל תגובות שונאות ולא לשכנע אף אחד, אז בכל מקרה, להתראות.

נ.ב. סער, אם בגלל שהקדשתי כמה דקות טובות מזמני כדי לכתוב על נושא שמעניין אותי, אז אני כבר לא נחשב מספיק מוזיקאי עסוק לטעמך, אז שום פעם הוכחת שטחיות. ואגב, אף פעם לא טענתי ולא התהדרתי בזה שאני תמיד עסוק, אז הנה גם חוסר בהבנת הנקרא. ולסיום, אני דווקא מנסה להגן פה על שירי, נינט ומויאל, אז איפה פה בדיוק נאד נפוח? להיפך, אתה הוא זה שחושב שהמוזיקה הזאת היא לא מספיק מתאימה לרמה האינטלקטואלית המדהימה שלך. אז מי פה הפלצן?

אתה לא הבנת את הנקודה שלי

זמן האוויר בתקשורת מוגבל, בעיקר הפריים טיים,,
והוא מוקדש רובו ככולו לכוכב נולד וליוצרים הכותבים בנוסחאות פופ מתקתקות לכל המשפחה

פה ושם נותנים חשיפה לאיזה בלחסן, אך זה בטל בששים.

צר לי על הדור הצעיר, שגדל רק על זמרים מתוקים ששרים יפה, ואין להם סיכוי להחשף
לאמנים קצת יותר מורכבים ועמוקים,
אבל ככה זה כשהתקשורת רוצה רק רייטינג

את רואה, לא על הכל אנחנו מתווכחים ואני בהחלט מסכים שהתקשורת רוצה רק רייטינג (טוב, זה לא ממש מפתיע – במיוחד בערוצים המסחריים). מה שכן, אני לא חושב שהפריים טיים של ערוץ 2 היה אי פעם המקום הנכון לחפש בו אמנות מורכבת. גם אם לא היתה כוכב נולד, עדיין לא היית מוצאת שם במקומה את בלחסן.

כיום זה נכון, אבל לפני 10 שנים בערך שודרה החמישיה הקאמרית בפריים טיים (זו לא מוזיקה, אבל זו דוגמא למשהו איכותי שכיום לא היה לו סיכוי ), וזכור לי שב"לילה גוב", תכנית ששודרה אף היא בפריים טיים, התארחו אמני שוליים לא פעם
("הג'ינג'יות", למשל)
יש לשאוף לשנות את מצב הפריים טיים הנוכחי,
ולא להשלים איתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

six + 18 =