web analytics
קטגוריות
תקשורת

עלבונות באינטרנט-חמוטל גורן

חמוטל גורן ,שלחה לי את הרשימה המעניינת  הזאת  על בעיה מציקה  המוכרת לכל מי שגלש זמן מה  ברשת.

והנה היא לפניכם :

האינטרנט והעלבון

מאת

חמוטל גורן

כידוע לכולם, האינטרנט הביא לשינויים רבים בכל תחום בחברה המערבית. רציתי להתייחס לפן מסוים אשר עבורי הוא בולט מאוד בתקשורת ברשת, בצ'טים ובפורומים, והוא – העלבון.

הרשת, בזכות האנונימיות וקלות הגלישה שבה, פתחה בין השאר קו ישיר לתכנים שאינם מקובלים ומדוברים בחברה. הדוגמא המיידית היא כמובן סקס. הרשת מאפשרת לאנשים לשוחח על סקס, על פנטזיות, לקיים סקס וירטואלי עם זרים, בקלות רבה ובאנונימיות מוחלטת. גם אין תחושה של חריגה מהנורמה. אדם שבעבר היה צריך להתקשר (לפחד שישמעו אותו, שיגיעו אליו, להסביר חשבונות טלפון מנופחים) להתכתב (אם מישהו עשה את זה) או להיפגש, כל אלו מלווים בחשש ובהרגשה שיש בכך משהו מחוץ לנורמה, יכול היום לגלוש, להגיע להכל, לא לסכן דבר, ולהרגיש שהוא בנורמה ושזה מקובל.

נראה לי שאחרי הסקס, הדבר השני הבולט ברשת הוא עלבון. ניתן לראות אותו בכל מקום, בפורומים, בתגובות על כתבות, בצ'טים, עלבונות שנועדו לפגוע, שפעמים רבות אינם ענייניים כלל וכלל, שאם היה צריך מישהו לעמוד בשם מלא מאחריהם – הם לא היו נכתבים בצורה כזאת. שמעתי יותר מאדם אחד, שאמר שלדעתו הוא אחד האנשים המועלבים ביותר באינטרנט. נראה לי שכל אדם שמגיע לפרסום מסוים, וחשוף לתגובות חופשיות של גולשים, מרגיש כך.

השאלה היא – למה? מדוע דווקא עלבון מהווה אחוזים כה רבים מהדם הזורם בעורקי הרשת?

ניתן לענות את התשובה המתבקשת – יש אנשים קטנים, הם מקנאים, וכו'. אך לדעתי התשובה עמוקה יותר. אם אמרנו שהרשת עוקפת הגנות ונורמות, הרי שהתכנים שיש בה הם בעצם התכנים שעוברים לאנשים בראש ללא צנזורה. לפי הנחה זו – אם כל אחד יכול היה להתבטא ללא בושה, כנראה שהתכנים להם ניתן היה ביטוי היו תכנים שקשורים לסקס ולעלבון. ואם יוצאים מהנחה נוספת, לפיה מה שאדם רואה הוא סוג של השלכה, "הפוסל במומו פוסל" הרי שבני האדם מסתובבים עם תחושה חזקה של עלבון, של חוסר שלמות, של תחושת נחיתות, ואותה הם מטיחים זה בזה.

אני רואה כאן את הפגיעות האנושית, שמשנה כיוון והופכת לפוגעת. את הרצון לתקשורת, הרצון לומר משהו ולהישמע, ואיתו את תחושת חוסר השלמות שאדם נושא עמו, ומשליך על סובביו, שמתחילה מפגיעות קטנה, וגדלה והופכת לג'ונגל חסר רחמים.

לפחות באינטרנט יש שני צדדים למדיה. מצד אחד נחשפים לעלבונות שבחיים לא מקבלים אותם באופן כה ישיר, מצד שני – אפשר פשוט למחוק או לא לקרוא. המחשב לא יכול לצעוק את זה, להתעקש ולחזור על זה, הכל רק אותיות על צג שניתן להתעלם מהן, ואין להן איך להשיג אותך.

אז זה מה שרציתי לומר על האינטרנט והעלבון. מה דעתכם?

קיראו גם :

האתר של חמוטל גורן

תנו כבוד לכוכב נולד 

סדנת הכתיבה של חמוטל

כוהנת המין-מחזה מאת חמוטל גורן

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

14 תגובות על “עלבונות באינטרנט-חמוטל גורן”

לא מבינים מהם החיים
שנתנו להם לחיות.
החופש הגדול של האינטרנט מלמד דרך מה שכותבת
האמיתית למעלה, שללא חוק
אנו עדים לאופי האנושי בהתגלמותו.
זוהי האמת , וזהו רוע לשמו.
דרך היכולת הזו לבעוט חופשי בכל מה שחי
ותחת שמות בדויים, אנו עדים למהות
הרשע האנושי.

ללא חוקים וסייגים ברחוב, בעבודה, במשפחה,
ב"מציאות" -היו מרביתם רוצחים ואונסים
גונבים ובוזזים,
ומשמידים אחד את השני.
זה מה שזה אומר על ה"עלבונות" וזה מה שזה אומר
על האופי האמיתי של מרבית בני האדם.
דרך אגב, גם אנשים
שיודעים ל"עדן" את אמירותיהם
משתמשים במילים שלהם כחרב פיפיות החוזרת
אליהם ומלמדת על אופיים האמיתי.
פפפפפפפפפחחחחחחחחחחחחדדדדדדדדדדדדדד!

אני גולש באופן קבוע בכמה פורומים אמריקאיים ובינלאומיים גדולים.
ולהפתעתי כולם שם מדברים בנימוס ולעניין. זה כמעט מפחיד….

האינטרנט הפך להיות מעין "פח אשפה" של כל מי שרוצה לקלל בוולגריות, להכפיש, להשמיץ – כך סתם, ללא צידוק.

הצרה, שמדובר פה בהלבנת פנים בציבור.
כשנשלח טוקבק שאומר שאדם איקס הוא מכוער ואדיוט, עשרות אנשים נחשפים לזה.

לעתים אתה עושה "גוגל" על אדם מסויים, ודבר ראשון
רואה איזה טוקבק מכפיש ומעליב.

הדבר הקל ביותר בעולם הוא לאמר עלבונות חסרי כל בסיס ונימוק, ובעילום שם.
כל קנאי, או נקמן, יכול לכתוב עליך את "דעתו", להלבין פניך ברבים, ולא יצא בנזק.
החכמה הקטנה ביותר היא "פגע וברח".

לדעתי, אם הטכנולוגיה תאפשר שכל טוקבק יכלול את
הפרטים של מי ששלח אותו,
התופעה המגעילה הזו היתה נפסקת

מה שכתבת מדליק נורה אדומה גדולה מאוד
על האינטרנט הישראלי ועל הסגנון של ההשתלחות הישראלי, הדומה מאוד לאופי הישראלי ברחוב בעבודה ובכל מקום אחר.
נראה שהישראלי שואף התחרות, שכח מזמן כללי התנהגות נורמטיבית, והמסקנה היא שהוא
חסר תרבות,תוקפן ואגרסיבי.
צריך לקרוא במיוחד את הטוקבקים
מעיתוני האינטרנט הישראליים
בשביל לנסות להבין את מהות האופי הישראלי
במרעו.
מה שגלית מציעה הוא רעיון גדול ומוצלח
בשביל להפסיק לחלוטין תגובות מטורפות
וחסרות בסיס.
השאלה היא איך עושים את זה במיוחד בטוקבקים.

שמעתי שאתרים מסויימים נתבעו על ידי
אנשים שהוכפשו בטוקבקים, ואנשים אלה זכו בתביעה
ובסכומי פיצויים לא קטנים.
אתרים אמורים לצנזר תגובות קיצוניות והאחראיות חלה על מנהלי האתרים.
ככל שירבו התביעות – יתכן שהתופעה תצטמצם..

כמו כן, ניתן לחשוף את מקור הטוקבק באמצעות התביעה המשפטית.

פשוט מכך – ניתן לשנות את שיטת משלוח הטוקבקים, כך שהם ישלחו כמיילים, ואז הכתובת תופיע באופן אוטומטי.
ועל כך יש לחוקק חוק.

אבל אני חושב שזה לא מייצג את אופי האדם כי יש כאן תנאים מסויימים. יש גם התנהגויות של חמלה וטוב לב אצל אנשים.

חוץ מזה עלבון זה עניין ריגשי יצא לי לקרוא טוקבקים שהיו קצת רעים אבל מאוד מצחיקים אז מודה צחקתי ונהנתי מהם. אצל דתיים לדוגמא כל דיבור על גיבורי דתם מעליב וכו… לכן, עדיין אני לא יודע אם הייתי רוצה זאת אחרת, כמובן רק באינטרנט.

הקנטות קינטורים בריונות מילולית וגסות לשמה הם מאמציו של חסר החשיבות אפילו בעיני עצמו כדי שיבחינו בו.
תביטו בפורומים בתפוז ותראו הבדל בין משוחחים ו
ובריונים

לשימוש בניבולי פה באינטרנט
בכתבות אחרות כאתר זה היה דיון כאן על נושא רלבנטי בהחלט למאמר זה בנושא של אתר "זהות מזרחית " אינטלקטואלי-ספרותי בשם "קדמה " שהכותבים הקבועים בו כולל העורכת של האתר השתמשו ומשתמשים בבוטות בעלבונות כחלק אינטגראלי מהשיח שם לצד מונחים אקדמאים כמו מהותנות וכו' בשילוב ביזארי ( לי לפחות ) של שיח אקדמאי ושיח של הטחת עלבונות וניבולי פה בכל מי ובכל מה שאינו מוצא חן בעיניהם בכל הזדמנות אפשרית.
מגיב שלהם הסביר ש"הבוטות משחררת". והם רק מגיבים כך על עלבונות מקבילים שהם חטפו באתרים אחרים. ואכן אין לטעות יש שם דיונים אינטלקטואליים אמיתיים אבל מלווים בכל צורה אפשרית של גסות רוח.
במשטר דמוקרטי וברשת פתוחה בהחלט יש מקום גם לזה .
אבל…
לאמיתו של דבר במשך השנים שהאתר הזה קיים הם רק הביאו עם הבוטות המשחררת הזאת שלהם להפיכת עצמם למצורעים ברשת כגזענים מנבלי פה. שום יוצר ספרותי גם כאלה שהיו מוכנים לפרסם אצלהם בעבר שהיה מוכן לפרסם אצלהם בעבר אינו מוכן לפרסם אצלהם היום. אף יוצר אינו רוצה להיות מזוהה עם ניבולי הפה שלהםעם כל זה שהאיכות האינטלקטואלית המסויימת והמוגבלת שקיימת אצלהם גם היא מוכרת.
גם על סמך הדוגמה שלהם אני החלטתי שיש כמה מילים המשמשות היום למעשה כמילות עלבון גזעניות כמו "פרנק" " אשכנזי " ""ערבוש" וכו " שיחמחקו מיידית עם יו]יעו באתר זה אלא אם כן יהיה ברור שהשיח הוא לחלוטין על מה שהמילה עצמה מסמלת. וזאת משום שהיגעתי למסקנה ששיח חופשי לחלוטיןהמלווה במילים המוכרות כמילות עלבון יכול להביא רק להתפרצות רגשות שעלולה להביא להרס השיח החופשי ,ולכן יש להגביל אותו .
לדעתי המקרה הזה הוא אכן דוגמה עד כמה יש להיזהר ולצנזר מילות עלבון כאשר הן מופיעות .אבל כמובן הקביעה מהיה זה עלבון ומה לא היא תמיד קשה והיא בהתאם למקרה וכו'.
ראו על הפרשה עוד
הפורנוגרפיה של אתר קדמה

http://www.notes.co.il/eshed/53476.asp
וראו את הדיון של ירדנה אלון בהתקפה של ניבול פה באתר כלפי אדם שביקר בו והגיב בו לתומו והדיון שהתפתח כתוצאה
על שיח והשחתתו
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14284&blogID=228

בעייה במילים מסוימות. תלוי בקונטקסט ובכוונת הכותב.
שים לב לשמות למשל 'אשכנזי' ליוצאי המזרח והשם פרנק' ליוצאי המערב'
אישית אני לא נוהג להשתמש בכינויי מוצא ככינוי גנאי. ומוצא זה טעם לפגם. גם גזענות לכשעצמה זרה לי ורחוקה ממני.
נכון שאנ י חושב שיש לנו זכות על הארץ הזאת. זכות שהוכרה גם בהצהרת בלפור ובהחלטת האומות המאוחדות.
זכות שאלביון הפרה מיד ותלשה חלק ניכר מארץ ישראל ובראה יש מאין ישות 'מדינית' ושמה ירדן.
והיהודים הסכימו. והערבים ניסו לזרוק אותנו לים.
אז כן אני בדעה שהפתרון הוא בנוסח שבגינו ננסן קיבל פרס נובל. פתרון שפועל נהדר בקפריסין
קוראים לזה. הפרדה. אנחנו פה – כיאין לנו ארץ אחרת.והם שם..

לריסון עצמי . יכול להיות שבלהט הויכוח ניתחים לפעמים מילים שבדיאבד נמטערים עליהם ואז לא יזיק בכלל להתנצל ולדעתי זה בהחלט יכול לטהר את האווירה מאשר אם המילים נשארות כמו שהן ורק תורמות למילים נוספות מאותו הסוג וכך הלאה עד אין סוף.
או עד פיצוץ.
אין כל רע בלעג שנון יש רע במילות גינוי והשמצה או כאלו שנוצר להם רושם כזה כמו "הפרענקים " שכידוע במקור לא הייתה מילת עלבון כלל.
אבל היא כזאת היום.היא מתייחסת כביכול לאנשים שהם כיבכול פרימיטיביים יותר מהדובר אותה.

כנ"ל לגבי המילה "כוזרים " שבמקור הייתה מילה נייטרלית לחלוטין אבל הודות לפעולות ההסתה של כמה פעילים מזרחיים ושל הבדרן אבי ביטר בתוכניות הטלווזייה שלו ובראיונות שונים לתקשורת הפכה למילת ניבול פה. מאחר שאותם "הכוזרים "שהדוברים הנ"ל התייחסו אליהם לא היו גזע של לוחמים אמיצי לב וגאים כפי שהיו עד אז בתודעה אלא עם נחות ושטני מעצם מהותו .
דהיינו הם שינו את משמעות המילה והפכו אותה לניבול פה .
כתוצאה מילים כאלו אינן יכולות לעלות יותר בדיון רציני בלי שימת לב מיוחדת לקונוטציה שלהן עד למחיקה מיידית .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × two =