ביקורת שירה של אסף שור שהופיעה היום בעיתון העיר " היא ביקורת חשובה. היא הוכנסה אחר כבוד להיכל התהילה של ביקורות השירה הגרועות ביותר שקראתי בימי חיי ובהחלט ייתכן הגרועה והמגוחכת שבכולן .זהו מודל לכל מי שרוצה לדעת איך לא צריך לכתוב ביקורת שירה .
( זאת כמובן בהנחה שאין המדובר בפרודיה מפגרת כלשהי של המבקר שהונחתה על הקוראים אפשרות סבירה בהחלט) .
הביקורת כביכול היא על ספר שירה חדש של ישראל אלירז בשם "לפני הדלת מעבר לקיץ".
המבקר בעצמו פותח את הרשימה בהצהרה ש"עדיף לא לאמר דבר על לפני הדלת מעבר לקיץ"
..משום שהוא אומר על עצמו כל דבר יש לאמר עליו …
ומכאן זה נמשך בליל הבלים על כך ש"הלשון המבקרת פשוט אינה יכולה לאמר הפעם כמעט דבר על הלשון השרה המדברת שהיגעה כאן אל קצה הדיבור ..אל מקום שהוא פשוט מכדי שאפשר יהיה לאמר עליו משהו …"
הוא מדבר גם על כך שאין שמות תואר רבים בספר וכי "רבים מהם שמות העצם " וממשיך מכאן ללעג על כך שאין לו שום דבר לאמר על הספר ומסיים בציטוט של ראיון שערך אי אז עם ישראל אלירז כנראה כדי להאריך עוד קצת את הביקורת.
מיהו אותו ישראל אלירז שהמבקר משתולל כל כך בשבחיו ועל כך שאין לו מה לכתוב עליו , ואיזה שירים יש בספר( חוץ מציטוט אחד מסכן שאותו מביא המבקר כהוכחה לנשגבות הנפלאה ממילים של השירה ) על כך סתם ולא פירש ולקורא הממוצע אין שום מושג . כל מה שהוא יכול להסיק מהביקורת הנ"ל היא ששירה היא אוסף של קישקושים נשגבים שאינם מובנים לבני תמותה רגילים ובכלל זה למבקרי שירה.ולכן עדיף לדלג עליה .
אז המבקר הנכבד מצא שאין לו כלום על מה לכתוב על ספרו של אלירז , אבל רצה בכל זאת לקבל כמה מאות שקלים .
אבל מדוע מצא העורך לנכון לבזבז את זמנו של הקורא המסכן שבמקרה היגיע לעמוד ומוצא את עצמו מול שטפון של קשקושים לא רלבנטיים מתחזים לרשימה על שירה ?
19 תגובות על “איך לא לכתוב ביקורת שירה”
הכל טוב ויפה אלי אבל ממך ציפיתי ללוות את דברי הגנאי באיזה 10 עמודי ביקורת על המשורר הנ"ל 🙂
סופ"ש נעים
ברשימה שכתבתי בנושא העליתי את ההצעה לחיפוש מלה אחרת ל"ביקורת"
http://www.notes.co.il/eti/21375.asp
"אין לי כלום מה לומר, ואני אומר זאת בכל זאת".
או משהו בסגנון,צריך לבדוק בבלוג של דןד פרץ… 🙂
לא קראתי לא את הביקורת,וגם את הספר טרם הספיקותי,ואני רק יכול לומר שאלירז הוא מהמשוררים החביבים והמוערכים על-ידי,ומה שאפשר לומר הוא,שאם כך מתקבל ספרו החדש של מי שהוא בסה"כ כבר משורר ידוע ובעל-מוניטין,אחרי כה וכמה ספרים,אולי לא פופולארי כמו עמיחי,סומק ועוד כמה,אבל בכל זאת,אז מה יגיד,ולאיזו קבלת-פנים יצפה,אם בכלל,איזה משורר צעיר/מתחיל?
יותר טוב לא לחשוב על זה.
לכתוב משהו שנראה כמו כתיבה ספונטנית, מהבטן, ולא מסודרת ובעלת חשיבה.
מה רצית להגיד שאתה חושב יותר טוב שאין זה ראוי לפרסם מה שפורסם שאתה יודע יותר טובמשיקולי העורך/ת הרי מה שאתה מציע כאפשרות מחשבתית בכתבתך הקטנה הוא "שאתה מבין הרבה יותר טוב.."
תמהני…
"הביקורת " כמו שהיא לא הייתה ראיה לפירסום
זו אינה הפעם הראשונה שהקריטריונים של אחדים מן הכותבים בפורום הזה הם של עיתונות ולא של שירה. שירה דורשת קשב אחר. ישראל אלירז הוא משורר ותיק בעל קול מיוחד במינו, עדין, פילוסופי, שירה מעודנת מאד וקונטמפלטיבית. צריך להיזהר ביריות מן המותן. לא כל דבר שאינך מבין הוא "אשמת" המשורר. צריך סבלנות, התמסרות,ובעקר – לא יזיק קצת כבוד.
בביקורת הביקורת לא הייתה שום התייחסות לאלירז עצמו הביקורת הייתה נגד המבקר שכלל לא טרח להבהיר על מה ולמה הוא מצא את אלירז למשורר מופת כזה ..
חשבתי שזה מובן , אבל אני מניח שהמתלוננים אפילו לא טרחו לקרוא את ה"ביקורת "בהעיר .
הטקסט שאליו אתה מתייחס הכתבה בעיתון "העיר" אינה זמינה לרבים מקוראי פורום זה. כך גם השירים של אלירז, שהביקורת של שור מתייחסת אליהם.
אם חפצת בהתייחסות קצת יותר רצינית לדעותיך, אנא הבא לפחות דוגמיות מהטקסטים הנ"ל.
ועד אז, לא נותר לי אלא להסכים עם עמדתך, שהיא הטקסט היחידי הזמין לי כרגע.
יעלה את הביקורת הנ"ל לרשת ? ה"ביקורת " נמצאת בע"מ 50 של עיתון "העיר".
עדיף לא לומר דבר על "לפני הדלת, מעבר לקיץ"…, משום שהוא כבר אומר על עצמו כל דבר שיש לומר עליו, מלבד זאת שהוא ראו לאהבה גדולה.
…
השירה הזאת היא אחת עם הוויתה. קשה להסביר את זה, צריך להביא לשם את הספר כולו, שיר אחר שיר:
זה הסיפור, לקחתי בו חלק,
בלעדיי לא היה שלם.
…
איני יכול לדבר עליו, איני יכול לומר עליו משהו שלם, איני יכול לומר עליו משהו שיוסיף לו במקום לגרוע ממנו, אבל אני רוצה להתאמץ לדבר מתוכו, לחלוק אותו כמו שחולקים שקיעה…
אני מסכימה עם כל מילה שכתבת. קראתי את הדברים של אסף שור והרגשתי בדיוק כמוך.
העניין הוא, שלא צריך להכיר את שירי אלירז כדי להבין שדברי הביקורת הללו הם דרעק מזוקק.
יותר חמור – לא צריך לקרוא את השירים כדי לכתוב עליהם ביקורת מן הסוג הזה…
להטוטי מילים שאין בהן טענות של ממש, אלא רק השתפכות ומטא השתפכות. כאילו מבקש המבקר להראות לנו עד כמה הוא בעצמו פיוטי ומשוררי. שישאיר את הפיוט לאלירז.
עממית את הביקורת שלו שכולנו נבין את המילים
כי ככה זה לא טוף
שלא יסגור את הביקורות שלו, למה לסגור?
מה הוא מורם מהעם
וגם מהמשוררים והסופרים
?
אלי אתה שוב פם צודק.
ביקורת צריכה להיות בשביל הקוראים ולא בשביל לכתוב לעצמך יומנים ולהראות לכולם
כמה אתה מבין
אבל למה אף אחד אחרלא מבין
אותו
קראתי את הביקורת והבנתי בדיוק למה אסף שור התכוון. יש אולי כמה חזרות במשפטים שלו, ואולי זה נובע מהתפעמותו הכנה מהטקסט (שבהחלט עושה חשק ללכת ולבדוק את הספר) אבל הוא נוגע במשהו מהותי לשירה גדולה שחומק בד"כ (כפי שהוא כותב בעצמו) מהדיונים בכיתה בבי"ס או באוניברסיטה וגם בסדנאות ובמפגשים פחות פורמליים על שירה: ששירת אמת, שירה טובה ממש, יש בה הרבה פעמים איכות כמו-טאוטולוגית (וגם את זה הוא כותב בביקורת). היא כאילו לא עושה הרבה יותר מאשר לסמן את המציאות עצמה. לעשות אותה נוכחת ומוחשית, לגרום לנו "לשמוע את רחש הגלים" ולהרגיש את "אבניותה של האבן" (כדבריו המפורסמים של שקלובסקי על התפקיד החשוב ביותר של האמנות). זה קורה בשירים הישנים של אהרן שבתאי, שעשויים לעתים להיות פשוט טורים ארוכים, דמויי רשימות מצאי, אבל הם מרגשים בדיוק ובחוויה שהם מצליחים להעביר, וזה קרה לי בקריאה של הספר החדש של צביה ליטבסקי, שרציתי מאוד להגיד עליו משהו (אמנם לא בתשלום, ככה סתם לאתר הפרטי שלי) ולא הצלחתי בדיוק בגלל התחושה הזו, שאין מה להגיד או להסביר, ש"זה זה". בקיצור, הביקורת אמנם קצרה, אבל קולעת.
ולסיום התגובה הקצת ארוכה שלי אני רוצה לומר לך, אלי, בשיא הרצינות, שהטקסט הנוכחי הזה מאוד לא מכבד אותך. וזה מעבר לרמה של הגהה, תחביר ופיסוק. מי שמשתלח בצורה מאוד לא מנומקת, ירודה ופוגענית זה אתה. ולמה בעצם?
כלל ראשון בכתיבת ביקורת רצינית :
מבקר לעולם אינו יכול להתפעם כל כך מיצירת ספרות עד שלא יהיה מסוגל לנתחה ולהסביר את
הסיבות להתפעמותו.
ואם אינו מסוגל להסביר את הסיבות האלו אז אין לו מ ה לחפש בביקורת .
אם לא הבנת, אז ככה. טלילטוביצקי היא חברה של אסף שור מאותו מועדון של חברים.
והיא נורא מתפעמת בכלל, מין מתפעמונית כזו.
כמה עלוב ככה אמיתי.
ישנו כאן קורא שמתעקש להישאר חסר שם וטורח לפרסם מספר גדול של הודעות שבהם הוא תוקף אותי את אישיותי באופן כללי.
עד כה מחקתי את ההודעות שלו אבל
עצם העובדה שהוא מתעקש כל כך לתקוף בלוגר עלוב מראה שהדבר חשוב לו משום מה .
לחסר השם אם תישאר ענייני לחלוטין בתגובותיך ותתיחס רק לנושא הפוסט עצמו תמצא שגם אני אהיה ענייני לחלוטין ואגיב.
הצעתילך:מצא לעצמך שם ושנה קצת את אופי התגובות ואז תקבל תשובה.
אחרת כל הודעה שלך כפי שהיא עכשיו תימחק
.
אולי תספר לנו על עצמך מי אתה ? מה אתה ? למה אתה מתעקש כל כך להגיב כפי שאתה מגיב ושוב ושוב למישהו שאתה בז לו כל כך ?
למה אתה מקפיד על חוסר מוחלט בשם?
ספר לנו יכול מאוד להיות שתמצא שהקהל כאן מתעניין בסיפורך . אנחנו כאן בשביל לעזור.
בעקבות רשימתך ואני חייבת לציין שבניגוד לעמדתך מצאתי אותה יפה להפליא, נהדרת אפילו.
הרשימה של אסף שור הצליחה להעביר לקורא גוני גוונים של רגשות והתרשמויות שלא היו יכולות לבוא לידי ביטוי בשום צורה אחרת.
למרות שפניתי לקריאה תחת התרשמותי מדבריך, הטור של שור היה, לדעתי, אחד מהמוצלחים ביותר שקראתי בשנים האחרונות.
לא אומרת דבר וחצי דבר על היוצר ויצירתו ומדברת רק על התפעלות כמו דתית ממנה.
באותה מידה הוא יכול היה לכתוב על התפעלותו מהקפאלה הסיקסטינית בותיקן ולא היה צריך לשנות אפילו מילה אחת משום שהוא לא אומר בה דבר רלבנטי אחד ויחיד על היצירה .
אני מניח שאת מי שלא קרא וגם לא מתכוון לקרוא התפעמות כזאת שלא אומרת ולא כלום באמת יכולה להרשים .